בס"ד
סיכום הטיול מעיינות סובב דולב - יום שישי כח' ניסן תשע"ב,
'עמיתים לטיולים' שבוע טוב וחודש טוב,
הבלוג של אלי גורביץ:
ביום שישי האחרון הצטרפנו, הגור המתוק שלי ואני, לטיול של 'עמיתים לטיולים' מסביב לישוב דולב. יחד איתנו היו שישים ושבעה אנשים שוחרי מים ונוף מהמם. הטיול הודרך על ידי בעז אליצור מדולב ועמית אררט - האיש ואגדת הטיולים המדהימים !
הגור המתוק שלי התלבט במשך כמה דקות אם הוא רוצה לבוא לעוד טיול עם אבא. זכרונות הטיול הקודם, באיזור שבי שומרון, ובעיקר העליה בסוף, השאירו רושם עז בזכרונו הצעיר. אז עמדנו, אחרי צעידה של כשניים עשר ק"מ, לפני עליה תלולה וארוכה אל כביש חמישים וחמש. הגור היה עייף ומיואש אבל הבין שאבא פשוט לא יכול לסחוב אותו על הכתפיים במעלה ההר. הוא אסף את כל כוחותיו, ויש לו הרבה, וצעד כל הדרך עד למעלה כמו גיבור. שנינו לא ידענו איזו עליה מצפה לנו בסוף הטיול הזה ולכן, אחרי התלבטות קצרה, כאמור, הוא הסכים לבוא איתי ולהפסיד עוד יום לימודים. שמחתי מאוד וכך יצאנו מהישוב עלי לדרך באיחור של כרבע שעה. אספנו טרמפיסטית אחת וטסנו על הכבישים הריקים, דרך הנוף הכי יפה בארץ (נדמה לי שאני אומר את זה על כל כביש ביו"ש אבל זו אמת) אל הישוב דולב. הקדמנו ברבע שעה - מזמן לא נסעתי בדרך הזו ולא זכרתי כמה שהיא לא ארוכה כשנוסעים במהירות. הספקנו להכנס למכולת של דולב ולקנות משהו לארוחת בוקר.
בשעה שמונה אפס אפס יצאנו אל שער בגדר של הישוב והתחלנו לרדת לואדי דילב, או בשמו העברי, ואדי דולבים. הגענו למטה וצעדנו לאורך הנחל אל תחנת הקמח הראשונה. בנחל עדיין זורמים מים רבים והם שורצים ראשנים לרוב. אחת המטיילות מצאה לנו צפרדע קטנה ואנו רצינו להצטלם איתה. הצפרדע לא התרשמה כל כך מההזדמנות הנדירה וקפצה מידינו חזרה למים. הסתכלנו איך היא מנסה לשחות נגד הזרם והבנו שזה לא ילך. מי ששוחה נגד הזרם צריך רגליים חזקות, וזו היתה צפרדע צעירה וקטנה. לא היה לה שום סיכוי.
הנחל הזורם פשוט מהמם. המים נקיים וצלולים ובדרך יש כמה מפלים קטנים ובריכות קטנות שהספיקו לבני הישיבה לצעירים (ישל"צ) שבינינו לטבילה מרעננת. וגם כמובן לנערת המים הקבועה בטיולים שלא מפספסת הזדמנות לשכשך בכל מקווה מים.
עברנו למרגלות שכונת הקצינים שבפאתי רמאללה. השכונה נראית כמו ריבועים שבנויים על צלע ההר. נדמה לי שאהוד ברק עצר את הבניה בשלב השלד בגלל אינתיפאדה כלשהיא או פיגוע ומאז היא לא חודשה. עברנו ליד דיר חזירים לשעבר וליד מאהל בדווי עם הרבה חיות וריח בהתאם. הגענו לנקודה המזרחית ביותר בטיול - בריכת עין אל מע'סל שכבר לא היתה במצב טוב במיוחד. המים היו ירוקים מידי עם כל מיני סוגי פסולת. הרעיון להכנס לטבילה בבריכה נדחה על הסף. גם בגלל הלכלוך וגם בגלל הקרבה לרמאללה.
מהבריכה טיפסנו לציר ולרשטיין. הציר נסלל על מנת לקשר את מזרח בנימין עם מערב בנימין. דרך הציר אפשר היה להגיע מדולב לבית אל ברבע שעה במקום הסיבוב הנוראי דרך ירושלים (שעה וחצי) או דרך עטרת (שעה ורבע). לצערנו הציר נסגר לפני כמה שנים בעקבות אינתיפאדת אל אקצ'ה. בקצה המערבי של הציר הוא מתחבר לכפר עין עריך שהתפרסם בגלל אחד הפיגועים שהובילו למלחמת חומת מגן. אפשר לקרוא על הפיגוע הזה למשל פה:
חשוב לזכור שהרמטכ"ל באותה תקופה, והדביל שאישר את שיטת המחסומים המאוישים הוא הליצן הפוליטי של היום, שאול מופז. השיטה הזו הובילה לפיגוע הגדול יותר בואדי חרמיה כמה ימים מאוחר יותר. על הפיגוע בואדי חרמיה אפשר לקרוא למשל כאן:
לענ"ד, אחד האחראים האחרים לשיטה המפגרת הזו היה גל הירש, מח"ט בנימין וקצין האג"ם של פיקוד מרכז. אחרי מלחמת לבנון השניה כאוגדונר כיכב בדו"חות החקירה ונפטרנו ממנו לזמן מה לטובת יעוץ בגאורגי'ה לקראת מלחמתם ה"מוצלחת מאוד" עם הרוסים. הצטערתי מאוד לקרוא בויקיפדיה שהרמטכ"ל גנץ החזיר אותו לצבא לפני חודשיים לתפקיד מבצעי. תושבי תל אביב – כדאי שתנקו את המקלטים האטומיים שלכם …
אז איפה היינו? אהה כן, בציר ולרשטיין. טיפסנו לאורכו עד לחיבור שלו לכביש של עין עריך ועצרנו להסבר של בעז אליצור על יד יאיר שהוקמה לזכר יאיר מנדלסון והוחרבה על ידי הצבא. הצבא שלנו כמובן …
ירדנו בואדי מג'ור עד לכפר עין קיניא והלכנו על הכביש הראשי של הכפר כמה מאות מטרים לעיניהם המשתאות של המקומיים. ליד המעיין התחתון (עין אל תחתא) חתכנו דרומה והתחלנו לטפס במעלה ההר לכיוון המעיין הראשי של הכפר - עין אל ג'נין. לאורך כל העליה יש חלקות חקלאיות קטנות של המקומיים. באחת החלקות כיבד אותנו הבעלים בפולים ישר מהצמח. היה נחמד מאוד. המעיין שמשקה את כל החקלאות הזו שופע מים בכמות אדירה ובריכת האגירה שלו מלאה עד אפס מקום. בראש הגבעה נמצא קבר שיח' מקודש שלידו צומח עץ קטלב עם ארבעה עשר גזעים. ליד עץ אלון עתיק יומין יש מעיין נוסף, ממש בראש הגבעה ששמו עין עינן, עץ האלון הענקי גזעו חלול ובתוכו אבנים ליצוב. שם ישבנו לאכול ארוחת בוקר ושמענו מעמית אררט סקירה על האיזור.
אחרי ארוחת הבוקר התחלנו בירידה לכיוון עין בובין – בריכה ענקית שמוזנת ממעיין שופע מים במיוחד בעקבות השנה הגשומה. בדיוק היום המקומיים רוקנו את הבריכה ועסקו בנקיונה. מי המעיין הוטו אל הרחוב וזרמו בשצף אל תוך הואדי. בגלל שהבריכה היתה ריקה לא נשארנו שם זמן רב וצעדנו אל המעיין הבא עין מג'ור.יש לציין שמצאנו את הקולומבריום שמעל נקבת עין בובין.
אחרי צעדה לא ארוכה במיוחד הגענו לעין מג'ור שנובע לתוך בריכה ממש מתחת לישוב דולב. הבנים נכנסו לשכשך ראשונים ולאחר מכן התקיימה רחצת בנות. אנחנו לא חיכינו עד לסיום השעה של הבנים ויצאנו אל החלק האחרון של הטיול – העליה חזרה לדולב. חיפשנו מקום נוח לטפס במעלה ההר אבל פשוט לא היה כזה. לכן הלכנו מערבה ככל שיכלנו עד שהגענו לזרם מי הביוב המטוהרים של דולב שזרמו מלמעלה באון. פה כבר לא היתה ברירה והתחלנו לטפס. הטיפוס היה איטי וקשה. לא היה שום שביל מסודר וכמות הקוצים היתה אסטרונומית. השתדלתי לפלס דרך בקוצים עבור הגור שלי וקיבלתי אין סוף שריטות ברגליים (מכנס קצר). דוקא הגור הראה עמידות מדהימה. אחרי עין בובין הוא התחיל להתעניין בעדינות "מתי נגיע?” אבל כשהתחלנו את העליה הקשה לא ניכרו בו שום סימני עייפות. הוא טיפס למעלה בעקבותי במהירות ובלי להתלונן. אולי העליה היתה פשוט הרבה יותר מעניינת ואתגרית מההליכה על השבילים.
סיימנו את שתיים עשרה הק"מ של היום בשער של דולב הרבה לפני השעה שתיים, עייפים אך מרוצים מאוד מכמות המים שראינו, מהנוף המשגע ומהחברה הנעימה.
חג עצמאות שמח, אלי גורביץ egurvitz@yahoo.com
באדיבות אלכס ליסי shurik.lysyi@gmail.com התמונות, המסלול והקובץ
תמונות בפיקסה:
מסלול ב-Everytrail
'עמיתים לטיולים' - כולנו מדריכים ! יוצאים בחינם למסלולים למיטיבי לכת בחבלי המולדת
בנחלת אבותינו אברהם יצחק ויעקב, ולסיורים בידיעת הארץ.
דו"אל הקבוצה araratamit7@gmail.com עמית אררט 052-7-90.60.90 מצפה יריחו
אתר הקבוצה לעיון ולהצטרפות http://groups.google.co.il/group/amitimtiyulim
הצטרף לקבוצה גם בפייסבוק
כך תוכלו להעלות חוויות תמונות ובקשות לפעילויות
