אבל דיר בלאק מי שהורס! |יהייה לו עסק איתי|
תארו לעצמכם שלפני 3322 היה להם את השירים של היום...
כל הימים הללו של ההתארגנות לקראת הפסח הראשון בהיסטוריה.
הפרעונים משמיעים נון סטופ את שירי יום הזיכרון על הבכורות שלהם ולכולם כבר נמאס מחד גדיא של חווה אלברשטיין,.
מה בני ישראל שומעים בזמן הזה ברקע???
שרשרו שירים עבריים (ולא מהמקורות), שמתאימים לתקופה הספציפית של היומיים הללו של לפני יציאת מצרים.
הכי רטרו 3322 שנה אחורה.
אל תשכחו לשים מילים לטובת הרימונים.
אמנם הוא טוען שדיוויד ברוזה היה מבצע את זה יותר טוב, אבל תקשיבו לצלילים המדהימים של הפתיחה.
יצחק קלפטר האגדי!
צלילי חליל אל החולות של המדבר היה שולח
ליטף הוא את גופה הרך והסופה טרפה הכל
חדל להיות כמו החולות אני רוצה אותך כמו סלע
אז הבטיח לא לנדוד שוב כמו החול
כשהרוחות אותו ליטפו בעוז אחז במוט האוהל
אוזניו אטם הוא לא לשמוע לא לנשום כלל את הצליל
אתה נווד לחש מדבר אתה נקבר באוהל צר
והכבשים פעו בואדי כמו חליל
הו הו הו הו הו קול קורא לנדוד לנדוד
הו הו הו הו הו קול קורא לנדוד לנדוד
וכשפרצו השיטפונות שכח את כל מה שהבטיח
אל הצלילים של החליל הושיט ידיים בסופה
במחול טרוף בקני הסוף נסחף שיכור כמו חול ברוח
גם הסלעים פרסו כנפיים כמו אנפה
וכשחזר שוב על סוסו להעמיק את מוט האוהל
על היריעות היא בחוטים ובצבעים מילים רקמה
ברוך שובך בוגד אחוז היטב במוט האוהל
כי גם אותי סופה נודדת סחפה
"המלך"
עוד יום יבוא ונשתה יחדיו לחיים
בעיר ציון היפה ירושלים
וכשהיום יבואה
יונה תעוף גבוה
ישוב הזמר אל ביתו
כולנו נזמר אותו
והזמר יזמר שירי עצבת
שירי ארצו הקטנה הנאהבת
בואי אלי קטנה קטנה
ושירי לי המנגינה
עוד יום יבוא...
זמר נודד הוא הלב אין לו מולדת
על מיתרי זכרונות ידו רועדת
אנא שימרי לי בלבבך
פינה קטנה לאהובך
עוד יום יבוא...
על נהר אספירין ישבנו
במקומות המוכרים
לא שומעים לא רואים
כאילו אנחנו אוויר
עוד מעט יגמר הסרט
בקרוב המציאות
התמונה מטושטשת
והצליל לא ברור
כי כולנו עבדים אפילו
שיש לנו כזה כאילו
פותחים פה גדול
ומחכים לעונג הבא
כולנו מכורים של מישהו
שמבקש עכשיו תרגישו
פותחים פה גדול
ומחכים למנה הבאה
חלונות ראווה יפים פה
זה הכל למכירה
גם אנחנו תלויים
עם פתקי החלפה
אז מה נעשה עם הכעס הזה
מה יהיה עם הקנאה
כולם רוצים להיות חופשיים
אבל ממה אלוהים ממה
כי כולנו עבדים אפילו
שיש לנו כזה כאילו
פותחים פה גדול
ומחכים לעונג הבא
כולנו מכורים של מישהו
שמבקש עכשיו תרגישו
פותחים פה גדול
ומחכים למנה הבאה
אתניקס
את קרובה אל קו הגבול
שבויה, קסמו של המדבר
את עמוד האש לפני המחנה - בראשית את
מסיתה אל קו המים והאש לא תבער
את הלהבה והלהב
כמו ציפור את חופשיה
רוצה לגעת בשמיים
כמו ציפור את חופשיה
מסיתה אל קו המים
ציפור מדבר
את קרובה אל קו הסוף
צמאה, עורפו של המדבר
את מעיין יבש באפיקים צרובים - במדבר את
מסיתה אל קו המים והאש לא תבער
את האהבה והלהב
כמו ציפור את חופשיה...
עם ישראל במדבר היו סוג של ציפור מטורפת. נוסקת לרום וצונחת כאבן.
שירת נשים.
(לא מצאתי בלי...)
עידן רייכל 
מי נהר
מילים ולחן: עידן רייכל
מי נהר זורמים
הבט
אלו הם ימי חייך
הם מימי חייך
נשטפים בזרם
שמתחיל עם גשם ראשון
מי נהר זורמים
הבט
אלו הם פלגי המים
שיגיעו אל מדבר גווע
עם השקט שיבוא
גם אם אשתה את כל הים
הוא לא ירווה את צימאוני
לעוד יום קרוב אליך
לעוד יום בזרועותיך
גם אם אשב מתחת שמש
לא ישרפו אותי קרניה
כמו לבי נשרף בלהבות אהבתך
(לא אוהבת, אבל האסוציאציה הראשונה שעלתה..)
התחלה חדשה/יהודה פוליקר
שנים אני ואת בתוך מלכודת
יותר מדי ביחד
בתוך אותה ביצה
היום אני נוסע לאן אני לא יודע
אל תבכי, אל תבכי
לכל סיום יש התחלה חדשה
ותמיד הפרידה היא קשה
זה הוא הזמן זה היום זה הרגע
החופש קורא לי מכל הכבישים
זה הזמן זה היום זה הרגע
החופש קורא לי לצאת לחיים חדשים
אני ואת טובעים במערבולת
סבוכים במעגל סגור בדרך בלי מוצא
יותר מדי ביחד
רגשות אשמה ופחד
אל תבכי, אל תבכי
לכל סיום יש התחלה חדשה
וכל דרך היא דרך קשה
זה הוא הזמן זה היום זה הרגע...
אין מחיר לחופש לא יקנו אותי חינם
לא יקחו אותי בכסף אין שום כח בעולם
זה הוא הזמן זה היום זה הרגע...
|
זה אמנם על הימים שאחרי יציאת מצרים
אבל זה הדבר הראשון שקפץ לי לראש..
(תסלחו לי, נכון?
)
שירת נשים (אתי אנקרי)
לצאת ביציאת מצרים
לבוא אל המדבר
אולי נמצא שם מים
בדרך אל ההר
שיפתחו לשניים
המים המלוחים
ונעבור באמצע
כל אלה שבוכים
והם עולים עלינו
צבא של פרשים
קשה מאוד למשה
אין אמונה בלב האנשים
מגע החוף מגיע
הים את פיו פוער
אולי נחזור מצרימה
הפחד לא זוכר
בנינו פירמידות
פתרנו חלומות
כלום לא היה שלנו
רק מלח ודמעות
זה הכאב של יעקב
על יוסף הקטן
זרוע בתוכנו
שנאת אחים חינם
ולפעמים נדמה לי
כשבא לי להרים ידיים
פרעה הוא הפרעה שלי
וצר לי ממצרים
ולפעמים נדמה לי
שאנחנו עדיין שם
הולכים בדרך אל ההר
מתחננים למים
שיפתחו לשניים
המים המלוחים
ונעבור באמצע
כל אלה שהולכים
אבל הייתי חייב שני נעמי שמר...
ארבעה אחים
נעמי שמר
מילים ולחן: נעמי שמר
קיימים 4 ביצועים נוספים לשיר זה :
ביצוע: 
אקורדים 
ביום בהיר ונהדר
יצאו מתוך ההגדה
חכם ותם רשע גדול
וזה שלא ידע לשאול
חכם ותם רשע גדול
וזה שלא ידע לשאול
וכשארבעת האחים
יצאו לנוע בדרכים
מיד מכל ארבע רוחות
פרחים הגיעו וברכות
מיד מכל ארבע רוחות
פרחים הגיעו וברכות
פגש חכם בחכמה
אהב התם את התמימה
והרשע בתור אישה
תפס מרשעת איומה
והרשע בתור אישה
תפס מרשעת איומה
וזה שלא ידע לשאול
לקח את היפה מכל
שילב ידו בתוך ידה
וחזר איתה להגדה
שילב ידו בתוך ידה
וחזר איתה להגדה
לאן הובילו הדרכים?
היכן ארבעת האחים?
בשיר שלנו ידידי
אסור לשאול יותר מדי
| |||||
אני חוזר הביתה
אֲנִי חוֹזֵר הַבַּיְתָה,
אֲנִי וְהַגִּיטָרָה,
אֲנִי חוֹזֵר הַבַּיְתָה
וְהַדֶרֶךְ שָׁרָה.
בְּתוֹךְ מָטוֹס בֵּין אֶרֶץ וְשָׁמַיִם
קוֹרֵא עִיתוֹן, הַזְּמָן עוֹבֵר בֵּינְתַּיִם,
וְדַיָּלוֹת שֶּׁמְטַיְלוֹת
וְשׁוֹאַלוֹת בִּשְּׁנֵי קוֹלוֹת
מַה בָּא לִי - מִיץ אוֹ יַיִן.
אֲנִי יוֹשֵׁב בֵּין עֲנָנִים וּמַים
וּלְשָׁעָה קַלָּה עוֹצֵם עֵינַים
וּמְתָאֵר וּמְשַׁחְזֵר
וּמְנַסֶּה לְהִיזָכֵר
בָּאֲנָשִׁים בַּבַּית.
לֹא, לֹא יָכוֹל יוֹתֵר, אֲנִי מִשְׁתַּגֵּע,
פִּתְאֹם אֲנִי כָּל כָּךְ מִתְגַּעְגֵעַ
רַמְקוֹל מוֹדִיעַ - עוֹד מְעַט וְנַגִּיעַ.
אֲנִי חוֹזֵר הַבַּיְתָה
אֲנִי חוֹזֵר אֵלַיךְ,
אֲנִי חוֹזֵר הַבַּיְתָה
וְלַשֶּׁמֶשׁ בְּעֵינַיךְ.
אֲנִי חוֹזֵר הַבַּיְתָה,
אֲנִי וְהַגִּיטָרָה,
אֲנִי חוֹזֵר הַבַּיְתָה
וְהַדֶרֶךְ שָׁרָה.
אֲנִי יוֹשֵׁב בֵּין אֶרֶץ וְשָׁמַיִם
פּוֹתֵר תַּשׁבֵּץ, מְיַישֵּׁר הָרַגְלַיִם,
"נָא לְהָדֵּק חֲגוֹרוֹת
וּלְתוֹךְ מַאַפֵרוֹת
לִזְרוֹק סִיגָריוֹת בּוֹעֲרוֹת."
עַכְשָׁיו נוֹתְרוּ וַדַּאי דַקָּה אוֹ שְׁתַּיִם
הִנֵּה הַלַּחַץ הַזֶּה בָּאָזְנַיִם
לִבִּי דּוֹהֵר וּמְמַהֵר
אֵינִי יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר -
עוֹצֵם עֵינַיִם.
בָּאֲדָמָה הָמָטוֹס כְּבָר נוֹגֵעַ,
פִּתְאֹם אֲנִי כָּל כָּךְ מִתְגַּעְגֵעַ -
אֲנִי לְמַּטָּה -
הִנֵה בָּאתִי הַבַּיְתָה.
אֲנִי חוֹזֵר הַבַּיְתָה...
לא שיר עברי- לא עונה על דרישות השירשור ,אבל זה מתבקש |רחמנות עם הכללים 
|
שירת נשים
Dayenu, Coming Home - The Fountainheads Passover Song
i dream of home, on my own
Through the sands, I walk alone
Wish away, across the sea
Maybe one day I'll be free...
Hey you! get back to work!
Come on... Let me hear you!
I've been buildin' these pyramids
For hundreds of years and I'm like
Forget you!
And all these chains on my back
They just bring me to tears,
And I'm like, Forget you
And Dayenu!
Said, if I was freer, you think I'd still be here?
Well you sure got some chutzpah!
(You've got some chutzpah!)
And since you give me no rest
I'll be off on my quest
Well uh, Forget you!
Yeah I'm sorry, that I'm in a hurry,
But that don't mean I can't bake my bread.
Yeah you're just chametz, but I'm Shmura Matzah
Think I'll be on my way instead.
Me and my crew... we've had enough of you
(You goin' somewhere better?)
Well...
(Be sure to pack your sweater)
Ooooooh, I've got some news for you
Yeah, you messin' with The Children of Israel!
I've been buildin' these pyramids
For hundreds of years and I'm like
Forget you!
And all these chains on my back
They just bring me to tears, and I'm like
Forget you! and...
Sheket Bevakasha!
I must be dreamin, we've waited for so long
we're breaking free, goin' back where we belong
Listen up, reach out your hands
It's time to let my people go
to the Promised Land! Come on!
I'm coming home, coming home
Tell the world I'm coming home
Let the sea wash away
All the pain of yesterday
I know my freedom awaits
(Freedom, baby!)
Take control of my own fate
(Can you feel it?)
I'm coming home, coming home
Tell the world I'm coming...
(Mah nishtana!)
I'm coming home, coming home
(On this night)
Tell the world I'm coming home
(Who knows one?)
Let the joy wash away
All the pain of yesterday
I know my freedom awaits
(Thank God All Mighty)
just across my seder plate
(We are free at last!)
I'm coming home, coming home
(Can you feel it?)
Tell the world I'm coming home.
ותירגום צולע(למתקשים כמוני
)
אני חולם על הבית, לבד
דרך החולות, אני הולך לבד
רוצים משם, מעבר לים
אולי יום אחד אני אהיה חופשי ...
היי אתה! לחזור לעבודה!
נו ... תן לי לשמוע אותך!
אני בילדינג "אלה הפירמידות
במשך מאות שנים, ואני כאילו
עזוב אותך!
ואת כל אלו רשתות על גבי
הם פשוט מביאים אותי עד דמעות,
ואני כאילו, עזוב אותך
ו דיינו!
אמר: אם אני חופשי יותר, אתה חושב שאני עדיין כאן?
ובכן אתה בטוח קצת חוצפה!
(יש לך איזה חוצפה!)
ומכיוון שאתה נותן לי מנוח
אני הולך על החיפוש שלי
ובכן אה, עזוב אותך!
כן אני מצטער, כי אני ממהר,
אבל זה לא אומר שאני לא יכול לאפות את הלחם שלי.
כן אתה רק חמץ, אבל אני מצה שמורה
חושב אני אהיה בדרכי במקום.
אותי ואת הצוות שלי ... לנו נמאס מכם
(אתה הולך למקום טוב יותר?)
ובכן ...
(הקפידו לארוז את הסוודר שלך)
אווווו, יש לי חדשות בשבילך
כן, אתה שאתה עובד עם בני ישראל!
אני בילדינג "אלה הפירמידות
במשך מאות שנים, ואני כאילו
עזוב אותך!
ואת כל אלו רשתות על גבי
הם פשוט מביאים לי דמעות, אני כמו
עזוב אותך! ו ...
Sheket Bevakasha!
אני חייב להיות חולם, חיכינו כל כך הרבה זמן
אנחנו להשתחרר, הולך למקום אליו אנחנו שייכים
תקשיב, להושיט את הידיים
הגיע הזמן שלח את עמי
לארץ המובטחת! קדימה!
אני בא הביתה, הביתה
ספר לכולם אני בא הביתה
בוא לים לשטוף את
כל הכאב של אתמול
אני יודע את החופש שלי מחכה
(חופש, בייבי!)
קח שליטה על הגורל שלי
(האם אתה יכול להרגיש את זה?)
אני בא הביתה, הביתה
ספר לכולם אני באה ...
(Mah נשתנה!)
אני בא הביתה, הביתה
(הלילה הזה)
ספר לכולם אני בא הביתה
(מי יודע 1?)
בואו לשטוף את השמחה
כל הכאב של אתמול
אני יודע את החופש שלי מחכה
(תודה לאל הכל סגיב)
ממש מול צלחת ליל הסדר שלי
(אנחנו חופשיים סוף סוף!)
אני בא הביתה, הביתה
(האם אתה יכול להרגיש את זה?)
ספר לכולם אני בא הביתה.
שיר החזרה לחומש [נכתב ע"י מנורה חזני]-
במלאות חמש שנים לחידוש ההתיישבות במקום>>>
[פורסם בערוץ לראשונה: החודש לפני חמש שנים]
http://video.yehudim.net/play.php?vid=373
מומלץ!!
אם זה לא נפתח- סרטון קצר ויפה על יציאת מצרים..
משו
אני יודעת שזה לא השם האמיתי, אבל זאת כותרת יותר מושכת
כותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.
1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?
2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?
3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?
ואגיד גם למה אני שואלת.
פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.
זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.
הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…
כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.
ואף לעתים נוגד.
ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.
ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.
אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.
הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך
בעבר הייתי עונה בוודאי
היום אני מסתכלת אחרת
קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם
וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים
זה מצד אחד
מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..
כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.
כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח
לא שמישהו שאל אותי קודם
אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר
אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.
זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.
הגדרה טובה
כשההתנגדות יורדת
גם הציפייה יותר מותאמת
קושי צפוי הוא יותר קל
איך את מגדירה את זה?
זה קושי שחוזר על עצמו
אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים
ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם
אם זה קושי חדש
זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר
אי אז בגיל 30 וקצת.
זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.
זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.
Stand a little taller
Doesn't mean I'm lonely when I'm alone
What doesn't kill you makes a fighter
Footsteps even lighter
Doesn't mean I'm over cause you're gone
יש כאלה שהייתי מוותרת
ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם
עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…
כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.
כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד.
לכתחילא כן
כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי
הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)
בדיעבד חלקם לא
כיון שזה חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי
והביא אותי למי שאני כיום
על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)
הייתי מוותרת
בבחינת "לא הם ולא שכרם"
אבל
בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה
ובזכותם אני מי שאני
אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.
ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-
בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].
בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.
אני? לכתחילה? הייתי מוותר.
אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!
אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים, מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח
(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)
עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול
ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,
וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן
ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂
אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים
משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו
לאן נעלמו מגיבים שעד לא מכבר, היו?
הנני כאינני, והים נסוג.... הכל בסדר?
אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים?
אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.
- הנני כאינני
- הים נסוג
תשאל את משה
כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.
מבולבלת מאדדדדהתכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).
נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...
אני הנני כאינני - הכל בסדר איתו.
העיקר שהכל בסדר
מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.
לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).
נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.
האם כדאי לדעת על זה מראש?
כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.
בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).
לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.
לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.
לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.
אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:
בעז''ה יהיה בסדר.
רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.
אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.
וכו' וכו'.
התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.
זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.
אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.
אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).
פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.
לפורום של טבת והלאה...
בס"ד
לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב
את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז לפעמים מופיע פורום עתיק
איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...
איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות
מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.
ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00
במקום 13.00 וכד'.
יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט
אבל לא יודעת איך.
תודה!
מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?
תודה רבה!
או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)
או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.
פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.
כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט" אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.
רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.
(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך. פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.)
לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.
אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?
את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.
שנבין מה הבעיה אצלך.
הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.
השעון במחשב שלך נכון?
בס"ד
תודה על שתי התשובות.
1. השעון בסדר גמור.
2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)
3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?
4. בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.
אבל את רוב הדברים אני מבינה.....
יישכויח!
3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום
4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים
בכל מקרה זו אותה הכוונה
אדם אחד, שני שמות
ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,
שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......
עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)
כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל
אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?
או שזה הפסיכולוג של האתר......
תודה!!
לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם
ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.
ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"
הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר.
ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!
ברכה והצלחה!
הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..
ויש גם שימושים לגיטימיים.
מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.
דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.
לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית.
וזה א ח ר י עריכה?
אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל
בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון
הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על
החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי
מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה
ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.
הכי מרגיז שזה משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -
כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום
הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.
מאד קל בפורום לכתוב כל העולה
על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים
להתבטא כך?
ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות
מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די
יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס
(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו
ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר
ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים
בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....
וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב
והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -
זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים
שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה
שזה מקום שאפשר לחשוף הכל
כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל
זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא
מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם
על עצמי. שלא אסחף מדי
בקלי קלות אפשר להיסחף.
שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום
או סקרנות. הכי יפה ומעניין זה
חילופי הדברים הרציניים, החקירות
והדיבורים בנושאים חשובים.
לא צריך לרדת למכולת!
אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.
יש לך זיכרון צילומי לניקים …