בס"ד ובהשתדלותי

זה כ"כ נהדר לשמוע דברים כאלה

שיהיה לך ולארוסך המון מזל-טוב, ובהצלחה ושתזכו לבניין עדי עד!!! |מאחלת את כל הטוב שבעולם|

בס"ד בר"ה

נראית כמו הירקון, המצב שלך טוב

אני מתאר לעצמי שגם הוא ישמח לוותר על כל הפקת הענק 

אבל חבר'ה לא דוגלים כאן בהפרדת רשויות?

טעות בפורום..

ודג זהב- הירקון הוא לא התחום שלך, אבל אם את מתעקשת על ת"א אז האיזור של 4 טחנות יותר מתאים..

בס"ד

בקרוב אצל כולכם

לק"י

וזה הרבה, אבל קצת.. אבל הרבה.. וקצת..

נממ.. ואני עדיין קצת נושמת כשאני לא חושבת על זה במספרים...

קחומי...

בלי הדחקות.. תקופה מוזרה אך נחוצה בהחלט..

איזה שמח הולך להיות!

ויאללה בלאגןןןןןןןןןןן....

לק"י

גמאני מחכה...

בס"ד

ואו ז"א עוד חודש איזה לחץ

איך עושים את זה בלי להילחץ???

וכמובן מזל טוב

תהני מכל רגע..

שיהיה בנחת ורוגע והמון שמחה..!

בס"ד

מטפחת זה נראה לי מז'ה סיוט

זה עוד אקססורי נחמד להוציא עליו מליון כסף, ולגוון ולשחק עם הלוק שלך

הכל בראש, חמודה, באמת שהכל בראש

אותי מפחיד שצריך לזכור לא לפתוח את הדלת של הבית- אם את בלי כיסוי ראש,

והיא מחליקה מהראש,

והקשירות מסובכות,

ואם... פשוט לא יפה לך מטפחת???? [כשפאה- לא מתקבלת על הדעת!]

{ואני עובדת על החשיבה בעניין כבר מעכשיו...}

בס"ד

אצלי הכיסוי זה החלק הכי מסובך לי בחתונה.

כמה שזה נשמע אבסורד.

לחשוב שמעוד חודשים עד 120 השיער שלי מתכסה זה פשוט מלחיץ אותי אם כ---ל השמחה שבעיניין 

ואני באמת שמחה ומתרגשת

ו..

ידעתי תמיד שזה יהיה לי קשה אז הייתי מודדת מטפחות כל הזמן וממש אהבתי ועכשיו

אאחח..

ה' יעזור לי. סה"כ אני רוצה לעשות את רצנו ורצון בעלי לעתיד ולהיות צנועה

הכיף ועכשיו כבר לא?

כאילו פעם יכולתי לדמיין את עצמי בכיף בשמלת כלה ובחופה ועכשיו ממש קשה לי..

והמטפחות!! לפני כמה חודשים יכולתי לקשור פשמינה סתם בבית והיה הולך תוך שניה ועכשיו זה לא מצליח וזה נראה לי מכוער לגמרי!!

אבל לא יקרה לך כלום אם תצאי מהבית בטעות בלי מטפחת!!! תעשי פרסה ותלכי לשים..

יש לחץ כזה סביב הכסר"ש שהוא מזה לא נכון!!!

זה בדיוק כמו כל מצווה אחרת שבטעות התפקשש לך משו..

קיצור, לא כזה ביג דיל..

ואני חושבת, שאם קשה לך מאוד כיסוי ראש, אל תשימי כיסוי ראש מלא!!!!

אל תחנקי את עצמך! לאט לאט, לפי ההרגשה שלך תכסי את הכל.

וזה עדיף על פני זה שיום אחד יימאס לך ממנו ותורידי אותו לגמריי..

זו דעתי.

בס"ד

יש עוד המון מצוות שקשות אז ? 

נכון זה קשה אבל אני מודעת לזה שזאת מצווה ענקית ברור שאני בע"ה אכסה את כל הראש.

לדעתי לשים חצי כיסוי זה לעבוד על עצמך.

וה' רוצה שנעשה את המצוות שלו באהבה!!! 

אז נכון שאסור ע"פ ההלכה. אבל אני מעדיפה לכסות חלק, ויום אחד לכסות הכל מאשר לכסות הכל 

ויום אחד להוריד את הכל.

ומנסיון שלי, כיסוי ראש זה סיוט!!!!! אני לא יודעת מה אורך השיער שלך, אבל לי היה שיער ממש ממש ארוך (עד המותניים) ועבה!!!

וזה סיוט לכסות אותו, כן, גם אחרי שהסתפרתי, וכיסיתי את כולו!!!!

ואז, כשהיה לי נמאס (אחרי תקופה ועם עוד כמה תוספות) אז הורדתי אותו ועברתי לסרט סימלי.

מה עדיף??

בס"ד

הכל תלוי ברמה הדתית שלך ובעשיית דברים שלך מאיזה מקום את עושה אותו .

רוחני -חברתי -רגשי.

אוקי.

כן יש לי שיער ממש ארוך וחלק למזלי הוא לא עבה וכן קשה לי לכסות אותו.

אבל אם כל הקושי ברור לי כמו שברור לי שקוראים לי רעות שאני אכסה אותו ואת כולו.

ואני לא אעששה משחקים.

בע"ה וישעותו.

במיוחד שיש לי חתן כ"כ צדיק

ושבע"ה לא תעמדי בנסיונות קשים

וסתם ככה, החתן הצדיק שלך יאהב אותך גם עם שיער בחוץ, אני בטוחה!!

וגם אני חשבתי שאני היחידה..

יש לי שער ארוך וכמעט חלק (טיפ-טיפה גלי) ואני מ-מ-ש אוהבת אותו למרות שאני לא עושה איתו שום דבר "מיוחד" (לא הולכת פזור וגם לא "חצי קוקו" לא מסתפרת בצורה מיוחדת וכו'). יהיה לי ממש ממש קשה לכסות... וברור לי לחלוטין שאין בכלל שאלה.

אה, ואני ממש לא מודדת מטפחות מגיל אפס ועוד לא התחלתי לתכנן את החתונה בכלל...

האמת שרק מי יהיה החתן מעניין אותי (בע"ה שיהיה מישהו שווה!!). השאר באמת שטויות.

האישיות שלי היא פלסטיק שעולה 3₪ מax

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אז לא חסכתי כלום 😂

של שיטה שבגדול הרעיון שלה זה לא לאכול. אלא "לאכול מהאוויר".

טוב, מסתבר שהגוף מאמין לזה. לא יודע אם לימים שלמים אבל זה מספיק בשביל השלוש שעות של סוף הצום.

הידיעה שעוד מעט יהיה מותר לאכול,

היא הפלצבו הטוב בעולם...

היה נוטה לקרוס סביב 16:00-17:00.

אמורא אחד נחלש ביום כיפור עד שהוצרך לאכול. ברגע שהתירו לו, התחזק וכבר לא נצרך

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד