ובכ"ז דעתי בקצרה-

אני מניקה כל מקום.

אם אני נמצאת במקום שיש מצב שאביך מישהו מהנוכחים (למרות שאני לא מבינה מה מביך בזה)

ויש לי מקום אחר נוח, קרוב וזמין להניק בו- אעשה זאת.

אם לא- לא!

התינוק שלי וצרכיו הבסיסיים קודמים לכל.

אני מניקה בכל מקום עם שמיכה על הקטנה..

במשפחה של בעלי אני מניקה בחדר וזה משגע אותי...באמצע שבת\ארוחה להכנס לחדר של אחד הילדים זה מבאס אותי כל פעם מחדש... אני משתוקקת לקנות סינר הנקה, אבל אני עדיין לא יודעת אם אניק בפומבי איתו.

אישתו לא מניקה או תניק כשתצטרך?

כבר חשבתי מהכותרת שגיסתך מניקה בלי שום כיסוי ובחשיפה רבתי... אבל מכוסה? עם סינר?

צריך קצת לשנות גישה ולסלק את חשיבה של התרבות המערבית שהופכת דברים פשוטים וטבעיים למיניים ומגעילים.

שמפריע לבעלך!!

גם לבעלי זה מאוד מפריע וזה באמת מצטייר לי משו לא כ"כ צנוע..

מה לעשות? בנים הם לא כמו בנות וכשהם יודעם שהתינוק מכוסה ואוכל.. זה ממש מפריע..

אולי זה לגטימי וזה אוכל אבל זה עדיין לא לכולם צנוע..

זה גם לגיטימי לעשות בשירותים, אז אולי לא תסגרו את הדלת ותכסו בחצאית??

ולגיטימי שלא ירצה לשבת שם עם כולם אם זה מפריע לו. זו זכותו, ובמקומה לא הייתי נפגעת מזה.

יש לי סינר הנקה..ואני כבר יודעת להניק בלי שאף אחד יראה,

לא נראה לי הגיוני שכל היום לפחות בהתחלה אני אשב לבד בחדר להניק,בשביל זה יש סינר הנקה,

נסי להסביר לבעלך את המציאות הזאת,אח"כ נשים לא נהנות מההנקה וחבל.

אם היא שמה סינר הנקה אז לא אמורים לראות כלום.

מילא אם היית אומרת שהיא שולפת בלי להתכסות בכלל...

בדיוק אתמול היה לי דיון על זה עם בעלי.

יש אנשים שהנקה זה מביך אותם! גם לי לא תמיד יהיה נעים לשבת ולדבר עם מישהי כשהיא מניקה מולי..
ויש קולות מהתינוק, שאפשר להגיד שזה טבעי, אבל לא תמיד זה מעלה אסיסואציות נחמדות..

ואני יכולה להבין שגברים מובכים מזה. 
זה גם אוכל של התינוק, 
מצד שני אלו איברים של האישה..

אז נכון שהם לא נחשפים לטובת הכלל, וניתן לכסות,

אבל יש הבדל בין להניק למשל ליד השולחן שכל המשפחה נמצאת, לבין לשבת על הספה בצד ולהניק.
(אני לא חושבת שחייבים ללכת לחדר בצד בשביל זה..), אבל תלוי מי הנוכחים..

זה עניין של הרגשה אישית ורגישות לסביבה.

אותי כאשה, מביך מאוד כשיש בסביבה אשה שמניקה ליד גברים.

זה לא משנה אם רואים משהו, או כמה היא מכוסה.

זה עדין אקט של חשיפה.

יודעים מה היא עושה, ויודעים מה התינוק עושה.

לא משנה שזה טבעי, שזה המזון שלו ושזה תפקידה של האמא.

ראוי לעשות את זה בחדר אחר בצנעה.

זה לא עניין של "תרבות מערב" ו"מחשבות מיניות", ככה העולם. וחבל להביך את בחורי וגברי ישראל.

לי ברור שבעז"ה בעיתו ובזמנו- אניק בחדר אחר, וכרגע לא עולה על דעתי לעשות זאת ליד גברים זרים, לא משנה כמה מכוסה אהיה.

"לא משנה שזה טבעי, שזה המזון שלו ושזה תפקידה של האמא" - כלומר הצד השני והמחירים שהוא משלם, זה בכלל לא משנה.

לא משנה אם תינוק צעיר יונק המון לאורך שעות היום, והאמא בקושי תוכל להיות שותפה לליל הסדר (נגיד) כי כל הזמן יצפו ממנה להיות בחדר נפרד. זה פשוט לא משנה! מה זה אכפת? למי אכפת מצרכים של אמא ותינוק קטן? כאילו קיים רק הצד השני. כאילו המבוכה של הנוכחים היא הנתון היחיד שראוי להתייחס אליו.

(תודי שבתור במרפאה זה לא כ"כ אפשרי... או באוטובוס - אבל כשאפשר).

ועדיין נראה לי לא לעניין לבטל ככה את הסיבות שגורמות לנשים לא פחות טובות להניק מכוסות בסלון, להתעלם מהמחירים של ההנקה הנפרדת, למחוק את הצרכים של האימהות והתינוקות האלה כאילו סתם בשביל הכיף הן מניקות בציבור.

היא לא הורגת אף אחד היתרון הגדול של הנקה הוא קשר עם האם ונוגדנים ממקרים חריגים לא יהיה פחות קשר או נוגדנים.

נחשב בהלכה לספק פיקוח נפש, כך לפי דעת רוב הפוסקים, אם לא כולם.

על כן למשל, מי שאינה יכולה להניק אלא צריכה לשאוב ולתת בקבוק (כמו אצל פגים למשל), מותר לה לשאוב בשבת ולתת את החלב לתינוק, כדי שלא יצטרך לקבל תמ"ל. ופוסקים רבים מתירים שאיבה אפילו במשאבה חשמלית, במקרה הצורך.

ולכן אישה שמניקה הנקה מלאה, מותר לה לשתות ביום כיפור אם היא צריכה לכך בשביל שלא יגמר לה החלב.

(כמבון שבדוגמאות הנ"ל אישה לא יכולה לפסוק לעצמה, אלא צריכה לשאול רב)

וברגע זה הדגמת את הבעיה שנסיון לקבוע שהנקה לגיטמית אך ורק בחדר סגור, שמכך מגיעים מהר מאוד לפתרונות כגון בקבוקים ותמ", שהם דרך לא רעה בכלל להרוס הנקה טובה. או שסתם נשים מתייאשות מהמשימה שכופה עליהן בידוד באירועים משפחתיים וכו'.

אז גם כשיושבים להניק אפשר לעשות את זה בצנעה, זה לא חייב להיות בריש גליי ובין "הנקה פומבית" להנקה "בחדר סגור בלבד" יש מרחק גדול מאוד, והמון אפשרויות ביניים. משום שגם שיושבים להניק בסלון עם המשפחה, אפשר לעשות את זה בצורה שכולם ישימו לב להנקה, ואפשר לעשות את זה בצורה שלא.

אז צריך להתחשב בסביבה, אבל זה נכון לא רק לגבי הנשים המניקות, אלא גם לגבי הגברים שלא יזיק שיבררו את ההלכות לפני שהם קובלים על נשים שמניקות בצנעה.

ומצטערת, הדוגמא שהבאת בהודעה שלך בהמשך השרשור על הנערים החילונים שהיו מציצים על הנשים בגן שעשועים, אז מצטערת זה ממש לא ראיה, מאחר שמי שמציץ בעיה שלו! בדיוק כפי שלא תגידי שאסור לרקוד בחתונה כי אולי יש מי שמציץ מאחורי המחיצה (והרי המחיצה בחתונה לרוב רחוקה מלהיות אטומה הרמטית, ומי שרוצה יכול להציץ) כך לא ניתן לטעון שאסור להניק מכוסה כי אולי יהיה מי שיציץ.

אני רואה את העובדות בשטח!!!

עוד לא שמעתי על תינוק אחד שמת בגלל ש-10% ואפילו 100% מהפעמים הוא קיבל מטרנה (ברמדיה היתה טעות אנוש הבעיתיות לא היתה במטרנה הלא פגומה ).

אני מניקה שנה חודשיים והגעתי לזה בעקר בגלל שבשלב מסוים שהוא היה מאד קטן נתתי לעצמי בלי נקיפות מצפון לתת לו מטרנה, אבל זה נושא אחר.

בטח שזה לא פיקוח נפש להביא מידי פעם חלב שאוב.

תינוק שלא רוצה משהו אחר ונתקעים למשל באוטובוס (קרה לי) אז צריכים להסתיר לא רק את האזור אלא לפי דעתי את כל האישה (הגוף) ולהחזיק כפרגוד ולא לשים על האישה, אם נתקעים זה משהו אחר.

דבר נוסף בקשר להנקה עם גברים נוספים בסביבה. זה המזכיר לי שהמדריכת כלות אמרה לי לפני החתונה: "הרב מסתכל על זה אחרת" היה לי מאד קשה להבין את זה רגשית באותו רגע, אחרי החתונה הבנתי. אני  בטוחה שרב הרבנים שהיו בני 16 לא הסתכלו על זה כמו שמסתכלים על זה היום זה עניין של לימוד תורה, בגרות וכל שאר הדברים שמכינים אדם להיות רב... טבע העולם...

כך גם בהנקה איך שאת מסתכלת על זה, זה לא כמו נער בן 16. את רואה בזה קשר לתינוק הוא רואה את החלק הגופני.

מאד התחברתי לדוג' של השירותים.

בקשר למה שכתבתי אז לא הסברתי את עצמי נכון , סליחה...

מדובר ב-2 דברים שונים:

1) גן שעשועים הוא לא מפלס אחד

2) בלי קשר לקודם, השיחה של הנערים הם לא דברו על מציצנות אלא לעצם הסיטואציה שרובם נראה לי לא רגילים אליה כי אני לא יודעת כמה תינוקות יש בסביבתם. שהם רואים דבר כזה מנשים דתיות זה לא קידוש ה' גדול.

"אני רואה את העובדות בשטח!!!

עוד לא שמעתי על תינוק אחד שמת בגלל ש-10% ואפילו 100% מהפעמים הוא קיבל מטרנה"

1) אז את אשת הלכה או לא? כי לפי ההלכה "תינוק מסוכן אצל חלב אמו".

2) אבל גם אם תתעלמי מההלכה ותתרכזי בעובדות בשטח - על-פי נתוני ארגון הבריאות העולמי ויוניצ"ף מדובר על בין מיליון לשני מיליון תינוקות בשנה שחייהם היו ניצלים אם היו יונקים.

שכל אחת תלך לפי הרב שלה והשנייה תקבל שיש מחלוקות ופסיקות שונות לגבי העניין, ובעיקר הרבה תחושות ורגשות שונים ומעורבים

כי לפי ההצעה שלך מי שמניקה בציבור כופה את עצמה על מי שלא נוהג לפי הפסק הזה.

לא כל מקרה הוא פיקוח נפש וזה ממש בעייתי בשבת לשאוב לבקבוק אם אין צורך. בכל מקרה לכל מקרה יש רב ולא כל מקרה הוא פיקוח נפש.

בקשר לנתונים של ארגון בריאות העולמי הם נתונים עולמיים ולא המצב של ישראל כיום.

חלק גדול מהתינוקות בעולם חיםם במדינות העולם השלישי, לא מחוסנים וחשופים להמון חיידקים, במצב כזה כל נוגדן שמקבלים מהאם הוא חשוב. דבר שני לילדים אלת התחליף חלב הוא לא מטרנה אלא הרבה פעמים חלב ישירות מהפרה/ עז וגם אם לא זה לא תחליף באיכות של מטרנה וכד'...

אני רואה בשטח שתינהוקות שלא יונקים מקסימום מצוננים יותר או  יותר חשופים לוירוסים אבל זה לא גורם למוות.

כל זה נכון למי שלא מניקה בכלל אבל משהי שמידי פעם נותנת תמ"ל בגלל שהיא רוצה להשאר חלק מסעודת שבת כשיש אורחים(מובן מאד) לא פוגעת בתינוק שלה.

לעומת זאת 'שמירת שבת כהלכתה' אומר "מינקת שתינוקה אינו יכול, משום מה, לינוק משדי אמו... וחלב זה הוא המזון העיקרי של התינוק, תוציא את החלב משדיה לתוך כלי גם בשבת, כי הרי התינוק עלול להסתכן אם ישקוהו חלב אחר"

את רואה? יש הבדל בין איך שאת מציגה את ההלכה כביכול לבין מה שספרי ההלכה אומרים. הגיוני יותר לעדכן את עמדתך ולא את ספרי ההלכה, נכון?

ובקשר לנתוני ארגון הבריאות העולמי, את צודקת, מדינות העולם השלישי מטות את הכף. בעולם המערבי יש ב"ה פחות טרגדיות עקב חוסר הנקה. אין לי נתונים על מדינת ישראל, אבל בארה"ב מדובר על כ28,000 תינוקות בשנה.

אני גם השתמשתי בהיתר זה שבני היה בן כמה ימים.

זה לא אומר שלתת לתינוק מטרנה פעם ב..... זה פיקוח נפש.

בסופו של דבר העניין פה זה לא פיקוח נפש כי אם נוחות של האשה. (באמת זה לא נחמד לשבת חלק גדול מארוחת שבת עם אורחים בחדר, אבל זה לא פיקוח נפש).

לדבריו כל תינוק בגיל שחלב אמו הוא מזונו העיקרי עלול להסתכן אם ישקוהו חלב אחר, ולכן תמיד בגיל הזה מותר לשאוב בשבת כשלא מתאפשרת הנקה ישירה, וזה לא "ממש בעייתי" כפי שכתבת למעלה.

המדע רק מתחיל להגיע לדברים שההלכה יודעת כבר מזמן

האם לצאת עם הילדים לגינה זה משהו חריג?

בגלל שאני מניקה אני לא אצא לגינה עם שאר הילדים? או בגלל זה אני אתן מטרנה או אשאב? נו באמת 

מה לעשות, אי אפשר לתזמן את ההנקות. התינוק מחליט מתי הוא רוצה. 

ובשביל זה יש ת"ח והם אמרו שזה מותר. שאלתי שוב את בעלי והוא חזר ואמר שגם הרב ליאור וגם הרב אבינר התירו להניק עם כיסוי גדול.

ציבורי עם שירותים ואם זה לא מסתדר מטרנה פעם ב... (גם 5 פעמים בשבוע) לא הורגת.

בכל מקרה אני לא חושבת שזו סיבה טובה לגרום להצגת התורה וערכיה בצורה לא נכונה כלפי אנשים שרחוקים מתורה ומצוות או להכשלת נערים גם דתיים. (כתבתי בפירוט למטה).

את היית אוכלת בשירותים?

עם הגב לנשים (מה שעושות הרבה נשים) וסוגרים את הדלת.

בשירותים יש רק נשים כך שלפי דעתי אין בעיה לשבת ולהניק עם כיסוי.

לתניוק זה לא משנה, אני לא אוכל בשירותים בגלל רתיעה פסיכולוגית כי אני מבינה מה זה שירותים. מבחינת התינוק אין הבדל כל עוד אין ריח מסריח וכד'...(הוא עושה בחיתול גם בברית).

גם איפה שהכיורים. בשביל מה להכניס לשם תינוק קטן? סתם זיהומים.

ברור שצריך לחשוב על זה ולעשות הכל כדי שאף גבר לא יצטרך להלחם במחשבותיו...

אם אישה היתה יודעת מה ההתמודדות של הגבר בנוגע לאותו היצר ומה חומרת הדבר היתה מוכנה לעשות הכל כדי שלא יפול ח"ו..

אגב..

לא צריך לקחת אישית את זה שאת צריכה להתרחק כי את מניקה...להיפך..את צריכה לשמוח שאת כזאת יפה...אבל רק לבעלך..!

בשורות טובות!

אם גם כשאני מכוסה זה לא בסדר וגורם להרהורים, אז גם זה שאני הולכת לחדר אחר היה עלול לגרום להרהורים (באמת! אני זוכרת על עצמי בתור נערה שהובכתי כשאישה הלכה להניק) וכן הלאה.

ההשתדלות לא לגרום להרהורים היא עד גבול מסוים, היא לא אמורה להגיע לקיצוניות, כמו נשות השאלים.

להניק מכוסה זו דרך האמצע.

אפילו מאד צנוע שאף אחד לא רואה מה קורה מתחת לכיסוי זה הרבבה יותר גרוע מאשר שאת הולכת לחדר להתלבש....

בעז"ה שתהיי אמא תראי שזה לא כזה ברור...

אבל מרשה לעצמי להגיב :

אני מאוד מבינה את דעתך. מאוד. והרבה זמן גם הרגשתי כמוך.

אבל רק עצה קטנה: לעולם אל תצאי בהצהרות: "לי ברור ש... אניק בחדר אחר".

אנחנו בני אדם, אנחנו משתנים, הדעה שלנו משתנה הרבה פעמים, ולעולם לא נדע מה נחשוב כשנהיה במקום אחר. לפעמים כשהמציאות משתנה פתאום דברים נראים אחרת.

אשרייך אם תצליחי לעמוד בזה. באמת. מידת הצניעות יקרה וחשובה מאוד. ואפילו שיש ת"ח גדולים שאמרו שאין בעיה בזה - אשרייך אם תחמירי. אבל תנסי להבין גם את אלה שלא עומדות בזה. לפעמים כשצריך להשגיח על עוד כמה קטנים, קשה לעזוב אותם וללכת, ויש עוד פעמים שזה ממש לא נוח כמו בליל הסדר או בהזדמנויות אחרות.

תמיד צרם, אבל מאז ששמעתי שהרב ליאור והרב אבינר אמרו שאין בעיה אם האישה מכוסה בכיסוי גדול (כמו שמיכה קטנה או סינר) - אז הקלתי לעצמי. עושה את הכול יותר פשוט.

מי שמניקה בחוץ, כשיש לה אפשרות להכנס לבית. שוב, אם יש אפשרות.

אני מקווה שלא סילפתי את דבריו וזה בהחלט לא ציטוט מדויק אלא כללי.

לדעתי לרוב מוחלט של הגברים אין שום בעיה לראות אשה מניקה עם כיסוי.

הראש שלנו לא כ"כ עקום וסוטה כפי שחלק מהנשים כאן נוטות לחשוב, ודאי לא כאשר מדובר באבות לילדים, שיודעים בדיוק מה יש שם מאחורי ה"פרגוד" וזה כבר מזמן לא מרגש אותם עד כדי חוסר נוחות בשלחן שבת.

ברצוני לציין שיש עדות וקהילות מסויימות בהן אין זה נחשב למגונה להניק בריש גלי גם בלי כיסוי, עד כדי פסיקה הלכתית שאין זה נחשב כ"ערווה" לעניין הסתכלות הגבר בזמן היות אשתו נידה. אבל כאן לא המקום להרחיב בכך.

היו שלום.

זר!

יש דברים שההלכה מחמירה בבעל יותר מבאיש זר (למשל איסור להעביר מיד ליד רק בבעל).

אם ככ מפריע לו -שיצא מהחדר ,

אני בפורופ של סעודת שבת למשל הולכת הצידה,

אבל אם סתם יושבים יחד,- בחירה שלו איך הוא מרגיש עם זה.

אבל אני לא חושבת שיש בזה פסול ולכן אין טעם להעיר אלא פשוט לזוז.

כל דבר לגופו תלוי איפה ומתי.

תראה לי היתר.

נכון שלגבר נשוי יותר קל מאשר רווק אך זה לא אומר שלראות אישה לא צנועה זה מותר, ודחילאק..זה בהחלט יכול לעשות הרבה...

להגיב לדעה של מישהו במילים "שטויות במיץ עגבניות".

איך את מעיזה לכתוב "שטויות במיץ עגבניות" מחוסר ידיעה של דעות בהלכה??

ליד בעלה זה רייש גלי??

ריש גלה זה אנשים מבחוץ אז מה הקשר להיתר הלכתי שליד בעלה מותר בלי כיסוי??

שבהרבה דברים זה דומה לדין של אנשים אחרים.

אם אפשר לשמור על צניעות אז למה לא?

אם יש אפשרות להצניע למה לא?

אם אין שום מקום אפשרי אחר ניתן להבין אבל אם יש למה לא?

ולדעתי מבלי לשפוט אחרות, יש דברים טבעיים בעולם וגם אותם מצניעים למרות שהם טבעיים ומובנים לכל...

אני בדרך כלל מניקה בשכיבה ואף פעם לא מצליחה להנק תחת כיסוי בלי לראות את הילד שלי..

אם הנקה הייתה בתדירותמועטה  ובמשך זמן קצר כמו של הליכה לשירותים אז אפשר לדרוש ללכת לחדר אחר.

א"א לדרוש מאישה לבלות כמה שנים טובות בחדר כדי להניק. בודאי שצריך להתכסות 

אני לא צריכה להסביר לבעלי,אני חושבת שהוא צודק והוא גם לא הגבר  או הנער היחיד בחדר. אף אחד לא יבוא ויגיד לאשה מניקה משהו, כי יש בזה חוסר צניעות ולנשים זה סתם לא נעים להעיר לה. השאלה מה עושים עם הנשים שכן מניקות לפני אחרים. זה יכול להיות אפילו בשיעור או בתפילה.

נותנים לכל אחד לחיות את חייו בצורה שהוא בוחר.

(ואוסיף- יצא לי כמה פעמים שאנשים טרחו להעיר לי על זה שאני מניקה.

כל עוד זה לא היה מישהו שאני חושבת שיש לו זכות לבקש ממני לעבור מקום התעלמתי.

אני מניקה בצניעות וזהו.)

שום דבר.

משנים גישה ומפסיקים לחשוב ולחפור בזה.

מה הבעיה להניק בתפילה או בשיעור? אני מניחה שזה נעשה בעזרת נשים ולא גברים לא?

"דרש רבי יוסי הגלילי בשעה שעלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר שירה וכיצד אמרו שירה עולל מוטל על ברכי אמו ותינוק יונק משדי אמו כיון שראו את השכינה עולל הגביה צוארו ותינוק שמט דד מפיו ואמרו זה אלי ואנוהו שנאמר מפי עוללים ויונקים יסדת עוז"

סוטה ל' ב.

בעלך, וכל אדם אחר שמפריע לו, יכול ללכת בזמן הזה ללמוד תורה בחדר אחר, וכך גם להרוויח מהעניין.

אני מניקה עם כיסוי טוב בכל מקום.

יש בזה המון מ"תרבות המערב" והצורך שלנו להרחיק כל דבר שקשור לזה.

הנקה היא טבעית לאמא, לתינוק ולמשפחה כולה. כך התינוק גדל ומתפתח וכך כל המשפחה כולה.

צריך להתחבר לנקודה הטבעית הזו, הפשוטה הזו ולהפוך אותה לדרך חיים.

לעיתים האמא יכולה להיות מנותקת מהרבה דברים בגלל צורך בהנקה- לדוגמא- לקום משולחן שבת, אפילו במשפחה הגרעינית, אם כבר יש ילדים גדולים, לחזור כשכולם סיימו והיא עוד לא אכלה....

למה אמא צריכה ל"הסתגר" בחדר, לעיתים לפרק זמן ארוך, כשכולם נמצאים במקום אחר? למה היא המנודה כשהיא נוהגת בצניעות גמורה?

ממקרים שאני נתקלתי בהם, היה בהרבה יותר בולט כשהאמא קמה עם תינוקה לחדר וכולם ידעו לאיזו מטרה (רחמנא לצלן!) מאשר אמא ששמה על עצמה כיסוי ואף אחד בכלל לא ידע שהיא מניקה.

היו לי לא מעט מקרים כשהוצאתי את ילדי שסיים לינוק, ואמרו לי שבכלל לא שמו לב שיש שם ילד... והנקתי למעלה משנה וחצי...

אם במקרה שיש ילד אחד זה צנוע ללכת לחדר אחר, למה במקרה שיש כמה ילדים קטנטנים ואי אפשר לעזוב אותם זה בסדר להניק ככה? הרי אנחנו לא רוצות לרדת ממדרגתינו הצנועה.....

ומה יש לעשות בנידון? - עבודת המידות! לנשים הצדקניות האלו יש רבנים גדולים שמורים ומעודדים אותן לנהוג כך. אז מי אנחנו שנדבר? אנחנו יכולים לחנך רק את עצמינו ולהסיק מסקנות לדרך חיים שלנו!

אנחנו צריכות להבין שמה שטבעי עבורנו לא בהכרח טבעי עבור אחרים. וכאן נוצרת הבעייה.

הדבר שעומד בבסיס נושא הצניעות (בלי קשר להנקה) הוא השתלבות עם הסביבה.

אני אתן דוגמה - רכיבה על אופניים לנשים - יש שיראו בכך חוסר צניעות מוחלט ויש שיראו בכך דבר נורמלי לחלוטין.

אך החכמים ביותר יתייחסו לכך בהתאם לסביבה. אם האישה רוכבת על אופניים במקום בו היא היחידה שנוהגת כך, אכן מדובר בחוסר צניעות, שהרי היא מושכת את העין של הסובבים אותה.

אם אותה אישה תרכב באופניים במקום בו נשים רבות נוהגות כך אז היא תחשב לעוד אחת שנוסעת באפניים ולא תעורר שום תשומת לב מהסובבים אותה. ובמקרה זה אין כאן חוסר צניעות.

כנ"ל לגבי הנקה.צריך להבין שלא כולם רואים בזה דבר טבעי, במיוחד גברים ואפילו נשים. היום אנחנו בדור שלא כולן מניקות וזה לא אקט טבעי שרואים אותו סתם כך ביומיום. לכן גם כאן אנו צריכות לחוש את הסביבה ולפיה לנהוג. אם בקרב המשפחה זה נהוג וזה חלק מההתנהלות בסעודה אז אכן זה לא  מושך את העין. ולמשוך את העין זה אומר שבראשם של הסובבים עולה התמונה של האישה חשופה, זה לא משהו שאפשר למנוע.

אך אם מגיע אליכן אדם זר, או חברים שהזמנתן לסעודת שבת, תסכימו איתי שלהניק בפניו גם אם אתן מכוסות זה מעורר תשומת לב, זה מביך את הסובבים, ומעלה תמונות לא צנועות לראש. גם אם זה הדבר הכי טבעי בעולם!!

אז לצאת עם כלל שהנקה זה דבר טבעי ולכן אני מניקה היכן שבא לי זו דרך שנועדה לשרת את הקו מחשבה שלכן בלבד. להבדיל יש נשים לא דתיות שרואות בגופן דבר טבעי/ אנושי שאין צורך לכסותו ולמי שיש לו בעיה עם צורת הלבוש שלהן זו בעיה שלו. יש צדק במה שהן אומרות הן הרי לא בעונש. אך אנחנו כנשים דתיות מבינות שעלינו להתחשב בסביבה ולהשתלב עימה.

אין כאן שום ביקורת על אף אחת אלא מתן נקודה נוספת למחשבה.

אכן, העולם לא שחורק ולבן, ואנחנו צריכות להשתלב בו בחוכמה.

חוכמת נשים בנתה ביתה. הצניעות היא אומנות, צריך לדעת איך לשלב אותה באומנות בחיי היום יום.

אני מניקה כבר שנה וחודשיים, יודעת עד כמה העניין לא פשוט.

הנקה בפומבי זה חוסר צניעות ומזעזע אותי בכל פעם מחדש.

אם נערה בת 16 היה יושבת בפומבי ומתעסקת באזור כמו אישה מניקה עם שמיכה עליה חוץ מזה שהיתה נחשבת ללא נורמלית (זה לא כך לגבי מניקה) אז זה היה חוסר צניעות מוחלט!!!!

גם לי בתור אישה שאני רואה מניקה עובר לי בראש מהי עושה שם אך הסתכלות שלי על הנקה היא אחרת משל נער בן 16 או על גבר אחר בעיקר מי שעדיין אין לו אישה מניקה/ הניקה בעבר.

אני עברתי לגור במקום שבו ההנקה מקובלת מאד בגן שעשועים (מדובר על קהילה ממש דוסית- מה שזעזע אותי יותר),  את בעלי זה ממש הביך (סה"כ בא עם הילד לגן שעשועים).

יום אחד שמעתי שיחה של נערים מתיכון חילוני קרוב- הנשים האלו היו אטרקציה מבחינתם גם אם היו מכוסות במליון סינרי הנקה ושמיכות (הן לא חשבו על זה שהגן לא מפלס אחד...)

שההלכה היא כזאת: מי שמכוסה ונוח לה להניק בציבור. יכולה לעשות את זה.

ושכל אחת תעשה מה שהיא חושבת.

ותוספת מדעתי- ומי שלא נוח לו/לה עם זה שיסיח מדעתו ולא יחשוב על זה. נערים מתיכון חילוני הם לא דוגמא לשום דבר. ואם הנקה מעוררת אצלם דיבורים כאלו זאת לא בעיה בנשים שמניקות. זה הרבה יותר עמוק מזה.

[נ.ב. ואני מניקה בחוץ עם שכמיית הנקה שמכסה הכל מכל הכיוונים]

בין נערה שתחשוף את גופה לאישה שמניקה. זה בדיוק ההבדל - עיסוק בחזה ללא צורך זה מן הסתם משהו מיני והנקה זה לא מיני!!!!!!!!! גם לבעל כשאשתו נידה מותר לראות אותה מניקה, והוא הראשון הרי שיהיו לו אסוציציות. אז ב"ה, התורה מבינה שכמה שמנסים בעולם להראות שכולם סוטים ומלאים במחשבות, הנקה זה משהו בריא וטבעי וקשור לאם ולתינוק.

בעיני זה גם תחושה של האישה. אם אני חושפת את גופי בסיטואציה מסויימת בלי קשר להנקה- אז יש פה התעוררות מינית גם שלי וגם של מי שמולי, ואם אני מניקה, אז לי אישית אין שום התעוררות ואני מניחה שגם למי שמולי.

נערים בתיכון חילוני- שיהיה להם בהצלחה. את יודעת שיש פדופילים שלראות ילדה בשירותים זה הדבר שהכי עושה להם את זה? אז מה? זה סטייה מהנורמה.

כשהייתי אולפניסטית תמימה, קרה לי פעם למרבה הצער שהגיעו לאוזניי חילופי מילים בין שני חיילים שליוו טיול שנתי שלנו. הם החליפו ביניהם הערות בוטות על הלבוש הצנוע שלנו, שלא ציפו לו. השרוולים הארוכים, החצאיות. עצם העובדה שהיינו מכוסות כל-כך - עוררה אצלם מחשבות זימה!

למרבה הצער, כשנער גדל במציאות של הפקרות וחשוף יומם ולילה לתכני זימה, הדבר היחיד שיכול כנראה לגרום שלא נגיע חלילה להרהוריו הוא שפשוט לא נהיה קיימות עבורו. נסתגר בביתנו וזהו. ניעלם. ואת זה - אני בטוחה שההלכה לא דורשת מאתנו.

באמת אני לא חושבת שעבור נער כזה יש הבדל גדול אם אנחנו מיניקות מכוסות או פורשות לחדר אחר כדי להניק. כששטופים בהרהורים - שני הדברים האלה מביאים להרהורים.

בפועל זה לא כך במיוחד שמדובר בציבור חילוני שגם לא חשוף להנקה.

לצערינו הרב בציבור החילוני למעט אצל נשים מניקות/ הניקו ובעליהן (וגם לא תמיד) ההנקה נתפסת כהתעסקות עם איבר שהוא גם איבר מיני. לפי דעתי זה נכון גם לנערים דתיים שלא חיים את עניין ההנקה. לפי דעתי זה חלק מעניין של בגרות כמו למשל הסתכלות של נערות בנות 13 על סימני הבגרות בגופן (כולל מחזור) לעומת הסתכלות של אישה נשואה. אישה שתקופות בחייה סובבות סביב ההנקה יש לה הסתכלות אחרת.

בקשר לבעל, יצא לי לדבר על זה עם בעלי והוא אמר לי שבזמן ההנקה (במיוחד שהיתה לי בעיה עם זה בהתחלה ולקחתי יועצת הנקה) ההסתכלות שלו בתור בעל היא כעל קשר עם התינוק והמוקד הוא ההנקה עצמה, אם הילד מצליח לינוק כמו שצריך וכו'.... וזה בגלל שהוא חי את ההנקה כאוכל וקשר לתינוק.

לעומת זאת, אצל מי שלא חי את זה , זה לא כך.

שהייתי עם יועצת הנקה בחדר סגור ישב ליד בעלי עוד מישהו שאשתו היתה עם יועצת ההנקה בחדר.

מדובר על אדם שאשתו מניקה. בעלי ממש הובך מהשיחה עימו ובעיקר ממהסתכלות שלו על הנקה וכן נכנסו  לשיחה מילים שהעידו גם על הסתכלות מינית. אני עד היום זוכרת איך שכן שלנו שהייתי בכיתה ה' טרח להודיע לאמא שלי (שכל הרחוב שמע) שאשתו מניקה את הבת שלהם (זה היה מביך).

אין מה לעשות זאת החברה שאנחנו חיים בה. אני ממש לא מדברת רק אל חברה חילונית אלא גם על נערים דתיים שעדיין לא למדו מהי ההסתכלות הנכונה.

אנחנו גם בתור נשים שאם נרצה או לא מייצגות את התורה וערכיה צריכים להתחשב "באיך הסביבה רואה אותנו" כדי שלא נראה מסרים שכביכול סותרים.

אני מעולם לא ראיתי חילונית מניקה (וראיתי בגן שעשועים לא מעט) שמניקה בפרהסיה. להיפך, שמעתי על הרבה מתנגדים מהצד החילוני.

שהיתי בשרות לאומי (במקום חילוני) שמתי לב שהרבה פעמים לבוש חשוף לא נתפש כאקט מיני אבל "התעסקות"- ברמות שונות כן כי זה מסב את תשומת הלב.

אנחנו צריכות להזהר לא להכשיל......

א. תפסיקי להשליך מההסתכלות המסובכת שלך על "ערכי התורה" וכל מני דברים כאלה.

את אישית, יש לך בעיה עם כל הקטע הזה ואת הופכת את זה לאיזה אידאולוגיה ודאגה לנפש של האחרים ואיך הם יסתכלו על התורה וכו'.

הייתי יותר דואגת שאנשים יחשבו שלתורה יש בעיה עם דבר בסיסי כ"כ.

ב. כל הסיפורים שלך מהחיים לא משקפים ולא מוכיחים כלום. בכל מקום יש אנשים עם יחס משונה. וחלק גדול זה גם הפירוש שלך לדברים.

ג. לא ראית חילונית מניקה בגן שעשועים? נו באמת אולי לא הסתובבת במקומות הנכונים.

ד. אם שכן שמספר לאמך שאשתו מניקה גרם לך לכזאת מובכות... את לא שמה לב שמשהו אצלך קצת קיצוני?

ונגיד שזה גרם לך למובכות אז מה זה בדיוק מוכיח?

אני מקווה שבע"ה הילדים שלי יהיה להם יחס סביר לדבר בסיסי כ"כ ולא יעשו מזה כזה סיפור.

כרגע אין לי תינוקות ועדיין הם יודעים יפה מאד שהם ינקו ושזה מה שאמהות עושות עם תינוקות. לא נראה לי שזה גורם להם למבוכה.

א. אני כתבתי על דברים שאמרו נערים- זו ההסתכלות שלהם. לפי דעתי אנחנו צריכים להיות מודעים לסביבה שאנחנו חיים בה וצריך להיות חשוב לנו איך מעשינו משפיעים עליה.

ב. אני לא ראיתי חילונית מניקה בגן שעשועים זה לא אומר שאין כאלה בכלל אבל זה ממש לא מקובל להניק בגן שעשועים -  אני מדברת על המון גנים שהייתי בהם בערים שונות עם % גבוהה של חילוניים.

ג. העניין זה איך השכן אמר ובאילו מילים הוא השתמש ואילו ביטויים.....  לא עצם האמירה.

דרך אגב, אני מניקה והבן שלי בן שנה וחודשיים.

ואת גם לא אמורה. 

את תרגישי בנח, ומי שלא בנח שילך. 

אחוזי ההנקה אצל דתיות גבוהים מאחוזי ההנקה אצל חילוניות. חילוניות מיניקות פחות. להתרשמותי אצל החילוניות שכן מיניקות - מקובל מאוד הנקה במקומות כמו גני שעשועים, לא בהכרח עם כיסוי. העניין הוא שאין המון כאלה. לא כי מקובל אצל חילונים להניק בצנעה - אלא כי לא כל כך מקובל אצל חילונים להניק.

אצל חילוניות מקובל להניק בדיוק כמו אצל דתיות ואולי אפילו יותר, וגם חילוניות יעדיפו להניק בצנעה (מכוסות, לא מסוגרות באיזה חדר) ושלא כל העולם יראה את השד שלהן.

מי שיש לו מחשבות והרהורים מלראות אשה מניקה זו סטיה. כל ההתעסקות המוגזמת עם צניעות היא סטיה.

ואגב, את סינרי ההנקה ואת שכמיות ההנקה פיתחו נשים חילוניות. סתם לידע כללי...

כך שכעת זה עניין רק בינך לבין קונך ואני לא צד בעניין.

אם את רוצה את המקור לנתונים שהבאתי, את יכולה לקרוא כאן:

http://www.starmed.co.il/DOH/BabyFood5

בציבור החילוני לא אומרים שהתינוק רוצה לינוק אלא איזה איבר הוא רוצה וזה לא אומר שזה מיני פשוט ככה הם אומרים.

יש לי חברה חילוניה שהיא מניקה בפומבי ובאמת) והיא אמרה לי שהיא שמה סינר כי היא שמה לב שזה מביך גברים דתיים דווקא אז א"א ללמוד משום סיפור שום דבר.

בעיני אם התורה קבעה שהנקה זה לא מעורר מחשבות מיניות ואני אישית לא מרגישה שום תחושה מינית בהנקה זה מספיק.

יש גם נשים דתיות לא אומרות שהתינוק רוצה לינוק אלא רוצה ציצי... (סליחה...)

ותסלחו לי, להגיד לילד לשבת על הטוסיק גם מעורר מחשבות? נו באמת.

יותר מידי התעסקות בצניעות גורם לחוסר צניעות הכי גדול שיכול להיות.

מביכה אותם.

כולל קמח מצה וכו'

לי זה עושה כאב בטן נוראי כל שנה

אני פשוט לא יכולה לעכל את המאכל הזה

וכל מה שעשוי ממנו (עוגיות, עוגות, בלינצ'עס, קרקרים)

זה פשוט נהיה גוש בקיבה וגורם לכאבי בטן

אני חושבת שזה מהמצות. אחר כל השתדלתי לא לאכול מצות, חוץ ממה שחיבים

והתינוק היה רגוע. גם אנחנו לא אןכלים קטניות  מצאתי מה לאכול. 

אוכלים דגים עם הרבה ירקות.

אפשר להקפיץ חזה עוף עם כרובית.

קציצות בשר עם רוטב וקינואה

בבוקר חביתה עם גבנצ וירקות.

תנסי מצות שיבולת שועל זה קצת יותר שפוי.

מרק עוף עם ירקות

עוד קצת וזה נגמר

אני לא אוכלת מצות מחוץ לליל הסדר והסעודות כי זה עושה מלא כאבי בטן.

מתמלאים מעופות, דגים, בשרים עם ירקות חיים/אפויים/מבושלים וכמובן הרבה תפוחי אדמה. לא לשכוח לשתות הרבה מים. שקדים ואגוזים זה גם משביע. שייקים של פירות בין לבין.

ואיך בא לי להראות את זה לכל הטוענים בתוקף (ובתוכם רופאים) שהאוכל לא עובר בחלב אם ולהתנזר מחלבי וכו' זה מיתוס 🥴 

חיבוק לקטני!! מקווה שירגיש יותר טוב בקרוב!

כולל רופאי גסטרו.

רופא התווכח איתי שהשילשולים של הבן שלי זה דבר נפוץ בגיל ולא קשור לאוכל שאני אוכלת. בפועל היתה מובהקות מוחלטת בין המאכלים הבעייתיים לו (לקח לנו זמן לעלות עליהם) לבין השילשולים. ברגע שגילנו את הכל לא היה שילשול אפילו פעם אחת! למרות שהיה במעון וזה גיל שילדים נדבקים הרבה אחד מהשני.

לפני כמה זמן הייתי איתו אצל רופא גסטרו אחר, אמרתי לו מה היה לו כתינוק, מיד כתב את זה בהיסטוריה הרפואית עם השם המקצועי. רופא שמכיר ומבין. 

חלבונים וירקות יחד

ולא לערבב עם מצה בכלל חוץ מסעודות שבת-חג מאוד יכול להקל על העיכול לאכול קודם מצה לסיים ואז לאכול ירקות ובסוף חלבון

או לאכול מצה עם ירקות בלבד גם אפשרות

קודם כל חיבוק♥️

לגבי האוכל - אפשר בעיקרון ביצים ירקות עוף בשר דגים למי שלא אוכל קטניות

למי שכן יש עוד הרבה אופציות. אם תרצי אכתוב לך כל מיני דברים שהכנו פה (עם קטניות ובלי)

לגבי הילדה - הייתי מעמידה אותה במקום האמת

לא כי התחושות שלה לא במקום, אלא על הדרך

ואגב,ילדה בכיתה ט יכולה לתפעל יופי דברים שהיא צריכה

במקביל לזה הייתי שואלת מה הקושי עם המצב הנוכחי מבחינתה. ז"א, למתן את הדיבור הלא המכבד ולשים לו גבול ומצד שני לתת מקום לתחושות שלה

לדעתי תעמידי אותה במקום.

גם אם אמא לא כמו שתכננתי לא מדברים ככה על הורים!

חיבוק, זה ממש יכול לרסק המילים האלה ❤️

אל תזלזלי בכבוד שלך, גם כאדם וקל וחומר באמא אסור שידברו אלייך כך . 

ממש מילים מרסקות מה שהיא אומרת לך

מסכימה שזה לא צריך להיות וכדאי להבהיר לה איך מדברים

אבל לא יודעת איך הייתי ניגשת לזה, אז פשוט חיבוק.

תאכלי בשר, לא עוף, והרבה טחינה (אם את לא אוכל קטניות אז אחרי החג), זה מלא ברזל.

ותנוחי הרבה. החולשה הפיזית גם מחלישה נפשית מאד

נסי ספטון-ברזל נוזלי שלרבים מםחית ממש את תופעת הלואי של עצירות.

בחג-מלא מים, תשלבי פירות.

לגבי המתבגרת.... אין לי עצה טובה לתגובה וחינוך, פרקטית:

שימו בטטות כמו שהם בתנור וזו תוספת ב0 מאמץ.

יוגורט עם פירות ושקדים ואגוזים זו אחלה ארוחה בחול המועד

שקית סנדפרוסט תערובת ירקות למרק גם יהיה טוב לך וגם אוכל מבושל

היא מודעת לזה שאת בהריון ומצבך הבריאותי גורם לך לעייפות?

היא מדברת לא יפה אבל היא נוגעת בנקודה, אמא שלה שוכבת ונחה בעוד היא נאלצת לעזור. אולי אם היא תבין מה הסיבה זה קצת ירגיע את הכעס והביקורת שלה?

אני חושבת שהייתי מנסה כן להראות לה שהכעס שלה מובן ולהסביר לה

בקשר לברזל - תנסי אקטיפרין (תשאלי קודם את הרב שלכם אם מותר לפי הפסיקה שלו), לי הוא היה ממש טוב גם מבחינת העלאת הברזל וגם מבחינת העצירות.

בקשר למזון - אם אתם ספרדים אז תאכלי בעיקר קטניות. אם לא - אז אולי תנסו לחפש לחמניות מקמח תפו"א, יכול להיות שהן יהיו קלות יותר... והרבה ירקות.

ובקשר לבת שלך - זה נושא גדול ורחב, ולא בטוח שעכשיו כשאת חלשה זה הזמן המתאים לטפל בזה... אבל אולי כדאי שבעלך ייקח אותה לשיחה, ויאמר לה שבתור בת גדולה מצופה ממנה לעזור במצב הנתון, ובשום פנים לא להעביר ביקורת על אמא שנתנה לה חיים ונתנה לה המון במהלך השנים. ואת כל ההחלטות שלה לעתיד היא יכולה לכתוב לעצמה ביומן או משהו, ולראות אם היא רוצה עדיין לקיים אותן כשתגיע לגיל...

ובטווח הארוך - אולי לחשוב על טיפול בשבילה...

ובקשר לך עצמך מולה - זה באמת ממש פוגע ומעליב, אבל תזכרי שעם כל זה שהיא הבת שלך והדברים שהיא אמרה הם מולך - זה שלה ושייך לה, ולא קשור אלייך.

זה גיל שבו יש הרבה בחינה של האישיות שלי מול האישיות של ההורים, וזה גיל נהנים לגבש בו דעה עצמית על העולם - אבל זה רק הגיל, ובהמשך בע"ה היא תתאזן.

ואת באמת במצב רגיש גם ככה, אז הגיוני שזה יוצר לך פצע, אבל שוב - זה לא קשור אלייך. את טובה ועושה את כל המאמצים להיות אמא טובה בנתונים הקשים האלה❤️

כי היא ממש ילדה טובה טובה.

פתאום נופחת עליי עם יציאות כ"כ מפחידות,שאני מאמינה לה-את סיעודית,זה טראומה לילדים שלך ועוד...

אח"כ עובר לה ,חוזרת להתנהג יפה.

ואני נשארת עם המילים והפחד שאני עושה לכולם צלקות...

ואשכנזים אין מה לאכול לא בארוחה מבושלת...

עכשיו היא מתוקה ומכינה לי ארוחת לילה כי אני מתה מרעב...לא יודעת איך להתנהל עם הקצוות האלו שלה...

אל תיבהלי ממה שהיא אומרת.

תעשי את השתדלותך, בכלים ובכוחות שלך.

ואל תדאגי, להרבה יש תקופות כאלו והילדים גדלים בסדר גמור, לא צריך לקחת ללב כל משפט שלה

נשמע שאת מתמודדת עם הרבה.

רק מילה לגבי המתבגרת

זה שלב שבו קצת חוזרים להיות ילדים בני 3

לכן ההתנהגות הקיצונית

לכן המילים הלא רלוונטיות בעליל

אני לא אומרת לך מה לעשות

רק נותנת מבט חדש כדי שלא תתערערי

כמו שלא תתרגשי מילדה בת 3 שתגיד "אמא את פויה"

ככה דיבורים של ילדה בת 13 לא אמורים לרגש אותך

אפילו שהיא נראית כל כך חכמה ומבינה, בוגרת ורגישה, גדולה וגבוהה

ברגעים האלה היא שוב בת 3 ואת אמא שלה

שתקשורת הורה ילד

באחריות ההורה באחוזים גבוהים

בניגוד לתקשורת של 2 מבוגרים

בה יש ציפייה וצורך מהצד השני

תקשורת הורה ילד צריכה להיות מבוססת על הבנה של ההורה

שהוא לא בלבל של הילד

שהילד לא צריך לספק צורך ולא כדאי לתלות ציפיות

לכן כשילדה אומרת משהו שלילי

אין מה לקחת אותו מספיק ברצינות כדי להיפגע ממנו

אלא להבין את הצד שלה

גם אצלי היו בעבר אמירות דומות

ובצדק

עם השנים אני הפחתתי עשייה בבית וזה הביא שאלות/ טענות מצד הילדים

אז הייתי עונה בסתמיות

נכון אני לא עושה/ אין לי כוח/ לא בא לי

לא ראיתי בזה טענה שצריכה התייחסות

זכותם לתהות ולרצות

וזכותי לבחור לעשות אחרת

אם כי אף פעם לא בקשתי מהם לעשות במקומי

אם הילדה צריכה לעבוד לעשות עבודה שהיא מצפה שההורה יעשה

היא גם קצת צודקת

אולי זה מעצבן שילדה אומרת משהו צודק וגורמת לתחושה של חוסר אונים

זה לא אומר שהיא לא בסדר

זה אומר שיש מצב מורכב

והיא אומרת את אשר על ליבה כמו שילדים/ מתבגרים (ולפעמים גם מבוגרים) אומרים

(ולרצות 2 ילדים זה טוב

לא בגלל מספר כלשהו

אלא

יכולת לגבש דעה ולרצות בגיל צעיר

זה דבר מעולה)

תנסי את האבקה של אלטמן

לי אישית זה עשה הכי פחות תופעות משאר התוספים

לגבי האוכל גם לי המצות עושות בלגן שלם ... 😪 גם מחפשת מה להכין בלי מצות

חיבוק❤️

לא פשוט

אבל כמו שאומרים

שהיא תהיה אמא רק אז תבין כמה זה לא פשוט

ותתפחי לעצמך על השכם !! על כל דבר את עושה למען הבית והמשפחה

זה לא מובן מאליו במציאות המטורללת הזאת..!

תנסי לדבר לליבה ולדבר אליה כנו מבוגר

להסביר לה את הקושי שלך מנקודת מבטך

בלי צעקות וכעס

תני לה כמה ימים

לפעמים השתיקה זה הדבר הכי חכם לעשות

וזה גורם לצד השני לערער .

בשוט'

גם למתבגרת שלי יש אמירות דומות (פתחתי על זה שרשור בפורום אמ''ה, מאמינה שהוא עוד בעמוד הראשון).

עוזר לי לזכור שזה 'בורח' לה. זה לא היא- זה הגיל. וכמו שאני לא מתרגשת כשלבן ה-3 בורח פיפי, ככה לא צריך להתרגש ממה שהיא אומרת. ואולי זו השוואה מעליבה, אבל לי זה עוזר להחליק ולא לקחת ללב.

האמת שמאז השרשור שם שמתי לב שאני לוקחת כמובן מאליו את המעט שהיא עושה בבית. והחלטתי להעצים את מה שהיא כן עושה.

ביום שישי היא שטפה כלים. אז נכון שזה היה הדבר היחיד שהיא עשתה- אבל החמאתי לה על זה ממש, שהם יצאו נקיים, ואיך היא הצליחה לארגן אותם במתקן ייבוש של פסח...

ואז אחרי הדלקת נרות היא הציעה לקחת איתה את הקטן לתפילה כדי שאוכל לנוח.

אז אולי גם היא מבקשת פה משהו, שהוא לאו דווקא אמא מתפקדת במשרה מלאה. אולי היא צריכה שתראי יותר את מה שהיא כן עושה, אולי היא רוצה שתקדישי לה זמן למרות העייפות, אולי היא פשוט דואגת לך וככה זה יוצא לה (במיוחד אם היא לא יודעת על ההריון). לפי האמירה על השני ילדים- אולי אפילו היא שואלת את עצמה איך היא תסתדר כשהיא תהיה בהריון, זה כבר יכול להתחיל להדאיג בגילאים הללו...

בקיצור, תנסי לשמוע בין המילים, ולספק את הצורך המהותי שלה גם בלי לקום מהספה.

להבין שככה זה גיל ההתבגרות....אני חושבת שאני נופלת ממש שהיא יוצאת עליי כי אני בעצמי מרגישה גרועה.

אז בעצם היא באה לקרקע רעועה לכתחילה ורק נשאר לה להדליק לי את האור לכאורה...

ומראה לי מה שאני חושבת על עצמי.

שאני מרגישה לא בסדר.

שאני חלשה,שאין לי כח לסדר את הבית,לשמור עליו נקי,להיות אמא רגועה....

כאילו מעצמי אני מרגישה לא בסדר על התפקוד שלי...

אז להיות מולה ברוגע אני צריכה קודם להיות חזקה בבפנים שלי ואני לא יודעת איך לעשות זאת..

תמיד לזהות את נקודות התורפה של ההורים וללחוץ דווקא עליהן (קראתי פעם מחקר שהתדר של הבכי של התינוק מתאים לחדר ספציפי שהכי יפעיל את ההורה הספציפי שלו).

וזה מה שכל כך מגדל אותנו בהורות...

ואני חושבת שעצם המודעות שלך היא כבר צעד ענק בכיוון. כי באמת את עושה כרגע את הדבר הכי גדול בעולם (מגדלת בתוכך חיים). ובאמת מותר לך להיות חלשה ופחות מתפקדת.

וכל כך קשה לנו כנשים להצליח לאהוב את עצמנו גם כשאנחנו ''לא עושות כלום''.

אבל את מדהימה, אלופה ואהובה מעצם היותך. לא צריכה לעשות כלום כדי להיות זכאית לזה.

אלא לקבל את עצמך גם כשאת חלשה ולא מתפקדת

זה בסדר לא לתפקד

זה לא מהות חיינו

להפך

מהות החיים

זה להיות שלמים עם עצמנו

גם ברגעים חלשים

כשאנחנו בטוחות בעצמינו אז האמירות בחוץ לא מסעירות אותנו

ואז את יכולה לעמוד מולן בשוויון נפש יותר ולא להתערבב

לזהות מה היא צריכה לשמוע

ולא לדבר מהבטן ומהפגיעות

ולא להצטדק מולה.את לא צריכה בכלל להכנס לעמדה ולשדר לה עלבון

זה לא בריא לשתיכן

גיל ההתבגרות.
אני לא הייתי נותנת לבת שלי לדבר אלי בכזו צורה, כמובן נותנת לה מקום לבטא רגש, ומחשבות אבל לא בדרך מזלזלת כלפי אמא ובחוסר כבוד, בפרט שזה פוגע בך ונותן בך תחושות לא טובות.

אני מעמידה לה גבולות.

אומרת-תדברי בכבוד או לא ככה מדברים.

מרגישה שזה סיסמא שהרבה מדברים עליה

לתת מקום לרגש,אבל לא לדבר בחוצפה.

יש מתכון כזה ?

אשמח לשמוע.

אבל מה היית עושה?

לכי מהבית?

הרבה פעמים גם אצל מבוגרים יש האשמה  והשלכה החוצה כשמרגישים תסכול במקום להתרכז במה שאנחנו מרגישים בעצם

ולכן הנכון הוא להסביר לה את זה

שתדבר על מה היא מרגישה במקום להאשים אותך

לדוגמה - אני מרגישה חוסר אונים כשאת שוכבת ככה ונראית חולה כל היום

את חסרה לי/ האוכל שלך חסר לי/ אני מרגישה שאני הולכת לאיבוד פה בבלאגן

סביר להניח שזה מה שהיא באמת מרגישה אבל לא יודעת לבטא

יש לדבר רגשוץת, שזו לפעמים למידה נרכשת
ויש לדבר לאמא לא בכבוד

"ככה לא מדברים
"תדברי בכבוד"
זה כמו לדבר אוויר
זה הרבה יותר מעבר, הרבה יותר עמוק.
מה אני מרגישה? מפריע לי ש....
הייתי רוצה ש...
ולא האשמה
את...
ואת...
ואת...
זה שלב ראשון
 

הייתי מציעה שבעלך יאיר את עיני הבת בעניין.
לא נראה לי שמה שאכפת לך עכשיו זה איך היא מדברת... פשוט זה מציק לך בלב וחבל.
 

א. לגבי הברזל ממליצה על ברזל עדין של סולגאר- זה לא עושה בכלל תופעות לוואי ולי כן עזר. ויש גם עוד תוספים טבעיים שנותנים כח

גם לאכול תזונה נכונה לחיוזק ברזל עוזר..

ב. לגבי הבת המתבגרת- היא יודעת על ההריון?

וגם אם לא..אני היתי לוקחת אותה במזן רגוע לשיחה..

מסבירה לה שאת מבינה שבתור ילדה יש לה כל מיני מסקנות ורגשות סביב מה שקורה בבית

משתפת שיש דברים שקל לחשוב כשאת מחוץ לסיטואציה..ושיש דברים שלומדים ומבינים אותם מתוך הנסיון חיים.. שקל לחשוב שאנחנו הכי חכמים ויודעים הכל יותר טוב מההורים אבל שתקח בחשבון שלא הכל היא יודעת..ולא הכל כזה קל כמו שנדמה לה..

ושמותר לה לגבש דעות עצמאיות ושונות..אבל שאדם בוגר לומד לא לומר כל דעה שיש לו בקול רם..לא כביקורת..קל להשמיע ביקורת אבל צריך גם רגישות לחשוב האם הז מועיל או רק פוגע ומחליש

היתי מזמינה אותה בכיף לשתף בתחוושת ןבשאלות- אמא אני רןאה שאת חלשה ובלי כח ושהכל מרגי ש לך קשה זה גורם לי לחשוב שלא כדאי להביא הרבה ילדים.. מה את אומרת

ולפתח שיחה סביב זה

ולא לומר בהתרסה כל דבר..

תלוי איך את מכירה אותה ומה נשמע ומה לא..אבל כן שיחה בוגרת שמזמינה אותה לגדול לא רק בדעתנות אלא גם ברגישות

מול הבת שלך!!!
בפירוט...
אפילו בדברים הקטנים ביותר
את לא צריכה להיפגע מביתך וכדאי שתשקפי לה בהתאמה מה דבריה מחוללים אצלך, וכמה צער זה מקנה לך, בנוסף להעצמה ןהערכה שתראי לבת שלך על העזרה.
אני עם הריונות קשים של היפרמאזיס- חוסר תפקוד מוחלט לכמה חודשים בתחילת כל הריון.
בעלי לא נתן למתבגרות בבית לדבר אליי בזלזול ובמילים של כל היום את ישנה, לא מתפקדת וכו..
תמיד דאג לפאר ולרומם, כמובן שיחס מזלזל כלפי אמא לא התקבל, ולאחר שיח גם לא המשיך. 
אני לא הייתי מוכנה שהבת שלי תדבר אליי ככה, כמובן תעשי את מה שנכון לך.

א. לגבי אוכל. היית ממליצה על שייקים, מרק ירקות וכאלה. אפשר להכין כמות גדולה ואז לאכול כל פעם קצת.

ב. לגבי הבת שלך. אני חושבת שאץ צריכה לתת מיסגור: היא מתבגרת והביטויים שלה בעיקר מצחיקים. ומצד שני- את בהריון ורמת ההורמונים משפיעה על הרגישות הגבוהה שלך. ולכן זה עוד יותר פוגע. הייתי מתעלמת מהאירוע ומתייחסת לזמנים הטובים שלה.

מאחלת לך לצלוח בשלום את הימין האלה.

הרבה פעמים הסתכלתי על הורים שילד שלהם התנהג מוזר או לא בפרופורציה, וחשבתי לעצמי שההורה הזה לא יודע לשים גבולות. או ריחמתי שהמצב כל כך חריג. או תהיתי איך הם נותנים למצב כזה להמשיך?!

עד שזה מגיע אלי... עד שזה קורה אצלי...

הנערים- מלשון התנערות.

מתבגרים מדברים לפעמים בצורה שהשומע לא מאמין!

עד שזה קורה אצלך בבית... במשפחה טובה של "אנשים שיודעים לחנך".

וגם הורים שזוכרים את גיל ההתבגרות של עצמם - נראה שכל דור מתעלה על הדור הקודם .

אז פותחת יקרה, זה באמת לא נעים שהבת מתחצפת ככה,

אבל עד שזה לא קורה בבית שלך אתה לא מבין באמת.

כשאומרים "איך אתם נותנים לה לדבר ככה" - אותי לפחות זה מחליש מאוד.

קודם כל חזקי את עצמך על המציאות המורכבת שבה את נמצאת, באמת שלא הכל בשליטתך או באחריותך

מה הילדה אמרה

הוציאה בלי פילטרים את שעל ליבה

זה הרבה יותר טוב מבית שאסור לדבר בו

שמשתיקים את הילדים

והמחירים עלולים להיות כבדים למשך שנים ארוכות

(אצל ההורים שלי השתיקו

והמחיר של זה

קשר רופף מאד עד היום

למרות שאני מעל 20 שנה מחוץ לבית)

האמת שהרגשתי ככה לפני החג

ודאגתי לעצמי לכמה שיותר דברים שאני אוהבת שימתיקו לי אותו

ועכשיו ממש בסדר לי ברוך ה'

ברוגע

+ מריבה לפני החג שלא יצאתי ממנה

כי נפגעתי ממש

ואני לא רוצה לפתוח את זה עכשיו. אין מצב. 

חיבוק ❣️

את שונאת את החג או את הדברים הנלווים לו?

תנסי לעשות הפרדה, בשביל הנפש שלך - חבל להרגיש שחג אחד מן החגים שנתן לנו הקב"ה הוא לא נחמד לנו...

וכשאני כועסת מאוד

זה מאוד קשה לישות את זה

ולהיות ממוקדת

כי אפילו לפרוק את הכעס לבעלי

אני לא תמיד מצליחה. 

לא סתם אנחנו עכשיו בימי עבודת המידות של ספירת העומר...

מאמינה בך שתצליחי בסוף❤️ אם לא השנה - אז בשנים הבאות...

שלה אני פורקת הכל, פחות שייך לפעמים מול הבעל ואני חייבת לשתף, החברה הזו לא מכירה בכלל את הנפשות הפועלות אז מרגיש לי שזה פחות גרוע.

לפעמים אני פשוט חייבת כדי לא להתפוצץ

היא תפגוש את חמותי או משהו...

כלומר אם מארחים אצלנו אז היא יכולה לפגוש את השכנות שלי.

וחברות טובות ממעגלים אחרים מכירות אותה...

אבל שמחה שמצאת לעצמך כתובת🩷

יומן, אולי פה...

הפריקה היא חשובה ממש ממש

לתת לעצמך להרגיש הכל...

ואז לחשןב איך את מתקדמת... לי זה עזר לפני כמה ימים... ואז חשבתי עם עצמי איך אני מתקדמת עם הרגשות שלי...

(בנושא אחר) 

זה לא נעים לי לכתוב שאני לא סובלת את חמותי.

אבל זה המצב.

ומכיוון שאני יכולה רק לשנות את עצמי, אני מתוסכלת מזה שאני לא מצליחה להתקדם.

מנסה להיות בעין טובה. מנסה ללמד זכות.

אבל אפילו בלי קשר לדברים המורכבים ומטענים שיושבים שם שנים....

בכללי אני שונאת ליסוע אליהם. לא נוח שם בכלל, לא נקי, האוכל על הפנים, וגם.... זה קצת הזוי לומר- חמותי פשוט מריחה נורא. אני לא חושבת שהיא שמה דאודורנט מימיה. ואני סופר רגישה לריחות. היא אמרה פעם לגיסתי "אני לא מזיעה אז לא צריך לכבס את הבגדים שלי".

חברות- היא לא מכבסת את הבגדים שלה!!

ואתן לא מבינות כמה קשה לי לחבק אותה לפני שבת ואחרי. אני לפעמים יוצאת כדי לנשום אוויר כי רק להיות לידה זה טו מאצ' לעיתים.

בשבתות קיץ- ה' ירחם כי הם גם לא בקטע של מזגן.

וואי תקשיבו בחיים לא חשבתי שאני אכתוב את הדברים האלה

שהקושי נובע מכל מיני דברים.

א. איך הגעתי למצב שאני לא סובלת בן אדם ככה? ועוד משפחה? לפעמים יוצאים ממני רגשות מפלצתיים על כל דבר שזז בהקשר של חמותי

ב. הניפוץ חלום. תמיד חלמתי שחמותי תהיה חמות כמו אמא שלי... זורמת, כייפית, שיח פתוח ומחכים. אין את הדברים האלה בשוםםםם צורה. אין לה חוש הומור, אין לה אינטליגנציה רגשית בכלל- למשל היא לא מבינה את כל השיח הזה של תיקוף רגשות. אז כשהילדה שלי נופלת ובוכה ואני אומרת "אוי מתוקה שלי זה באמת כאב" אז היא אומרת "לא לא, לא קרה שום דבר".

או שבכללי בעלי אמר שאין עניין להסביר לה שנפגעתי או שהוא נפגע כי היא לא מסוגלת לדבר על רגשות. השיח איתה מאוד שטחי כזה.. אז מתוך נימוס אני מפתחת איתה שיחה אבל אי אפשר לנהל איתה שיחות אינטלגנטיות או משהו כי היא לא מבינה (היא גם אומרת את זה). אז זה יכול להיות מאוד מעייף לקשקש סמול טוק שבת שלימה. ב"ה יש גיסים וגיסות מהממים שאפשר לדבר נורמאלי איתם

ג. הם באמת בסופו של דבר אנשים טובים. אני מבינה את זה היטב בראש. וזה עצוב לי שאני לא מסוגלת לעשות סוויצ' בלב כי הם לא עושים שום דבר מרוע. אז למרות שקשה לי, אני לא מעוניינת לפגוע בהם

שהניפוץ חלום הוא החלק הכואב מבחינתך. שעוד לא השלמת עם זה שחמותך היא לא מה שחלמת.... כי סך הכל ממה שכתוב פה נשמע שהיא בנאדם טוב והכל, רק לא מה שחלמת עליו. אם תשלימי עם זה, אולי יהיה לך יותר קל.

ועוד משהו, יכול להיות שאת מעריכה אנשים לפי האינטליגנציה שלהם? ראיתי שהרבה פעמים לאנשים אינטליגנטים קשה להעריך אנשים שהם לא. אולי כדאי להתמקד בזה, למצוא את הדברים הטובים שיש בה (ובטוח יש אם היא גידלה את בעלך) ולמצוא מה בה ראוי להערכה.

וואוו...

חיבוק לך.

במיוחד שאחד הדברים שנפגענו ממנה זה שהיא לא מעוניינת לעזור לנו כלכלית לעומת האחיות של בעלי כי הם בונים על ההורים שלי לעזור לנו.

ונכוןןןןן שהם לא חייבים לנו כלום כלום כלום. ואפשר לזרוק עליי עגבניות שאני חצופה וכפויית טובה וכו

אבל בואו, אפשר גם להבין למה זה יכול להעליב היחס המבדיל הזה

הרבה

אני שומעת ממה שאת כותבת שאת קצת דומה לי

מרגישה רגשות קשים, אבל הראש רציונלי ופרופורציונאלי, ולא "מאשר" את הרגשות.

והפער הזה קשה מאד, הוא גורם לנו להרגיש משוגעות, כח למה אני יודעת א ומרגישה ב, אני לא רוצה להרגיש ב. זה לא הגיוני להרגיש ככה, זה לא פיר להרגיש ככה.

אז אני כאן כדי לומר לך שאני מבינה, ומשהו שלמדתי זה שאין רגשות "רעים", רגשות נועדו שירגישו אותם. מותר וכדאי לשבת בתוכם, כן, גם אם זה לא נעים.

וכמו שאת בתור אמא מדהימה שמתקפת את הרגשות של הילדים שלך כמו שכתבת, תהיי קצת אמא לילדה שבתוכך ותתקפי גם את הרגשות שלה.

ואת יכולה לכתוב מכתב לחמותך, שלעולם לא תשלחי,  והוא יהיה קשה וכואב ואחכ תזרקי אותו. ואת יכולה גם לכתוב מכתב לעצמך - החמות העתידית,  שבו תספרי לעצמך איזה חמות את הולכת להיות

ומחזק...

תודה רבה רבה!!

מרגישה שאת מבינה בול. ואיזה רעיון מקסים לכתוב לעצמי איזו חמות אהיה... זה ממש לנתב את המחשבות למשהו חיובי ובונה.

מעריכה מאוד!!

 משחרר את הצורך לפרוק, עצם הכתיבה היא הפריקה.

קרה לי שכתבתי דברים בפורום ועצם הכתיבה כבר הקלה עלי, שלא הזדקקתי לתגובות בכלל

ויש לי מחברת שאני כותבת דברים, בכלל תובנות מחשבות,ף לעשות לעצמי סדר בראש. שמחה שבעלי לא יכול לקרוא את הכתב שלי חחח

וגם במרפאות אחרות שבדקתי באפליקציה.

כרגע אני מחפשת מקום שפתוח מחר לבדיקות דם.

אם אני אמצא מקום כזה, אני אנסה להתקשר ולבדוק אם אפשר להכנס בלי תור.

עונה גם ל@יראת גאולה

שלבדיקת פרופיל הורמונלי, לבוא גם בלי תור, ולדפוק אצל האחות לומר שאני צריכה פרופיל הורמונלי ואין לי תור.

פעם אחרת הייתי עם ילד שקיבל הנחיה במיון להגיע לביקורת בעוד שלושה ימים, כשהתקשרתי למזכירה במרפאה היא נתנה לנו תור בין התורים.

כשתהיה לך הפניה, נראה לי שכדאי להתקשר למזכירה ולומר לה, והיא תיתן לך תור נוסף, יש לה אפשרות כזו.

ותבקשי שיכניסו, חושבת שיבינו שזאת בדיקה שיש לה מועד מסויים שלא מתחשב התורים🤷🏻‍♀️

אצלנו בכל אופן מכניסים גם בלי תור מראש

מוציאים פתק במזכירות

אני מחפשת מקום שיש בו מחר בדיקות דם.

גם אם אין תור פנוי.

התקשרתי גם למוקד של הקופה, מצאו לי רק בבית שמש ובמודיעין עלית.

הגיוני שבכל ירושלים אין שום מעבדה שעובדת בחול המועד?

תקשיבי אין דבר כזה מכרנו את הבית.

לא מוכרים בית, מוכרים חמץ.

מכרתם את החמץ בבית, הבית עדיין שלכם ואפשר להכנס אליו.

החמץ לא ברשותכם ולכן אפשר לראות אותו.

המטבח לא מוכשר, אבל אפשר שאחד מכם יסע לבית יארגן יסדר (מה שאסור זה כזית חמץ. אפשר להגיע לזה בסידור נורמטיבי של בית. להתמקד בצעצועים), יכסה ויכניס את החמץ, יסגור את הארונות מטבח, יכשיר את השיש והכיורים, ותהיו שם ותאכלו אוכל לא מבושל או שתקנו טוסטר אובן/כיריים חשמליות וכלים זולים לעכשיו.

לא להיט לא לכתחילה אבל זה כבר לא שלב בחיים שהגיוני לעבור מה שאת מתארת שאתם עוברים

מראש זה יהיה מבאס נורא,אין סיכוי שבעלי יעשה את כל מה שכתבת

במיוחד אחרי התשלום.....

אבל תודה על העצות הן מעולות!

זה באמת מחיר גבוה שמרגיש כמו "אכל ושילם". לי אישית נרגיש שלהישאר זה "אכל, לקה ושילם" אז אם חוזרים לפחות חוסכים את המלקות.. אבל כל אחד מרגיש אחרת וזה מובן.

אם אתם נשארים הייתי דואגת ביומים וחצי של חוהמ גם שיהיה אוכל בדירה וגם לצאת לפעילויות כמה שיותר. אפילו ברמת הקניון עם גימבורי - הם משחקים, ואז נחים באיזו פינה ואוכלים משהו שהבאתם ואז מסתובבים בחנויות ואז אוכלים עוד קצת, וחוזרים אחהצ לחמותך לארוחת ערב ומקלחות ולדירה לשינה.

בערב חג לבוא להתקלח לפני החג להישאר עד אחרי הארוחה.

ובחג להגיע בבוקר ולהישאר שם עד ההבדלה.

מבאס מאד אבל אי אפשר לרוץ הלוך חזור כל הזמן 

אין דבר שיותר מערער אותי מחוסר שליטה

להרגיש שהחיים מושכים אותי ואני במרתון אחריהם

אני מגיעה ממש לשפל (אני אלופה ברחמים עצמאים)

ואז מבינה שמפה אני חייבת להרים את עצמי

המציאות היא אותה מציאות

ההסתכלות היא שונה

את אומרת שאין סיכוי לחזור

אז זאת בחירה

כי האופציה קיימת

ואתם בוחרים שבמציאות הזאת עדיף להישאר

מהמקום הזה שאת שולטת ובוחרת

תשאבי כוחות לעוד בחירות

מנסה לחשוב איתך בקול מה יכול לעזור

אם אני מבינה נכון הדבר שיעשה לך הכי טוב זה מקלחות

יש שם אמבטיה?

אפשר למלא מיחם ולמלא את האמבטיה ולהתקלח?

(ד.א. אני קילחתי ככה 3 ילדים כי הדוד אצל חמותי לא חימם פתאום...)

אם את ממש יצירתית- אפשר ללכת לחנות קמפינג לקנות שק מקלחת שטח ולמלא אותו מים מהקומקום... זה מספיק למלחת קצרה.

ללבוש כולם פיגמות נקיות

ולעשות יום רגוע בדירה

שבעלך ילך לעשות טייק טווי מחמותך

או שתכינו פיקניק פשוט בדירה

פסטרמה, מצות

קופסת שימורי חמוצים (ואחרי שמרוקנים אותה להשתמש בה לבשל ביצים קשות)

נשמע באמת ממש לא קל. תודה ששיתפת בפורום!

עצות שחושבת עכשיו -

מה עם אוכל קנוי? לארוחת בוקר/ערב

אפשר לקנות חבילת מצות, ממרחים, שימורים, מוצרי חלב וכלים חד"פ. זה מתאים?

(מניסיון של כמה שנים שנסענו לליל הסדר

וניקינו את המטבח בלי להכשיר, ואכלנו ככה בוקר/ערב והיה סבבה.

לצהרים אפשר פסטרמה וקטשופ....

ואולי אתם יכולים לצאת לפיקניק/טיול קטן/גן משחקים נחמד?

ולגבי הכותרת

שוב חיבוק גדול!

נשמע שכן עשיתם החלטה נכונה - לסגור את הבית בגלל שלא היה זמן וכח להכשיר.

אל תאכלי את עצמך על זה.

עכשיו חשוב שתשמרי אנרגיה.

אולי אפשר להתקלח אצל חמותך?

אבל הולכים רק פעם אחת בבוקר ופעם אחת בערב, ואולי מחר יקפיצו אותנו ברכב או שניקח מונית לכיוון אחד.

אפשרי אצלכם להישאר אצל חמותך יום שלם?

אנחנו כן מתקלחים בדירה, אבל אם היה צריך הייתי לוקחת שקית או תיק עם כמה בגדים ומתקלחים אצלה. לילדים אני גם ככה לוקחת בתיק עגלה טיטולים ובגדי החלפה.

בדירה יש לנו קצת מאכלים שלא דורשים הכנה וכלים כדי לאכול בבוקר כזה עד שזזים, או אם בעלי יקום מוקדם לתפילה ונהיה רעבים עד שיחזור. ושאר היום אוכלים אצלה אבל בלי לחזור באמצע לדירה.

בטעויות

שהן מקור הלמידה הכי טוב שיש

לכן גם טעות עם מחיר גבוה יכולה להיות שווה אם מפיקים ממנה לקחים ולומדים לעתיד

ספציפית למה שכתבת

אוכל

אפשר לאכול לא מבושל קנוי מחנות ארוחה אחת או אפילו שתיים

אפשר להביא אליכם אוכל ולחסוך הליכה

מקלחת

יחסית חם היום

אפשר להתקלח במים קרים עד שהעניין הזה יסתדר 

לקנות אמגזית וסיר ועוד דברים לארוחות בדירה. להיות מהספייס.

מקלחת לך אצל חמותך

הילדים יהיו בסדר בלי להתקלח כמה ימים

לקנות משחק או שניים ודפים וטושים לילדים.

לנסוע להינות עם הילדים בכל מיני מקומות

לא עשיתם כוחות

שמרתם על הכוחות ולא נקרעתם על הבית עכשיו תהנו מזה כמה שאפשר

זה קשה אבל לנסות לחשוב מחוץ לקופסה כל הזמן...

אבל תלוי איפה אתם גרים ומה בדיוק מחפשים 

עושים על האש

מתנפחים שהמועצה ארגנה בקרבת מקלט

חבל לקחת סיכונים מיותרים

אתמול טיילנו ליד הבית וכשהיתה אזעקה רצנו לבניין סמוך

קצת קשה גם עם תינוקת שצריך לסחוב....

מהמם ושקט

קחו בחשבון ששומעים אזעקות הירדן

בארץ היו אזעקות בערד

וכל ירדן הפעילה סירנה....

הם כנראה לא ממקדים לאזור 

אם אתם אוהבים מסלול קצת מאתגר

אז יש את תלכיד פיראן

אנחנו עשינו מסלול מעגלי

התחלנו בבאח נחל/פלס

ירדנו לואדי

טיפסנו לחווה של אורי

וחזרנו דרך הכביש לרכבים

הכל פורח ומקסים

בני הארבע- חמש כבר צעדו הכל לבד

לא אוהבת פקקים

אבל עכשיו הכבישים פנויים

אז לקחתי את הילד לחוף

תרפיה בחול

קצת טבל רגלים

אסף צדפים

היה כיף

ולא היו אזעקות

לא בדרך ולא בים

אומרים שאפשר לומר לתינוק שלא ינשך, ואם הוא נושך להצמיד את הראש שלו בחוזקה לשד וכך הוא ילמד לא לנשוך.

אפשר גם להיניק בפטמות סיליקון כדי שלא יכאב לך, אבל לא בטוח שהיא תסכים לינוק ככה...

בעיקרון דקטרין אורל ג'ל אמור לעזור לזה, אבל לא תמיד הוא מספיק חזק. בכל אופן, זו המשחה הטיפולית היחידה (למיטב ידיעתי) שלא צריך לשטוף לפני ההנקה.

את יכולה לנסות למרוח לנולין, שגם אותו לא צריך לשטוף.

אבל אם זה לא עובר, כדאי ללכת לרופאת המשפחה ולבקש משחה טיפולית (כמו דרמקובין), שאמנם צריך לשטוף לפני ההנקה אבל היא תהיה יעילה יותר.

תרגישי טוב❤️