לכתוב לה את הדברים ולהעביר לה במכתב..

ככה אין לה כ"כ דרך להתחמק וגם זה יקנה לה את הזמן לעכל ולעבד את דברייך ואולי אפילו להגיב

ואת מצידך לפחות פרקת וניסית ליישר את ההדורים..

המון בהצלחה!

כשהיא תדע שדיברת איתו, היא תבין עד כמה זה חשוב לך

רעיון של מכתב נראה לי רעיון טוב, לדבר עם בעלה- מפחדת להיכנס לטריטוריה היותר אישית שלה, וגם לא נראה לי כ"כ יעזור...

יש עוד רעיונות, זה כזה עצוב לי שהיא לא מרגישה איתי טוב עד כדי כך שהיא לא מדברת איתי, ואני מחפשת פיתרון איך לגרום לה לצאת מהמצב הזה ולהגיע להידברות מוחדשת, או אפילו שלא נדבר, אבל שתהיהי בייננו הסכמה שכך זה מה שטוב.

סביר להניח שהיא תרצה עוד פחות להיות איתך באיזשהו קשר. זה לא עניינו וזה יהיה כאילו שאת מנסה לעקוף אותה איכשהו. 

לדעתי, פשוט תרדי מהנושא. היא לא רוצה קשר איתך? אז לא. זכותה להחליט כך. את עשית את המקסימום מבחינתך, זה לא היה מספק מבחינתה - אז חבל. 

תשכחי מכל הענין ושימי אותו מאחורייך. 

לא עם בעלה- זה רק יכול להזיק...

אשכרה לחדור לטריטוריה הפרטית, מה גם שזה לא ממש עניין שצריך להפתר מולו...

אולי מכתב יעזור, אבל לדעתי- בתור השתדלות אחרונה.

לא רוצה- וניסית, כל טוב...

שיהיה לה בהצלחה בחיים, יש גבול לכמה אפשר לבקש סליחה..

בחורה פגעה בי ואחר כך החליטה שהיא לא מדברת איתי כמה שנים..

אני טיפוס שלא נפגע מהר, ומבחינתי היחסים חזרו להיות רגילים, רק היא לא הצליחה לרדת מהעץ שהיא טיפסה עליו..

כמעט שנתיים לאחר מכן, עברתי תקופה לא פשוטה, והבחורה דיברה עליי עם חברה טובה שלי ואמרה לה שהיא ממש מצטערת שהיא פגעה בי והיא מוכנה לעזור לי בלימודים אם אני צריכה וכו'..

אני לא  מכירה את האופי של שתיכן, אבל היום (כמו תמיד..) אני אומרת לה שלום כשאני רואה אותה ומשתדלת לא להקפיד עליה (היא ממש עשתה על "חרם" (שרק היא השתתפה בו..) והתנהגה אליי זוועה תקופה ארוכה..),

אבל יש דברים שאת הנעשה אין להשיב..

כתבת שירדת עליה תקופה ארוכה.. פגעת בה מאוד!! לכי תדעי מזה עשה לה!!

אולי תניחי לה, עשית מה שיכולת, ויש לה את הזכות לבחור איך להתנהג אליך חזרה.

זו דעתי..

אני לא יודעת כמה באמת פגעתי בה, בכל אופן זו לא היתה תקופה ארוכה ומשהו שלא מצדיק כזה סיפור רציני.

באמת אני לא יכולה לדעת מה זה עשה לה ולכן ביקשתי את סליחתה כמה וכמה פעמים ואפילו נראה היה שהתפייסנו עד שפתאום הפסיקה לדבר איתי. וזה לא רק זה, אם אנחנו כקבוצה- אז היא מסובבת את הגב ואם רק אני אהיה איתה בחדר אחד- היא תצא החוצה.

וכמו הרעיון של נוצה ברוח- לכתבו מכתב, אני מתלבטת מה לכתוב לה,

את הצער שיש לי מזה שהיא לא מדברת איתי/לא בשלום

את הפגיעה האישית שיש לי מהעניין (שזה שונה מהראשון שהוא יותר צער אידיאולוגית שאני לא בשלום עם משהו)

ולתת לה לרדת מהעץ בצורה יפה ואלגנטית או פשוט 'להחזיר' לה, לכתוב לה כמה אני כועסת ושאין לה מחילה וכל מיני הפחדות כאלה של קפידות... (וואלה, זה מז'ה לא מתאים לי =) )

אוףףףףףף 

נמאס לי מכל הסיפור הזה לכל הרוחות!!!!!!!!

והתחרטת בלב שלם, ועדיין היא לא סלחה, זבש"ה

רמב"ם הלכות תשובה

ו  [ה] ושבח גדול לשב שיתוודה ברבים ויודיע פשעיו להם, ומגלה עבירות שבינו לבין חברו לאחרים, ואומר להם אומנם חטאתי לפלוני ועשיתי לו כך וכך, והריני היום שב וניחם.  וכל המתגאה ואינו מודיע, אלא מכסה פשעיו--אין תשובתו גמורה, שנאמר "מכסה פשעיו, לא יצליח" 

יד  [י] לפי שאסור לאדם שיהיה אכזרי ולא יתפייס, אלא יהיה נוח לרצות וקשה לכעוס, ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול, מוחל בלבב שלם ובנפש חפצה; ואפילו הצר לו הרבה וחטא לו הרבה, לא ייקום וייטור.  וזה הוא דרכם של זרע ישראל, וליבם הנכון.  אבל הגויים ערלי לב אינן כן, אלא "ועברתו שמרה נצח" (עמוס א,יא); וכן הוא אומר על הגבעונים לפי שלא מחלו לישראל, "והגבעונים לא מבני ישראל המה"

יג  לא רצה חברו למחול לו--מביא לו שורה של שלושה בני אדם מריעיו, ופוגעין בו ומבקשין ממנו.  לא נתרצה להן, מביא לו שנייה ושלישית.  לא רצה, מניחו והולך לו; וזה שלא מחל, הוא החוטא.  ואם היה רבו--הולך ובא אפילו אלף פעמים, עד שימחול לו.

בס"ד בר"ה

דבר ראשון ולפני הכל, דברי על זה עם היושב במרומים, הוא בטוח יוכל לסדר ת'ענין!!!

ולהשתדלות שלך- אולי תבקשי ממנה לבוא איתך לאיזה בית קפה\מעיין\קניון (תלוי מה הסטייל שלכם ) ופשוט תאמרי לה, שאת רוצה לפתוח ת'סיפור הזה הכי פתוח שהוא יכול להיות, אחת ולתמיד!! כי את באמת אוהבת אותה, ורוצה אותה כחברה שלך, ועצוב לך שאיבדת אותה!!!

אני הייתי מציע לשבת במקום מבודד, כמו: יער,מעיין, ים וכו' נותן יותר אוירה של חופשיות ופתיחות הדעת!!

אינסוף ישועות שיהיה

בס"ד בר"ה

שתבוא עם האוטו, תחטוף אותה, ותיקח אותה לאיזה מעיין ושם ידברו על הכל...

ת'כלס, פשוט שתכפה עליה...שתתפוס אותה (פיזית) תסתכל לה בעיניים, ותגיד לה: נשמה, אולי די עם זה?? מה כל הקטע של הריב התינוקי הזה?? היינו חברות טובות וכל זה סתם הלך לאיבוד ואני אפילו לא יודעת למה, אם עשיתי משהו אני הכי מצטערת בעולם, אבל לפחות בואי תגידי לי מה עשיתי, ואני אולי יוכל להסביר את עצמי..אני אפילו לא יודעת מה עשיתי!!!

נראה לי שאחרי מעשה כזה, היא תתיחס אליה קצת יותר

הלוואי ויגמר בטוב!!! שנזכה להיות מתלמידיו של אהרון!!!!!

עם כל הלריב ולהיפגע והרגשי הזה.

גם ביסודי לא הייתי משתתפת בחרם שעשו על בנות..וברוך השם עלי לא חשבו לעשות

ועכשיו אני בכזה ריב-בנות-מטומטם ששלוש בנות לא מדברות איתי..

אז באמת תנסי לגמור עם זה. מכתב זה אחלה

(ואולי את פגעת בה בטירוף. לענ'"ד אמרת ביותר מדי קלילות שירדת עליה הרבה. אז אם את רוצה לפתוח- תתכונני למבול של האשמה כלפייך. לנשמה פגועה. תהיי מוכנה לשאת במה שהיא תגיד לך להקשיב ולהתנצל באמת.)

לא רוצה לדבר פנים מול פנים? לא צריך!

שלחי לה מכתב בדואר. אני כמעט בטוחה שהסקרנות תגרום לכך שהיא תפתח את המכתב ולא תזרוק אותו.

יש מצב שהיא תזרוק את המכתב לפח- ברגע שהיא תראה מי השולחת

לא מרוע לב- אלא מאותה סיבה אולי שהיא מתעלמת ממך לחלוטין

למה היא עושה את זה?

בני אדם בד"כ הם לא רעי לב. ובד"כ לוקח להם המון משאבים ריגשיים כדי להיות >לא< נחמדים לבנאדם- באופן עיקבי

אז כנראה יש משו יותר עמוק- יותר חזק- שהיא מגינה עליו

כנראה- לא הייתי שם לא שמעתי ולא מכירה את הנפש שלה כדי לדעת מה היא מבינה ממשפט שהיא שומעת-

שהיא נפגעה ממך, וקשה

ברמות שכל פעם שהיא רואה אותך- זה מציף לה את זה בלב

ברמות שאין לה כוח להתמודד עם זה באמת , שהיא רוצה לדחוף את זה לאיזה קופסא סגורה בירכתי התודעה- ולשכוח

ולבנות את עצמה בלי השריטה הזו

אבל מה לעשות- היא תקועה באותם לימודים שאת.... היא בטח סופרת את הימים עד שתגמור שם וביי להתמודדות

אני בטוחה שבעלה יודע

לא יודע את השם שלך- אבל כןשמע ממנה על התמודדות שלה

"יש מישי בלימודים שלי שפעם היתה חברה שלי, ונפגעתי ממנה חזק, ואני לא יכולה להתייחס אליה יותר... אבל אתה לא יודע!! כמה זה קשה, פשוט קשה- לראות אותה ולבלוע... הכי קשה זה הבקשות סליחה שלה."

כתבתי חריף, הקצנתי קצת או הרבה את הסיטואציה- אז תקראי בפרופורציות

רק ניסיתי להכנס בעצמי- ולהכניס אותך קצת- לנעליים שלה

(אני חושבת שהתשובה של שדרותי היא הדגמה יפה למה לא רעיון טוב לבקש מהבעל לתווך... הם אנשים נפלאים הגברים האלו- ולא מבינים כלום בקשקשת של בנות!)

אולי תשלחי לה מיסרון קצר. שהיא תהיה חייבת לקרוא לפני שהיא תראה מי השולחת- ותמחק

אפילו רק מסקרנות היא לא תזרוק ואז כבר היא תהיה אנוסה לקרוא ולהפנים את כל אימרותייך המחכימות.. וזה כבר יהיה מאוחר בשבילה לזרוק..

מכתב זה אחלה רעיון!!!! לדעתי.. 

מזל שאנחנו צריכות לחיות עם בן ולא עם בת.

אני באמת לא מבינה איך הבנים עושים את זה .

כל היום ללכת על ביצים....

אפשר לנסות להתקשר ממישהו אחר ולנסות לבקש ממנה שתסביר (לי זה הצליח)

זה פעם ראשונה שאני שואלה פה שאלה אישית וזה מזה מחמם את הלב לקרוא את התגובות שלכם!!!!

אז דבר ראשון- תודה תודה תודה!!!

שדות האמונה- תודה על התזכורת לפנות לאלוקים, לפעמים מרוב שאנחנו בבפנוכו אנחנו פשוט מפספסים את הקטע הזה... (לפחות אני...)

וצמח בר- באמת אולי היא פגועה עד סוף כל הנשמות שיש לה, ואם אני אכתוב לה מכתב כפי שאני מכירה אותה היא בטח תקרא כל מילה ותחפור ותנסה להבין מה חשבתי ומה תיכננתי ומה המטרות (טיפוס מפולסף) אבל עכשיו אני חושבת שמטרה שלי לא מוגדרת.

האם אני רוצה לפתור את הבעיה שהיא לא מדברת איתי,

או האם אני ורצה להיות איתה בשלום- קרי- חברה שלה.

התשובה קצת כואבת לי כי אני מגלה שאני אגואיסטית שלא נאה לאגו שלי שלא מדברים איתי ובגלל זה אני כל כך פגועה ממנה שאין לי עניין להיות חברה שלה.

אוף, אני בבסה מעצמי

כאליו בגלל שאני תמיד מחשיבה את עצמי כאוהבת שלום ורודפת שלום אבל כנראה שהכל זה רק בשביל שיהיה לי כיף ונעים ושמח עם כלום, 

זה טוב היה השיתוף הזה, כנראה הגעתי לנקודה.

הבעיה היא בי שקשה לי שמתייחסים אלי בצורה כזו.

לה אין עניין לדבר איתה מהסיבות השמורות עימה, (אולי מפגיעה בעבר)

ואני זו שאוכלת אותה.

אוףףףףף

מה לכתוב לה במכתב? שזה פוגע בי שמתייחסים אלי בצורה כזו? שנולדנו אנשים עם יכולת דיבור? זה עוד יותר יעשה לה טוב שזה פוגע בי כי זה המטרה שלה.

טוב, הסתבכתי לגמריי.

בס"ד בר"ה

לפעמים אנחנו מנסים שהכל יצא כמו שצריך, מתכננים תכנונים מטורפים, ובסוף....כלום!!!

אז פשוט בלי לתכנן, פשוט לתפוס אותה ביד, לקחת אותה הצידה, לדבר בקצרה על מה שקרה, לקבוע מקום ומן לפגישה, וה' הטוב יגמור בעדך!!!

מייחל להצלחתך!!

אף פעם לא מגיעים! אנחנו תמיד בדרך... אבל אם אנחנו בדרך אז בעצם כבר הגענו...

אבל בכל אופן הדבר הראשון שצריך לעשות כדי לנקות את הפרצוף זה לגלות את הליכלוך ובקטע הזה כבר הרווחת מכל הבאלאגן הזה 

תכלס עם היא לא סובלת ממך ביום יום יענו שהיא צריכה להיתחמק ממך כל הזמן עזבי אותה ותעבדי על עצמך בקטע שגילית עם תפילה ולימוד וכשכבר תרצי להיות חברה שלה ממקום אמיתי קרוב לודאי שזה יפתר לבד וגם תדעי בדיוק מה לכתוב לה במכתב

לדעתי- עזבי את הסיפור, עשית מה שיכולת.

אם עשית תשובה על העניין שאולי פגעת בה- וידוי, חרטה וקבלה לעתיד, פלוס ביקשת את סליחתה והיא ממשיכה להיות קוצנית כלפייך- רדי מהסיפור.

ותזכרי שאת לא חייבת למצוא חן בעיני כולם, גם מרדכי הצדיק היה 'רצוי לרוב אחיו'.

תנסי להתעסק עם זה כמה שפחות, לא בריא להיות כ"כ מתוסכלת מזה.

היה לי מקרה דומה

ביקשתי סליחה

ניסיתי לדבר

בכל פעם ששאלתי מה עשיתי

היא תעצבנה יותר ואמרה אם את לא יודעת מה עשית אז את עוד יותר לא בסדר

ואני עוד יותר לא סולחת לך

זה היה ונשאר ככה מגיל 15 עד 19,

ניסיתי כמה פעמים, יותר מ3..

בסוף החלטתי שאני לא לוקחת אחריות על מה שהיא מרגישה

אני מבקשת מחילה ואם היא לא מסוגלת לשחרר, למחול או לפחות לומר על מה היא כעוסה

אז חבל

חבל כי היא מביאה איתה מידות מקולקלות והרגלי התנהגות לא נכונים לחיים

אני פניתי לה' יתברך בתפילה

ה' אני מוחלת לה על הכל ומבקשת את סליחתה

תמשיכי הלאה

תפיקי לקחים לקשרים בעתיד

עושה לי טוב!!

שיהיה לכם יום נפלא עם הרבה אהבה ואחוה שלום ורעות עם הסביבה שלכם.

החלטתי לעזוב את העניין, בלי להגיד לה כלום.

וכמובן- להפיק ממנו לקחים....

תודה לכולם

את מזכירה לי קצת אותי....

אני הגעתי למסקנה שאני את שלי עשיתי אם היא לא רוצה להיות חברה שלי/ לדבר איתי אז אי אפשר לכפות את זה עליה.

גם במקרה שלי אני לא יודעת מה עשיתי ואני לא חושבת שצריך להיות לי על זה ייסורי מצפון כי גם אם פגעתי אני עשיתי הכל כדי בשביל לפייס ולהמשיך את הקשר.

זה כואב אבל אין מה לעשות .

אני הגעתי למסקנה אחרי 2 חברות כאלה (שמרגישים איתן שאת הולכת על ביצים) שאם הן נעלבות מדברים שבאמת לא צריך להעלב מהן זו בעיה שלהן וזה פוגע בהן ויפגע בהן.

חלק מהבעיה שאי- אפשר להגיד להן.

האישיות שלי היא פלסטיק שעולה 3₪ מax

יום הרווקים. הרווקו תגם?

אבל יאללה, לקחתי. למה לא

במהות הוא מצד אחד חג אבל מצד שני יום חול שאפשר לבחור את התוכן שלו.

לעצור

לעשות חשבון נפש

לקבל החלטות חדשות

לחיות בלי שכל 🙈

ראש השנה לאמונה ולאוןמה הישראלית (לפחות כך הנתיבות שלום ראה את זה)

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

למשל- פרוצדורה ניתוחית בבי"ח היא פלצבו יותר חזק מכדורים שרופא נותן, או מסשן לא חודרני קצר של משהו.

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אז לא חסכתי כלום 😂

של שיטה שבגדול הרעיון שלה זה לא לאכול. אלא "לאכול מהאוויר".

טוב, מסתבר שהגוף מאמין לזה. לא יודע אם לימים שלמים אבל זה מספיק בשביל השלוש שעות של סוף הצום.

הידיעה שעוד מעט יהיה מותר לאכול,

היא הפלצבו הטוב בעולם...

היה נוטה לקרוס סביב 16:00-17:00.

אמורא אחד נחלש ביום כיפור עד שהוצרך לאכול. ברגע שהתירו לו, התחזק וכבר לא נצרך

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד