האם יצאתם פעם עם מישהו/י מושלם/ת?
אין הכוונה מושלם באופן אובייקטיבי..אלא סובייקטיבי..
מושלם/ת בעיניים שלכם/ן...(הרי אף אחד לא מושלם)..
האם יצאתם פעם עם מישהו/י מושלם/ת?
אין הכוונה מושלם באופן אובייקטיבי..אלא סובייקטיבי..
מושלם/ת בעיניים שלכם/ן...(הרי אף אחד לא מושלם)..
אם הייתי יוצא אם אחת כזו, כנראה שהייתי נשוי..
אבל יכול להיות שבשבילך היא מושלמת..
ובישבילה אתה לא מושלם ובגלל זה לא התחתנתם 
אבל אני לא מבינה בזה יותר מידי 
זה שאתה מרגיש שזו ה-אחת - זה לא אומר שזה הדדי...
אני לצערי לא פגשתי מושלם עבורי...
כשאזכה, אני מקווה שזה יהיה הדדי, ויגמר תחת חופה![]()
לא נשמע לי בריא להיות "מסונוורת" (בהנחה שגם את חושבת שאין דבר כזה מושלם אובייקטיבי)
אלא הייתי רוצה לראות את הכל בפרופורציה נכונה ולקבל החלטה מושכלת.
מושלם בעיניך זה לא שאת לא רואה את החסרונות שלו אלא שהם לא מונעות ממנו להיות מושלם בעיניך.
משמע שאני לא מכיר אותה מספיק טוב
או שאני סתם חולה (אהבה)
בשניהם זה לא טוב
החסרונות עושים אותנו אנושיים!
בס"ד
אשתי.
חוץ מזה - מאז הם הספיקו להתקדם..
יש מה שמושלם עבורי אבל עם להכנס לזה עם עיניים פתוחות! צריך לראות שיש חסרונות לשני אבל הם מתאימים לי!
בחורה שאומרת לי שבכל טוב ושום דבר לא בעייתי זה מדאיג אותי
ויצאנו תקופה די ארוכה, ככה שזה לא היה סנוור או התאהבות.
אבל זה לא הסתדר...
קורה...
"כל דעביד רחמנא לטב עביד"
רק להמתין עוד קצת, כדי לראות בישוב הדעת.
עד שסר חינה (י'עני החן שלה) ונפרדנו..![]()
לעניות דעתי, מושלם לא אומר שכל התכונות נמצאות בדיוק כפי שדמיינת.
מושלם זה מצב שבו אתה רואה את החסרונות בהתגמדות, כתוצאה ממצב זה היא הופכת למושלמת..
כך לפחות נראה לי
"מושלם זה מצב שבו אתה רואה את החסרונות בהתגמדות, כתוצאה ממצב זה היא הופכת למושלמת.."(מאוד מעניין)
השלמות האמיתית היא קבלת המגרעות בהבנה ובאהבה..וזה קורה לעיתים נדירות....
אבל זה קורה..פשוט צריך להתפלל ולעשות השתדלו'ס(השתדלות).
וגם לשל טל ים .
חמוד, חתיך, חכם, דוס על ועוד כמה פרמטרים שממש עשו לי את זה.
הוא חתך אחרי שני דייטים, ונראה לי שבכל שנות הדייטים שלי הוא שבר את שיא האכזבה שלי (לשלב הזה של מערכת היחסים...)
אבל הוא כנראה לא חשב ככה..
קורה.
"אל תחפשי מישהו מושלם, חפשי מישהו משתלם" (מדבריה של הרבנית טוויל המקסימה)
ואני מסכימה איתה כ"כ!
לא הייתי רוצה לפגוש מישהו מושלם, גם לא בעיניי, מהסיבה העיקרית שאני מכירה את חסרונותיי יותר מדי טוב, ופשוט לא הייתי מרגישה בנוח להיות עם מישהו שנראה ללא חסרונות או שחסרונותיו מתגמדים עד כדי מושלמות.
השאיפה שלי היא מישהו שנמצא תמיד עם הפנים קדימה, תמיד עם השאלה "לאן מפה?", כך שנוכל יחד לענות על זה ולהתקדם.
וכמו שאמרה טל ים: "השלמות האמיתית היא קבלת המגרעות בהבנה ובאהבה.."
בסופו של דבר, מה עדיף- מישהו שלא מושלם שחושב שהוא כן, או מישהו מושלם שמודע לזה?
כל מילה מיותרת..
אני מתרכז יותר מדי בלהעריץ אותם ולהיות "חוסיד" או "תלמיד" שלהם.
"אם הרב בעיניו כמלאך ד' צבאו' - יבקשו תורה מפיהו..."
קשה לי להתפנות להיות חבר או מדוייט.
אתה פשוט נפגש עם מישהי תקופה ארוכה,
ופשוט אומר לעצמך כל הזמן:
זה כל מה שרציתי.
היא לא תצטרך להיות.
ססגוניות, צבעוניות, עושר ועומק של אישיות שהיא אנושית, לטוב ולמוטב -
שאיתו, אני - כאדם קרוץ חומר וחסר מטבעו -
מסוגל לחוש הזדהות, וממילא שותפות גורל, ויעוד, ובלהבלהבלה.
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?