שמעת פעם על גרזן....

למען הסר ספק, לא אני שלחתי אותו

ואז החלה הפרנויה. (ונגמרה כשהגעתי הביתה בשלום )

אני ישבתי לתומי במיטה נשענת על הכרית עם הלפטופ כשפתאום דבר מאורך מלא רגליים צונח מהתקרה - - - על הכרית שלי !!! נדל צהוב ארסי. אני אפילו לא מתחלחלת עכשיו. מכחישה שזה קרה

בדקתי את כל הקירות, מתחת למיטה, חלון...

ואני כל הזמן מרגישה כאילו משהו זוחל עלי!

ובגלל שזה היה נדל קטן אז בכלל נכנסתי לסרטים,

איך הוא נכנס?

אם הוא נכנס אז יכולים להיות עוד כמוהו...!!!

בגלל שהוא קטן הוא יכול להיות בכל מקום..

בקיצור, הלכתי לישון "מחוזקת באמונה" כי לא יכולתי להיות בטוחה שאין אחד כזה באיזה כפל ששכחתי לבדוק.. 

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D

הנסיון של אחותי הקטנה אומר שנדל עשוי לנפח בצורה משמעותית

את איזור הנשיכה אבל אחרי כמה שעות זה ירד.

אגב השאירו אותה במשך השעות האלה במעקב, לא יודע מה זה אומר.

אומרים שהוא מסוכן לתינוקות.

ואם כבר אז מתי לאחרונה הרגתם נחש?

אני אתמול.

נדלים עוד לא טפסו עלי אבל עקרבוט כן. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%98

באמצע נסיעה הוא צץ על הכתף שלי עלה אל הקודקוד וירד בכתף השניה.

אני לתומי צרחתי שיש עלי עקרב (לא ראיתי אותו רק הרגשתי את הרגליים אז זה מה שחשבתי.)

דבר שגרם לחריקת בלמים מטורפת מצידו של הנהג.

ואחי הגדול שממש מאוהב בבעלי חיים מהסוג הזה פשוט נזף בי על זה שאני צורח

"זה רק עקרבוט מה אתה צועק?"

אחרי דקה שכולנו יצאנו מהאוטו והשארנו דלתות פתוחות

הנהג פתאום זיהה אותו על הכביש וזה היה סופו.

ואני חי באושר ועושר עד עצם היום הזה.

בעעההה רק מלראות את התמונות קיבלתי בחילה.

לא מומלץ לבעלי קיבה רגישה.

כשאמא שלי ראתה אותו היא לא נלחצה בכלל מישומה..

אבל ללב שלי הוא היה מסוכן 

קפצתי ממש כנשוך נחש..

איזו אימה! כמעט התעלפתי

בכל מקרה, לפותחת השרשור כדאי להזהר כי ההורים יכולים לחפש אותו..

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%91-%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D

בכל מקום שאת הולכת יש מליון כאלה בכל שלבי החיים!!!

בעעעעעע זה אשכרה ללכת שם בין מרבה הרגליים!!

כשהיא רואה נמלים היא משתגעת!!אז כזה דבר.....

היא פשוט ריססה עליו בקבוק שלם של K600

הוא מת!!עשינו אפילו וידוי הריגה

זה פשוט דבר מגעיל כל החרקים והזחלים האלו!!

אז בצאלים (הבסיס) יש מליונים כאלה...

הם בכל מקום, באוהלים, במל"א, ואין שום אפשרות ללכת בבסיס בלי לדרוך עליהם...

האחרים לפחות שמו קישור, ואפשר לבחור לא לפתוח אותו...

בעעעעעע

מרגישים שהגיע הקיץ. כל המרעין בישין הגיעו. ויש עליהם אפילו יותר משרשור אחד.

מי-שהו צריך לתת להם כבוד...

אותם, כי גם ככה יכנסו תמיד חדשים....

והחיה שאני הכי שונא, זה עקרבוד, הוא נראה הכי מפחיד......

הוא לא מזיק לב"א, אבל הוא קוטל מזיקים מושלם

אבל משום מה זה אף פעם לא מצליח לנחם אותי...

הצליל שתיארת?

בדיוק!!

בעעעעעעעעעעעע!!

פרפר ריפרף לי בשערות וכשהעפתי אותו גרמתי למהומה קלה בבית הכנסת

חצי דקה אחר כך בין הרגליים שלי ושל עוד שלוש נשים רץ נדל ענקי (שגם עקץ את הרבצן שישבה לידי), זה כבר עורר מהומה לא קטנה וניסיונות נלעגים משהו להזהיר את שורת הגברים  החרשים (??) שישבה מאחורי המחיצה

ובהמשך השבת טייל לתוך הבית עקרב גדול ויפה.

מה יש להגיד?..

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.