צומת בית קמה, בדרך ממנין בקיבוץ במוצאי יוה"כ באזור, לירושלים.
עוצר לנו טרמפ בחראקה ופול ווליום, בסוף הוא נזכר שכדי שנשמע לאן הוא נוסע
כדאי שיכבה את המוזיקה לכמה שניות.
הוא מגיע עד לקרית מלאכי.(יציאה צפונית) עלינו.
איך שנסגרה הדלת התחלנו לטוס נמוך מדי, לזגזג בין רכבים
ולהאט פתאומית מ160 קמ"ש ל100. מההפרש אתה בטוח שעצרת,
אבל מהשעון של הקמ"ש וע"פ זה שנראה לך שהרכבים סביבך נוסעים ברוורס אתה מבין שלא.
בקיצור התפילות היו בערך באותה הרמה של התפילות, שהסתיימו רק לפני שעה פחות או יותר, בנעילה.
אחרי שתי דקות הוא מחליף דיסק וסוגר את הגג הנפתח שבגלל הרוח (או המהירות)
פשוט עשה רעש אימים שהשתלב עד עכשיו בקצב של הדיסק.
הוא מכניס דיסק של סליחות ומתחיל להסביר לנו שהוא כל יום בסליחות היה בכותל.
ויו"כ הוא הלך לעשות ביחד עם רב מוכר באשדוד. הוא שואל על הישיבה שלנו ותוהה אם רה"י זה הרב קוק.
אנחנו מנסים להסביר לו בנחת למרות שהוא בדיוק עצר אותנו באמצע שיר המעלות המי יודע כמה,
שהרב קוק כבר 75 שנה לא מסתובב בעולם הזה.
לאחר רבע שעה הוא מודיע שאנחנו מגיעים, הידקנו חגורות ונחתנו.
תבדקו על המפה את המרחק ותבינו מה זה אומר לתזמן אותו ב17 דקות.
שוב, מה שבטוח ה' אוהב אותנו.
שבת שלום