אני לא רואה בזה בעיה ואפילו מעודדת..

שיהיה חורף, קר, גשם,

להתלבט איפה להתקע כדי לא להרטב,

אבל שיהיה חורף. עדיפות על גשם במיוחד!!

אני בעד להקים עמותה של שונאי חום וקיץ.

אינבעיה עם הפירות של הקיץ, אבל חוצמזה.. בעע...

ואין כמו תפילה באמצע הלילה על הגג של הבניין, אחרי דיייט גרוע.

מרגישים מזה קרובים לאלוקים...

שניכם

ממש תודה!!!

אל תעלב...

לא מספיק דרסת אוטובוס, אתה גם רוצה להגיע לשמים..

תירגע כל דבר בזמנו  

אם כן הוא היה לוקח אותי אליו...

ואכן רואים שמשעמם לך.. נראה לי...

1. המניין המאוחר (והמאולתר) של התחנה המרכזית י-ם.

2. במידה והדייט לא בי-ם, ערבית באמצע הדייט (סוג של הפסקה מתודית).

ניסיתי, נושעתי, הבטחתי לפרסם!

עיינו ערך "מניין סובו", במרכז.

אני נפגשתי פעם עם משהו ובאמצע הפגישה הציעו לו להשלים מניין (ערבית) אז פשוט עשינו הפסקה והתפללנו שנינו ערבית . וזה היה בסדר גמור  מבחינתי (בתור בת) וכמובן שמבחינתו.

(אם אתה יוצא איתי, בכל אופן)

אף פעם אין לי בעיה לעשות הפסקה מהורהרת עם עצמי באמצע דייט, בלי לחץ. וגם מחמם את ליבי לראות בחור שזה באמת אכפת לו.

אל תקחו את זה לכיוון של מבחן, זה הורס.

כי אם בוחנים ככה מישהו, אחרי שבועיים זה יופץ לשוק

ואז אפילו התפילות שלנו יהיו שקריות

בבקשה אל תבחנו ככה!

כידוע, דייט הוא דבר הצורך המון כוחות נפש מהאדם.

להקשיב, לבחון, לקלוט ועוד להיות במיטבך.

לא פעם, מצאתי את עצמי או את המדוייטת שלי "מרחפים" באמצע הדייט.

לדעתי זה מכיוון שהדייט ממלא אותנו במחשבות.

הפסקות בתוך הדייט עוזרות לנו לעכל את הדברים.

לנסות לכוון את השיחה לכיוון שאנו רוצים לבדוק.

לחשוב על דברים שאנו רוצים לשים לב אליהם.

הפסקה באמצע עוזרת לנו לקחת קצת אוויר (גם במובן הפיזי) 

להנפש ולהתחבר לעצמנו.

אני חושב שאם אין את ההפסקה הזאת (שירותים וכו') אפשר וכדאי ליצור אותה.

ערבית זוהי סיבה מצויינת.

הרב שלי תמיד אומר לנו שלערבית יש סגולה להחלטות בדייטים

כוונו טוב ב"ותקננו בעצה טובה מלפניך"

אפשר לעשות את זה בטבעיות בנחת..

ממש בתחילת קשר נראה לי שראוי לחשוב על זה קודם.. אבל בהמשך אפשר יותר לזרום עם זה.

יכול להיות שאתה מתבייש לבקש?

זה דבר ממש לגיטימי,

וטהור

וחביב

ונחמד

ומתוקן

ומקובל

הדבר הזה עלי.

אני לפעמים שואלת בתחילת הפגישה אם הוא צריך מתישהו ללכת להתפלל מנחה/ערבית..

מונע אי נעימויות..

הכי כיף להתפלל ביחידות.

ומהצד השני, זה דווקא נחמד לקבל איזו הפסקנות קטנה..

חוצמזה, דוס או לא דוס?  

וגם היא מתפללת בינתיים.

זה דווקא מגניב לחלק את הפגישה לשתי פגישות. אפשר גם לספור בהתאם D:

"תרצי להפגש שוב?"

מה נראה לכם...

"המעריב ערבים"..

שכמעט וחשבתי שהיא נשאה את רגליה .
בכל אופן לכמה רגעים .זה עלה במחשבה .

נכנסתי להתפלל ערבית וכשיצאתי היא פשוט נעלמה .

עד שהבנתי שהיא הלכה להפתיע אותי עם משקה בידה

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?