לכתוב לו שיר לכבוד חג כלשהו.

הבחור לא ידע מה לעשות ומאיפה ישלוף מנגינה חדשה שהמלך לא יכיר ויכעס.

הוא התיישב בחצר הארמון מיואש לגמרי.

באותו זמן שיחקו בחצר הנסיכים. הוא התחיל לנגן תוך כדי צפייה וככה יצאה המנגינה:

כשהם שיחקו ודיברו- מנגינה רגועה,

כשרבו, דיברו במרץ והתלהבות או שיחקו במהירות- מנגינה יותר מהירה.

וככה יצאה לאור סימפוניית הצעצועים.

וזה הסיפור שמאחורי היצירה

מוצרט סידר את הצעצועים בחד לקראת פסח, ניקה אותם מהשאריות חמץ שהאחיינים שלו השאירו על הצעצועים,

פתאום באמצע הניקוי הצעצועים התחילו להתמרד! עשו שורות והתחילו דגלנות (כמו בבנ"ע ל"ע)

מוצרט לא ידע מה לעשות, הוא לא הצליח להשתלט עליהם!

ואז כהבין שהם גם מזמזמים מנגינה מדהימה,

הוא התחיל לכתוב אותה,

ומשההאריות יצאה לו היצירה הזו- סימפוניית הצעצועים.

אגב, אחרי שהוא סיים לכתוב, הצעצועים עשו את עצמם כאילו הם לא עשו כלום, אף אחד לא האימן למוצרט ואז הוא היה חייב לעבור דירה כי כולם חשבו שהוא משוגע. סוף.

זו הקדמה -

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%93_%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%98

האמת ההיסטורית היא שהוספת ה"צעצועים" לסימפוניה הייתה מקובלת באותה תקופה כשעשוע לנסיכים (בניגוד להופעות שהיו יותר רציניים ובוצעו בגירסה נטולת צעצועים)

יש ספר קטן שכתב אורי סלע ש"מנסה" לענות על השאלה מה גורם למוסיקאי רציני להלחין יצירה מיוחדת שכזו. מאחר והרב גוגל לא מכיר את הספרון ואני לא מתכוון להקליד את כולו אני רק אספר בקצרה -

הוא מספר על איכר זקן בכפר קטן שכל חייו חלם להיות נגן בתזמורת ולנגן לפני המלך. בכפר הוא היה מנגן בכינור במסיבות בערבי הקיץ. בלילות החורף הארוכים גילף בעץ כל מיני צעצועים המשמיעים קולות כקול הזמיר וכקול הקוקיה וילדי הכפר אהבו לבוא אליו ולהשמיע קולות בצעצועים.

יום אחד לאופולד מוצארט ובנו הקטן וולפגאנג (מוצארט הידוע) טיילו בכפר ופתאום ראו ילד משחק בצעצוע שמשמיע קולות כמו של קוקיה. כשהתברר להם מי מייצר את הצעצועים האלו הלכו לבית של האיכר ורצו לקנות מהצעצועים.

האיכר ענה שהוא לא מור את הצעצועים אבל יישמח לתת להם מהצעצועים במתנה אם יורשה לו נגן איתם בתזמורת של ממש.

כמה חודשים אחרי כן הגיע שליח הדור ובידו הזמנה רשמית לאיכר להגיע לעיר זלצבורג ולנגן לכבוד יום הולדתו של מוצארט הצעיר. והוא התרגש מאוד וכו' וכו' וכו'

עד כאן פינת המוסיקה הקלאסית להיום.

ומי שרוצה עוד קצת קלאסיקה -

לרימונים - הסימפונייה החמישית של בטהובן

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים