ככל שלא תהיה התארגנות- ככה תהיה יותר היענות

משו בסיגנון ה-

אנשים!! אם בא לכם- יום שני יכול להיות אחלה בחברון... יהיו פרצופים מעניינים..

ותזרמו...

בע"ה. אני עם חברה, אז נזרום כזה.

אפשר לקבוע מקום שבו נהיה ופשוט מי שרוצה שיבוא.

ונעשה סימן זיהוי....רעיונות?

אני בעד לקבוע מקום. אלא שאני לא בקיאה כ"כ באיזור.

סביבות 12 בצהריים.

אפשר להפגש על כוס קפה אצל הרב הלל הורביץ

ליד בית הדסה

מאיפה היא? מהקריה או חברון?

הרב הלל הוא מחברון.

והבת של הרב רענן כבר התחתנה..

אולי גם לי יזדמן להגיד לשם.

אבל אני לא בקיאה באיזור חברון, לצערי לא יצא לי להיות שם יותר מדי.

אז אני מחכה שיוחלט משהו, ואני אזרום עם זה.

יש שם דשאים מסביב למערה,

אפשר לעשות את המפגש שם.

צריך שמישהו יכיר את האיזור ויקבע מקום מדוייק ומוכר

ושעה, כמובן.

מי מרים את הכפפה?

אני לא אגיע.......אולי יש סיכוי קלוש שאצליח להגיע

טוב אז הסיכוי למרכזניקים (לא מלשון הישיבה, אלא מלשון מרכז הארץ) להגיע ממש קלוש

אולי יותר מאוחר 

1-2?

יש תוכניות אחרות לאותו היום

צריך להספיק לארוחת צהרים בי-ם
וחנוכת בית של הרב שלי בשילה

לעלות ב8 וחצי על אטובוס מי-ם (פקקים וזה)
לעלות ב7 על אטובוס בת"א או האיזור.

לקום מ5 כדי להספיק להתפלל,

טוב, נראה לי שאני אוותר~!

עם שיער ומשקפיים-

זו אני.

אררר.. קיבלנו תמונות מהחתונה של אחי.

אני נראת ילדת בת מצווה!!

מה רע בלהראות ילדה?

עדיף להראות זקנה?

ודגיגה, תחליפי מס' עם אחת הבנות כאן!

אני בגיל שטוב לי איתו.

הקטע הוא שבמציאות אני נראת כמו בת גילי (ועם המשקפיים- תוסיף שנה).

יש לי תמונה עם גיסתי, שגדולה ממני בדיוק בשבוע. בתמונה היא נראת גדולה ממני בלפחות 3 שנים!!

זה לא כיף..

עברתי את הגיל הזה בכמעט 7 שנים...

רגילה ששואלים אותי-

באיזה אולפנה את לומדת?

איפה את עושה שרות לאומי?

וגם נהגי אוטובוסים שרוצים לוודא אם צריכה כרטיסיית נוער או רגילה.. 

תכל'ס, דיי נהנית מיזה.. משעשע.. 

הם חוטפים הלם על הגיל,

ואני פתאום קולטת כמה השנים שחלפו היו איכותיות, ברוך ה'..

מחר אני נוסע מפה בערך ב- 14:00 עד אז כל מי שרוצה לקפוץ לבקר מוזמן בשמחה

(יש מצב שגם ארד למערה בשעות הבוקר אז מי שרוצה את המס' פלאפון שלי יכול לפנות באישי)

ביום שני אני עובד וזה אומר שאגיע לקריה בסביבות 14:00 ושוב ייתכן שאקפוץ עם הילדים למערה.

אחר הצהריים...

אם זה יהיה בשעות הבוקר אני לא מבטיחה להגיע.

ובקשר למקום-

אפשר לעשות את זה אחרי המדרגות מהחנייה של האוטובוסים מצד שמאל (זה בתחילת השביל שתמיד יש עליו את הדוכנים, בטח גם השנה הם יהיו שם...)יש שם דשא ועצים. (לבאים מכיוון המערה זה מצד ימין בסוף השביל לפני המדרגות)

סימן הזיהוי יכול להיות שנקשור איפה שנהיה על אחד העצים סדין או משהו בסיגנון.

וצריך פעילות... למה אנחנו נבוא ונפגש ולא נדע מה לעשות עם עצמינו...

וכמובן אוכל....

מי מתנדב/ת?

אם זה מעניין מישהו, או שתזהו אותנו, או  שתנסו לחפש אותנו.

הפלאפונים שלי פורסמו פה בעבר אם זה מעניין מישהו, ולא השתנו מאז.

אני מוכנה לשנות את זה אם זה כל כך כואב לך.

אני נגד משחקי כבוד.

רק הערה.. דווקא חייכתי

(פתאום אני מתחילה להבין את החיים בצילו של שמש העמים.

קומוניזם, תמיד טוב לפתוח עם זה את הבוקר, או סתם וויכוחי לילה.)

ספרו איך היה!!

ואני לא באתי כי אני שונאת מקומות המוניים..

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אז לא חסכתי כלום 😂

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד