תובנותמה ידידות

בס''ד

 

אני כותבת לאחר כמה חוויות שעברו עלי בעת האחרונה וחייבת להודות שפתאום צצו לי תהיות וסימני שאלה:

(מתנצלת מראש על חוסר הקשר בין שתי הסוגיות)

 

א.הגעתי למסקנה שרוב הבנות הדוסיות מחפשות את אותו השטאנץ כשהן מחפשות בחורים תורניים, כולן רוצות אותו צדיק,מקפיד,למדן ושכמובן,איך לא, ישלב זאת עם רוח,דרך ארץ,עדינות נפש,בטחון ואיף אפשר בלי-חמידות ו''רומנטיקה''.

לא יודעת למה,אבל היה לי חשוב לצאת בהצהרה הזו כי תמיד חשבתי שבטח אני מחפשת משהו כ''כ נקודתי שכמעט לא קיים. אך הנה, נוכחתי לדעת שהוא קיים בהחלט. גם בביקוש וגם בהצע. (נו...על זה נאמר: ברוך ה'!!)

 

ב.מה קורה כשהפגישות מעלות בך סימני שחיקה(ואת זאת אומרת העלמה הצעירה שזה עתה כותבת לכם)?לוקחים הפסקה? ואם כן לוקחים פסק זמן, במה הוא בדיוק עוזר?והאם רצוי לקחת אותו?

 

אני פשוט קצת תשושה.. ולא,לא פיזית.

 

אשמח לשמוע חוות דעת נוספות(או שמא חילוקי דעות היסטריים?)....

יום נפלא ובשורות טובות

נחמדאור77
לגבי סוגייתך הראשונה, כן, כולן כנראה מחפשות את זה...
ואולי זה נמצא... אני עדיין לא מצאתי
כל העיניין הוא למצוא את שלך, את מה שמיועד- לך!
וזה הקשה ביותר, כי בתכל'ס כולם אנשים טובים, ב"ה...
צריך למצוא דווקא את המיועד הספציפי...
וזה מה שמוביל אותי לתובנה והסוגייה השניה שלך---
זה שוחק, כן... כבר נמאס, בגילנו... (שלי, בכל אופן)
אני לא חובת שצריך לקחת פסק זמן- אלא להתגבר ולהוסיף...
מעלה ומוסיף.. זה גם מראה שאת לא מתייאשת מהר,
וזה מה שאת רוצה באמת!
כי זה ניסיונות.. אין מה לעשות, לכל אחד יש מכסה מסויימת
שהוא צריך לעבור, אז אולי אצלנו זה בנושא זה. ועדיף שזה יהיה בזה ודי,
ולא בדברים אחרים, או אחרי החתונה... יש סיפורים רבים על זה..
שהכל הכל טוב וחלק לפני החתונה ואחרי- ה' ישמור.. לא בקשר עם ההורים (?!)
הייתכן?! לא לנסוע להורים שלה או שלו?! טוב, זה כבר נושא אחר...

פעם אחת בחיי הרגשתי שאני זקוקה להפסקה...
וברוך ה' זה קרה מאליו.
אני חושבת שלא צריך להצהיר על זה לפני כל מי שרוצה להציע לך ובכלל.
ואם את "בהפסקה" ומציעים לך, לכי על זה..
אלא אם כן, את מרגישה שזה ישפיע מאוד על החיבור שלך לבחור.
כי יכול להיות שהוא דווקא יגרום לך לשכוח... ותהיה תוצאה טובה שאת מייחלת לה.
בהצלחה רבה!! בשורות טובות!
יש צדקנעמנמונת
רק מלחפש זה בעייתי לכשעצמו אבל את אף פעם לא יודעת מה יהיה "מעבר לפינה" אז תנסי לקחת "נשימה "קצרה ויהיה טוב בעזרת ה" ושנשמע בשורות טובות והמשך יום טוב
קצת חולקת...עמית-טליה
1.אני לא הייתי מוכנה לבחור צדיק ענו ירא שמיים למדן
אבל לא יודע לשמח את אישתו גם כאשר זה מתבטא בלהיות רומנטיקן (לא אוהבת את המילה הזו) ולהגיד לה מילים יפות שהיא אוהבת לשמוע.
ואני אומרת שאני אפילו לא מתלבטת בעיניין הזה
אם אחרי כמה זמן אני רואה שאין בו את זה (כי בכל זאת זה לא משהו שרואים בהתחלה)אני פוסלת לגמרי גם אם הוא יהיה מושלם בשאר הדברים.
מצד שני אם הוא יהיה יותר מידי ועל ההתחלה שאין רגש וכדומה יגיד לי דברים כאלה הוא גם יקבל פסילה כי זה רחרוחי מידי.

2.אם זה קורה אחרי שהקשר טוב והיה כיף ופתאום נמאס כזה
אז זה הזמן לחשבון נפש.
יכול להיות שזאת תקופה עמוסה מידי ואז קשה לך לשלב בין הכל
יכול להיות שיש משהו שמפריע לך והנפש שלך יודעת ואת לא...(וזה קורה כ"כ המוןןןןןןן)
זה יכול להיות המון דברים..אבל בעיקר זה זמן לחשבון נפש
וכן בזמן הזה אפשר לעשות ריחוק קטן ויותר להתגעגע..
להוריד בשיחות ולהוריד בפגישות
ואם זה ממש קיצוני אז לקחת 3-שבוע ימים כדי לחשוב ולהחליט אם להמשיך או לא.
אוי טעות...עמית-טליה
עניתי לך על 2 בלי הקשר הנכון של הנאמר
את דיברת באופן כללי..

אז לענ"ד צריך לקחת הפסקה (אפילו בגילי הצעיר בין קשר לקשר אני מנסה לקחת הפסקות כמה שיותר ארוכות חצי שנה 4 חודשים וכדומה)
זה יותר נותן לך זמן לחשוב,לאגור כוחות מחדש
זה ממש קשה לצאת עם מישהו וכבר להיות בשלב מתקדם ופתאום זה נגמר
ואז לחזור אחורנית ולצאת לדייט ראשון ושוב צריך להיות ביישנים ויותר שקטים ולהציג את עצמך
אז לפעמים הפסקה נותנת כוחות חדשים..
אפילו של חודש...
חוצמזה תאמיני שכל שלב,שכל בחור,שכל קשר
נותן לך משהו אחר,בונה בך משהו
וזה חלק מתהליך שאת עוברת כדי להיות אישה טובה יותר לראוי לך באמת.
תתעודדי מזה.
חח..אשרייך על התיקוןמה ידידות
הבהרות לעמית היקרה-מה ידידות
בס''ד

1.לא סתם ציינתי חלק מהקריטריונים המהווים סה''כ בכלליות את ''לשמח את אשתו''..אני חושבת שזה הכי ברור בעולם שזה מה שבחורה מחפשת.(דוסית או לא).

2.דיברתי על הפסקה מדייטים ולא על הפסקה בתוך דייטים...(ד''א-הפסקה 'בתוך' דייטים לא נראית לי שייכת בכלל. אלא אם כן יש מקרה קיצוני שעדיף לפתור בצורה כזו)
תשובה.עמית-טליה
1.ציינת רומנטיקה (ואוו כמה אני שונאת את המילה הזאת חח)
אז אמרתי שבעיני רומנטיקה זה חלק מלשמח את האישה
ויש הרבה דוסיות שלא מעוניינות בזה,כמו שיש הרבה דוסיות שלא מעוניינות בשיחות טלפון ארוכות (תופעה ששמעתי לאחרונה) ואחרי 10 דק' מנתקות ורוצות שישוחחו פעם ביומיים וכדומה
ואני אמרתי שאני לא אתפשר על זה.

אני גם לא מצליחה להבין את הבחורות האלה..
אני איתך.מה ידידות
בס''ד

רומנטיקה מזכירה לך את תרבות המערב? =)
יכול להיות שבכך טמונה הבעיה.


מה את אומרת עמית?מהיום נקרא לרומנטיקה"שימוח האישה" הולך?

גם אני לא מצליחה להבין בנות שמעדיפות לקצץ כמה שיותר ביחסי אנוש חמים עם בעליהן לעתיד,מאידך,הוכחנו לדעת כי לכל סיר יש מכסה ואותה בחורה שלא אוהבת לפטפט שעות והימרח על הטלפון-תמצא את הבחור שאוהב גם הוא להרבות חכמה בשתיקה!

=)
הולך!עמית-טליה
כן רומנטיקה זה קצת בלאכס

או ההפך,אני מכירה זוג שהיא שתקנית והוא חפרןןןןןןןןןןןןןןן
אבל אני חפרנית ואני צריכה חפרן אחרת ישעמם לי..
לא שיש לי משהו נגד שימוח האישהדודי25
אבל מה רע ב"רומנטיקה"? (שהיא אגב מילה ניטראלית, שמביעה הן את שימוח האישה והן את שימוח הגבר, בל נשכח...)
זה נשמע להם קצת חילוני מידיעדי - בן
אבל בכוונה נראה לי שהיא היא

וגם אני לא כל כך אוהב את מילה
רומנטיקה
לענ"דעמית-טליה
זה קצת תרבות המערב
לא שמעתי רומנטיקה בתורה
שמעתי שלום בית,נתינה, שימוח האישה (לענ"ד כאשר משמחים גם שמחים)
וכמובן שהאישה גם חייבת בשימוח אישה (האיש שלה)
טוב,עדי - בן
אני הבן הראשון שמגיב ..

לגבי א', סביר להניח שכולם חשובים שכך זה נכון גם בקשר לבנות
אז ממש לא!!!
והא ראיה שלא כל דוס מתחתן עם כל דוסית יש גם דברים מעבר
ולא רק הנתונים הטכניים היבשים שאפשר לכותבם על הנייר
(ומאין שזה כך גם בקשר לבנות)

בקשר לב',
אם את מרגישה שאת צריכה הפסקה לעשות סדר בראש
לקחת פסק זמן
זה מבורך וזה רק בונה - מומלץ מניסיון !!
רק צריך להיזהר לא להתלהב להישר לבד - כי זה ממכר

בהצלחה
=) ממכר?מה ידידות
בס''ד

אולי אצל בנים ההתמכרות מהירה יותר.לא?

אתה צודק בקשר לא' אלא שאני בהחלט דיברתי על החוג הדוסי-תורני מצומצם יותר(שביננו,הוא לא כ-זה מצומצם)
גם אני נמנה עם החוג התורני דוסיעדי - בן
והוא לא כזה מצוצמם
כי אולי בפרטים טכניים הוא מצומצם

פיאות, ציצית צמר, לימוד תורה
לא יודע מה ..

אבל ישנם דברים מעבר
ושוב אחזור על ראייתי
עובדה היא שבחורה בוחרת בסוף אחד כן להתחתן איתו
ואילו עם אחר, לא
אתה צודק..מה ידידות
בס''ד

אבל על איזו בחורה מדובר?

זה שיש גוונים בתוך הבחירה ובמסגרת האישיות ללא ספק נכון..
בכללי-ה'טיפוסית' מחפשת את אותן תכונות כמו חברותיה ע''ע=''השילוב''(=הבחור הדוס מקפיד ויחד עם זאת ''רגיש'')
לא נראה לי היא דיברהעמית-טליה
על הדוסים..כככל
אלא על אלה שדוסים אבל בעד חמימות בקשר (או בלשוננו החדש שימוח האישה)
והם היא אמרה שהם מעטים...

קצת גאוותני מצידי לומר אני דוסית..
אבל אני משתדלת להקפיד על..ואני לא חושבת שזה סותר את החמימות שצריכה להיות בין בחור ובחורה בשלב מתקדם של הקשר.
מי אמר שזה סותר ?עדי - בן
כולם בסופו של דבר אוהבים להיות נאהבים
(משפט פלספני משהו..)

וההפך שהקשר נבנה אז הוא נבנה
גם על פתיחות מסויימת (בגבולות הצניעות וההלכה)
ויש מצוה אף לשמח את האישה ברגל
וסתם ככה לעיתים מזומנות וד"ל ואכמ"ל
זה לאעמית-טליה
וזה מה שאני אומרת..
אבל חלק אנשים נגד זה...ואולי לפעמים עוטפים את זה בגדרות צניעות
בעיני זה לא נכון.
כמובן שישנם גבולות הלכתייםעדי - בן
רק אומר לך משהו אולי קצת יומרני

כח דהתירא עדיף
כלומר מי שלא כל כך יודע את גבולות הלכות בשר וחלב
כל דבר נראה לו אסור
מי שלא יודע את גבולות הלכות בישול בשבת כל דבר נראה
לו אסור
וה"ה גם כאן

אם יש דעות להחמיר במשהו לא דיברנו
כי זה כבר משהו הלכתי

אני מדבר על דברים ללא טעם

אני חושבתעמית-טליה
שלפני שמתחילים לצאת צריך ללמוד היטב הלכות צניעות של בינו לבינה

חוצמזה,שכמובן הנתינה אחד לשני צריכה להיעשות עפ"י גדרי ההלכה בלי שום קלות ראש בהם.
אבל אם אפשר לתת ולשמח בגדרי ההלכה?אין לי ספק.
גם בלי לצאתעדי - בן
צריך ללמוד הלכות צניעות
בעיקרון מסכים איתך

ההלכה היא הבסיס להכל בחיים
ולא ניתן לפרוץ גדר כהוא זה
אם כבר דיברתם על "לצאת",משה4
מה דעתכם?
המושג "לצאת" נראה לי גם משדר משהו לא צנוע, (נראה לי שכך משמע גם במקורות). אני משתדל להשתמש במושג "להיפגש".
יש בזה משהועדי - בן
אני לא חושב
אלא נפגש

לא צריך כל דבר לחפור
אפשר לעשות דברים גם בלי לתת להם שם

(ואם אתה מעוניין בנושא הזה סתכל בדברי הרב רצאבי
שעדיף לומר שלום ולא ביי
וכן לגבי אישה ראיתי
ולא קיבלתי עיי"ש)
לא הבנתי את סוף דבריךמשה4
מה לא הבנת?אור77
בסדר, בסוף הבנתי.משה4
את האמת, גם לי לקח שעות להבין...אור77
משה4אחרונה
הוא סבבה והכלרקשאלה12

אבל פחות חכם ממני, 

אשמח לשמוע את המלצות החכמים אם להמשיך איתו או להיפרד.

מעניין וחשוב.נחלת

עוד פעםטבע, אמת

האמת,שקצת נמאס לי

אני יוצאת כבר תקופה, בת 22

ודי נמאס לי.

אין לי כח עוד פעם,שניים -שלוש דייטים

ואז זה לא מתאים,

כי החלומות שונים

כי סגנונות התקשורת לא מתאימים

סתם כי זה פשוט היה מוזר.

בסדר, כל קשר מדייק אותי. וזה אמיתי,

אבל נמאס לי לקבל דיוקים, אני פשוט רוצה למצוא את האיש שלי, את הדרך שאני עושה לבד, לעשות עם עוד משהו

נמאס לי לצעוד לבד בדרך, לפעמים אני מרגישה שגם הקב"ה איתי. אבל לא מעבר לזה,

ונמאס לי לשמוע עצות, ביקורת, תנסי לראות את..., מה הבעיה שלך עם..., אני רוצה משהו שיחלום חלום דומה לשלי, שהבית שלנו ילך לאותו מקום, בסדר. יש לי קצת חלומות לא קונבנציונלים, אבל יש לי חלום, ונמאס לי לחלום אותו לבד.

קיצר, אחרי הפריקה והתסכול - איך ממשיכים לשמוע עוד הצעות? לא רוצה לצאת לעוד הפסקה בין דייטים, אבל אין לי כח לעוד קשר שיגמר.

קודם כל - חיבוק ענק!רק נשמה

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

מאוד יפה וחכם.נחלת

מה עדיף? להתחתן סתם כי כבר אין כח לחפש?חוזר תמיד לאשתי

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

ברור שלאטבע, אמת

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

ספרי לי על זההפי

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

...אילת השחראחרונה

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

סגנון על פי מקום לימודיםאביעד מילוא

כמה מקום הלימודים במהלך השנים לדעתכם משפיע על האישיות ,רמה התורנית, וההשתייכות החברתית בתוך הציבור כיום?

ואם כן אז האם ראוי לומר לשדכן שאני רוצה להכיר בחורה שלמדה במוסד הספציפי הזה או לפנות לאותו מוסד ולשאול על בוגרות שבאזור הגיל שלי פחות או יותר?

(לא רק מדרשות נכללות כאן אלא גם אולפנות)

ובכלל מה מגדיר סגנון של השקפה בציבור שלנו?

לדעתי כן,חתול זמני

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

בגיל מסויים זה לא אומר הרבהיעל מהדרום

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

כן ולאברוקולי

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני אדייקאביעד מילואאחרונה

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

"אפקט הדומינו"רק נשמה

מישהו שמע על זה פעם בהקשר של חתונות? הבנתי שזה אומר כאילו שבתוך קבוצת חברות/חברים כשמתחיל איזה גל של התארסויות אז ה"נותרים" יכולים לקבל החלטות שנובעות מתוך לחץ חברתי ופחד "להישאר מאחור". כלומר, הם עלולים להתארס, גם אם יצאו עם מישהו הרבה זמן, מהסיבות הלא נכונות, אם מישהו שלא בהכרח מתאים להם, רק בגלל שהם לא מסוגלים להשתיק את הסביבה. שמעתי על זה מחברה בשבת בהקשר של איזה מישהי אחרת וזה פשוט טלטל אותי...מה דעתכם? זה באמת קיים ואנשים מצטערים על זה אחר כך?

ברור שלחץ חברתי משפיעברוקולי

גם לחיוב וגם לשלילה

רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.

מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית

ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)

ולזכור עבודת המידות.

ברור שקייםנפשי תערוגאחרונה

לא רק בחתונות

בכל נושא

המלצות או דיס המלצות על אולמותארץ השוקולד

אלגריה,

הרמוניה בגן,

נסיה,

ארץ.

(לחורף)


כמו כן, האם אתם יודעים אם מומלץ או לא לפנות דרך סוכנים כגון מאורסים-מאורסות או אחרים?

מושלם!!!!!!הפי

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

ארץ זה גן אירועים (יש אולם בפנים, ישיבה בחוץ)נפש חיה.

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.


בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

אם זה גן אירועים זה אומר שאין אפשרות של בפנים?ארץ השוקולד
תודה
אני לא זוכרת איך החלוקה וכמה מקום יש בפניםנפש חיה.

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

תודה, אשאלארץ השוקולד
קיוויתי שיש אנשים עם ניסיון גם ולא רק כאלה שמנסים למכור.
אז שאלתי, עושים שם חתונות חורףנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' באב תשפ"ו 16:58

האולם קטן, 400 - 350 איש.

תודה רבהארץ השוקולד

מעריך את הבדיקה.

נבדוק אם רלוונטי

הם סוגרים עם זכוכיות בחורףנפשי חמדה

תודהארץ השוקולדאחרונה

מה באמת יש אופציההפי

שלא יהיה אופציה בפנים?

למה לא?ארץ השוקולד

לא תמיד יש גשם בחורף ולא תמיד כה קר

כי הרבה פעמים פתאום גשםהפי
אנשים סומכים עליהם .. 
ולכן מוודאים שיש אפשרות מתאימה בפניםארץ השוקולד

ונבחר באותו יום או יום לפני

אחי התחתן בנסיה.ענבל

בס"ד

 

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

 

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

תודהארץ השוקולד

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה

על שמירת נגיעה (כן, אני מניח שלחלקכם זה נדוש)מתוך סקרנות

אני, חרדי במקור, וכיום, ברוב הדברים נוטה יותר לכיוון הדתי/דתי תורני, דווקא כי בהרבה מובנים הדתיות שלהם נראית לי חזקה, אמתית ואותנטית יותר.

 

אבל אחד הנושאים המאתגרים, הוא נושא "שמירת הנגיעה", יכול להיות שלחלקכם זה נושא נדוש, אבל אותי מפתיע היחס הרווח ל"שמירת נגיעה", כאילו מדובר באיזו חומרה בסגנון של הקפדה על צאת השבת לפי ר"ת וכיוצא בזה.

 

הנה דוגמאות:

 

 

 

 

למיטב הבנתי, נגיעה של חיבה בנידה היא איסור דאורייתא, ואם אני זוכר נכון, לפי המשנ"ב זה יהרג ואל יעבור (יכול להיות שלא זוכר נכון).

אני מפספס פה משהו?

 

אני לא בא להוכיח, וגם אני בעצמי לא צדיק גדול, אבל עדיין הנושא מאתגר ומעסיק.

 

 

מכיוון, יקרה, שמדי פעם יש עקיצהנחלת

על המגזר "שלי". כלומר, בלשון הגן, לא אני המתחילה...

ההשוואה בין חסידים לליטאים וכו' לא מתאימה כאן. אצל כולם, ההשקפה בעניין ברורה. חד משמעית.

הצעה כמו של ד"ר ריין (?), מעולם לא היתה עולה אצל אף אחד. ממש הזדעזעתי. ומה אם

אחר כך לא יסכים לשמור טהרת משפחה?!

חושבת שנושא כזה לא צריך לעלות לדיון. יש בזה משום חוסר צניעות ואיך שהוא, לגיטימציה לעבירה

חמורה!

כמו שלעלות לדיון את שמירת השבת (עם כל הפלפולים והמובאות וכו'..) לא שייך.

מה עושים עם הלחץ שמשתלט לי על הגוףלחוצת חתונה

לפני דייט ראשון, כשהעניינים נהיים רציניים, וגם לפני רגעים גורליים אחרים בחיים

אני ממש בלחץ, לא חרדה, אלא מתח חזק מכובד ההחלטות, מהסיכונים והסיכויים.

והלחץ הזה משפיע על כל הגוף.

בעיקר כאבי בטן. חוסר תאבון רוב הזמן, אבל עדיין יש מידי פעם תחושת רעב שמכריחה אותי לאכול קצת ואז הבטן עוד יותר מתבלגנת.

תחושה של מתח פיזי ומופשט במרכז הגוף ולפעמים גם בידיים וברגליים.

קשה להרדם ממחשבות ומתח פנימי.

אני אוכלת פחות מהרגיל, מרגישה לא בטוב, וקשה לי מאוד להתרכז ברמה שזה פוגע לי בלימודים.



מה עושים עם זה? זה מוכר? יש דרכים להרגיע את הגוף?

בדרך כלל אני בן אדם מאוד הגיוני, בשליטה, אבל הגוף ככה מגיב ללחץ בלי לשאול אותי

תודה רבה!!(:אני:)))))

יש איזו רשימה של פארקים גינות ומקומות נחמדים7410

בחוץ/ בפנים בירושלים? 

לא מסעדות או מקומות בתשלום (לפחות לא גבוה), משהו פשוט לזוג פשוט

וואי היה פה פעם משהו מושקע ממשזיויק
כמה מקומות שעולים ליארץ השוקולד

הטיילת בארמון הנציב

גן הורדים

הליפתא

עין חנדק

עין לבן

גן סאקר

מקומות בפנים בתשלום יחסית קטן:

בית הקפה בגן הבוטני

בית קפה בסנטר 1

המסעדות בקומה 2 במרכזית (אם כי שם קצת רועש לשבת)

מניח שמוסולין גם לא יקר

פלאפל דורון

פלאפל בן יעקב

(הייתי מחפש מקומות של גלידה או פלאפל כי הם יהיו יחסית זולים)

קצפת? במרכז המסחרי רמות אשכול או בשכונת דניהנחלתאחרונה

ברמות אשכול - רובם דתיים. צפוף למדי. אבל אפשר לשבת בחוץ. מקום הומה.

בדניה - יושבים בחוץ. מאוד נחמד. לרוב - חילוני.

יש גם בקניון רמות אבל זה בפנים והמקום קטן למדי.

לא ממליצה להיפגש בערב בגינה.

אולי יעניין אותך