לא שאני יודע מה זה - אבל לפי מה שאת מתארת, ברור לגמרי מדוע זה "מפריע, חורה, מגעיל" עבורך.

[אולי תשאלי אותו שיגיד בכנות, מה היה חש אם את היית "מסתכלת בעיון" על כל מיני גברים..]

שבת שלום!

אשמח אם תסביר.

ב. ראוי להזהות ("אנונימי"..)..

ג. ובכל זאת - השערה....

היה לי בראש כשפירסמתי את התגובה - אולי מישהו יגיד, איך אתה מסכים לכתוב תגובה שבעצם אומרת לאשה משהו "לא טוב" על בעלה...

אבל זה לא נכון..  קודם כל, ההרגשה של האשה לגיטימית לגמרי - וראוי לחזקה בזה.

דבר שני - זו לדעתי הדרך היחידה שכעת היא עוד יכולה לעצור את זה. זה גם יֵצר, וגם עלול להפוך ל"התמכרות" - ואם האשה לא תמחיש כעת לבעלה את הרגשתה בדרך זו, שהיא עוד מתונה, עלולים אח"כ להגיע חלילה למצבים מסובכים בהרבה, שאותם כבר יהיה קשה יותר לפתור.

שבוע טוב.

הישרדות היא הרבה יותר מתוכן.

היא מופע יצרי ורדוד מהנמוכים ביותר שידענו (או שלא, ב"ה)

משתמשת בתאוות הכי נמוכות- לחלוטין לא אלו שעליהן אנחנו מנסים לכונן את ערכי הבית והמשפחה

וזה בכלל אל קשור לדתיים או חילוניים.

מי שזה לא מגעיל אותו שיצביע.

גם אדם שרגיל לגנוב וחי בחברה כזו - כשהוא רואה סרט על גניבות, הוא בכלל לא מתרגש מהגניבות.

העיקר - המשימות, הבריחה מהשוטרים האלה, עם מעט אוכל ובלי תנאים (הכי מצחיק: "באמת הישרדות" - כאילו מדובר לא על סרט אלא על איזה אירוע דוקמנטרי..)..

יש גם כאלה - לא מהחרד"לניקים הפרימיטיבים - שבכלל לא ראו במה שקרה בשבוע שעבר בבאר שבע ובעוד מקומות את הסכינים והדקירות, בוודאי לא אכזריות; הרי "כל אחד רואה מה שהוא רוצה לראות", הם ראו רק את נסיון הההישרדות של העבריינים, וכל מיני דברים כאלה.. "לשם תשומת הלב נתונה"..

נכון, בתיקון קל: כל אחד מכהה לעצמו את הרגישות המוסרית שהוא רוצה - ואז באמת לפעמים הוא בכלל לא מבחין בה.. אחד מכהה את הרגשיות לגניבות, וכך לא מפריע לו לראות את ה"פעולה" בסרט כזה.

אחד מכהה את הרגישות שלו לרציחות, ואז זה לא מפריע לו לראות את ה"פעולה" בסרטים כאלה.

ואחת מכהה את הרגישות שלה לעריות - ואז זה לא מפריע לה לרואת את ה"פעולה" בסרטים כאלה (רק שלא תתחתן בטעות עם מישהו שהוא עוד לא "לגמרי" כזה - כי אז הוא עוד עלול לחפש בה את מה שבסרט).

ר"ל.

זה שבן/בת זוגי רוצים לצפות בתכנית כל כך ירודה ומטופשת .

הישרדות אפשר לראות היום גם בלי טלווזיה דרך המחשב ע"י חיבור לרשת ללא סינון,

לכן יכול להיות שאין להם טלווזיה...

אז תעשו חסימה

לענ"ד זו צריכה להיות החלטה משותפת, היא לא יכולה לכפות עליו כלום (בדיוק כמו שהוא לא יכול לכפות עליה כלום).

נ.ב.

אני עוד לא נשוי (רק מאורס), אז לקחת את דברי בעירבון מוגבל

לא אומרת שזה הדבר הכי טוב בעולם ובטח שלא הכי צנוע בעולם אבל צריך למצוא את שביל האמצע.

כל עוד שהוא רואה משהו יחד איתך תסמכי עליך אבל אם הוא רוצה לראות את זה לבד אני במקומך הייתי מתחילה לחשוד....

ולא צריך בדברים כאלה למצוא את שביל האמצע (ולא להתפלא אם אח"כ הוא מוביל לקצה..).

וגם אם הוא רואה את זה "יחד איתה" - אין לה מה "לסמוך עליה".. כי מה שעובר לו בראש, אם עובר לו - עובר לו בין אם היא שם ובין לא..

קצת פחות נוראית ומזעזעת...

יש עכשיו מאסטר שף לילדים ועוד המון דברים חמודים..

הישרדות כ"כ שפלה...

זה פשוט כ"כ לא פשוט....

בעלי 'דווקא' אדם רציני ודתי מאד, ולמרות זאת או בלי קשר זקוק למשהו טיפשי או שטחי או סתמי לצפות בו בסוף היום כזה, בלילה או בערב.

נכון זה לא באמצעות הטלווזיה אלא דרך המחשב. יש לנו חסימה בסיסית, תודה לא-ל, ובעקרון אני מאד מעונינת שיהיה לנו קצת יותר מבסיסי...

בכל אופן, שמחה לבשר לכם, בינתיים הוא עוד לא צפה, כמה שידוע לי, בעונה הזו. הוא יודע שזה מפריע לי (וואי, אין לכם מושג עד כמה), אבל אני חוששת כמה זמן הוא יחזיק מעמד... הכל זמין בלחיצת עכבר, כולל כל הפרקים מההתחלה, נכון..?

ומה שעוד קשה לי ביותר הוא שזה מהיה כמין 'קלף' כזה, שיענו הוא מתחשב בזה בי - אז בעת ריב או ויכוח (מה לעשות) הוא יכול פתאום לומר - אין, היום! אני מזמין ספק חדש.....

מה פתאום זה נהיה ש-בשבילי יש ספק מסנן?? מה, רק אני הנושא פה?

ועוד דבר - תכל'ס גם לפני התוכנית הגועלית הזו, יש עוד כ"כ הרבה נבלות וטרפות ב-נט, אבל אני מרגישה לפעמים ממש 'מצווה' לצפות איתו בכל מיני תוכניות אחרות,  פחות גרועות (כן גם המאסטר הזה אלירז, ועוד), העיקר שהדבר היותר בעייתי לא יהיה לו כ"כ דחוף...

בכל מקרה, זה בכל זאת משמח אותי, ממש, שהוא לא צופה - האמת כשאני חושבת על זה, לאחר שעונה כבר עמוק בפנים, מי שלא התחיל איתה הרבה פעמים כבר לא נכנס אח"כ, אז אולי זה יקרה גם פה.

ורציתי לשמוע דעות. וכן, יש בי הערכה לזה שהוא לא צופה לו 'מאחורי הגב' בכל מה שבא לו, למרות שכשראיתי עד כמה זה הכניס אותי לסרטים, ההישרדות הזה (בעונה 1 הוא צפה באדיקות... ) כבר תהיתי אם לא כדאי שיסתיר ממני וחסל.

תודה לכם.

אם יש עוד מה להוסיף - אשמח לשמוע.

תחשבי אם את בתור אישה מספקת לו את מה שהוא צריך בתור גבר..

אמרת שהוא אדם דתי ורציני ולכל גבר יש יצר הרע,

בתור אישה מה שאנחנו יכולות לעזור כדי להציל את הבעל זה לתת לו את מה שהוא צריך גם אם לנו זה לא נראה צורך..

מה שתמיד עומד לי בראש זה משפט ששמעתי לפני שנים מרבנית גדולה..

רוצה לשמור את העניים של בעלך רק בשבילך? תני לו כל מה שהוא צריך...

יש אנשים שיותר קל להם לחיות ככה ויש כאלה שחיים בחברה מעורבת ואז יותר קשה..

בהצלחה ותתפללי עליו!!

"דתי מאד" צופה בדבר כזה - תרתי דסתרי לגמרי. אם הוא חזק בדברים אחרים חוץ מהיצר הרע הזה, ב"ה. כל דבר טוב הוא טוב.

זה משמח שזה נפסק בינתיים, נקוה שזה סימן טוב לבאות..

בלי ספק - צריך לסדר חסימה גבוהה יותר.

ואם זה יעלה בויכוח כ"איום", אני מציע לך  לעזוב לרגע את נושא הויכוח ולומר לו בכל השלוה והכבוד האמיתי: אתה היית מוכן שבכלל יהיה אצלי באיזשהו מקום "קלף" כזה שאני "יכולה" לשלוף בויכוח ולומר לך - טוב, אז אני אסתכל על גברים אחרים?.. בוודאי שלא. אז לי זה אותו דבר. בבקשה, בוא נוציא את זה מכלל "קלפי המיקוח"..  אני מניח שיבין.

ויש מקום פעם - בעת רצון - לשוחח על כל זה. ולהסביר את ההשלכות לגבייך ולגבי כל הוגנות בנין הבית.

מצוות ולומד תורה. וכן כמו שאמרת - איש איש ויצרו.

מה זה אצלך דתי מאד? רב? (שגם לגביו מי יודע נפשו בחדרי חדרים)

לגבי המשך דבריך - נראה לי שאינה דומה התבוננות איש בנשים להתבוננות אישה בגברים, והפעולה שזה פועל רחוקה מאד אצל כל אחד מהם.

לכן גם הלכות הצניעות אינן דומות כלל בשני המינים.

איך זו תשובת המשקל?

תודה

חברים שלך?

אבל צריך זהירות בצורה הזו של בויכוח.. את השאלה צריך לשאול מתוך כאב.. 

ואם אין לו בעיה שהיא תלך עם בגד ים בחוף? אז זה נותן לו לגיטימציה לצפות בתכנים כאלה בניגוד לדעת אשתו?

לצערי העולם היום כ"כ מקולקל שלפעמים גבר מתגאה שאשתו תלך לידו לא צנועה וכולם יחזו ביופיה (כאילו מחמאה בשבילו,. )

רק אם לבעל יש רצון להשתפר.. אז רק אם יש שיח ורצון.. אפשר תוך כדי שיחה להמחיש לו איך זה מהצד שלו

אבל רק תוך כדי שיח ורצון של הבעל להשתפר..

לפעמים אנשים לא מבינים רגישות של הצד השני כי הם שונים ונכון לתת להם השוואה..

אבל רק אם יש בסיס ורצון להשתפר.. ואם זה נאמר בכאב ולא בהטחה.;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;

היא שבהיות שהיה כתוב בהודעה שהוא "דתי מאד" ויחד עם זה מסתכל בקביעות בדברים כאלה, רציתי להבהיר שזה לא הולך ביחד. כי זה דבר מאד חמור עפ"י דרכה של תורה. כלומר - לפחות בענין הזה הוא כלל לא נוהג כ"דתי מאד" ואפילו לא מאד..

אח"כ, ראיתי לנכון להוסיף - שיכול להיות אדם שחזק בצדדים אחרים (ואלי לזה היתה כוונת הכותבת) ובדבר מסוים, יש לו בעיה קשה, או שאינו חש כ"כ את הבעיה.

הגדרת "דתי" כפשוטה היא על שמירת המצוות (דת=חוק. ואני באמת לא כ"כ אוהב את הביטוי הזה..). וזה לא קשור ללהיות רב..  כל יהודי צריך להשתדל לשמור את המצוות. לפעמים לצערנו נכשלים - וחוזרים בתשובה..

לגבי ההסתכלות. בוודאי שזה לא דומה. לשני הכיוונים: מצד אחד - על איש שרואה אשה בצורה לא צנועה, זה פועל בצורה קשה יותר.  לאידך - ה"קנאות" של איש לכך שאשתו לא תסתכל על אחרים - גדולה יותר... (נראה אבסורד? אבל זה באמת כך.. אולי לשבח סבלנות הנשים. ואולי סתם ענין טבעי..).

ובהיות שהאשה מעידה על עצמה שזה מאד פוגע בה (מן הסתם, כי היא מבינה שזה לא כמו שהיא רואה מישהו ברחוב עם מכנסיים קצרים..). לכן הצעתי, שתתן את המשל הזה (לא "תשובת המשקל" - שזה ביטוי שלא שייך לנושא זה. מן הסתם התכוונת - איך זו תשובה הולמת לנושא). ואעפ"י שלכאורה לאיש זה אמור להיות פחות איכפת.. כי זה לא פועל עליה כמו שזה פועל עליו... זה יהיה איכפת לו מאד. כי איש הוא גם יותר "קנאי". וזה יעזור לו להבין את ההרגשה. גם לא התכוונתי בדיוק לאותו דבר: התכוונתי, אם היא היתה "מאיימת" ש"תסתכל", הכוונה "תתן עיניה", תתענין, חס ושלום, באחרים. איך היה מרגיש.  זה בערך דומה. כמו שאיש אינו רוצה שאשתו תגלה התענינות יתר בגברים אחרים, ולא תעלה על דעתה חלילה, להשתמש בדבר כזה כ"קלף", עליו להבין שגם באשה פוגע שהוא מסתכל על נשים שאינן צנועות - גם אם הוא לא "מתענין" בהן אישית, בגלל עצם הסיטואציה.

כמובן, כוונתי לא היתה "לייצר מריבות", אלא בדיוק להיפך: בהיות שהועלה דבר כזה שאיש יכול בויכוח "לאיים" שיסתכל בתכניות שאשתו לא מעונינת בגלל נשים שבהן - אז האשה יכולה, לגמרי בנחת ובאמת בכבוד, להסביר את מה שכנראה לא חשב עליו, שזה פוגע בה מעין מה שהיה פוגע בו אם היא היתה "מסתכלת" יותר מידי על אחרים.

שזה קיים לדברים טובים

שום סרטים\סדרות או אתרי חדשות בעייתיים למינהם.

ותמיד אמרתי ברגע שמישהו יכנס לדבר כזה- האינטרנט בחוץ לחלוטין.

באותו רגע מבחינתי להתקשר לספק ולבטל את האינטרנט.

אם הייתי רואה שלבעלי כ"כ קשה...הייתי מתייעצת ומבקשת ממנו שנסגור...

אני דווקא מבין את הקלף על ספק. אף אחד לא אוהב שמגבילים אותו, והתחושה שיש רימון בבית בגלל האישה היא מעצבנת למדיי.

תסתכלי בפורומים השונים של בעלי המקצוע שמתעניינים בכמות הגדולה של  אנשים שמחפשים לעקוף חסימות של בתי ספר/מקומות עבודה וכו'.

יתרה מכך - אני לא חושב שהספק ימנע ממנו לחפש תכנים שאת לא מעוניינת בהם. הוא "ילד גדול" והוא יכול לקבל החלטות באמצעים טכנולוגיים שונים שלא כאן המקום לפורטן.

צריך לגרום לו להבין שזה מזיק, ולא לכפות עליו בצורה שהוא אולי ינסה (ויצליח...) לעקוף. אינטרנט אני מנחש שיש לו בעוד מקומות חוץ מבבית.

לגבי הרעיון שהזכירו של דברים נחמדים ולא מזיקים - אני בעד.

נ.ב.

למרות שזה לא מתקרב בהקף השעות ובתכנים - תנסי לעניין אותו בלאטמה

www.lamta.co.il

זה לא שהאדם "לא אוהב שמגבילים אותו".  הרי מדובר על "קלף" שיכול להיות מוּצָא רק כ"סנקציה" כביכול, שכמובן לא שייכת..

מלבד זאת - אכן הנישואין, ובכלל דרכה של תורה, "מגבילים" כביכול את האדם. בהגבלות טובות מאד, שמובילות את כחותיו למקומות בהם הם באמת יוצאים לפעם בטוב. חלק ניכר מפירוקי הבתים בימינו מגיע מדברים  כאלה ל"ע, לאו דוקא באינטרנט, והתורה אמרה "ולא תתורו"; ואכן הדרכת חכמינו היא לעשות האדם סייג לעצמו היכן שעלול להיכשל. בוודאי אתה צודק, שהדרך היא בהסברה והבנה - אבל לקרוא לזה "מעצבן" כי יש רימון "בגלל האשה", זה לחלוטין לא נכון. הרימון הוא בגלל האיש בעיקר דווקא. בדרך כלל, הוא אמור להבין את זה מעצמו; אבל זה שיש גם לאשה "נגיעה" בדבר, ככל נושא הנוגע לקשר האישי בין איש לאשתו, אינו הופך זאת ל"בגללה" כמובן...

וכמובן, זה לא "הטכנולוגיה" אשמה - אבל בהקשר ספציפי זה, מה שהיא משמשת היא בבחינת "לא עכברא גנב אלא חורא גנב".. וצריך לסתום את החור...

ואני חושב שבאמת ההסתכלות שלך על הענין, כאדם שמקצועו בכך בכיוון רציני, אינה מתאימה לכל אדם במובן של מה "מעצבן" ב"הגבלה" כזאת.

אם כי התובנות - גם המקצועיות - שאתה נותן לגבי הצורך להגיע ככל האפשר להבנה מופנמת של הנושא, הן חשובות. אבל להגיע להסכמה על חסימה ראויה זה חשוב מאד. "התמכרות" עוצרים ע"י חסם-קבוע שגורם לראש לפנות בכלל בכיוונים אחרים ולא להרגיש כל פעם בניסיון.

ולראיה - ברגע שהוא כועס עליה הוא מאיים בהסרת הנודניק הזה שמפריע לו, בה בעת שהיא רוצה להחמיר את רמת הסינון - שמכוון - נגדו!.

לא שאלתי את האנונימית, אבל מעניין אם לפני החתונה - היה לו חסם כזה או לא.

זו נקודה שבעיניי לא נרשמת לזכותה, ולא שאני חשוד באהדת התוכנית המגעילה שהוזכרה או התנהגות הבעל. לא מדובר בהחלטה של שניהם אלא בכפיה שלה, שהבעל מעוניין לבטל ואף מנפנף בכך על כל אימת שהדבר מתאפשר לו.

כפיה כזו לא מחזיקה לאורך זמן בעולם המודרני, בו קיימות מגוון נרחב של אפשרויות לעקיפת כפיה כזו, והכאב שלה (פי 3 מהנוכחי) ביום שבו היא תגלה שבעלה אכן עושה את זה - צפוי מראש.

להיפך - הרושם שהצטייר אצלי זה של אשה מאד סבלנית בענין הזה: רואה יחד איתו, אומרת שהיא לא המשגיחה-הדתית, הרב, שלו...

יש לה פשוט תחושה טבעית של אשה כשבעלה צופה בנשים בצורה כזו. אני חושב שזו תחושה בריאה ונורמלית. שייכות הדדית.

הוא "מאיים"?.. נו, כלאחד אומר לפעמים שטויות כשמישהו קצת מרגיז אותו..

אבל הסינון לא "נגדו" - רק נגד המראות הללו, שבהחלט לגיטימי שלאשה יש מה לומר לגביהם.

אם היה מדובר במישהו שמעולם לא משתמש במחשב לדברים כאלו, אלא לעבודה טכנית - היה אפשר לחשוב כך. לא כן כאן.

[והאמת - זה גם לא כ"כ חשוב מה "לפני החתונה". לפני החתונה אדם גם נפגש עם כמה בחורות לעיתים עד שהוא מוצא.. ואחרי כן כבר לא]

ואין כאן כל "כפיה" שלה. לא הוזכר בדבריה דבר כזה. יש חסימה מינימלית ששניהם הסכימו עליה; ויש את ה"נפנוף" בדבר שחשוב לה, משהו קצת מטופש שקורה בין בני אדם...

וכמו שהזכרתי - לדעתי, אחרי נישואין, אם זה משמש לדברים כאלה - זה לא נושא ששייך רק לאחד מבני הזוג אלא לשניהם. וכמו כל דבר כזה - צריך להשתדל להגיע להבנה בנעימות ובחוכמה. ובנידון זה, גם בהסדר קבוע של הענין טכנית, אם אפשר.

לגבי בעייתיות של "כפיה", כבר אמרתי שאני מסכים עם החשש שאתה מעלה.

ודווקא בתור גברים,

כי סוגיית ההתערבות\החלטיות שלי בעניין או בכלל חשובה לי ומאתגרת אותי מאד (כלומר אני מעונינת לא להיות כזו...).

אדמין - כפיה? למה הסקת זאת?

דווקא ההחלטה על הסינון הייתה בהחלט משותפת, ולתקופה הוא אפילו הפקיד ביידי את הסיסמא (וביקש אותה כשרצה להוריד רמה, וגם קיבל כמובן).

במקומות אחרים - הוא נזהר מאד מאד מאינטרנט פרוץ, ובעברו היה בייניש ללא כל מחשב, כך שהחסימה לא היתה רלוונטית.

למרות זאת, כשעיינתי בדבריכם ראיתי שזה כן נראה שהוא חש שיש לי איזה 'מקל' עליו בנושא זה, והיות שהוא אדם שצריך המון עצמאות וחפש פעולה, אולי כמו כל גבר, אולי זה באמת פועל לרעתי, שהוא חש ככה.

אולי כבר עדיף שאשתוק בכל מחיר ואקווה לטוב

שעדיף שתשתקי..

שמא בסוף תצעקי חזק מידי....

עדיף שתבחיני היטב, קודם כל בתוכך, בין כל ניסיון של לחץ ו"כפיה", אפילו קטן, על הגבר העצמאי;

לבין פניה שלך, מבחינתך ובשביל ההרגשה הטובה שלך איתו, בדבר שנוגע לך אישית כמו הדבר הספציפי הזה.

ויש להניח - שאם הוא יחוש שזו המוטיבציה ולא משהו אחר, של "לחץ", גם יקל עליו להיענות מתוך רצון להתחשב באשתו, ברגשותיה ובבנין ביתם בנועם ובטהרה.

(למותר לציין שאינני צופה בתוכנית שהוזכרה או דומות לה, או בכלל בטלוויזיה)

היחס שלי היה על העיקרון - "כפיה" על הבעל ומחיריה האפשריים.

זה לא אומר שמתבצעת כאן דיקטטורה של האישה.

ההפך- זה הסכמת הזוג.

כמו שבבית יהודי יש נרות שבת וספרי קודש

ככה גם צריך להיות בבית יהודי אינטרנט רימון.

באותה מידה שלא נכנסת טלויזיה בגלל מצבה העגום לא יכנס אינטרנט פתוח.

מידי פעם אני מזכירה לבעלי

שאם הוא ישאל מה הסיסמא אני ישר יגיד לו.

(למרות שאם זה יהיה המצב אז לא יהיה אינטרנט יותר)
אבל אני אומרת לו את זה בשביל לבטל לו את הסקרנות ואת היצר שיכול להיגרם ממצב שהוא יודע שזה לא אצלו.

שבוע טוב

עאלק כולה נשים.. מאיפה הבאת את זה

מהאישה כאן אבל זה חלק ממה שהוא לומד ע"י העזר כנגדו

אבל ראיתי מה שכתבת כרגע על "יש משהו מאד חרד"לי.." וכו' - ועל אותו משקל אני אומר: יש משהו מאד מגעיל (במחילה) באמירה שיש משהו מאד חרד"לי בהשקפה שאיזו תכנית טלויזיה תסכסך בין בני זוג...

א. קראתי סטטיסטיקות שנעשו באמריקה אצל גויים (לא חרד"לים..) על אחוז עצום של הריסת משפחות עקב צפיה בנשים בנוסח זה במירקע.

ב. צריך להיות באמת אדם שלחלוטין לא מכיר את המציאות, בשביל לא להבין את ההרס שדברים כאלה גורמים ויכולים לגרום. החל מ"לעשות רע לנישואין" כלשונך, ועד "רק" לאבד כל רגישות לדברים שאדם נורמלי היה צריך לחוש את הכיעור והגועל שבהם.

ג. אכן, יש אנשים שכ"כ מתרגלים, ר"ל, לראות מחזות חסרי כל צניעות, עד שהם כבר לא כ"כ "מתרגשים" מזה.. בצד ה"ריווח" הזמני הזה, הם מפסידים עוד הרבה דברים ביחס לחיי הנישואין שלהם. גם אם החיים הללו ממשיכים להתקיים. אין לי כל ענין לפרט. מי שלא מבין את זה - שימשיך לשגות באשליותיו. הוא הורס לעצמו/ה בלבד.

את רוצה להשלות את עצמך שגבר שיסתכל בקביעות על נשים חשופות, ללא צורך ב"תשובה" - יסתכל עלייך באותה צורה שהיה בלי זה, אז תשלי את עצמך. איך אומרים? "ההפסד כולו שלך"..

ואגב, "גם" כאלה - מצד האמת ניזוקים לגמרי. אין קץ, לצערנו, לסיפורים על הרס משפחות בגלל נתינת עיניים בנשים אחרות (מישהו אמר לי פעם בזעזוע, איזה סיפורים  שמע במילואים. כמובן, מאנשים לא דתיים ולא חרד"ליים...); את לא קוראת חדשות - כשיטת חלק מהחרד"לים?...

ד. אין לי כל כך ענין להיכנס לחיי משפחתך, שבחרת להכניסם לכאן. אבל אני לא בטוח שאם אביך היה רואה את זה גם בצעירותו, לפני 38 שנה - היית יכולה כעת להגיד שהוא נשוי באושר כעת, 38 שנה אחרֵי...

ה. ובאותו ענין - אם את חשבת ל"נכון" להודיע פה שאתם רואים את זה כל המשפחה ביחד (הרי לא היית "חייבת"), אז אני רואה לנכון לומר שזה פשוט מבחיל אותי. אף אחד לא מתבייש שהשני רואה מה שהוא רואה?.. זבשכ"ם (אני מניח שתהיי ישרה דייך לעדכן מי שתינשאי לו, על השקפתך הזאת. ואולי, מי יודע? דוווקא בגלל זה הוא ירצה..).

ו. וכדאי להפסיק עם הענין הזה של "דתיים מסביבנו רואים", "דתיים מסביבנו מדברים לשון הרע", "דתיים מסביבנו הולכים לים מעורב", " דתיים מסביבנו מדברים בזמן התפילה על העסקים", "דתיים מסביבנו הולכים בלי ציצית", ו - "הדתי גנב"... 

"דתי" = מקיים את מצוות ה'. אז יכול להיות אדם שבהרבה מאד דברים הוא דתי - אם הוא רואה בבית תכניות טלויזיה, בקביעות וכוונה, שיש בהן חוסר צניעות, אז בענין הזה הוא לא "דתי".

כבר ציפיתי ל"פֶה" הזה שלך...

ואל תתפלאי כעת על התגובה:

א. כעת אני רואה שזה מלכלך לא רק את העיניים אלא גם את הפה.. וגם אצל בנות..  יש קורלציה ברורה בין הדברים.

ב. לפני 40 שנה הטלויזיה כאן רק התחילה, ובשחור-לבן.. תתפלאי (אה, אולי הוא ראה בקולנוע..).

ג. מי זה "ברי סימון" אני לא יודע ולא מענין אותי. מענין ש"אנשים כמוך" - כלשונך הגסה - הם כ"כ חשוכים, עד שאינם מעלים בדעתם שיכול להיות מישהו מחוץ לתת-תרבות-הפריצות שלהם...

ד. אני מכיר הרבה אנשים שתקופת הנישואין שלהם כמו שציינת. זה לא אומר כלום על האיכות בדברים הללו. פתיה שכמותך - אם אדם שנשוי מעל 40 שנה (כלומר, הוא כבר למעלה מגיל 60), "מזהה" מישהי מה"קריירה" הפרוצה שלה, מאז שהיא היתה "חילונית", זה רק מראה עד כמה זה הופך אנשים למופרעים..  זה מה שהוא מזהה? זה מה שיש לו בראש?  שיתחיל להתכונן קצת לעולם הבא... ואת עוד "מתפארת" בזה.

ה. "דיי למקובעות" - אני מציע שתגידי לאנשים כמותך, שלא מסוגלים לראות מטר מעבר למה שאבא-אמא הגישו להם במסך...  ועוד עושים מזה אידיאולוגיה.

הפלא זה איך הראש שלך "רץ" בפינטוזים שלו...  את כמובן בטוחה שכולם יודעים מה יש בתכנית הזאת לפרטיה, ועל גבי זה - זה "אומר לך הרבה" על מי שהיה ממוקד באיזה "בגד ים", וכבר את יודעת לתת ציון על ה"מודעות העצמית" שלא לראות את זה...

אז אני אלמד אותך כמה דברים, לאור המידע החשוב שנתת לי:

1. ה"בגדי ים" שם, זה לא כי לחברה המפיקה לא נשאר כסף לקנות בגדים יותר שלמים. וגם לא כי הם חושבים שאולי מישהו מה"נורמה" לא לראות טלויזיה יסתכל. אפילו לא כ"כ בשביל נשים..זה בדיוק כי הם מקוים שמישהו כמו אבא שלך או של חברתך יראה את זה, ויזכור גם אחרי 40 שנה... וזה אינטרס ראשי אצלם, כי מן הסתם לא עוסקים שם באיזה תוכן עמקני שפלא איך מישהו בכלל מסתכל על התלבושות..

2. אל תיעצבי כל כך... אני לא מתעסק עם "בגדי ים" וגם לא מרגיש צורך להיות "מודע" בשביל זה (כפי שניסית - כדרך מי שעונה כך - להפוך את זה למשהו כביכול "אישי", שמלמד על עצמך בלבד..).

3. פעם לקחתי טרמפ מישהו "חילוני", מרקע מסורתי, בערך בגילך ובתפיסתך. מה שהוא הסביר על בשביל מה הוא הולך לחוף הכינרת (עם ה"בגדי ים" שלך..) - בלי לחוש כל אי נוחות מנוכחות האשה - היה כ"כ מבחיל עד שבקושי הצלחת  להחזיק אותו ברכב. מוזר - אדם מרקע "עם טלויזיה" "מתמקד"בדברים כאלה?! ממש פלא... 

4. כבר כתבתי בהודעתי הקודמת: אל תהיי בטוחה שמי שזה כבר "לא מזיז לו" ואינו מבחין בכיעור המוסרי שבכך (שעל זה כלל לא חשבת. את כל הזמן מנסה למצוא אצל האחרים "במה הם התמקדים".. אולי זה בעצם אומר במה את ממוקדת?...), זו מעלה כל כך גדולה.. הקב"ה ברא את היצר אצל האדם, וגם את תחושת העדינות, למטרות חשובות. אנשים כאלה, שאת מתפארת בהם, הם כבר נכים בתחום הזה.

ועל משקל המשל היהיר שהבאת, על ה"חסיד" כביכול - אענה לך: מוטב בעיני חסיד שחשב שעמוד החשמל הוא אשה, מאשר לא-חסיד שחושב שאשה היא עמוד חשמל...

אין לי עניין לחפור ממש לא?

אבל אני יוצאת נגד זה שתמיד האמירות האלה.. אנחנו נהנים כמוכם בחיים רק גם בלי להקפיד..

אנשים שפחות מקפידים.. סורי אבל כנראה הגדרת אושר שלהם היא רדודה יותר

כולה נשים פרוצות.

אז בואי תלכי עם בעלך לים מעורב, תראי איתו סרטים שונים 

ועל השפויה מבינינו תגידי חרדלניקית...

א.רואים שאת לא נשואה ולא היתה לך שיחה פתוחה עם גבר על הוויתו..
ב.גם רואים שדרכה של תורה לא הוויתך. אבל מן הראוי שאם אישה תורנית שואלת כאן שאלה קריטית כזאת אל תחשפי אותה לתרבות שלא את דעתה היא חפצה לשמוע.

ג.גם נשים צריכות לשמור על צניעותן ועל העיניים שלהם. ככה שגם לראות את מייקל לואיס חשוף לא מותר לך.

ודווקא הפעם מדברת מישהי שהכירה את הישרדות.

הייתי אומרת מעבר לבגדי ים- אבל כשכל דקה של פריים המצלמה מתמקדמת בזה קשה לראות מעבר...

קראתי כעת את הודעה עליה הגיבה -

והיא ענתה ברמה קצת למעלה ממה שעליו הגיבה, בהתאם ל"נושא" שהועלה..

כפי שראוי לעשות במקרים כאלה.

ואני "שותף לעצתה":

תתחתני עם מישהו כזה, שמתענין בדברים כאלו (הרי מי שמסתכל על זה, מן הסתם מעונין בלבוש כזה. ולא מסתכל רק בגלל התוכן - הפילוסופי העמוק של התכניות. וגם המפיקים - כפי שכתבתי לעיל - לא שמו את זה רק כי לא היה להם מספיק בד לבגדים ממש. הם מכירים את הקליינטים ה"לא-חרד"ליים שלהם..). מוטב שיהיה לא-דתי, כי בזמננו כבר יש חשש שאם הוא דתי - אולי התחנך פעם (חלילה...) על צניעות, והוא עלול לשיטתך, "לשים לב" לדברים כאלה..

תלכי איתו גם לים כזה ("מה יש לך לקנא - את אשתו ולא הן", מילה במילה מלשונך בהודעה הנ"ל) - ואם לשניכם זה לא מפריע - בבקשה.. תחיו כך ויבושם לכם. מצידי, את יכולה גם להזמין כמה כאלו שתסתובבנה בבית (אַת אשתו ולא הן). אם תהיינה בכל זאת בעיות - תמיד אפשר לפנות לפורום.

אז את באה פה "לחנך" אחרים שרואים בכל התת-תרבות הזאת ובחוסר התחושה את זה - זבל?..  תפנימי, בצורה נאורה, שיש שרואים את זה אחרת ואינם מעוניינים "ללמוד" מאוצר ידיעותייך המופלאות בנושא תכניות הטלויזיה.  וגם חושבים שיש מה לחוס על מי שאין לו את התחושה הזאת.

ציפיתי ליותר...

ובכל אופן- תגובתך היא לא מרשעות או טיפשות.

אלא כפי שנאמר תמימות גרידא.

הלוואי הלוואי הלוואי שהתמימות הזאת תישאר לך ותהפוך לקודש עם אישך.

המתחסדים והצדיקים בעיני עצמם.

את יכולה להיות בטוחה כי רבים מתעניינים בדברייך גם אם הם לא מסכימים לרעיונות שאת מביאה.

יפה לימוד הזכות שלך..

גם אני לא חושב שזה מרשעות.

ולגבי התגובה על דברייך מ"אלעד123" שלא קראתיה, כדרכי לגבי תגובות אלו,

התואר "טרחנים" שנתן, על זה נאמר "הפוסל במומו פוסל". מטריח את סביבותיו עם "תגובות האיפכא מסתברא" הקבועות, כפי שמישהו הגדיר פה לפני זמן קצר.

שאתה הקורא הכי להוט והכי נאמן שלי.

אז קבל ממני עצת חינם - תפסיק לעשות צחוק מעצמך בטענה שאינך קורא.

ואני אומר בכל הכנות, באמת יש פה "תמימות" מסויימת, או לא יודע בדיוק איך לקרוא לכך - ואני אומר זאת לחיוב.

אני, למשל, לא חשבתי לרגע שזה בגלל שהוא "מחפש משהו אחר" מאשתו.. וש"היא לא מספיקה לו"..

גם האשה הזו לא אמרה כך. לדעתי, לא הבנת אותה נכון. היא לא אמרה שהיא חשה שהיא "לא מספיקה בשבילו", כלומר שכאילו אצלה יש בעיה. בכלל לא הזכירה דבר כזה - זו פרשנות שלך. אני לפחות, לא כך הבנתי. היא אמרה שזה מגעיל, חורה לה, מפריע לה. זה לא שייך דווקא ל"לא מספיקה", אלא "מה פתאום הוא מסתכל על נשים אחרות בצורה שהוא לא אמור לראות אותן". זו הרגשה של "קנאות" בריאה לגמרי. הרגשה שיש כאן משהו לא תקין ולא נכון.

ובהמשך לכך - גם ה"חיזוק" שהיא ביקשה לא היה בכיוון של "לא נורא, מה איכפת לך, זה לא אומר עלייך" - כפי שאולי הבנת ואולי בגלל זה, כהסברך פה, רצית "לנחם" אותה..

להיפך - היא רצתה "אישור" שההרגשה שלה בריאה, נורמלית. וזה באמת כך. והחכמה זה לפתור את הענין הזה בהבנה ובלי תחושת כפיה. אם משהו פה היה יכול "להבהיל" זה ההיפך: אם אומרים לה, חלילה, זה נורמלי.. מה הבעיה שלך?...

ואני, למשל, לא חשבתי לרגע שבעלה "מפלצת" כלשונך או אפילו מתקרב לכך.. אבל מתוך נסיון-חיים, ידעתי למה זה יכול להתגלגל, גם ב"התמכרות", גם בתחושות ביניהם, ולכן הצענו לה דרכים איך להסדיר את זה בהבנה ביניהם (אלי אישית כבר כתבה בעבר מישהי שלא מוּכרת כאן, דרך ה"אישי" של פורום זה, בבקשה לעצה איך להינצל ממשהו שהתחיל בכיוון, הזה ואיים על בּיתם החביב ועל האמון שביניהם, בלי להיכנס לפרטוים כמובן. ב"ה, הצלחנו והכל חזר לתיקנו. יש דברים כאלה).

וצריך להבין שזה לא או "מחפש נשים אחרות", או אין בעיה..  איש שמתרגל לראות נשים באופן לא צנוע, בקביעות ובכוונה, זה גם חורה בצדק לאשה בעלת החושים הבריאים, גם אם אינה מעלה בדעתה שהוא "מחפש מישהי אחרת" חלילה; וגם מצד האמת, כבר מוזיל אותה במדה זו או אחרת בעיניו. אי אפשר לפרט כאן יותר. זה כך. לא קשור ל"חוגים" אלה או אחרים, ולא אומר שכל השאר מתגרשים... מי שמבין - יבין. אולי אחרי נישואין. חושבני באמת שמי שלא - מפסיד. לפעמים מפסיד פחות ולפעמים יותר.

ואגב, אכן ברור שהנאיביות מזה שזוג דתי זכה באיזו תוכנית - עברה למעלה מהראש. נכון...

ולגבי תכניות שונות שאת מזכירה - אינני מכיר. העולמות שלנו בענין זה אכן רחוקים מאד..

רק יש לציין שעובדתית, למיטב מה שקראתי, השואלת הנ"ל דווקא אמרה שבעלה בכלל לא היה רואה דברים כאלה בעבר, והחסימה היתה על דעת שניהם. לא כמו שהצטייר אצלך כאילו זה "חידוש פתאומי" שלה.

גם חילונים שצופים ורואים לא אנשים מגעילים בעיני.

נכון זאת תרבות קלוקלת לחלוטין אבל לא ממש מעידה על מידות האופי של האדם ואני אוסיף ואומר בפרט לא בציבור החילוני החי ובועט בתרבות זאת.

אבל זה אומנם לא מעיד על מידות אופי, אבל זה בהחלט מעיד על רמה דתית ואפילו הייתי אומרת דתי או לאו.

אני לא מסכימה ואולי גם לא חושבת שבעל שמעוניין לראות דברים לא צנועים זה מעיד על בעיה באישה.
ההפך, אני קצת מוקיעה את החשיבה הזאתי שמסירה אחריות מהגברים.
אבל אני בהחלט חושבת שלגברים יש המון סקרנות ומה לעשות גם לדתיים
השאלה אם אישה מרשה לעצמה להתיר הכל לבעלה במקום להפוך אותו לגיבור שלה-הכובש את יצרו ונאמן ליוצרו.
ויותר מזה, האם אישה מכניסה דברים שעלולים לפתות, לסקרן, לעניין?

אלו הן השאלות שנשים צריכות לשאול את עצמן.

הגברים שיש להם בעיות בבית ועם האישה, אני יותר נוטה לחשוב שהם ישיגו את הדברים הללו בסתר.
 

כמו שאמא שהבן שלה סטה מהחינוך והמסרים שקיבל בבית- תעצור לרגע ותשאל את עצמה כל מיני שאלות.

אבל האם אני אכניס לו סיגריות,סמים,אלימות ואז אתפלא שהוא כזה?

ואם אישה מכניסה חוסר צניעות לביתה, אז היא תתפלא שבעלה כבר פחות לומד תורה ופחות שומר על עיניו ופחות מקפיד וכבר אין דבר תורה בשבת וכו' וכו'.

ושוב טלויזיה היא דבר פרוץ בעליל.מירוץ למיליון,הישרדות וארץ נהדרת.

אישה שרוצה בית תורני-דתי לא יכולה להכניס דברים כאלה.
וזה לא משנה אם זה גמצ'י או שושה ושושי המטרה לא מקדשת את האמצעים-בתורה גם האמצעים צריכים להיות כשרים.

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

זה מה שאמרתי.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

ניק חביב שאל האם לצאת עם בחורה דתייה שהוריה מסורתיים, ואתה ענית לו שעל מקרה כזה נאמר ארור שוכב עם כל בהמה.

היהדות שלך היא לא היהדות שלי, ולכן מבחינתי התשובות התקיפות שלך לאורך השרשור הזה לא רלוונטיות יותר מאשר שכומר קתולי מפולין יגיד לי את דעתו.

ולא, לא ביקשתי רחמים. בטח לא מאדם חסר רחמים.

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

עדיף על כלום

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

על כך שאינו מצטער כאמור.

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

ביטויים כאלו, אבל לא זכרתי בדיוק.

ביקשתי את עזרתו של ידידנו gpt:

Worked for 49s

כן. ובעצם הדוגמאות המדויקות יותר מחלישות מאוד את הביקורת שבתמונה. יש בשירה התורנית המקובלת מקום לא רק לווידוי שכבר מסודר בתוך מסגרת של חטא–חרטה–תשובה, אלא גם לשהייה בתוך נפש קרועה, עוד לפני שההכרעה נאמרת — ולעיתים אפילו בלי הכרעה שלמה בסוף השיר.

הדוגמה החזקה ביותר היא דווקא “שקעה חמה” של הרב אברהם אליהו קפלן:

> “שקעה חמה, שקעה נפשי

בתהום רעיונות רב כים;

כי נלאיתי מלחום את מלחמתי

עם הבשר, עם הדם.”

ובהמשך:

> “האם לשכוח ולשמוח,

או לזכור הכול ולבכות?”

זה ממש מבנה של שני קטבים נפשיים. המשורר אינו מתחיל בהצהרת האמת, אינו מספר שכבר ניצח ואפילו אינו מכריע בין האפשרויות. הוא מביא לפני הקב"ה את הבלבול עצמו: “חוסה אלי כי לא אדע”. בנוסח המקורי המובא ב“בעקבות היראה”, השיר מסתיים ב“אולי אפתור את החלום” ובשקיעת החמה — לא בפתרון חגיגי. גרסאות שבהן נוספת אחר כך “זרחה חמה, זרחה נפשי” אינן בהכרח הנוסח המקורי. זה שיר שנחשב נכס מובהק של עולם הישיבות הליטאי. הטקסט והנוסחים באתר זמרשת, הפיוט בספרייה הלאומית.

גם אצל ריה"ל, “לבי במזרח ואנכי בסוף מערב” מתחיל בפיצול חד בין המקום שבו נמצא לבו לבין המקום שבו נמצאים גופו וחייו. אמנם כבר במילה “לבי” ברור היכן נאמנותו העמוקה, ובסיום הוא אומר שיקל בעיניו לעזוב את טוב ספרד; אבל רוב השיר חי בתוך הקרע ולא מדלג מיד להכרעה. נוסח השיר.

והדוגמה המקראית המדויקת ביותר היא תהילים ע"ג. אסף אינו רק מודה שנכשל; הוא נותן ביטוי ממושך ומשכנע לקוטב האחר:

> “וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי… כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים, שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה.”

הוא ממשיך לתאר באריכות מדוע הרשעים נראים מצליחים, ואף אומר: “אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי” — אולי כל עבודתי הייתה לשווא. רק הרבה אחר כך, “עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל”, התמונה מתהפכת. כלומר, מזמור קנוני נותן תחילה במה מלאה למשיכה ולספק, ורק אחר כך מגלה את נקודת האמת.

מכאן ההבחנה החשובה: סימטריה ספרותית אינה בהכרח סימטריה ערכית. כשמשורר אומר “מחד אני רודף אחר חוקיך ומאידך…”, הוא עשוי להעמיד שני כוחות נפשיים זה מול זה בעוצמתם החווייתית — בלי לומר ששניהם טובים, נכונים או רצויים לו באותה מידה.

אפשר עדיין לומר שהניסוח בשיר המסוים עמום מדי, ושבשונה מ“שקעה חמה” לא נאמר בו במפורש שמדובר ב“מלחמה עם הבשר והדם”. זו ביקורת ספרותית לגיטימית. אבל עצם הדרישה שמשורר דתי חייב לסמן כבר באותה שורה מהו הצד הנכון, ולא רשאי להשהות את ההכרעה ולתת קול לקרע — אינה עומדת במבחן השירה התורנית עצמה. לפעמים עצם הבאת שני הקטבים לפני הקב"ה היא התפילה.

אני לא רואה שום פסול ב"צידוק הדין". יש דברים שהקב"ה קבע שאסור, ואני מקבל עלי כי אני מקבל אותו עלי.

זה לא אומר שאני משוכנע, זה לא אומר שאני אוהב את זה, זה לא אומר ש"הייתי מחליט ככה בעצמי".

במילים של הרב מיכי אברהם, להקב"ה יש "סמכות מהותית" וזהו.

האם מישהו אמור להצטער על זה שהוא לא מצטער שהוא לא מצטער? מה שאלה כזו מוסיפה בכלל?

אגב, על מה בכלל מוסב אותו צער? בפשטות, הצער הוא פשוט על כך שלא התגברתי כמצוות האל.

זה אפילו לא קשור בדווקא לתוכן המצווה/עבירה. זה קשור ליחס עם ריבונו של עולם.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר