נסעתי בטרמפים מירושלים לצומת הT, חיכיתי שם קצת ואז הגיעו לשם 2 בנות. אחרי כמה זמן הגיע לשם טרמפ. ומכיוון שהייתי לפניהן עליתי.
הנהג רמז לי שלא הייתי בסדר בגלל שלא נתתי להן לעלות לפני. מה אתם אומרים? צודק? לא צודק?
אני חושב שבנות שנוסעות בטרמפים צריכות לקחת בחשבון שהן ישארו לבד בצומת (במיוחד שהן לא יכלו לדעת שיהיה שם מישהו בכלל, ובלי להתייחס ספציפית לצומת הT. אני מדבר כללית על הרעיון שלהשאיר בת לבד בצומת בלילה)
אבל אני הייתי נוהג לפנים משורת הדין ונותן להן לעלות.
סתם,
בתור בת אני תמיד מתפדחת
כשבנים שהגיעו לפני אומרים לי לעלות לפניהם...
אפילו שיש היגיון, במיוחד בלילה ובמיוחד במקומות מסויימים,
אבל עדיין... אני בד"כ מסרבת בנימוס....
אם השעה מאוחרת - יפה לתת להן לעלות קודם.
וכמובן שזכות הנהג לומר שהוא מעלה את הבנות דווקא...
אני חושבת שכבנות, אכן אנחנו צריכות לקחת בחשבון שאולי נשאר לבד בטרמפיאדה,
כמו שיתכן מצב שמלכתחילה לא היית נמצא שם, או עולה על טרמפ לפני הן הגיעו..
ושלא נרגיש שהבנים חייבים לנו את זכות הקדימה..
אבל כבנים, מן הראוי שתנסו להתחשב... 
הם צריכות לקחת בחשבון שהם היו שם לבד בלילה..
אם הם שתיים זה כבר יותר טוב..
אבל נחמד לפעמים לראות בחורים ג'נטלמנים....
תן להן את הכבוד המגיע להן...
אין מה לעשות להן יותר מסוכן.
איך היית מרגיש אם היה קורה להן משו?
הן עוף אחר - וצריכות להתנהג בהן אחרת.
וע"כ תן להן לעלות (ואם ממש לחוץ לך תקלל אותן...).
אבל בשעה מאוחרת ובחור נידח- אני אפילו אשמח לזה.
אולי בגלל שהן שתיים הן התקדמו לצומת הT. ואני בטוחה שלקחו בחשבון את זה שישארו לבד.
אבל עדיין... מפחיד.
(זה רעיון לא רע לעלות על טרמפ לחיזמא, מסתבר.. 
)
אני אישית לא חושבת שיש לך איזו חובה לתת להם.
רוצה? בבקשה. לא רוצה?
זאת באמת החלטה שלהן להגיע בשעה הזאת לשם...
מכירה כאלו שפשוט לא עולות על טרמפ של אמצע הדרך אלא רק עד למקום שההן ממש צריכות..
ואני לעומת זאת כן עולה, כי לא מפריע לי ואני רגילה לשעות האלו באיזור...
קיצור... לשיקולך.
ד"ר שוקוד"ר שוקוזה ממש תלוי בשעה ובמקום. גם אם בנות לא עשו בחכמה ונשארו בשעה מאוחרת בצומת מסוכן לבד, תגדיל ראש, קח אחריות עליהן. סתם כבנאדם. (הרי לא תעניש אותן בחטיפה-במידה ותקרה ח"ו) רק בגלל שיקול דעת מטומטם, נכון?)
ולבנות אני אומרת- אל תצפו, אל תבנו על זה, ואל תדרשו. נתן לכן- בקשו מספר פל'
לא נתן- אני יכולה לתת לכן מלאי של קללות לשעת הצורך.
[רק חבל על הקטע עם הקללות=]
יאללה. למי אכפת מהבנות האלה בכלל...
נראה אתכם הבנים מסתדרים שנייה בלי בנות בעולם!!!
בהצלחה בבגרויות!
בת שלא מעוניינת להיות בטרמפיאדה\צומת לבד בלילה צריכה לדאוג ולתפוס את הטרמפים שלה מוקדם יותר...או ללכת יחד עם חברה.
סוף מעשה במחשבה תחילה, ומי שלא חשבה על זה מראש זה נורא חבל אבל שתמתין בתור...
לק"י
שמעת על זה שנתקעים במקום מסויים ללא כוונה???
שמעת על זה שרכבת מטופשת מחליטה לא לעבוד כי יש חפץ חשוד שלושה רחובות ליד?
או שאיזה נהג מונית נתקע על פסי הרכבת?
או שאוטובוס נעצר בגלל חפץ חשוד?
או ששכחת משהו, והיית צריכ/ה לחזור לקחת אותו וזה לחק הרבה זמן?
שמעת??.??.
יופי!!!
עכשיו תדון לכף זכות.
אף בת לא רוצה שיחטפו אותה.
ויש בנות שלא אכפת להן לתפוס טרמפים מאוחר..
לק"י
איכס.
מי שרוצה להתחשב שיעשה את זה..
אף אחד לא הכריח אתכם.
[ולבנות-אל תחכו לשאול בנים אם היה מישהו לפניכם. אם אתם שם, פשוט תעלו! ]
בנות לוקחות סיכון, אבל הסיכון אצלכם נמוך יותר.
רוצים להיות נחמדים? תהיו! ככה יעריכו אתכם יותר!
לא רוצים, נראה איך תתנהגו בדייט...
לק"י
זה לא בעד או נגד..
אבל לצאת על בנות כאילו שהן מפקירות את גופן וחייהם, ומבקשות הצלה מידי גבר 
ג'נטלמן ו רגיש...
זה לא בסדר!
כל אחד שיעשה מה שבא לו...
ובתור נהגים- גם מה שבא לכם...
מה הקשר איכס? לנשמה.
אני מסכים איתך. רק לא עם כל מה שאמרת.
קחי את החיים יותר באיזי. כן ג'נטלמן, לא ג'נטלמן, בסופו של דבר - את באמת בחורה.
אז אם נעזוב לרגע את השובניזם (או בעצם פמיניזם?), יש משהו בכך שאצל בנות המצב רגיש יותר.
בקשר לנשמה - הגעלתי גם את עצמי. אבל ידעתי שרק ככה תגיבי...
לק"י
אין לי מושג מה רצית ממני!!!!
אלק הגעלת את עצמך.. רק ככה אני אגיב? חי בסרט!!!
ואני הכי לוקחת את החיים בסוטול, אל תחשוב שאתה יודע באיזה נימה כתבתי את ההודעה... למרות סימני הפיסוק ההחלטיים..
גם להם מגיע להגיע הביתה,וכן אם בת תופסת טרמפים גם אם היא מעוניית או לא כל כך מעוניית שלא תצפה שבנים יוותרו לה....הם יכולים לוותר אם הם רוצים....
כמה חפצים חשודים תוקעים אנשים כל יום?
זה מקרה היוצא מן הכלל ואין להניח שכל בחורה שתופסת טרמפ באמצע הלילה שהיא נתקעה בגלל חפץ חשוד...
ועוד יש להוסיף שבחורה שחוזרת לקחת חפץ ששכחה והתעכבה זה בסדר, אבל שתדע שיש לזה מחיר המתנה בלילה...ואם היא באמת חוששת לעמוד לבד בלילה שלא תחזור לקחת את החפץ אלא תחזור ביום אחר או תמצא פיתרון אחר.
מותר לבן לוותר לבת על הטרמפ, אבל אסור לבת מראש להתנהל ולסמוך על זה שיוותרו לה.
מה בגלל שהם בנות אז הבנים חייבים להיות גנטלמנים ולתת להם לעלות קודם???
על מה לא להתפלא?
לפני שאתם/ן לוקחים/ות טרמפ או עושים כל דבר אחר - קחו על עצמכם את כל האחריות ותהיו ביקורתיים כלפי מעשיכם.
אך כשרואים יהודי במצב שניתן לסייע לו - אל תעשו את החישובים במקומו
.
מראש הם לקחו את הסיכון שהם נוסעות בטרמפים ושום דבר לא בטוח בזה..
הם לא היו נוסעות בטרמפים אם הם מפחדות להתקע לבד 'באמצע שום מקום'.
אפרופו טרמפים, חיכיתי בגבעה צרפתית היום שעה <!!> הגעתי והיה ריק לבנתיים הגיעו ועזבו איזה 40 אנשים ועד שהגיע לי טרמפ לישוב הייתי שוב לבד.
ואח"כ נתקענו עוד חצי שעה בתאונה.
לדעתי לא היית צריך לתת כי הן היו שתי בנות ועלו לשם בידיעה שאולי יהיו לבד..
למרות שפעם עליתי לגבעת אסף בשעה מאוחרת וזה שהיה שם נתן לי לעקוף אותו ועד עכשיו אני מברכת אותו בליבי!
מה שכן-זה צריך להיות לכם במודעות!
היא הייתה אחת אז חובה לוותר לה
אני נוהג לא להשאיר בת לבד בצומת גם אם זה אומר לפספס טרמפ.
אבל לא תמיד.
תלוי במקום, בזמן ובלחץ להגיע הביתה/לעבודה.
אבל בערב בצומת יחסית מבודדת, בת או שלוש לבד, כן בהחלט כן.
אני חושבת שאתה לא חייב לתת לאף בת לעלות לפניך. מי שבוחרת (לרוב..) לעמוד בטרמפיאדה, מבינה את המשמעות והסכנות.
לפנים משורת הדין- ישנם מצבים שיפה אם תנהג כך.
לא תמיד חייבים ללכת עם הראש בקיר.
זו דעתי.
ברצינות. לא יודע למה, אבל בנות תמיד חושבות שהן צריכות לעלות ראשונות.
סליחה? נתקעתי פה שעה, את פה בדיוק 2 דקות.
אבל הרב פלוני (בכוונה לא מזכיר את שמו) שבנות קודמות לבנים...
מזל שהטרמפ היה עם עיניים בראש והעיף אותה מהרכב(בעיקר בעקבות ה"רב" ההוא) ...
כותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.
1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?
2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?
3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?
ואגיד גם למה אני שואלת.
פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.
זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.
הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…
כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.
ואף לעתים נוגד.
ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.
ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.
אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.
הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך
בעבר הייתי עונה בוודאי
היום אני מסתכלת אחרת
קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם
וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים
זה מצד אחד
מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..
כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.
כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח
לא שמישהו שאל אותי קודם
אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר
אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.
זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.
הגדרה טובה
כשההתנגדות יורדת
גם הציפייה יותר מותאמת
קושי צפוי הוא יותר קל
איך את מגדירה את זה?
זה קושי שחוזר על עצמו
אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים
ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם
אם זה קושי חדש
זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר
אי אז בגיל 30 וקצת.
זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.
זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.
Stand a little taller
Doesn't mean I'm lonely when I'm alone
What doesn't kill you makes a fighter
Footsteps even lighter
Doesn't mean I'm over cause you're gone
יש כאלה שהייתי מוותרת
ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם
עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…
כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.
כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד.
לכתחילא כן
כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי
הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)
בדיעבד חלקם לא
כיון שזה חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי
והביא אותי למי שאני כיום
על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)
הייתי מוותרת
בבחינת "לא הם ולא שכרם"
אבל
בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה
ובזכותם אני מי שאני
אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.
ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-
בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].
בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.
אני? לכתחילה? הייתי מוותר.
אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!
אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים, מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח
(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)
עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול
ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,
וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן
ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂
אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים
משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו
לאן נעלמו מגיבים שעד לא מכבר, היו?
הנני כאינני, והים נסוג.... הכל בסדר?
אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים?
אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.
- הנני כאינני
- הים נסוג
תשאל את משה
כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.
מבולבלת מאדדדדהתכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).
נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...
אני הנני כאינני - הכל בסדר איתו.
העיקר שהכל בסדר
מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.
לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).
נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.
האם כדאי לדעת על זה מראש?
כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.
בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).
לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.
לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.
לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.
אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:
בעז''ה יהיה בסדר.
רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.
אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.
וכו' וכו'.
התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.
זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.
אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.
אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).
פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.
לפורום של טבת והלאה...
בס"ד
לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב
את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז לפעמים מופיע פורום עתיק
איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...
איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות
מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.
ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00
במקום 13.00 וכד'.
יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט
אבל לא יודעת איך.
תודה!
מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?
תודה רבה!
או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)
או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.
פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.
כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט" אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.
רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.
(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך. פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.)
לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.
אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?
את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.
שנבין מה הבעיה אצלך.
הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.
השעון במחשב שלך נכון?
בס"ד
תודה על שתי התשובות.
1. השעון בסדר גמור.
2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)
3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?
4. בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.
אבל את רוב הדברים אני מבינה.....
יישכויח!
3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום
4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים
בכל מקרה זו אותה הכוונה
אדם אחד, שני שמות
ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,
שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......
עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)
כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל
אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?
או שזה הפסיכולוג של האתר......
תודה!!
לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם
ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.
ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"
הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר.
ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!
ברכה והצלחה!
הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..
ויש גם שימושים לגיטימיים.
מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.
דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.
לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית.
וזה א ח ר י עריכה?
אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל
בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון
הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על
החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי
מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה
ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.
הכי מרגיז שזה משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -
כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום
הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.
מאד קל בפורום לכתוב כל העולה
על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים
להתבטא כך?
ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות
מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די
יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס
(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו
ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר
ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים
בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....
וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב
והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -
זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים
שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה
שזה מקום שאפשר לחשוף הכל
כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל
זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא
מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם
על עצמי. שלא אסחף מדי
בקלי קלות אפשר להיסחף.
שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום
או סקרנות. הכי יפה ומעניין זה
חילופי הדברים הרציניים, החקירות
והדיבורים בנושאים חשובים.
לא צריך לרדת למכולת!
אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.
יש לך זיכרון צילומי לניקים …