שלום יהודית,
היום שמעתי את התכנית שלך בערוץ שבע ואני רוצה לשאול אותך לגבי אותו מכתב מהאמא שהבנות מסוכסכות וזאת שמתחתנת לא מזמינה את אחותה לחתונה. אני מרגישה ששפטת אותה כשקראת לה ראש בקיר ,הרי ממה שאמרת המכתב היה ארוך ומפורט ולפי הבנתי הסיפור שם לא פשוט בעליל! אז ההצעה שלבא בתחפושת לחתונה היה צריך לדעתי להיפסל אם לא על ידי האמא אז בוודאי מצידך.הרי את לא יכולה לדעת בדיוק מי עומד מאחורי המכתב ולאיזה אמצעים הם יכולים לפנות כדי לקבל את מבוקשם.אם הרעיון הזה לא נשלל ממחשבתם אז לעניות דעתי יש להם בעיה של גבולות! גם עם הכאב שלא לבא לשמחת אחות קיימת ,מה זה יתן שהיא תבוא בתחפושת הרי יזההו אותה או לכל הפחות לא יבינו מי זה הבן אדם הזר בחתונה(מוזר ממש)ואם הכלה תזהה ןתיפגע האם אין מקום לרגשותיה האם את לא חושבת שגם לה כואב המצב?לדעתי היית צריכה לשים יותר דגש על העובדה שזהו מצב שצריך לקבל אותו אם ניסו את כל הדרכים ה-י-ש-ר-ו-ת כדי לשנות אותו ולא הצליחו אז צריך לדעת גם לקבל(אולי בכלל כאן מתחיל כל הבלגן שלהם-חוסר קבלה וכבוד הדדי-עם כל הכאב)ותמיד נשאר המקום לתפילה אמיתית מהלב.הרי גם אפ האחות תבוא בתחפושת אז מה היא ניצחה בקרב אבל לא במלחמה.אני חושבת שהפיטרון המכובד ביותר הוא לשלוח מכתב עם ברכות ואיחולים ממש מהלב(רק אם היא מסוגלת)כי אם יש אהבה אמיתית אז היא לא צריכה להיות תלויה בדבר.מקווה שתתיחסי.