אני אישית אוהבת בחוץ, אבל בבית שלי הולכים בפנים..

זה פשוט יותר יהודי בעייני ציציות בחוץ

למה את מתכוונת "יותר יהודי בעייני ציציות בחוץ" ? זה יותר יהודי מההלכה? (מחמם)
 

ציציות בחוץ, זקן, פאות הם מראה יהודי!

וההלכה מקסימה אבל זה מעבר אני חושבת..

לגבי היופי, כל אחד ושיקוליו?

ילגבי ההלכה, הבעיה היא יוהרא,

יחווה דעת:

נראה שבנידון שלנו מכיון שיש שסוברים שעיקר מצות טלית קטן שיראה הציציות ויזכור מצות ה', וכן פסק מרן השלחן ערוך, העושה כן ורוצה לצאת ידי חובת כל הדעות, אין לו לחוש ליוהרא...ומכל שכן בזמנינו שרבו האברכים ובחורי הישיבות מאחינו האשכנזים שהולכים בטלית קטן עם הציציות בחוץ לעיני כל, ומקיימים בעצמם ויגבה לבו בדרכי ה', ממילא בטל טעם האיסור של יוהרא, שהכל לפי המנהג והזמן והאדם. ..אולם טוב ונכון שבני הישיבות הספרדים ועדות המזרח לא ישנו ממנהג אבותיהם שנהגו ללכת על פי קבלת רבינו האר"י ז"ל, וילבשו הטלית קטן תחת בגדיהם, וגם הציציות יהיו מכוסות בבגדיהם. והשי"ת לא ימנע טוב להולכים בתמים

אני ממש נהנית לראות בנים עם ציציות בחוץ. בעיניי זה קידוש ה'.

פעם שמעתי את אח שלי מסביר שגם הלכתית זה טוב יותר. אולי אשאל אותו בהזדמנות.

כשאני עם ציצית- הפתיליות בחוץ.

הפתליות בפנים.

אז סוכם שאני פחות יפה מתולי?

לנשק את הציצית בסוף ברוך שאמר.

רגע, אם אני אשכנזיה,זה גם עובד?

במיוחד בעניין של שלום בית...

כי הוא הוציא את הציציות עוד כשהם נפגשו... 

מה לא עושים כדי למצוא חן 

אל תטעי אותנו.. שישאר גם כאן שלום בית ;)

וכשזה פתיל תכלת בציצית צמר...בכללל....

כמה שיותר יהודי.

ולא רואה בהם מראה יהודי. ציצית בחוץ זה מראה יהודי בעיניי!

השיקול של יותר יפה הוא פחות משמעותי, יש בזה קיום מצוות התורה "וראיתם אותו", למרות שאין המקובלים סוברים כן.  אני ספרדי, וכשהייתי בגיל העשרה הייתי הולך עם ציציות בחוץ, ובאיזה שלב הפסקתי עם זה כי הבנתי שאין מנהג הספרדים כך. כעבור שנים הגעתי למסקנה שזה טעות ומנהג לא נכון ורציתי להחזיר עטרה ליושנה, עד שהייתי בדרשה של הרב אליעזר מלמד שדיבר על כך שראוי שגם הספרדים יוציאו החוצה וחזרתי להוציא. 

זה נחמד שאתה קובע בעצמך מה נכון ומה לא ושאתה קורא להלכה מפורשת מנהג. 

ציציות זה יותר יהודי בעייניך מזקן?! אוקי...

אגב, כנראה לא שמת לב אחי, אבל היופי הוא השיקול היחיד שלך.

יופי הוא השיקול היחיד אצלי? נמק.

ספרדים - ציציות בפנים.

אם אתה לא מוציא את הציציות בגלל הזקן\פאות ואתה בעצם בכלל ספרדי, השיקול היחידי יכול להיות יופי.

ללכת עם ציצית.

זקן ופאות, לעומת זאת, לא פשוט שמותר להוריד.

אולי אם תתלוש אחת אחת

יותר נכון לומר לא חייב. אבל אז אתה מפסיד קיום מצוות עשה. בעוד שאין מצווה לגדל זקן או פאות.

מה שכן, אם אתה נוהג לפי מנהגי המקובלים אכן יש עניין חמור בלגעת בזקן. אבל אני לא. ויש לי ראיות מהגמרא להיפך.

אני ממש לא מבין איך הסקת ש "אתה לא מוציא את הציציות בגלל הזקן\פאות", מה הקשר?

השיקול הוא לא של יופי, אלא של קיום דברי התורה "וראיתם אותו" שנועדו להוות לאדם תזכורת והתעוררות, ומי שמכניס את הציציות מפסיד את זה. אם השיקול היחיד שלי היה של יופי הייתי מעדיף לא ללכת עם ציצית בכלל.

וזה שיש לזה מקור בילקוט יוסף לא הופך את זה להלכה, אלא מנהג.

בעיקרון,

לפי האשכנזים מותר

ולפי הספרדים אסור

אמנם, היום יש גם הרבה ספרדים עם ציציות בחוץ ואין עם זה בעיה.

(זו תשובה שרב יגיד לך)

וכל אחד יעשה מה שנוח לו ומה שהוא מרגיש שזה הכי נכון וראוי.

מה ז"א מקיים דברי תורה של "וראיתם אותו"?! אתה לא  יכול לקיים מה שבא לך. בדיוק בשביל זה יש הלכה!

ומה שמופיע בילקוט יוסף הוא לא מקור, הוא הלכה

או במשנה או בתוספתא או במדרשי ההלכה?

כי איך אפשר לברך בכלל על ציצית שהיא בלי תכלת??

לסיכום הכי טוב, זקן, פאות, כיפה גדולה, וציצית עם תכלת בחוץ!

אין על להתווכח, מי שחושב אחרת- פשוט לא מבין!!

לכבס ציציות!!! 

שיש לה שפחה- בדמות מכונת כביסה- שלא עובדת קשה בכלל לכבס ציציות

(אם המכונה היתה עובדת קשה על זה- היא היתה עושה בעדינות ואל הורסת)

הנה לכם ההוכחה שאני לא ממאמינות וסוגדות דת הכביסה.

ב"ה

קומי!  יהי רצון שתזכי בקרוב ממש לכבס את הציציות של הנסיך שלך! 

(עד כאן ניצלוש לפורום-שאין-להזכיר-את-שמו)

תודו שגם לכם הציק שהשירשור כזה ארוווווךךך..

כמוצימחברמוצי (זה הכינוי החדש שלך...) - את מלכה

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍