לא שאני יודע מה זה - אבל לפי מה שאת מתארת, ברור לגמרי מדוע זה "מפריע, חורה, מגעיל" עבורך.

[אולי תשאלי אותו שיגיד בכנות, מה היה חש אם את היית "מסתכלת בעיון" על כל מיני גברים..]

שבת שלום!

אשמח אם תסביר.

ב. ראוי להזהות ("אנונימי"..)..

ג. ובכל זאת - השערה....

היה לי בראש כשפירסמתי את התגובה - אולי מישהו יגיד, איך אתה מסכים לכתוב תגובה שבעצם אומרת לאשה משהו "לא טוב" על בעלה...

אבל זה לא נכון..  קודם כל, ההרגשה של האשה לגיטימית לגמרי - וראוי לחזקה בזה.

דבר שני - זו לדעתי הדרך היחידה שכעת היא עוד יכולה לעצור את זה. זה גם יֵצר, וגם עלול להפוך ל"התמכרות" - ואם האשה לא תמחיש כעת לבעלה את הרגשתה בדרך זו, שהיא עוד מתונה, עלולים אח"כ להגיע חלילה למצבים מסובכים בהרבה, שאותם כבר יהיה קשה יותר לפתור.

שבוע טוב.

הישרדות היא הרבה יותר מתוכן.

היא מופע יצרי ורדוד מהנמוכים ביותר שידענו (או שלא, ב"ה)

משתמשת בתאוות הכי נמוכות- לחלוטין לא אלו שעליהן אנחנו מנסים לכונן את ערכי הבית והמשפחה

וזה בכלל אל קשור לדתיים או חילוניים.

מי שזה לא מגעיל אותו שיצביע.

גם אדם שרגיל לגנוב וחי בחברה כזו - כשהוא רואה סרט על גניבות, הוא בכלל לא מתרגש מהגניבות.

העיקר - המשימות, הבריחה מהשוטרים האלה, עם מעט אוכל ובלי תנאים (הכי מצחיק: "באמת הישרדות" - כאילו מדובר לא על סרט אלא על איזה אירוע דוקמנטרי..)..

יש גם כאלה - לא מהחרד"לניקים הפרימיטיבים - שבכלל לא ראו במה שקרה בשבוע שעבר בבאר שבע ובעוד מקומות את הסכינים והדקירות, בוודאי לא אכזריות; הרי "כל אחד רואה מה שהוא רוצה לראות", הם ראו רק את נסיון הההישרדות של העבריינים, וכל מיני דברים כאלה.. "לשם תשומת הלב נתונה"..

נכון, בתיקון קל: כל אחד מכהה לעצמו את הרגישות המוסרית שהוא רוצה - ואז באמת לפעמים הוא בכלל לא מבחין בה.. אחד מכהה את הרגשיות לגניבות, וכך לא מפריע לו לראות את ה"פעולה" בסרט כזה.

אחד מכהה את הרגישות שלו לרציחות, ואז זה לא מפריע לו לראות את ה"פעולה" בסרטים כאלה.

ואחת מכהה את הרגישות שלה לעריות - ואז זה לא מפריע לה לרואת את ה"פעולה" בסרטים כאלה (רק שלא תתחתן בטעות עם מישהו שהוא עוד לא "לגמרי" כזה - כי אז הוא עוד עלול לחפש בה את מה שבסרט).

ר"ל.

זה שבן/בת זוגי רוצים לצפות בתכנית כל כך ירודה ומטופשת .

גם אני בתור אישה , הייתי מאוד נפגעת וכואבת. 

הייתי מקנאת, ברור.. זה רגש בריא- קנאה, והוא חלק משמירה על הקשר.

קנאה לבעל וקנאה לקשר לשלמות שלו.

איפה את עומדת בקשר, לקנאות מצידך לקשר? (תעני לעצמך )

את הולכת צנוע?

את מכסה את כל הראש?

את שומרת את כל גופך רק לו? את לא מנסה לתפוס חיוך של גבר? את לא מנסה ללכת יפה לעבודה ולא לחוס על אשתו של..?

האם את מנסה לתת לו ורק לו את יופיך הכלתי? או בגדי ספונג'ה ? 

ממש לא נעים לי לשאול את השאלות.. אבל קנאות זה שמירה מצד שניכם. גן עדן מקדם.. אחד יכול לרומם את השני, וכל אחד יכול להכניס את השמירה על הגן נעול לבית.

כל ראשית טובה מן האשה -קראתי את זה היום.

גם הבעל צריך להרגיש שיש גן נעול מצד אשתו.

דבר שני תעשי טובה לעצמך.. תוציאו את הטלויזיה .. בשבילך.. תוותרי עליה.

וגם כמה פעמים ההתנהגות של בעלך לא נראית כי הוא לא דומה.. ל"כל יכול"  ההוא מהטלויזיה..  

זה שתמיד תמיד קשוח, נראה אמיץ .. ותמיד אבל תמיד יודע איך לפנק.

מתי הפסקת לראות את בעלך כי ציפית לראות דמות טלויזיונית.(שהיא לא כזו קורצת , אבל לא על זה העניין)

סורי על המוסר, אבל קנאות אמיתית לקשר זה ענין של מסירות נפש.

שהיא גם חושפת את הנפש הכי טהורה ומשוחררת שלנו

אויר סטרילי..

הישרדות אפשר לראות היום גם בלי טלווזיה דרך המחשב ע"י חיבור לרשת ללא סינון,

לכן יכול להיות שאין להם טלווזיה...

אז תעשו חסימה

לענ"ד זו צריכה להיות החלטה משותפת, היא לא יכולה לכפות עליו כלום (בדיוק כמו שהוא לא יכול לכפות עליה כלום).

נ.ב.

אני עוד לא נשוי (רק מאורס), אז לקחת את דברי בעירבון מוגבל

לא אומרת שזה הדבר הכי טוב בעולם ובטח שלא הכי צנוע בעולם אבל צריך למצוא את שביל האמצע.

כל עוד שהוא רואה משהו יחד איתך תסמכי עליך אבל אם הוא רוצה לראות את זה לבד אני במקומך הייתי מתחילה לחשוד....

ולא צריך בדברים כאלה למצוא את שביל האמצע (ולא להתפלא אם אח"כ הוא מוביל לקצה..).

וגם אם הוא רואה את זה "יחד איתה" - אין לה מה "לסמוך עליה".. כי מה שעובר לו בראש, אם עובר לו - עובר לו בין אם היא שם ובין לא..

קצת פחות נוראית ומזעזעת...

יש עכשיו מאסטר שף לילדים ועוד המון דברים חמודים..

הישרדות כ"כ שפלה...

זה פשוט כ"כ לא פשוט....

בעלי 'דווקא' אדם רציני ודתי מאד, ולמרות זאת או בלי קשר זקוק למשהו טיפשי או שטחי או סתמי לצפות בו בסוף היום כזה, בלילה או בערב.

נכון זה לא באמצעות הטלווזיה אלא דרך המחשב. יש לנו חסימה בסיסית, תודה לא-ל, ובעקרון אני מאד מעונינת שיהיה לנו קצת יותר מבסיסי...

בכל אופן, שמחה לבשר לכם, בינתיים הוא עוד לא צפה, כמה שידוע לי, בעונה הזו. הוא יודע שזה מפריע לי (וואי, אין לכם מושג עד כמה), אבל אני חוששת כמה זמן הוא יחזיק מעמד... הכל זמין בלחיצת עכבר, כולל כל הפרקים מההתחלה, נכון..?

ומה שעוד קשה לי ביותר הוא שזה מהיה כמין 'קלף' כזה, שיענו הוא מתחשב בזה בי - אז בעת ריב או ויכוח (מה לעשות) הוא יכול פתאום לומר - אין, היום! אני מזמין ספק חדש.....

מה פתאום זה נהיה ש-בשבילי יש ספק מסנן?? מה, רק אני הנושא פה?

ועוד דבר - תכל'ס גם לפני התוכנית הגועלית הזו, יש עוד כ"כ הרבה נבלות וטרפות ב-נט, אבל אני מרגישה לפעמים ממש 'מצווה' לצפות איתו בכל מיני תוכניות אחרות,  פחות גרועות (כן גם המאסטר הזה אלירז, ועוד), העיקר שהדבר היותר בעייתי לא יהיה לו כ"כ דחוף...

בכל מקרה, זה בכל זאת משמח אותי, ממש, שהוא לא צופה - האמת כשאני חושבת על זה, לאחר שעונה כבר עמוק בפנים, מי שלא התחיל איתה הרבה פעמים כבר לא נכנס אח"כ, אז אולי זה יקרה גם פה.

ורציתי לשמוע דעות. וכן, יש בי הערכה לזה שהוא לא צופה לו 'מאחורי הגב' בכל מה שבא לו, למרות שכשראיתי עד כמה זה הכניס אותי לסרטים, ההישרדות הזה (בעונה 1 הוא צפה באדיקות... ) כבר תהיתי אם לא כדאי שיסתיר ממני וחסל.

תודה לכם.

אם יש עוד מה להוסיף - אשמח לשמוע.

תחשבי אם את בתור אישה מספקת לו את מה שהוא צריך בתור גבר..

אמרת שהוא אדם דתי ורציני ולכל גבר יש יצר הרע,

בתור אישה מה שאנחנו יכולות לעזור כדי להציל את הבעל זה לתת לו את מה שהוא צריך גם אם לנו זה לא נראה צורך..

מה שתמיד עומד לי בראש זה משפט ששמעתי לפני שנים מרבנית גדולה..

רוצה לשמור את העניים של בעלך רק בשבילך? תני לו כל מה שהוא צריך...

יש אנשים שיותר קל להם לחיות ככה ויש כאלה שחיים בחברה מעורבת ואז יותר קשה..

בהצלחה ותתפללי עליו!!

"דתי מאד" צופה בדבר כזה - תרתי דסתרי לגמרי. אם הוא חזק בדברים אחרים חוץ מהיצר הרע הזה, ב"ה. כל דבר טוב הוא טוב.

זה משמח שזה נפסק בינתיים, נקוה שזה סימן טוב לבאות..

בלי ספק - צריך לסדר חסימה גבוהה יותר.

ואם זה יעלה בויכוח כ"איום", אני מציע לך  לעזוב לרגע את נושא הויכוח ולומר לו בכל השלוה והכבוד האמיתי: אתה היית מוכן שבכלל יהיה אצלי באיזשהו מקום "קלף" כזה שאני "יכולה" לשלוף בויכוח ולומר לך - טוב, אז אני אסתכל על גברים אחרים?.. בוודאי שלא. אז לי זה אותו דבר. בבקשה, בוא נוציא את זה מכלל "קלפי המיקוח"..  אני מניח שיבין.

ויש מקום פעם - בעת רצון - לשוחח על כל זה. ולהסביר את ההשלכות לגבייך ולגבי כל הוגנות בנין הבית.

מצוות ולומד תורה. וכן כמו שאמרת - איש איש ויצרו.

מה זה אצלך דתי מאד? רב? (שגם לגביו מי יודע נפשו בחדרי חדרים)

לגבי המשך דבריך - נראה לי שאינה דומה התבוננות איש בנשים להתבוננות אישה בגברים, והפעולה שזה פועל רחוקה מאד אצל כל אחד מהם.

לכן גם הלכות הצניעות אינן דומות כלל בשני המינים.

איך זו תשובת המשקל?

תודה

חברים שלך?

אבל צריך זהירות בצורה הזו של בויכוח.. את השאלה צריך לשאול מתוך כאב.. 

ואם אין לו בעיה שהיא תלך עם בגד ים בחוף? אז זה נותן לו לגיטימציה לצפות בתכנים כאלה בניגוד לדעת אשתו?

לצערי העולם היום כ"כ מקולקל שלפעמים גבר מתגאה שאשתו תלך לידו לא צנועה וכולם יחזו ביופיה (כאילו מחמאה בשבילו,. )

רק אם לבעל יש רצון להשתפר.. אז רק אם יש שיח ורצון.. אפשר תוך כדי שיחה להמחיש לו איך זה מהצד שלו

אבל רק תוך כדי שיח ורצון של הבעל להשתפר..

לפעמים אנשים לא מבינים רגישות של הצד השני כי הם שונים ונכון לתת להם השוואה..

אבל רק אם יש בסיס ורצון להשתפר.. ואם זה נאמר בכאב ולא בהטחה.;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;

היא שבהיות שהיה כתוב בהודעה שהוא "דתי מאד" ויחד עם זה מסתכל בקביעות בדברים כאלה, רציתי להבהיר שזה לא הולך ביחד. כי זה דבר מאד חמור עפ"י דרכה של תורה. כלומר - לפחות בענין הזה הוא כלל לא נוהג כ"דתי מאד" ואפילו לא מאד..

אח"כ, ראיתי לנכון להוסיף - שיכול להיות אדם שחזק בצדדים אחרים (ואלי לזה היתה כוונת הכותבת) ובדבר מסוים, יש לו בעיה קשה, או שאינו חש כ"כ את הבעיה.

הגדרת "דתי" כפשוטה היא על שמירת המצוות (דת=חוק. ואני באמת לא כ"כ אוהב את הביטוי הזה..). וזה לא קשור ללהיות רב..  כל יהודי צריך להשתדל לשמור את המצוות. לפעמים לצערנו נכשלים - וחוזרים בתשובה..

לגבי ההסתכלות. בוודאי שזה לא דומה. לשני הכיוונים: מצד אחד - על איש שרואה אשה בצורה לא צנועה, זה פועל בצורה קשה יותר.  לאידך - ה"קנאות" של איש לכך שאשתו לא תסתכל על אחרים - גדולה יותר... (נראה אבסורד? אבל זה באמת כך.. אולי לשבח סבלנות הנשים. ואולי סתם ענין טבעי..).

ובהיות שהאשה מעידה על עצמה שזה מאד פוגע בה (מן הסתם, כי היא מבינה שזה לא כמו שהיא רואה מישהו ברחוב עם מכנסיים קצרים..). לכן הצעתי, שתתן את המשל הזה (לא "תשובת המשקל" - שזה ביטוי שלא שייך לנושא זה. מן הסתם התכוונת - איך זו תשובה הולמת לנושא). ואעפ"י שלכאורה לאיש זה אמור להיות פחות איכפת.. כי זה לא פועל עליה כמו שזה פועל עליו... זה יהיה איכפת לו מאד. כי איש הוא גם יותר "קנאי". וזה יעזור לו להבין את ההרגשה. גם לא התכוונתי בדיוק לאותו דבר: התכוונתי, אם היא היתה "מאיימת" ש"תסתכל", הכוונה "תתן עיניה", תתענין, חס ושלום, באחרים. איך היה מרגיש.  זה בערך דומה. כמו שאיש אינו רוצה שאשתו תגלה התענינות יתר בגברים אחרים, ולא תעלה על דעתה חלילה, להשתמש בדבר כזה כ"קלף", עליו להבין שגם באשה פוגע שהוא מסתכל על נשים שאינן צנועות - גם אם הוא לא "מתענין" בהן אישית, בגלל עצם הסיטואציה.

כמובן, כוונתי לא היתה "לייצר מריבות", אלא בדיוק להיפך: בהיות שהועלה דבר כזה שאיש יכול בויכוח "לאיים" שיסתכל בתכניות שאשתו לא מעונינת בגלל נשים שבהן - אז האשה יכולה, לגמרי בנחת ובאמת בכבוד, להסביר את מה שכנראה לא חשב עליו, שזה פוגע בה מעין מה שהיה פוגע בו אם היא היתה "מסתכלת" יותר מידי על אחרים.

שזה קיים לדברים טובים

שום סרטים\סדרות או אתרי חדשות בעייתיים למינהם.

ותמיד אמרתי ברגע שמישהו יכנס לדבר כזה- האינטרנט בחוץ לחלוטין.

באותו רגע מבחינתי להתקשר לספק ולבטל את האינטרנט.

אם הייתי רואה שלבעלי כ"כ קשה...הייתי מתייעצת ומבקשת ממנו שנסגור...

אני דווקא מבין את הקלף על ספק. אף אחד לא אוהב שמגבילים אותו, והתחושה שיש רימון בבית בגלל האישה היא מעצבנת למדיי.

תסתכלי בפורומים השונים של בעלי המקצוע שמתעניינים בכמות הגדולה של  אנשים שמחפשים לעקוף חסימות של בתי ספר/מקומות עבודה וכו'.

יתרה מכך - אני לא חושב שהספק ימנע ממנו לחפש תכנים שאת לא מעוניינת בהם. הוא "ילד גדול" והוא יכול לקבל החלטות באמצעים טכנולוגיים שונים שלא כאן המקום לפורטן.

צריך לגרום לו להבין שזה מזיק, ולא לכפות עליו בצורה שהוא אולי ינסה (ויצליח...) לעקוף. אינטרנט אני מנחש שיש לו בעוד מקומות חוץ מבבית.

לגבי הרעיון שהזכירו של דברים נחמדים ולא מזיקים - אני בעד.

נ.ב.

למרות שזה לא מתקרב בהקף השעות ובתכנים - תנסי לעניין אותו בלאטמה

www.lamta.co.il

זה לא שהאדם "לא אוהב שמגבילים אותו".  הרי מדובר על "קלף" שיכול להיות מוּצָא רק כ"סנקציה" כביכול, שכמובן לא שייכת..

מלבד זאת - אכן הנישואין, ובכלל דרכה של תורה, "מגבילים" כביכול את האדם. בהגבלות טובות מאד, שמובילות את כחותיו למקומות בהם הם באמת יוצאים לפעם בטוב. חלק ניכר מפירוקי הבתים בימינו מגיע מדברים  כאלה ל"ע, לאו דוקא באינטרנט, והתורה אמרה "ולא תתורו"; ואכן הדרכת חכמינו היא לעשות האדם סייג לעצמו היכן שעלול להיכשל. בוודאי אתה צודק, שהדרך היא בהסברה והבנה - אבל לקרוא לזה "מעצבן" כי יש רימון "בגלל האשה", זה לחלוטין לא נכון. הרימון הוא בגלל האיש בעיקר דווקא. בדרך כלל, הוא אמור להבין את זה מעצמו; אבל זה שיש גם לאשה "נגיעה" בדבר, ככל נושא הנוגע לקשר האישי בין איש לאשתו, אינו הופך זאת ל"בגללה" כמובן...

וכמובן, זה לא "הטכנולוגיה" אשמה - אבל בהקשר ספציפי זה, מה שהיא משמשת היא בבחינת "לא עכברא גנב אלא חורא גנב".. וצריך לסתום את החור...

ואני חושב שבאמת ההסתכלות שלך על הענין, כאדם שמקצועו בכך בכיוון רציני, אינה מתאימה לכל אדם במובן של מה "מעצבן" ב"הגבלה" כזאת.

אם כי התובנות - גם המקצועיות - שאתה נותן לגבי הצורך להגיע ככל האפשר להבנה מופנמת של הנושא, הן חשובות. אבל להגיע להסכמה על חסימה ראויה זה חשוב מאד. "התמכרות" עוצרים ע"י חסם-קבוע שגורם לראש לפנות בכלל בכיוונים אחרים ולא להרגיש כל פעם בניסיון.

ולראיה - ברגע שהוא כועס עליה הוא מאיים בהסרת הנודניק הזה שמפריע לו, בה בעת שהיא רוצה להחמיר את רמת הסינון - שמכוון - נגדו!.

לא שאלתי את האנונימית, אבל מעניין אם לפני החתונה - היה לו חסם כזה או לא.

זו נקודה שבעיניי לא נרשמת לזכותה, ולא שאני חשוד באהדת התוכנית המגעילה שהוזכרה או התנהגות הבעל. לא מדובר בהחלטה של שניהם אלא בכפיה שלה, שהבעל מעוניין לבטל ואף מנפנף בכך על כל אימת שהדבר מתאפשר לו.

כפיה כזו לא מחזיקה לאורך זמן בעולם המודרני, בו קיימות מגוון נרחב של אפשרויות לעקיפת כפיה כזו, והכאב שלה (פי 3 מהנוכחי) ביום שבו היא תגלה שבעלה אכן עושה את זה - צפוי מראש.

להיפך - הרושם שהצטייר אצלי זה של אשה מאד סבלנית בענין הזה: רואה יחד איתו, אומרת שהיא לא המשגיחה-הדתית, הרב, שלו...

יש לה פשוט תחושה טבעית של אשה כשבעלה צופה בנשים בצורה כזו. אני חושב שזו תחושה בריאה ונורמלית. שייכות הדדית.

הוא "מאיים"?.. נו, כלאחד אומר לפעמים שטויות כשמישהו קצת מרגיז אותו..

אבל הסינון לא "נגדו" - רק נגד המראות הללו, שבהחלט לגיטימי שלאשה יש מה לומר לגביהם.

אם היה מדובר במישהו שמעולם לא משתמש במחשב לדברים כאלו, אלא לעבודה טכנית - היה אפשר לחשוב כך. לא כן כאן.

[והאמת - זה גם לא כ"כ חשוב מה "לפני החתונה". לפני החתונה אדם גם נפגש עם כמה בחורות לעיתים עד שהוא מוצא.. ואחרי כן כבר לא]

ואין כאן כל "כפיה" שלה. לא הוזכר בדבריה דבר כזה. יש חסימה מינימלית ששניהם הסכימו עליה; ויש את ה"נפנוף" בדבר שחשוב לה, משהו קצת מטופש שקורה בין בני אדם...

וכמו שהזכרתי - לדעתי, אחרי נישואין, אם זה משמש לדברים כאלה - זה לא נושא ששייך רק לאחד מבני הזוג אלא לשניהם. וכמו כל דבר כזה - צריך להשתדל להגיע להבנה בנעימות ובחוכמה. ובנידון זה, גם בהסדר קבוע של הענין טכנית, אם אפשר.

לגבי בעייתיות של "כפיה", כבר אמרתי שאני מסכים עם החשש שאתה מעלה.

ודווקא בתור גברים,

כי סוגיית ההתערבות\החלטיות שלי בעניין או בכלל חשובה לי ומאתגרת אותי מאד (כלומר אני מעונינת לא להיות כזו...).

אדמין - כפיה? למה הסקת זאת?

דווקא ההחלטה על הסינון הייתה בהחלט משותפת, ולתקופה הוא אפילו הפקיד ביידי את הסיסמא (וביקש אותה כשרצה להוריד רמה, וגם קיבל כמובן).

במקומות אחרים - הוא נזהר מאד מאד מאינטרנט פרוץ, ובעברו היה בייניש ללא כל מחשב, כך שהחסימה לא היתה רלוונטית.

למרות זאת, כשעיינתי בדבריכם ראיתי שזה כן נראה שהוא חש שיש לי איזה 'מקל' עליו בנושא זה, והיות שהוא אדם שצריך המון עצמאות וחפש פעולה, אולי כמו כל גבר, אולי זה באמת פועל לרעתי, שהוא חש ככה.

אולי כבר עדיף שאשתוק בכל מחיר ואקווה לטוב

שעדיף שתשתקי..

שמא בסוף תצעקי חזק מידי....

עדיף שתבחיני היטב, קודם כל בתוכך, בין כל ניסיון של לחץ ו"כפיה", אפילו קטן, על הגבר העצמאי;

לבין פניה שלך, מבחינתך ובשביל ההרגשה הטובה שלך איתו, בדבר שנוגע לך אישית כמו הדבר הספציפי הזה.

ויש להניח - שאם הוא יחוש שזו המוטיבציה ולא משהו אחר, של "לחץ", גם יקל עליו להיענות מתוך רצון להתחשב באשתו, ברגשותיה ובבנין ביתם בנועם ובטהרה.

(למותר לציין שאינני צופה בתוכנית שהוזכרה או דומות לה, או בכלל בטלוויזיה)

היחס שלי היה על העיקרון - "כפיה" על הבעל ומחיריה האפשריים.

זה לא אומר שמתבצעת כאן דיקטטורה של האישה.

ההפך- זה הסכמת הזוג.

כמו שבבית יהודי יש נרות שבת וספרי קודש

ככה גם צריך להיות בבית יהודי אינטרנט רימון.

באותה מידה שלא נכנסת טלויזיה בגלל מצבה העגום לא יכנס אינטרנט פתוח.

מידי פעם אני מזכירה לבעלי

שאם הוא ישאל מה הסיסמא אני ישר יגיד לו.

(למרות שאם זה יהיה המצב אז לא יהיה אינטרנט יותר)
אבל אני אומרת לו את זה בשביל לבטל לו את הסקרנות ואת היצר שיכול להיגרם ממצב שהוא יודע שזה לא אצלו.

שבוע טוב

עאלק כולה נשים.. מאיפה הבאת את זה

כשתגלי שהמציאות לא כמו שלך.. גבר .. גבר זה לא אישה וזה לא סתם מליצה זה דרך חיים

מהאישה כאן אבל זה חלק ממה שהוא לומד ע"י העזר כנגדו

אבל ראיתי מה שכתבת כרגע על "יש משהו מאד חרד"לי.." וכו' - ועל אותו משקל אני אומר: יש משהו מאד מגעיל (במחילה) באמירה שיש משהו מאד חרד"לי בהשקפה שאיזו תכנית טלויזיה תסכסך בין בני זוג...

א. קראתי סטטיסטיקות שנעשו באמריקה אצל גויים (לא חרד"לים..) על אחוז עצום של הריסת משפחות עקב צפיה בנשים בנוסח זה במירקע.

ב. צריך להיות באמת אדם שלחלוטין לא מכיר את המציאות, בשביל לא להבין את ההרס שדברים כאלה גורמים ויכולים לגרום. החל מ"לעשות רע לנישואין" כלשונך, ועד "רק" לאבד כל רגישות לדברים שאדם נורמלי היה צריך לחוש את הכיעור והגועל שבהם.

ג. אכן, יש אנשים שכ"כ מתרגלים, ר"ל, לראות מחזות חסרי כל צניעות, עד שהם כבר לא כ"כ "מתרגשים" מזה.. בצד ה"ריווח" הזמני הזה, הם מפסידים עוד הרבה דברים ביחס לחיי הנישואין שלהם. גם אם החיים הללו ממשיכים להתקיים. אין לי כל ענין לפרט. מי שלא מבין את זה - שימשיך לשגות באשליותיו. הוא הורס לעצמו/ה בלבד.

את רוצה להשלות את עצמך שגבר שיסתכל בקביעות על נשים חשופות, ללא צורך ב"תשובה" - יסתכל עלייך באותה צורה שהיה בלי זה, אז תשלי את עצמך. איך אומרים? "ההפסד כולו שלך"..

ואגב, "גם" כאלה - מצד האמת ניזוקים לגמרי. אין קץ, לצערנו, לסיפורים על הרס משפחות בגלל נתינת עיניים בנשים אחרות (מישהו אמר לי פעם בזעזוע, איזה סיפורים  שמע במילואים. כמובן, מאנשים לא דתיים ולא חרד"ליים...); את לא קוראת חדשות - כשיטת חלק מהחרד"לים?...

ד. אין לי כל כך ענין להיכנס לחיי משפחתך, שבחרת להכניסם לכאן. אבל אני לא בטוח שאם אביך היה רואה את זה גם בצעירותו, לפני 38 שנה - היית יכולה כעת להגיד שהוא נשוי באושר כעת, 38 שנה אחרֵי...

ה. ובאותו ענין - אם את חשבת ל"נכון" להודיע פה שאתם רואים את זה כל המשפחה ביחד (הרי לא היית "חייבת"), אז אני רואה לנכון לומר שזה פשוט מבחיל אותי. אף אחד לא מתבייש שהשני רואה מה שהוא רואה?.. זבשכ"ם (אני מניח שתהיי ישרה דייך לעדכן מי שתינשאי לו, על השקפתך הזאת. ואולי, מי יודע? דוווקא בגלל זה הוא ירצה..).

ו. וכדאי להפסיק עם הענין הזה של "דתיים מסביבנו רואים", "דתיים מסביבנו מדברים לשון הרע", "דתיים מסביבנו הולכים לים מעורב", " דתיים מסביבנו מדברים בזמן התפילה על העסקים", "דתיים מסביבנו הולכים בלי ציצית", ו - "הדתי גנב"... 

"דתי" = מקיים את מצוות ה'. אז יכול להיות אדם שבהרבה מאד דברים הוא דתי - אם הוא רואה בבית תכניות טלויזיה, בקביעות וכוונה, שיש בהן חוסר צניעות, אז בענין הזה הוא לא "דתי".

כבר ציפיתי ל"פֶה" הזה שלך...

ואל תתפלאי כעת על התגובה:

א. כעת אני רואה שזה מלכלך לא רק את העיניים אלא גם את הפה.. וגם אצל בנות..  יש קורלציה ברורה בין הדברים.

ב. לפני 40 שנה הטלויזיה כאן רק התחילה, ובשחור-לבן.. תתפלאי (אה, אולי הוא ראה בקולנוע..).

ג. מי זה "ברי סימון" אני לא יודע ולא מענין אותי. מענין ש"אנשים כמוך" - כלשונך הגסה - הם כ"כ חשוכים, עד שאינם מעלים בדעתם שיכול להיות מישהו מחוץ לתת-תרבות-הפריצות שלהם...

ד. אני מכיר הרבה אנשים שתקופת הנישואין שלהם כמו שציינת. זה לא אומר כלום על האיכות בדברים הללו. פתיה שכמותך - אם אדם שנשוי מעל 40 שנה (כלומר, הוא כבר למעלה מגיל 60), "מזהה" מישהי מה"קריירה" הפרוצה שלה, מאז שהיא היתה "חילונית", זה רק מראה עד כמה זה הופך אנשים למופרעים..  זה מה שהוא מזהה? זה מה שיש לו בראש?  שיתחיל להתכונן קצת לעולם הבא... ואת עוד "מתפארת" בזה.

ה. "דיי למקובעות" - אני מציע שתגידי לאנשים כמותך, שלא מסוגלים לראות מטר מעבר למה שאבא-אמא הגישו להם במסך...  ועוד עושים מזה אידיאולוגיה.

הפלא זה איך הראש שלך "רץ" בפינטוזים שלו...  את כמובן בטוחה שכולם יודעים מה יש בתכנית הזאת לפרטיה, ועל גבי זה - זה "אומר לך הרבה" על מי שהיה ממוקד באיזה "בגד ים", וכבר את יודעת לתת ציון על ה"מודעות העצמית" שלא לראות את זה...

אז אני אלמד אותך כמה דברים, לאור המידע החשוב שנתת לי:

1. ה"בגדי ים" שם, זה לא כי לחברה המפיקה לא נשאר כסף לקנות בגדים יותר שלמים. וגם לא כי הם חושבים שאולי מישהו מה"נורמה" לא לראות טלויזיה יסתכל. אפילו לא כ"כ בשביל נשים..זה בדיוק כי הם מקוים שמישהו כמו אבא שלך או של חברתך יראה את זה, ויזכור גם אחרי 40 שנה... וזה אינטרס ראשי אצלם, כי מן הסתם לא עוסקים שם באיזה תוכן עמקני שפלא איך מישהו בכלל מסתכל על התלבושות..

2. אל תיעצבי כל כך... אני לא מתעסק עם "בגדי ים" וגם לא מרגיש צורך להיות "מודע" בשביל זה (כפי שניסית - כדרך מי שעונה כך - להפוך את זה למשהו כביכול "אישי", שמלמד על עצמך בלבד..).

3. פעם לקחתי טרמפ מישהו "חילוני", מרקע מסורתי, בערך בגילך ובתפיסתך. מה שהוא הסביר על בשביל מה הוא הולך לחוף הכינרת (עם ה"בגדי ים" שלך..) - בלי לחוש כל אי נוחות מנוכחות האשה - היה כ"כ מבחיל עד שבקושי הצלחת  להחזיק אותו ברכב. מוזר - אדם מרקע "עם טלויזיה" "מתמקד"בדברים כאלה?! ממש פלא... 

4. כבר כתבתי בהודעתי הקודמת: אל תהיי בטוחה שמי שזה כבר "לא מזיז לו" ואינו מבחין בכיעור המוסרי שבכך (שעל זה כלל לא חשבת. את כל הזמן מנסה למצוא אצל האחרים "במה הם התמקדים".. אולי זה בעצם אומר במה את ממוקדת?...), זו מעלה כל כך גדולה.. הקב"ה ברא את היצר אצל האדם, וגם את תחושת העדינות, למטרות חשובות. אנשים כאלה, שאת מתפארת בהם, הם כבר נכים בתחום הזה.

ועל משקל המשל היהיר שהבאת, על ה"חסיד" כביכול - אענה לך: מוטב בעיני חסיד שחשב שעמוד החשמל הוא אשה, מאשר לא-חסיד שחושב שאשה היא עמוד חשמל...

אלא האיכות.

אבל את רוצה להרגיש חכמה.. שיערב לך.

את לא יכולה לנסות לצייר מציאות ורודה אצל הורייך פשוט שהם לא חיים מציאות ורודה.

במציאות ורודה אני נתון רק לאשתי.. וזה מתבטא בחיי אושר שנובעים רק מזה, ולא תמצאי את זה בדרך אחרת את פשוט לא מכירה

את לא יודעת איזה רמת חיבור עמוקה ואמיתית יש בנישואין ואם ההורים שלך שם.

או שהם כ"כ רגילים ושחוקים אחד עם השני.. אבל מצאו את הדרך להסתדר.

אבל בד"כ הסגנון שלך.. חושב שהוא הכי חכם. ויודע "להרגיע" את ה'. ולהסביר לו בחיוך "אימהי" שהוא הגזים.. ולא צריך כ"כ להקצין..

ואז חי חיי עוורים ובטוח שהוא הרואה.

ומי שרואה יותר הוא המשוגע.

אין לי עניין לחפור ממש לא?

אבל אני יוצאת נגד זה שתמיד האמירות האלה.. אנחנו נהנים כמוכם בחיים רק גם בלי להקפיד..

אנשים שפחות מקפידים.. סורי אבל כנראה הגדרת אושר שלהם היא רדודה יותר

כולה נשים פרוצות.

אז בואי תלכי עם בעלך לים מעורב, תראי איתו סרטים שונים 

ועל השפויה מבינינו תגידי חרדלניקית...

א.רואים שאת לא נשואה ולא היתה לך שיחה פתוחה עם גבר על הוויתו..
ב.גם רואים שדרכה של תורה לא הוויתך. אבל מן הראוי שאם אישה תורנית שואלת כאן שאלה קריטית כזאת אל תחשפי אותה לתרבות שלא את דעתה היא חפצה לשמוע.

ג.גם נשים צריכות לשמור על צניעותן ועל העיניים שלהם. ככה שגם לראות את מייקל לואיס חשוף לא מותר לך.

ודווקא הפעם מדברת מישהי שהכירה את הישרדות.

הייתי אומרת מעבר לבגדי ים- אבל כשכל דקה של פריים המצלמה מתמקדמת בזה קשה לראות מעבר...

קראתי כעת את הודעה עליה הגיבה -

והיא ענתה ברמה קצת למעלה ממה שעליו הגיבה, בהתאם ל"נושא" שהועלה..

כפי שראוי לעשות במקרים כאלה.

ואני "שותף לעצתה":

תתחתני עם מישהו כזה, שמתענין בדברים כאלו (הרי מי שמסתכל על זה, מן הסתם מעונין בלבוש כזה. ולא מסתכל רק בגלל התוכן - הפילוסופי העמוק של התכניות. וגם המפיקים - כפי שכתבתי לעיל - לא שמו את זה רק כי לא היה להם מספיק בד לבגדים ממש. הם מכירים את הקליינטים ה"לא-חרד"ליים שלהם..). מוטב שיהיה לא-דתי, כי בזמננו כבר יש חשש שאם הוא דתי - אולי התחנך פעם (חלילה...) על צניעות, והוא עלול לשיטתך, "לשים לב" לדברים כאלה..

תלכי איתו גם לים כזה ("מה יש לך לקנא - את אשתו ולא הן", מילה במילה מלשונך בהודעה הנ"ל) - ואם לשניכם זה לא מפריע - בבקשה.. תחיו כך ויבושם לכם. מצידי, את יכולה גם להזמין כמה כאלו שתסתובבנה בבית (אַת אשתו ולא הן). אם תהיינה בכל זאת בעיות - תמיד אפשר לפנות לפורום.

אז את באה פה "לחנך" אחרים שרואים בכל התת-תרבות הזאת ובחוסר התחושה את זה - זבל?..  תפנימי, בצורה נאורה, שיש שרואים את זה אחרת ואינם מעוניינים "ללמוד" מאוצר ידיעותייך המופלאות בנושא תכניות הטלויזיה.  וגם חושבים שיש מה לחוס על מי שאין לו את התחושה הזאת.

ציפיתי ליותר...

ובכל אופן- תגובתך היא לא מרשעות או טיפשות.

אלא כפי שנאמר תמימות גרידא.

הלוואי הלוואי הלוואי שהתמימות הזאת תישאר לך ותהפוך לקודש עם אישך.

המתחסדים והצדיקים בעיני עצמם.

את יכולה להיות בטוחה כי רבים מתעניינים בדברייך גם אם הם לא מסכימים לרעיונות שאת מביאה.

יפה לימוד הזכות שלך..

גם אני לא חושב שזה מרשעות.

ולגבי התגובה על דברייך מ"אלעד123" שלא קראתיה, כדרכי לגבי תגובות אלו,

התואר "טרחנים" שנתן, על זה נאמר "הפוסל במומו פוסל". מטריח את סביבותיו עם "תגובות האיפכא מסתברא" הקבועות, כפי שמישהו הגדיר פה לפני זמן קצר.

שאתה הקורא הכי להוט והכי נאמן שלי.

אז קבל ממני עצת חינם - תפסיק לעשות צחוק מעצמך בטענה שאינך קורא.

ואני אומר בכל הכנות, באמת יש פה "תמימות" מסויימת, או לא יודע בדיוק איך לקרוא לכך - ואני אומר זאת לחיוב.

אני, למשל, לא חשבתי לרגע שזה בגלל שהוא "מחפש משהו אחר" מאשתו.. וש"היא לא מספיקה לו"..

גם האשה הזו לא אמרה כך. לדעתי, לא הבנת אותה נכון. היא לא אמרה שהיא חשה שהיא "לא מספיקה בשבילו", כלומר שכאילו אצלה יש בעיה. בכלל לא הזכירה דבר כזה - זו פרשנות שלך. אני לפחות, לא כך הבנתי. היא אמרה שזה מגעיל, חורה לה, מפריע לה. זה לא שייך דווקא ל"לא מספיקה", אלא "מה פתאום הוא מסתכל על נשים אחרות בצורה שהוא לא אמור לראות אותן". זו הרגשה של "קנאות" בריאה לגמרי. הרגשה שיש כאן משהו לא תקין ולא נכון.

ובהמשך לכך - גם ה"חיזוק" שהיא ביקשה לא היה בכיוון של "לא נורא, מה איכפת לך, זה לא אומר עלייך" - כפי שאולי הבנת ואולי בגלל זה, כהסברך פה, רצית "לנחם" אותה..

להיפך - היא רצתה "אישור" שההרגשה שלה בריאה, נורמלית. וזה באמת כך. והחכמה זה לפתור את הענין הזה בהבנה ובלי תחושת כפיה. אם משהו פה היה יכול "להבהיל" זה ההיפך: אם אומרים לה, חלילה, זה נורמלי.. מה הבעיה שלך?...

ואני, למשל, לא חשבתי לרגע שבעלה "מפלצת" כלשונך או אפילו מתקרב לכך.. אבל מתוך נסיון-חיים, ידעתי למה זה יכול להתגלגל, גם ב"התמכרות", גם בתחושות ביניהם, ולכן הצענו לה דרכים איך להסדיר את זה בהבנה ביניהם (אלי אישית כבר כתבה בעבר מישהי שלא מוּכרת כאן, דרך ה"אישי" של פורום זה, בבקשה לעצה איך להינצל ממשהו שהתחיל בכיוון, הזה ואיים על בּיתם החביב ועל האמון שביניהם, בלי להיכנס לפרטוים כמובן. ב"ה, הצלחנו והכל חזר לתיקנו. יש דברים כאלה).

וצריך להבין שזה לא או "מחפש נשים אחרות", או אין בעיה..  איש שמתרגל לראות נשים באופן לא צנוע, בקביעות ובכוונה, זה גם חורה בצדק לאשה בעלת החושים הבריאים, גם אם אינה מעלה בדעתה שהוא "מחפש מישהי אחרת" חלילה; וגם מצד האמת, כבר מוזיל אותה במדה זו או אחרת בעיניו. אי אפשר לפרט כאן יותר. זה כך. לא קשור ל"חוגים" אלה או אחרים, ולא אומר שכל השאר מתגרשים... מי שמבין - יבין. אולי אחרי נישואין. חושבני באמת שמי שלא - מפסיד. לפעמים מפסיד פחות ולפעמים יותר.

ואגב, אכן ברור שהנאיביות מזה שזוג דתי זכה באיזו תוכנית - עברה למעלה מהראש. נכון...

ולגבי תכניות שונות שאת מזכירה - אינני מכיר. העולמות שלנו בענין זה אכן רחוקים מאד..

רק יש לציין שעובדתית, למיטב מה שקראתי, השואלת הנ"ל דווקא אמרה שבעלה בכלל לא היה רואה דברים כאלה בעבר, והחסימה היתה על דעת שניהם. לא כמו שהצטייר אצלך כאילו זה "חידוש פתאומי" שלה.

גם חילונים שצופים ורואים לא אנשים מגעילים בעיני.

נכון זאת תרבות קלוקלת לחלוטין אבל לא ממש מעידה על מידות האופי של האדם ואני אוסיף ואומר בפרט לא בציבור החילוני החי ובועט בתרבות זאת.

אבל זה אומנם לא מעיד על מידות אופי, אבל זה בהחלט מעיד על רמה דתית ואפילו הייתי אומרת דתי או לאו.

אני לא מסכימה ואולי גם לא חושבת שבעל שמעוניין לראות דברים לא צנועים זה מעיד על בעיה באישה.
ההפך, אני קצת מוקיעה את החשיבה הזאתי שמסירה אחריות מהגברים.
אבל אני בהחלט חושבת שלגברים יש המון סקרנות ומה לעשות גם לדתיים
השאלה אם אישה מרשה לעצמה להתיר הכל לבעלה במקום להפוך אותו לגיבור שלה-הכובש את יצרו ונאמן ליוצרו.
ויותר מזה, האם אישה מכניסה דברים שעלולים לפתות, לסקרן, לעניין?

אלו הן השאלות שנשים צריכות לשאול את עצמן.

הגברים שיש להם בעיות בבית ועם האישה, אני יותר נוטה לחשוב שהם ישיגו את הדברים הללו בסתר.
 

כמו שאמא שהבן שלה סטה מהחינוך והמסרים שקיבל בבית- תעצור לרגע ותשאל את עצמה כל מיני שאלות.

אבל האם אני אכניס לו סיגריות,סמים,אלימות ואז אתפלא שהוא כזה?

ואם אישה מכניסה חוסר צניעות לביתה, אז היא תתפלא שבעלה כבר פחות לומד תורה ופחות שומר על עיניו ופחות מקפיד וכבר אין דבר תורה בשבת וכו' וכו'.

ושוב טלויזיה היא דבר פרוץ בעליל.מירוץ למיליון,הישרדות וארץ נהדרת.

אישה שרוצה בית תורני-דתי לא יכולה להכניס דברים כאלה.
וזה לא משנה אם זה גמצ'י או שושה ושושי המטרה לא מקדשת את האמצעים-בתורה גם האמצעים צריכים להיות כשרים.

אני מחלק דירוג

כי מן הסתם תרצי שמישהו

יתן לך דירוג

ואף אחד לא יתן כי את שאלת ומצפים

לפידבק ממך.

שמצמיחה ולא מכבה/ מוחקת

מכילה ומקבלת ולא שיפוטית

מבוססת על דעות/ אמונות/ רצונות משותפים ולא מלאה בקונפליקטים בלתי נגמרים

ראיתי תכונות, ראיתי יעדים בזוגיות.

החכמתם אותי.

תנו עוד.

לפרק הבא כבר אגיע מצוייד בע"ה.

לק"י

מוזמנת לשאול גם בפורום הריון ולידה (אפשר לשאול שם גם דברים נשיים, לא רק שקשורים להריון ולידה).

מובן בפורום פתוח.

ממליץ:

1. למצוא עזרה מאיש מקצוע בעולם האמיתי. אם צריך הכוונה לאיש מקצוע - אפשר להתייעץ באנונימיות עם הקו הנשי של מכון פוע"ה בשעות הערב.

2. לך ולכולם - להזהר מאוד מכל מיני 'נשמות טובות', שהשאלה שלך תביא אותם לשיח בפרטי...

בפורום פתוח שקוראים בו נשים וגברים וניער גם כשחלק גם מכירים אחד את השני אישית.

פשוט אני קצת נואש, זה מציק לי כבר הרבה זמן.

אולי יהיה מישהו אנונימי שיוכל לשתף

שניהם כתבו ספרים בנושא.

הרבנית נעמי שפירא אשתו של הרב שפירא גם כתבה ספר מקביל לנשים בעניין זה.

ולצורת הסתכלות על הנושא.

מחפש רב עם רוח יותר צעירה

יש לו שיעור ביוטיוב עם עבודת סאונד לא מוצלחת אבל אפשר להתאמץ להקשיב.

יותר מידי בשבילי

טוב

אבל ביקשת תגובה נשית - לא מעניין אותי איך בעלי מתמודד ואני לא רוצה לדעת

זה שלו עם עצמו ועם בורא עולם ושיהיה לו בהצלחה

בעיניי לא נכון ולא צריך להכניס אותה להתמודדות הזו, זה יכול מאוד לאתגר אותה נפשית מולך ומול עצמה ובשביל מה בעצם? מה אתה מצפה שיקרה אחרי? שהיא תתמוך בך? לא יקרה. זה יחליש אותה

שהיא תהיה אוזן קשבת? היא לא המטםלת שלך ואל תיצור בה תלות כזו, זו ציפייה לא הוגנת

חוץ מזה שזה מאוד לא גברי בעיניי לשתף את אשתף בדבר כזה. שמור על פאסון גם אם זה רק כלפי חוץ

ואין פה בגידה בעיניי

אשתך נושאת אליך עיניים וסומכת עליך. אם היא מציאותית היא יודעת שיש לך התמודדות

אם לא - למה לפרק לה את האשליה?

גם בעלי לא יודע כל מה שאני חושבת ועובר עליי

לא על כל דבר צריך לדבר לדעתי

למה אם היא אוזן קשבת זה הופך אותה למטפלת?

כלומר האם אין איזה אלמנט של כנות בנישואין גם בלי מטרה לפתור את הבעיה בה משתפים?

האם אין חשיבות לשיתוף (גם בדברים קשים והתמודדויות בין השאר) בפני עצמו?

באמת שואל מתוך רצון לשמוע עוד דעות ולא מתכוון חס ושלום לתקוף אם זה נשמע ככה

1. כי זה לא שיתוף בעלמא, זה שיתוף על קושי שגם משפיע על ההסתכלות שלה עליו הרבה פעמים, וכמו שכתבתי יכול לגרום לה לסיבוכים עם עצמה. היית רוצה שאשתך תשתף אותך בזה שיש לה קושי דומה מול גברים אם היה לה כזה? היית מסתכל על זה כשיתוף בעלמא ולא היה פוגע לך בתחושת הבלעדיות מולה?

   אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

2. כי בהרבה מערכות יחסים יש דינמיקת אמא ילד שגורמת לאישה לרצות לפתור לבעלה את הבעיות. אף גבר לא רוצה שאשתו תיזום לו פתרונות בעניין

3. בטח שיש עניין של שיתוף.

   גם גברים נופלים בזה אגב, שאישה משתפת לשם השיתוף והפריקה והגבר רץ למצוא לה פתרונות במקום לתת לה אמפתיה ולהכיל

   תלוי מה משתפים ואיך.

   אולי אחרים יענו לך אחרת, שיתפתי את דעתי בעניין

לשאלתך אין תשובה אחת שמתאימה לכל אחד או ליתר דיוק לכל זוג,

זוג שלכל אחד מהם יש את החוסן, ההכלה, האמון והביטחון בקשר ומצליחים לשתף דברים כאלה בצורה טובה, זה נפלא, ויכול גם לעזור בהתמודדות.

אך אני מתאר לעצמי שאצל רוב הזוגות זה לא ככה.

וזה גם בסדר.

אם אתה מרגיש שהיא לא תוכל להכיל - מציע שלא תכניס אותה לזה. מדובר באתגרים שמטבע הדברים אמורים להתמודד איתם כעיקרון לבד.

אבל - זה לא אומר שאשתך לא יכולה לעזור לך בהתמודדות. היא יכולה לעזור גם מבלי לדעת כלום.

מבלי לעשות כלום.

עצם זה שאתה אוהב אותה ומרגיש שהיא היתה לוקחת מידע על כשלונות בצורה קשה - יכול להוות כלי נשק עוצמתי במלחמה זו.

בפרט לפי תיאורך שאתה מרגיש שיש בזה מימד של בגידה בה.

בכל התמודדות, תזכיר לעצמך שאתה אוהב את אשתך יותר מאת עצת היצר השפל הז:

נשים אחרות? מה לך להן שה' כבר נתן לך את האשה הנפלאה בתבל עבורך?

להסתכל על מישהי ברחוב? מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק? כל השאר זה שקר והבל.

אי שמירת הברית? איך תכניס את הפולש הזה למרחב הזוגי - מיני המקודש שאמור להתקיים רק בינך ובין אשתך?

יש מצבי קיצון, (אף אם אולי לא כל כך נדירים למרבה הצער), שבהם צד אחד (לרוב הבעל) ממש נזקק לתמיכה לפחות רגשית מהצד השני (לרוב האשה) על מנת לצאת מבור שהוא לא מצליח להיחלץ ממנו לבד, למרות שניסה שוב ושוב ושוב. אך הכאב והפגיעה עלולים להיות משמעותיים מאד, ולא תמיד הצד הפגוע יצליח באמת להתגבר על הכאב ולסייע.

בכל אופן, נשמע שאתה כעיקרון מתגבר ומצליח, ואם כן אתה אתה ראוי להערצה!

תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה), אך לכן במקום לספר לה - תתחזק על ידה!

בהצלחה גיבור!

תתאר לך אדם שמן מאוד מאוד, שמגיע לדיאטנית.

נניח שהיא תגיד לו ''מה זה בורקס? סתם פחמימות ריקות עם שומן טראנס, פויה!

ומה זה שווארמה בלאפה? אתה לא צריך את זה! אתה יכול להיות שבע ומאושר גם עם אוכל בריא!'' וכיוצ''ב.

עובדתית, היא צודקת בכל מילה שהיא אומרת. אבל בפועל, זה יעזור לו אולי לכמה שעות, מקסימום ליומיים.

בסוף לגוף ולמוח יש רצונות, חשקים, מאוויים ויצרים, והם לא יושתקו על ידי החדרת משפטים מהסוג הזה.

אציין שגם אני עצמי חוויתי משפטים כאלה על נושא אחר כשהייתי נער, ולמעט תסכול, דיכאון והאשמה עצמית - הם לא הועילו בדבר.

בנוסף, יש לך כשלים שפשוט לא מסתדרים עם המציאות (להבדיל מהדיאטנית בדוגמה למעלה שאמרה אמת אבל זה לא מועיל ולא מוביל לשינוי התנהגות, אצלך חלק מהדברים פשוט לא מסתדרים עם המציאות):

''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?'' - אשתו היא לא האחת והיחידה שבה הוא חושק, הוא בן אדם אנושי ולא רובוט, יצרים ומאויים לא נכבים ביום שבו אנחנו מתחתנים.

לתת לו הרגשה כאילו המצב הנורמלי זה להימשך רק לאשתך ואילו הוא יוצא דופן, זה רק מוריד ומשפיל ומכניס לעצב ולא מקדם כלום וגם לא אמת.

לא מנטרל את ההתמודדות.

אך גישה כזאת לדעתי מסייעת למי שרוצה להצליח בהתמודדות יותר מאשר הגישה ההפכית - יצירת ניתוק בין ההתמודדות עם היצר ובין המרחב הזוגי, ובחירה לראות בכשלונות כמשהו אישי שלא נוגע לבת הזוג. התפיסה הנכונה היא שההתמודדויות הדתיות שלנו הן לא רק אישיות אלא כל אחד הוא חלק מכלל, וההצלחה בכל התמודדות מזכה את הכלל, ונפילה פוגעת בכלל.

והכלל מורכב ממעגלים מעגלים, הזוג, המשפחה, הקהילה, האומה, והעולם. זו תפיסה שמעבר לכך שהיא צודקת - היא גם מעצימה, ומסייעת מאד בהתמודדות.

כשכתבתי ''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?''

הדגש הוא על באמת. חבל שלא הדגשתי במקור.

כשבוחרים בשכל שהחשק לאשה הוא נפלא, מקודש, ואמיתי - וחשקים אחרים הם רעים, רדודים, מתעתעים ושקריים - קל יותר להתגבר.

לא שהם לא קיימים - אך אפשר לבחור להתייחס אליהם בביטול, עם כל הקושי שבדבר.

היא לא בזה שאתה לא מספר.

בכל מצב אתה לא אשם בהתמודדויות שלך, אבל אם משהו בהתמודדות שלך פוגע גם בה גם בלי שהיא יודעת, אתה אחראי לטפל בזה אצל מטפל. מסכימה עם מי שאמרה שהיא לא המטפלת שלך. אל תצפה ממנה שתחבק אותך עם סכין קצבים ביד.

זה אומנם לא קשור אליה ולא באשמתה בשום צורה, אבל ההשלכות של זה ושל השיח איתה על זה בהכרח קשור אליה.

מעריך מאוד שנתתם מעצמכם בנושא רגיש כזה.

@פינג פונג

אהבתי מאוד את המשפט הזה: תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה).

לצערי מסכים עם @פשוט אני..

בפרקטיקה של החיים מרגיש שיש פה משהו גדול יותר מהרוח החיובית והסיסמאות האלו.

יש פה קושי עמוק של תחושת הסתרה ובגידה. אני הכי בעולם רוצה שהיא תגיד לי שהיא אוהבת אותי גם אם היתה יודעת...

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך...

מרגיש שקרן, בוגד, ולא ממצה כלום מהקשר שלנו.

אני כל כך מנסה להיכנס לראש שלה, לנסות להבין מה היא תחשוב אם תדע.

אשתי יותר פתוחה, יותר משתפת, גם בנושאים האלו. היא צדיקת עולם לעומתי, הדברים שהיא משתפת וזה מה שעובר עליה באמת אני מרגיש שהיא לא מסתירה, זה דברים קטנים ממש ובכל זאת ממש קשה לי להכיל את זה. אז מה היא תגיד כשהיא תשמע מה עובר עליי???

תודה ל@המקורית

על הזווית הנשית בעניין. לימד אותנו הרבה מאוד.

רק אשמח לשאול את כולכם, בסוף כולנו מודים שהדבר הזה קיים, יש משיכות בין שתי המינים גם בקשר הזוגי. האם נכון לטאטא את זה, להטיל וטו על הנושא הזה כביכול על זה לא מדברים.

הרי בסוף הרבה זוגות מאותגרים בזה. אולי הגיע הזמן לפתוח הכל, לחשוף, לעבור כמה ימים/שבועות/חודשים קשים ואז, אחרי המבול נראו ראשי ההרים - אולי אז הקשר בינינו יהיה טוב יותר? עמוק יותר, מודע יותר מכיל יותר נאמן יותר?

הרבה גברים מאותגרים בזה

צריך לעשות הפרדה בין הקשר שלך איתה לניסיון שלך

ולא, זה לא משבר שעובר אחרי כמה חודשים

זה עלול ליצור פצע עמוק של אי אמון לטווח ארוך

לדעתי לא חכם אבל תעשה מה שאתה חושב

אתה או היא?

שאתה תרגיש יותר טוב עם עצמך ופחות בוגד (מילים שלך)

שהיא תנחם ותכיל למרות שהיא במצב הנבגד? (לדבריך)

אם אתה מחפש מקום לפרוק ולהתנחם, תתחיל במישהו שהוא לא ה"נפגע", תטפל במה שאתה רוצה לטפל, וכשאתה בתהליך של טיפול, אפשר לשתף.

אצלנו זה נושא שכן מדובר, אבל לא נחשב כבגידה אלא יותר התמודדות אישית, אבל אתה כן רואה את זה כבגידה, אז מה מטרת השיתוף?

עצם המציאות שאני לא מספר מרגישה לי כבגידה.

זה מה שכתבתי

אלא בזה שיש לך משהו להסתיר.

לא כל דבר נכון לומר לבן הזוג. יש דברים שהשתיקה יפה להם.

תפתור את ההתמודדות בדרך אחרת. היא צריכה להיפתר, אבל לא זו הדרך.

אישתך ממש לא צריכה לשמוע ממך שאתה נמשך לנשים אחרות. זה הדבר הגרוע ביותר שאתה יכול לעשות.

זה שיתוף שיכול לפגוע בה, אל תשתמש בה רק כדי להרגיש יותר טוב עם עצמך.

אני לא נגד שיתוף, אנחנו דווקא כן מדברים על זה ואני מאמינה שככל שיש פחות הסתרות בזוגיות הקשר יותר עמוק, אבל לא ממקום כזה שרואה יותר אותך ופחות אותה.

אגיד רק שאחרי 20 שנה, וכשכבר יש לנו ביטחון מאוד עמוק בקשר, אנחנו בהחלט משתפים אחד את השני, וזה בעיקר עוזר להבין יותר איך השני עובד (למרות שלעולם לא נבין באמת), ויוצר אצלי יותר ויותר הערכה על המלחמה היומיומית שהוא נלחם בה עבורנו.

ושתי עצות בשבילך-

1. לשתף בצורה כללית יותר (נגיד- 'איזה קשה זה ללכת ליד הים בקיץ'). גם יתן לך קצת אפשרות לפרוק, וגם לגלות איך היא מגיבה לשיתוף כזה כללי (אני מניחה שזה לא משהו שיפיל אותה מהכיסא).

2. להבהיר בשיתוף שאתה נלחם. מתאמץ. בשבילה ובשבילכם. כי היא זו שבאמת באמת חשובה לך, וכל הפיתויים שמסביב הם רק רגעים חולפים- מול הטוב הנכון, הנצחי והאינסופי שיש ביניכם.

3. להחמיא לה בלי סוף. להתפעל ממנה. לבנות אצלה את הביטחון שהיא שלך ולא משנה מה. זאת התשתית שבעזרתה תוכל יום אחד לשתף באמת ולקבל את התגובה שאתה רוצה.

אישה שיודעת ומרגישה שהיא ה דבר מבחינת בעלה, יש לה הרבה יותר כח וחוסן להתמודד עם דברים שקורים ושיתופים מורכבים

כי הרבה מהקושי הוא סביב הרגשה שאולי היא לא מספיק שווה או שיש מישהי יותר ממנה. ברגע שהיא רגועה מהבחינה הזו יכולה להיות לה הרבה יותר פניות להקשבה ותמיכה

אז תלך בדרכי הצדיקים ותדבק בהם!

העיצה על הכל היא תפילה!

תקפיד מאוד על תפילות בזמנן זה מגן ומציל חיים.

השכמת הבוקר ותפילת שחרית בזמנה,

כי ללא זה אין טעם לתפילה, וזו ההתחלה ממש.

מקווה כל יום ותיקון הכללי מציל חיים, הטומאה נעלמת.

לגביי שיתוף עם האישה -

היא לא תבין כי אין לה!!!

תשתף את בורא עולם ואת הצדיקים,

רק הם יעזרו לך.

כל אדם הוא בבחינת רצוא ושוב עליות וירידות -

עד שזוכה לחזור בתשובה שלימה ואין לו נפילות.

גם אין יום ללא פגע אז זה מלחמת נצח.

אבל תמיד מנצחים.

כרגע, בלי קשר לשאלתך. בהמשך אולי אצליח להתייחס.

"

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך..

"

"

אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

"

זה דוגמאות מבחינתי לשני הצדדים. לשני הקצוות שאתה מעלה פה.

מניסיון שלי נשים אינן יכולות להבין את מורכבות ההתמודדות ואת האופי שלה. מצד שני, אנחנו הגברים לא מסוגלים להבין את המורכבות אצלן.

בין אם אנחנו מבינים ובין אם לא, יש משהו שצריך להיות לנגד עיננו תמיד. גם הגבר וגם האישה צריכים לדעת דבר אחד עקרוני. התתמודדות שלך היא לא ההתמודדות שלי.

על ההבנה הזו אפשר לבנות עוד קומה.

הקומה השניה היא - אסביר לאור דברים שלמדתי בספר התניא (אלו הדברים שלי ולא של בעל התניא - לכן אם יש שגיאה או חוסר דיוק זה לא מה שהמחבר התכוון). שאם יש לאדם הרהור עבירה והוא הסיח אותה - הוא צריך 1. לשמוח שהוא בינוני. כלומר, שהצליח בהתמודדות. 2. אם הוא עצוב זה גלל שהוא גס רוח (גאוותו) שהוא חושב שהוא צדיק ולא מגיע לו שייפלו לו מחשבות רעות. (פרק כז בליקוטי אמרים).

הקומה השלישית היא - אמון.

אם בעל בחר לאשתו על התמדדות שלו - היא צריכה לשמוח. שהוא לא מסתיר. שהיא העוגן שלו. הכי יפה בעולם היא לא תהיה - הכי יפה בעיניו - היא כן.

אישית -

כן אספר ואשתף הכל. הכל.

אם אני צריך עזרה. ואם הצלחתי. ואם נפלתי. וכשקמתי. ואני הייתי רוצה לשמוע ממנה באותה מטבע.

נכון - היא לא מבינה. ואני לא מבין. אבל אנחנו שם אחד בשביל השני.

כי

1. אנחנו לא מבינים את התמודדות

2. אם נפלה מחשבה רעה זה כי אני בינוני

3. יש בנינו אמון .

אם באיזה אופן המחשבה שנפלה לא נשארה רק בגדר מחשבה. והיא התגלגלה - למעשה, מחשבה, דיבור.. יש פה משנו אחר.. חציו בגידה בה' חציו בגידה באישה.

.וגם אז יש לדון באופי וברמת השיתןף.

והחליטה לשים רגל על רגל

ולתת לבעלה לג'נגל את החזקת הבית עליו.

החולשה של הדור.

המפרקת את רוב הבתים.

פינקו אותן, כל הזמן אמרו לה את יפה את שווה.

אני בתור גרוש שמחפש שידוך באתרים האלה

ולא מהיום אומר לך.

הפינוק הזה וההגזמות האלה מוביל אותם לחיי בדידות.

גרושה+6 מקצה הארץ, בת 40

בטוחה שיבוא כבר מבוגר שכבר לא רוצה

ילדים ויקבל אותה ואת ילדיה ויממן אותה.

ואני שואל

אם הוא לא מעוניין בילד משותף,

למה שהוא יעזוב את כל הרווקות 45

שאתרי ההיכרות מלאים מוצפים מהן.

ואת כל הרווקות חוזרות בתשובה 42

גם שמציפות את אתרי ההיכרות.

ויגיע לקצה הארץ בשביל לממן גרושה וילדיה

שכל מה שהיא עשתה זה לריב עם בעלה.

וכל זה בלי ציפייה שיהיה להם ילד משותף.

ואפילו אם תאמר שהיא תמצא את אותו

אדם שיממן בשביל בדל יופי שנותר בה

והולך להעלם בשנים האחרונות.

זה ממש דוחה אותי.

זהו כסף שקונה יופי.??

על זה את מתבססת?

הכל מבוסס על גאווה מטופשת שהביאה את החורבן

המביאה עוד הרבה חורבנות עד היום.

ומי שאחראי לזה הוא מי שנתן לה את התחושה

שהיא שווה והיא שווה, והוא לא שווה אותה.

הביא אותה לחיי בדידות נצחיים.

באלגנט.

חברה אמיתית

שרואה חברה שלה מתקרבת לגיל 36

גיל שממנו אפשר רק לרדת.

בגלל החוסר ביכולת לסיכויי לילדים משותפים.

נותנת לחברה שלה ניעור אמיתי

אומרת לה "תתחתני עם עמוד חשמל ברחוב

מבחינתי" את לא יפה, ולא שווה כלום,

המשפחה שאת עדיין יכולה להקים שווה יותר!!

כאילו שהיופי נועד למטרות מסחר ואגו.

זה נראה כניצול פרצה, בסוף היא תישאר לבד.

באחריות ומנסיון.

ברגע שאתם נשואים, אתה ערב אוטומטית לכל חוב שלה, וגם להפך כמובן.

כלומר אם היא תיכנס לחוב בחשבון בנק שהוא רק שלה, זה לא ימנע מהבנק לעקל חשבון בנק שהוא רק שלך.

גרים באותו הבית, חיים מאותה המשכורת.

הפרדת חשבונות תיראה כצעד מלאכותי ולכן לא תמנע מהבנק או מכל נושה אחר לגעת בכל החשבונות.

אפילו זוגות פרודים עם בתים נפרדים מתקשים להוכיח שההפרדה לא מלאכותית, כדי שיהיה אסור לעקל להם נכסים בגלל החוב של השני

פה לא נראה לי המקום לפתור בעיות כלכליות ושלום בית

יש ברוך ה' כיום מלא גורמים מקצועיים שיטפלו בבעיות מהסוג הזה, מציע לך לגבי הנושא הכלכלי לפנות ל'פעמונים', זו עמותה, היא בחינם, ממש בחינם, תנסו! הם קצת (הרבה) יעזרו לכם לצאת מהברוך הזה (אולי גם אם אשתך לא עובדת)

לגבי שלום הבית כמובן שיועצים\מטפלים זוגיים הם המקום לנושא הזה, מאמין ששווה כל שקל.

@אדם פרו+

אתה שופך את כל הלכלוך הזה על בן אדם שעוד יכול לעשות הרבה עבודה עם עצמו כי אתה מחפש חברים לצרה...

אני משתתף בצערך ובקושי, אבל אל תזיק לאנשים אחרים.

איך אני יודע את זה - זה שקוף! אתה מפיל עליו דברים שהוא לא אמר.. דברים שאתה פגשת בזוגיות שלך.. הוא לא דיבר בכלל על היופי של אשתו ועל כל השאר שכתבת.. כל כך לא יפה לדבר ככה... זה יכול ממש להזיק

אני הייתי מוחק את התגובה המזעזת הזו. באמת.

ועכשיו בקשר אליך,

דבר ראשון מצטער שהיית צריך לקרוא כזאת תגובה,

מקווה שלא נגרם לך נזק, ושתתקן אותו, כי זה באמת היה תגובה לא לעניין.

אני שואל אותך, למה אתה כל כך מהר מתייאש. אני במצב שלך בדיוק, הלכנו למקימי, באמצע תהליך, וזה מדהים. מכל מצב אפשר לצאת. בפרט שאתם לא נשמעים במצב הכי גרוע...

הרבה פעמים אנחנו מנסים לגלגל את כל האשמה על נשותנו, זה הכי קל בעולם. אבל תמיד תמיד אם תחשוב יותר טוב תראה איפה אתה גם קשור למצב הזה.

לפעמים הסיבה הכלכלית זה טריגר. יש דברים אחרים שמפריעים ואז גם זה.

תנסה רגע להתנתק, לחזור לרגעים הראשונים של הנישואין. כמה אתם אוהבים, כמה אתם באמת זוג משמיים. לפני שהחיים התחילו לבלוע אותכם.

בסוף האהבה הזאת זה הכי חשוב.

מכאן תתקדמו ביחד לליווי כלכלי. כי מלווה כלכלי הוא לא יועץ זוגי... ולא נעים שזה יתפרץ מולו.. גם לא יהיה לו יותר מידי מה לומר. לכן תיישבו את זה ביניכם SOS ותלכו מהר לייעוץ כלכלי.

כל יום שעובר זה הפסד.

נשמע שאתה סוחב את זה הרבה זמן.

בהנחה שכל מה שאתה כותב פה לאורך השנים נכון ואמת, מדובר בסיפור שמתגלגל הרבה זמן.

קודם כל, זה ממש יפה שאתם עוד על זה, זה מראה שיש לך ולה הרבה מאוד כוחות, ואתם עושים עבודה ממש מדהימה.

קטונתי מלייעץ לך, אבל היה משפט אחד שתפס אותי, משהו שכתבת לפני כמה שנים טובות.

"אנחנו זוג נשוי כמה חודשים, אני מאד אוהב אותה"

אתה גם מתאר שם פער בסגנון ובכל זאת התחתנתם מאהבה.

תראה, כשאנחנו מתחתנים זה כי אהבנו, קליק של נשמות.

וזה האמת לעולם.

רק מה, החיים בולעים.

חיים אכזריים שכבר אין אוויר לנשימה.

כל נשוי, בהבטחה, לפעמים חושב - עדיף לי להתגרש, הרבה יותר קל...

כולם ככה.

הלוואי שנצליח להזכיר לעצמנו אהבה ישנה, איך אהבנו פעם עד השמיים, איך אמרנו על הכל עוד נתגבר ביחד, איך הבטחנו לעצמנו שביחד שום דבר לא ישבור אותנו, את אהבתנו.

לפעמים בגלל מה שעברנו הכל כבר מכוסה, הכל חסום. מה שעברנו כיסה את האהבה בתהומות של יאוש, ונדמה לנו שהיא איננה עוד. לא שייך לעורר אותה, להחזיר אותה.

בפרט אתה אחרי כל כך הרבה זמן של התמודדות...

הלוואי שהשם יתן לכם את הכח להאמין שבוודאי ישנו. שעוד לא מאוחר. שבוודאי ישנה אהבה, והיא בבית שלכם, ביניכם, מחכה להתגלות שוב מבין רסיסי הלילה.

הלוואי.

בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי, בחלקם גם היחיד. בדורות קודמים זו היתה המציאות הנפוצה ברוב העולם, כשבמקביל כל או כמעט כל הטיפול בבית - הכנת אוכל, נקיון וכד' היו על האשה. כיום מכל מיני סיבות ונסיבות המציאות השתנתה, אבל כן, עד היום בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי.

יש סוגיא אחרת של התנהלות אחראית. לקחת הלוואה כשלא יודעים מאיפה מחזירים אותה, זה לא אחראי, להתנהל ככה באופן קבוע זו הפקרות.

צריך לשבת ביחד מול דף/טבלת אקסל, לעקוב אחרי ההכנסות ורק לפיהם להוציא הוצאות. זו א', ב' של התנהלות אחראית (ג' זה גם לחסוך, אבל זה שלב הבא).

אם יש מאזן שלילי - צריך לראות איפה מצמצמים הוצאות או מגדילים הכנסות.

בגדול, צריך ללמוד להתנהל בשיח ולא לעשות דברים מאחורי הגב.

נשמע שאתם צריכים טיפול זוגי, לא רק כלכלי.

לראות את הצורך אחד של השני, לקחת אחריות, לתקשר.

לפן הכלכלי יש עצות פרקטיות, למשל כרטיס דביט או הגבלה של האשראי,

אבל נשמע שזה הרבה יותר עמוק מ"אישה בזבזנית"

להפריד חשבונות לא יתן לך כלום, גם שם היא יכולה להיכנס לבור שלא תהיה מודע עליו והחובות של שניכם.

היא לא דואגת שתתגרשו? היא תצטרך להתמודד עם חצי מהחובות בעצמה.

היא לא עובדת כי יש ילדים קטנים? היא מבזבזת או קונה צרכים בסיסיים?

אתה מצליח לראות את המקום שלה בתוך כל זה?

אם תרצה שיתוף פעולה, השלב הראשון הוא לראות ולהכיר בצורך שלה (לא בהכרח לספק אותו מידית).

לא יודע אם פרודוקטיבית, אבל אהבתי את השאלות פה.

זה מקום מעולה, במובנים מסויימים הרבה יותר טוב מהצאט'.......

נשמע שבלי קשר טיפול יעשה טוב, אבל ככלל, בהרבה מקרים אישה זו לא הכתובת לפרוק אצלה חולשות.

בפרט כשהמצב בינכם הוא כזה.

טיפול.

בן אדם שחי מהחולשות שלך

אתה לא רוצה להיות נשוי לו.

דרך אגב גם להיות גרוש ממנו זה לא הכי נחמד.

או מפציצים אותו באהבה ובחמלה

בתקווה שהוא יצליח להתיישר

כמו שיש לך ילדה שמתחילה להרביץ

ולהתנהג לא יפה

ואז אתה בבת אחת מתעלם מכל זה

ואומר איזה ילדה טובה

ומזכיר את כל הדברים הטובים שהיא עשתה

ואז מרוב הלם היא מוחמאת

וחוזרת לתלם.

אבל ללא ספק יש פה בעיה אצלה

שהיא רואה שלילי וחותרת לפירוד.

שמישהו יעשה לזה סוף!!!!!!

באמת חצה גבולות

הבן אדם בבעיה.

האשה משפילה אותו מול הילדים.

הוא סופג ניכור הורי.

וניכור אישי.

לא נשאר לו תמיכה מלבד הגיפיטי.

מה אתה מציע לו לעשות?

הכי קל להגיד טיפול טיפול טיפול

מבחינתי זו אמירה ריקה

כי אשה כזו ברור לה שהיא מעליו

וכל הבעיה אצלו, והיא משפילה אותו

השכם והערב

אשה כזו לא תלך לטיפול בשום אופן

והיא אולי אולי תשלח אותו לטיפול

לכן תרגיעו.

יש לבן אדם בעיה

תנסו לעזור לו עם עצות אמיתיות

לא עם דיקלומים.

ובטח לו להוציא את התסכול עלי.

בלי קשר. נכון יותר נעים לקרוא

דברים נחמדים על אנשים שטוב

להם בחיים

והם נהנים.

בשביל זה יש פורום גרושים גרושות

שם מכיייפים (:

בחרת להכנס לפורום הקשוח

של נישואין טריים.

אז מה ציפית לקרוא שם על פרחים

ופרפרים. בן אדם מספר לך על בעיה.

תביעה אמפתיה תעזור תייעץ מנסיונך.

מה קשור להתקומם נגדי?

נראלי זה פחות מתאים.

זה רק שובר אנשים, ולא מביא אותם לתיקון.

קודם כל - תשים גבול, אין דבר כזה לדבר בצורה מזלזלת כלפיך, בוודאי שלא מול הילדים.

אחרי זה - תלך לטיפול אישי, שיעזור לך לעמוד על שלך ולזקוף את קומתך.

כדאי גם לקרוא חומרים על 'הקוטביות הבריאה' באתר של יהונתן ומרים קליין. גם הקורס האינטרנטי שלו - 'יצאת גבר', יכול לעזור לך.

בהצלחה רבה, תתאמץ ותצליח לחזור לשאוג

יש לך מנגנון כנראה שמתכווץ מולה ומזמין עוד מהרעל הזה. תתעלם ממנה ותתמקד רק בעצמך. במנגנון שלך.

במה מפעיל אותך.

היא דורכת על משהו שהיה שם לפניה. כשהוא יעלם, אתה תהיה אחר.

@יעל מהדרום

לק"י

אם יש לך שאלות, מוזמן לכתוב כאן.

בהצלחה!!

אז ככה אני בתוך קשר עם מישהי, והולך ממש טוב ונעים.

אני סוכב איתי מגיל קטן דיכאון, בשנים האחרונות לוקח כדורים.

לאחרונה זה עלה הסיפור הזה של הדיכאון ומה זה אומר לחיות ליד אדם כזה.

ואני די עומד נבוך מול זה, איך אפשר לבקש ממנה לבחור במשהו שכזה? אני יודע בעיקר איך זה משפיע אלי, לא איך לחיות לידי.

בכללי איך אתה מתפקד מבחינת מטלות בית? מתפרנס? אושפזת כבר פעם? כל כמה זמן יש לך משבר אם בכלל? או שזה בכלל דכדוך מתמשך? מוכר בביטוח לאומי?

התיפקוד שלי די גבוה, שאני בטוב אני מתפקד כמו 3 אנשים ביחד.

לקחתי משהו כמו 4 שנים כדורים שלא היו נכונים לי, שם היה יותר נפילות, בשנה האחרונה אני לוקח כדורים שהרבה יותר טובים לי בפער. אפשר לספור על יד אחת את כמות הימים שפספסתי בגלל זה עבודה.

מעולם לא התשפזתי, הנפילה הרצינית האחרונה היית בין הכדורים, בדיוק במלחמה הראשונה עם אירן.

ועכשיו חזרנו וזה עלה עכשיו, בעיקר מצד המשפחה שלה, וזה מאוד הפחיד אותי ואז גם אותה.

אני מאמינה שהיא תצליח לשדר את זה למשפחה שלה.

המלצה שאני מכירה היא לצאת תקופה, ולתת למשפחות של שניכם להכיר אתכם. שלא יחששו המילה 'דיכאון' אלא יכירו את האדם שמאחוריו.

נשמע שמצבך מצוין, אבל הדברים די טריים.

ממליצה גם לתת לבחורה תכנית גיבוי, למי היא פונה כשרואה שאתה לא בטוב, בהסכמתך כמובן.

תצליחו!!

לק"י

האמת שקשה לי לייעץ בנושא הזה.

אני רק חושבת שהיא לא חייבת לשתף את כל בני המשפחה שלה. אולי מישהו אחד ספציפי שיידע לכוון אותה.

ובנוסף אם אתה מטפל בעצמך, מאוזן, עובד/ לומד/ עושה משהו עם עצמך, זה מצב פחות מרתיע.

כן צריך לדעת, שלפעמים יש עליות וירידות במצב. אבל גם אדם שבריא לחלוטין לפני החתונה, עלול לחלות פתאום.

כשהתחתנו הוא היה ממש בתחילת שנת אבל, וחלק ממנה הוא היה בסוג של דיכאון

אני לא חושבת שאתה לא ראוי אני חושבת שכמו בכל נישואין צריך להכיר את הפלוסים והמינןסים של הבן זוג ולדעת שלפעמים היא תצטרך להתמודד עם ההשלכות של זה.

ושיהיה לשניכם נכונות לעבודה אישית וזוגית.

כן, הוא לא סבל מדיכאון כשהכרנו.

היא יודעת מראש חלק משמעותי מהמגבלות שלך, ויודעת שאתה מספיק אמיץ וחכם בשביל לטפל בזה.

לא כל אשה זוכה לדעת על זה מראש (וכמובן נכון גם בהיפוך המינים)

סה משהו זצריך לבחור.

אם סה רק המשפחה שלה מהססת , זה אולי פחות גרוע..

אבל עדיין יכולה להיות לזה השפעה עליכם.

לצערי המושג הזה דיכאון הוא שקוף ולא מספיק במודעות

בהצלחה.