מקסימום תתנו  לו בהזדמנות אחרת, כשתהיו קצת פחות לחוצים...

אבל בהחלט אתם לא צריכים להרגיש רע עם זה, ואם הוא אח טוב הוא יבין אתכם...

ממש לא נראה לי הגיוני.

לא מבחינת הסדר גודל (לי קשה לשלם אפילו עשירית מזה) ולא מבחינת תחושת המחויבות.

אם באמת אין לנו לתת, אנחנו צריכים לקרוע את עצמנו בשביל מתנות?

ואם זה יפגע בבית שלנו, בילדים שלנו, זה שווה?

זה כואב לי כי גם אני נפגשת עם ההתלבטויות האלה.

אפילו שזה אח. אני לא יודעת מה רמת הקרבה, אבל אולי שווה לדבר איתו ע"ז בכנות. להגיד לו שאין לך את הסכום הזה, גם לא בשביל עצמך, ושאתה נותן מתנה סמלית כדי לבטא את אהבתך (במיוחד שנשמע שהוא לא זקוק לכסף שלך בשביל להתקיים)

בהצלחה. שזה בעז"ה לא יגרום למתחים משפחתיים מיותרים.

מה הקשר אליי?

קטנות שמראו תאחוה ובעזרה ,למשל אחרי לידה גיסתי עזרה לי בבישולים וברכת יאותה או בשמרטפות או בכ למיני דברים טלפונים אפילו איחולי שבת שלום התענינות

בדיוק! לא במתנות של אלפי שקלים!!!

נוהגים לתת מתנה גדולה אבל משותפת ביחד עם האחים והאחיות, ואז יוצא שכל אחד משלם סכום נסבל..

כמובן שזה תלוי כמה אחים ואחיות שיש במשפחה, אם יש לך אח יחיד זה משהו אחר.

לא צריך להיכנס לחובות בגלל מתנות, עדיף להשתתף בשמחה מכל הלב.

(אני מניח שנקודת המוצא של השאלה היא "חתונה ספרדית".. דהיינו, שהמתנות ממנות אותה. הרעיון הזה - יש בו הרבה טוב. אבל זה לא אומר שהמתחתן מחליט על גודל ההוצאה באופן עצמאי, ואח"כ צריך לממן בהתאם...)

זה סכום ממש מוגזם!!

מאיפה בא הרעיון לתת כ"כ הרבה? מכם או ממנו?

ולא על פי ציפיותיהם של אחרים.

עם זאת, ראוי שמתנה לאח תהיה נדיבה ככל שתוכל להרשות לעצמך.

אל לך לשפוט אותו על טעמו ועל ההוצאות שהוא מוציא, מה שחשוב הוא אהבתך אליו והיכולת שלך לבטא אותה במקרה הזה של מתנה לחתונה.

עם זאת אין סיבה להיסחף ולתת מעבר ליכולת.

אחי נישא בזמנו במחיר של 350 שקל למנה.

בעלי ואני היינו אז זוג צעיר עם תינוקת ושילמנו 700 שקל כדי לכסות את המנות שלנו ותו לא.

כאב לנו שאין לנו יכולת לפנק אותו בעוד כמה שקלים, אך לפחות הרגשנו טוב שלא ישבנו על מנה ולא כיסינו אותה.

פעם שמעתי מרב שכשאדם עושה אירוע עם מנות יקרות- אין סיבה שהאורחים יכסו לו את המנה.

בד"כ יש עניין לשלם שווי מנה בערך עד 150 שקל לאיש, אבל כשמנה עולה יותר- אם המצב שלכם לא מאפשר- עדיף שתשנו בנחת בלילה מאשר שיהיה לכםם נחת רגעית בכתיבת השיק והרבה דאגות לקראת סוף חודש.

לחבר זה משהו אחר

"בד"כ יש עניין לשלם שווי מנה בערך עד 150 שקל לאיש"

למה? מאיפה הגיע הקטע הזה? זה מגיע למצב שיש חתונה שלא בא לך עליה, ואתה הולך כי לא נעים ואז מוציא מאות שקלים על מישהו שלא פגשת מלא זמן! מה זה השטויות האלה???

אתה קשור לבנאדם? תן לו מתנה שמראה את ההערכה שלך אליו (כמובן לפי היכולת)

כדי להרבות אחוות אחים וזה מוסיף המון!!! וכמובן מתנות אפיל וקטנות זה עושה את ההרגשה פרחים ,עוגה תכשיט קטן לגיסתי לחג וכו' זה מוסיף אחווה

אם לכם זה נשמע הגיוני, מה אכפת לכם איך זה נשמע לנו?..

לדעתי, א"א לתת מה שאין. אבל מה שיש אפשר לתת. הכל לפי הנותן והמקבל, לפעמים גם לתת דירה במתנה זה הגיוני.

אין לך רכב, אבל נהג פרטי כן?

גם אם זה אומר להיחנק  חייבים לעזור לו לכסות ההוצאות.

( אני פשוט נוהגת להיערך כמה חודשים מראש ולחסוך)

אם את לא נשואה גם חצי מזה זה בסדר!!

אם את נשואה אז נהוג להביא לפחות 1000 .

לכל יתר החתונות תביאי סכום שיכסה את המנה שלך (בין 200-250 ומי שמזמין מנה יקרה יותר זו בעיה שלו)

א', אז מה אם אח מתחתן פעם אחת? בגלל זה אני צריך להוציא כסף שאין לי? אח שלי יבין אותי טוב מאד אם אני לא אכנס לחובות בגלל החתונה שלו!

ולמה אני אמור לכסות את המנה שלי? 250 ש"ח זה הרבה מאד כסף למנה! אני נותן מתנה לפי הקשר שלי לבעל השמחה, לא לפי גודל המנה!

אני לא מאחל, אבל...

גם 250 כדי "לכסות מנה זה ה-מ-ו-ן כסף.

ככה זה משפחה.

אין לך? תעבוד

אחות אחי םגם במתנות קטנות כמו בגד לילד צעצוע,עוגות וסתם ביקורים תכופים שמראי םאחות אחים 

לא אמרתי 200 ש"ח אלא סכום נאה אך לא מופרז ביכולת

אף אחד גם לא מצפה מרווק או סטודנט לסכומי עתק

שהוא מבין אתכם?! ויש קשר טוב?! 

המטרה בחתונה היא לשמח חתן וכלה

תנו את שליבכם מרגיש ואת הסכום שיאפשר לכם לשמח אותם באמת

לא חושבת שצריך לעמוד בקריטריונים שאחרים קבעו כלפי מה צריך לתת, וכמה..

מי שחושב שמתאים להביא 1000 ש"ח כלפי חתונה, רק משום שהוא אח- שיבושם לו

אך ה"מוסריות" הזו  שנקבעה לא אמורה לבוא על גבם של אחרים.

ברכה והצלחה!

נשמע שאין לך בתקציב המשפחתי שלכם סכום לסעיף "מתנות"  שמתקרב לאלף שקלים.

ככה שרדי מזה- מה שאין לא נותנים, ומה שיש משתמשים בתבונה לטובת הראשונים בתור (הילדים שלך למשל).

את ההרפתקאות היקרות שלך- אח שלך יממן בעצמו, הוא ילד גדול, מספיק גדול כדי להתחתן- מספיק גדול כדי לממן את זה.

אין סיבה בעולם שתתני מתנה שמכסה את המנה שלך.

מעבר לאלו שחושבים שככה צריך לעשות כשאת אורחת רגילה (לזה קוראים אורחת? קוראים לזה לשלם למסעדה...)-

כאן את אחות של החתן. אז מחילה שישלמו עלייך מי שמשלמים על החתונה הזו.

מלבד כל זה- למה שתתני בכלל כסף?!?!?!

הוא אח שלך!!!

ממי הוא יקבל מתנות אישיות, נוגעות ללב, מכוננות את הבית, נצחיות למשפחה- אם לא ממך?!?!?!?!!?

תתני לו מתנה ספר חשוב על משו מכונן בחיים שלו, או משו קישוטי וגם אישי שיאבזר את הבית שלהם.

(למשל- לנו אישית מאוד משמעותי זוג השמיכות שקיבלנו מהדודה- הרבה יותר מאם היא היתה נותנת סכום כפול ממחירם...)

הרבה מזל טוב.

במקרה והאח היה עושה חתונה מצומצמת- והיה ברור לך שהוא יצטרך קצת עזרה עם כסף בחיים- כן הייתי נותנת מתנה כזו שמנה, אולי אפילו קצת יותר....

אתם רק בתחילת הדרך . לא כדאי להנהיג במשפחה קרובה "קנס חתונה" .בהמשך זה עלול לגרום להוצאות כבדות ומעיקות בכל שמחה משפחתית .

חוץ מזה , מי אמר שאם אח מתחתן במקום יוקרתי אני צריכה לשלם את מחיר המנה? הוא בחר את האולם והוא זה שישא בהוצאות .

ושיהיה במזל טוב!

אולי זה ישמע קצת מיושן אבל

במתנה מכובדת שבני הזוג הטרי צריכים -אתם יכולים לשמח אותם מאוד וגם שיהיה לכם פנים לראות אותם אחר כך,

לדוג': מגהץ קיטור, ציוד לשבת (מיחם, פלטה, כיסוי לפלטה, כיסוי לחלות, מגש ללחם וסט להבדלה), טלפון אלחוטי וכו'.

ואני מציעה שאם אתם ביחס טוב עם האח תשאלו אותו מה הוא מעדיף: עוד כסף שיבלע בחשבון (או יותר נכון במינוס) או משהוא שווה שהם צריכים וישאר להם גם זיכרון ממשי.

ודרך אגב: אנחנו האחים החלטנו שבאירועים אנחנו לא מביאים מתנות אחד לשני - כי לאף אחד אין כוח לשבור את הראש מה מביאים, אבל כל השנה חושבים אחד על השני וקונים פינוקים שישמחו ויחזקו את הקשר בעיקר לפני החגים (בגדים, מטפחות, צעצועים לילדים וכ').

בהצלחה.

אפשר באינטרנט למצוא דברים בחצי מהמחיר שלהם בארץ.

היה לנו את אותו מקרה ובסוף שמנו קצת פחות מחצי ממה שאמרת.

ומה קרה בסוף?? הוא התגרש תוך חצי שנה!

שמחתי שלא עברנו "מעל הפופיק" ביכולת שלנו.

שיהיה לו בהצלחה בהמשך.

מה לעשות?היום אני מקציבה סכום דיי נמוך למתנות חתונה כי זה לא "העיקר להתחתן" הזה שכולם מדברים עליו.העיקר זה להחזיק בנישואין ולעבוד בלי הרף.לא באנו לעולם הזה לנוח..

שבת שלום ושיהיה הרבה מזל טוב ושמחה בלב!!

לדעתי לא חייב להוציא כל כך הרבה, במיוחד שזה אח. שיודע ומבין את המצב שלכם כרגע.

ואתם תהיו כל החיים לצידו כדי לתת לו ולהעניק לו... וזה לא חייב להיות דווקא כסף.

העיקר שאוהבים ודואגים אחד לשני.

במשפחה של בעלי נותנים כאלה סכומים וכל פעם ממש אבל ממש לא נעים לנו לקבל וכל פעם זה נסיון גישוש עם אפשר לשכנע אותם לתת פחות- קיצור יוצא מבאס....וממש לא משמח...

וגם כן לי מאוד מבאס לדעת שאני חייבת לתת סכומים כאלה בחזרה, אנחנו פשוט שמים בצד את הכסף שנוכל להחזיר במיוחד כי בעלי לא מוכן לשמוע על לא להחזיר כאלה סכומים...

קיצור אני ממש לא בעד- ולא בטוח שזה ישמח אותו לדעת שאתם חנקתם את עצמכם לתת לו מתנה...

לאחים שלי לא קניתי כלום (ללידות כבר כן) ולאחי שיתחתן מתישהו מן הסתם נקנה משהו יפה לבית תלוי מי תזכה להיות אשתו...

עד שתקבעו טיפול רגיל בין בקופ"ח ובין בפרטי.

זה יכול להיות טיפול ראשוני עד שתתארגנו על עצמכם.

שירגיש שהוא לא לבד.

נשמע שאת מאוד תומכת בו, קשובה לו, הוא זכה.

גם את כנראה זקוקה לעצה מיקצועית איך להתמודד.

הוא עבר איזה משבר אישי לאחרונה? משהו שיכול לגרום לדיכאון?

דברו שניכם על חשיבות השליטה העצמית.

בלי הלקאה, בלי ייסורי אשם, בלי לשנוא את מה שהיה.

כי הנטייה להתפרצות היא חלק ממנו, ואם הוא ישנא את הנטייה הזאת ואת החלק הזה בעצמו, במצב דחק היא תתעורר וביתר עוצמה.

בעיניי חשוב שהוא יבטא גם מה המחשבה מאחורי ההתפרצות:

אולי היא "אני כל כך לבד בעולם הזה, בא לי לברוח מכל המחויבויות ותחומי האחריות שלי"

או שהיא אומרת "אני לחוץ כל כך, לא יכול לשאת עוד מיליגרם של לחץ"

או "אין לי כוח להשקיע בחיים ולכן מה שעולה בי מוציא החוצה"

חשוב שתדברו ביניכם לעומק. תנסו להבין את העולם הפנימי שלו.

וכמובן- ליצור לילד חוויה טובה עם אבא. חווייה בונה ביטחון.

אם הילד בר דעת ממש לדבר אתו על שליטה עצמית ולהגיד לו שהוא מבטיח לשלוט בעצמו.

לא רק לטייח, אלא גם לתת מרפא לשריטה שנוצרה.

הסיטואציה לא ברורה לגמרי.

קורה שיש לחצים ועצבים בחיים.

מה זה אומר זרק?

זרק כדור? זרק מלחיה? כדור שלג? זרק מילה?

את לא צריכה להשתלט על הסיטואציה..

את לא אשת מקצוע ואת לא צריכה לאבחן אותו לדכאון.

לדכאון יש תסמינים כללים ותסמינים אישיים.

אתן דוגמא:

אני אוהב מאוד ללמוד תורה.

אבל, יש אנשים שאומרים שכשאני לומד חומר מסויים זה אומר שאני לא בסדר.

בפועל, כשדיברתי עם רופא המשפחה על זה הוא אמר לי שזה לא סימן, להיפף זה סימן שאני בריא.

לכן מאוד חשוב להאציל במקרה הזה את הסמכות של ההכרעה והבדיקה וההתעייצות לאיש מקצוע.

למה לרוץ לטיפול? אולי רופא המשפחה יכול לתת כיוון?

הוא יודע מה הוא עובר בחיים ואת לא. את לא יודע מה העבר והווה משליכים על נשמתו...

ועם כל הדאגה, ער"ן זה לא הפתרון למקרים כאלו לדעתי.

הייתי מתחיל ברופא בהתייעצות משותפת על רופא המשפחה ואז לפי הגישה הכללית שלכם.

יש אנשים שבשבילהם "רב" הוא דמות שהם יכולים לסמוך עליה בנושא.

ויש אחרים שמדברים עם משפחה (אני ממש לא ממליץ) ויש שעם חברים.

אגב, תני לו קצת מרחב..

רק תקחי בחשבון שכנראה לי שאם הוא לחוץ, אולי זה לא הזמן לעוד ילדים במשפחה? (היספור על הרב עם זה שחסר מקום בבית..)

אלו תגובות שמזמינות אותה להיפתח יותר. היא כאילו נותנת לך פה קצה חוט ומצפה שתתעניין בעולמה.

תגובות שיפתחו אותה הן כאלו:

"אני שומע. מתי הרגשת את זה לאחרונה?"

"זה נשמע ממש כואב להרגיש ככה לבד. רוצה לספר לי עוד?"

"איך אפשר להיות שם בשבילך?"

"את רוצה לספר לי יותר? אני מאוד רוצה לדעת"

"איך אפשר לתמוך בך ולהקל עליך?"

וכו'

לשאול שאלות ולא להציע פתרון, זו התורה כולה

להיפך התגובה שלך מחממת את הלב.

קודם כל, לצאת מנקודת הנחה שמישהו שמרגיש שלא רואים אותו והוא לא מעניין זה יכול לכאוב מאד מאד מאד. ובסיטואציות של המשפחה שלך, שהיא לא גדלה בה, באירועים משפחתיים שיש הרבה רעש ובלגן ואפשר למצוא את עצמך בצד בלי מישהו לדבר איתו - זה מאד מקשה.

אחר כך, תשאל אותה. תגיד לה שניסית להיות איתה ולעודד אותה. תן לה לחשוב ולענות - מה את רוצה לשמוע? מה היה מעודד אותך שאני אגיד?

לא בשביל שתדקלם את זה פעם הבאה, אלא כדי שתבין לעומק.

התגובה שלך היתה מעולה, אבל זה לא מה ש*היא* ציפתה, או מה ש*היא* מרגישה כעידוד ותמיכה.

זה ממש הגיוני. מישהו אחד צריך שיגידו לו - קטן עליך אתה מעולה ותעבור את זה, וזהו להתעלם מהקושי, ומישהו אחר צריך שיתנו לו שקט במיטה כשהוא הולך למיטה, ומישהו אחר צריך שדווקא יבואו אחריו וישאלו שוב ויכינו לו שוקו וישתתפו איתו בגל העצב הזה עד שיעבור.

ואם לא ברור לך או לא ברור לה - קח את התשובה של שוקולד פרה

זה באמת סוג התגובות שמאפשרות לפרוק רגש. תגובות של פתרון (אז תהיי איתי/אז אל תבואי) או של עידוד לפני שמקשיבים ממש עד הסוף (את מעולה ברור שכיף לדבר איתך) יכולות לתת הרגשה שהרגש שהיא חווה כרגע בעוצמה לא חשוב/לא משנה/משעמם/מתיש אותך.

בגדול אני מרגיש שהיא מצפה שאני אהיה איתה בזה שבאמת לא מעריכים אותה ואעלב יחד איתה אני מנסה לא לבטל את זה למרות שבתוכי אני חושב שהיא נורא נחיתית (כמובן שלא אגיד )אבל אולי איכשהו אני לא מצליח באמת להראות שאני גם חושב שהיא כזאת לא מוערכת (וגם חושב שכשמישהו כל הזמן משדר את זה אז גם לאנשים קצת קשה עם זה)ומרגישה בודדה 'לא מבינים אותה .

בגדול אני חושב שכן הגבתי כמו שכתבתם שאלתי מה היתה הציפייה שלה שאני יגיב וסוג התשובות הם אני בודדה ותן לי להיות עם זה לבד שאין לי זוגיות (כמו שכתבתי זה על קצה המזלג ...פשוט נשברתי עכשיו לבקש עזרה במקרה האחרון)וזה באמת נורא מתסכל לשמוע את זה כל הזמן. אז אם בכל אופן מתוך לב של אשה לאשה אתן יכולות להעמיק את הטעות שלי בתגובה ממש אשמח.

אבל כן כדאי שתחשבו ביחד איך היא יכולה להפגש יותר עם חברות/משפחה, נשים חייבות את זה בשביל לא להרגיש בדידות.

לגבי התחושות שלה שהיא נעלבת ממך קשה לי לעזור, אולי הנשים כאן ידעו יותר.

כתבו פה הרבה עצות חכמות לפניי. אבל אני אתעסק עם משהו אחר:

התפקיד שלך הוא להציב לה גבול רגשי. הרגשות שלך נשארים אצלך. אני נמצה פה בתור בעל ומוכן לחבק ולהיות ולהקשיב וכו. אבל אתה צריך להשאיר את האשמה שלה אצלה.

את ה"כיווץ" בגוף שאתה מרגיש ושלח אותך כנראה לכתוב את הפוסט הזה- את זה תשאיר אצלה. זה שלה. זה לא קשור אליך.

אתה יכול לעזור? אולי. אתה בן זוג מכיל וכל העצות הטובות? כן ! אבל זה שלה. לא שלך.

1. מציעה בזמן שהיא לא בקושי, לשאול אותה איזה דברים יכולים לעזור לה שתעשה.

אם היא לא אומרת אפשר להציע:

חיבוק, לשבת לידה, להגיד לה שאתה אוהב אותה,

להגיד עליה דברים טובים, מחווה של משהו טעים נגיד שוקולד ושתיה חמה, או ארוחת ערב..

2. באופן כללי כנראה כואב לה והיא רוצה להרגיש אהובה, שרואים אתה ומשתתפים בצערה, ממליצה לעזור לה בשיח של הכרה בתחושות שלה;

נשמע ממש מבאס, זה בטח עצוב וכו

בשלב ראשון לא לתת פתרונות, לא לנסות לשכנע אותה שזה פחות נורא ממה שהיא מרגישה או שזה לא נכון. כדי להכנס לפרופורציה היא צריכה קודם כל תיקוף והכרה במה שהיא מרגישה עכשיו, וזה מה שהיא צריכ  (גם אם כנראה אובייקטיבית זה לא נכון שכולם לא אוהבים אותה או חושבים שהיא גרועה.)

אחרי זה להגיד שאתה ממש אוהב אותה וחושב עליה דברים טובים, ולפרט מה הדברים הטובים שאתה רואה ומעריך..  וגם מחוות כמו שהצעתי ברשימה למעלה.

מעבר לזה, אם אתה רואה שיש לה קשיים משמעותיים כדאי לעודד אותה לקבל עזרה רגשית שתעזור לה להרגיש טוב ולטפל בקשיים מהשורש וגם למד כלי התמודדות. 

תודה על השיתוף,

משתתפת בצערך, כואב

איזה לב גדול שמתבטא במעשים קטנים שמחממים את הלב ומאירים את היום

איזה אומנות, ללמוד להביע ככה אהבה ותשומת לב בשגרה

ממש תודה שכתבת

אקח את זה גם לזוגיות וגם לילדים, להסתכל עליהם בעין טובה ולשלוח להם מסרים מחממי לב

הרבה כוחות יקרה אחת

שתרגישי את השם איתך 

נשמע איש מדהים ואבידה גדולה כל כך💔

תודה ששיתפת וחיבוק גדול ממש🥲

הלוואי שנצליח לאמץ לפחות חלק

איזה אדם מופלא!

איזה איש ובעל מופלא!

וואו וואו

באמת נעתקת הנשימה לקרוא כמה כמה הוא אהב ואוהב אותך! אינסוף, זה באמת באמת אינסוף.

בטוחה שגם עכשיו הוא שומר עלייך מלמעלה ואוהב, כ"כ כ"כ אוהב ורוצה את ההכי הכי טוב עבורך ושתחייכי את החיוך המקסים שלך שכ"כ משמח אותו ❤

ריגשת אותי כ"כ

איזו ברכה ואור עצום הוא והזוגיות שלכם

תודה רבה שנתת לנו הצצה קטנה לאור הגדול הזה שלו, למודל הזוגיות המבורכת הזו, לנתינה, למחשבה על האחר, לאהבה העצומה, לפינוק והשמחה.

זה פשוט מעורר השראה

ב"ה שנזכה כולנו ללמוד ממנו אפילו קצת 🙏

ב"ה שהקב"ה הטוב ישלח לך נחמה עצומה, המון המון כוחות, אור, תקומה וטוב שלם

שלא תוסיפי לדאבה עוד

והלוואי שתיפגשו בקרוב בבריאות בשמחה עצומה בתחיית המתים 🙏

מתפללת עלייך

את בלבי ממש ❤

ומלמד מאוד!

תודה רבה יקרה ששיתפת מהאור הגדול שלו

זה באמת אור אינסוף שבטח ממשיך להאיר

שהשם ישלח לך נחמה כוחות ושמחה!!🙏🩷

מקווה שבאמת ישנה ואפילו רק לאחד מכם משהו

והלוואי שיום אחד הכאב הזה ידהה ויכאב פחות אבל מיום ליום מרגיש שהכאב על מה שנאבד רק מתגבר ולא צריך הרבה מספיק ריח שמזכיר שיר או אפילו תמונה שאין למי לשלוח..שומרת את המילים המחבקות שלכם לזמנים קשים ויש לא מעט כאלה

באמת שאין מילים

הלב נשבר 😢

זה כ"כ כ"כ כואב וקשה מנשוא

אוי ה' איזו אבידה עצומה 😢

שולחת לך אהבה ותפילות וחיבוק ענק

אם יש דרך לעזור מעבר תגידי לנו 🙏

כמובן ששום דבר לא יכול למלא את החלל העצום

אבל אם יש דרך טיפה להקל מעלייך או כל דבר אחר שכן אפשרי?

יקרה שאת ❤️ אני חושבת עלייך הרבה, את בלבי ובתפילותיי, בהדלקת נרות ובתהלים ב"ה ובכלל ביומיום 🙏 

שהקב"ה ילווה אותך יד ביד בכל רגע ויתן לך המון נחמה, כוח, אור, ישועה שלמה

אמן כן יהי רצון 🙏❤️❤️

האמת חוסר לא נתפס

שולחת לך כוחות ותפילות! 🙏❤️

ליבי ❤️❤️❤️❤️

שה' יימלא חסרונך כמה שאפשר 🩷

חסר מילים

(יש קצת מילים מיותרות, אבל הן לשרשור אחר)

נשמע אדם מיוחד, וכמה הוא אהב אותך!

איזה אובדן😢

זכית בבן זוג נדיר

לא יודע איך ממלאים כזה חסרון, אבל ה יתברך גדול מכולנו...

שבת שלום

קרובה יותר לכניסה/מרווחת יותר

כך שזה בדרך כלל יתרון ולא חיסרון.

כמובן שאם זאת חניה שצמודה אליכם בטאבו. אין משמעות לכך שזאת חנית נכים.

זה רכוש פרטי שלך.

כמובן שחובה להקפיד שהחניה תרשם על שמכם בטאבו. אבל זה מובן מאליו.
 

אם בפועל זה יסומן כחניית נעים,

פקח או שוטר יכולים לתת דוח (אפילו אם לא מוצדק), ובנוסף לכך אנשים נכים ירגישו חופשי לחנות שם כי הם יחשבו שזה עבורם

גם אם היא מסומנת חניית נכים.
 

זה חתיכת לאקונה בחוק שבתי משפט פסקו נגד הנכים בקצת שישבתי לקרוא על זה קודם כי זה עניין אותי. גם אצלנו בבניין יש חניית נכה שצמודה לאחת הדירות ואם אני מבין אין מניעה (לבעל החניה) לחנות שם.

עד היום זה לא קרה, ונכים שגררו בעלי חניות פרטיות-נכים לבית המשפט הפסידו שם עד היום. העניין זה התגובה הנוספת שלי ושם זה יכול להסתבך.

מסתבר שזה בעיה יותר קשה  מאז אמצע 2025. עד אז הקבלן צבע את  החניות הנגישות ומכר אותן לאחת הדירות והכל היה סבבה.

והיום, מסתבר, העיריות לא נותנות לזה לקרות ודורשות שחניית נכים תישאר רכוש משותף:

ועדה מקומית רשאית למנוע מהיזם להצמיד חניית נכה לדירה פרטית? - מרכז הנדל"ן

אם כן זה חלק מעבודתו

אם לא, מומלץ להעזר במישהו שיודע לקרוא תשריט בית משותף (לא תורה מסיני. אבל עדין רצוי מישהו שיוכל לוודא שזה נרשם כראוי)

לא חושבת שצריך תו נכה בשביל זה

והיא תהיה מרווחת ונוחה

אצלינו השכן עם החניית נכים נהנה והשאר מחפשים את עצמם ביציאה ובכניסה לחניה

מזכיר לי את המתנה שקבלתי ל38 שלי

תשובה חיובית מעבודה חדשה

עד היום אני שם

המשרה הכי טובה שהיתה לי

בהצלחה

והמעבר לעבודה אחרת... שיהיה בהצלחה.

שתזכה לשנים רבות ונעימות לצד אישתך וליצ'י (עדיין חי הוילדע חייא?).

בכל 19 שנה נפגשים (בערך) הפער בין המולד לבין התאריך הלועזי.

אבל תתכן סטיה של ימים בודדים משיקולי "לא אִדּוֹ ראש" וחבריו (לדוגמא בהיותי בן 19 - היה לי פער של יום אחד, ובהיותי בן 38 - היו יומיים).

וכן להיפך - תתכן פגישה של התאריכים גם בשנים אחרות (לדוגמא לי, הפעם הראשונה שיהיה לי איחוד בין ימי ההולדת - יהיה בהיותי בן 46).

נ.ב. סליחה שקצת הרסתי את ההתלהבות...

יש כלל אחר?

לא קשור לנושא אבל זה כן כלל, דוחים את ראש השנה בכוונה אם המולד יוצא באד"ו, וכן יש עוד שלשה כללים. (מולד זקן, גטר"ד בפשוטה ובט"ו תקפ"ט אחר עיבור)

וואלה, לא ידעתי.

ובכל אופן, זה לא חשוב בהקשר הנוכחי.

של סוגי השנים (מעוברות ולא, שנ"ד ושנ"ה ימים) כחזל תקנו לוח קבוע וקידשו את השנים מכאן והלאה(בימי רבי הלל? לא זוכר) אז יצרו בכוונה כדי שראש השנה לא יצא באד"ו?

צר לי לומר שלא הבנתי את השאלה.

ואם התכוונת להצביע על כך שיש פרשנויות בנושא בין חכמי ישראל - זה דבר מפורסם בין העוסקים בסוגיא זו.

רק שמחה ואושר

שנית

זה לא נכון מה שכתבת כי הם מתאחדים יותר

אומנם רק לכמה שעות מצאת הכוכבים  העברי ועד חצות הלילה הלועזי..

לא יודע מה החישוב המדויק לחשב זאת אבל בפועל ראיתי שזה קורה

אני יודע שביקשת להתעלם מהנושא הכלכלי, אבל לדעתי זה הפיל שבחדר - אי אפשר באמת לשקול מקום מגורים אם אין אפילו טווח ריאלי.

האם למשל בית פרטי ברעננה, תמורת 5-7 מיליון ש''ח, יכול להתאים לכם?

לא חושב שרעננה יענה על קהילתי ושקט, מאמין שזה כנראה צריך להיות משהו בסגנון של יישוב/קיבוץ/מושב וכדומה

לגבי העניין הכלכלי - אנחנו רוצים להבין מה האופציות שיש (שמקיימות את התנאים העיקריים שלנו, כרגע לא ברור לנו אם יש כל כך מבחר), אחרי זה נכניס את הפן הכלכלי לתמונה

זה בשומרון, אבל לפי מה שהם כותבים בפרסומים שלהם - "לא עוברים מחסום" בשביל להגיע אליהם.

אני לא מכירה מאוד מקרוב, אבל הוא נשמע יישוב נחמד ומתאים לבקשות שלכם, והמחירים שם זולים יותר מעיר... (לא יודעת כמה המרחק בדיוק מהשרון, אבל זה אמור להיות יחסית קרוב)

ראיתי שהם כותבים שלא עוברים מחסום, אבל נראה מאוד קרוב לכפרים ערביים

תודה על ההצעה 

אני לא זוכרת את כולם

יש לי משפחה בחמד והם מרוצים...

אבל כמו שכבר אמרו המחירים שם מאוד יקרים

אולי בעצם לגור יותר רחוק זה אופציה?

אולי לפחדים מה'מעבר לקו הירוק', אין יותר מידי סיבה אמתית ואפשר להתיידד עם הרעיון?

האמת שכבר ניסינו והורדנו כל מיני רצונות אחרים שהיו לנו..

הפחד הוא קשה להתגברות (בעיקר לאשתי)

לגבי המשפחה - 30-40 דקות זה אחרי עבודה של שנים בעבר, הדרישה הייתה באותה עיר או מקסימום עיר שכנה..

אם יש בכל זאת רעיונות (אפשר להתעלם מהפן הכלכלי!) נשמח לשמוע

האיזורים שקרובים לשרון, ברובם הם כאלו שבקושי רואים בהם ערבים.

בקניה, ספק. אולי יחידת דיור בתוך וילה קיימת.

נשמח לשמוע רעיונות אם אתה מכיר יישובים קהילתיים ושקטים שעומדים בתנאים של המיקום

את כפר הראה או אם יש משהו דומה בסביבה (עמק חפר).

אבל כמו שאמרו מעליי, זה יהיה יקר. מאוד יקר.

כמה קהילתי שם? משפחות צעירות?

אבל אולי מישהו אחר מהפורום יכיר.

ויש ישובים נוספים בעמק חפר. אולי יש ישובים נוספים, שפשוט פחות מוכרים, אבל אולי גם הם יענו על הדרישה.

(וגם תלוי איפה בשרון נמצאת המשפחה. אולי גם פרדס חנה נמצאת בטווח שלכם).

וגם צופים רשמית זה לא בדיוק התנחלות.

או בכיוון של אלקנה/עץ אפרים/שערי תקווה.

(לא מכירה אישית את המקומות הנ''ל. זורקת כיוונים).

אבל כשאתה מחפש בית קרקע, חשוב לקחת בחשבון משהו-

ברוב המקומות, הבתים הפרטיים הם בשכונות הישנות, כלומר בהם גרים המבוגרים של הישוב.

הצעירים לרוב יגורו בשכונות הצעירות, שבהן בד''כ כבר תהיה בנייה רוויה (לרוב בניינים נמוכים של 3-4 קומות). אז הרבה פעמים, באותו ישוב ממש, תיאלץ לבחור בין לגור בשכונה של הצעירים, לבין לגור בבית צמוד קרקע (גם אם יהיו לך כמה מיליונים פנויים לרכישת הבית הפרטי).

יש כמה ישנים שעברו הרחבות

השאר קטנים מאוד

אם זה סביר עד 40 דק, אז יש גם את נוף איילון, מבוא חורון, ויישובי נחל שורק- יד בנימין, גני טל, נצר חזני

אצלנו באיזור יש מגוון אפשרויות לצאת לטייל. עשינו זאת בשבוע שעבר אחרי ארוחת הצהריים. היה מזג אויר מאוד יפה ונעים.

בערב שבת אפשר משחקים שמעניינים אתכם.  

משחקים שחמט שיש זמן

או יניב- למי שמי מכיר

היה גשום מידי השבת אז לא יצאנו כמעט,

נשפכנו מעייפות אבל היה טוב 👌