הוא לא עשה צבא כי הוא לא רצה, או כי לא היה בא לו או בגלל בעיה נפשית..

הוא לא עשה צבא כי אבא שלו נפטר!!

גם לי צבא חשוב, אבל במקרה הזה, אין ספק שהסיבה שלו טובה..

את דברייך..

מה פירוש "חשוב לך שיעשה צבא"?  בשביל להתפאר? בוודאי שלא.

אלא מה - כי את חושבת שיש בכך ערך מוסרי. אבל אם הוא קיבל פטור, מהחשבון המוסרי של הצבא עצמו בנושא זה, אז מכאן ואילך מה זה בכלל נוגע אלייך?

אני מאד מתקשה להבין מה פירוש "רוצה שהוא יעשה צבא", ולמה זה "ממש חשוב לך", אם הוא פטור מסיבה כזאת. מה זה נוגע לנישואין.

אבל אני כן חושב, שאם בנסיבות כאלה זה ייראה לך "להתפשר" - אולי זה לא הוגן כלפיו, שבחורה תחשוב שבגלל ענין שאין לו כל נגיעה אליה ולנישואין, ושהוא הגיע אליו בנסיבות מאד מכאיבות, אז משהו אצלו כביכול "פחות"...

אז כדאי, שאם את מחליטה שאת בכ"ז רוצה להיפגש עם בחור שנשמע כ"כ טוב, תהיי משוכנעת לגמרי לפני כן שאינך עושה לו כל "טובה" ושזו לא "פשרה".  כך יש יותר סיכוי שגם את תיראי לו לענין..

הוא קיבל פטור כי אבא שלו נפטר? 

עד כמה שאני יודע, הצבא לא נותן פטורים בגלל זה. הוא דוחה גיוס אולי בכמה חודשים - אבל זה נשמע לי ממש ממש מוזר. 

אני לא מכיר את הסיפור, ואולי יש לצבא נהלים שאני לא מכיר ואולי הסיפור הזה מיוחד מסיבות כאלו ואחרות, אבל נראה לי שלא סיפרו לך את כל הסיפור. 

גם אני יודעת על 2 מקרים שאב נפטר בפתאומיות ולא ביטלו את הצבא - אלא דחו לאחד (שזה קרה ממש ממש קרוב למועד הגיוס) ולשני אפילו לא דחו וזה אפילו לא עלה על הפרק.

לכן, באופן כללי, אם הבחור לא עשה צבא - תלוי כמובן מה הסיבה לכך (כמו שהרוב אמרו פה) אבל כן לאותו בחור שהציעו לך את צריכה לברר מה הסיפור, כי יכול להיות שיש סיבה יותר עמוקה והיא דוקא כן עלולה להפריע....

ויוצאת עם בחור שלא עשה צבא כבר זמן לא מועט, למרות שזה מאד מאד מהותי בשבילי.

פשוט כי יש כאלו שנסיבות החיים הובילו אותם למקומות מסוימים, כמו זה. ו'להעניש' אותם על זה זה לא ממש הוגן ולא ממש חכם.

אני מציעה לך לנסות ולצאת איתו. לבחון האם בתכל'ס, יש משהו באישיות שלו שתואם למה שאת משייכת לבחור שלא עשה צבא.

אני באמת מאד מבינה אותך! יסלחו לי כולם כאן אבל אפילו עם ג'ובניקים לא פשוט לי, והנה אני עם בחור שלא עשה צבא וגם לא יעשה. אז כן- זהמציק לפעמים. הוא גם מרגיש את זה. אבל לאט לאט זה נהיה מאד שולי. מבטיחה לך.

לכי תכירי אותו. את מי שהוא. את הנפש שלו. את העולם שלו. את התורה שלו.

בהצלחה!

מלכתחילה את באה עם דרישות לא פשוטות! בעל שיהיה המשיח! פחחח אז את עוד מערימה קשיים?!

אני לא אמרתי שאני רוצה שבעלי יהיה המשיח!! תלוי איך קוראים את זה!

אני התכוונתי שאני רוצה משיח עכשיו וגם בעל אני רוצה כן מותר לי נכון?!

זה נשמע כאילו את מצפה למשיח שיעזור לך למצוא את בעלך...

הלו, מה נראה לך?! שיהיה לו זמן בשביל לעזור לך למצוא שידוך?!

מי הגאון שחשב על ה <צ> המזעזע הזה...

במקרה שלך, אתה פשוט יכול להוסיף <צ> לחתימה...

תגיד הכל בסדר איתך??? מה אתה רוצה שקל או בלון??

סליחה אבל אתה ממש לא נשמע בוגר!!

זה סוג של הומור חביב..

רק צריך להבין אותו.

אז מהיום אני יסתכל על הודעות כאלה כהומור ולא כבאמת שמתכוונים אליהם תודה

ישנן גרעין של אמת.

ואני בטוחה שהיא איננה לוקחת אותו קשה, אך לגיטימי  להסתייג מצורת ההתבטאות הזו.

היא לא נעימה ועלולה בהחלט לפגוע. 

וגם לא את בדיחותיו (כפי שגם מובן מהודעתה האחרונה).. שבמקרה זה לא היה בהן אפילו שמץ "אמת"..

קורה. היא גם חדשה בענין.

[ובוודאי שתמיד חשוב להשתדל להיזהר שלא לפגוע]

ורק לחשוב על זה שאני עוד בגרסה "מרוככת" שלי

גברת, את מגזימה.

אז את חוסככת לעצמך את הבלאגן הזה.

תמיד המילואים יוצאים בזמן לא מתאים, בהריון לפני לידה, אחרי לידה, בחגים בליל הסדר.

מתי שלא תרצי זה ממש לא נוח שבעל עוזב את הבית לחודש (לפעמים מקצרים לשבועיים) כשכל הנטל נופל עליך לבדך העבודה שלך ממשיכה כרגיל וגם הילדים והבית-רק הוא לא נמצא לעזור...

אז זה פשוט יחסך ממך....

למה כ"כ חשוב לך שהוא עשה צבא?

לצערי,

מתוך היכרות עם הכללים הללו-

זה ככה.

אם אבא שלו נפטר והוא הבכור-

נותנים לו פטור, (אמא שלו צריכה נראלי לחתום על אישור אם הוא כן רוצה להתגייס).

וגמני בעד צבא-

אבל אם זאת הסיבה-

אני אישית לא הייתי פוסלת.

פשוט ממקרים שאני מכיר, זה נשמע לי קצת מוזר. 

אם את מכירה את הכללים - אז כנראה שאת צודקת. 

כמו שאמרו מעלי, אם העניין זו הסיבה המוסרית\חוקית אז אין פה בעיה.

אלא מה-בינינו,

לבנות חשוב בחור שעשה צבא לא רק מבחינה מוסרית.

זה גם מה שכולם עושים-אז מה יגידו(אז שזה לא יהיה חריג, שלא יידברו עליו, או שלא יהיה נעים)

זה גם משדר גבריות(ואוו איזה גבר, הוא היה קצין בגבעתי)

וכן הלאה.

לכולנו יש את הקטעים האלה.

שקשה להצדיק אותם לגמרי בצורה אידיאליסטית\תורנית\ערכית אבל עדיין הם קיימים.

עניינים של דימוי חיצוני, ונורמות חברתיות וכן הלאה.

חשוב להיות מודעים לזה,

גם כדי שנהיה כנים עם הקב"ה ועם עצמנו,

וגם כדי שנדע איך להתמודד עם זה.

אם חלילה פגעתי או לא הייתי בכיוון אז אני ממש מתנצל.

בהצלחה

בררתי את העיניין יותר לעומק וזה בגלל משהו שיש לו בלב.. (זה סתם היה תירוץ למי שהציע לי אותו )

איזו חוצפה יש לאנשים! 

בלי קשר לנושא עצמו - אלה שיקולים שלך שאני לא מתכוון להיכנס אליהם -  זה פשוט מרתיח שאנשים מרשים לעצמם לשקר ככה.

יש אנשים שפשוט אין להם בושה.

מאשר לחפש תירוצים.....

לא משקרים כי לא משקרים!!!

וזה באמת חוצפה....

אני אישית- אם לא הייתי יודעת בבירור שזאת הסיבה שהמציע היה בטוח בה

[כלומר, לא התכוון לשנות מהאמת]

לא בטוחה שהייתי מקשיבה לו יותר...

היא חשבה שבגלל שאבא של אותו בחור נפטר וכשאמרתי לה שחבר שלו אמר שיש לו משהו בלב אז היא אמרה שהיא ובעלה לא ידעו על זה..

 בסדר...

שכן סיבת הפטור אינה כי הוא פצפיסט {?!} או להבדיל תורתו אומנותו וכו',

לא הייתי ממליצה לפסול על דברים שביום יום בכלל לא  זוכרים אותם..

כל טוב וב"הצלחה

אם הוא היה בחור שהתחמק מהצבא-והצבא מבחינתך זה אידאל וזה מפריע לך-אז יש שיקול גדול לא לצאת איתו.

אבל הסיבה שלו-היא מאוד הגיונית..אמא שלו בטח מפחדת,ואולי הוא גם צריך לעזור בבית-וזה בעצם שיקול מאוד בוגר ונכון בעיני למה לא לעשות צבא.

(שלא יובן מדברי-מי שעושה צבא והוא יתום/בן יחיד אני ממש מעריכה אותו..אבל גם אם הוא לא יעשה צבא זה לא יפגום מהעערכה שלי כלפיו..)

אני בטוח שהצבא היה יכול למצוא לו תפקיד,

לא מבין מאיפה הפטור הזה...

לפי מה שמתואר בהודעה פותחת השירושר- הבחור קיבל פטור מהצבא עמ"נ להיות "הגבר שמטפל במשפחה"

לדעתך את חושבת שיש פה חיסרון- הואל א עשה צבא

האמת היא- שיש פה ייתרון אישיותי ענק- של אדם בוגר, יציב, עם כתפיים רחבות, שיש לו יכולת וניסיון להחזיק נטל של משפחה

קיצר- הוא עשה סטאז' למה שהוא יהיה עוד 5-10 שנים ככה- בבית של עצמו

(רק שאז זה יהיה יותר קשה.. יההי לו גם את המשפחה שלו- וגם את אמא שלו המזדקנת לדאוג לה.. והוא- בכור... ואת- תצטרכי להיות האישה החזקה שלצידו )

את לא מחפשת מנכ"ל של משרד, ולא איש מקצוע

את מחפשת איש, אוהב ואהוב, שותף לחייך ואב לילדיכם.

מבחינת הקריטריון הזה- הוא עומד יופי

ואם מתברר שהסיפור הוא מה שהבנתי בהמשך ההודעה- שיש לו פטור על רקע רפואי- פשוט לברר פרטים מדוייקים (אפשר לאמת מולו בדייט שני נגיד) להבין איזה השלכות יש לזה (כלומר- אין לזה בד"כ בחיים. נישואין לא מצריכים כושר קרבי)- ולהבין שיש לו לב מזהב גם אם בלב הפיזי שלו יכול להיות בעיה.....

(יש פה בפורום יותר מבחור אחד נפלא עם פטור מהצבא על רקע רפואי. זה אנשים אמיתיים- לא רק דיון תיאורטי.)

לא קראתי את התשובות לפני.. עמכם הסליחה אם אני חוזרת על דברים.

תחשבי עם עצמך- למה אני צריכה שהוא יעשה צבא? מה זה אומר עליו בהכרח?

האם יש אנשים טובים שלא עשו צבא שאפשר לחיות איתם את כל החיים? ויהיה כיף איתם?

במיוחד אם הייתה לו סיבה די טובה לא לעשות.

לדעתי, הדבר שהכי צריך לשים עליו דגש כשמבררים- זה המידות. האם הוא בן אדם שאפשר לחיות איתו, איך הוא מתפקד כשקשה.....

האם בהשקפה אתם מתאימים פחות או יותר?

בהצלחה רבה!

עזבי שטויות...

צבא מעיד על משהו,

ואם זה חשוב לה- אז זה לא שטיות.

במקרה הנ"ל לא מדובר בבחור שלא היה מעוניין, ולא היה מדובר בבחור שמתנגד לצבא..

אז זה סתם שטויות.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.