אני חושב שלא ראוי לעשות עכשיו פעולות ביום השואה 

מה שהילד רואה וחווה זו אווירת יום השואה.(כמעט) בכל המקומות.

נכון שהרבנות הראשית קבעה את היום הזה לעשרה בטבת, נכון שלא מתאבלים בניסן.

יום השואה, הוא לא יום אבל גרידא, הוא הרבה יותר מזה, החניך צריך לזכור ולהיות תמיד במודעות של העניין.

אף אחד הרי לא מתאבל במובן הפשוט, שום חניך לא יסיים את הפעולה עם שק, היום הזה חשוב בשביל הזיכרון.

ואם בכל השנה אנחנו זוכרים, אז ביום שיוחד ע"י המדינה...

גם לי בתור ילד דאגו להבהיר שהיום "האמיתי" הוא י' בטבת. אבל לא יקרה כלום אם נזכור כמעט שבעה מליון נרצחים, גם אם זה יהיה בניסן.

ואגב, מרד גטו וורשה, גבורה יהודית, על גבורה אין חולק, גבורה יכולה להלמד כל יום.

ב"צלחה בפעולות. 

אמנם היה פולמוס גדול לגבי הקביעה של כ"ז בניסן כיום השואה, אבל לא חסרים רבנים שקיבלו בסופו של דבר את התאריך כיום ציון לשואה למרות שלא מצטערים בניסן, ולכן אני חושב שהדבר הכי ראוי הוא כן לעשות פעולות על השואה ביום שבו כל המדינה מציינת אותה, ולא להתבדל משאר האומה.

הרבנות הראשית לא קבעה שיום השואה הוא בי' בטבת, אלא שי' בטבת, שכבר היה יום צום בגלל התחלת המצור על ירושלים, יוכרס גם כיום הקדיש הכללי, כלומר שביום צום זה יאמרו קדיש על אלה שנרצחו בשואה ולא ידוע תאריך רציחתם. חס וחלילה לומר שעשרה בטבת הוא יום השואה, אני חושב שזה מוריד מהערך הקודם שלו ומוריד מהאבל על ירושלים (למרות שבאמת הרב עמיטל זצ"ל היה אומר שחורבן השואה הוא יותר חמור מחורבן ירושלים, עדיין צריך לזכור על מה הצום נקבע באמת). קראתי בשם הרב ליכטנשטיין סברה מעניינת לגבי הקשר בין עשרה בטבת לשואה https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=1&ved=0CCYQFjAA&url=http%3A%2F%2Flevladaat.org%2Fdata%2Fupl%2F%2F162-sLink.doc&ei=8SONT8LBJoj-8gPNuI2hCw&usg=AFQjCNEnk3ar9iTF1O-qZ3po2fH2nwSBCQ&sig2=pgxOnI-aJ3c33SLrmWGCPA , אבל אני חושב שעדיין צריך לשים לב מה העיקר שם, ולכן אני חושב שמן הראוי להעביר פעולות על השואה בכ"ז בניסן יחד עם שאר העם.

זה המאמר של הרב ליכטנשטיין

levladaat.org/data/upl//162-sLink.doc

ואת האבל לשמור לי' בטבת.
יש כאן סתירה בין 2 ערכים חשובים שצריך לשמור על שניהם.
מצד אחד כבוד המדינה וחיבור לעמ"י,(שאם כל הכבוד לצערנו השמחה שבאמת שמחים בניסן זה בגלל שאין תחנון)
ומצד שני לא "לשבור את המילה" של הרבנות הראשית.

אתה צודק בהחלט אבל צריך כן לציין את זה במשהו..

ולכן לא עושים טקס גדול וכו' אלא רק פעולה כל שבט בנפרד בצנעא

כמו שבאולפנא לא עושים טקם אלא כל כיתה משו עם המחנכת שלה או משו כזה...

מה אתם מבלבלים בשכל על הדברים שאתם לא יודעים!!!

מורנו ורבנו הרב צבי יהודה היה מציין את היום הזה.

ב. אם מישהו נפטר אז אתה לא תצטער תשמור אתזה לאחרי החודש מה הקשר קרה מה שקרה וצריך להיות עצובים ביום הזה!!

תראו לי רב אחד שאומר שלא צריך לציין את היום הזה לא חראדי!!

בהרבה ישיבות מצינים את היום הזה!!!

למה אתם עומדים בצפירה ביום הזה א.זה לא היום המתאים (לדעתכם) ב. חוקות הגויים!

למה אתם חוגגים את יום העצמאות זה יום שהיתה בו מלחמה ונהרגו עשרות חילים????

אני חוגגת את היום הזה

סבא שלי ניצול שואה וסבא רבא שלי נהרג אז למה שאני לאט יחגוג??

א. מותר לעמוד בצפירה, הלכתית (הנושא נבדק), איסור חוקות הגויים זה רק לדברים שהיו קשורים לע"ז, המנהג של לעמוד לכבוד המתים/גיבורים של הגויים אינו קשור לע"ז בכלל ולכן מותר ואין איתו בעיה הלכתית.

(זה לא ממני, זה מרב, ולא, לא הרב נח)

ב. אם כבר הלכתית, כנ"ל על יום השואה שלמרות שהוא בחודש ניסן, חודש גאולה שבו לא אומרים תחנון לאחר פסח עדיין לא אומרים תחנון, אבל אין בעיה להיות באבלות משום שיש את עניין ספירת העומר- שהוא כולו אבל (אסור להסתפר, להתגלח לשמוע שירים וכו') ולכן, שוב, אין שום בעיה לציין את יום השואה עם שאר המדינה.

ועכשיו, הכי בדוגרי שאפשר, נראה לי שקצת (הרבה) הגזמתם.

יש לציבור שלנו (אריאל) לפעמים נטיה קצת להרגיש יותר קרובים לתורה למצוות, שכשלעצמו זהו ערך נהדר וחשוב, אבל לפעמים הוא מגיע על חשבון עוד ערכים גדולים שאנו נוטים לשכוח. ערכים כמו עמ"י ערבות ואחדות.

אני לא יפתח את כל הנושא הזה פה כי יש הרבה מה להגיד, אבל בנושא הספציפי הזה של יום השואה, למרות שעבר זמנו, אולי ניתן ללמוד מכך לקראת שנה הבאה.

סופסוף יש כמה ימים שכל (כמעט) המדינה מתייחדת, יש זמן של הוצאת השוני ודגש על הביחד (ונכון שתגידו שלא כולם וגם...אבל, תחשבו קצת באמת), הרבה אנשים מתקרבים קצת לעמ"י ואף לתורה (לא חסר את החילונים וכו' ששמים כיפות ומראים כבוד, את החרדים שעומדים בצפירה), זה בדיוק הזמן ללמד את החניכים את הערך של עמ"י האמיתי, עמ"י ללא מחיצות, הגוף האחד והמיוחד הזה.

הראתי עכשיו עפ"י רבנים (גדולים וחשובים) שזה מותר הלכתית, וגם אם אתם הכי מדקדקים שבעולם, לדעתי אין שום צורך לבוא ולהראות את זה פה.

זה זמן של ביחד, זמן של אחדות ולא זמן של מי יותר צדיק.

ועוד נק' למחשבה, אני בטוחה, במאה אחוז, שכל האלו שנספו בשואה,שנהרגו במהלך לחימה של צה"ל או בפעולות טרור, כ"כ לא מרוצים מהפילוג הזה על איך לכבד אותם ועל המלחמת אחים שנוצרה בגלל זה. ולכל האלו שטוענים שצריך להגיד תהילים, ללמוד משניות וכל שאר הדרכים ע"פ התורה לכבד ולזכור את המתים. את זה אפשר לעשות כל השנה. ובמחילה, לא הרבה באמת עושים את זה, ודווקא בדקות של הצפירה מוצאים לעצמם את הזמן להגיד תהילים ולא לעמוד או ללמוד משניות וכד'.

תגידו תהילים יומם וליל, תלמדו תורה לע"נ כל הקדושים. אבל בדבר שהכי עושה נחת רוח לענ"ד (וכהמשך דורות לניצולי שואה שאומרים זאת במפורש) זה שכל עמ"י מתייחד בזכרם ומסיר את המחיצות ומרגיש לארבע דקות בשנה את הביחד.

שאנחנו נהרוס את זה?!!

ארבע דקות בשנה אתם לא מוכנים לתת למען האידיאל של עמ"י, למען האחדות?

בחיאת, תתנו אותם, תמחלו על כבודכם כדי להעצים את הדבר האדיר הזה.

ואת זה אנחנו חייבים להעביר לחניכים. שאנחנו חלק מעמ"י, חלק מארץ ישראל וממדינת ישראל וכמובן שהכל יד ביד עם התורה.

בהצלחה.

אבל אני יכול להמציא סיבות למה אם תרצה.

אני סתם נכנס לפורומים נטושים וכותב בהם משהו.

אגב מסתבר שהפורום הזה אפילו מופיע בתפריט הפורומים אז כנראה הוא דווקא פעיל כביכול...

מתקשרים לתנועה יש בטוח מספר בגוגל

😜

מחפשים מבנה שלא אכפת לו שיצבעו עליו (אנחנו צבענו על איזה מחסן של בית כנסת ששימש לנו גם כחדר ציוד של הסניף....), הכי טוב לדוגמא מבנה שטרם צבעו אותו והוא עוד בבנייה ואז יש סיכוי גבוה שייתנו לצבוע. אפשר לנסות לדבר עם העירייה/מועצה ולצבוע ארונות חשמל או קירות בעיר (יש קירות בעיר שלנו שאיזה ארגון של נוער צבע אותם).

בהצלחה רבה

מאוד

ישיבה קטנה? ישיבה גבוהה? מה זה "מקום כמו ישיבה"? 

בהנחה שהתכוונת למסגרת לימודית כלשהי, אז מה חשוב לך שיהיה שם?

מבחינת סגנון  דתי/חרדי, מה חשוב לך?

איפה אתה מרגיש שאתה עומד מבחינת הרצינות שלך? כלומר - בהנחה שאתה מתכוון למסגרת לימודית, יש מסגרות שמיועדות לאנשים שלא כל כך יש להם כח ללמוד, ורוצים יותר מקום עם אווירה טובה אבל מחובר לקדושה, ויש מסגרות שמיועדות לאנשים שרוצים ללמוד בכל הכח...