סיפורי פגים:
נולדה לי ילדה בניתוח קיסרי לחוץ בטירוף בשבוע 32 אבל במשקל קילו וחמישים גרם,וירדה ל920 גרם.קצת יותר גדולה משלך, אבל יכול להיות שבכל זאת ישמע לך מוכר...
#אומרים שאם התינוק נושם לבד זה ממש ממש טוב. אז ברוך ה'.
#אומרים גם שבנות עוברות את תקופת בפגות שלהן קל יותר מבנים בדר"כ. אז טוב שזאת בת.
#אני בטוחה שהבת שלך מהמממת ומתוקה ומדהימה, אבל שלי בהתחלה היתה קצת דומה למשהו בין קוף לעכבר, מלאה שערות (וכמובן שלא הסכמתי לשמוע דבר כזה- הבת שלי מתוקה. כיצאתי מבית חולים מישהי אמרה לי שהבת שלי מכוערת והיא לא חטפה סטירה רק בגלל שאני נימוסית...) למה אני מספרת לך את זה? כי היום הבת שלי ממש ממש יפה (באמת!) ואפילו הזאת שאמרה שהיא מכוערת חושבת שהיא מההממת. ככה שאין מה לדאוג, הם משמינים וגודלים, השערות נושרות, והם הופכים לאנשים חמודים בהחלט!
#אני לא יודעת אם אתם כבר יכולים להוציא את הקטנה מהאינקובטור, אבל לי נתנו להוציא פעם אחת ביום, ואז תבקשי שיסבירו לך על שיטת קנגרו- שזה לשים את התינוקת צמוד אליך בלי בגדים (נגיד סוודר דק בלי חולצה מתחת, להכניס את התינוקת ולסגור בעדינות את הרוכסן, או לשים מעל שאל במקום לסגור, או איזה רעיון צנוע שתצליחי למצוא..)
#לנו אמרו שכדאי לתת שם כמה שיותר מהר שיהיה יותר קל לאנשים להתפלל עליה...
#רוב הזמן הבת שלי קיבלה אוכל דרך זונדה, ולקראת הסוף התחלנו עם בקבוק, ובהתחלה היא אכלה 4-6 סיסי חלב שאוב\מטרנה והיא עלתה בהדרגה.צריך הרבה סבלנות למרות שזה קשה!
וחוץ מזה רפואה שלימה לך מהניתוח ותשתדלי לנוח למרות הכל (במיוחד בלילה שאין כמעט ביקורי פגים)
וזה מעולה שאת מצליחה לשאוב לה, בהדסה עין כרם אמרו שזה ממש חשוב- אבל אל תהרגי את עצמך בשביל זה. בכל זאת את אחרי ניתוח וגם את צריכה להתאושש...
מבינה אותך כל כך....בעזרת ה' שתצאו במהרה בריאים,שמחים,מאוששים וכמה שיותר בקלות!
