הדרך לגיהנום רצופה בשיאי גינס

אחרי המזוזה הגדולה בעולם, וספר התורה הקטן בעולם, וה"מי שבירך" הארוך בעולם (יש דבר כזה?) - ארתור גינס, ההוא מספר השיאים, פותח חשבון עם אלוהים

חיים אקשטיין

יום שני בצהריים. באחד החדרים באגף החיצוני בגן העדן, ישבו שלושה אנשים (אנשים לשעבר, ליתר דיוק) ושתו בירה. החוק בגן עדן אמנם אוסר על צריכת משקאות אלכוהוליים - זה גורם לעייפות, ערפול חושים ואפילו לחזרה לחיים, חלילה - אבל איש אחד קיבל בכל זאת היתר חריג: ארתור גינס, יצרן מבשלת הבירה הפופולרית גינס. גם מאות שנים אחרי מותו, הוא עדיין לא מצליח להיגמל מהבירה.

• מה, עוד לא עשיתם לייק לפייסבוק של ynet יהדות?!

עוד בערוץ היהדות - קראו:

• עוד עבריין שם כיפה על הראש. אולי די?
  • כל הלילה על האש: ל"ג בעומר בתמונות
    • עונת החתונות: 5 הדייטים ההזויים ביותר בדרך לחופה

     

    גינס ישב עם שני חבריו, ושלושתם הביטו בנעשה שם למטה, עלי אדמות. בדיוק באותה שעה התקיים ברחובות טקס מיוחד - קביעת מזוזה בבית החולים "קפלן". מובן שבתקופה שבה הם עוד היו בחיים, לשלושתם לא היה מושג מה זו מזוזה, איפה זה קפלן, והאם יש מקום בעולם ששמו רחובות. אבל ב-1955 השתנה הכל: יו ביבר, מנכ"ל חברת "גינס" דאז, ייסד את ספר השיאים העולמי וקרא לו על שם החברה.

     

     

     

    
    רק שלא תיפול על מישהו. המזוזה בכניסה לחדר המיון ב"קפלן" (צילום: לימור אמזלג)

     

     

    מאז עוקב גינס המנוח באדיקות אחרי כל שבירת שיא ברחבי תבל. הוא לא פספס את גלעין האבוקדו הקשיח ביותר שפותח בחווה חקלאית בטקסס, התרגש מלידת הפיל השמן בעולם בזימבבואה, וגם קביעת המזוזה הגדולה בעולם עשתה לו טוב.

     

     

    "אתם רואים?" אמר גינס לחבריו, שכבר נמאס להם לשמוע את אותו המשפט שוב ושוב, "המזוזה הענקית הזאת – על שמי. הכל נכנס לספר שלי בסוף. אין ספק ש..."

     

     

    נאומו המתלהב של גינס נקטע באחת בשל רעש סואן של מנוע. קטנוע אש ("אופני הקודש" זה כבר מזמן פאסה) נכנס בשעטה לחדר, וממנו ירד נציג שליח בין-דין של מעלה, לבוש בחליפה שחורה. "ארתור גינס?" הוא שאל.

     

     

    "זה אני", השיב גינס בקול רועד.

     

     

    "בוא איתי", הוא אמר. "לבוס נמאס כבר, הוא החליט להעביר אותך דירה".

     

     

    שיא החוצפה

    הנשמה הרועדת הוּבלה היישר אל אולם בית הדין, שם המתין השופט במבט חמור סבר. "גינס", הוא אמר, “אתה הולך

    שיא עולמי:

    המצה הגדולה בעולם / קובי נחשוני   40 איש השתתפו בהכנה, את החירור ביצעו שני אנשי סנפלינג, והמצה הורמה באמצעות מנוף - אך הכל כדת וכדין, וכמובן כשר לפסח. המצה הגדולה בעולם נאפתה במסגרת פרויקט "כולם בסדר" של ynet וארגון "מאיר פנים" לכתבה המלאה

    לגיהנום".

     

     

    "מה עשיתי?"

     

     

    "יותר מדי דברים", אמר השופט. "זה כבר מזמן התחיל להטריד, אבל עכשיו באמת שברת את כל השיאים".

     

     

    "אני לא מבין", אמר גינס. "הרי אתה בעצמך שלחת אותי לגן העדן, אחרי שילד חולה סרטן קיבל את עוגת היומולדת הכי גדולה בעולם ונכנס לשיא גינס, וזה נורא שימח אותו".

     

     

    "אני מודה שהספר שקרוי על שמך עשה הרבה דברים טובים בעולם", אמר השופט, "הבעיה היא שהוא עושה צחוק מהיהדות. כל הזמן אני שומע על המצאות חדשות עבור ספר השיאים שלך: עכשיו זאת המזוזה הכי גדולה, לפני כן הייתה הסוכה הכי גדולה, וספר התורה הכי קטן, והמצה הכי ארוכה, והחנוכייה הכי רחבה, וסכין ברית המילה הכי חד".

     

     

    "היה דבר כזה?"

     

     

    "תקשיב, גינס, המצוות לא נועדו בשביל זה. בספר התורה אמורים לקרוא, אבל בגודל מיניאטורי – גם אם זה יגרום לו להיות מפורסם מאוד – עוקרים ממנו את כל המשמעות שלו. לולב באורך של עשרים מטר לא עושה אותו מיוחד יותר, אלא רק הופך אותו מחפץ בעל ערך לגימיק זול".

     

     

    "יש בזה משהו", אמר גינס. "אבל מזוזה ענקית מרשימה יותר, לא?"

     

     

    "ממש לא. זאת בדיוק הבעיה אתכם, בני האדם. יש לכם נטייה למדוד דברים לפי גודלם, אורכם או הכמות שלהם. כאן למעלה לא מתלהבים משטויות כאלו. אין משמעות לקופת צדקה שיכולה להכיל הכי הרבה מטבעות, אם אין בה מטבעות. התפילה הטובה ביותר בעולם היא זו שנעשית מתוך הכי הרבה כוונה, לא זאת שנאמרת בבית כנסת בגובה של גורד שחקים, מתוך סידור בקוטר של גוגו. האמת היא שגם בעל תוקע שמתלהב מ'תקיעה גדולה' באורך של שלוש דקות לא מלהיב אותנו, וגם לא קטעי חזנות באורך שלוש וחצי שעות, אבל זאת כבר בעיה אחרת.

     

     

    "במקרה הטוב זה מיותר, במקרה הפחות הטוב זה נלעג, ובמקרה הגרוע זה הופך את משמעותה של המצווה. במקום להכניס יראה, ענווה ואכפתיות בלב האדם, היא מבטאת גאווה והתפארות".

     

     

    "אז איך אתה מתכוון לעצור את התופעה?"

     

     

    "זה לא בתחום הסמכות שלי", אמר השופט. "זה התפקיד של בני האדם. אם ירצו – הם יתחילו לשים את הדגש על הדברים
    החשובים באמת, ולא על הרושם החיצוני. אנחנו מצידנו לא נעצור אפילו את הגבאי שעובד על ה'מי שברך' הארוך בעולם. אתה, על כל פנים, תקבל את מה שמגיע לך, בזכות ספר השיאים שנושא את שמך".

     

     

    גינס ידע שאין עניין להתווכח עם פמליה של מעלה. "מודה באשמה", הוא אמר. "איזה עונש אני הולך לקבל?"

     

     

    "אתה הולך להיזרק למדורת האש הגדולה ביותר בגיהנום".

     

     

    "מה?! למה הכי גדולה?"

     

     

    "בלי סיבה. כי זה מגניב - המדורה הכי גדולה בעולם".

עם כל זה שזה קצת ציניות והומור הוא לקח את זה רחוק מידי.

זה נכון שבני האדם מודדים הכל. כי ככה אנחנו.

אצלנו גדול- זה בד"כ יותר טוב.

אז כשעושים חפץ קודש בגדול יותר בשביל ספר גינס- זה סוג של פרסום היהדות.

אנשים רואים את זה ויכולים לתהות מה זה בעצם הדבר הזה...

אפשר לראות את זה בתור פרסום הדת.

ואפשר לראות את זה בתור זלזול בקודש.

נראה לי שהשאלה היא מי עושה ואיך הוא עושה.

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

ומניסיון הוא יצטרך לסמן שהוא לא רובוט ולסמן ריבועים עם רמזור.

לא בטוחה שיהיה לו ככ קל להסכים לחתונה. 

אבל תמיד אפשר לנסות את הPC. את המחשב הגדול.

אז למה שיסכים...

וחוץ מזה. אם יציע נישואין למשהו זה למדפסת

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד

כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

אם הוא הלך לישיבה "לא ציונית" אלא ליטאית קלאסית - זה מראה לי שהוא מעריך את התורה נטו!

לק"י

ולא בטוח שציונות מעניינת אותו פחות או יותר מהתורה.

מן הסתם הלך לאן שלקחו אותו.

(והציונות היא חלק מהתורה....).

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

תמיד האמת עדיפה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

תהיה אותנטי אתה עם הנתונים שלך ומי שאתה

אני בן 25 לא ממני להיות האדם המגניב בעולם מבלי לשנות שום פרט לגבי עצמי

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

אפשר לדון אם אותו הדבר

"והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג"

כך שלא רואה איך כאן זה נתון לפרשנות אחרת