|
המאמר מדבר באופן כללי על התופעה, אני מקווה שהוא יסייע לך
אין סימולטור – להפגש על מנת לנסוק
או על מנת להתרסק
אני יודע, לא נעים להתרסק בעקבות קשר שכשל. גם אני הייתי שם ואני מודה ל-ה' על שהייתי שם, הרי אם לא כן לא יכולתי לכתוב לך את הדברים.
אקדים ואומר שהצורך להיפגש על מנת למצוא בן /בת זוג לחיים, הוא צורך מחייב המציאות. אי אפשר להתחתן בלי להפגש תחילה. את הקשר צריך לבנות תחילה באופן של בירור שכלי אחד על השני. אם ע"י שאלת מכרים של המשודך, ואם באופן של בירור ישיר אחד עם השני בפגישות.
מתוך כך (אם יש התאמה מסוימת ) ילך ויתפתח הצד הרגשי בין שני בני הזוג, הצד שממנו מפחדים לא פעם, אלו שכבר נכוו ממנו פעם אחת. (ויש מהדרין בדבר, אפילו אם עדיין לא נכוו)
מכאן נובע החשש המוצדק והלא מוצדק, להתרסקות כתוצאה מאהבה ומצפיות שלא הצליחו לממש את עצמם.
יש לומר כי ברוב המכריע של הפגישות שמסתימות, לא מגיעים למצב שנשברים ומתרסקים, אולם זה יכול בהחלט לקרות בעקבות הכרויות רבות שהסתיימו ללא תוצאה, גורמות לאנשים תסכול עד כדיי יאוש בכלל מהפגישות,
לכן אדבר על : מדוע חשוב להפגש עם כל האישיות אפילו במודעות שאם זה לא יצליח אתרסק לרסיסים ואין דרך אחרת כשרוצים להתחתן.
הגדרה : התרסקות היא פורקן של מתח נפשי חיובי בן איש לאישה שלא מומש.
האם זה נשלט ? ודאי !
השליטה המוחלטת שלנו היא בתהליך בניית המתח הנפשי הזה. אנחנו אחראים על כך. בכוח החלטה מודעת שלנו, אנחנו מעודדים אותו, או מקפיאים אותו. לאחר תקופת היכרות זה כבר תלוי באישיות של האדם. בד"כ לאחר ניתוק הכרות עם קשר חזק בין בני הזוג. יבוא משבר ברמה כזו או אחרת, אך זה לא מחוייב המציאות.
יש אומרים: אקדים תרופה למכה, אבנה לי חומות, אשים חסמים, על מנת שלא להיות קשור נפשית לצד השני, כך שאם זה לא ילך לא נפגעתי ואוכל בקלות להמשיך הלאה.
לדעתי אין טעות גדולה מזו. פגישה, היא לא רק פגישה בין 80 ל 70 קילו בשר ועצמות. זה שתעמדו אחד ליד השני לא יעזור לכם להחליט אם להתחתן או לנטוש.
פגישה היא פגישת נפש בנפש.
ואם תיהיה מנותק נפשית, אף פעם לא תוכל להתקשר, להכיר ולהתחתן.
המזל הוא שבאמת החומות נופלות לאנשים באמצע בדרך ואז הם נפגשים ומתחתנים .
או גרוע מכך נפגשים ונפגשים, עוד ועוד.
הפגישות עקרות מלכתחילה, כי לא רצו להפגע. אלו כמובן פגישות שלא יניבו כל תוצאה, היות וחסמו אותה מראש.
אני יודע שיש אנשים שעכשיו כל מיצי ההתנגדות שלהם עובדים על מנת לדחות את מה שאמרתי, אך כך הם פני הדברים.
צריך להשתחרר מהפחד, מי שלא רוצה להיפגע, לא להדחות ולא להתאכזב. שישב בבית בלי לראות אף אחד. זה גם הכי קל, אך כולנו יודעים שזה גם הטעות הכי גדולה שיש.
אך האמת היא שהטעות הזו כל כך מושרשת בלב האנשים, עד ששמעתי סיפור שלא האמנתי למשמע אוזני. עד כמה הפחד המשתק שלא להיפגע ממשיך אל תוך החיים של אחרי החתונה.
זוג ישב לפני הרב שהיה אמור לחתן אותם והרב הסביר להם על שלום בית, זוגיות ושיתוף. באיזה שהוא שלב הזוג שאל על הסכמי ממון ואם זה לא ילך איך מתגרשים יפה, בלי כל המריבות שבדרך.
הייתי כל כך המום מהסיפור ששמעתי, שלא שאלתי מה עלה בגורלו של הזוג הזה שרצה לבדוק את חיי הנישואין בלי להיפגע. אך ברור לי, שאם הם לא שינו את דרכם, דרכם חזרה לרבנות סלולה מראש, מפני שכשיבאו המשברים, (והם יבואו) לא יהיה להם את הכוח לעמוד בהם ולהחזיק חזק חזק אחד את השני על מנת שלא להתגרש.
מעבר לכך, הם מעולם לא יטעמו את טעם הנישואין באמת, מפני שהם מעולם לא יהיו שם, הם יהיו רק ליד, יעשו את כל ההצגה של "הכאילו" כמו שהמנותקים ריגשית נמצאים רק ליד הפגישות, אך לא בפגישות עצמם. . . עד לסיבוב הבא, או עד שישנו גישה ויכבדו את מי שנפגש איתם...
לסיום אומר שלא חייבים להתרסק, אין מצווה להתרסק אחרי קשר שכשל, אלא שאם זה יקרה, צריך לדעת בכל זאת ואף על פי כן להמשיך הלאה לפגישות הבאות.
הבעיה היא הפחד, שהוא גורם משתק, היינו לשבת בבית ולא להיפגש, או להיפגש בלי להיות שם, היינו בלי להיות מעורבים רגשית. זה אותו הדבר, רק עם מאמץ יותר גדול.
לכן צריך לעזור עוז, לאסוף את הכוחות
ולהסתער לפגישה הבאה
אלי גרון
בואי כלה : בית הספר המוביל לזוגיות מוצלחת בהשראת היהדות |
|
)
. השמחה שלי בלצאת ולהכיר אנשים חדשים ופוטנציאליים להקמת בית כבר נשחקה מזמן!!! הלוואי ולפחות הרצון להתחתן - יישאר... טאטאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא)
} מוכנה ל'הקפצה'..
