לפי מה שאני יודע...

תשאל כל מרכזניק או הר המורניק.

מבחינה רוחנית דתית- אין כמעט הבדל..

יש הבדל של דקויות בכל מיני תפיסות(א"י, יחס ללימודי חול וכדומה).

אבל,כמו שכבר אמרנו מאות פעמים את רוצה להתחתן עם בחור ולא עם ישיבה!

(בית אל משוייכת ל'מרכז' ולא ל'קו'-הר המור...)

לדעתי ישיבה אומרת המון על הבחור!

לא סתם בחור בוחר ישיבה כלשהי,אם הוא החליט על ישיבה מסויימת כנראה שהוא מתחבר לסגנון המוכר שם.

כמובן,שיש עוד הרבה מה לבדוק,אבל כן אפשר ללמוד מזה המון,ולהסיק מסקנות להמשך...

ולאלה שבשרשור הקודם ניסו להשוות זאת לבנות-אז זה ממש אבל ממש לא אותו הדבר.בת בוחרת מוסד מסויים מכל מיני סיבות,אפילו מהסיבות הכי טיפשיות כמו כי זה הכי קרוב אליה לבית וכו'.בסופו של דבר,אני חושבת שאצל בנות מוסד לימודים זה עוד משהו בתפריט היומי וממש לא אומר כלום על אישיותם.הן הרבה יותר מקבלות מהבית וממקומות אחרים.

לעומת זאת,אצל בנים זה אחרת לגמרי.אצל בנים ישיבה היא סוג של בית ומראש הם מגיעים למקום מסויים שהם מתחברים אליו,לסגנון שבו,השקפות וכו'.

בקיצור,ישיבה יכולה להגיד המון!

כמו שעל בנות את לא רוצה להגיד שהמוסד משפיע - כך גם על בנים.

כולנו בני אדם, חלק יותר מושפעים ממקום הלימודים וחלק פחות. 

חוץ מזה, לשפוט לפי ישיבה זה אחד הדברים השטחיים ביותר לעשות, לדוגמא: תסתכלי מסביבך על מספר אקראי של אנשים בני 30, את יכולה להסביר לי מה השפיע הישיבה\אולפנה על כל אחד? כנראה שלא...

מה שאומר שכדאי לך למדוד אנשים לפי דברים אחרים קצת יותר חשובים ולא לפי תדמית של ישיבה מסויימת, אם קשה לך לעשות את זה כנראה שאת צריכה קצת לחשוב עם עצמך על הבית שאת רוצה לבנות ועל בסיס מה בעצם הוא בנוי...

אז מה תחשבי/תעשי אם יציעו לך בחור שלמד בכמה ישיבות(פרק זמן מכובד יחסית בכל אחת. נניח שנה וחצי שנתיים) שהקו של כל אחת מהן שונה?

לדוגמא:

בחור שלמד גם בהר המור, גם ברמת גן, גם בעתניאל וגם בישיבת אור וישועה(של הרב זיני מחיפה)...

בכוונה נתתי כמה ישיבות שלכאורה אין בניהן קשר...

פשוט ניסיתי להבין כמה חשיבות את מייחסת לנתון של "באיזו ישיבה הוא למד".

עוד לא שמעתי על כזה דבר...

וזה כבר מעיד על האופי.לחיוב או לשלילה אבל אומר המון...

ולא לכולם מתאים ה"טיפוס"הזה.

השאלה היא אם הן נכונות.

מי שחייב להסתכל על ה"רזומה" של המועמד, זה סימן לחוסר בגרות.

בנאדם לא במקרה נמצא במקומות שבהם הוא נמצא.

בחור שבוחר ישיבה לא סתם נקלה אליה ובזה זה נגמר,הוא בחר אותה כי היא מתאימה לו!

שם הוא מעוניין להתפתח,מהמקום הזה הוא רוצה לקבל וגם להיות מושפע,ולכן ברור שיש השפעה רבה על הבחור מהישיבה.

גם אצל בנות יש איזושהיא השפעה,אבל עדיין קטנה בהרבה מאשר אצל בנים.

ובקשר להערה של גיל 30-זה באמת שונה אם הבחור עזב את הישיבה מזמן...אבל השאלה היתה על בחור שנמצא עכשיו בישיבה,וכן זה יכול להגיד עליו המון!

 גם בהר המור, גם בר"ג, גם בעתניאל, וגם באור וישועה עוד לא נולד. אין סיכוי לייצור כזה!

אם יווצר ייצור כזה (ותרצי לצאת איתו) תשאלי אותו את דרכו לפי איזה ישיבה היא, ולמה הוא עזב את האחרות.

ולמיש10 ההבדל בין מרכז לקו הוא רחב מאוד (אע"פ שזה לא נראה במבט שטחי) אבל את לא מתחתנת עם הישיבה אלא עם הבחור ולכן תוודאי איתו שדעותיו אינם משובשות, לא עם הישיבה.

ולגבי בית אל ב5 מילים - בית אל הם מרכזניקים שמחים.

אצלי זה היה מדליק כמה נורות אזהרה אדומות....

ישיבה אומרת על סגנון חשיבה..

על הרבנים של הבחור..

על סגנון החיים והלך הרוח..

באולפנות מצב הענייינים הרבה הרבה יותר מגוון..

זה לא חד וברור..

ברור שיש אולפנות שיש להן סגנון מסוים.. כמו שאפשר לשייך את אולפנת רעיה לישיבת בית אל..

אבל בכללי - אנחנו שונות יותר ומיוחדות יותר! 

~ לאולפנא את נכנסת בכיתה ז'/ט' ולעיתים י'.

~לישיבה הבחור נכנס אחרי חשיבה מרובה, מתוך השתייכות לזרם ולהשקפה, וזה אומר המון.

~ אולפנא- בנות מסיימות בגיל 18, ישיבה בנים מתחילים בגיל 18.

~ בחירת ישיבה מסוימת- אומרת המון על הבחור.

~סיום אולפנא מסוימת- לא אומרת כמעט כלום על הבחורה. [יכולה לצאת חילונית מאולפנא דוסית, או דוסית- מתיכון דתי.]

זה שונה ולא בר השוואה.

בעקרון הר המור טוענים שום דבר של חול לא נכנס בלימוד תורה(ככה אני הבנתי) ובמרכז זה לא ממש איכפת להם יותר נכון הם לא מתנגדים לזה.בהר המור יש את אותו סגנון לימוד,רמה וכו' כמו במרכז רק מה ההבדל הוא בתפיסה הרעיונית של היכנסות החול....מה עוד שהר המור הם מאוד "ממלכתים"...

והישיבה בבית אל היא בסגנון של מרכז הרב

בהצלחה!!מקווה שהובנתי!!

איזה דברים של חול מכניסים ללימוד תורה במרכז ובהר המור לא מכניסים?

לא כ"כ הבנתי את זה.

ומה,יש יותר ממלכתים ממרכז?לפי מה שהבנתי זה מעוז הממלכתיות,לא?

בחור ממרכז עולה לשמיים. בבית הדין נפסק דינו לגן עדן, והקב"ה מתכופף ולוחש באוזנו "חדר 206, אבל ליד חדר 202 תלך ממש ממש בשקט". אחריו בתור עולה בחור מהגוש, גם הוא זוכה לחיי עולם, והקב"ה שוב מבקש "ליד חדר 202 - שקט מוחלט". כשהבחור משדמות מחולה שומע את בקשתו של ה', הוא שואל "אבל מה יש בחדר הזה, למה צריך כזה שקט?" עונה הקב"ה" 202 זה החדר של הר המור, והם בטוחים שרק הם בגן עדן...

ואז לבוא ולהרוס אותם!

בהר המור מי שילך לאונברסיטה יחשב בן אדם שלא הולך בתלם בכלל במרכז לא.

מעוז הממלכתים זה בכלל "עוד יוסף חי" ביצהר!

סתם מרכז לא כאלה ממלכתיים (הכל יחסית כמובן) הר המור היא אפשר לומר מורת הדרך שלך הממלכתים

יחד עם זאת, בהרבה מקרים בחור בוחר ללכת לישיבה זו או אחרת כי הוא מתחבר לקו חשיבה שלה.

ויש סוגי חשיבה שלא מתאימים לכל בחורה.

בגדול, הכל סטיגמות. אבל לכל כלל יש יוצא מן הכלל (וגם לכלל הזה.. ).

בס"ד בר"ה

בנות-תפסיקו להעסיק את עצמכם בזה!!!!

הדבר האחרון שבגללו תבטלו דייט או הצעה, זה ישיבה!!!

ואני מעדיף לא להרבות בנושא הזה!!

מה בנות מחפשות ב'מרכז' ו'הר המור'?

אם הייתי בת - בחיים לא הייתי נפגש עם מישו משם...!!!

שכן יצאו עם מישהו משם  אחרת... שישארו רווקים לנצח חלילה?

(אבל מה שבטוח בחיים לא הייתי יוצא אם הייתי בת אם מישהו מתל אביב)

{וזה בסדר,הן גם לא רוצות אותך! }

אתם גם לא יודעים מי מסתובב כאן, תל אביבים (או תל אביביות! בשם דניאלה בעיקר   ) מרכזניקים אולי אפילו...  קיצור... אנאף איז אנאף.

שלושתן.

אמרו לי שמרכז לומדים את הספרים של הרב זצ"ל כדי ללכת בדרכיו..

והר המור לומדים את הספרים של הרב זצ"ל כדי לעשות להפף.. כדבחינת "דע את האויב"

ובשביל זה אני מוכן לעשות לעצמי אאוטינג.

אני ממרכז וזה לא נכון.

שניהם הולכות עפ"י הרב קוק,זה מה שאני יודעת בוודאות!

אבל האמת היא שאני לא ממש יוודעת על ההבדלים בינהם....

אגב,למה אין פה מישהו שמוכן פשוט להסביר את ההבדלים בין הישיבות?

בצורה אובייקטיבית,לא נראה לי שזה עלול לעורר כ"כ מהומות...

יש הבדלים אבל הם לא חשובים כלל לנושא!

שתי הישיבות מגדלות תלמידי חכמים שיכולים להקים בית של תורה.. הניואנסים הקטנים (שמי שמתעקש- באישי) לא חשובים, וכיום גם לא משנים..

זה פשוט עניין של יותר עיון או יותר בקיאות, ועל אלו חלקים בתורת הרב לשים דגש.

אבל לנושא השידוכים זה כ"כ אבל כ"כ לא רלוונטי.

אז אפשר לעשות לפה העתק-הדבק של השרשור ההיא של זאת שהתלבטה בין ההצעות..

גם הר המור וגם מרכז הרב הולכות בדרכי הרב קוק ובנו הרב צבי-יהודה..

העניין הוא בהבדלי הדרך..

זה מה כל אחד (מהרבנים) ראה ברצי"ה ומה הוא לקח ממנו..

סתם דוגמא:

סבסטיה-

תלמידי מרכז הרב יגידו לך-

שהרצי"ה עמד בסבסטיה וצעק לחיילים שיירו בו והוא לא ירד.. (מזה הם יסיקו על חשיבות העמידה על ארץ ישראל בכל מחיר!

תלמידי הר המור יגידו לך-

שבסוף..

הרב צבי יהודה ירד בעצמו מההר בלי מכות ובלי כלום....

כל אחד התחבר להנהגות אחרות של הרב ולמשמעויות אחרות...

פשוט רבני 'מרכז' הם רבנים 'כלליים' שמתאימים את עצמם לכולם - ולכן כולם יכולים להתחבר לתורה שלהם..

בין אם הם ממלכתים, פנאטים, חסידים, ליטוואקים...

זה דרך החיים שלהם..

ככה הם חושבים שזה האמת..

כל דבר טוב בעמ"י מתפצל..

כי לכל אחד מתאים משהו אחר..

גם החסידות התפצלה להרבה חסידויות..

כי לכל אחד נפש משלו שמתאים לה משהו אחר..

אסור לזלזל במי ששונה ממנו!ועוד להכפיש ציבור שלם..

אבל האמת - הוא לא צעק...  הוא אמר, בתקיפות (ובסוף הלך עם יונה אפרת, שהיה אלוף פקמ"ז).

ובלי שקראתי את השירשור, בשני המקומות יש תלמידי חכמים נפלאים, אוהבי ישראל וגאולתו וארץ ישראל.

למרות שדברים כאלה כל כך קשה להגדיר ותמיד יש יוצאי דופן וכו.

מבחינת אופי התלמידים:

בהר המור יש איזה שהוא קו אופי אחיד שמאחרי שיעור א' כבר כמעט כולם נמצאים בתוכו.

זה סוג מסוים של צורת חשיבה, שכולם נשאבים לתוכ, קשה לי מאד להבין את העניין על בוריו.

במרכז יש מגוון עצום:

מגיעים בחורים גם מישיבות קטנות תיכוניות וגם מתיכונים!

ממילא אין קו אופי אחיד,

ניתן למצוא בכל מכל כל.

בבית אל: (את בית אל אני לא מכיר באופן אישי)

יש יותר חבר'ה בעלי אופי חסידי. ויותר דגש על עבודת האדם האישית.

מבחינת הלימוד בכולם לומדים עיון בצורה חזקה ביותר,

ובעיקר עיון, זה מצז הישיבות. מצד הבחורים עצמם יש להניח שכל אחד וסגנון הלימוד האישי שלו.

מבחינת קווי המחשבה:

הר המור עד עתה, ככל הידוע לי, לא חינכה לצאת לפעיליות למען ארץ ישראל וכו (חוץ מצבא).

אני חושב שטענתם היא שזה פשוט לא הנושא היום, אני לא בטוח.

במרכז אין קו אחיד יש הרבה שיוצאים הרבה שלא, כל אחד והחשיבה שלו. אבל יש זמנים שכמעט כולם יוצאים, (ברגע שמקבלים אור ירוק מראש הישיבה).

בבית אל כמדומני שרובם ככולם פעילים מאד בעניני א"י.

לדוגמא: (בעולם קטן של השבת תהיה כתבה על ישיבת חומש) ארבעה מתוך 7 הבחורים שלומדים שם הגיעו מבית אל.

מניח שיש לי כמה טעויות ושיש עוד הרבה מה להוסיף.

מקוה שעזרתי.

לילה טוב

פסח כשר ושמח

בהר המור זה לא שזה לא בוער או שזה לא הנושא היום אלא שהר המור תופסים את נושאי האמונה בצורה יותר רוחנית ועמוקה.. ברור שיש משמעות לפרקטיקה וזה לא רק פילוסופיה באוויר, אבל עיקר הדגש זה ההבנה של הדברים והמהות בצורתם העמוקה-כך לגבי א"י לגבי לימוד תורה, לגבי פעילות בדוכנים, לגבי הפגנות ועוד... לכן הר המור נותנים ללימוד תורה את המשקל הכי גבוה יותר מכל פעילות שתעשה! מקווה שאנשים לא יבינו אותי לא נכון...

וגם בנות מדרשה. מודה.

באופן כללי ערכתי מחקר על העולם הד"ל עם דגש על עולם הישיבות ברובן.

זה מאוד תלוי בבחור ובישיבה שלו.

אצלינו בישיבה ב"ה יש רבנים בקנה מידה ארצי שהם באמת גדולי הדור, אבל יש מלא חבר'ה שלא מסכימים איתם בכל הדברים והולכים ע"פ רבנים אחרים בדברים מסויימים.

והרבנים מעודדים את זה, אדם צריך לקבל הכרעות בחייו על פי שיקול דעתו ולא תמיד יהיה לו רב זמין.

הטוטליות המחשבתית מאפיינת בעיקר את הר המור ועוד כמה ישיבות בודדות, ברוב המקומות זה ממש לא נמצא.

לדעתי זה מאוד לא בריא, וזה גם מראה משהו על נפש האדם שנהוג כך.

הם באמת לא סיבה לבזבז ת'זמן שלכם.. יש הבדלים אבל באמת שעדיף להתמקד במשותף. חוץ מזה שאוטוטו פסח-אין לכם שום דבר להכין?! לסיים את החמץ? קצת ללמוד את ההגדה. לסדר ת'בית? נראה לי שזה יותר מועיל מאשר להתעסק בהבדלים בין הישיבות.. ובמיוחד מי שלא מבין בזה (או שרק חושב שהוא מבין בזה) שלא יבלבל אחרים עם התאוריות שלו.. לילה טוב! וחג חירות כשר ושמח!

הר המור - מינים

מרכז - אפיקורסים

בית אל - כופרים.

בגדול אין כזה הבדל...

את הישיבה שלי.

קודם כל, כמו כל מקום וכל ישיבה- יש אנשים שנמצאים בישיבה, אבל אין להם קשר מהותי לישיבה.

ויש כאלה שהם כן, מי יותר ומי םחות בראש של הישיבה.

אז אי אפשר להגדיר בצורה נחרצת מה יהיה הראש של בחור מבית אל, אבל אני אוכל להשתדל להסביר מה הראש של הישיבה, ויכול להיות שיהיו כאלה שיותר קשורים לזה- וכאלה שפחות.

אז הראש של הישיבה הוא הראש של ראש הישיבה (משחק מילים, אה?!...), מו"ר רה"י שליט"א, הרב זלמן מלמד.  

הראש של הרב זלמן דומה לפי דעתי (אני אמנם רק בשיעור ב', אבל אני משתדל לקבל ולקלוט כמה שיותר ממו"ר...)

לסיפור שהוא אוהב לספר על הרב צבי יהודה, שהיה קיצוני בהכל- וממילא הוא לא היה מעוות- אלא ענק. 

ככה זה הראש של הרב זלמן, שאיפה לשלמות כוללת, התמדה בלימוד, בין האיכות ובין בכמות, (חבל לכם על הזמן, כל מוצא"ש יש שיחה של מו"ר, ובחצי מהם בערך הוא מדבר על חיזוק ללימוד תורה, וחוצמזה הרב ארגן איזושהיא תכנית מיוחדת של לימוד, ואכמ"ל), אכפתיות מארץ ישראל, אכפתיות מעם ישראל, והדבר הכי יפה- השילוב העדין והמדוייק שבין שלושת הדברים, ויש לי כמה וכמה סיפורים על זה...

זה פן אחד באישיות של הרב, ויש פן נוסף- הבריאות הנפשית. מציאות של איזון, בריאות נפשית ברמה שלא מצאתי כמוה בשום מקום. 

ועוד לא דיברתי על הנושא של האחדות, שהרב הופך עלומות כדי להצילח לגרום לאחדות בתוך הציונות הדתית...

יש עוד הרבה דברים, אבל אין לי כח לכתוב...

על כל פנים, בחור מבית אל- יכול להיות יותר בראש של הרב, ויכול להיות פחות.

באופן כללי, בבית אל יש שאיפה למקסימום, גם בתחום הלימוד, וגם בתחום עבודת ה'.

אין עלינו...

בדיוק רציתי לפתוח שירשור "מי יכול לספר לי על ישיבת בית-אל?" !  (אני ושירשורי הישיבות שלי )

תודה, הסברת יפה.

אם עוד מישהו יכול להוסיף, אני אודה לו.

לא יותר מזה!

אבל גם חשוב...

שבאמת הרוח שא. יהושע תיאר נושבת בבית אל, רק

שרוב החברה לא חסידים שרופים של ר' זלמן.

בעניין ה'בריאות'- זו מילה ששומעים הרבה בבית אל, והכוונה

שהחברה למדנים ודוסים וזה, אבל גם שמחים וזורמים.

ועוד עניין- יש בבית אל חבורה חסידית גדולה והיא חלק מרכזי מהישיבה. 

(החבורה שהקימה את ישיבת רמת השרון היא בעיקר יוצאי בית אל..)

אמנם יש חסידות בישיבה, ובשיחות מוצ"ש מו"ר הרבה מאוד פעמים מביא רעיונות מספרי חסידות, אבל לא הייתי אומר שבסדר צהריים חצי מהישיבה לומדת תניא וליקוטי מוהר"ן...

יש חבר'ה שיותר נמשכים לחסידות, אבל יש גם הרבה שלו.

כמו שכבר כתבתי, הראש של הישיבה היא אחדות, גם אחדות טכנית, וגם אחדות בהשקפה, לקחת הרבה דעות- ולעצב מכולם תפיסת עולם [כמובן שעם דגשים לכיוונים מסויימים... אנחנו לא פלורליסטים!]

[האמת היא, שלשיעור ד' יש שיעור בתניא עם מו"ר...]

גם מי שהוא לא חסיד שרוף של מו"ר- מקבל ממנו ברמה זו או אחרת

וזה מה שהתכוונתי כשכתבתי שהרוח הזו נושבת. רק שמההודעה שלך

היה נשמע שאתה שרוף עליו והולך אחריו בעיניים עצומות.. וזה ממש לא

מאפיין את רוב החברה.

לגבי החסידות- חסידות לא נמדדת במה אתה לומד בסדר צהריים. גם לא

בשיעור תניא של ר' זלמן. יש אווירה כזו, ובבית אל היא תופסת חזק.

בתוך הישיבה (בית אל) יש גם הבדלי סגנונות בין הרמ"ים וזה נותן לכל התלמידים להתחבר לישיבה -

כל אחד מוצא לו את הר"מ המוערץ עליו...

בכלל - ישיבת בית אל היא עם הפנים לכלל ישראל..

אם זה בהנהגה.. (סתכלו על האיחוד לאומי)

אם זה בתקשורת (ערוץ 7)

אם זה בתורה (רעיה,בני צבי, הישיבה הגבוהה, המכינה)

אם זה עם עמ"י (גרעינים תורניים..המכינה..)

אם זה א"י.. (כבר אמרו חומש?.. יש את גבעת אסף.. גבעת האולפנא.. ועוד.. כל ההתנהלות הכללית!!)

אין הרבה מידי חבר'ה שרואים את מו"ר שמורם ורבם לכל דבר ועניין ממש.

אבל איך זה קשור למה שכתבת?

חוצזה שאני מכירה די הרבה חבר'ה שאומרים לידם הרב זלמן והעיניים שלהם נוצצות..

חוצמזה שגם אם הם לא ממעריציו יש להם הערכה רבה לרב מלמד!

ובקשר לר"מים - שכתבת שהראש של הישיבה זה הראש של ראש הישיבה.. (זוכר?! השנינות שלך..)

אז כתבתי שיש כמה סגנונות וככה יש גם הרבה סגנונות של הבחורים..

ובאמת צריך מאוד להתאמץ כדי שלא להעריך מאוד את הרב.

מספיק לראות איך הוא רוקד עם חתנים בשבת חתן שלהם בסעודה שלישית...

גם הרמי"ם, יש מגוון גדול, החל מהרב וייצן, וכלה ברב נחשון [למי שמכיר...]

אבל כולם פחות או יותר- מיישרים בישיבה קו 

להשתמש בגוף שלישי או בתוארים למיניהם, הבנתי שמדובר ברב מלמד...

בדרך כלל פשוט 'הרב', ואם לא- אז מו"ר וכדו'.

אין מה לעשות, אני שרוף...

"מי שאי אפשר בלעדיו - אי אפשר איתו" - לא לעודד "חסידים שרופים" אלא לעודד אנשים לחשוב בעצמם.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?