לפי מה שאני יודע...

תשאל כל מרכזניק או הר המורניק.

מבחינה רוחנית דתית- אין כמעט הבדל..

יש הבדל של דקויות בכל מיני תפיסות(א"י, יחס ללימודי חול וכדומה).

אבל,כמו שכבר אמרנו מאות פעמים את רוצה להתחתן עם בחור ולא עם ישיבה!

(בית אל משוייכת ל'מרכז' ולא ל'קו'-הר המור...)

לדעתי ישיבה אומרת המון על הבחור!

לא סתם בחור בוחר ישיבה כלשהי,אם הוא החליט על ישיבה מסויימת כנראה שהוא מתחבר לסגנון המוכר שם.

כמובן,שיש עוד הרבה מה לבדוק,אבל כן אפשר ללמוד מזה המון,ולהסיק מסקנות להמשך...

ולאלה שבשרשור הקודם ניסו להשוות זאת לבנות-אז זה ממש אבל ממש לא אותו הדבר.בת בוחרת מוסד מסויים מכל מיני סיבות,אפילו מהסיבות הכי טיפשיות כמו כי זה הכי קרוב אליה לבית וכו'.בסופו של דבר,אני חושבת שאצל בנות מוסד לימודים זה עוד משהו בתפריט היומי וממש לא אומר כלום על אישיותם.הן הרבה יותר מקבלות מהבית וממקומות אחרים.

לעומת זאת,אצל בנים זה אחרת לגמרי.אצל בנים ישיבה היא סוג של בית ומראש הם מגיעים למקום מסויים שהם מתחברים אליו,לסגנון שבו,השקפות וכו'.

בקיצור,ישיבה יכולה להגיד המון!

כמו שעל בנות את לא רוצה להגיד שהמוסד משפיע - כך גם על בנים.

כולנו בני אדם, חלק יותר מושפעים ממקום הלימודים וחלק פחות. 

חוץ מזה, לשפוט לפי ישיבה זה אחד הדברים השטחיים ביותר לעשות, לדוגמא: תסתכלי מסביבך על מספר אקראי של אנשים בני 30, את יכולה להסביר לי מה השפיע הישיבה\אולפנה על כל אחד? כנראה שלא...

מה שאומר שכדאי לך למדוד אנשים לפי דברים אחרים קצת יותר חשובים ולא לפי תדמית של ישיבה מסויימת, אם קשה לך לעשות את זה כנראה שאת צריכה קצת לחשוב עם עצמך על הבית שאת רוצה לבנות ועל בסיס מה בעצם הוא בנוי...

אז מה תחשבי/תעשי אם יציעו לך בחור שלמד בכמה ישיבות(פרק זמן מכובד יחסית בכל אחת. נניח שנה וחצי שנתיים) שהקו של כל אחת מהן שונה?

לדוגמא:

בחור שלמד גם בהר המור, גם ברמת גן, גם בעתניאל וגם בישיבת אור וישועה(של הרב זיני מחיפה)...

בכוונה נתתי כמה ישיבות שלכאורה אין בניהן קשר...

פשוט ניסיתי להבין כמה חשיבות את מייחסת לנתון של "באיזו ישיבה הוא למד".

עוד לא שמעתי על כזה דבר...

וזה כבר מעיד על האופי.לחיוב או לשלילה אבל אומר המון...

ולא לכולם מתאים ה"טיפוס"הזה.

השאלה היא אם הן נכונות.

מי שחייב להסתכל על ה"רזומה" של המועמד, זה סימן לחוסר בגרות.

בנאדם לא במקרה נמצא במקומות שבהם הוא נמצא.

בחור שבוחר ישיבה לא סתם נקלה אליה ובזה זה נגמר,הוא בחר אותה כי היא מתאימה לו!

שם הוא מעוניין להתפתח,מהמקום הזה הוא רוצה לקבל וגם להיות מושפע,ולכן ברור שיש השפעה רבה על הבחור מהישיבה.

גם אצל בנות יש איזושהיא השפעה,אבל עדיין קטנה בהרבה מאשר אצל בנים.

ובקשר להערה של גיל 30-זה באמת שונה אם הבחור עזב את הישיבה מזמן...אבל השאלה היתה על בחור שנמצא עכשיו בישיבה,וכן זה יכול להגיד עליו המון!

 גם בהר המור, גם בר"ג, גם בעתניאל, וגם באור וישועה עוד לא נולד. אין סיכוי לייצור כזה!

אם יווצר ייצור כזה (ותרצי לצאת איתו) תשאלי אותו את דרכו לפי איזה ישיבה היא, ולמה הוא עזב את האחרות.

ולמיש10 ההבדל בין מרכז לקו הוא רחב מאוד (אע"פ שזה לא נראה במבט שטחי) אבל את לא מתחתנת עם הישיבה אלא עם הבחור ולכן תוודאי איתו שדעותיו אינם משובשות, לא עם הישיבה.

ולגבי בית אל ב5 מילים - בית אל הם מרכזניקים שמחים.

אצלי זה היה מדליק כמה נורות אזהרה אדומות....

ישיבה אומרת על סגנון חשיבה..

על הרבנים של הבחור..

על סגנון החיים והלך הרוח..

באולפנות מצב הענייינים הרבה הרבה יותר מגוון..

זה לא חד וברור..

ברור שיש אולפנות שיש להן סגנון מסוים.. כמו שאפשר לשייך את אולפנת רעיה לישיבת בית אל..

אבל בכללי - אנחנו שונות יותר ומיוחדות יותר! 

~ לאולפנא את נכנסת בכיתה ז'/ט' ולעיתים י'.

~לישיבה הבחור נכנס אחרי חשיבה מרובה, מתוך השתייכות לזרם ולהשקפה, וזה אומר המון.

~ אולפנא- בנות מסיימות בגיל 18, ישיבה בנים מתחילים בגיל 18.

~ בחירת ישיבה מסוימת- אומרת המון על הבחור.

~סיום אולפנא מסוימת- לא אומרת כמעט כלום על הבחורה. [יכולה לצאת חילונית מאולפנא דוסית, או דוסית- מתיכון דתי.]

זה שונה ולא בר השוואה.

בעקרון הר המור טוענים שום דבר של חול לא נכנס בלימוד תורה(ככה אני הבנתי) ובמרכז זה לא ממש איכפת להם יותר נכון הם לא מתנגדים לזה.בהר המור יש את אותו סגנון לימוד,רמה וכו' כמו במרכז רק מה ההבדל הוא בתפיסה הרעיונית של היכנסות החול....מה עוד שהר המור הם מאוד "ממלכתים"...

והישיבה בבית אל היא בסגנון של מרכז הרב

בהצלחה!!מקווה שהובנתי!!

איזה דברים של חול מכניסים ללימוד תורה במרכז ובהר המור לא מכניסים?

לא כ"כ הבנתי את זה.

ומה,יש יותר ממלכתים ממרכז?לפי מה שהבנתי זה מעוז הממלכתיות,לא?

בחור ממרכז עולה לשמיים. בבית הדין נפסק דינו לגן עדן, והקב"ה מתכופף ולוחש באוזנו "חדר 206, אבל ליד חדר 202 תלך ממש ממש בשקט". אחריו בתור עולה בחור מהגוש, גם הוא זוכה לחיי עולם, והקב"ה שוב מבקש "ליד חדר 202 - שקט מוחלט". כשהבחור משדמות מחולה שומע את בקשתו של ה', הוא שואל "אבל מה יש בחדר הזה, למה צריך כזה שקט?" עונה הקב"ה" 202 זה החדר של הר המור, והם בטוחים שרק הם בגן עדן...

ואז לבוא ולהרוס אותם!

בהר המור מי שילך לאונברסיטה יחשב בן אדם שלא הולך בתלם בכלל במרכז לא.

מעוז הממלכתים זה בכלל "עוד יוסף חי" ביצהר!

סתם מרכז לא כאלה ממלכתיים (הכל יחסית כמובן) הר המור היא אפשר לומר מורת הדרך שלך הממלכתים

יחד עם זאת, בהרבה מקרים בחור בוחר ללכת לישיבה זו או אחרת כי הוא מתחבר לקו חשיבה שלה.

ויש סוגי חשיבה שלא מתאימים לכל בחורה.

בגדול, הכל סטיגמות. אבל לכל כלל יש יוצא מן הכלל (וגם לכלל הזה.. ).

בס"ד בר"ה

בנות-תפסיקו להעסיק את עצמכם בזה!!!!

הדבר האחרון שבגללו תבטלו דייט או הצעה, זה ישיבה!!!

ואני מעדיף לא להרבות בנושא הזה!!

מה בנות מחפשות ב'מרכז' ו'הר המור'?

אם הייתי בת - בחיים לא הייתי נפגש עם מישו משם...!!!

שכן יצאו עם מישהו משם  אחרת... שישארו רווקים לנצח חלילה?

(אבל מה שבטוח בחיים לא הייתי יוצא אם הייתי בת אם מישהו מתל אביב)

{וזה בסדר,הן גם לא רוצות אותך! }

אתם גם לא יודעים מי מסתובב כאן, תל אביבים (או תל אביביות! בשם דניאלה בעיקר   ) מרכזניקים אולי אפילו...  קיצור... אנאף איז אנאף.

שלושתן.

אמרו לי שמרכז לומדים את הספרים של הרב זצ"ל כדי ללכת בדרכיו..

והר המור לומדים את הספרים של הרב זצ"ל כדי לעשות להפף.. כדבחינת "דע את האויב"

ובשביל זה אני מוכן לעשות לעצמי אאוטינג.

אני ממרכז וזה לא נכון.

שניהם הולכות עפ"י הרב קוק,זה מה שאני יודעת בוודאות!

אבל האמת היא שאני לא ממש יוודעת על ההבדלים בינהם....

אגב,למה אין פה מישהו שמוכן פשוט להסביר את ההבדלים בין הישיבות?

בצורה אובייקטיבית,לא נראה לי שזה עלול לעורר כ"כ מהומות...

יש הבדלים אבל הם לא חשובים כלל לנושא!

שתי הישיבות מגדלות תלמידי חכמים שיכולים להקים בית של תורה.. הניואנסים הקטנים (שמי שמתעקש- באישי) לא חשובים, וכיום גם לא משנים..

זה פשוט עניין של יותר עיון או יותר בקיאות, ועל אלו חלקים בתורת הרב לשים דגש.

אבל לנושא השידוכים זה כ"כ אבל כ"כ לא רלוונטי.

אז אפשר לעשות לפה העתק-הדבק של השרשור ההיא של זאת שהתלבטה בין ההצעות..

גם הר המור וגם מרכז הרב הולכות בדרכי הרב קוק ובנו הרב צבי-יהודה..

העניין הוא בהבדלי הדרך..

זה מה כל אחד (מהרבנים) ראה ברצי"ה ומה הוא לקח ממנו..

סתם דוגמא:

סבסטיה-

תלמידי מרכז הרב יגידו לך-

שהרצי"ה עמד בסבסטיה וצעק לחיילים שיירו בו והוא לא ירד.. (מזה הם יסיקו על חשיבות העמידה על ארץ ישראל בכל מחיר!

תלמידי הר המור יגידו לך-

שבסוף..

הרב צבי יהודה ירד בעצמו מההר בלי מכות ובלי כלום....

כל אחד התחבר להנהגות אחרות של הרב ולמשמעויות אחרות...

פשוט רבני 'מרכז' הם רבנים 'כלליים' שמתאימים את עצמם לכולם - ולכן כולם יכולים להתחבר לתורה שלהם..

בין אם הם ממלכתים, פנאטים, חסידים, ליטוואקים...

זה דרך החיים שלהם..

ככה הם חושבים שזה האמת..

כל דבר טוב בעמ"י מתפצל..

כי לכל אחד מתאים משהו אחר..

גם החסידות התפצלה להרבה חסידויות..

כי לכל אחד נפש משלו שמתאים לה משהו אחר..

אסור לזלזל במי ששונה ממנו!ועוד להכפיש ציבור שלם..

אבל האמת - הוא לא צעק...  הוא אמר, בתקיפות (ובסוף הלך עם יונה אפרת, שהיה אלוף פקמ"ז).

ובלי שקראתי את השירשור, בשני המקומות יש תלמידי חכמים נפלאים, אוהבי ישראל וגאולתו וארץ ישראל.

למרות שדברים כאלה כל כך קשה להגדיר ותמיד יש יוצאי דופן וכו.

מבחינת אופי התלמידים:

בהר המור יש איזה שהוא קו אופי אחיד שמאחרי שיעור א' כבר כמעט כולם נמצאים בתוכו.

זה סוג מסוים של צורת חשיבה, שכולם נשאבים לתוכ, קשה לי מאד להבין את העניין על בוריו.

במרכז יש מגוון עצום:

מגיעים בחורים גם מישיבות קטנות תיכוניות וגם מתיכונים!

ממילא אין קו אופי אחיד,

ניתן למצוא בכל מכל כל.

בבית אל: (את בית אל אני לא מכיר באופן אישי)

יש יותר חבר'ה בעלי אופי חסידי. ויותר דגש על עבודת האדם האישית.

מבחינת הלימוד בכולם לומדים עיון בצורה חזקה ביותר,

ובעיקר עיון, זה מצז הישיבות. מצד הבחורים עצמם יש להניח שכל אחד וסגנון הלימוד האישי שלו.

מבחינת קווי המחשבה:

הר המור עד עתה, ככל הידוע לי, לא חינכה לצאת לפעיליות למען ארץ ישראל וכו (חוץ מצבא).

אני חושב שטענתם היא שזה פשוט לא הנושא היום, אני לא בטוח.

במרכז אין קו אחיד יש הרבה שיוצאים הרבה שלא, כל אחד והחשיבה שלו. אבל יש זמנים שכמעט כולם יוצאים, (ברגע שמקבלים אור ירוק מראש הישיבה).

בבית אל כמדומני שרובם ככולם פעילים מאד בעניני א"י.

לדוגמא: (בעולם קטן של השבת תהיה כתבה על ישיבת חומש) ארבעה מתוך 7 הבחורים שלומדים שם הגיעו מבית אל.

מניח שיש לי כמה טעויות ושיש עוד הרבה מה להוסיף.

מקוה שעזרתי.

לילה טוב

פסח כשר ושמח

בהר המור זה לא שזה לא בוער או שזה לא הנושא היום אלא שהר המור תופסים את נושאי האמונה בצורה יותר רוחנית ועמוקה.. ברור שיש משמעות לפרקטיקה וזה לא רק פילוסופיה באוויר, אבל עיקר הדגש זה ההבנה של הדברים והמהות בצורתם העמוקה-כך לגבי א"י לגבי לימוד תורה, לגבי פעילות בדוכנים, לגבי הפגנות ועוד... לכן הר המור נותנים ללימוד תורה את המשקל הכי גבוה יותר מכל פעילות שתעשה! מקווה שאנשים לא יבינו אותי לא נכון...

וגם בנות מדרשה. מודה.

באופן כללי ערכתי מחקר על העולם הד"ל עם דגש על עולם הישיבות ברובן.

זה מאוד תלוי בבחור ובישיבה שלו.

אצלינו בישיבה ב"ה יש רבנים בקנה מידה ארצי שהם באמת גדולי הדור, אבל יש מלא חבר'ה שלא מסכימים איתם בכל הדברים והולכים ע"פ רבנים אחרים בדברים מסויימים.

והרבנים מעודדים את זה, אדם צריך לקבל הכרעות בחייו על פי שיקול דעתו ולא תמיד יהיה לו רב זמין.

הטוטליות המחשבתית מאפיינת בעיקר את הר המור ועוד כמה ישיבות בודדות, ברוב המקומות זה ממש לא נמצא.

לדעתי זה מאוד לא בריא, וזה גם מראה משהו על נפש האדם שנהוג כך.

הם באמת לא סיבה לבזבז ת'זמן שלכם.. יש הבדלים אבל באמת שעדיף להתמקד במשותף. חוץ מזה שאוטוטו פסח-אין לכם שום דבר להכין?! לסיים את החמץ? קצת ללמוד את ההגדה. לסדר ת'בית? נראה לי שזה יותר מועיל מאשר להתעסק בהבדלים בין הישיבות.. ובמיוחד מי שלא מבין בזה (או שרק חושב שהוא מבין בזה) שלא יבלבל אחרים עם התאוריות שלו.. לילה טוב! וחג חירות כשר ושמח!

הר המור - מינים

מרכז - אפיקורסים

בית אל - כופרים.

בגדול אין כזה הבדל...

את הישיבה שלי.

קודם כל, כמו כל מקום וכל ישיבה- יש אנשים שנמצאים בישיבה, אבל אין להם קשר מהותי לישיבה.

ויש כאלה שהם כן, מי יותר ומי םחות בראש של הישיבה.

אז אי אפשר להגדיר בצורה נחרצת מה יהיה הראש של בחור מבית אל, אבל אני אוכל להשתדל להסביר מה הראש של הישיבה, ויכול להיות שיהיו כאלה שיותר קשורים לזה- וכאלה שפחות.

אז הראש של הישיבה הוא הראש של ראש הישיבה (משחק מילים, אה?!...), מו"ר רה"י שליט"א, הרב זלמן מלמד.  

הראש של הרב זלמן דומה לפי דעתי (אני אמנם רק בשיעור ב', אבל אני משתדל לקבל ולקלוט כמה שיותר ממו"ר...)

לסיפור שהוא אוהב לספר על הרב צבי יהודה, שהיה קיצוני בהכל- וממילא הוא לא היה מעוות- אלא ענק. 

ככה זה הראש של הרב זלמן, שאיפה לשלמות כוללת, התמדה בלימוד, בין האיכות ובין בכמות, (חבל לכם על הזמן, כל מוצא"ש יש שיחה של מו"ר, ובחצי מהם בערך הוא מדבר על חיזוק ללימוד תורה, וחוצמזה הרב ארגן איזושהיא תכנית מיוחדת של לימוד, ואכמ"ל), אכפתיות מארץ ישראל, אכפתיות מעם ישראל, והדבר הכי יפה- השילוב העדין והמדוייק שבין שלושת הדברים, ויש לי כמה וכמה סיפורים על זה...

זה פן אחד באישיות של הרב, ויש פן נוסף- הבריאות הנפשית. מציאות של איזון, בריאות נפשית ברמה שלא מצאתי כמוה בשום מקום. 

ועוד לא דיברתי על הנושא של האחדות, שהרב הופך עלומות כדי להצילח לגרום לאחדות בתוך הציונות הדתית...

יש עוד הרבה דברים, אבל אין לי כח לכתוב...

על כל פנים, בחור מבית אל- יכול להיות יותר בראש של הרב, ויכול להיות פחות.

באופן כללי, בבית אל יש שאיפה למקסימום, גם בתחום הלימוד, וגם בתחום עבודת ה'.

אין עלינו...

בדיוק רציתי לפתוח שירשור "מי יכול לספר לי על ישיבת בית-אל?" !  (אני ושירשורי הישיבות שלי )

תודה, הסברת יפה.

אם עוד מישהו יכול להוסיף, אני אודה לו.

לא יותר מזה!

אבל גם חשוב...

שבאמת הרוח שא. יהושע תיאר נושבת בבית אל, רק

שרוב החברה לא חסידים שרופים של ר' זלמן.

בעניין ה'בריאות'- זו מילה ששומעים הרבה בבית אל, והכוונה

שהחברה למדנים ודוסים וזה, אבל גם שמחים וזורמים.

ועוד עניין- יש בבית אל חבורה חסידית גדולה והיא חלק מרכזי מהישיבה. 

(החבורה שהקימה את ישיבת רמת השרון היא בעיקר יוצאי בית אל..)

אמנם יש חסידות בישיבה, ובשיחות מוצ"ש מו"ר הרבה מאוד פעמים מביא רעיונות מספרי חסידות, אבל לא הייתי אומר שבסדר צהריים חצי מהישיבה לומדת תניא וליקוטי מוהר"ן...

יש חבר'ה שיותר נמשכים לחסידות, אבל יש גם הרבה שלו.

כמו שכבר כתבתי, הראש של הישיבה היא אחדות, גם אחדות טכנית, וגם אחדות בהשקפה, לקחת הרבה דעות- ולעצב מכולם תפיסת עולם [כמובן שעם דגשים לכיוונים מסויימים... אנחנו לא פלורליסטים!]

[האמת היא, שלשיעור ד' יש שיעור בתניא עם מו"ר...]

גם מי שהוא לא חסיד שרוף של מו"ר- מקבל ממנו ברמה זו או אחרת

וזה מה שהתכוונתי כשכתבתי שהרוח הזו נושבת. רק שמההודעה שלך

היה נשמע שאתה שרוף עליו והולך אחריו בעיניים עצומות.. וזה ממש לא

מאפיין את רוב החברה.

לגבי החסידות- חסידות לא נמדדת במה אתה לומד בסדר צהריים. גם לא

בשיעור תניא של ר' זלמן. יש אווירה כזו, ובבית אל היא תופסת חזק.

בתוך הישיבה (בית אל) יש גם הבדלי סגנונות בין הרמ"ים וזה נותן לכל התלמידים להתחבר לישיבה -

כל אחד מוצא לו את הר"מ המוערץ עליו...

בכלל - ישיבת בית אל היא עם הפנים לכלל ישראל..

אם זה בהנהגה.. (סתכלו על האיחוד לאומי)

אם זה בתקשורת (ערוץ 7)

אם זה בתורה (רעיה,בני צבי, הישיבה הגבוהה, המכינה)

אם זה עם עמ"י (גרעינים תורניים..המכינה..)

אם זה א"י.. (כבר אמרו חומש?.. יש את גבעת אסף.. גבעת האולפנא.. ועוד.. כל ההתנהלות הכללית!!)

אין הרבה מידי חבר'ה שרואים את מו"ר שמורם ורבם לכל דבר ועניין ממש.

אבל איך זה קשור למה שכתבת?

חוצזה שאני מכירה די הרבה חבר'ה שאומרים לידם הרב זלמן והעיניים שלהם נוצצות..

חוצמזה שגם אם הם לא ממעריציו יש להם הערכה רבה לרב מלמד!

ובקשר לר"מים - שכתבת שהראש של הישיבה זה הראש של ראש הישיבה.. (זוכר?! השנינות שלך..)

אז כתבתי שיש כמה סגנונות וככה יש גם הרבה סגנונות של הבחורים..

ובאמת צריך מאוד להתאמץ כדי שלא להעריך מאוד את הרב.

מספיק לראות איך הוא רוקד עם חתנים בשבת חתן שלהם בסעודה שלישית...

גם הרמי"ם, יש מגוון גדול, החל מהרב וייצן, וכלה ברב נחשון [למי שמכיר...]

אבל כולם פחות או יותר- מיישרים בישיבה קו 

להשתמש בגוף שלישי או בתוארים למיניהם, הבנתי שמדובר ברב מלמד...

בדרך כלל פשוט 'הרב', ואם לא- אז מו"ר וכדו'.

אין מה לעשות, אני שרוף...

"מי שאי אפשר בלעדיו - אי אפשר איתו" - לא לעודד "חסידים שרופים" אלא לעודד אנשים לחשוב בעצמם.

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.

תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

ואני מבינה שלאמר "זה לא אתה, זה אני" - ישמע כתירוץ נדוש ומוכר. אז אם זה באמת כך, לא לאמר את זה.

סבורה שאם בכל זאת נפגשתם במשך חודשיים תמימים, יש לך דברים טובים לאמר עליו ואליו.

אולי באמת לאמר קודם בטלפון (או בדרך התקשורת הרגילה שלכם) שחשבתם קצת (או הרבה)

ואתם רוצים לשתף אותו בזה. כך שהוא יבין במה דברים אמורים, לפחות במקצת. אבל בצורה

מאוד עדינה ובלי לפגוע בכלל.

בהצלחה!

הגיוני מאוד שיכאב לבחורה, אך השאלה איך זה יעשה בצורה מכובדת  שתמזער נזקים

בגדול - להקשיב ולהבין מה היא תרצה.

אני נוטה לחשוב שרוב האנשים ירצו שיודיעו להם בטלפון, לפחות ברמז, ואז לעשות פגישת פרידה שבה מדברים על חוויות, רגשות, מחשבות וכו'

אבל יש כאלה שהם לא אוהבים "להתבחבש" ברגשות, אלא מעדיפים לברוח - וזה הכי לגיטימי שבעולם!!

אז לכן הכי חשוב להקשיב לה - אם היא רוצה לברוח תנסה לעודד אותה ותתן לה לברוח, אם היא רוצה להביע רגש, תן לה להביע מה שתרצה.

כמובן שזה יכול להיות קשה לך שהיא תביע כאב וצער. נראה לי היא שווה ש"תסבול" את זה אם הייתם ביחד חודשיים.

בהצלחה רבה!!

זה אף פעם לא נעים, גם לא אחרי דייט אחד ובטח לא אחרי חודשיים.

כי זו חרב. אין דרך שזו תהיה כרית רכה, חלומית או פלומתית. זו חרב, להט חרב מתהפכת, דוקרת כמדקרות פגיון. ואתה תכאיב, תדקור, תפלח כבכידון מלובן לוהט דרך קרבי האדם בו זה יינעץ.
ואף על פי כן, כך תעשה. והרחמן המרחם על בריותיו שבשמיים, הטוב כי לא כלו רחמיו, יכפר. וכולי האי ואולי.

ומכל זה רק למדים, ומדייקים יותר להבא, וקמים מכשלון ומעפר, וזזים הלאה בחיים.
ולדעתי בשיחה בטלפון, אין עניין אחר. ותקומו איש ואישה בתום הדיבור הקצר, ותהיו לבדכם כל אחד אחת בנפרד במקומותיכם, ותבכו את השריפה אשר כלתה, ותתאוששו כאבלי ציון, ותקומו מאפר.

הבה נשאיר את להט החרב המתהפכת למקרים אחרים. יש, בלי עין הרע (או עם), מספיק כאלה...

אני כן בעד פגישה. למרות שזה קשה יותר, בכל זאת פנים מול פנים - לא פשוט.

אולי אפילו להביא משהו קטן, מנחם?  אבל לא בטוחה לגבי זה כי אז אולי זה י קשה

עליו יותר.

אלא אם כן מדובר במישהו שלילי ביותר. אז שיחת טלפון קצרה וחדה היא פתרון מצויין.

לא נשמע לי כזה...

וזה בסדר ולגיטימי,

יש אנשים בחבשנים (כמוני) שצריכים לעבד ביחד את החוויה. כשמעבדים ביחד את החוויה אפשר להחשף ליותר צדדים של הסיטואציה ולהבין אותה יותר טוב.

אבל אם מרגישים שאין צורך/כוח לזה, אז סבבה אפשר טלפונית. 

אהבתי את המטאפורות המוגזמות שלך חחח

כשלמעשה, זה באמת לפעמים מרגיש לא רחוק, הרבה פעמים יכול להרגיש בצורה הכי טבעית שיש, שהשמיים נפלו.

הצד המסיים צריך לבוא לקראת הצד שמסיימים איתו (גם אם לצד המסיים גם קשה) 

אם היה קשר משמעותי בחודשיים האלה כדאי לעשות הכנה לפני ואז לתת אפשרות איך היא רוצה להיפרד. 

אם היה קשר משמעותי אני ממליצה מאוד בפגישה כדי לאפשר לסיים את הדברים באמת. 

השתדל להגיע אליה ו/או כל דבר שיקל על הסיטואציה 

בהצלחה! 

– ראשית אין לי מושג מה אומר "חודשיים" במושגים כאלה יש אנשים שתוך שבועיים מתחתנים ומצד שני יש לי משלוחים מאמזון שלקח להם גם יותר זמן להגיע. אין לי מושג עד כמה שניכם הייתם מושקעים בזה הקשר, באיזו תדירות כו' כו'.

– מה אני אישית כחתול זמני הייתי מעדיף אם היו נפרדים ממני? הייתי מעדיף שייפרדו ממני בשיחה או בהודעה מה הטעם לגרור אותי לפגישה שצריך לתכנן להתכונן אליה להתקלח להתלבש לנסוע הלוך ושוב אחרי העבודה במיוחד אם מדובר במרחק משמעותי רק כדי לומר לי "אה טוב אתה מוזמן לחזור הביתה". כאילו לא יודע לא שאין לי סנטימנטים פשוט אני לא אוהב שמזבלים לי במוח. בשלב השידוכין זה לא שהפכנו לחברי ילדוּת מהטובים שבטובים ועוד רק תוך חודשיים. בסדר היה נגמר כל סוף הוא תמיד התחלה חדשה.

– מאחר ולא כולם חתולים זמניים, הייתי מחלק את האנושות לשלוש קטגוריות:

1. חתולים זמניים, שזורמים עם הזרם הגדול של החיים ומקבלים את מה שיש לקב"ה להציע באהבה (ייסורים מקבלים באהבה או שלא מקבלים בכלל)

2. אנשים שלא משנה כמה דיפלומטי תהיה איתם יתבאסו על החיים שלך (במקרה כזה הייתי ממליץ לעשות מה שהכי פחות פוגע בעצמך כי גם ככה זה לא משנה)

3. איפשהו באמצע, כאלה שבדיו המילים הנכונות תוכל לרכך את המכה, אם אנחנו שייכים לקבוצה 3 אז פשוט לנסות לנסח משהו דיפלומטי, אם היו לי הערות משמעותיות הייתי אומר אותן בעדינות (הגעתי בסופו של דבר למסקנה שאני מחפש מישהי עם גישה קצת שונה לגבי XYZ כו') או מושך את האש אליי (בדיעבד הבנתי שאני לא לגמרי XYZ ברמה הכללית של הדברים)

אם הם מאוד סנטימנטליים אולי עדיף פגישה

אם לא אז לא

אבל טלפון לדעתי החתולית הזמנית האובייקטיבית זה מתכון לאי־נעימות

ובכל זאת, מקבלים אותם באהבה.

ולא כולם חייבים להיות במדרגה הגבוהה של קבלת יסוריים באהבה וזה בסדר גמור.

בגדול - לא לכל מה שכתבת מלבד ספידדייטים וזום, אם לא מוצאים אפשרות אחרת.

בכלל - הרוב המוחלט של המיזמים האלו נולדו איפהשהו על הרצף בין דת"ל ממוצע לדתי לייט-מסורתי. 

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).