קודם כל,השמחה.
גם בקטן.בפעם הראשונה ששמעתי את הרעיון ש"מעט זה גם טוב" זה הימם אותי.כי תמיד התרגלתי לחשוב לפי תוצאות וציונים וכו'.ואז פתאום בא מישהו ואומר לי שגם המאמץ הכי קטן שלי-נחשב.
זה היה מתוק מדבש.
המשפט שכתוב לי בחתימה,מחזק אותי בכל פעם מחדש.
גם בייאוש ובנפילות ובדיכאון,כוחו של האינסוף ברוך הוא נמצא גם שם.
זה מתוק ומעורר ומחיה.
מבחינת רבנים-הרב ארוש תמיד משמח אותי,אבל אם הייתי צריכה להגדיר את הרב שלי בתוך ברסלב הייתי מגדירה את הרב ארז משה דורון.
אינטיליגנט,חכם (לפעמים מרוב פשטות אנחנו שוכחים את השכל...זה חשוב לי) ויחד עם זאת פשוט ובעל שכל ישר ונקי. אמיתי מאוד,ומעביר שיעורים מדהים.מקבל מכל אחד,לא סגור בריבוע של "רק ברסלב זה הכל" (שבעיניי זו עוד קליפה ששמנו על עצמנו..) אוהבת לקרוא אותו.משוטטת הרבה באתר של לב הדברים...
את הרב ארוש אני אוהבת יותר לקרוא מאשר לשמוע.
בפסח הזה מה שעורר אותי זה הגדה של פסח-ברסלב.
מקבלת מהרבה מקומות אבל בעיקר מתורת רבינו.
מבחינת הקשר החיצוני...
קודם כל,יש לי צמיד נ-נח על היד כבר שנתיים בערך.
הוא בעיקר בשבילי,כדי להזכיר. למרות שאני מקבלת עליו הערות גם מהסביבה.
(ואחד החלומות שלי-שבעלי יקנה לי שרשרת של "האש שלי" מכסף.ראיתי את זה על מישהי וזה מהמם...)