[ואגב, לידע כללי - מה המוצרים שמופיעים בתמונה?]

חשבתי על לקחת את של אחותי,
אבל הוא לא מספיק חזק לצלקת שלי.
הצלקת שלי יותר מידי בולטת, מכוערת -
והכי חמור שהיא במקום כ"כ רגיש.
אווף! א-לוהים..

(פאדיחה שלי אם אין כאן 'מייק-אפ', אבל -- תבינו,  מותר לי, עדיין לא זכיתי להיות נשוי.
או במילים קצת אחרות: עדיין נהנה מבחינת "שתגדל - תהיה חייב להבין"..)

מי שקרא על הצלקת של הארי פוטר 3,000 עמודים -

בהחלט יכול לקרוא על הצלקת שלי, דקות בודדות.
היא קצת יותר חשובה, קצת יותר מעניינת -
וקצת, אבל רק 'קצת' יותר כואבת.

~~~~~

כלים > אפשרויות > מחיקת הסטוריית רגש >

אם אומרים שיש טעם גהנום בעולם הזה, אז ממש כאן הפתח שלו.
ובו אחי, בו קצת נפתח את הנושא. ככה, נשים את הדברים על השולחן.
כל תמונה שריגשה אותך שעיניך ראו - תחרט בתוך הנפש לעולמים.
כל שיר ש - 'לא מתאים' שזמזם לך פעם אחת בראש - יהיה שם לתמיד.
כל שחנ"ש שעשית עם הידידה (בקטנה..) או החברה שלך - יזכר ולא ישכח.
כל תיאור בספר - שלא דמיינת לעולם שתקראי כזה דבר - הכל נחקק, עמוק.
ו - כאן, הגיע הזמן שכל אחד מאיתנו ישפוך את כל מה שעבר עליו בחיים -
החל מהצחקוק הקטן עם המין השני עד התמונות הכי מתועבות שהוא ראה,
הכל - נחרט ונהיה בתוך הנפש עמוק, צלקת עמוקה שלא ניתנת למחיקה.
לא, גם לא ע"י מייק-אפ, כי אי אפשר למרוח מייק-אפ על הלב. זה לא שייך.
ו...
אותה צלקת - לנו, לנשמה הקדושה והטהורה שנתת בנו, ריבונו של עולם -
אצלנו היא מתעוררת כאשר אנחנו נוגעים באיזשהו זיק של קדושה.
ראבק, תבואי שאני משחק כדורגל, אתן לך 'וואלה', שתעלמי לעולמים..
אבל היא בשלה - כאילו ככה תכנתו אותה מראש - כשהיא רק רואה זיק של קדושה,
היא פתאום קופצת, מסתערת, חיה מחדש - ומכאיבה. אי כמה שהיא מכאיבה.
דווקא שאני פותח את דף הגמרא לצלול לתוך דברי אלוקים חיים,
בדיוק שם היא נכנסת - וסותמת לי את כל מעייני החכמה. אי, זה כואב. זה -
למי שעוד קצת נשאר רגיש בנפשו לנשמה שבו - זה הגהנום הכי שורף בעולם,
שמעלה לך את כל הזיכרונות שכבר כ"כ רצית לשכוח, איך הכל צף מחדש..
אלוקים, רבנן, תלמידהון, תלמדי תלמידהון - בבקשה תעזרו לי -
הבחור לוחש שהראש מתחבא בתוך הידיים, "עזבתי כבר את כל ההבל, חזרתי ממש
בתשובה שלימה. אלוקים, למה הפלאשים עדיין רצים לי בראש..?! ריבונו של עולם, בבקשה"...


היא מתעוררת ברגעים הכי קדושים בין האדם לא-לוהיו,
אבל גם בזמנים הכי קדושים בין האדם לאשתו. היא יודעת בדיוק את
תפקידה - פשוט, לטמטם את המוח ולהכניס את הבן אדם לשגעון מלא.
ולהבדיל, גם ברגעים הכי לא מתאימים - היא שם, טוחנת קמח טחון -
מי יודע, אולי נשאר לה עוד גרגיר של טהרה שהיא לא הצליחה לרסק.
ואז, בויכוח הראשון (או השלישי..) של האשה עם בעלה - ולכל זוג מוצלח יש ויכוחים
בחיים, וזה טוב ובריא - אלא ---- שאז היא מתעוררת אותה צלקת,
ומזכירה לה את אותו ידיד לשעבר שהיה כ"כ אוהב ומחייך, כ"כ מכבד, וכמה שהוא
תמיד הסכים איתי ואף פעם לא התנגדת למה שאמרתי. אלוקים, למה לא הוא נמצא כא...
והיא לא מספיקה להגיד את המילה 'כאן', עד שהיא תופסת את עצמה -
וזה כואב. שורף עמוק בפנים. כי צלקת זה אף פעם לא נחמד, במיוחד אם מדובר בנפש,
ובמיוחד אם מדובר בקשר הכי נצחי שלה בעולם - בית המקדש הפרטי שלה,
ש - אוו'ץ, אבל הקורבן שלה הוא קורבן פיגול. הצלקת פסלה את הקורבן, במחשבה.

ו - זה אוכל, וזה משמיד, וזה מכלה, וזה מרסק -
כל חלקה טובה שעוד נשארה בנפש.
כל תמונה שנכנסה, כל מחשבה שרצה, כל דיבור שחיבר,
הכל תמיד ישאר שם - לרסק אותנו לעולמים.

ובכל סרט - כל אחד זוכר איזה תמונות רצו לו משם, דווקא בתפילה.
לא, הוא לא זוכר את צבע המכנס של גיבור הסרט, זה לא נחרט -
אבל זכוכיות אחרות נכנסו לו לתוך הנפש, ושרטו שם כמה 'פלאשים' נוראיים.
ואין עוזר, ואין פותר, ואין מושיע -
כי את הסטוריית האינטרנט אתה יכול למחוק שאחותך לא תראה,
אבל את הסטוריית הנפש - את הסטוריית הרגש שהרסת -
זה לא ימחק, זה לא יעלם,
ל-ע-ו-ל-ם.

~~~~~~~

לא רק שהכל ישאר בתוך הלב חרוט,
אלא מה שריגש פעם - כבר לא יצליח לרגש היום, ואז - נחפש ריגושים אחרים ש...
כולנו יודעים שיש קשר הדוק בין המילים 'ריגושים', ל - 'גירושים', ה' ירחם.
וטיפש מי שחושב שרוב הזוגות מתגרשים כי 'הם לא מתאימים',
אלא הרוב נובע מכמה הרסת את עצמך, וכמה חספסת את הנפש שלך.
מי שמתרגל לשתות כוס תה עם 4 כפיות סוכר,
שיעשה את כל ה'לופים' שבעולם - או שהוא יחטוף מתישהו סכרת,
או שהוא ירד לכפית אחת, אלא, שעכשיו אחרי שהוא העלה את 'סף הרגש'
שלו ל - 4 כפיות, כפית אחת בתה..?! בעע! זה פשוט מר ומגעיל..

אם רק השכיל אותו אדם להשתמש בסוכר כמו שצריך -
גם היה לו עכשיו מתוק בפה תמיד, וגם הוא היה בריא תמיד.
אבל מי שמשחק ב'ריגושים', מי שנוגע בדברים אסורים,
שלא יתפלא שאח"כ הוא מגיע לבית חולים - למשוגעים..
סוג אחר של משוגעים - שהתמכרו, לעוד פיסת ריגוש זולה.


~~~~~~

אז איך,
רבנן, איך באמת מיטהרים לפני ריבונו של עולם..?
אבוד?! אי אפשר להוציא את ה'פלאשים' מהראש?!..

שני מהלכים, על שני הרבדים שדברנו:
הצלקת - פעם שאלתי את הרב שלי 'הרב, איך אפשר', והוא ענה לי שאפשר,
אבל 'סתם ולא פירש'. אחרי תקופה מסוימת פגשתי 'דוגמן על' לשעבר, ודברתי איתו -
איך אדם יכול - שאלתי - לחזור בתשובה? נגיד מישהו שדוגמניות בחיים שלו זה היה ממש
כמו ביסלי, וים מעורב זה כמו האמבטיה שלו כל יום - איך הוא יכול לחזור בתשובה?!..
אז, הוא הסביר לי תשובה ארוכה בנושא - ולא, התמונות לא ימחקו מהראש,
אלא - אחרי מאמץ רב מאוד, ה'פלאשים' נהיים סוג של 'לא מפריעים'. יש בזה הרבה הגיון,
אבל אני לא רוצה להרחיב בשביל שלא תצא לנו מגילה ענקית, אבל העיקר - זה אפשרי,
כן, אפשרי מאוד שהעבר לא יפריע לעתיד המדהים שמחכה לכל אחד ואחת מאיתנו.
הריגושים - וכאן הסוד, שבעצם 'מרפא' גם את הצלקות.
בשביל להחזיר 'סף רגש' - משהו שפעם התרגשנו ממנו והיום כבר לא,
בואו נלמד מאותו כוס תה. איך מחזירים את המתיקות לכפית אחת? התשובה היא,
שמתחילים לשתות בבת אחת כוס תה עם חצי כפית סוכר. חצי? אתה נורמלי? בעע! זה מררר..
מר או לא מר - זה הפתרון היחיד להחזיר לנורמליות של החיים - את המתיקות.
אחרי כמה ימים, כבר כפית אחת תהיה מתוקה, כמו פעם, שהיינו במצב הרגיל שלנו..
בדיוק ככה, גם אנחנו צריכים לעבוד בתחום הזה. איך ללמד את עצמינו,
את הרגש שלנו להתרגש אפילו משחנ"ש פשוט עם בן? הרי אף אחת לא רוצה שבעתיד
בשביל להתרגש מבעלה היא תצטרך אנערף מה, אלא כולנו רוצים שגם שיחה על כוס קפה תרגש.
איך באמת חוזרים לטהרה המתוקה הזה? איך באמת מחזירים את הגלגל אחורה לתמימות הזו..?
"להתנזר" - וזו לא מילה גסה - מ-כ-ל דבר שמזכיר לנו משהו - אפילו קטן - מהצלקות האלה.
ללכת לקיצוניות השנייה, בשביל שנוכל להגיע בעזרתו יתברך לדייט הראשון,
לשבת עם הבחורה על כוס תה ושהפרפרים ידגדגו אותנו בבטן בשיא ההנאה -
וואי, אלוקים - איזה כיף! פתאום הלב מתרומם, ואין הרגשה יותר נעימה מהשחנ"ש הזה..
כי --- במצב הנוכחי, אפילו (...) כבר לא מרגש אותנו, אז דייט עם 'עוד' בחורה..?!
להפסיק כל קשר לצלקות - כלומר, להפסיק עם הסרטים, לזרוק את הספרים
המלאי ארס, ולנתק כל קשר עם המין השני - רק ככה,
נצליח להחזיר לעצמינו את הטהרה הקדושה של הנשמה,
לבנות את ביתנו ומקדשנו הפרטי עם המיועדת לנו - בעיתו ובזמנו.
ו - בנינו? כל אחד ואחת מאיתנו כאן בעז"ה יזכה לעמוד מתחת החופה,
עם הנפש התאומה - בזמן שריבונו של עולם יקבע בשבילו. ההבדל ה'פיצי' יהיה רק,
האם וכמה נגיע - טהורים לקשר אמיתי ונצחי, או חלילה מצולקים בכל מקום אפשרי בנפש..

~~~~~

אמר פעם אדם חכם משהו כזה:
"קל להוציא את האדם מהגועל - אבל בלתי אפשר להוציא את הגועל מהאדם"
לא יודע מה זה 'גועל' אצלו, אבל לנו יש 'תורת חיים' שהיא מגדירה לנו
מה טוב ומה לא, ומה מוגדר תמיד או בזמן הלא מתאים לו - כ'גועל'.
והיא - היא זו שגם מבשרת לנו את הבשורה המתוקה, שאין דבר העומד בפני התשובה.
המתנה הכי גדולה שיכולנו לקבל מריבונו של עולם - לשוב אל עצמינו, אל נשמתינו השלימה.


ו...
לסיום, אני חייב להוסיף דבר חשוב.
שלא נתפתה להאמין ליצר הרע שבא בתוך גרונם של אנשים מחוספסים,
שהקשר שלהם עם הנשמה שלהם שואף ל - 0, ואת המושג 'אהבה' בין בני זוג -
הם מדמיינים כתאווה בלתי מרוסנת. לנו יש תורת חיים שבקיאה בתורת נפש האדם,
טהורה ולא מחוספסת מהעולם הזה - ממנה נלמד ואותה ננשום מתוך קדושה -
ושלא נאמין לכל מיני הסברים שאם רק נחשוב עוד שנייה אחת - הם, פשוט, מתפוררים..


זהו.
רק פשוט התבוננות פשוטה לפני כל מעשה,
תוכל למנוע ממנו הרבה צלקות עמוקות בנפש.


"הצנוע מכיר כי לא מפני שנאה על המין הוא מתרחק ועושה גדרים,
כי אם מפני התכלית הכללי היפה". (הרב קוק זצ"ל)

כמה אמת צרופה, מקופלת במשפט הקצר הזה.
מומלץ ללמוד בע"פ לשעת הצורך.


"העבר עיניי מראות שוא - בדרכיך חייני"




מי שיכול בבקשה לכתוב בתגובה לקטע אפילו רק נקודה קטנה,
בשביל שהקטע יעלה - יזכה לקיים ממש מצוות עשה של 'ואהבת
לרעך כמוך', להקדים לעוד חבר'ה תרופה למכה, שהלוואי שלא תהיה.












 

בגדים צנועים (סגנון קמיליון כזה) באיזור המרכז או עם הזמנות

שלום

מבקש להעזר בכן עבור אשתי היקרה (ועבורי..)

סובלת שנים רבות מבעיות עור כגון סבוריאה וגירויים שונים בעור

כמובן היא בטיפול רופאת עור - בעיקר משחות .

מתאפרת מעט מכיוון שהאיפור אוטם לה את הפנים ומגביר את הגירוי.

אשמח לשמוע ממי שיש לה נסיון דומה בעור הפנים, אילו חברות או סוגי איפור יכולים להיות יותר ידידותיים/בריאים/קלילים לפנים.

אשמח לשמוע כמה שיותר רעיונות גם אם מדובר במוצרים יקרים.

הרבה תודה. 

 היי בנות 💛

אני בתקופה שאני מנסה להתחבר יותר לעצמי גם מבחינה חיצונית – לבטא מי שאני דרך הלבוש, המטפחת והתכשיטים.

מתחברת לסגנון של מתנחלות גבעוניסטיות 😉 – בגדים פשוטים אבל עם נוכחות, מטפחות גבוהות אבל טבעיות, תכשיטים עדינים עם אופי.

האמת שזה לא סגנון שגדלתי עליו, אז אני טיפה הולכת לאיבוד ורוצה עזרה 💫

אם יש לכן המלצות על חנויות, מעצבות, לוקים או כל השראה – ממש אשמח שתשלחו לי! אפילו אם זה רק רעיון קטן או מישהי ששווה לעקוב אחריה.

תודה מראש על כל טיפ 🤎

נשמות הלכה לי הלייקרה.. צריכה גם פודרה.

מחפשת קרם הגנה לא שומני, מעל 50 אחוזים של הגנה

גם סבון פנים אשמח

שיהיה זול יחסית,

לא אכפת לי להזמין מחול כמובן

תודה!

יש דרך לגרום לשיער להחליק בצורה אחידה ולהיראות יותר שופע ולא מפורד למרות שהוא דליל? 

סליחה על השאלה... אני רוצה להוריד שיערות בידיים ואמא שלי מתנגדת... אני רוצה לכבד אותה, מצד שני אני יודעת שאם אשכנע ואלחץ היא תסכים בסוף. אבל לפני זה אני רוצה לשאול עד כמה זה חריג באמת ועד כמה זה נראה לא מטופח? (אני לא שעירה במיוחד, רגיל. אבל עדיין מרגישה לא נעים כי יש הרגשה שבשנים האחרונות כולן מורידות בידיים) מה אתן אומרות? אולי אני פשוט אחכה שאתחתן ואם זה יפריע לבעלי אני אוריד ואם לא לא?