ש/לו'ם רציתי להתייעץ איתכםאנונימי (פותח)

בטח שמעתם על "עיקרון הרצף" שמחזיקים את התינוק כמה שיותרוזמינים בכל רגע ורגע.עדשהתינוק והאמא מוכנים לשלב הבא בהתפתחות.

אני אישית מאד מתחברת לזה א. כי זה מאד מרגיע אותי שהוא לידי ורגוע ומקבל כל מה שצריך מיד.ב. כי איני מסוגלת

לעזב תינוק שלי בגיל 3חודשים ולחזור לעבודה אני רוצה להכיר ולהתרגל ולהכניסו למשפחה...

בעצם השאלה היא: חזרתי לעבודה כשהקטנה היתה בת 6 חודשים ואני מרגישה ש"קורעים אותה ממני "כל יום שאני שולחת אותה למטפלת. המטפלת הכי טובה בעולם אמנם!.שאומרת שהקטנה ממש מפונקת (כי היא על הידיים רב הזמן)

ודי צורחת כשאיננה על ידיה של המטפלת !!

אז בעצם אני עושה משהו מאד לא הגיוני- הולכת לעבודה ועושה עיקרון הרצף???

אולי כדאי לי לעזוב ת'עבודה וכך לא לשדר מסר מוטעה ומבלבל לקטנה (אלא להרגיל אותה למה שמצפה לה)

מצד שני אם אהיה כל היום בבית במחשבות זה גם לא יהיה טוב

תודה רבה 

נכון, יש פה איזשהו ניגוד!בילי
אני לדוגמא נגד מוצץ מכמה סיבות. מצד שני אם אני שומעת על אמא שמכניסה את בנה למעון אני כן אמליץ על מוצץ, כי פה זה לא פייר כלפי הילד, אמנם מוצץ זה לא.... אבל בתכל'ס הוא זה שנשאר עם עוד קבוצה של ילדים ואין זמן למטפלת רק בשבילו וקשה להרים אותו כדי להרגיעו וכו'...

לכן לדעתי אם יש לך אפשרות, הכי טוב להיות בבית עם הילדים.

אבל!
לא לכל אמא זה מתאים, תלוי גם במינון. בסבלנות של האמא בכוחות שלה וכו'...

וגם מבחינה כלכלית לפעמים אין ברירה.

ואז אני חושבת שיש דילמה רצינית, כי עד שיוצאים לעבודה רוצים לספק את צרכי התינוק כמו שמאמינים, אבל כשהוא יכנס למסגרת זה כבר לא יהיה כך וזו טראומה לא קטנה בשבילו.

זה השני שנקל שלי....

שיהיה בהצלחה! והחלטות טובות.
זה מאד מעניין מה שאת כותבת מצד אחד עיקרוןם הרצףירוק זית
ומצד השניעזיבתה. לדעתי הבכי שלה אצל המטפלת זה הר צף הנכון לעזבך אותה.את לא כותבת למה את עובדת.האםזהו כדי לא להישאר בבית במחשבות או האם זהו צורך לקיום משפחתך אני שואלת כי אם זה נטו לפרנסה אז אולי יש אפשרות לעשות משהו מהבית עד שהיפרדות ממנה תתאפשר יותר,מצד שני אם יש לך קושי להישאר בבית אז אולי אפשר ללמוד איך להישאר בבית בלי מחשבות שמורידות או מחלישות אלא יותר בשלמות.לצורך זה אולי תערכי רשימה של הדברים החיוביים מבחינתך להישארות בבית ומהצד השני הדברים החיוביים שלצאת לעבוד בחוץ,ואז תראי מה יותר מתחבר אליך בתקופה זו של חייך. חשוב לזכור שמדובר בתקופה אולי שנה אולי פחות אולי יותר הכל תלוי בנסיבות.כאשר אנחנו מפרקים את הדברים אזי יותר קל לקבל החלטה (גם אם זה משנה את צורת חיינו לתקופה ) ולהיות שלמים איתה. האם את עדיין מניקה אותה?זה גם כמובן משפיע על כל החלטה שתקבלי .כאשר האמא והאבא שלמים עם החלטתם אז אנחנו מעבירים תחושה זו לילדינו בצורות טבעיות כמו תחושה נינוחה בגוף,אם את מתוחה או רוויה ברגשות אשמה אז הדבר מקבל ביטוי במה שאת משדרת פיסית(פי כמה אם את מניקה) ובתקשורת המילולית ובמבט העיניים. והכי חשוב לפגוש את עצמך את יכולותיך הנפשיים ולפיהם לקבל כל החלטה תהיה אשר תהיה.אם את עושה שיקול בין להישאר בבית עם מחשבות אז היום כשאת בעבודה הנאם את לא מלווה במחשבות על איך היא אצל המטפלת וכו? תשתפי אותנו.הצלחה רבה הרבה אור
את נותנת מה שאת יכולה לתת. זה תמיד ונכון!יוקטנה
ומעבר לזה, נשמע שהקטנה מקבלת הרבה יותר מהתינוק הממוצע, בימינו.
אבל נשמע שאת לא מרוצה מהמצב (ונעזוב רגע בצד את התינוקת). כמובן שכל אמא היתה רוצה "עולם מושלם" לילדים: שתמיד הכל יצליח לנו איתם, שתמיד תהיה לנו סבלנות, שלא נכעס, שהם אף פעם לא יקבלו שריטה (שלא לדבר על יד שבורה או מצח פתוח!), שהלב שלהם אף פעם לא יישבר... אבל העולם שלנו איננו מושלם, ואנחנו (וגם הם) שואפים להסתדר עם מה שיש, ולהשיג את הכי טוב שאפשר בכל מצב.
אז באיזה אופן היית רוצה לשפר את המצב? את אומרת שהמטפלת היא הכי טובה שיש - אז שם אין מה לשפר. את אומרת שקשה לך להיפרד (ונעזוב רגע אותה בצד) - האם היית רוצה לחזור הביתה, לעוד תקופה?
ואם כן - האם זה אפשרי כלכלית? ואם לא - אולי ניתן "לעשות שכן"?
את אומרת שבכל מקרה - קשה לך בבית (במחשבות). אני יודעת בדיוק על מה את מדברת! את עובדת קשה בבית, בשביל כולם, גם מטפלת בתינוקת, ומה את שומעת כל היום? תלונות! בכי! אין מבוגר בסביבה שיעריך את ההשקעה, אין בסביבה אף אחד שיגיד תודה, אין מי שיספר הלצה כדי לשמח אותך, אין עם מי לנהל שיחה אמיתית... קשה! האם זה מצב שניתן לפתור? האם יש דרך להקיף את עצמך גם בחברה בוגרת, לפחות חלק מהזמן? האם יש קרובי משפחה לקפוץ אליהם, או שיכולים להגיע אליך? שכנות ביישוב שנמצאות בבית? לפעמים ניתן גם להכיר חברות "בראש דומה" דרך הרשת. אולי זו דרך בשבילך?
ועזרה? האם ניתן למצוא נערה צעירה שתיקח את הקטנה לשעה-שעתיים בכל יום, בזמן שאת קצת מתאווררת? האם יש אחות קטנה, גיסה, חמות, אמא, שיכולות גם הן לשים כתף, בנוסף? האם בעלך יכול להתחייב על יום בשבוע בו הוא יחזור מוקדם מהעבודה?
מקווה שתמצאי את הדרך אל האושר שלכם! תני כיוון וננסה לתת רעיונות!
"זמן איכות" חשוב מאוד.לפעמים יותר מאשר שאמא בביתריבק
כל היום. כך את יודעת שעכשיו הילד מקבל חום ופינוק. ואת משחקת איתו
ויוצרת קשר עין ומגע אמיתי. זה מספיק לילד במנות קצובות. כמה פעמים ביום. בבוקר לפני העבודה, בצהרים כשאת מקבלת אותו, וכו...
ואין סיבה להדביק אותו לסינורך כל היום.
אח"כ לא תוכלי להשתחרר מהתלותיות הזאת.
הילד יסבול ואת יותר.
ללמוד להפרד.אנונימי (פותח)
אני חושבת שגם את בתור אמא עם כל ההתחבטויות משדרת לילדה שהמצב הנוכחי לא טוב ולא נכון...הלוואי שהייתי יכולה להתחלק ל-3 ולהיות עם כל ילדי כל הזמן..לעזור בכיתה לשמור על זאת שבגן אבל צריך לדעת לתת לילד עצמאות. באיזה גיל? מתי שאת תרגישי הכי נח. בכל מקרה מטפלת טובה לא צריכה להעיר לאמא שהילדה מפונקת..יש לה סיבה מצויינת להיות על הידיים וזה לא מפינוק.
תהיי רגועה, ושלימה עם עצמךחרישית
לא משנה מה תחליטי - ברגע שתהיי שלימה עם ההחלטה, ורגועה, השדר הזה יעבור לתינוק, והוא יהיה רגוע - גם אצל מטפלת.

חוסר הרגיעה שלך והתלבטויותיך לא מעניקים רוגע לתינוק.

הם קטנים - אבל מרגישים אותנו כמו באלקטרודות! זה מדהים!!
אם היה אפשר להחזיר את הגלגלאנונימי (פותח)
אחורנית . הייתי נשארת איתה בנחת בבית בלי להיות לחוצה מלחזור.מהשניה שיצאתי מהבי"ח שאלתי לחזור לעבודה לא לחזור...
אני חושבת שזה טוב לצאת מהבית ולפגוש אנשים וזה גם פחות מ40 ש"ש ואני פחות עושה בשביל הכסף ז"א זה עוזר אבל אפשר גם בלי התוספת הזאת ב"ה.
גם זה עבודה עם אנשים ולכן זה ממש קשה מהקטע הזה . כי אין בי כ"כ ביטחון עצמי איך לענות תשובות לשאלות ולהיות ה"נותנת" (אני אומרת מי אני לעומתם- אנשים חשובים מפותחים יודעים. אני סתם מבפנים- זה נכון אולי אפשר לשנות אך זה המון עבודה...)
הייתי נשארת עד שהייתי מרגישה שזה הזמן מבחינת ההיתקשרות שלי אליה. שהייתי מתחברת אליה ממש
בבית זה קשה כי אז עולות לי שאלות של למה אני כאן בכלל ואני מתחילה להיות עצובה ונסגרת לאנשים -לחברה יותר ופוחדת מכל אחד ובקושי יוצאת. כשאני יוצאת לעבוד זה כאילו יש לי יכולת גם לעזור וגם אף פעם לא הייתי מעיזה לדבר עם אנשים כאלו טובים וחכמים (אפילו במינון קטן כמו בעבודה)חבל! כ מדיבור פשוט איתם אפשר ללמוד הרבה!
נראה לי שאני צריכה להיגמל מ"עיקרון הרצף" וכך גם הבת שלי תהיה יותר שמחה
מצד שני מה עושים לבנתיים?
זה מאד עוזר ויפה מה שכתבתם!!! באמת איני לבד בזה שכל האמהות רוצות שיהיה מושלם לילדם...
תודה ענקית לכולכן אני לומדת מכן הרבה מאד!! אתן כאלו בריאות בנפש וטובות (שאתן מחלקות לכולם מהטוב הזה )
ננסה גם להפנים
גם אני חזרתי לעבוד מוקדם...אנונימי (פותח)
וזה היה לי מאוד קשה. התחלתי שתי עבודות חדשות כשהשלישי שלי היה בן שלושה חודשים... זה היה טירוף!!! גם לקום מוקדם ולארגן את כולם וגם לשאוב בעבודה וגם לעזוב את הקטנטן... כ"כ התגעגעתי!
לאחר שלושה חודשים של עבודה החלטתי שאני עוזבת את העבודה העיקרית ונשארת רק עם 4 שעות בהוראה. וזה היה שינוי מדהים!
תנסי לחשב אם בכלל משתלם לך לצאת לעבוד- כסף למטפלת, נסיעות וכו'
הבעיה איתנו שאנחנו רוצות לאכול את כל העולם ועכשיו.
אם תחזרי הביתה, ותצאי לעבוד כשהיא תהיה בת שנה- איך זה יהיה? איך יהיה לכן בבית? תנסי לדמיין את המצב.
שאלה נוספת מאוד חשובה- האם תוכלי לחזור לתחום שבו את עובדת עוד כמה חודשים? אולי זה לא כ"כ היסטרי לחזור כבר עכשיו? ואולי כן? אולי זו הזדמנות חד"פ ואז זה שווה את המחיר?
מישהי אמרה לי משהו מאוד נכון-
הדבר הכי חשוב לנו בשורה התחתונה זה הילדים, ומה שהילד זוכר זה האם אמא נשארה איתו כשהיה חולה, האם אמא ידעה להיות שם כשהוא צריך. ובעבודה- מי יזכור אותך עוד 20 שנה?
אני לא רוצה להגיד לך מה לעשות ובסופו של דבר מה שהכי חשוב זה שאנחנו נהיה שמחות ושלמות עם מה שאנו עושות. אם מאוד קשה לך להיות בבית- אז צאי אבל את חייבת להיות שלמה ורגועה עם זה.
אל תשכחי- כתבו את זה כבר כאן וזה מאוד נכון- לעולם לא נהיה אמהות מושלמות, אנחנו צריכות לתת כמה שאנו יכולות ולהתפלל שהכל יסתדר לטובה.
בהצלחה!
לרוח זה כחיהודית פוגל
ההתלבטויות והקונפליקטים שאת מרגישה נכונים וידועים. עברו על כולנו בשלב הזה. אף על פי כן אין ברירה אלא להתחשב באילוצים - הצורך להתפרנס, הצורך להתאורר ועוד. ובסוף, הם גדלים יפה ורגשות האשם מיותרים. אם אין ברירה אז אין ברירה, ולכי על המטלות שלך בשמחה. בורא עולם יתן לך ולו את הכח לגדול יפה בתנאים האלה בדיוק. חיזקי ואימצי.
תודה רבה!!אנונימי (פותח)אחרונה
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך