התחיל ביום שני בסביבות 1 בצהריים. התקשרתי למי שהתקשרתי וסיפרתי שמרחתי חצי יום עלהמחשב. שום עבודה, שום תקלות, שום כלום...

התשובה המפתיעה: בוא לבקר יש לנו חדר בשבילכם.

אה, והרלוונטי(ת) - בקצרין.

המסלול התחיל בית אל (עצרנו בטרמפיאדה - "קצרין", אף אחד לא עלה!, אז אמרנו "שילה"). אחר כך עלינו לכיוון שבות רחל ומשם ממעלה אפרים דרומה.

(למה היא לא השכיבה את המכשיר? סתם. לא נורא)

אז ביום הראשון הגענו מאוחר ורק נהנינו מנופי הבקעה המקסימים שבדרך, וגם הועלנו לכמה טרמפיסטים.

את היום השני של הטיול פתחנו (כצפוי) בשעה מאוחרת. קפיצה קצרה לארץ האיילים שבהר אודם כי זה חינם, ואחר כך המשכנו לטייל בגיזרה של החרמון מהצד ההוא.

לא נפרט את כל המסלול הארוך, אבל האוטו שלנו גדול וירוק והוא נסע לא רע בכלל בדרכי עפר ובכבישים משובשים להחריד (בתמונה: "דרך הנפט" ברמ"ג):

(זה לא היה הכביש הגרוע ביותר, לא לדאוג).

היה עוד, אבל זה מה שיש לי כח בינתיים.

בס"ד

קוראים לזה ציר הנפט!

וחשבתם לומר?

עברתם צמוד לבית שלי |אומללה|

כנ"ל דג זהב!

הוא אמר שהוא דווקא חשב לקפוץ, אבל זה פרח מזכרונו..

אין דבר כזה לא יכול,יש-

לא יכולה

מדהים איך חתימה של בנאדם איכשהו תמיד קשורה למה שהוא כותב..

איזה משפט מבאס זה,אהה?

תירוץ של- "לא יכול"

אז...

זה רק נראה חכם... זה לא באמת..

אני מקווה שהוא קורא את ההודעה הזאת..ואולי יאמר מה הוא התכוון במילה העלומה-" שכחתי".

לא ישנתי בכינרת

לא פגשתי מספיק חברים

לא עישנתי

ולא שתיתי.

אולי זה היה יכול לשדרג את החוויה.

במקום זה ירדנו מרמ"ג בכביש 98 שהיה נראה יותר כמו מסלול רכבות בלונה-פארק.

היה כיף

כבר חמישה ימים שאני מתה מצמא

גולש רבש"ע? 

הוא עסוק בפייסבוק.

פשוט ישבתי בבית ונהניתי לנוח....

היה ממש כיף!

משבח אני את העצלנים ברגל

ביום ראשון מרחנו את הבוקר ואח"כ נסענו לרמת בית שמש לעשות מסיבת הפתעה ליום הולדת של חמותי.

ביום שני הלכתי לעבודה וכשחזרתי ירדתי עם הילדים לחברון

ביום שלישי לקחתי את הילדים איתי לעבודה ומשם המשכנו לגן החיות

היום נסענו לבאר שבע לבקר קצת את ההורים שלי ואת האחיינית החמודה שנולדה בליל הסדר ואח"כ בילינו קצת בפארק נחל באר שבע

חזרנו עייפים אך מרוצים

אבל לא באותו זמן....

אני הייתי בצפון מיום ראשון ועד היום.

מירון,עמוקה (פעם ראשונה,בתקווה שגם האחרונה...),נחל בצת,מערת קשת. ביקור בקריית שמונה ופעמיים על האש.

היה טו-אווובבב

גם אני הייתי בעמוקה! וגם בנחל בצת!

מתי? אתמול במקרה? ובאיזה שעה?

ומה לבשת?

א"י כ"כ קטנה, אה?

מעניין אם חלפנו אחת על פני השניה..

ראשון- מערות קומראן ועיינות צוקים

שני -ירושלים (נחלאות, אסירי המחתרות, וכותל)

היום- בית , בגלל התייבשות ולימודים

מעיין קטן עם המשפחה (בפועל רק אני ואחי נכנסו, השאר טענו שזה קר) אח"כ על האש. היה מצויין

טיול בחיפה (לא לתערוכת הפרחים... סתם חיפה היפה)

טיול בנחל כזיב ממעלות והתכנון היה להגיע לחוף (בפועל, בגלל שהתחלנו את המסלול קצת מאוחר, יצאנו ליד עבדון) מסלול ממש נחמד. מלא מים, 

רציתי כנרת אבל לא יצא!

רק לי המילה חוויה עושה אסוציאציה שלילית??

בעעע!!

אבל היא תמשיך לעשות אסוציאציה שלילית, אא"כ נתעלם מהזוועה שהיא מעלה, ונמשיך להשתמש בה בכיף!

[כמו המילה המדהימה "שלום" שבגלל השמאל המטומטם היא קיבלה משמעות מעוותת!]

יום א' - פארק ענבה עם האחיינים בבוקר,ובצהריים\ערב על האש ביער בן שמן (עם עוד אחיינים).

יום ב'- כלום עד הצהריים,ואז נסיעה לרבותינו הקדושים,להקבילם ברגל.

יום ג'- מוזיאון האצ"ל,קניות(סוג של חוויה..) ולקינוח- ריצה.

היום- בבוקר נסעתי וצעדתי בצעדת לטרון,לפגוש חבר שאיבטח שם,וממש בנס מצאתי אותו בין כל החיילים,וובצהריים טיול אופניים מ-ט-ו-ר-ף!  מבנימינה עד הים במעגן מיכאל,עם מזג אוויר שכמותו לא היה מאז עזב אדם הראשון את גן עדן עד היום,ונוף ממש יפה..(כמובן שהטיול היה מיועד רק לגברים שבמשפ'..)

וזהו!

(ד"א,היה בבנימינה,באיזור של הבת"ס והגנים, שלט- חבק,נשק וסע! )

בס"ד

אני פורצת לפורום לא לי אבל סטיגידיש תסלח לי  (נכון? )

כל מי שהיה ברמת הגולן להתפקד! עכשיו!

אף אחד לא אמר לי |אומללה| |על סף בכי|

בס"ד

אבל אתה למשל לא היית אומר לי בלאו  הכי...

ככה שזה לא משנה

ואל תבכי חברה, להבא אני אדע שאת בשטח ואבוא לבקר  בלנ"ד (מי יודע מתי היא תהיה...)

בס"ד

ומי שצריך עזרה באזור הזה מוזמן לפנות אלי

פה אפסיק את הפריצה לפורום? |מתלבטת|

טוב נראה מה תגיבו ואז אחליט

בנתיים  תשרדו עם זה

בס"ד

טוב

שדרותי גירש אותי.

אז להתראות.

ותזכרו!!

אם מישהו מגיע לפה הוא יודע איפה למצוא אותי אני מקווה (בשיחה אישית הכוונה )

היו שלום ידידי (או לא ידידי?)

לילה טוב

"יהודי לא מגרש יהודי" 

|אחות גדולה שמסדירה ענינים|

בס"ד

אין עלייך!!

רגע אז את האחות הגדולה (הלא נשואה) שמעולם לא הייתה לי?

תפקיד קשה קיבלת על עצמך..

ושדרותי-

אז נתת לי אישור להיות פה כי אסור לך לגרש אותי |מנצחת|

בס"ד

יש לי שתיים אבל נשואות כבר כמה שנים טובות...

אז לא אתנגד

עד שתגיע הדיקטטורית

בס"ד

סטיגידיש או יעל?

אני מאוד מקווה שהן לא יחסמו אותי

אני לא עשיתי שום דבר רע |מתחננת על נפשה|

עכשיו תחזרי לנוג''ה.

בס"ד

הפעם נראה לי באמת הגזמתי

אז אני הולכת.

להתראות

ותזכרו לומר לי אם אתם מגיעים לאזור (רק אם אתם אנשים רצויים )

מצו"ש אצל הדודה ואצל בן דוד של אבא, יש לו מיני מוזיאון בבית..

יום א'- בערב בטיילת מחוף צ'ארלס קלור בת"א ליפו.

יום ב'- י-ם - רובע, כותל, טיילת ארמון הנציב ובעיקר הלכנו והלכנו והלכנו...

יום ג'- חומש

יום ד'- ים

אז אבא שלי מדריך קבוצה של תיירים משוגעים.. שלא מסוגלים לשבת לשניה..

ואנחנו איתם כל החג.

התחלנו בשדה תעופה בתל אביב- יום שישי.. נסענו לזכרון בדרך עברנו בסופר ובים.

אחרי זה נכנס החג והעברנו סדר למלון בזכרון- היה משעשע ביותר.. כי אף אחד חוץ מהמשפחה שלי לא היו דתיים..

וכולם היו שיכורים כי הקבוצה שאבא שלי מדריך שותים במקום מים יין- ואני רצינית..

בבוקר ירדנו לבריכה ואז אוכל וסיור בזכרון.. 

יצא החג ואכלנו באיזה מסעדה מטורפת - נו טחונים הקבוצה.

אחרי זה נסעתי עם חברות לפרדס חנה. 

יום ראשון- גני הבאיים חיפה, ים, נסיעה למוצב שבו נחטפו רגב וגולדוסר.. אירוח של החיילים הבדואים שם. נסיעה לנהריה- סיור במקום וסירות מהירות על חוף נהריה עד לראש הנקרה ואכזיב.

חזרה לזכרון- יקב זכרון וארוחה מטורפת.. 

יום שני- נסיעה מזכרון לתל אביב- מוזיאון ישראל, מוזאון הפלמ"ח וביקור VIP בגלריות שונות ומשונות. ואז ארוחה מטורפת באיזה מסעדה עם אנשים מפורסמים- ואז אני פרשתי לבקר חברות בפרדס כץ.. נסיעה באוטובוס של בני ברק (חוייה בפני עצמה תאמינו לי.) 

שלישי- נסיעה מירושלים להר גריזים- לשומרונים ולכל האזור, הגעה לעלי- ביקור במכינה, ארוחה פיקניק בדרך על שם עמיחי מרחביה, נסיעה על טרקרונים מסביב לעלי ביקור במעיינות של עלי, ביקור ביקב טורא ברחלים, עמונה, מגרון ולבסוף איך לא ביקור VIP ביקב של פסגות ושתייה לשוכרה.. חזרה לדירה של ראש הקבוצה וערב קוקטלים לכל החברים שלו.. כולל ביקור של ניר ברקת..

רביעי- נסיעה לגוש עציון , ירי במטווח, נסיעה לשדרות- אבי דיכטר הדריך אותנו שם בחץ השחור, ואז ביקור במשטרת שדרות וגם שם ראש העיר הדריך והראה לנו סרטים ואת הקטיושות, חזרה לירושלים לערב עם נשיא המדינה ועוד כל מיני מוכרי יין על הבנין של אש התורה..וביקור בכותל ובשוק.

והיום- נראה מה יהיה.. יוצאת עכשיו מהבית..

מי שקרא עד פה אמיץ ביותר..

ולפני 8 שנים- גולן וגליל עליון..

אז תכלס כן, לא נשאר מה לעשות יותר..

אז נתחיל מהחג עצמו- אחי הנשוי בא אלינו (והם עדיין אצלנו אבל עוד מעט הם כבר נוסעים לצד השני) והיה ממש כיף!! כמובן שהוא ואבא שלי נרדמו באמצע הסדר... ואחיין שלי כ"כ מתוק!!!!!

יום ראשון- סרט עם חברה ובערב נסענו לכותל.

יום שני- טיול אופניים.

יום שלישי- היינו אמורים לעשות טיול משפחתי עם כ-ו-ל-ם לרמת הנדיב (דבר נדיר בהחלט בהתחשב בזה שאמא שלי לא אוהבת לעשות מסלולים וגיסתי בחודש תשיעי אז היינו צריכים למצוא משו שנוח לכולם) אבל ברגע האחרון זה התבטל ומזל שכך כי פתאום בצהריים אחיין שלי לא הרגיש טוב אח"כ כשירד לו החום לקחנו אותו לטיול ליד הבית.

יום רביעי- חיכינו כל היום לאחותי שתבוא כדי שנעשה פיקניק אבל היא באה רק ב-5 אז נסענו לפארק ממש שווה ליד הבית ושם האחיינים שיחקו קצת ואח"כ חזרנו הבייתה לארוחת ערב. בערב הלכתי לראות סרט עם אחותי וגיסי, הם חזרו אח"כ לביתם ואת הילדים השאירו אצלנו.

היום- נחים בבית  אחותי וגיסי באו מקודם לקחת את הילדים שלהם למנגל עם חברים ואח"כ הם חוזרים אלינו להיות אצלנו לחג שני ושבת.

ב"ה היה חג מדהים..זוכרים ששאלתי איך בעיר הקרח?רציתי ללכת עם אחותי ובסוף היא שברה את הרגל(ללא הקרח כן כן..)אז לא נורא אלך כבר עם חברה פעם אחרת..שיהיה חג שמח=)

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים