ש/לו'ם רציתי להתייעץ איתכםאנונימי (פותח)

בטח שמעתם על "עיקרון הרצף" שמחזיקים את התינוק כמה שיותרוזמינים בכל רגע ורגע.עדשהתינוק והאמא מוכנים לשלב הבא בהתפתחות.

אני אישית מאד מתחברת לזה א. כי זה מאד מרגיע אותי שהוא לידי ורגוע ומקבל כל מה שצריך מיד.ב. כי איני מסוגלת

לעזב תינוק שלי בגיל 3חודשים ולחזור לעבודה אני רוצה להכיר ולהתרגל ולהכניסו למשפחה...

בעצם השאלה היא: חזרתי לעבודה כשהקטנה היתה בת 6 חודשים ואני מרגישה ש"קורעים אותה ממני "כל יום שאני שולחת אותה למטפלת. המטפלת הכי טובה בעולם אמנם!.שאומרת שהקטנה ממש מפונקת (כי היא על הידיים רב הזמן)

ודי צורחת כשאיננה על ידיה של המטפלת !!

אז בעצם אני עושה משהו מאד לא הגיוני- הולכת לעבודה ועושה עיקרון הרצף???

אולי כדאי לי לעזוב ת'עבודה וכך לא לשדר מסר מוטעה ומבלבל לקטנה (אלא להרגיל אותה למה שמצפה לה)

מצד שני אם אהיה כל היום בבית במחשבות זה גם לא יהיה טוב

תודה רבה 

נכון, יש פה איזשהו ניגוד!בילי
אני לדוגמא נגד מוצץ מכמה סיבות. מצד שני אם אני שומעת על אמא שמכניסה את בנה למעון אני כן אמליץ על מוצץ, כי פה זה לא פייר כלפי הילד, אמנם מוצץ זה לא.... אבל בתכל'ס הוא זה שנשאר עם עוד קבוצה של ילדים ואין זמן למטפלת רק בשבילו וקשה להרים אותו כדי להרגיעו וכו'...

לכן לדעתי אם יש לך אפשרות, הכי טוב להיות בבית עם הילדים.

אבל!
לא לכל אמא זה מתאים, תלוי גם במינון. בסבלנות של האמא בכוחות שלה וכו'...

וגם מבחינה כלכלית לפעמים אין ברירה.

ואז אני חושבת שיש דילמה רצינית, כי עד שיוצאים לעבודה רוצים לספק את צרכי התינוק כמו שמאמינים, אבל כשהוא יכנס למסגרת זה כבר לא יהיה כך וזו טראומה לא קטנה בשבילו.

זה השני שנקל שלי....

שיהיה בהצלחה! והחלטות טובות.
זה מאד מעניין מה שאת כותבת מצד אחד עיקרוןם הרצףירוק זית
ומצד השניעזיבתה. לדעתי הבכי שלה אצל המטפלת זה הר צף הנכון לעזבך אותה.את לא כותבת למה את עובדת.האםזהו כדי לא להישאר בבית במחשבות או האם זהו צורך לקיום משפחתך אני שואלת כי אם זה נטו לפרנסה אז אולי יש אפשרות לעשות משהו מהבית עד שהיפרדות ממנה תתאפשר יותר,מצד שני אם יש לך קושי להישאר בבית אז אולי אפשר ללמוד איך להישאר בבית בלי מחשבות שמורידות או מחלישות אלא יותר בשלמות.לצורך זה אולי תערכי רשימה של הדברים החיוביים מבחינתך להישארות בבית ומהצד השני הדברים החיוביים שלצאת לעבוד בחוץ,ואז תראי מה יותר מתחבר אליך בתקופה זו של חייך. חשוב לזכור שמדובר בתקופה אולי שנה אולי פחות אולי יותר הכל תלוי בנסיבות.כאשר אנחנו מפרקים את הדברים אזי יותר קל לקבל החלטה (גם אם זה משנה את צורת חיינו לתקופה ) ולהיות שלמים איתה. האם את עדיין מניקה אותה?זה גם כמובן משפיע על כל החלטה שתקבלי .כאשר האמא והאבא שלמים עם החלטתם אז אנחנו מעבירים תחושה זו לילדינו בצורות טבעיות כמו תחושה נינוחה בגוף,אם את מתוחה או רוויה ברגשות אשמה אז הדבר מקבל ביטוי במה שאת משדרת פיסית(פי כמה אם את מניקה) ובתקשורת המילולית ובמבט העיניים. והכי חשוב לפגוש את עצמך את יכולותיך הנפשיים ולפיהם לקבל כל החלטה תהיה אשר תהיה.אם את עושה שיקול בין להישאר בבית עם מחשבות אז היום כשאת בעבודה הנאם את לא מלווה במחשבות על איך היא אצל המטפלת וכו? תשתפי אותנו.הצלחה רבה הרבה אור
את נותנת מה שאת יכולה לתת. זה תמיד ונכון!יוקטנה
ומעבר לזה, נשמע שהקטנה מקבלת הרבה יותר מהתינוק הממוצע, בימינו.
אבל נשמע שאת לא מרוצה מהמצב (ונעזוב רגע בצד את התינוקת). כמובן שכל אמא היתה רוצה "עולם מושלם" לילדים: שתמיד הכל יצליח לנו איתם, שתמיד תהיה לנו סבלנות, שלא נכעס, שהם אף פעם לא יקבלו שריטה (שלא לדבר על יד שבורה או מצח פתוח!), שהלב שלהם אף פעם לא יישבר... אבל העולם שלנו איננו מושלם, ואנחנו (וגם הם) שואפים להסתדר עם מה שיש, ולהשיג את הכי טוב שאפשר בכל מצב.
אז באיזה אופן היית רוצה לשפר את המצב? את אומרת שהמטפלת היא הכי טובה שיש - אז שם אין מה לשפר. את אומרת שקשה לך להיפרד (ונעזוב רגע אותה בצד) - האם היית רוצה לחזור הביתה, לעוד תקופה?
ואם כן - האם זה אפשרי כלכלית? ואם לא - אולי ניתן "לעשות שכן"?
את אומרת שבכל מקרה - קשה לך בבית (במחשבות). אני יודעת בדיוק על מה את מדברת! את עובדת קשה בבית, בשביל כולם, גם מטפלת בתינוקת, ומה את שומעת כל היום? תלונות! בכי! אין מבוגר בסביבה שיעריך את ההשקעה, אין בסביבה אף אחד שיגיד תודה, אין מי שיספר הלצה כדי לשמח אותך, אין עם מי לנהל שיחה אמיתית... קשה! האם זה מצב שניתן לפתור? האם יש דרך להקיף את עצמך גם בחברה בוגרת, לפחות חלק מהזמן? האם יש קרובי משפחה לקפוץ אליהם, או שיכולים להגיע אליך? שכנות ביישוב שנמצאות בבית? לפעמים ניתן גם להכיר חברות "בראש דומה" דרך הרשת. אולי זו דרך בשבילך?
ועזרה? האם ניתן למצוא נערה צעירה שתיקח את הקטנה לשעה-שעתיים בכל יום, בזמן שאת קצת מתאווררת? האם יש אחות קטנה, גיסה, חמות, אמא, שיכולות גם הן לשים כתף, בנוסף? האם בעלך יכול להתחייב על יום בשבוע בו הוא יחזור מוקדם מהעבודה?
מקווה שתמצאי את הדרך אל האושר שלכם! תני כיוון וננסה לתת רעיונות!
"זמן איכות" חשוב מאוד.לפעמים יותר מאשר שאמא בביתריבק
כל היום. כך את יודעת שעכשיו הילד מקבל חום ופינוק. ואת משחקת איתו
ויוצרת קשר עין ומגע אמיתי. זה מספיק לילד במנות קצובות. כמה פעמים ביום. בבוקר לפני העבודה, בצהרים כשאת מקבלת אותו, וכו...
ואין סיבה להדביק אותו לסינורך כל היום.
אח"כ לא תוכלי להשתחרר מהתלותיות הזאת.
הילד יסבול ואת יותר.
ללמוד להפרד.אנונימי (פותח)
אני חושבת שגם את בתור אמא עם כל ההתחבטויות משדרת לילדה שהמצב הנוכחי לא טוב ולא נכון...הלוואי שהייתי יכולה להתחלק ל-3 ולהיות עם כל ילדי כל הזמן..לעזור בכיתה לשמור על זאת שבגן אבל צריך לדעת לתת לילד עצמאות. באיזה גיל? מתי שאת תרגישי הכי נח. בכל מקרה מטפלת טובה לא צריכה להעיר לאמא שהילדה מפונקת..יש לה סיבה מצויינת להיות על הידיים וזה לא מפינוק.
תהיי רגועה, ושלימה עם עצמךחרישית
לא משנה מה תחליטי - ברגע שתהיי שלימה עם ההחלטה, ורגועה, השדר הזה יעבור לתינוק, והוא יהיה רגוע - גם אצל מטפלת.

חוסר הרגיעה שלך והתלבטויותיך לא מעניקים רוגע לתינוק.

הם קטנים - אבל מרגישים אותנו כמו באלקטרודות! זה מדהים!!
אם היה אפשר להחזיר את הגלגלאנונימי (פותח)
אחורנית . הייתי נשארת איתה בנחת בבית בלי להיות לחוצה מלחזור.מהשניה שיצאתי מהבי"ח שאלתי לחזור לעבודה לא לחזור...
אני חושבת שזה טוב לצאת מהבית ולפגוש אנשים וזה גם פחות מ40 ש"ש ואני פחות עושה בשביל הכסף ז"א זה עוזר אבל אפשר גם בלי התוספת הזאת ב"ה.
גם זה עבודה עם אנשים ולכן זה ממש קשה מהקטע הזה . כי אין בי כ"כ ביטחון עצמי איך לענות תשובות לשאלות ולהיות ה"נותנת" (אני אומרת מי אני לעומתם- אנשים חשובים מפותחים יודעים. אני סתם מבפנים- זה נכון אולי אפשר לשנות אך זה המון עבודה...)
הייתי נשארת עד שהייתי מרגישה שזה הזמן מבחינת ההיתקשרות שלי אליה. שהייתי מתחברת אליה ממש
בבית זה קשה כי אז עולות לי שאלות של למה אני כאן בכלל ואני מתחילה להיות עצובה ונסגרת לאנשים -לחברה יותר ופוחדת מכל אחד ובקושי יוצאת. כשאני יוצאת לעבוד זה כאילו יש לי יכולת גם לעזור וגם אף פעם לא הייתי מעיזה לדבר עם אנשים כאלו טובים וחכמים (אפילו במינון קטן כמו בעבודה)חבל! כ מדיבור פשוט איתם אפשר ללמוד הרבה!
נראה לי שאני צריכה להיגמל מ"עיקרון הרצף" וכך גם הבת שלי תהיה יותר שמחה
מצד שני מה עושים לבנתיים?
זה מאד עוזר ויפה מה שכתבתם!!! באמת איני לבד בזה שכל האמהות רוצות שיהיה מושלם לילדם...
תודה ענקית לכולכן אני לומדת מכן הרבה מאד!! אתן כאלו בריאות בנפש וטובות (שאתן מחלקות לכולם מהטוב הזה )
ננסה גם להפנים
גם אני חזרתי לעבוד מוקדם...אנונימי (פותח)
וזה היה לי מאוד קשה. התחלתי שתי עבודות חדשות כשהשלישי שלי היה בן שלושה חודשים... זה היה טירוף!!! גם לקום מוקדם ולארגן את כולם וגם לשאוב בעבודה וגם לעזוב את הקטנטן... כ"כ התגעגעתי!
לאחר שלושה חודשים של עבודה החלטתי שאני עוזבת את העבודה העיקרית ונשארת רק עם 4 שעות בהוראה. וזה היה שינוי מדהים!
תנסי לחשב אם בכלל משתלם לך לצאת לעבוד- כסף למטפלת, נסיעות וכו'
הבעיה איתנו שאנחנו רוצות לאכול את כל העולם ועכשיו.
אם תחזרי הביתה, ותצאי לעבוד כשהיא תהיה בת שנה- איך זה יהיה? איך יהיה לכן בבית? תנסי לדמיין את המצב.
שאלה נוספת מאוד חשובה- האם תוכלי לחזור לתחום שבו את עובדת עוד כמה חודשים? אולי זה לא כ"כ היסטרי לחזור כבר עכשיו? ואולי כן? אולי זו הזדמנות חד"פ ואז זה שווה את המחיר?
מישהי אמרה לי משהו מאוד נכון-
הדבר הכי חשוב לנו בשורה התחתונה זה הילדים, ומה שהילד זוכר זה האם אמא נשארה איתו כשהיה חולה, האם אמא ידעה להיות שם כשהוא צריך. ובעבודה- מי יזכור אותך עוד 20 שנה?
אני לא רוצה להגיד לך מה לעשות ובסופו של דבר מה שהכי חשוב זה שאנחנו נהיה שמחות ושלמות עם מה שאנו עושות. אם מאוד קשה לך להיות בבית- אז צאי אבל את חייבת להיות שלמה ורגועה עם זה.
אל תשכחי- כתבו את זה כבר כאן וזה מאוד נכון- לעולם לא נהיה אמהות מושלמות, אנחנו צריכות לתת כמה שאנו יכולות ולהתפלל שהכל יסתדר לטובה.
בהצלחה!
לרוח זה כחיהודית פוגל
ההתלבטויות והקונפליקטים שאת מרגישה נכונים וידועים. עברו על כולנו בשלב הזה. אף על פי כן אין ברירה אלא להתחשב באילוצים - הצורך להתפרנס, הצורך להתאורר ועוד. ובסוף, הם גדלים יפה ורגשות האשם מיותרים. אם אין ברירה אז אין ברירה, ולכי על המטלות שלך בשמחה. בורא עולם יתן לך ולו את הכח לגדול יפה בתנאים האלה בדיוק. חיזקי ואימצי.
תודה רבה!!אנונימי (פותח)אחרונה
ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva

שלום רב,

שמי חוה.


 

אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.


 

אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.

אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.  


 

אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.


 

האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?

אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?


 

אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.


 

השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.


 

קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית


 

תודה רבה לכם בכל מקרה.


 

יום טוב ונעים לכולם.

 

עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!


תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.


תודה רבה. יום טוב.

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה

אולי יעניין אותך