לא שעשיתי איזה פשע נורא.. אבל פשוט עשה לי מעצבן בלב..
משו כאילו אני לא שלמה איתו עד הסוף...
אוף...למה הייתי צריכה ללכת עם הבגדים האלו?.. עם החצאית-בידיוק-עד-הברך
ועם החולצה הזאת עם המחשוף...זה לא היה נוראי כלכך אבל עוד הייתי ליד בנים!
אוף..ושברתי חוק שאני לא משחקת כדורסל עם בנים. ז"א- לא משחקת בכלל כל משחק כלשהו.
ובסופו של יום הגדלתי לעשות ודיברתי סתם!! פשוט סתם 45 דקות עם מישו!! (אל דאגה- על חשבון הבחור..)
אבל- די.. אני מרגישה פשוט רע עם זה!! אפילו כשהלכתי שנייה באמצע לצד להתפלל מנחה זה היה כלכך שקר!
-למה מה קרה אני פיתום נזכרת להתפלל כשיש ליידי אנשים לעשות עליהם פוזות של צדיקה??
אני בחיים לא מתפללת מנחה, אז מה קרה פיתום??
אוף.. ובסוף גם בכלל לא למדתי בנוסף על כל המעשים האלו..ואח"כ במקום ללכת לישון- ראיתי סרט. סתם כי אני סתומה.
ואח"כ ז"א- עכשיו, אני מגדילה לעשות ו"פורצת" לחדר של ראש האולפנה ויושבת פה על המחשב.


מרכיבה על סוסים באופן קבוע
)