לפי מה שאני יודע...

תשאל כל מרכזניק או הר המורניק.

מבחינה רוחנית דתית- אין כמעט הבדל..

יש הבדל של דקויות בכל מיני תפיסות(א"י, יחס ללימודי חול וכדומה).

אבל,כמו שכבר אמרנו מאות פעמים את רוצה להתחתן עם בחור ולא עם ישיבה!

(בית אל משוייכת ל'מרכז' ולא ל'קו'-הר המור...)

לדעתי ישיבה אומרת המון על הבחור!

לא סתם בחור בוחר ישיבה כלשהי,אם הוא החליט על ישיבה מסויימת כנראה שהוא מתחבר לסגנון המוכר שם.

כמובן,שיש עוד הרבה מה לבדוק,אבל כן אפשר ללמוד מזה המון,ולהסיק מסקנות להמשך...

ולאלה שבשרשור הקודם ניסו להשוות זאת לבנות-אז זה ממש אבל ממש לא אותו הדבר.בת בוחרת מוסד מסויים מכל מיני סיבות,אפילו מהסיבות הכי טיפשיות כמו כי זה הכי קרוב אליה לבית וכו'.בסופו של דבר,אני חושבת שאצל בנות מוסד לימודים זה עוד משהו בתפריט היומי וממש לא אומר כלום על אישיותם.הן הרבה יותר מקבלות מהבית וממקומות אחרים.

לעומת זאת,אצל בנים זה אחרת לגמרי.אצל בנים ישיבה היא סוג של בית ומראש הם מגיעים למקום מסויים שהם מתחברים אליו,לסגנון שבו,השקפות וכו'.

בקיצור,ישיבה יכולה להגיד המון!

כמו שעל בנות את לא רוצה להגיד שהמוסד משפיע - כך גם על בנים.

כולנו בני אדם, חלק יותר מושפעים ממקום הלימודים וחלק פחות. 

חוץ מזה, לשפוט לפי ישיבה זה אחד הדברים השטחיים ביותר לעשות, לדוגמא: תסתכלי מסביבך על מספר אקראי של אנשים בני 30, את יכולה להסביר לי מה השפיע הישיבה\אולפנה על כל אחד? כנראה שלא...

מה שאומר שכדאי לך למדוד אנשים לפי דברים אחרים קצת יותר חשובים ולא לפי תדמית של ישיבה מסויימת, אם קשה לך לעשות את זה כנראה שאת צריכה קצת לחשוב עם עצמך על הבית שאת רוצה לבנות ועל בסיס מה בעצם הוא בנוי...

אז מה תחשבי/תעשי אם יציעו לך בחור שלמד בכמה ישיבות(פרק זמן מכובד יחסית בכל אחת. נניח שנה וחצי שנתיים) שהקו של כל אחת מהן שונה?

לדוגמא:

בחור שלמד גם בהר המור, גם ברמת גן, גם בעתניאל וגם בישיבת אור וישועה(של הרב זיני מחיפה)...

בכוונה נתתי כמה ישיבות שלכאורה אין בניהן קשר...

פשוט ניסיתי להבין כמה חשיבות את מייחסת לנתון של "באיזו ישיבה הוא למד".

עוד לא שמעתי על כזה דבר...

וזה כבר מעיד על האופי.לחיוב או לשלילה אבל אומר המון...

ולא לכולם מתאים ה"טיפוס"הזה.

השאלה היא אם הן נכונות.

מי שחייב להסתכל על ה"רזומה" של המועמד, זה סימן לחוסר בגרות.

בנאדם לא במקרה נמצא במקומות שבהם הוא נמצא.

בחור שבוחר ישיבה לא סתם נקלה אליה ובזה זה נגמר,הוא בחר אותה כי היא מתאימה לו!

שם הוא מעוניין להתפתח,מהמקום הזה הוא רוצה לקבל וגם להיות מושפע,ולכן ברור שיש השפעה רבה על הבחור מהישיבה.

גם אצל בנות יש איזושהיא השפעה,אבל עדיין קטנה בהרבה מאשר אצל בנים.

ובקשר להערה של גיל 30-זה באמת שונה אם הבחור עזב את הישיבה מזמן...אבל השאלה היתה על בחור שנמצא עכשיו בישיבה,וכן זה יכול להגיד עליו המון!

 גם בהר המור, גם בר"ג, גם בעתניאל, וגם באור וישועה עוד לא נולד. אין סיכוי לייצור כזה!

אם יווצר ייצור כזה (ותרצי לצאת איתו) תשאלי אותו את דרכו לפי איזה ישיבה היא, ולמה הוא עזב את האחרות.

ולמיש10 ההבדל בין מרכז לקו הוא רחב מאוד (אע"פ שזה לא נראה במבט שטחי) אבל את לא מתחתנת עם הישיבה אלא עם הבחור ולכן תוודאי איתו שדעותיו אינם משובשות, לא עם הישיבה.

ולגבי בית אל ב5 מילים - בית אל הם מרכזניקים שמחים.

אצלי זה היה מדליק כמה נורות אזהרה אדומות....

ישיבה אומרת על סגנון חשיבה..

על הרבנים של הבחור..

על סגנון החיים והלך הרוח..

באולפנות מצב הענייינים הרבה הרבה יותר מגוון..

זה לא חד וברור..

ברור שיש אולפנות שיש להן סגנון מסוים.. כמו שאפשר לשייך את אולפנת רעיה לישיבת בית אל..

אבל בכללי - אנחנו שונות יותר ומיוחדות יותר! 

~ לאולפנא את נכנסת בכיתה ז'/ט' ולעיתים י'.

~לישיבה הבחור נכנס אחרי חשיבה מרובה, מתוך השתייכות לזרם ולהשקפה, וזה אומר המון.

~ אולפנא- בנות מסיימות בגיל 18, ישיבה בנים מתחילים בגיל 18.

~ בחירת ישיבה מסוימת- אומרת המון על הבחור.

~סיום אולפנא מסוימת- לא אומרת כמעט כלום על הבחורה. [יכולה לצאת חילונית מאולפנא דוסית, או דוסית- מתיכון דתי.]

זה שונה ולא בר השוואה.

בעקרון הר המור טוענים שום דבר של חול לא נכנס בלימוד תורה(ככה אני הבנתי) ובמרכז זה לא ממש איכפת להם יותר נכון הם לא מתנגדים לזה.בהר המור יש את אותו סגנון לימוד,רמה וכו' כמו במרכז רק מה ההבדל הוא בתפיסה הרעיונית של היכנסות החול....מה עוד שהר המור הם מאוד "ממלכתים"...

והישיבה בבית אל היא בסגנון של מרכז הרב

בהצלחה!!מקווה שהובנתי!!

איזה דברים של חול מכניסים ללימוד תורה במרכז ובהר המור לא מכניסים?

לא כ"כ הבנתי את זה.

ומה,יש יותר ממלכתים ממרכז?לפי מה שהבנתי זה מעוז הממלכתיות,לא?

בחור ממרכז עולה לשמיים. בבית הדין נפסק דינו לגן עדן, והקב"ה מתכופף ולוחש באוזנו "חדר 206, אבל ליד חדר 202 תלך ממש ממש בשקט". אחריו בתור עולה בחור מהגוש, גם הוא זוכה לחיי עולם, והקב"ה שוב מבקש "ליד חדר 202 - שקט מוחלט". כשהבחור משדמות מחולה שומע את בקשתו של ה', הוא שואל "אבל מה יש בחדר הזה, למה צריך כזה שקט?" עונה הקב"ה" 202 זה החדר של הר המור, והם בטוחים שרק הם בגן עדן...

ואז לבוא ולהרוס אותם!

בהר המור מי שילך לאונברסיטה יחשב בן אדם שלא הולך בתלם בכלל במרכז לא.

מעוז הממלכתים זה בכלל "עוד יוסף חי" ביצהר!

סתם מרכז לא כאלה ממלכתיים (הכל יחסית כמובן) הר המור היא אפשר לומר מורת הדרך שלך הממלכתים

יחד עם זאת, בהרבה מקרים בחור בוחר ללכת לישיבה זו או אחרת כי הוא מתחבר לקו חשיבה שלה.

ויש סוגי חשיבה שלא מתאימים לכל בחורה.

בגדול, הכל סטיגמות. אבל לכל כלל יש יוצא מן הכלל (וגם לכלל הזה.. ).

בס"ד בר"ה

בנות-תפסיקו להעסיק את עצמכם בזה!!!!

הדבר האחרון שבגללו תבטלו דייט או הצעה, זה ישיבה!!!

ואני מעדיף לא להרבות בנושא הזה!!

מה בנות מחפשות ב'מרכז' ו'הר המור'?

אם הייתי בת - בחיים לא הייתי נפגש עם מישו משם...!!!

שכן יצאו עם מישהו משם  אחרת... שישארו רווקים לנצח חלילה?

(אבל מה שבטוח בחיים לא הייתי יוצא אם הייתי בת אם מישהו מתל אביב)

{וזה בסדר,הן גם לא רוצות אותך! }

אתם גם לא יודעים מי מסתובב כאן, תל אביבים (או תל אביביות! בשם דניאלה בעיקר   ) מרכזניקים אולי אפילו...  קיצור... אנאף איז אנאף.

שלושתן.

אמרו לי שמרכז לומדים את הספרים של הרב זצ"ל כדי ללכת בדרכיו..

והר המור לומדים את הספרים של הרב זצ"ל כדי לעשות להפף.. כדבחינת "דע את האויב"

ובשביל זה אני מוכן לעשות לעצמי אאוטינג.

אני ממרכז וזה לא נכון.

שניהם הולכות עפ"י הרב קוק,זה מה שאני יודעת בוודאות!

אבל האמת היא שאני לא ממש יוודעת על ההבדלים בינהם....

אגב,למה אין פה מישהו שמוכן פשוט להסביר את ההבדלים בין הישיבות?

בצורה אובייקטיבית,לא נראה לי שזה עלול לעורר כ"כ מהומות...

יש הבדלים אבל הם לא חשובים כלל לנושא!

שתי הישיבות מגדלות תלמידי חכמים שיכולים להקים בית של תורה.. הניואנסים הקטנים (שמי שמתעקש- באישי) לא חשובים, וכיום גם לא משנים..

זה פשוט עניין של יותר עיון או יותר בקיאות, ועל אלו חלקים בתורת הרב לשים דגש.

אבל לנושא השידוכים זה כ"כ אבל כ"כ לא רלוונטי.

אז אפשר לעשות לפה העתק-הדבק של השרשור ההיא של זאת שהתלבטה בין ההצעות..

גם הר המור וגם מרכז הרב הולכות בדרכי הרב קוק ובנו הרב צבי-יהודה..

העניין הוא בהבדלי הדרך..

זה מה כל אחד (מהרבנים) ראה ברצי"ה ומה הוא לקח ממנו..

סתם דוגמא:

סבסטיה-

תלמידי מרכז הרב יגידו לך-

שהרצי"ה עמד בסבסטיה וצעק לחיילים שיירו בו והוא לא ירד.. (מזה הם יסיקו על חשיבות העמידה על ארץ ישראל בכל מחיר!

תלמידי הר המור יגידו לך-

שבסוף..

הרב צבי יהודה ירד בעצמו מההר בלי מכות ובלי כלום....

כל אחד התחבר להנהגות אחרות של הרב ולמשמעויות אחרות...

פשוט רבני 'מרכז' הם רבנים 'כלליים' שמתאימים את עצמם לכולם - ולכן כולם יכולים להתחבר לתורה שלהם..

בין אם הם ממלכתים, פנאטים, חסידים, ליטוואקים...

זה דרך החיים שלהם..

ככה הם חושבים שזה האמת..

כל דבר טוב בעמ"י מתפצל..

כי לכל אחד מתאים משהו אחר..

גם החסידות התפצלה להרבה חסידויות..

כי לכל אחד נפש משלו שמתאים לה משהו אחר..

אסור לזלזל במי ששונה ממנו!ועוד להכפיש ציבור שלם..

אבל האמת - הוא לא צעק...  הוא אמר, בתקיפות (ובסוף הלך עם יונה אפרת, שהיה אלוף פקמ"ז).

ובלי שקראתי את השירשור, בשני המקומות יש תלמידי חכמים נפלאים, אוהבי ישראל וגאולתו וארץ ישראל.

למרות שדברים כאלה כל כך קשה להגדיר ותמיד יש יוצאי דופן וכו.

מבחינת אופי התלמידים:

בהר המור יש איזה שהוא קו אופי אחיד שמאחרי שיעור א' כבר כמעט כולם נמצאים בתוכו.

זה סוג מסוים של צורת חשיבה, שכולם נשאבים לתוכ, קשה לי מאד להבין את העניין על בוריו.

במרכז יש מגוון עצום:

מגיעים בחורים גם מישיבות קטנות תיכוניות וגם מתיכונים!

ממילא אין קו אופי אחיד,

ניתן למצוא בכל מכל כל.

בבית אל: (את בית אל אני לא מכיר באופן אישי)

יש יותר חבר'ה בעלי אופי חסידי. ויותר דגש על עבודת האדם האישית.

מבחינת הלימוד בכולם לומדים עיון בצורה חזקה ביותר,

ובעיקר עיון, זה מצז הישיבות. מצד הבחורים עצמם יש להניח שכל אחד וסגנון הלימוד האישי שלו.

מבחינת קווי המחשבה:

הר המור עד עתה, ככל הידוע לי, לא חינכה לצאת לפעיליות למען ארץ ישראל וכו (חוץ מצבא).

אני חושב שטענתם היא שזה פשוט לא הנושא היום, אני לא בטוח.

במרכז אין קו אחיד יש הרבה שיוצאים הרבה שלא, כל אחד והחשיבה שלו. אבל יש זמנים שכמעט כולם יוצאים, (ברגע שמקבלים אור ירוק מראש הישיבה).

בבית אל כמדומני שרובם ככולם פעילים מאד בעניני א"י.

לדוגמא: (בעולם קטן של השבת תהיה כתבה על ישיבת חומש) ארבעה מתוך 7 הבחורים שלומדים שם הגיעו מבית אל.

מניח שיש לי כמה טעויות ושיש עוד הרבה מה להוסיף.

מקוה שעזרתי.

לילה טוב

פסח כשר ושמח

בהר המור זה לא שזה לא בוער או שזה לא הנושא היום אלא שהר המור תופסים את נושאי האמונה בצורה יותר רוחנית ועמוקה.. ברור שיש משמעות לפרקטיקה וזה לא רק פילוסופיה באוויר, אבל עיקר הדגש זה ההבנה של הדברים והמהות בצורתם העמוקה-כך לגבי א"י לגבי לימוד תורה, לגבי פעילות בדוכנים, לגבי הפגנות ועוד... לכן הר המור נותנים ללימוד תורה את המשקל הכי גבוה יותר מכל פעילות שתעשה! מקווה שאנשים לא יבינו אותי לא נכון...

וגם בנות מדרשה. מודה.

באופן כללי ערכתי מחקר על העולם הד"ל עם דגש על עולם הישיבות ברובן.

זה מאוד תלוי בבחור ובישיבה שלו.

אצלינו בישיבה ב"ה יש רבנים בקנה מידה ארצי שהם באמת גדולי הדור, אבל יש מלא חבר'ה שלא מסכימים איתם בכל הדברים והולכים ע"פ רבנים אחרים בדברים מסויימים.

והרבנים מעודדים את זה, אדם צריך לקבל הכרעות בחייו על פי שיקול דעתו ולא תמיד יהיה לו רב זמין.

הטוטליות המחשבתית מאפיינת בעיקר את הר המור ועוד כמה ישיבות בודדות, ברוב המקומות זה ממש לא נמצא.

לדעתי זה מאוד לא בריא, וזה גם מראה משהו על נפש האדם שנהוג כך.

הם באמת לא סיבה לבזבז ת'זמן שלכם.. יש הבדלים אבל באמת שעדיף להתמקד במשותף. חוץ מזה שאוטוטו פסח-אין לכם שום דבר להכין?! לסיים את החמץ? קצת ללמוד את ההגדה. לסדר ת'בית? נראה לי שזה יותר מועיל מאשר להתעסק בהבדלים בין הישיבות.. ובמיוחד מי שלא מבין בזה (או שרק חושב שהוא מבין בזה) שלא יבלבל אחרים עם התאוריות שלו.. לילה טוב! וחג חירות כשר ושמח!

הר המור - מינים

מרכז - אפיקורסים

בית אל - כופרים.

בגדול אין כזה הבדל...

את הישיבה שלי.

קודם כל, כמו כל מקום וכל ישיבה- יש אנשים שנמצאים בישיבה, אבל אין להם קשר מהותי לישיבה.

ויש כאלה שהם כן, מי יותר ומי םחות בראש של הישיבה.

אז אי אפשר להגדיר בצורה נחרצת מה יהיה הראש של בחור מבית אל, אבל אני אוכל להשתדל להסביר מה הראש של הישיבה, ויכול להיות שיהיו כאלה שיותר קשורים לזה- וכאלה שפחות.

אז הראש של הישיבה הוא הראש של ראש הישיבה (משחק מילים, אה?!...), מו"ר רה"י שליט"א, הרב זלמן מלמד.  

הראש של הרב זלמן דומה לפי דעתי (אני אמנם רק בשיעור ב', אבל אני משתדל לקבל ולקלוט כמה שיותר ממו"ר...)

לסיפור שהוא אוהב לספר על הרב צבי יהודה, שהיה קיצוני בהכל- וממילא הוא לא היה מעוות- אלא ענק. 

ככה זה הראש של הרב זלמן, שאיפה לשלמות כוללת, התמדה בלימוד, בין האיכות ובין בכמות, (חבל לכם על הזמן, כל מוצא"ש יש שיחה של מו"ר, ובחצי מהם בערך הוא מדבר על חיזוק ללימוד תורה, וחוצמזה הרב ארגן איזושהיא תכנית מיוחדת של לימוד, ואכמ"ל), אכפתיות מארץ ישראל, אכפתיות מעם ישראל, והדבר הכי יפה- השילוב העדין והמדוייק שבין שלושת הדברים, ויש לי כמה וכמה סיפורים על זה...

זה פן אחד באישיות של הרב, ויש פן נוסף- הבריאות הנפשית. מציאות של איזון, בריאות נפשית ברמה שלא מצאתי כמוה בשום מקום. 

ועוד לא דיברתי על הנושא של האחדות, שהרב הופך עלומות כדי להצילח לגרום לאחדות בתוך הציונות הדתית...

יש עוד הרבה דברים, אבל אין לי כח לכתוב...

על כל פנים, בחור מבית אל- יכול להיות יותר בראש של הרב, ויכול להיות פחות.

באופן כללי, בבית אל יש שאיפה למקסימום, גם בתחום הלימוד, וגם בתחום עבודת ה'.

אין עלינו...

בדיוק רציתי לפתוח שירשור "מי יכול לספר לי על ישיבת בית-אל?" !  (אני ושירשורי הישיבות שלי )

תודה, הסברת יפה.

אם עוד מישהו יכול להוסיף, אני אודה לו.

לא יותר מזה!

אבל גם חשוב...

שבאמת הרוח שא. יהושע תיאר נושבת בבית אל, רק

שרוב החברה לא חסידים שרופים של ר' זלמן.

בעניין ה'בריאות'- זו מילה ששומעים הרבה בבית אל, והכוונה

שהחברה למדנים ודוסים וזה, אבל גם שמחים וזורמים.

ועוד עניין- יש בבית אל חבורה חסידית גדולה והיא חלק מרכזי מהישיבה. 

(החבורה שהקימה את ישיבת רמת השרון היא בעיקר יוצאי בית אל..)

אמנם יש חסידות בישיבה, ובשיחות מוצ"ש מו"ר הרבה מאוד פעמים מביא רעיונות מספרי חסידות, אבל לא הייתי אומר שבסדר צהריים חצי מהישיבה לומדת תניא וליקוטי מוהר"ן...

יש חבר'ה שיותר נמשכים לחסידות, אבל יש גם הרבה שלו.

כמו שכבר כתבתי, הראש של הישיבה היא אחדות, גם אחדות טכנית, וגם אחדות בהשקפה, לקחת הרבה דעות- ולעצב מכולם תפיסת עולם [כמובן שעם דגשים לכיוונים מסויימים... אנחנו לא פלורליסטים!]

[האמת היא, שלשיעור ד' יש שיעור בתניא עם מו"ר...]

גם מי שהוא לא חסיד שרוף של מו"ר- מקבל ממנו ברמה זו או אחרת

וזה מה שהתכוונתי כשכתבתי שהרוח הזו נושבת. רק שמההודעה שלך

היה נשמע שאתה שרוף עליו והולך אחריו בעיניים עצומות.. וזה ממש לא

מאפיין את רוב החברה.

לגבי החסידות- חסידות לא נמדדת במה אתה לומד בסדר צהריים. גם לא

בשיעור תניא של ר' זלמן. יש אווירה כזו, ובבית אל היא תופסת חזק.

בתוך הישיבה (בית אל) יש גם הבדלי סגנונות בין הרמ"ים וזה נותן לכל התלמידים להתחבר לישיבה -

כל אחד מוצא לו את הר"מ המוערץ עליו...

בכלל - ישיבת בית אל היא עם הפנים לכלל ישראל..

אם זה בהנהגה.. (סתכלו על האיחוד לאומי)

אם זה בתקשורת (ערוץ 7)

אם זה בתורה (רעיה,בני צבי, הישיבה הגבוהה, המכינה)

אם זה עם עמ"י (גרעינים תורניים..המכינה..)

אם זה א"י.. (כבר אמרו חומש?.. יש את גבעת אסף.. גבעת האולפנא.. ועוד.. כל ההתנהלות הכללית!!)

אין הרבה מידי חבר'ה שרואים את מו"ר שמורם ורבם לכל דבר ועניין ממש.

אבל איך זה קשור למה שכתבת?

חוצזה שאני מכירה די הרבה חבר'ה שאומרים לידם הרב זלמן והעיניים שלהם נוצצות..

חוצמזה שגם אם הם לא ממעריציו יש להם הערכה רבה לרב מלמד!

ובקשר לר"מים - שכתבת שהראש של הישיבה זה הראש של ראש הישיבה.. (זוכר?! השנינות שלך..)

אז כתבתי שיש כמה סגנונות וככה יש גם הרבה סגנונות של הבחורים..

ובאמת צריך מאוד להתאמץ כדי שלא להעריך מאוד את הרב.

מספיק לראות איך הוא רוקד עם חתנים בשבת חתן שלהם בסעודה שלישית...

גם הרמי"ם, יש מגוון גדול, החל מהרב וייצן, וכלה ברב נחשון [למי שמכיר...]

אבל כולם פחות או יותר- מיישרים בישיבה קו 

להשתמש בגוף שלישי או בתוארים למיניהם, הבנתי שמדובר ברב מלמד...

בדרך כלל פשוט 'הרב', ואם לא- אז מו"ר וכדו'.

אין מה לעשות, אני שרוף...

"מי שאי אפשר בלעדיו - אי אפשר איתו" - לא לעודד "חסידים שרופים" אלא לעודד אנשים לחשוב בעצמם.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.