ובכ"ז דעתי בקצרה-

אני מניקה כל מקום.

אם אני נמצאת במקום שיש מצב שאביך מישהו מהנוכחים (למרות שאני לא מבינה מה מביך בזה)

ויש לי מקום אחר נוח, קרוב וזמין להניק בו- אעשה זאת.

אם לא- לא!

התינוק שלי וצרכיו הבסיסיים קודמים לכל.

אני מניקה בכל מקום עם שמיכה על הקטנה..

במשפחה של בעלי אני מניקה בחדר וזה משגע אותי...באמצע שבת\ארוחה להכנס לחדר של אחד הילדים זה מבאס אותי כל פעם מחדש... אני משתוקקת לקנות סינר הנקה, אבל אני עדיין לא יודעת אם אניק בפומבי איתו.

אישתו לא מניקה או תניק כשתצטרך?

כבר חשבתי מהכותרת שגיסתך מניקה בלי שום כיסוי ובחשיפה רבתי... אבל מכוסה? עם סינר?

צריך קצת לשנות גישה ולסלק את חשיבה של התרבות המערבית שהופכת דברים פשוטים וטבעיים למיניים ומגעילים.

שמפריע לבעלך!!

גם לבעלי זה מאוד מפריע וזה באמת מצטייר לי משו לא כ"כ צנוע..

מה לעשות? בנים הם לא כמו בנות וכשהם יודעם שהתינוק מכוסה ואוכל.. זה ממש מפריע..

אולי זה לגטימי וזה אוכל אבל זה עדיין לא לכולם צנוע..

זה גם לגיטימי לעשות בשירותים, אז אולי לא תסגרו את הדלת ותכסו בחצאית??

ולגיטימי שלא ירצה לשבת שם עם כולם אם זה מפריע לו. זו זכותו, ובמקומה לא הייתי נפגעת מזה.

יש לי סינר הנקה..ואני כבר יודעת להניק בלי שאף אחד יראה,

לא נראה לי הגיוני שכל היום לפחות בהתחלה אני אשב לבד בחדר להניק,בשביל זה יש סינר הנקה,

נסי להסביר לבעלך את המציאות הזאת,אח"כ נשים לא נהנות מההנקה וחבל.

אם היא שמה סינר הנקה אז לא אמורים לראות כלום.

מילא אם היית אומרת שהיא שולפת בלי להתכסות בכלל...

בדיוק אתמול היה לי דיון על זה עם בעלי.

יש אנשים שהנקה זה מביך אותם! גם לי לא תמיד יהיה נעים לשבת ולדבר עם מישהי כשהיא מניקה מולי..
ויש קולות מהתינוק, שאפשר להגיד שזה טבעי, אבל לא תמיד זה מעלה אסיסואציות נחמדות..

ואני יכולה להבין שגברים מובכים מזה. 
זה גם אוכל של התינוק, 
מצד שני אלו איברים של האישה..

אז נכון שהם לא נחשפים לטובת הכלל, וניתן לכסות,

אבל יש הבדל בין להניק למשל ליד השולחן שכל המשפחה נמצאת, לבין לשבת על הספה בצד ולהניק.
(אני לא חושבת שחייבים ללכת לחדר בצד בשביל זה..), אבל תלוי מי הנוכחים..

זה עניין של הרגשה אישית ורגישות לסביבה.

אותי כאשה, מביך מאוד כשיש בסביבה אשה שמניקה ליד גברים.

זה לא משנה אם רואים משהו, או כמה היא מכוסה.

זה עדין אקט של חשיפה.

יודעים מה היא עושה, ויודעים מה התינוק עושה.

לא משנה שזה טבעי, שזה המזון שלו ושזה תפקידה של האמא.

ראוי לעשות את זה בחדר אחר בצנעה.

זה לא עניין של "תרבות מערב" ו"מחשבות מיניות", ככה העולם. וחבל להביך את בחורי וגברי ישראל.

לי ברור שבעז"ה בעיתו ובזמנו- אניק בחדר אחר, וכרגע לא עולה על דעתי לעשות זאת ליד גברים זרים, לא משנה כמה מכוסה אהיה.

"לא משנה שזה טבעי, שזה המזון שלו ושזה תפקידה של האמא" - כלומר הצד השני והמחירים שהוא משלם, זה בכלל לא משנה.

לא משנה אם תינוק צעיר יונק המון לאורך שעות היום, והאמא בקושי תוכל להיות שותפה לליל הסדר (נגיד) כי כל הזמן יצפו ממנה להיות בחדר נפרד. זה פשוט לא משנה! מה זה אכפת? למי אכפת מצרכים של אמא ותינוק קטן? כאילו קיים רק הצד השני. כאילו המבוכה של הנוכחים היא הנתון היחיד שראוי להתייחס אליו.

(תודי שבתור במרפאה זה לא כ"כ אפשרי... או באוטובוס - אבל כשאפשר).

ועדיין נראה לי לא לעניין לבטל ככה את הסיבות שגורמות לנשים לא פחות טובות להניק מכוסות בסלון, להתעלם מהמחירים של ההנקה הנפרדת, למחוק את הצרכים של האימהות והתינוקות האלה כאילו סתם בשביל הכיף הן מניקות בציבור.

היא לא הורגת אף אחד היתרון הגדול של הנקה הוא קשר עם האם ונוגדנים ממקרים חריגים לא יהיה פחות קשר או נוגדנים.

נחשב בהלכה לספק פיקוח נפש, כך לפי דעת רוב הפוסקים, אם לא כולם.

על כן למשל, מי שאינה יכולה להניק אלא צריכה לשאוב ולתת בקבוק (כמו אצל פגים למשל), מותר לה לשאוב בשבת ולתת את החלב לתינוק, כדי שלא יצטרך לקבל תמ"ל. ופוסקים רבים מתירים שאיבה אפילו במשאבה חשמלית, במקרה הצורך.

ולכן אישה שמניקה הנקה מלאה, מותר לה לשתות ביום כיפור אם היא צריכה לכך בשביל שלא יגמר לה החלב.

(כמבון שבדוגמאות הנ"ל אישה לא יכולה לפסוק לעצמה, אלא צריכה לשאול רב)

וברגע זה הדגמת את הבעיה שנסיון לקבוע שהנקה לגיטמית אך ורק בחדר סגור, שמכך מגיעים מהר מאוד לפתרונות כגון בקבוקים ותמ", שהם דרך לא רעה בכלל להרוס הנקה טובה. או שסתם נשים מתייאשות מהמשימה שכופה עליהן בידוד באירועים משפחתיים וכו'.

אז גם כשיושבים להניק אפשר לעשות את זה בצנעה, זה לא חייב להיות בריש גליי ובין "הנקה פומבית" להנקה "בחדר סגור בלבד" יש מרחק גדול מאוד, והמון אפשרויות ביניים. משום שגם שיושבים להניק בסלון עם המשפחה, אפשר לעשות את זה בצורה שכולם ישימו לב להנקה, ואפשר לעשות את זה בצורה שלא.

אז צריך להתחשב בסביבה, אבל זה נכון לא רק לגבי הנשים המניקות, אלא גם לגבי הגברים שלא יזיק שיבררו את ההלכות לפני שהם קובלים על נשים שמניקות בצנעה.

ומצטערת, הדוגמא שהבאת בהודעה שלך בהמשך השרשור על הנערים החילונים שהיו מציצים על הנשים בגן שעשועים, אז מצטערת זה ממש לא ראיה, מאחר שמי שמציץ בעיה שלו! בדיוק כפי שלא תגידי שאסור לרקוד בחתונה כי אולי יש מי שמציץ מאחורי המחיצה (והרי המחיצה בחתונה לרוב רחוקה מלהיות אטומה הרמטית, ומי שרוצה יכול להציץ) כך לא ניתן לטעון שאסור להניק מכוסה כי אולי יהיה מי שיציץ.

אני רואה את העובדות בשטח!!!

עוד לא שמעתי על תינוק אחד שמת בגלל ש-10% ואפילו 100% מהפעמים הוא קיבל מטרנה (ברמדיה היתה טעות אנוש הבעיתיות לא היתה במטרנה הלא פגומה ).

אני מניקה שנה חודשיים והגעתי לזה בעקר בגלל שבשלב מסוים שהוא היה מאד קטן נתתי לעצמי בלי נקיפות מצפון לתת לו מטרנה, אבל זה נושא אחר.

בטח שזה לא פיקוח נפש להביא מידי פעם חלב שאוב.

תינוק שלא רוצה משהו אחר ונתקעים למשל באוטובוס (קרה לי) אז צריכים להסתיר לא רק את האזור אלא לפי דעתי את כל האישה (הגוף) ולהחזיק כפרגוד ולא לשים על האישה, אם נתקעים זה משהו אחר.

דבר נוסף בקשר להנקה עם גברים נוספים בסביבה. זה המזכיר לי שהמדריכת כלות אמרה לי לפני החתונה: "הרב מסתכל על זה אחרת" היה לי מאד קשה להבין את זה רגשית באותו רגע, אחרי החתונה הבנתי. אני  בטוחה שרב הרבנים שהיו בני 16 לא הסתכלו על זה כמו שמסתכלים על זה היום זה עניין של לימוד תורה, בגרות וכל שאר הדברים שמכינים אדם להיות רב... טבע העולם...

כך גם בהנקה איך שאת מסתכלת על זה, זה לא כמו נער בן 16. את רואה בזה קשר לתינוק הוא רואה את החלק הגופני.

מאד התחברתי לדוג' של השירותים.

בקשר למה שכתבתי אז לא הסברתי את עצמי נכון , סליחה...

מדובר ב-2 דברים שונים:

1) גן שעשועים הוא לא מפלס אחד

2) בלי קשר לקודם, השיחה של הנערים הם לא דברו על מציצנות אלא לעצם הסיטואציה שרובם נראה לי לא רגילים אליה כי אני לא יודעת כמה תינוקות יש בסביבתם. שהם רואים דבר כזה מנשים דתיות זה לא קידוש ה' גדול.

"אני רואה את העובדות בשטח!!!

עוד לא שמעתי על תינוק אחד שמת בגלל ש-10% ואפילו 100% מהפעמים הוא קיבל מטרנה"

1) אז את אשת הלכה או לא? כי לפי ההלכה "תינוק מסוכן אצל חלב אמו".

2) אבל גם אם תתעלמי מההלכה ותתרכזי בעובדות בשטח - על-פי נתוני ארגון הבריאות העולמי ויוניצ"ף מדובר על בין מיליון לשני מיליון תינוקות בשנה שחייהם היו ניצלים אם היו יונקים.

כי לפי ההצעה שלך מי שמניקה בציבור כופה את עצמה על מי שלא נוהג לפי הפסק הזה.

לא כל מקרה הוא פיקוח נפש וזה ממש בעייתי בשבת לשאוב לבקבוק אם אין צורך. בכל מקרה לכל מקרה יש רב ולא כל מקרה הוא פיקוח נפש.

בקשר לנתונים של ארגון בריאות העולמי הם נתונים עולמיים ולא המצב של ישראל כיום.

חלק גדול מהתינוקות בעולם חיםם במדינות העולם השלישי, לא מחוסנים וחשופים להמון חיידקים, במצב כזה כל נוגדן שמקבלים מהאם הוא חשוב. דבר שני לילדים אלת התחליף חלב הוא לא מטרנה אלא הרבה פעמים חלב ישירות מהפרה/ עז וגם אם לא זה לא תחליף באיכות של מטרנה וכד'...

אני רואה בשטח שתינהוקות שלא יונקים מקסימום מצוננים יותר או  יותר חשופים לוירוסים אבל זה לא גורם למוות.

כל זה נכון למי שלא מניקה בכלל אבל משהי שמידי פעם נותנת תמ"ל בגלל שהיא רוצה להשאר חלק מסעודת שבת כשיש אורחים(מובן מאד) לא פוגעת בתינוק שלה.

לעומת זאת 'שמירת שבת כהלכתה' אומר "מינקת שתינוקה אינו יכול, משום מה, לינוק משדי אמו... וחלב זה הוא המזון העיקרי של התינוק, תוציא את החלב משדיה לתוך כלי גם בשבת, כי הרי התינוק עלול להסתכן אם ישקוהו חלב אחר"

את רואה? יש הבדל בין איך שאת מציגה את ההלכה כביכול לבין מה שספרי ההלכה אומרים. הגיוני יותר לעדכן את עמדתך ולא את ספרי ההלכה, נכון?

ובקשר לנתוני ארגון הבריאות העולמי, את צודקת, מדינות העולם השלישי מטות את הכף. בעולם המערבי יש ב"ה פחות טרגדיות עקב חוסר הנקה. אין לי נתונים על מדינת ישראל, אבל בארה"ב מדובר על כ28,000 תינוקות בשנה.

אני גם השתמשתי בהיתר זה שבני היה בן כמה ימים.

זה לא אומר שלתת לתינוק מטרנה פעם ב..... זה פיקוח נפש.

בסופו של דבר העניין פה זה לא פיקוח נפש כי אם נוחות של האשה. (באמת זה לא נחמד לשבת חלק גדול מארוחת שבת עם אורחים בחדר, אבל זה לא פיקוח נפש).

לדבריו כל תינוק בגיל שחלב אמו הוא מזונו העיקרי עלול להסתכן אם ישקוהו חלב אחר, ולכן תמיד בגיל הזה מותר לשאוב בשבת כשלא מתאפשרת הנקה ישירה, וזה לא "ממש בעייתי" כפי שכתבת למעלה.

המדע רק מתחיל להגיע לדברים שההלכה יודעת כבר מזמן

ציבורי עם שירותים ואם זה לא מסתדר מטרנה פעם ב... (גם 5 פעמים בשבוע) לא הורגת.

בכל מקרה אני לא חושבת שזו סיבה טובה לגרום להצגת התורה וערכיה בצורה לא נכונה כלפי אנשים שרחוקים מתורה ומצוות או להכשלת נערים גם דתיים. (כתבתי בפירוט למטה).

את היית אוכלת בשירותים?

גם איפה שהכיורים. בשביל מה להכניס לשם תינוק קטן? סתם זיהומים.

אם גם כשאני מכוסה זה לא בסדר וגורם להרהורים, אז גם זה שאני הולכת לחדר אחר היה עלול לגרום להרהורים (באמת! אני זוכרת על עצמי בתור נערה שהובכתי כשאישה הלכה להניק) וכן הלאה.

ההשתדלות לא לגרום להרהורים היא עד גבול מסוים, היא לא אמורה להגיע לקיצוניות, כמו נשות השאלים.

להניק מכוסה זו דרך האמצע.

אפילו מאד צנוע שאף אחד לא רואה מה קורה מתחת לכיסוי זה הרבבה יותר גרוע מאשר שאת הולכת לחדר להתלבש....

בעז"ה שתהיי אמא תראי שזה לא כזה ברור...

תמיד צרם, אבל מאז ששמעתי שהרב ליאור והרב אבינר אמרו שאין בעיה אם האישה מכוסה בכיסוי גדול (כמו שמיכה קטנה או סינר) - אז הקלתי לעצמי. עושה את הכול יותר פשוט.

מי שמניקה בחוץ, כשיש לה אפשרות להכנס לבית. שוב, אם יש אפשרות.

אני מקווה שלא סילפתי את דבריו וזה בהחלט לא ציטוט מדויק אלא כללי.

לדעתי לרוב מוחלט של הגברים אין שום בעיה לראות אשה מניקה עם כיסוי.

הראש שלנו לא כ"כ עקום וסוטה כפי שחלק מהנשים כאן נוטות לחשוב, ודאי לא כאשר מדובר באבות לילדים, שיודעים בדיוק מה יש שם מאחורי ה"פרגוד" וזה כבר מזמן לא מרגש אותם עד כדי חוסר נוחות בשלחן שבת.

ברצוני לציין שיש עדות וקהילות מסויימות בהן אין זה נחשב למגונה להניק בריש גלי גם בלי כיסוי, עד כדי פסיקה הלכתית שאין זה נחשב כ"ערווה" לעניין הסתכלות הגבר בזמן היות אשתו נידה. אבל כאן לא המקום להרחיב בכך.

היו שלום.

זר!

יש דברים שההלכה מחמירה בבעל יותר מבאיש זר (למשל איסור להעביר מיד ליד רק בבעל).

אם ככ מפריע לו -שיצא מהחדר ,

אני בפורופ של סעודת שבת למשל הולכת הצידה,

אבל אם סתם יושבים יחד,- בחירה שלו איך הוא מרגיש עם זה.

אבל אני לא חושבת שיש בזה פסול ולכן אין טעם להעיר אלא פשוט לזוז.

כל דבר לגופו תלוי איפה ומתי.

תראה לי היתר.

נכון שלגבר נשוי יותר קל מאשר רווק אך זה לא אומר שלראות אישה לא צנועה זה מותר, ודחילאק..זה בהחלט יכול לעשות הרבה...

להגיב לדעה של מישהו במילים "שטויות במיץ עגבניות".

איך את מעיזה לכתוב "שטויות במיץ עגבניות" מחוסר ידיעה של דעות בהלכה??

ליד בעלה זה רייש גלי??

ריש גלה זה אנשים מבחוץ אז מה הקשר להיתר הלכתי שליד בעלה מותר בלי כיסוי??

שבהרבה דברים זה דומה לדין של אנשים אחרים.

אני בדרך כלל מניקה בשכיבה ואף פעם לא מצליחה להנק תחת כיסוי בלי לראות את הילד שלי..

אם הנקה הייתה בתדירותמועטה  ובמשך זמן קצר כמו של הליכה לשירותים אז אפשר לדרוש ללכת לחדר אחר.

א"א לדרוש מאישה לבלות כמה שנים טובות בחדר כדי להניק. בודאי שצריך להתכסות 

אני לא צריכה להסביר לבעלי,אני חושבת שהוא צודק והוא גם לא הגבר  או הנער היחיד בחדר. אף אחד לא יבוא ויגיד לאשה מניקה משהו, כי יש בזה חוסר צניעות ולנשים זה סתם לא נעים להעיר לה. השאלה מה עושים עם הנשים שכן מניקות לפני אחרים. זה יכול להיות אפילו בשיעור או בתפילה.

נותנים לכל אחד לחיות את חייו בצורה שהוא בוחר.

(ואוסיף- יצא לי כמה פעמים שאנשים טרחו להעיר לי על זה שאני מניקה.

כל עוד זה לא היה מישהו שאני חושבת שיש לו זכות לבקש ממני לעבור מקום התעלמתי.

אני מניקה בצניעות וזהו.)

שום דבר.

משנים גישה ומפסיקים לחשוב ולחפור בזה.

מה הבעיה להניק בתפילה או בשיעור? אני מניחה שזה נעשה בעזרת נשים ולא גברים לא?

"דרש רבי יוסי הגלילי בשעה שעלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר שירה וכיצד אמרו שירה עולל מוטל על ברכי אמו ותינוק יונק משדי אמו כיון שראו את השכינה עולל הגביה צוארו ותינוק שמט דד מפיו ואמרו זה אלי ואנוהו שנאמר מפי עוללים ויונקים יסדת עוז"

סוטה ל' ב.

בעלך, וכל אדם אחר שמפריע לו, יכול ללכת בזמן הזה ללמוד תורה בחדר אחר, וכך גם להרוויח מהעניין.

אני מניקה עם כיסוי טוב בכל מקום.

יש בזה המון מ"תרבות המערב" והצורך שלנו להרחיק כל דבר שקשור לזה.

הנקה היא טבעית לאמא, לתינוק ולמשפחה כולה. כך התינוק גדל ומתפתח וכך כל המשפחה כולה.

צריך להתחבר לנקודה הטבעית הזו, הפשוטה הזו ולהפוך אותה לדרך חיים.

לעיתים האמא יכולה להיות מנותקת מהרבה דברים בגלל צורך בהנקה- לדוגמא- לקום משולחן שבת, אפילו במשפחה הגרעינית, אם כבר יש ילדים גדולים, לחזור כשכולם סיימו והיא עוד לא אכלה....

למה אמא צריכה ל"הסתגר" בחדר, לעיתים לפרק זמן ארוך, כשכולם נמצאים במקום אחר? למה היא המנודה כשהיא נוהגת בצניעות גמורה?

ממקרים שאני נתקלתי בהם, היה בהרבה יותר בולט כשהאמא קמה עם תינוקה לחדר וכולם ידעו לאיזו מטרה (רחמנא לצלן!) מאשר אמא ששמה על עצמה כיסוי ואף אחד בכלל לא ידע שהיא מניקה.

היו לי לא מעט מקרים כשהוצאתי את ילדי שסיים לינוק, ואמרו לי שבכלל לא שמו לב שיש שם ילד... והנקתי למעלה משנה וחצי...

אם במקרה שיש ילד אחד זה צנוע ללכת לחדר אחר, למה במקרה שיש כמה ילדים קטנטנים ואי אפשר לעזוב אותם זה בסדר להניק ככה? הרי אנחנו לא רוצות לרדת ממדרגתינו הצנועה.....

ומה יש לעשות בנידון? - עבודת המידות! לנשים הצדקניות האלו יש רבנים גדולים שמורים ומעודדים אותן לנהוג כך. אז מי אנחנו שנדבר? אנחנו יכולים לחנך רק את עצמינו ולהסיק מסקנות לדרך חיים שלנו!

אנחנו צריכות להבין שמה שטבעי עבורנו לא בהכרח טבעי עבור אחרים. וכאן נוצרת הבעייה.

הדבר שעומד בבסיס נושא הצניעות (בלי קשר להנקה) הוא השתלבות עם הסביבה.

אני אתן דוגמה - רכיבה על אופניים לנשים - יש שיראו בכך חוסר צניעות מוחלט ויש שיראו בכך דבר נורמלי לחלוטין.

אך החכמים ביותר יתייחסו לכך בהתאם לסביבה. אם האישה רוכבת על אופניים במקום בו היא היחידה שנוהגת כך, אכן מדובר בחוסר צניעות, שהרי היא מושכת את העין של הסובבים אותה.

אם אותה אישה תרכב באופניים במקום בו נשים רבות נוהגות כך אז היא תחשב לעוד אחת שנוסעת באפניים ולא תעורר שום תשומת לב מהסובבים אותה. ובמקרה זה אין כאן חוסר צניעות.

כנ"ל לגבי הנקה.צריך להבין שלא כולם רואים בזה דבר טבעי, במיוחד גברים ואפילו נשים. היום אנחנו בדור שלא כולן מניקות וזה לא אקט טבעי שרואים אותו סתם כך ביומיום. לכן גם כאן אנו צריכות לחוש את הסביבה ולפיה לנהוג. אם בקרב המשפחה זה נהוג וזה חלק מההתנהלות בסעודה אז אכן זה לא  מושך את העין. ולמשוך את העין זה אומר שבראשם של הסובבים עולה התמונה של האישה חשופה, זה לא משהו שאפשר למנוע.

אך אם מגיע אליכן אדם זר, או חברים שהזמנתן לסעודת שבת, תסכימו איתי שלהניק בפניו גם אם אתן מכוסות זה מעורר תשומת לב, זה מביך את הסובבים, ומעלה תמונות לא צנועות לראש. גם אם זה הדבר הכי טבעי בעולם!!

אז לצאת עם כלל שהנקה זה דבר טבעי ולכן אני מניקה היכן שבא לי זו דרך שנועדה לשרת את הקו מחשבה שלכן בלבד. להבדיל יש נשים לא דתיות שרואות בגופן דבר טבעי/ אנושי שאין צורך לכסותו ולמי שיש לו בעיה עם צורת הלבוש שלהן זו בעיה שלו. יש צדק במה שהן אומרות הן הרי לא בעונש. אך אנחנו כנשים דתיות מבינות שעלינו להתחשב בסביבה ולהשתלב עימה.

אין כאן שום ביקורת על אף אחת אלא מתן נקודה נוספת למחשבה.

אכן, העולם לא שחורק ולבן, ואנחנו צריכות להשתלב בו בחוכמה.

חוכמת נשים בנתה ביתה. הצניעות היא אומנות, צריך לדעת איך לשלב אותה באומנות בחיי היום יום.

אני מניקה כבר שנה וחודשיים, יודעת עד כמה העניין לא פשוט.

הנקה בפומבי זה חוסר צניעות ומזעזע אותי בכל פעם מחדש.

אם נערה בת 16 היה יושבת בפומבי ומתעסקת באזור כמו אישה מניקה עם שמיכה עליה חוץ מזה שהיתה נחשבת ללא נורמלית (זה לא כך לגבי מניקה) אז זה היה חוסר צניעות מוחלט!!!!

גם לי בתור אישה שאני רואה מניקה עובר לי בראש מהי עושה שם אך הסתכלות שלי על הנקה היא אחרת משל נער בן 16 או על גבר אחר בעיקר מי שעדיין אין לו אישה מניקה/ הניקה בעבר.

אני עברתי לגור במקום שבו ההנקה מקובלת מאד בגן שעשועים (מדובר על קהילה ממש דוסית- מה שזעזע אותי יותר),  את בעלי זה ממש הביך (סה"כ בא עם הילד לגן שעשועים).

יום אחד שמעתי שיחה של נערים מתיכון חילוני קרוב- הנשים האלו היו אטרקציה מבחינתם גם אם היו מכוסות במליון סינרי הנקה ושמיכות (הן לא חשבו על זה שהגן לא מפלס אחד...)

שההלכה היא כזאת: מי שמכוסה ונוח לה להניק בציבור. יכולה לעשות את זה.

ושכל אחת תעשה מה שהיא חושבת.

ותוספת מדעתי- ומי שלא נוח לו/לה עם זה שיסיח מדעתו ולא יחשוב על זה. נערים מתיכון חילוני הם לא דוגמא לשום דבר. ואם הנקה מעוררת אצלם דיבורים כאלו זאת לא בעיה בנשים שמניקות. זה הרבה יותר עמוק מזה.

[נ.ב. ואני מניקה בחוץ עם שכמיית הנקה שמכסה הכל מכל הכיוונים]

בין נערה שתחשוף את גופה לאישה שמניקה. זה בדיוק ההבדל - עיסוק בחזה ללא צורך זה מן הסתם משהו מיני והנקה זה לא מיני!!!!!!!!! גם לבעל כשאשתו נידה מותר לראות אותה מניקה, והוא הראשון הרי שיהיו לו אסוציציות. אז ב"ה, התורה מבינה שכמה שמנסים בעולם להראות שכולם סוטים ומלאים במחשבות, הנקה זה משהו בריא וטבעי וקשור לאם ולתינוק.

בעיני זה גם תחושה של האישה. אם אני חושפת את גופי בסיטואציה מסויימת בלי קשר להנקה- אז יש פה התעוררות מינית גם שלי וגם של מי שמולי, ואם אני מניקה, אז לי אישית אין שום התעוררות ואני מניחה שגם למי שמולי.

נערים בתיכון חילוני- שיהיה להם בהצלחה. את יודעת שיש פדופילים שלראות ילדה בשירותים זה הדבר שהכי עושה להם את זה? אז מה? זה סטייה מהנורמה.

כשהייתי אולפניסטית תמימה, קרה לי פעם למרבה הצער שהגיעו לאוזניי חילופי מילים בין שני חיילים שליוו טיול שנתי שלנו. הם החליפו ביניהם הערות בוטות על הלבוש הצנוע שלנו, שלא ציפו לו. השרוולים הארוכים, החצאיות. עצם העובדה שהיינו מכוסות כל-כך - עוררה אצלם מחשבות זימה!

למרבה הצער, כשנער גדל במציאות של הפקרות וחשוף יומם ולילה לתכני זימה, הדבר היחיד שיכול כנראה לגרום שלא נגיע חלילה להרהוריו הוא שפשוט לא נהיה קיימות עבורו. נסתגר בביתנו וזהו. ניעלם. ואת זה - אני בטוחה שההלכה לא דורשת מאתנו.

באמת אני לא חושבת שעבור נער כזה יש הבדל גדול אם אנחנו מיניקות מכוסות או פורשות לחדר אחר כדי להניק. כששטופים בהרהורים - שני הדברים האלה מביאים להרהורים.

בפועל זה לא כך במיוחד שמדובר בציבור חילוני שגם לא חשוף להנקה.

לצערינו הרב בציבור החילוני למעט אצל נשים מניקות/ הניקו ובעליהן (וגם לא תמיד) ההנקה נתפסת כהתעסקות עם איבר שהוא גם איבר מיני. לפי דעתי זה נכון גם לנערים דתיים שלא חיים את עניין ההנקה. לפי דעתי זה חלק מעניין של בגרות כמו למשל הסתכלות של נערות בנות 13 על סימני הבגרות בגופן (כולל מחזור) לעומת הסתכלות של אישה נשואה. אישה שתקופות בחייה סובבות סביב ההנקה יש לה הסתכלות אחרת.

בקשר לבעל, יצא לי לדבר על זה עם בעלי והוא אמר לי שבזמן ההנקה (במיוחד שהיתה לי בעיה עם זה בהתחלה ולקחתי יועצת הנקה) ההסתכלות שלו בתור בעל היא כעל קשר עם התינוק והמוקד הוא ההנקה עצמה, אם הילד מצליח לינוק כמו שצריך וכו'.... וזה בגלל שהוא חי את ההנקה כאוכל וקשר לתינוק.

לעומת זאת, אצל מי שלא חי את זה , זה לא כך.

שהייתי עם יועצת הנקה בחדר סגור ישב ליד בעלי עוד מישהו שאשתו היתה עם יועצת ההנקה בחדר.

מדובר על אדם שאשתו מניקה. בעלי ממש הובך מהשיחה עימו ובעיקר ממהסתכלות שלו על הנקה וכן נכנסו  לשיחה מילים שהעידו גם על הסתכלות מינית. אני עד היום זוכרת איך שכן שלנו שהייתי בכיתה ה' טרח להודיע לאמא שלי (שכל הרחוב שמע) שאשתו מניקה את הבת שלהם (זה היה מביך).

אין מה לעשות זאת החברה שאנחנו חיים בה. אני ממש לא מדברת רק אל חברה חילונית אלא גם על נערים דתיים שעדיין לא למדו מהי ההסתכלות הנכונה.

אנחנו גם בתור נשים שאם נרצה או לא מייצגות את התורה וערכיה צריכים להתחשב "באיך הסביבה רואה אותנו" כדי שלא נראה מסרים שכביכול סותרים.

אני מעולם לא ראיתי חילונית מניקה (וראיתי בגן שעשועים לא מעט) שמניקה בפרהסיה. להיפך, שמעתי על הרבה מתנגדים מהצד החילוני.

שהיתי בשרות לאומי (במקום חילוני) שמתי לב שהרבה פעמים לבוש חשוף לא נתפש כאקט מיני אבל "התעסקות"- ברמות שונות כן כי זה מסב את תשומת הלב.

אנחנו צריכות להזהר לא להכשיל......

א. תפסיקי להשליך מההסתכלות המסובכת שלך על "ערכי התורה" וכל מני דברים כאלה.

את אישית, יש לך בעיה עם כל הקטע הזה ואת הופכת את זה לאיזה אידאולוגיה ודאגה לנפש של האחרים ואיך הם יסתכלו על התורה וכו'.

הייתי יותר דואגת שאנשים יחשבו שלתורה יש בעיה עם דבר בסיסי כ"כ.

ב. כל הסיפורים שלך מהחיים לא משקפים ולא מוכיחים כלום. בכל מקום יש אנשים עם יחס משונה. וחלק גדול זה גם הפירוש שלך לדברים.

ג. לא ראית חילונית מניקה בגן שעשועים? נו באמת אולי לא הסתובבת במקומות הנכונים.

ד. אם שכן שמספר לאמך שאשתו מניקה גרם לך לכזאת מובכות... את לא שמה לב שמשהו אצלך קצת קיצוני?

ונגיד שזה גרם לך למובכות אז מה זה בדיוק מוכיח?

אני מקווה שבע"ה הילדים שלי יהיה להם יחס סביר לדבר בסיסי כ"כ ולא יעשו מזה כזה סיפור.

כרגע אין לי תינוקות ועדיין הם יודעים יפה מאד שהם ינקו ושזה מה שאמהות עושות עם תינוקות. לא נראה לי שזה גורם להם למבוכה.

א. אני כתבתי על דברים שאמרו נערים- זו ההסתכלות שלהם. לפי דעתי אנחנו צריכים להיות מודעים לסביבה שאנחנו חיים בה וצריך להיות חשוב לנו איך מעשינו משפיעים עליה.

ב. אני לא ראיתי חילונית מניקה בגן שעשועים זה לא אומר שאין כאלה בכלל אבל זה ממש לא מקובל להניק בגן שעשועים -  אני מדברת על המון גנים שהייתי בהם בערים שונות עם % גבוהה של חילוניים.

ג. העניין זה איך השכן אמר ובאילו מילים הוא השתמש ואילו ביטויים.....  לא עצם האמירה.

דרך אגב, אני מניקה והבן שלי בן שנה וחודשיים.

ואת גם לא אמורה. 

את תרגישי בנח, ומי שלא בנח שילך. 

אחוזי ההנקה אצל דתיות גבוהים מאחוזי ההנקה אצל חילוניות. חילוניות מיניקות פחות. להתרשמותי אצל החילוניות שכן מיניקות - מקובל מאוד הנקה במקומות כמו גני שעשועים, לא בהכרח עם כיסוי. העניין הוא שאין המון כאלה. לא כי מקובל אצל חילונים להניק בצנעה - אלא כי לא כל כך מקובל אצל חילונים להניק.

אצל חילוניות מקובל להניק בדיוק כמו אצל דתיות ואולי אפילו יותר, וגם חילוניות יעדיפו להניק בצנעה (מכוסות, לא מסוגרות באיזה חדר) ושלא כל העולם יראה את השד שלהן.

מי שיש לו מחשבות והרהורים מלראות אשה מניקה זו סטיה. כל ההתעסקות המוגזמת עם צניעות היא סטיה.

ואגב, את סינרי ההנקה ואת שכמיות ההנקה פיתחו נשים חילוניות. סתם לידע כללי...

כך שכעת זה עניין רק בינך לבין קונך ואני לא צד בעניין.

אם את רוצה את המקור לנתונים שהבאתי, את יכולה לקרוא כאן:

http://www.starmed.co.il/DOH/BabyFood5

בציבור החילוני לא אומרים שהתינוק רוצה לינוק אלא איזה איבר הוא רוצה וזה לא אומר שזה מיני פשוט ככה הם אומרים.

יש לי חברה חילוניה שהיא מניקה בפומבי ובאמת) והיא אמרה לי שהיא שמה סינר כי היא שמה לב שזה מביך גברים דתיים דווקא אז א"א ללמוד משום סיפור שום דבר.

בעיני אם התורה קבעה שהנקה זה לא מעורר מחשבות מיניות ואני אישית לא מרגישה שום תחושה מינית בהנקה זה מספיק.

יש גם נשים דתיות לא אומרות שהתינוק רוצה לינוק אלא רוצה ציצי... (סליחה...)

ותסלחו לי, להגיד לילד לשבת על הטוסיק גם מעורר מחשבות? נו באמת.

יותר מידי התעסקות בצניעות גורם לחוסר צניעות הכי גדול שיכול להיות.

מביכה אותם.

האמת לא ממש יודעת מה המוסד מצפה, אני לא מהאימהות שמדברות עם המחנכת על בסיס יומיומי 😅

התקשורת שלי עם המחנכת זה כשהיא שולחת הודעות בוואטסאפ על דברים חשובים- הכתבה, ש"ב ספציפיים, תחרויות של מי מביאה הכי הרבה פתקי נחת/ קוראת הכי הרבה ספרים וכו'.

מבחינתי, אני מתזכרת אותה כל יום על הכנת מערכת והכנת ש"ב. אם היא אומרת שאין לה סבבה, אם יש לה היא מוציאה ועושה. אני לא יושבת לידה ולא כלום, במקסימום היא צועקת אליי "כמה זה 9 ועוד מספר כלשהו??" (קשה לה עם 9 משום מה) ואני עונה לה "כמה זה באמת?"

אם מגלים פתאום דף של ש"ב מהעבר שלא נעשו, אז היא עושה. ואם הצטבר לה ואין לה כח אז אני אומרת לה שהיא לא חייבת.

אה וגם אני מקשיבה לה לקריאות, וחותמת, המורה מבקשת לקרוא כל קטע 5 פעמים אבל אני מסרבת לשמוע 5 פעמים אותו דבר אז חותמת לה אחרי אחד.

וזהו 🤷‍♀️

איך זה אצלכם?

אחרי החגים התחילו לדרוש אצלינו חתימת הורים שבועית ביומן שההורה ראה שהילד מכין ש.ב. ושהדפים בספרים מושלמים לפי העמודים שכותבים שעשו

והוא לא אוהב לעשות ש.ב. אז אני צריכה לשבת איתו כל יום להכין ש.ב. 🤨🤨

חוץ מזה- יש דף חזרה שבועי בתנ"ך ובמשנה שצריך לעשות עם הילד ולחתום עליו

ופרויקטים פה ושם במולדת וטבע שזה דורש אותי לגמרי לגמרי (בנתיים היה 2 פרוייקטים מאחרי החגים אבל הבנתי שזה הכיוון)

וזה גדול עלי חחחח רוצה לדבר על זה באסיפת הורים הקרובה אבל מנסה להבין אם זה הנורמה

האמת שאצלי הגדול כבר בתיכון.....

ויש לי 'לד ב-א'....

אף פעם לא הרגשתי כל יום כאילו אני חותמת על קניית בית....

שקלתי לעשות חותמת....

האמת אצלינו גם כמות ש.ב היומית זה כמו שבועי אצל הגדול בכיתה א'.

וכמו שכתבת ...

אצל נגדולים זה היה דף שבועי קריאב בכיתה א' ואולי פ"ש בכיתה ב' בשולחן שבת....

היום זה כבר הצפה....

כל יום קריאה- כמובן חתימה

לשבת 2 משימות כמובן עם חתימה ליום א'....

כאילו..... תשחררו ממני....

הכל חשוב אבל במינון והכי חשוב גמישות בזמנים יש לנו ימים עמוסים, יש עוד ילדים....

צריך שיהיו חתימות שבועיות לא יומיות.....

וכמובן עוד פרוייקטים כל יומיים עם חתימות שאני לא טורחת לקרוא.....

מההודעות של המורה כנראה שבפועל הורים לא עומדים בזה.....

ומה קורה אם הוא לא מכין הכל?

ואם תחתמי שהכין והוא הכין רק חצי?

או לא תחתמי בכלל?

נגיד אצלנו המורה בכיתה ב' אמרה בפירוש שהיא לא אומרת כלום לילדים שאין להם שיעורים (בקטע של, היא לא אומרת בטון קשוח- למה לא הכנת שיעורים??), היא רק אומרת להורים שיקפידו כי בסופו של דבר זה עוזר לילד.

וחוץ מזה תסלחי לי, אבל יש הבדל בין ש"ב בתרגילי בסיס בחשבון שבסופו של דבר זה לטובת הילד שישלוט בהם, לבין פרוייקטים בטבע של לא יודעת, לתאר את צבע האדמה ולצייר חיה שפגשו בדרך או לא יודעת מה.. שווה להחליט על מה שמים את כל האנרגיות

1. מוצגים בכניסה לבי"ס עם שם הילד

2. זה נכתב כש.ב. לא מטלות אתגר

כאמא נראה לך שאני יכולה לשחרר ולתת לו להתמודד לבד מול המורה?

כל הילדים מגישים את הפרוייקטים האלה?

וואי אם היה אצלינו הייתי מתחרפנת. לא מספיק אני צריכה לג'נגל עבודה ובית וילדים ומשימות קופצות כמו מוסך מצפים ממני עןד להכין עם הילדים פרוייקטים במדעים? 😶

שיסלחו לי המורות המשקיעניות אבל וואו 😅

וכן לגמרי הייתי מעלה את זה באסיפת הורים..

ולגבי לתת לילד להתמודד לבד, אם זה משהו גדול כמו פרוייקט כן הייתי מעדכנת את המורה מראש או שולחת עם הילד פתק. אם זה סתם הכין 4 עמודים בחוברת במקום 5, לא הייתי עושה כלום. שהילד יגיד שאמא ויתרה לו.

ולגבי חתימות אני חותמת חופשי, אם אני בכלל זוכרת. אולי אני אמא שזורקת אבל זה המקסימום שאני מסוגלת. וככל שהזמן עובר יש עוד ילדים שצריך לעקוב אחרי המשימות הלימודיות שלהם וזה גם דורש תשומת לב

ונראה לי הולכת לנסות לשחרר קצת, מקווה שזה יעבור בשקט מצד הבית ספר

(כן הבנתי שזה נחשב לבית ספר עם רמה לימודית גבוהה אבל נראה לי אפשר להגיע לרמה לימודית גבוהה גם בלי לחץ על ההורים)

אצלינו אני בדקתי ספרים כל שבוע לראות שעומדים בקצב. פעם בכמה חודשים ביקשו חתימת הורים על טווח עמודים. ופעם בשבוע דף קריאה שחתמתי אחרי פעם אחת

בעיקרון עדיין מצופה בגיל הזה לעקוב לגמרי אחרי הכול.

בפועל, יש ילדים בגיל הזה שיכולים להיות אחראיים לעצמם, מקסימום לומר, "אמא, שיעורי הבית שלנו זה לקרוא בקול למישהו מבוגר!" אף שאת יודעת בוודאות שהוא קורא מצוין...

ויש ילדים שגם כשתשאלי אותם אם יש שיעורי בית, ותבדקי בעצמך אם יש להם, ותנסי להכריח אותם לשבת לעשות את שיעורי הבית - הם יסרבו בתוקף, ואת תיאלצי ליצור קשר עם המורה ולהסביר שכל מה שאת מנסה לעשות לא עובד, ושאולי יש פתרון אחר כלשהו...

מעורבת ועוקבת. מזכירה לו להכין שיעורי בית, ולפעמים גם יושבת לידו. לרוב הוא יודע מה שיעורי הבית אבל אני גם רואה באפליקציה. אין לו הרבה - כל יום קצת או בחשבון או בעברית. לפעמים הוא מסיים כבר בכתה.

חוץ מזה יש דף קשר שבועי עם שאלות חזרה בתורה ומבקשים חתימה שעברנו יחד על השאלות ושהילד חזר על הפסוקים שנלמדו.

לפעמים המורה לעברית מבקשת חתימה על קריאה.

אני מניחה שמצפים מההורים לשים לב שהילד מכין שיעורי בית בגדול ולעקוב אחרי מצבו, גם אם לא ברמה יומיומית. לא בגלל משהו מסוים מעבר לבקשות לחתימות הנ"ל, פשוט הנחה שנראית לי סבירה.

אם אני רואה שילד מסתדר וציונים טובים, אין תלונות אני ממש משחררת.

אם יש קושי אני יותר על זה אבל בטח לא ברמה היומיומית...

יש מורות יותר מקפידות שהכל אצלם מסודר ויש כאלה שפחות.

גם תלוי בילד, יש לי כאלה שממש צריכים הכוונה וכאלה שגם בכיתה א היו עם יד על הדופק וידעו לבד מה צריך

יש מחברת קשר שצריך לחתום בה על כל אי הכנת ש.ב וכדומה, כנל איחורים וכד

ובכללי הילדה מגיעה לבית ואני שואלת/ היא אומרת אם יש שיעורים והיא עושה

כרגע הוא במצב שהוא כמעט ולא עובד בכיתה, אז אני עושה איתו הרבה בבית.

זה כולל לשאול אותו מה צריך (המורים שולחים בווטסאפ שיעורי בית, אבל הוא צריך להשלים יותר),

לשבת איתו לעשות, כולל לכתוב לו את התשובות,

לוודא שהוא מביא את הציוד הנדרש,

ביום שישי לעבור איתו על דף קשר ולחתום

מבית הספר הציפיות נמוכות מידי.

אני לא מקבלת תלונות על חוסר התפקוד בכיתה ועל חוסרים בשיעורי בית (אני לא עושה איתו הכל, בעיקר בחשבון).

אני צריכה ליזום את הקשר עם המורים.

אצל הגדולה שלי זה היה שונה לגמרי.

לא היו לה הרבה שיעורי בית, כי הרוב היא היתה מספיקה בכיתה. וגם במה שהיה לה, היא היתה הרבה יותר עצמאית.

גם קטע היומן הפיזי שהחליטו להדפיס, מה הקטע?

אתם שולחים ש.ב. בוואטסאפ, תרגיעו... ולמה אני אמורה כל שבוע לחתום שעברתי על הילקות והקלמר ויש את כל הציוד הנדרש והחומר הושלם כראוי?

בינתיים לא חילקו משהו.

בדרך כלל שולחים הודעות, וגם הבן שלי יודע מה צריך.

אצל הבת שלי יש יומנים, אבל השנה לא קניתי לה.

היא בפועל לא משתמשת ומסתדרת גם בלי.

חתימה זה רק על הדף קשר.

הייתי שמחה שהיה יותר מעקב על ציוד להכנת שיעורי בית מצד בית הספר.

תהיה לבן שלי יותר מוטיבציה להכין שיעורי בית, אם הוא יתוגמלו על זה בכיתה.

משחררת בהדרגה לפי התפתחות הילד והיכולת להתמודד עם כשלון/ ביקורת/ הערות.

אני יושבת לידן כשהן עושות ש"ב

לרוב זה דפי קריאה- להקשיב ולחתום

או קצת סיוע והכוונה בחשבון.

לדעתי הן לחלוטין מסוגלות לעשות לבד, סתם כיף להן הזמן הזה איתי ואני כן משתדלת לפנות אותו

כי אח"כ יש אוטוסטרדה של להקשיב לגדולים/לטפל בבייבי ופחות יש לי פניות אליהן.

יש ימים שאני פשוט מנמנמת על הספה בסלון לידן והן מדי פעם באות לבקש "אישור" שהתרגיל נכון וכו'...

יש לכם ש.ב. רק בחשבון וקריאה?

אבל לא משהו קבוע

פעם היה זול

היום יש דברים שכן משתלמים יותר, צריך לבדוק

חולצות לבנות לילדים- מכופתרות ופולו.

מכנסיים לבנים

טייצים לבנות

לפעמים מארז של חולצות.

קודם כל זה מאוד איכותי.

יש דברים יקרים כמו מותגים, וגם כל מיני חולצות ומכנסיים, ויש דברים - בעיקר מארזים שהם כן במחיר שווה.

תכלס - הם העלו מחירים, אבל גם בארץ הכל עלה, כך שיכול להיות שעדיין יותר משתלם שם.. לא עשיתי השוואה מדוקדקת.

ולא מכירה קוד קופון

יש להם קטגוריית אאוטלט ששם יש הרבה דברים במחיר טוב

טייצים לכל הגילאים, בגדי גוף לתינוקות, מארזים של תחתונים גם למבוגרים..

וסופר איכותי!!!

אני לא קונה ביגוד יפה משם רק את הבייסיק שהוא זול ואיכותי ממש

עם הזמן כבר פחות אבל עדיין, יש דברים שאין להם תחליף

ואיכות מצויינת

יש שם גם לילדים חולצות לבנות מכותפרות איכותיות בטירוף במחיר בדיחה..

יחסית ללידר וכל מיני בזארים זה אולי יקר

אבל ביחס לפוקס/קסטרו וכו זה זול/שווה ערך

והאיכות בכמה רמות מעל

חולצות שבת לבנים זה מדי בית ספר שם וממש משתלם

המארזים גם

בחורף אני אוהבת את גינסים עם הגומי-

נראים מעולה ונוחים מאוד (לא אוהבת להלביש פוטר/טרניג... מרגיש לי פיג'מה)

ואנחנו גרים במקום קר מאוד

אז גם נעלים מחממות מעילים ובגדים טרמים שקשה יותר למצוא בארץ במחירים נורמלים

טייצים, מארזי חולצות, בייסיק, לפעמים תחתונים.

לפעמים מוצאת עוד פריטים שווים במחיר סביר או משקיעה טיפה יותר בתקופות שנח לי לא לצאת מהבית. הבנים שלי די מוכנים רק מכנסיים משם. מאוד נוחים להם ביחס למה שפה. בגיל הצעיר זה כן זול יותר מאשר בארץ שלא נגיד בשיא סוף העונה. בגיל של המתבגר זה כבר לא זול אבל זה די מה שהוא מוכן... הצ'ינו.

לתינוקות אני אוהבת את הסטים.....

במיוחד עם רוכסן ל-2 הצדדים.

פוטרים וסוודרים יקרים בכל הגילאים

פולו לבנות (צבע לבן) מצוינות.

חולצות פולו בכלל....

צ'ינו לשבת לבנים

בנות יש שמלות או טוניקות וטייצים טובים.

שמלות רק לגן.

מביה"ס מקפידה על אורך....

בנקסט זה במחירי ילדים (בערך מקביל 13-16Y) בארץ זה ממש יקר כי זה מידות שאין בבזארים- רק במותגים

עם פוטר בפנים ומה דק?

לכן לא מזמינה כי זה לא ברור.

נעימים כאלו לא כמו הסוג שעם פליז בפנים

סטייל אנגליה בחורף עם גרביים חמות גבוהות חחח. מאז לא הזמנתי מכנסיים מסוג פשוט.

מכירה את הבגדי גוף. מעולים למעברים. לחורף מעדיפה חמים.

אם כאן בארץ היא במידה 3-6 עכשיו, מה לקנות לחורף? (רוצה שיהיה לכל החורף. עכשיו עוד לא ממש חורף)

לפי מה שכתבת, כנראה הייתי קונה 3-6, אם את רוצה שיתאים לעוד חודשיים שלושה בערך.

אצלי 0-3 של נקסט התאים עד גיל חמישה חודשים (די תואם למשקל שכתוב).

אבל אין שם הרבה בגדים ממש חורפיים.

או שניים והם מגיעים איכותיים ונשמרים ברמה גבוהה.

קונה בעיקר לבנים. הם לא אוהבים כל מיני. מעדיפים גזרה מסויימת ואז יש כמה צבעים וסגרתי מלתחה.

לבנות קונה טייצים ותחתונים.

מכירה את המידות אז לא צריכה להתלבט.

בעיני סוגר פינה.

אבל אם לך הקונספט לא מתאים הכל טוב.

כל אחד ומה שנוח לו

אפשר בחורף גם טייץ, או לא ללבוש כלום.

טייץ זה לא יפה בעיני

ואי אפשר בלי כלום כי קפוא

במקום קר מאוד. לרוב הולכת עם שמלה ארוכה ומגפיים, בימים קרים מגפיים יותר גבוהים. בפועל מתי אני בחוץ? קצת במעברים. לא עומדת בחוץ שעות. בימים ממש ממש קרים כן לובשת טייץ. גרביון אין סיכוי.

אבל רק אומרת שלדעתי זה שקר זה לא תירוץ...

כי אפשר ללבוש טייץ בלי שיראו אותו בכלל, למשל טייץ+ מגפיים גבוהים/ טייץ+ גרביים/ טייץ+ חצאית ארוכה... הרבה נשים לא אוהבות גרביונים (אני ביניהן...) ומתלבשות יפה וחם בחורף בלעדיהן. מה גם שרוב המכנסיים שבאופנה הן לא מחממות במיוחד...

אם את רוצה בגלל סטייל/ אופנה או כל סיבה אחרת כמובן זו החלטה שלך, אבל אני חושבת ששווה לדייק את הרצון גם בשבילך וגם בשביל להעביר אותו הלאה. .

זה אחד ההיבטים החשובים כשבוחרים מה ללבוש

ממש לא תירוץ

לרוב

דיוק בסיבה

לא ממש פותר קונפליקטים

במיוחד בנושא רגיש כמו לבוש

אני מאד רוצה לעבור למכנסיים ולא נעים לי ממך

ואולי שווה לחקור קצת לעומק את העניין של חצאית מול מכנסיים, למה היא נחשבת צנועה יותר.

יכול להיות שתגיעי למסקנה שבאמת זה לא משנה, אבל לפחות זה יהיה מתוך בירור, ותוכלי להציג לבעלך את הבירור הזה.

לפתוח זה הצד הפחות קשה

לשוחח בכנות על הרצון שלך

יש סיכוי גבוה שהוא לא רק יתאכזב

אלא יתנגד באיזשהו אופן

זה החלק היותר קשה

מה לעשות עם הקונפליקט

מי יוותר

(חוויתי קונפליקטים בלבוש

ממש מבינה את הצורך ללבוש מה שרוצים ולא בהכרח מה שמקובל בסביבה או על בן הזוג)

אצלי המעבר היה הדרגתי

אבל אני כן זוכרת את 'השיחה' על המשמעות כלפי הבת שלנו וישור קו

היה די ברור לשנינו שזה החלטה שלי בלבד

גם אם הוא היה מעדיף אחרת

ושאני לא אוכל לדרוש מהבת שלי ללכתעם חצאיות כשאמא שלה לא...

אני חושבת שאם אין לו מושג בכלל- אין מנוס מפשוט לפתוח את זה

לא הייתי באה עם החלטה

יש בזה משהו מרתיע

כן הייתי באה עם אמירה שאצ חושבת על זה. את רוצה לשמוע את דעתו אבל ההחלטההיא בסוף שלך

דבר יפה זה ולא מובן מאליו

זכיתם

'היה די ברור לשנינו שזה החלטה שלי בלבד

גם אם הוא היה מעדיף אחרת'

מוכנה לכך

זה לא שונה בעיניי מהחלטה של גבר לעשות דברים בסגנון. ונשים מעידות פה שזה מאכזב

קחי בחשבון שכמו ש @מקקה כתבה את לא תוכלי לצפות מהבנות שלך לשים חצאית ויש מצב שזה משפיע על התגובה בנוסף ל- מה יגידו

אם כי אני חייבת לומר שיש לי דודה שלא הלכה לא עם כיסוי ראש ולא עם חצאית והילדות שלה כן הולכות עם חצאיות. לא עם גרביים ולא עם כיסוי מלא.

הטקטיקה שלי בזמנים מאתגרים ומסחררים כאלה זה לומר לעצמי שהכל עובר

ואולי כדאי לך לחשוב על הקפאת בסיסים של ארוחות? ולא יודעת איך הבית שלך מאורגן אבל אם את יכולה להושיב אותם על כיסא אוכל לידך במטבח עם תעסוקה שלא מועדת לפורענות

זה מכניס מרווח נשימה...

ותתני לעצמך מדליה של עלופת על חלל

מגיע לך ביושר 🥇🎖️🏅🏆🥈🥉

כדאי ללכת להיבדק🫢

ואת נשמעת אמא אלופה.

יש לכולם ימים כאלה.

וקשוח ממש עם קטנטנים ♥️

ואת עומדת בזה לבד?

מגיע לך כתר!🤴

אני מקווה שבעלך יכול לחזור בהקדם הביתה, כי לפי התיאור שלך ממש כדאי לקחת את הבינוני להיבדק במיון... (החליק על הראש והקיא אחר כך - זה עלול להיות סימן לא טוב...)

סליחה שמלחיצה😬

הקאות אחרי נפילה על הראש זה דגל אדום..

ממש ממש סיוט.

יש ימים כאלה! את מהממת. חיבוק גדול!

של רויטל ויטלזון בדיוק על זה..

עזר לי מאוד

למרות שעש לי גם מתבגרת וזה מתיששש

מיון,

בעלי בדרך

בעזרת ה' שיתברר כשום דבר

יש וירוס הקאות נוראי שמסתובב עכשיו

נקווה שזה רק זה

ללכת להבדק זה חובה אבל

מחכים לעידכון ממך

תתכוננו לאפשרות של אשפוז (אפילו נפשית, אבל גם טכנית - לארוז דברים שצריך).

בע"ה יסתבר שזה כלום!

רפואה שלמה

טוב שהלכתם להיבדק!!

🩷🩷

תודה על התמיכה (מחבק)

C.T תקין, מדדים תקין

אבל המשיך להקיא במיון אז מעקב לילה עם אישפוז.

נשארנו במיון עם שתי הקטנים

הגדולה נשארה אצל סבא(חרדת נטישה)

מחכים לבדיקת רופא

אבל הוא ממש חיוני ומשתובב

ברמה ששלף את הפקק של העירוי

אוכל שותה רץ במחלקה

אז זה מריח טוב

כ"כ שמחה לשמוע!!

מעלה הצעה: אולי שבעלך יישאר איתו לבד שם, ואת תהיי בבית עם התינוק ועם הגדולה?

גם בשביל הגדולה, שלא תהיה מרוחקת מכם, וגם בשביל התינוק, שעדיף שלא ישהה זמן רב בבית חולים...

זה מה שעשינו. חזרתי, אני עכשיו עם הגדולה.

התינוק ישן מבסוט

הגדולה מתפנקת בבוקר אישי

את אמא אלופה!

וזה גם קרוב לי.

רוב המיילדות שפגשתי היו אחלה

לא זוכרת עוד משהו מיוחד.

ממש. המיילדות והרופאות שם היו מעולות ורגישות.

באשפוז, תלוי באיזה מחלקה.

בג' בעין כרם היה לי צפוף ומבאס. בד' היה לי חדר לבד והיה מושלם. והצוות שם תפעל לי אירוע חירום רפואי בצורה מדהימה..

בשערי צדק היחס של הרופאים בחדרי לידה היה מזעזע. העומס שם ממש השפיע. היחס במחלקות גם לא היה משהו. אבל בביות מלא כן נעים ומרווח.

יש להן חסרונות, אבל סך הכול בסדר.

באשר למיילדות - פחות יכולה לחוות דעה, כי ילדתי רק שלוש לידות לא פרטיות.

אבל לא הייתי באחרים. (הייתי רק בביקור חולים, והיה מזעזע... אבל כבר נסגר)

הייתי פעמיים בלידות ארוכות, כל המילדות סבבה לגמרי יש יותר ויש פחות אבל כולן נחמדות מאוד.

מחלקה לא צפופה וישנה זה כבר פחות שם. אא"כ תהיי בביות מלא שזה טיפה יותר נעים אבל החדרים לא גדולים. אם את מחפשת משהו חדש זה יותר עין כרם אבל את אומרת שלא רלוונטי לך....

המחלקה שם לא ממש זוועה?

לפחות ביות מלא ממש חדשה ומשופצת. המחלקות עם התינוקיה טיפה יותר ישנות ומפולות אבל לדעתי לא ברמת המזעזע

לא זוכרת באיזה מחלקה הייתי 😅

ביות מלא.

רק הארוחות היו קצת מעצבנות. זמן ממש מוגבל כשיולדות לא תמיד נוח להם התזמון. אבל ממש לא הפריע להם שלקחו לחדר ושמרו לאחר כך, אז חלק מהארוחות אכלתי קר ולא נורא.

וממש לא נחמדה

מניסיון

הצוות וואו, והביות מלא אחלה ממש

שיכניסו אותי יחסית מהר בלי למרוח

כי רוצה להספיק טפידורל

מה כדאי לי.....?

את נכנסת יולדת עם האפידורל בעז"ה בלי קשר למה שאת בוחרת אח"כ לאשפוז

אם את רוצה ביות חלקי - בכל מקרה לא אמור להיות חסר מקום.

יולדות ב' יותר צפוף (חדרים ממש קטנים)

ביולדות א' קצת יותר מרווח, יש אמנם חדרים אפילו של 4 אבל הרבה יותר מרווחים מהחדרים של 3 ביולדות א'. החסרונות שם זה שיש יותר ערבים (נכון ללפני שנה וחצי, זה אפילו סוג של ברשמי ששמים ערבים בעיקר שם) אם זה משמעותי לך, ושליד התינוקיה אין חדר הנקה ואם את רוצה להניק בחדר ולא סתם על כיסא במסדרון את צריכה ללכת קצת דרך לחדר הנקה של ביות מלא (שצמוד ליולדות ב'), עוד חיסרון זה שככל שידוע לי יותר מקפידים שם על שעות ביקור והשומר ממש נכנס לכל חדר ובודק שאין שום מלווה.

אבל הצפיפות ביולדות ב' כ"כ עצבנה אותי שאני אישית הייתי הולכת על א' ברור....

בחדר מרווח של 4.

לא יודעת איך החדרים האחרים.

לגבי התינוקיה אני לא יודעת, כי הבן שלי היה בפגיה.

מאז שסגרו את ביקור חולים מזעזע שם

הלידה בשערי צדק הייתה ממש טובה, האשפוז ממש לא נעים. הייתי במחלקה רגילה, אולי הביות מלא יותר נעימה. בערך מכל היבט אפשרי סבלתי שם מאוד.

עין כרם בביות מלא האשפוז היה טוב אבל אמרת שלא רלוונטי. הייתי בודקת את הר הצופים אלא אם כן את רוצה ביות מלא ואז אולי שערי צדק יותר בסדר

אז לא יודעת להשוות לאחרים.

אבל הייתי מאוד מרוצה מהכל.

מיילדות מהממות ומקצועיות.

באשפוז הייתי בביות מלא - מחלקה ד1. מחלקה חדשה ונעימה מאוד. וגם שם הצוות היה מקסים.

לפעמים אפשר לעשות יום הולדת בכיתה, את שולחת עוגה ומכינה פעילות או משחק, והמורה מקדיש לזה שיעור.

אני מאד לא מתחברת לתרבות הימי הולדת... מציעה לילדים לבחור בין מסיבה רגילה לבין להזמין 3-4 חברים טובים לארוחת ערב, ואז אני מכינה להם בצק וכל אחד מכין פיצה אישית עם תוספות ואוכלים ושמחיפ והולכים הביתה מרוצים. הרבה פעמים הם מעדיפים את זה.

בכל אופן אני חושבת שאם תעשי מסיבות ותזמיני את ילדי הכיתה עדיף לעשות שתי מסיבות - אחת לכל כיתה. גם מצד הכמות וגם מצד הדינמיקה. וגם הזדמנות קצת לנפרדות שקשה להציע לתאומים ועוד מאותו מגדר.

פה יצא לי להתחיל לחגוג סביב כתה ג' או ד'. חלקם רצו מעט חברים טובים. חלק את הכתה.

מסייגת שאנחנו לא בסטנדרטים של פ''ת אז אולי זה שונה.

עדיין אין מסורת סדורה שחייבים עם חברים.

אצלנו רק השנה- מאמצע כיתה ב לתוך כיתה ג, נהיה מקובל לעשות יומולדת עם חברים וגם אז בערך רבע כיתה חוגגים עם כולם, עוד בערך רבע חוגגים עם מספר קטן של חברים(3-4) והשאר לא חגגו עם חברים בכלל..

אצלנו יש גם יומולדת בכיתה- משותפת לכל ילדי החודש, שנתנה בכיתה א את המענה החברתי.

לא 10.. כי אז מי שלא מוזמן כבר מרגיש שהיה פה אירוע שהשאיר אותו בחוץ..

3 או 4.

אםשרות נוספת - לחגוג בכיתה

דבר נוסף אין שום דבר שחייבים, גם אם 70% מהכיתה כן עושים ככה.

דבר נוסף אני לא עושה כל שנה עם הכיתה. עושה פעם בכמה שנים ובשאר הזמן מזמינים 2-3 חברים למשחקים ועוגה אחצ. או לארוחת ערב או משהו כזה.

וגם עם המשפחה המורחבת לא חייבים לחגוג כל שנה. כשהם קטנים זה נחמד אחכ זה כבר מתחיל להיות עמוס

חוגגים עם המשפחה ועם הכיתה בכיתה עצמה.

מה שאר הילדים עושים?

את לא צריכה להפציץ יותר מהשאר הילדים מצד שני עם כולם עושים אני מבינה את הצורך בחוויה דומה לילדים ושלא ירגישו חריגים.

אולי תשתפי מה נהוג אצלכם ונעזור עם רעיונות.

אפשר לתת לכל ילד לבחור 2-3 חברים שהוא מעוניין להזמין ולעשות משהו מצומצם.

מסיבה של 6-8 ילדים הרבה יותר ניתנת להכלה וגם יותר כיפית לילדים

כלאחד עם הכיתה שלו

אישית הייתי מוותרת לגמרי על התענוג

בגילים גדולים יותר.

האמת שאין לי מושג מה בדיוק היה - כי הפקדתי בידי בעלי את המלאכה... לא בשבילי להפעיל 40 בנים אנרגטיים...

זה היה ברחבה של הבניין שלנו. מניחה שהוא עשה להם כמה משחקי ריצה וכדומה, ובסוף הזמין פיצה לכולם - וזהו זה...

אצלכם מקובל שעושים ימי הולדת לכל הכיתה או שזה לא משהו מוכרח? כי אם זה לא משהו מוכרח - אז לגמרי אפשר לוותר על זה ולחגוג בקרב המשפחה וזהו...

(בניגוד לאחרות שמציעות פה להזמין מספר מצומצם של חברים - אני לא בעד, כי זה עלול לגרום לקנאה בקרב חברי הכיתה...)

לפעמים עם עוד חבר, בלי ההורים.

כדאי לשאול את המורה, לפעמים יש למורים כללים ברורים בנושא.

עושים בגן/ בכיתה מה שנהוג והשאר רק עם המשפחה (עןגה, משחק, בלונים, מתנה).

פעם אחת הזמנו את הילדים של השכונה לתהילים אחרי הסעודה ושרנו להם קצת והבאנו עוגה..)

לאף אחד מהילדים שלי, אף פעם.

ב''ה 8 ילדים, עד כה עובד בהצלחה

שגם מהצד השני (לא הצד של ארגון הארוע אלא המשתתפים) זה די עול בשבילי כי כל יום הולדת זה להביא מתנה

זולה אבל הקטע לדאוג שיש ולעטוף, ולקחת את הילד לחבר- זה לא תמיד ביום שנח לי...

אבל אינמלעשות, טוב סתם קיטרתי

אניוואי, בימי הולדת אני שוכרת טרמפולינה ביתית ומכינה פיצה ומוזמנים רק ילדים מהרחוב שלנו + חבר/ה טובים גם אם לא גרים ברחוב.

יש לי שרשרת יומהולדת שמח ומנפחת כמה בלונים לאוירה.

תגידי לכולם תאריך יותר מאוחר מהאמיתי.

ביום יום (לא המזדמנים)-

הנה אני פה, זה נראה שילדתי? אז מה העניין לשאול. כשאני אלד אני לא אשמור את זה בסוד, בבקשה להפסיק להתעסק בזה, זה לא נעים לי, במקום לתת לי כח להגיע ללידה רגועה זה עושה את ההרגשה ההפוכה. וזה בסדר לסנן, ואז לכתוב הודעה או משהו כמו, לא הייתי פנויה לענות, אני מרגישה טוב ואין חדש. לא הסברים ולא התנצלויות.

שיהיה בקלות ובידיים מלאות! 🤍

אם זורם לך,

ראיתי פעם מדבקות חמודות לוואטספ לסוף הריון.

נגיד מדבקה של אישה בהריון עם בטן וכתוב: עוד קצת ומסתיימת לך השכירות

או כתוב: עוד לא ילדתי, תודה

וככה כל מיני דברים מצחיקים.

ותשלחי לכולם כל בוקר, ייתן לך שקט בחיים.

פשוט תקלילי את הסיטואציה ותנערי את כל החופרים....

אף אחד.

תמיד אמרתי סביב חודש מסוים ולא מדויק בטענה של אוי שכחתי מה התאריך וכו...

בכל אופן, תבקשי לעזוב אותך בשקט וכשתלדי תיידעי. זה בסדר לבקש כזה דבר.

או שאמרתי את החודש ולא את השבו המדויק, בטענה שלא רוצה חפירות בשבוע 39..

התערות של אנשים בשלב הזה, פשוט בלתיייי

מתי באמת התאריך

והקרובות אלי יודעות ולא חופרות

הבעיה שהיום אנשים כבר לא שואלים איזה חודש את

הם שואלים איזה שבוע ומזה אין לי איך להתחמק חח

בכל מקרה תודה על החיבוק שלכן

זה מחזק

כזה:

"אהההה 23? לא רגע, איזה חודש אנחנו? צריכה לראות ביומן טפשת הריון"

חחחח

בייי

בהריון הראשון גם אם היו מעירים אותי באמצע הלילה הייתה יודעת להגיד שבוע+יום מדוייק

אצל האחרונים- באמת שלא זכרתי והייתי תמיד צריכה לחשב ולנסות לזכור באיזה שבוע אני עכשיו. והייתי מתבלבלת חופשי🙈

-איזה שבוע את?

-אני צריכה ללדת בפסח בערך...

אני לא רואה בזה משהו מלחיץ , נטו התעניינות, אולי את נמצאת קצת בלחץ ואז כל אמירה כזו מלחיצה אותך, תנטרלי אותם, תעני או לא תעני , ותתעלמי.. תגידי להם גם אני מחכה, תתפללו שיהיה בטוב..

לי אמרה דיילת הסופר פארם שאני נראית בשלה ללידה, אז אמרה.. נכנס מצד אחד ויצא מהשני, יש אנשים שסתם מחפשים להגיד משהו, יש אנשים ששואלים להראות התעניינות ויש ששואלים מאהבה, אני לא חושבת שמישהו מנסה להלחיץ או שזה אמור להלחיץ אותך באיזה אופן, אם באמת עוד לא הגעתי לשבוע ארבעים, אז באמת אין לך סיבה להיחלץ.. לידה קלה ומהנה בעיתה ובזמנה!!

לק"י

ויכול להיות שהיא בעצמה כבר רוצה ללדת, אז עוד יותר מעצבן.

(גם אני לא מתעצבנת בקלות מדברים כאלה, אבל גם תלוי מי וכמה).

כל יום, ובלחץ, ואם אנחנו לא עונים אז עוד הודעות לחץ ומתקשרים

תגידי בפשטות שזה מכניס אותך למתח, וברור שכשיקרה משהו את תעדכני.

או ילדת? מציק ממש. אולי תגידו להם שתעדכנו אותם כשזה יגיע ושיירגעו..

אחרי המשוער.

אני חושבת שבדיקה עצמית לא אמורה לאסור, כי זה רק בצוואר הרחם.

בדיקה של רופא אני לא יודעת.

אמורים לעשות פעם ב 3 שנים.

אני עשיתי לפני כמה חודשים, אחרי הרבה זמן שלא עשיתי.

אבל יש פסיקות לכאן ולכאן.

לפי מכון פועה - בדיקת פאפ - מכון פועה

כדאי להקפיד.

במכבי ואולי בעוד קופות יש אפשרות לעשות לעצמך.

גם אם יש דימום קל ובלי קשר אם המשטח נלקח בצורה שטחית או גם מעומק הצואר. רק לא להסתכל בניגוב בשירותים.

כדאי לעשות את הבדיקה.

אם הרב שלך יגיד שכן אוסר אז פשוט תקבעי תור לסוף המחזור

לי הרופאה אפילו לא נכנסה לצוואר הרחם, אלא עשתה על החלק החיצוני שלו.

במכבי אפשר בדיקה עצמית וזה ממש כדאי

בכל מקרה בדיקה חשובה, וזה לא שעושים אותה לעתים כאלו תכופות בגיל הפוריות אז בהחלט שווה את ההשקעה החד פעמית

אבל אל תעשי אותה ביום שאח"כ את צריכה לעשות בדיקת טהרה. היא עלולה לגרום לדימום של פצע, וחבל.

אני מניקה אז לא מקבלת מחזור כרגע. ולא רוצה כל זה להיאסר..

מתלבטת אם לחכות לאחרי המילואים.. סתם שלא תהיה מטלה על הראש, למצוא סידור לילדים וכו תוך כדי.. אלא רק אחרי

ושעדיף לא להסתכל על הדגימה שהרופא/ה לוקח. אבל יותר חזק מלא להסתכל זה שזה פצע