ובכ"ז דעתי בקצרה-

אני מניקה כל מקום.

אם אני נמצאת במקום שיש מצב שאביך מישהו מהנוכחים (למרות שאני לא מבינה מה מביך בזה)

ויש לי מקום אחר נוח, קרוב וזמין להניק בו- אעשה זאת.

אם לא- לא!

התינוק שלי וצרכיו הבסיסיים קודמים לכל.

אני מניקה בכל מקום עם שמיכה על הקטנה..

במשפחה של בעלי אני מניקה בחדר וזה משגע אותי...באמצע שבת\ארוחה להכנס לחדר של אחד הילדים זה מבאס אותי כל פעם מחדש... אני משתוקקת לקנות סינר הנקה, אבל אני עדיין לא יודעת אם אניק בפומבי איתו.

אישתו לא מניקה או תניק כשתצטרך?

כבר חשבתי מהכותרת שגיסתך מניקה בלי שום כיסוי ובחשיפה רבתי... אבל מכוסה? עם סינר?

צריך קצת לשנות גישה ולסלק את חשיבה של התרבות המערבית שהופכת דברים פשוטים וטבעיים למיניים ומגעילים.

שמפריע לבעלך!!

גם לבעלי זה מאוד מפריע וזה באמת מצטייר לי משו לא כ"כ צנוע..

מה לעשות? בנים הם לא כמו בנות וכשהם יודעם שהתינוק מכוסה ואוכל.. זה ממש מפריע..

אולי זה לגטימי וזה אוכל אבל זה עדיין לא לכולם צנוע..

זה גם לגיטימי לעשות בשירותים, אז אולי לא תסגרו את הדלת ותכסו בחצאית??

ולגיטימי שלא ירצה לשבת שם עם כולם אם זה מפריע לו. זו זכותו, ובמקומה לא הייתי נפגעת מזה.

יש לי סינר הנקה..ואני כבר יודעת להניק בלי שאף אחד יראה,

לא נראה לי הגיוני שכל היום לפחות בהתחלה אני אשב לבד בחדר להניק,בשביל זה יש סינר הנקה,

נסי להסביר לבעלך את המציאות הזאת,אח"כ נשים לא נהנות מההנקה וחבל.

אם היא שמה סינר הנקה אז לא אמורים לראות כלום.

מילא אם היית אומרת שהיא שולפת בלי להתכסות בכלל...

בדיוק אתמול היה לי דיון על זה עם בעלי.

יש אנשים שהנקה זה מביך אותם! גם לי לא תמיד יהיה נעים לשבת ולדבר עם מישהי כשהיא מניקה מולי..
ויש קולות מהתינוק, שאפשר להגיד שזה טבעי, אבל לא תמיד זה מעלה אסיסואציות נחמדות..

ואני יכולה להבין שגברים מובכים מזה. 
זה גם אוכל של התינוק, 
מצד שני אלו איברים של האישה..

אז נכון שהם לא נחשפים לטובת הכלל, וניתן לכסות,

אבל יש הבדל בין להניק למשל ליד השולחן שכל המשפחה נמצאת, לבין לשבת על הספה בצד ולהניק.
(אני לא חושבת שחייבים ללכת לחדר בצד בשביל זה..), אבל תלוי מי הנוכחים..

זה עניין של הרגשה אישית ורגישות לסביבה.

אותי כאשה, מביך מאוד כשיש בסביבה אשה שמניקה ליד גברים.

זה לא משנה אם רואים משהו, או כמה היא מכוסה.

זה עדין אקט של חשיפה.

יודעים מה היא עושה, ויודעים מה התינוק עושה.

לא משנה שזה טבעי, שזה המזון שלו ושזה תפקידה של האמא.

ראוי לעשות את זה בחדר אחר בצנעה.

זה לא עניין של "תרבות מערב" ו"מחשבות מיניות", ככה העולם. וחבל להביך את בחורי וגברי ישראל.

לי ברור שבעז"ה בעיתו ובזמנו- אניק בחדר אחר, וכרגע לא עולה על דעתי לעשות זאת ליד גברים זרים, לא משנה כמה מכוסה אהיה.

"לא משנה שזה טבעי, שזה המזון שלו ושזה תפקידה של האמא" - כלומר הצד השני והמחירים שהוא משלם, זה בכלל לא משנה.

לא משנה אם תינוק צעיר יונק המון לאורך שעות היום, והאמא בקושי תוכל להיות שותפה לליל הסדר (נגיד) כי כל הזמן יצפו ממנה להיות בחדר נפרד. זה פשוט לא משנה! מה זה אכפת? למי אכפת מצרכים של אמא ותינוק קטן? כאילו קיים רק הצד השני. כאילו המבוכה של הנוכחים היא הנתון היחיד שראוי להתייחס אליו.

(תודי שבתור במרפאה זה לא כ"כ אפשרי... או באוטובוס - אבל כשאפשר).

ועדיין נראה לי לא לעניין לבטל ככה את הסיבות שגורמות לנשים לא פחות טובות להניק מכוסות בסלון, להתעלם מהמחירים של ההנקה הנפרדת, למחוק את הצרכים של האימהות והתינוקות האלה כאילו סתם בשביל הכיף הן מניקות בציבור.

היא לא הורגת אף אחד היתרון הגדול של הנקה הוא קשר עם האם ונוגדנים ממקרים חריגים לא יהיה פחות קשר או נוגדנים.

נחשב בהלכה לספק פיקוח נפש, כך לפי דעת רוב הפוסקים, אם לא כולם.

על כן למשל, מי שאינה יכולה להניק אלא צריכה לשאוב ולתת בקבוק (כמו אצל פגים למשל), מותר לה לשאוב בשבת ולתת את החלב לתינוק, כדי שלא יצטרך לקבל תמ"ל. ופוסקים רבים מתירים שאיבה אפילו במשאבה חשמלית, במקרה הצורך.

ולכן אישה שמניקה הנקה מלאה, מותר לה לשתות ביום כיפור אם היא צריכה לכך בשביל שלא יגמר לה החלב.

(כמבון שבדוגמאות הנ"ל אישה לא יכולה לפסוק לעצמה, אלא צריכה לשאול רב)

וברגע זה הדגמת את הבעיה שנסיון לקבוע שהנקה לגיטמית אך ורק בחדר סגור, שמכך מגיעים מהר מאוד לפתרונות כגון בקבוקים ותמ", שהם דרך לא רעה בכלל להרוס הנקה טובה. או שסתם נשים מתייאשות מהמשימה שכופה עליהן בידוד באירועים משפחתיים וכו'.

אז גם כשיושבים להניק אפשר לעשות את זה בצנעה, זה לא חייב להיות בריש גליי ובין "הנקה פומבית" להנקה "בחדר סגור בלבד" יש מרחק גדול מאוד, והמון אפשרויות ביניים. משום שגם שיושבים להניק בסלון עם המשפחה, אפשר לעשות את זה בצורה שכולם ישימו לב להנקה, ואפשר לעשות את זה בצורה שלא.

אז צריך להתחשב בסביבה, אבל זה נכון לא רק לגבי הנשים המניקות, אלא גם לגבי הגברים שלא יזיק שיבררו את ההלכות לפני שהם קובלים על נשים שמניקות בצנעה.

ומצטערת, הדוגמא שהבאת בהודעה שלך בהמשך השרשור על הנערים החילונים שהיו מציצים על הנשים בגן שעשועים, אז מצטערת זה ממש לא ראיה, מאחר שמי שמציץ בעיה שלו! בדיוק כפי שלא תגידי שאסור לרקוד בחתונה כי אולי יש מי שמציץ מאחורי המחיצה (והרי המחיצה בחתונה לרוב רחוקה מלהיות אטומה הרמטית, ומי שרוצה יכול להציץ) כך לא ניתן לטעון שאסור להניק מכוסה כי אולי יהיה מי שיציץ.

אני רואה את העובדות בשטח!!!

עוד לא שמעתי על תינוק אחד שמת בגלל ש-10% ואפילו 100% מהפעמים הוא קיבל מטרנה (ברמדיה היתה טעות אנוש הבעיתיות לא היתה במטרנה הלא פגומה ).

אני מניקה שנה חודשיים והגעתי לזה בעקר בגלל שבשלב מסוים שהוא היה מאד קטן נתתי לעצמי בלי נקיפות מצפון לתת לו מטרנה, אבל זה נושא אחר.

בטח שזה לא פיקוח נפש להביא מידי פעם חלב שאוב.

תינוק שלא רוצה משהו אחר ונתקעים למשל באוטובוס (קרה לי) אז צריכים להסתיר לא רק את האזור אלא לפי דעתי את כל האישה (הגוף) ולהחזיק כפרגוד ולא לשים על האישה, אם נתקעים זה משהו אחר.

דבר נוסף בקשר להנקה עם גברים נוספים בסביבה. זה המזכיר לי שהמדריכת כלות אמרה לי לפני החתונה: "הרב מסתכל על זה אחרת" היה לי מאד קשה להבין את זה רגשית באותו רגע, אחרי החתונה הבנתי. אני  בטוחה שרב הרבנים שהיו בני 16 לא הסתכלו על זה כמו שמסתכלים על זה היום זה עניין של לימוד תורה, בגרות וכל שאר הדברים שמכינים אדם להיות רב... טבע העולם...

כך גם בהנקה איך שאת מסתכלת על זה, זה לא כמו נער בן 16. את רואה בזה קשר לתינוק הוא רואה את החלק הגופני.

מאד התחברתי לדוג' של השירותים.

בקשר למה שכתבתי אז לא הסברתי את עצמי נכון , סליחה...

מדובר ב-2 דברים שונים:

1) גן שעשועים הוא לא מפלס אחד

2) בלי קשר לקודם, השיחה של הנערים הם לא דברו על מציצנות אלא לעצם הסיטואציה שרובם נראה לי לא רגילים אליה כי אני לא יודעת כמה תינוקות יש בסביבתם. שהם רואים דבר כזה מנשים דתיות זה לא קידוש ה' גדול.

"אני רואה את העובדות בשטח!!!

עוד לא שמעתי על תינוק אחד שמת בגלל ש-10% ואפילו 100% מהפעמים הוא קיבל מטרנה"

1) אז את אשת הלכה או לא? כי לפי ההלכה "תינוק מסוכן אצל חלב אמו".

2) אבל גם אם תתעלמי מההלכה ותתרכזי בעובדות בשטח - על-פי נתוני ארגון הבריאות העולמי ויוניצ"ף מדובר על בין מיליון לשני מיליון תינוקות בשנה שחייהם היו ניצלים אם היו יונקים.

שכל אחת תלך לפי הרב שלה והשנייה תקבל שיש מחלוקות ופסיקות שונות לגבי העניין, ובעיקר הרבה תחושות ורגשות שונים ומעורבים

כי לפי ההצעה שלך מי שמניקה בציבור כופה את עצמה על מי שלא נוהג לפי הפסק הזה.

לא כל מקרה הוא פיקוח נפש וזה ממש בעייתי בשבת לשאוב לבקבוק אם אין צורך. בכל מקרה לכל מקרה יש רב ולא כל מקרה הוא פיקוח נפש.

בקשר לנתונים של ארגון בריאות העולמי הם נתונים עולמיים ולא המצב של ישראל כיום.

חלק גדול מהתינוקות בעולם חיםם במדינות העולם השלישי, לא מחוסנים וחשופים להמון חיידקים, במצב כזה כל נוגדן שמקבלים מהאם הוא חשוב. דבר שני לילדים אלת התחליף חלב הוא לא מטרנה אלא הרבה פעמים חלב ישירות מהפרה/ עז וגם אם לא זה לא תחליף באיכות של מטרנה וכד'...

אני רואה בשטח שתינהוקות שלא יונקים מקסימום מצוננים יותר או  יותר חשופים לוירוסים אבל זה לא גורם למוות.

כל זה נכון למי שלא מניקה בכלל אבל משהי שמידי פעם נותנת תמ"ל בגלל שהיא רוצה להשאר חלק מסעודת שבת כשיש אורחים(מובן מאד) לא פוגעת בתינוק שלה.

לעומת זאת 'שמירת שבת כהלכתה' אומר "מינקת שתינוקה אינו יכול, משום מה, לינוק משדי אמו... וחלב זה הוא המזון העיקרי של התינוק, תוציא את החלב משדיה לתוך כלי גם בשבת, כי הרי התינוק עלול להסתכן אם ישקוהו חלב אחר"

את רואה? יש הבדל בין איך שאת מציגה את ההלכה כביכול לבין מה שספרי ההלכה אומרים. הגיוני יותר לעדכן את עמדתך ולא את ספרי ההלכה, נכון?

ובקשר לנתוני ארגון הבריאות העולמי, את צודקת, מדינות העולם השלישי מטות את הכף. בעולם המערבי יש ב"ה פחות טרגדיות עקב חוסר הנקה. אין לי נתונים על מדינת ישראל, אבל בארה"ב מדובר על כ28,000 תינוקות בשנה.

אני גם השתמשתי בהיתר זה שבני היה בן כמה ימים.

זה לא אומר שלתת לתינוק מטרנה פעם ב..... זה פיקוח נפש.

בסופו של דבר העניין פה זה לא פיקוח נפש כי אם נוחות של האשה. (באמת זה לא נחמד לשבת חלק גדול מארוחת שבת עם אורחים בחדר, אבל זה לא פיקוח נפש).

לדבריו כל תינוק בגיל שחלב אמו הוא מזונו העיקרי עלול להסתכן אם ישקוהו חלב אחר, ולכן תמיד בגיל הזה מותר לשאוב בשבת כשלא מתאפשרת הנקה ישירה, וזה לא "ממש בעייתי" כפי שכתבת למעלה.

המדע רק מתחיל להגיע לדברים שההלכה יודעת כבר מזמן

האם לצאת עם הילדים לגינה זה משהו חריג?

בגלל שאני מניקה אני לא אצא לגינה עם שאר הילדים? או בגלל זה אני אתן מטרנה או אשאב? נו באמת 

מה לעשות, אי אפשר לתזמן את ההנקות. התינוק מחליט מתי הוא רוצה. 

ובשביל זה יש ת"ח והם אמרו שזה מותר. שאלתי שוב את בעלי והוא חזר ואמר שגם הרב ליאור וגם הרב אבינר התירו להניק עם כיסוי גדול.

ציבורי עם שירותים ואם זה לא מסתדר מטרנה פעם ב... (גם 5 פעמים בשבוע) לא הורגת.

בכל מקרה אני לא חושבת שזו סיבה טובה לגרום להצגת התורה וערכיה בצורה לא נכונה כלפי אנשים שרחוקים מתורה ומצוות או להכשלת נערים גם דתיים. (כתבתי בפירוט למטה).

את היית אוכלת בשירותים?

עם הגב לנשים (מה שעושות הרבה נשים) וסוגרים את הדלת.

בשירותים יש רק נשים כך שלפי דעתי אין בעיה לשבת ולהניק עם כיסוי.

לתניוק זה לא משנה, אני לא אוכל בשירותים בגלל רתיעה פסיכולוגית כי אני מבינה מה זה שירותים. מבחינת התינוק אין הבדל כל עוד אין ריח מסריח וכד'...(הוא עושה בחיתול גם בברית).

גם איפה שהכיורים. בשביל מה להכניס לשם תינוק קטן? סתם זיהומים.

ברור שצריך לחשוב על זה ולעשות הכל כדי שאף גבר לא יצטרך להלחם במחשבותיו...

אם אישה היתה יודעת מה ההתמודדות של הגבר בנוגע לאותו היצר ומה חומרת הדבר היתה מוכנה לעשות הכל כדי שלא יפול ח"ו..

אגב..

לא צריך לקחת אישית את זה שאת צריכה להתרחק כי את מניקה...להיפך..את צריכה לשמוח שאת כזאת יפה...אבל רק לבעלך..!

בשורות טובות!

אם גם כשאני מכוסה זה לא בסדר וגורם להרהורים, אז גם זה שאני הולכת לחדר אחר היה עלול לגרום להרהורים (באמת! אני זוכרת על עצמי בתור נערה שהובכתי כשאישה הלכה להניק) וכן הלאה.

ההשתדלות לא לגרום להרהורים היא עד גבול מסוים, היא לא אמורה להגיע לקיצוניות, כמו נשות השאלים.

להניק מכוסה זו דרך האמצע.

אפילו מאד צנוע שאף אחד לא רואה מה קורה מתחת לכיסוי זה הרבבה יותר גרוע מאשר שאת הולכת לחדר להתלבש....

בעז"ה שתהיי אמא תראי שזה לא כזה ברור...

אבל מרשה לעצמי להגיב :

אני מאוד מבינה את דעתך. מאוד. והרבה זמן גם הרגשתי כמוך.

אבל רק עצה קטנה: לעולם אל תצאי בהצהרות: "לי ברור ש... אניק בחדר אחר".

אנחנו בני אדם, אנחנו משתנים, הדעה שלנו משתנה הרבה פעמים, ולעולם לא נדע מה נחשוב כשנהיה במקום אחר. לפעמים כשהמציאות משתנה פתאום דברים נראים אחרת.

אשרייך אם תצליחי לעמוד בזה. באמת. מידת הצניעות יקרה וחשובה מאוד. ואפילו שיש ת"ח גדולים שאמרו שאין בעיה בזה - אשרייך אם תחמירי. אבל תנסי להבין גם את אלה שלא עומדות בזה. לפעמים כשצריך להשגיח על עוד כמה קטנים, קשה לעזוב אותם וללכת, ויש עוד פעמים שזה ממש לא נוח כמו בליל הסדר או בהזדמנויות אחרות.

תמיד צרם, אבל מאז ששמעתי שהרב ליאור והרב אבינר אמרו שאין בעיה אם האישה מכוסה בכיסוי גדול (כמו שמיכה קטנה או סינר) - אז הקלתי לעצמי. עושה את הכול יותר פשוט.

מי שמניקה בחוץ, כשיש לה אפשרות להכנס לבית. שוב, אם יש אפשרות.

אני מקווה שלא סילפתי את דבריו וזה בהחלט לא ציטוט מדויק אלא כללי.

לדעתי לרוב מוחלט של הגברים אין שום בעיה לראות אשה מניקה עם כיסוי.

הראש שלנו לא כ"כ עקום וסוטה כפי שחלק מהנשים כאן נוטות לחשוב, ודאי לא כאשר מדובר באבות לילדים, שיודעים בדיוק מה יש שם מאחורי ה"פרגוד" וזה כבר מזמן לא מרגש אותם עד כדי חוסר נוחות בשלחן שבת.

ברצוני לציין שיש עדות וקהילות מסויימות בהן אין זה נחשב למגונה להניק בריש גלי גם בלי כיסוי, עד כדי פסיקה הלכתית שאין זה נחשב כ"ערווה" לעניין הסתכלות הגבר בזמן היות אשתו נידה. אבל כאן לא המקום להרחיב בכך.

היו שלום.

זר!

יש דברים שההלכה מחמירה בבעל יותר מבאיש זר (למשל איסור להעביר מיד ליד רק בבעל).

אם ככ מפריע לו -שיצא מהחדר ,

אני בפורופ של סעודת שבת למשל הולכת הצידה,

אבל אם סתם יושבים יחד,- בחירה שלו איך הוא מרגיש עם זה.

אבל אני לא חושבת שיש בזה פסול ולכן אין טעם להעיר אלא פשוט לזוז.

כל דבר לגופו תלוי איפה ומתי.

תראה לי היתר.

נכון שלגבר נשוי יותר קל מאשר רווק אך זה לא אומר שלראות אישה לא צנועה זה מותר, ודחילאק..זה בהחלט יכול לעשות הרבה...

להגיב לדעה של מישהו במילים "שטויות במיץ עגבניות".

איך את מעיזה לכתוב "שטויות במיץ עגבניות" מחוסר ידיעה של דעות בהלכה??

ליד בעלה זה רייש גלי??

ריש גלה זה אנשים מבחוץ אז מה הקשר להיתר הלכתי שליד בעלה מותר בלי כיסוי??

שבהרבה דברים זה דומה לדין של אנשים אחרים.

אם אפשר לשמור על צניעות אז למה לא?

אם יש אפשרות להצניע למה לא?

אם אין שום מקום אפשרי אחר ניתן להבין אבל אם יש למה לא?

ולדעתי מבלי לשפוט אחרות, יש דברים טבעיים בעולם וגם אותם מצניעים למרות שהם טבעיים ומובנים לכל...

אני בדרך כלל מניקה בשכיבה ואף פעם לא מצליחה להנק תחת כיסוי בלי לראות את הילד שלי..

אם הנקה הייתה בתדירותמועטה  ובמשך זמן קצר כמו של הליכה לשירותים אז אפשר לדרוש ללכת לחדר אחר.

א"א לדרוש מאישה לבלות כמה שנים טובות בחדר כדי להניק. בודאי שצריך להתכסות 

אני לא צריכה להסביר לבעלי,אני חושבת שהוא צודק והוא גם לא הגבר  או הנער היחיד בחדר. אף אחד לא יבוא ויגיד לאשה מניקה משהו, כי יש בזה חוסר צניעות ולנשים זה סתם לא נעים להעיר לה. השאלה מה עושים עם הנשים שכן מניקות לפני אחרים. זה יכול להיות אפילו בשיעור או בתפילה.

נותנים לכל אחד לחיות את חייו בצורה שהוא בוחר.

(ואוסיף- יצא לי כמה פעמים שאנשים טרחו להעיר לי על זה שאני מניקה.

כל עוד זה לא היה מישהו שאני חושבת שיש לו זכות לבקש ממני לעבור מקום התעלמתי.

אני מניקה בצניעות וזהו.)

שום דבר.

משנים גישה ומפסיקים לחשוב ולחפור בזה.

מה הבעיה להניק בתפילה או בשיעור? אני מניחה שזה נעשה בעזרת נשים ולא גברים לא?

"דרש רבי יוסי הגלילי בשעה שעלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר שירה וכיצד אמרו שירה עולל מוטל על ברכי אמו ותינוק יונק משדי אמו כיון שראו את השכינה עולל הגביה צוארו ותינוק שמט דד מפיו ואמרו זה אלי ואנוהו שנאמר מפי עוללים ויונקים יסדת עוז"

סוטה ל' ב.

בעלך, וכל אדם אחר שמפריע לו, יכול ללכת בזמן הזה ללמוד תורה בחדר אחר, וכך גם להרוויח מהעניין.

אני מניקה עם כיסוי טוב בכל מקום.

יש בזה המון מ"תרבות המערב" והצורך שלנו להרחיק כל דבר שקשור לזה.

הנקה היא טבעית לאמא, לתינוק ולמשפחה כולה. כך התינוק גדל ומתפתח וכך כל המשפחה כולה.

צריך להתחבר לנקודה הטבעית הזו, הפשוטה הזו ולהפוך אותה לדרך חיים.

לעיתים האמא יכולה להיות מנותקת מהרבה דברים בגלל צורך בהנקה- לדוגמא- לקום משולחן שבת, אפילו במשפחה הגרעינית, אם כבר יש ילדים גדולים, לחזור כשכולם סיימו והיא עוד לא אכלה....

למה אמא צריכה ל"הסתגר" בחדר, לעיתים לפרק זמן ארוך, כשכולם נמצאים במקום אחר? למה היא המנודה כשהיא נוהגת בצניעות גמורה?

ממקרים שאני נתקלתי בהם, היה בהרבה יותר בולט כשהאמא קמה עם תינוקה לחדר וכולם ידעו לאיזו מטרה (רחמנא לצלן!) מאשר אמא ששמה על עצמה כיסוי ואף אחד בכלל לא ידע שהיא מניקה.

היו לי לא מעט מקרים כשהוצאתי את ילדי שסיים לינוק, ואמרו לי שבכלל לא שמו לב שיש שם ילד... והנקתי למעלה משנה וחצי...

אם במקרה שיש ילד אחד זה צנוע ללכת לחדר אחר, למה במקרה שיש כמה ילדים קטנטנים ואי אפשר לעזוב אותם זה בסדר להניק ככה? הרי אנחנו לא רוצות לרדת ממדרגתינו הצנועה.....

ומה יש לעשות בנידון? - עבודת המידות! לנשים הצדקניות האלו יש רבנים גדולים שמורים ומעודדים אותן לנהוג כך. אז מי אנחנו שנדבר? אנחנו יכולים לחנך רק את עצמינו ולהסיק מסקנות לדרך חיים שלנו!

אנחנו צריכות להבין שמה שטבעי עבורנו לא בהכרח טבעי עבור אחרים. וכאן נוצרת הבעייה.

הדבר שעומד בבסיס נושא הצניעות (בלי קשר להנקה) הוא השתלבות עם הסביבה.

אני אתן דוגמה - רכיבה על אופניים לנשים - יש שיראו בכך חוסר צניעות מוחלט ויש שיראו בכך דבר נורמלי לחלוטין.

אך החכמים ביותר יתייחסו לכך בהתאם לסביבה. אם האישה רוכבת על אופניים במקום בו היא היחידה שנוהגת כך, אכן מדובר בחוסר צניעות, שהרי היא מושכת את העין של הסובבים אותה.

אם אותה אישה תרכב באופניים במקום בו נשים רבות נוהגות כך אז היא תחשב לעוד אחת שנוסעת באפניים ולא תעורר שום תשומת לב מהסובבים אותה. ובמקרה זה אין כאן חוסר צניעות.

כנ"ל לגבי הנקה.צריך להבין שלא כולם רואים בזה דבר טבעי, במיוחד גברים ואפילו נשים. היום אנחנו בדור שלא כולן מניקות וזה לא אקט טבעי שרואים אותו סתם כך ביומיום. לכן גם כאן אנו צריכות לחוש את הסביבה ולפיה לנהוג. אם בקרב המשפחה זה נהוג וזה חלק מההתנהלות בסעודה אז אכן זה לא  מושך את העין. ולמשוך את העין זה אומר שבראשם של הסובבים עולה התמונה של האישה חשופה, זה לא משהו שאפשר למנוע.

אך אם מגיע אליכן אדם זר, או חברים שהזמנתן לסעודת שבת, תסכימו איתי שלהניק בפניו גם אם אתן מכוסות זה מעורר תשומת לב, זה מביך את הסובבים, ומעלה תמונות לא צנועות לראש. גם אם זה הדבר הכי טבעי בעולם!!

אז לצאת עם כלל שהנקה זה דבר טבעי ולכן אני מניקה היכן שבא לי זו דרך שנועדה לשרת את הקו מחשבה שלכן בלבד. להבדיל יש נשים לא דתיות שרואות בגופן דבר טבעי/ אנושי שאין צורך לכסותו ולמי שיש לו בעיה עם צורת הלבוש שלהן זו בעיה שלו. יש צדק במה שהן אומרות הן הרי לא בעונש. אך אנחנו כנשים דתיות מבינות שעלינו להתחשב בסביבה ולהשתלב עימה.

אין כאן שום ביקורת על אף אחת אלא מתן נקודה נוספת למחשבה.

אכן, העולם לא שחורק ולבן, ואנחנו צריכות להשתלב בו בחוכמה.

חוכמת נשים בנתה ביתה. הצניעות היא אומנות, צריך לדעת איך לשלב אותה באומנות בחיי היום יום.

אני מניקה כבר שנה וחודשיים, יודעת עד כמה העניין לא פשוט.

הנקה בפומבי זה חוסר צניעות ומזעזע אותי בכל פעם מחדש.

אם נערה בת 16 היה יושבת בפומבי ומתעסקת באזור כמו אישה מניקה עם שמיכה עליה חוץ מזה שהיתה נחשבת ללא נורמלית (זה לא כך לגבי מניקה) אז זה היה חוסר צניעות מוחלט!!!!

גם לי בתור אישה שאני רואה מניקה עובר לי בראש מהי עושה שם אך הסתכלות שלי על הנקה היא אחרת משל נער בן 16 או על גבר אחר בעיקר מי שעדיין אין לו אישה מניקה/ הניקה בעבר.

אני עברתי לגור במקום שבו ההנקה מקובלת מאד בגן שעשועים (מדובר על קהילה ממש דוסית- מה שזעזע אותי יותר),  את בעלי זה ממש הביך (סה"כ בא עם הילד לגן שעשועים).

יום אחד שמעתי שיחה של נערים מתיכון חילוני קרוב- הנשים האלו היו אטרקציה מבחינתם גם אם היו מכוסות במליון סינרי הנקה ושמיכות (הן לא חשבו על זה שהגן לא מפלס אחד...)

שההלכה היא כזאת: מי שמכוסה ונוח לה להניק בציבור. יכולה לעשות את זה.

ושכל אחת תעשה מה שהיא חושבת.

ותוספת מדעתי- ומי שלא נוח לו/לה עם זה שיסיח מדעתו ולא יחשוב על זה. נערים מתיכון חילוני הם לא דוגמא לשום דבר. ואם הנקה מעוררת אצלם דיבורים כאלו זאת לא בעיה בנשים שמניקות. זה הרבה יותר עמוק מזה.

[נ.ב. ואני מניקה בחוץ עם שכמיית הנקה שמכסה הכל מכל הכיוונים]

בין נערה שתחשוף את גופה לאישה שמניקה. זה בדיוק ההבדל - עיסוק בחזה ללא צורך זה מן הסתם משהו מיני והנקה זה לא מיני!!!!!!!!! גם לבעל כשאשתו נידה מותר לראות אותה מניקה, והוא הראשון הרי שיהיו לו אסוציציות. אז ב"ה, התורה מבינה שכמה שמנסים בעולם להראות שכולם סוטים ומלאים במחשבות, הנקה זה משהו בריא וטבעי וקשור לאם ולתינוק.

בעיני זה גם תחושה של האישה. אם אני חושפת את גופי בסיטואציה מסויימת בלי קשר להנקה- אז יש פה התעוררות מינית גם שלי וגם של מי שמולי, ואם אני מניקה, אז לי אישית אין שום התעוררות ואני מניחה שגם למי שמולי.

נערים בתיכון חילוני- שיהיה להם בהצלחה. את יודעת שיש פדופילים שלראות ילדה בשירותים זה הדבר שהכי עושה להם את זה? אז מה? זה סטייה מהנורמה.

כשהייתי אולפניסטית תמימה, קרה לי פעם למרבה הצער שהגיעו לאוזניי חילופי מילים בין שני חיילים שליוו טיול שנתי שלנו. הם החליפו ביניהם הערות בוטות על הלבוש הצנוע שלנו, שלא ציפו לו. השרוולים הארוכים, החצאיות. עצם העובדה שהיינו מכוסות כל-כך - עוררה אצלם מחשבות זימה!

למרבה הצער, כשנער גדל במציאות של הפקרות וחשוף יומם ולילה לתכני זימה, הדבר היחיד שיכול כנראה לגרום שלא נגיע חלילה להרהוריו הוא שפשוט לא נהיה קיימות עבורו. נסתגר בביתנו וזהו. ניעלם. ואת זה - אני בטוחה שההלכה לא דורשת מאתנו.

באמת אני לא חושבת שעבור נער כזה יש הבדל גדול אם אנחנו מיניקות מכוסות או פורשות לחדר אחר כדי להניק. כששטופים בהרהורים - שני הדברים האלה מביאים להרהורים.

בפועל זה לא כך במיוחד שמדובר בציבור חילוני שגם לא חשוף להנקה.

לצערינו הרב בציבור החילוני למעט אצל נשים מניקות/ הניקו ובעליהן (וגם לא תמיד) ההנקה נתפסת כהתעסקות עם איבר שהוא גם איבר מיני. לפי דעתי זה נכון גם לנערים דתיים שלא חיים את עניין ההנקה. לפי דעתי זה חלק מעניין של בגרות כמו למשל הסתכלות של נערות בנות 13 על סימני הבגרות בגופן (כולל מחזור) לעומת הסתכלות של אישה נשואה. אישה שתקופות בחייה סובבות סביב ההנקה יש לה הסתכלות אחרת.

בקשר לבעל, יצא לי לדבר על זה עם בעלי והוא אמר לי שבזמן ההנקה (במיוחד שהיתה לי בעיה עם זה בהתחלה ולקחתי יועצת הנקה) ההסתכלות שלו בתור בעל היא כעל קשר עם התינוק והמוקד הוא ההנקה עצמה, אם הילד מצליח לינוק כמו שצריך וכו'.... וזה בגלל שהוא חי את ההנקה כאוכל וקשר לתינוק.

לעומת זאת, אצל מי שלא חי את זה , זה לא כך.

שהייתי עם יועצת הנקה בחדר סגור ישב ליד בעלי עוד מישהו שאשתו היתה עם יועצת ההנקה בחדר.

מדובר על אדם שאשתו מניקה. בעלי ממש הובך מהשיחה עימו ובעיקר ממהסתכלות שלו על הנקה וכן נכנסו  לשיחה מילים שהעידו גם על הסתכלות מינית. אני עד היום זוכרת איך שכן שלנו שהייתי בכיתה ה' טרח להודיע לאמא שלי (שכל הרחוב שמע) שאשתו מניקה את הבת שלהם (זה היה מביך).

אין מה לעשות זאת החברה שאנחנו חיים בה. אני ממש לא מדברת רק אל חברה חילונית אלא גם על נערים דתיים שעדיין לא למדו מהי ההסתכלות הנכונה.

אנחנו גם בתור נשים שאם נרצה או לא מייצגות את התורה וערכיה צריכים להתחשב "באיך הסביבה רואה אותנו" כדי שלא נראה מסרים שכביכול סותרים.

אני מעולם לא ראיתי חילונית מניקה (וראיתי בגן שעשועים לא מעט) שמניקה בפרהסיה. להיפך, שמעתי על הרבה מתנגדים מהצד החילוני.

שהיתי בשרות לאומי (במקום חילוני) שמתי לב שהרבה פעמים לבוש חשוף לא נתפש כאקט מיני אבל "התעסקות"- ברמות שונות כן כי זה מסב את תשומת הלב.

אנחנו צריכות להזהר לא להכשיל......

א. תפסיקי להשליך מההסתכלות המסובכת שלך על "ערכי התורה" וכל מני דברים כאלה.

את אישית, יש לך בעיה עם כל הקטע הזה ואת הופכת את זה לאיזה אידאולוגיה ודאגה לנפש של האחרים ואיך הם יסתכלו על התורה וכו'.

הייתי יותר דואגת שאנשים יחשבו שלתורה יש בעיה עם דבר בסיסי כ"כ.

ב. כל הסיפורים שלך מהחיים לא משקפים ולא מוכיחים כלום. בכל מקום יש אנשים עם יחס משונה. וחלק גדול זה גם הפירוש שלך לדברים.

ג. לא ראית חילונית מניקה בגן שעשועים? נו באמת אולי לא הסתובבת במקומות הנכונים.

ד. אם שכן שמספר לאמך שאשתו מניקה גרם לך לכזאת מובכות... את לא שמה לב שמשהו אצלך קצת קיצוני?

ונגיד שזה גרם לך למובכות אז מה זה בדיוק מוכיח?

אני מקווה שבע"ה הילדים שלי יהיה להם יחס סביר לדבר בסיסי כ"כ ולא יעשו מזה כזה סיפור.

כרגע אין לי תינוקות ועדיין הם יודעים יפה מאד שהם ינקו ושזה מה שאמהות עושות עם תינוקות. לא נראה לי שזה גורם להם למבוכה.

א. אני כתבתי על דברים שאמרו נערים- זו ההסתכלות שלהם. לפי דעתי אנחנו צריכים להיות מודעים לסביבה שאנחנו חיים בה וצריך להיות חשוב לנו איך מעשינו משפיעים עליה.

ב. אני לא ראיתי חילונית מניקה בגן שעשועים זה לא אומר שאין כאלה בכלל אבל זה ממש לא מקובל להניק בגן שעשועים -  אני מדברת על המון גנים שהייתי בהם בערים שונות עם % גבוהה של חילוניים.

ג. העניין זה איך השכן אמר ובאילו מילים הוא השתמש ואילו ביטויים.....  לא עצם האמירה.

דרך אגב, אני מניקה והבן שלי בן שנה וחודשיים.

ואת גם לא אמורה. 

את תרגישי בנח, ומי שלא בנח שילך. 

אחוזי ההנקה אצל דתיות גבוהים מאחוזי ההנקה אצל חילוניות. חילוניות מיניקות פחות. להתרשמותי אצל החילוניות שכן מיניקות - מקובל מאוד הנקה במקומות כמו גני שעשועים, לא בהכרח עם כיסוי. העניין הוא שאין המון כאלה. לא כי מקובל אצל חילונים להניק בצנעה - אלא כי לא כל כך מקובל אצל חילונים להניק.

אצל חילוניות מקובל להניק בדיוק כמו אצל דתיות ואולי אפילו יותר, וגם חילוניות יעדיפו להניק בצנעה (מכוסות, לא מסוגרות באיזה חדר) ושלא כל העולם יראה את השד שלהן.

מי שיש לו מחשבות והרהורים מלראות אשה מניקה זו סטיה. כל ההתעסקות המוגזמת עם צניעות היא סטיה.

ואגב, את סינרי ההנקה ואת שכמיות ההנקה פיתחו נשים חילוניות. סתם לידע כללי...

כך שכעת זה עניין רק בינך לבין קונך ואני לא צד בעניין.

אם את רוצה את המקור לנתונים שהבאתי, את יכולה לקרוא כאן:

http://www.starmed.co.il/DOH/BabyFood5

בציבור החילוני לא אומרים שהתינוק רוצה לינוק אלא איזה איבר הוא רוצה וזה לא אומר שזה מיני פשוט ככה הם אומרים.

יש לי חברה חילוניה שהיא מניקה בפומבי ובאמת) והיא אמרה לי שהיא שמה סינר כי היא שמה לב שזה מביך גברים דתיים דווקא אז א"א ללמוד משום סיפור שום דבר.

בעיני אם התורה קבעה שהנקה זה לא מעורר מחשבות מיניות ואני אישית לא מרגישה שום תחושה מינית בהנקה זה מספיק.

יש גם נשים דתיות לא אומרות שהתינוק רוצה לינוק אלא רוצה ציצי... (סליחה...)

ותסלחו לי, להגיד לילד לשבת על הטוסיק גם מעורר מחשבות? נו באמת.

יותר מידי התעסקות בצניעות גורם לחוסר צניעות הכי גדול שיכול להיות.

מביכה אותם.

כשהוא רואה שהמילים מפעילות אותך הוא ימשיך להשתמש בהם. גם אם תכעסי עליו או תענישי אותו..

אפשר להגיב במשפט קבוע בנחת, לדוגמה- בבית שלנו אנחנו שומרים על הפה נקי וממדברים במילים נעימות.

גם כשכועסים אנחנו שומרים על הפה..

אנחנו באדישות מוחלטת שולחים לשירותים

לא בכעס, בציון עובדה- זה מילים שאנחנו מרשים להגיד רק בשירותים. לך לשירותים תגיד את זה כמה שבא לך תחזור אלינו.

זה משהו שלמדתי מאמא שלי וזה עובד נהדר. לכל ילד יש את השלב שהוא הולך לשירותים וצורח משם פיפי-קקי-פיפי-קקי וכו וגם מילים מעבר לזה. נותנים לו לצעוק כמה שבא לו וזהו

מתייחסת לזה ממש בצורה זהה לזה שילד אומר לי "יש לי פיפי" אחלה אז תלך מהר לשירותים ותעשה שם, ככה גם אם הילד אומר את המילים האלה בתור קללה- אה אוקי אתה צריך להגיד מילים של שירותים- אין בעיה, לך לשירותים תגיד ותחזור אלינו אחרי.

יצא לי גם לקחת אקטיבית ילד לשירותים כשהוא אומר מילים כאלה.. קצת כמו שלוקחים אקטיבית ילד בגמילה שצועק "יש לי פיפי!!!" מהר מהר לשירותים- אותו דבר ומשתדלת לשדר שזו אותה התייחסות. זה מילים שצריכות לצאת כמו הפסולת של הגוף שצריך לצאת

זה שצריך אשכרה ללכת לשירותים כדי להגיד מוריד מזה את העוקץ מהר מאוד וזה פשוט מפסיק מתישהו..

ילד שלי בן 5 אמר עליי שאני מטומטמת ושהוא קורע אותי בשניות !

הייתי בהלם ממש. חוצפן.

למעשה עדיין לא הגבתי על זה כי הייתי גוססת במיטה.

היום אני מתכננת להגיב, ולא בא לי רק דיבורים כי כבר דיברנו איתו מלא פעמים, הוא ילד מותק ממש, אבל יש לו יציאות שממש חוצות את הקווים, אם יש לכן רעיון איך להגיב. 

לגבי מילים לא יפות, אני מגיבה הכי מהר שאני יכולה

לא בכעס, אלא עוצרת הכל - מגיעה למקום, אומרת שאין מילים כאלה בבית שלנו ו"קונסת" את מי שברח לו, כדי שהפה שלו יזהר יותר.

כרגע זאת דקה שיורדת מהתור היומי במסך. זה יכול להיות - לשים 3 דברים במקום.

העניין הוא להיות עקביים ומהירים.

לי זה מאד מאד חשוב אז אני ממש על זה וזה עובד.

ואני בצד של הילד - עוזרת לו לשמור על הפה שלא יברחו מילים לא יפות

הוא יודע שזה מילים אסורות ואפשר גם בזמן רוגע להתייחס למילים ולדבר על זה אבל בזמן אמת הייתי מנסה רק לתת מקום לרגש הכועס / נעלב / עצוב/ מתוסכל וכו.

לא להתרגש זה לא אומר שיגדל להיות איש שמדבר ככה

כשאומרים מילים לא יפות אנחנו מסתכלים עליהם בפנים רציניות אבל אדישות לחלוטין ואומרים להפ שבבית שלנו לא מדברים ככה. אם הם אומרים שיש ילדים בגן שכן אז אומרים להם שבכל בית יש כללים אחרים, אבל בבית שלנו זה הכלל כי אלה מילים לא יפות.

לגבי איומים, גם לי יש ילד שאומר אני יותר חזק ממך וכאלה. אמנם דברים פחות קיצוניים. אני אומרת לו זה בכלל לא משנה מי יותר חזק, אני אמא שלך ואתה גם צריך לדבר בצורה מכובדת וגם אנחנו במשפחה מתנהגים בצורה מכבדת אחד לשני. לא משנה מי יותר חזק. הקטע לדבר איתם באדישות על הדברים האלה, כשזה מפעיל אותנו אז קשה להם לקלוט את המסר כי הם עסוקים בדינמיקה ויחסי הכוחות ביננו ובפחד שלנו ממה שהם אמרו. כשמדברים איתם באדישות הם קולטים שזה בכלל לא אישיו התוכן וזה לא מפחיד אבל שהצורה צריכה להשתנות כי לא מדברים כך ולא מתנהגים כך.

לגבי הפחדים הגיוני לצערנו, אפשר לפנות לפסיכולוגית של הגן או לקבל עזרה ממרכז חוסן בשירות הפסיכולוגי של העיריה.

נשמע שבאופן כללי זה משהו שיושב עליו ואולי ההתנהגויות שתיארת לפני זה נובעות מרצון להרגיש חוזק ושליטה באיזשהו מקום בחיים שלו. 

תעשה לכם פלאים.

במקום להקצין תגובה כדי לשדר לו כמה זה חמור

תשאלי את זה עצמך למה הוא עושה את זה?

כל ילד יודע שזה מילים של "שירותים" ושלא ראוי להשתמש בהם.

האם להגיד לו שזה אסור יקדם פתרון? פחות. וגם אם הוא יקבל מרות שזה אסור כי אמא אמרה, זה עדיין לא פותר את הבעיה מהשורש.

מה שהכי מדליק נורה אדומה, זה שהוא מהצד שלו גם מחריף צעדים.

את בעצמך בתת מודע מבינה שכשהוא אומר אני אהרוג אותך, זה נובע מאותו מקום שהוא אמר את המילים האחרות.

כשילד מחריף צעדים, זה אומר שמשהו בתגובה לא פתר לו את הבעיה שהוא מתמודד איתה.

במקרה כזה כשגם ההורה מחריף צעדים, נוצר ריחוק ופער בין ההורה לילד, הילד מתחיל להיות יותר מופנם, וההורה אמנם נתפס כסמכותי אבל לא כהורה נגיש. כשיגדל ויהיה במצוקה, ההורה זה לא בדיוק הדמות שהוא ירצה לפנות אליה.

במקום כל זה, כדאי לנסות להבין יותר לעומק מה מציק לו ולטפל בגורם ולא בסימפטום.

יכול להיות שילד בגן מדבר אליו ככה ואין לו כלים להתמודד

יכול להיות שהילדים בינם לבין עצמם מדברים ככה והוא לומד שכדי להיות בחברה צריך להשתמש במילים גסות.

יכול להיות שזו דרך שלו לבטא מצוקה

יכול להיות שהוא מנסה להתקרב אליכם וכדי להפעיל אתכם הוא משתמש באסטרטגיה שלא תוכלו להישאר אדישים כלפיה.

יכול להיות פה הרבה אולי, מה שבטוח שלתת לו עונש או לעשות משהו שירגיש שזה חמור בדרך מרחיקה, לא תפתור אף תרחיש שהעליתי פה כדוגמה. וגם לא תפתור תרחישים אחרים.

אפשר ורצוי להפריד בין חינוך ילדים, לבין תגובה ותקשורת בבית. במיוחד כשזה משהו שחוזר על עצמו.

כשילד עושה משהו שלא לרוחך, תצייני לך את זה בראש. לא צריך "לחנך" אותו לזה באופן מיידי.

למשל את רואה שהוא זרק עטיפה על הרצפה, והוא עייף ומוצף ועצבני, לא יקרה כלום אם את תרימי את העטיפה ותצייני לעצמך שזו נקודה לעבוד עליה בזמן שהוא קשוב.

בזמן שהוא אומר את המילים האלו, תנסי לקלוט רמזים מהסביבה מה יכול לגרום לו להגיד אותם.

האם הוא ביקש לפני כן משהו ולא הירשת לו? (שזה בסדר, רק שזה שופך אור שהוא כרגע מתמודד עם דחיית סיפוקים)

אולי חזרתם הביתה וחם לו?

האם הוא משועמם?

האם הוא מבטא מצוקות בעוד דרכים והמילים האלו זו עוד דרך?

איפה הוא ואיפה את עומדים/ יושבים כשזה קורה?

האם זה קורה גם בגן? גם ברחוב או רק בבית?

בנוסף לכל זה, אפשר להגיד:

אני מבינה שאתה נסער/ עייף/ עצבני/ שילדים הציקו לך

ועכשיו הלב שלך עמוס וקשה לך להירגע.

מה יעזור לך להירגע?

אתה רוצה שנעשה משהו ביחד?

אתה רוצה להתקלח אולי?

אם הוא ממשיך להגיד מילים כאלו, לומר בפשטות, זה לא נעים לי לשמוע מילים כאלו. אם תרצה שאעזור לך להתמודד אני פה בשבילך. לא צריך להחריף כלום. ילד בבסיס שלו רוצה שיהיה נעים איתו.

רק שהוא לא יודע איך לעבור מהמצב שהוא נמצא בו למצב של רוגע ונעימות ושיתוף פעולה.

לגבי 2, פתרון טכני אפשרי הוא לסדר לו מזרון בחדר שלכם לידכם. יהיה לכם את תחילת הלילה בפרטיות, ובמהלך הלילה כשהוא מתעורר, במקום שאתם תקומו ותהרסו את רצף השינה שלכם, הוא יוכל להיכנס ולישון לידכם.

אם הוא בוכה, אפשר להניח עליו יד. או לתת לו חיבוק ארוך. שיצליח להרגיע את הפחד. ככל שתרחיקו אותו מכם הוא יצטרך יותר, ככל שתמלאו את הצורך בקרבה, הוא ירגיש חזרה מוגן ובטוח וישחרר מעצמו.

יש ילדים בני 10 שעדיין מתקשים להתמודד עם הפחד בלילות, המצב הביטחוני זה לא מפלצת בארון שאפשר לפתור עם לוכד חלומות או פנס.

הם באמת צריכים את החוסן שלנו קרוב קרוב.

ומספיק אזעקה אחת כדי לעורר את המצוקה שחוו בתקופות קודמות.

יכול להיות שלשבת לידו לא פותר לו את המצוקה, יכול להיות שהוא צריך יותר קרבה כמו מגע ולכן גם לשבת לידו שעה לא עוזר.

תנסי לחבק אותו ארוכות לפני השינה, לעשות מסאג והרפיה לפני השינה. אולי זה יקל עליו וההרדמה לא תהיה כ"כ ארוכה.

תשאלי אותו מה יכול להקל עליו. לפעמים בגיל 6 כבר מספיק מודעים למה מרגיע. לא תמיד, אבל שווה לנסות.

לה לאסוף אחרי שאתם הולכים

אופציה אחרת - תביאי איתך שקית לבגדים משומשים ותכניסי מיד. אני תמיד כשהתארחתי או ישנתי מחוץ לבית - אף פעם לא השארתי תחתונים זרוקים בחדר. ואני חושבת שכדאי לקחת בחשבון שבלי קשר יכולים להיכנסאנשים לחדר באמצע האירוח אז כדאי להימנע מלהשאיר בגדים אינטימיים (גם לא משומשים) בחוץ

סיטואציה מאוד לא נעימה. ממשש

חיבוק♥️

ועל המיטה שלי

כשהיא לקחה את המגבת זה נפל ונפתח

וחוצמזה שהייתי באמצע להתארגן מהמקלחת, כמובן לקחתי איתי הכל הכל 

היא לחוצת כביסה. הייתה חייבת לקחת כל מה שאפשר. אוף בא לי למןת

והאמת? תני לזה רבע להירגע. אולי גם היא הייתה מובכת ותחשוב פעמיים לפני שהיא נכנסת. וכן הייתי מבקשת מבעלי שידבר איתה ולא תכנס עד שאתם יוצאים

קודם כל בשבילי זה ממש חדירה לפרטיות להכנס כשאת עוד בשלבי התארגנות... זה כבר לא נעים.

בעסה ממש על הפדיחה והאי נעימות שלך!

אני רק ינחם אותך שכנראה הייתה כ"כ חדורת מטרה על הכביסה שלא עניין אותה בטח כל המתרחש מסביב, העיקר שהגיעה לכביסה...

זאת אומרת לא היית לבושה לגמרי? נכנסה בלי לדפוק?

מנסה להבין את הסיטואציה 

זה באמת נשמע חולי.

מבינה את הפדיחה שלך, רק שיהיה ברור לך שההתנהלות שלה לא תקינה.  שבעל יבהיר לה שהיא נכנסה לרשות הפרט..

לא הבנתי מה הלחץ לכבס כשאת עוד מתארגנת ...

אבל נראה לי שבסוף כדאי לך לנסות לשכוח מהמקרה... אל תעמיסי על זה דימוי גוף וכו'.

ואם מותר לי- סליחה אבל הצחיק אותי הצורך לשאוב את הריצפה בגלל תחתונים שנפלו 🙈 נשמע קצת הזוי...

הבעיה האמיתית היא שזה פגע לך בביטחון העצמי

כמה אפשרויות. את יודעת מה הכי יעבוד.

או שבעלך ידבר עם חמותך כמו שכתבו פה

או שתנסי להיות מסודרת יותר שם (במסגרת האפשרי. אפשרי?)

או שתנסי לעשות עבודה בעצמך שההערות/מעשים כאלו לא יפגעו בך.

השלישי הכי חשוב. בסוף היא עושה את זה מכוונה טובה, ואתן פשוט מאוד שונות.

פשוט לא לעניין להיכנס לחדר שמתארחים בו.

בעיני ממש חשוב להגדיר עכשיו גבולות כאלה

ואולי אפילו להגיד לה שאתם תדאגו לשים הכל מסודר במכונה כשאתם יוצאים..

סתם חושבת בקול, תראי אם מתאים לך.

את מתארת שחמותך חולת ניקיון.

שבת יוצאת אחרי שלכולם יוצאת הנשמה.

האם מתאים להתקלח בבית החמות בסיטואציה הזו?

מתי תכננתם לצאת?

אני הכי יכולה להבין אותך, שאת רוצה המשך של הפרטיות עד שאתם עוזבים,

אבל גם יכולה להבין אותה שהיא רוצה כבר להפעיל מכונה מיד במוצ"ש.

גם אותי משגע שכל הבגדים והמגבות הכל מפוזר בבית במוצש, ואני ממש ממש לא חולת ניקיון. אז מה היא..

אני חושבת שהתיאום ציפיות פה צריך להיות לגבי העזיבה.

מתי נכון שתעזבו כדי שהיא תוכל לנקות ולארגן את החדר אחריכם (ופחות יש סיכוי שהיא תסתפק בניקיון שלכם אחריכם אם היא חולת ניקיון. היא תרצה לנקות בעצמה)

ומצד שני לא נכנסים לחדר עד שאתם מוציאים את כל הדברים שלכם מהחדר. בסיסי.

(זה יכול להיות בגלל בגדים פרטיים וזה יכול להיות בגלל תכשיט יקר ששמת במקום מאוד ספיציפי וזה יכול להיות בגלל ציוד מסוכן שיש לכם בחדר (נשק למשל).

שטיפה של החדר נניח אפשר לחכות עם זה חצי שעה, להפעיל מכונה חצי שעה באיחור, או לגלות שאחרי שהפעלת מכונה יש עוד מגבת גוף מסתובבת זה ממש מעצבן.

פה אני חושבת שהיא צודקת וספציפית לגבי הכביסה כדאי לעשות מאמץ עילאי לוודא שאין טקסטיל שלה בחדר השינה שלכם במוצש כשהיא רוצה להפעיל מכונה. אולי תביאו איתכם מצעים ומגבות.

אולי כדאי שתארגני את החדר מיד כשהגברים יוצאים לערבית, כשבעלך חוזר הוא יעזור לך לארגן ורק אח"כ תעשו הבדלה.

בזמן הזה שחמותך תתעסק עם המטבח או משהו.

זה יכול לענות בדיוק על הרבע שעה החסרה שתסדר לכולם את הלו"ז ותאפשר לכם לצאת מהחדר עם מזוודות סגורות לפני שהיא נכנסת אליו.

לגבי בגדים אישיים, באמת כדאי לקנות שק ייעודי ומסומן לבגדים משומשים. ובגדים נקיים לאחסן בתא ייעודי בתוך המזוודה.

מותר לך להיות מבולגנת, זה לא חטא. הדבר היחיד שצריך לפתור פה, זה את הפער בינך לבין חמותך בנקודות חיכוך האלו. תסתכלי על זה ככה ולא כשאשמה/ בושה על מה שאת.

במהלך השבת היא מכבדת את הפרטיות שלכם שם? יש מפתח לחדר?

בגלל הרגישות הגבוהה שלה לניקיון, כדאי לוודא שהיא לא מפרה צרכים שלכם. לפעמים מפתח עושה את העבודה מצויין. היא לא רוצה לפגוע לכם בפרטיות,

היא רוצה שהבית שלה יהיה נקי.

כשמגדירים את זה ככה יותר קל למצוא פתרונות שמכבדים את כולם.

לגבי הדימוי גוף אין לי מה להגיד אבל לא בא לי להשאיר בלי התייחסות, אז חיבוק גדול!

את טובה וראויה! 💚

אצלנו ההורים שלי כאלו !!

וואי על כמות הפדיחות !!! מאז שהיינו ילדים, למשל היו מסדרים לנו את השולחן וזורקים לנו בטעות ציוד...הכל מהר בלי מחשבה. וזאת הנקודה.

פשוט ממש ממש מנסה להיות מסודרת שאני אצלם, לא משאירה כלום בשום מקום, אפילו לא לדקה ומחשבת כל דבר שאני עושה. נגיד נכנסתי להתקלח ואני יוצאת להתארגן, אני מודיעה שלא סיימתי ולא להיכנס עד שלא ניקיתי.

להגיד לך שזה נעים? לא.

אבל אני לא מתעסקת עם חולי סדר וניקיון, לא יעזור כלום.

אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות

לא יפה לצחוק, אבל כתבת את זה כל כך חי שהרגשתי את הפדיחה בכל הגוף שלי

ואני מכירה ומלמדת שלא נכנסים לחדר בלי רשות! מכבדים את הפרטיות, כן, גם הילד שויתר על החדר שלו לא נכנס עד כל האורחים עושים צ'ק אאוט, או שמוודאים שסיימו.

ואם צריך משהו - מבקשים רשות!

והאמת נראה לי שהפריחה היא שלה, כי היא זאת שהפילה ולקחה, ולא שמה לב

אוף

לפחות תנצחי בתחרות פדיחות 

לנעול את הדלת כל פעם כשאתם בפנים שאף אחד לא ייכנס ויפתיע אותך.

עם הארוחת ערב כי לא נורא לא צריך לקום מוקדם...

אין אי אפשר לתכנן כלום פה. 

מסחרר ומבלבל

כאילו מישהו משחק בנו 

הוא בנה על חופש יותר ארוך

אני בקושי שמתי לב למלחמה הזו

בלי חדשות

אזעקה אחת בבוקר

כשחזרתי מהעבודה לרגע שמתי וויז והדרך היתה פנויה לגמרי

ואז נזכרתי

כן יש מלחמה

הכבישים פנויים

טוב שזה נגמר

כבר ברור שזה לא מועיל לכלום 

זה מטריף אותי

אתמול בלילה

אין לימודים

היום בערב

מחר סבבי כרגיל מה סבבה ומה כרגיל.

יום ככה יום ככה

התנודות החדות האלה

הזיה

אז עכשיו כבר כולם אוהים אותנו ונוסעים לטייל בטהרן?

איף

כבר קרה שבבוקר החזירו פתאום ללימודים.

את כנראה לא היחידה שזה הטריד אותה😉

אבל בסוף אני כן שמחה שחוזרים

עם כמה שזה מבלבל

לא מתאים לי עכשיו מלחמה🙈

סוף סוף משהו חיובי יוצא מזה שלא חזרנו לשגרה משאגת הארי. רצף מילואים מקצת אחרי פורים.

אנחנו ממילא הפוכים, קצת ימינה קצת שמאלה לא משנה הרבה.

לא הרגשתי שום אפס, שום מאה, לא מבינה על מה אתן מדברות חח אנחנו בעננה מתמשכת של בלאגן.

כבר לא מתרגשים מכלום 😄

גם לא הייתי מתרגשת אם היו מקפיצים עכשיו לסבב נוסף.

מעניין מה יכול לקרות שכן יפתיע אותי.

וקצת שמחה שהירי היה גם עלינו ולא רק על הצפון, אולי זה הכי מפחיד אותי שנקבל בשלווה וכמובן מאליו ירי על הצפון.

במובן מסויים היום הזה בבית עם כולם עזר לי להתאפס  דווקא.

גם כשהן חיוביות... (אם כי ברור שאני מעדיפה את הצד החיובי)

אבל בעיקר לא ברור לי - חזרו לשגרה כי נגמרה המלחמה או רק כדי לא "להשבית את המשק" וכו'?

כלומר - אפשר לגמרי להסתובב חופשי בלי חשש או שלא?

ככה מובן מהחדשות.

ביבי העדיף להקשיב לטראמפ...כדי לא להלחם בלי תמיכה של ארהב.

אני דווקא שמחה לחזור. היו לי הרבה תכניות לימים האחרונים האלו שנשארו לי לעבוד, וחבל לי להפסיד.
 

אבל לילדים שלי היה ממש קשה ההודעה שפתאום כבר חוזרים (למרות שבבוקר נתתי לכל אחד מהילדים לנחש כמה זמן תהיה המלחמה הזאת, ואחד מהם אכן ניחש שזה יהיה רק יום אחד... הוא באמת קיבל את זה יפה כשהודיעו שחוזרים. אבל האחרים ציפו למשהו ארוך יותר...)

2. למה לזרז? יש לך רקע רפואי שמחייב את זה? אם לא זה לגמרי נורמאלי לסחוב בלי לזרז ובלי כלום

לגבי שעות ההיריון- בשלושת ההיריונות שלי השתמשתי בשעות ההיריון מתי שרציתי, אף פעם לא שאלו אותי על מה ולא ביקשו לראות מסמכים/אישורים.. 

לגבי הזירוז- כן, 

כתבתי על זה בשרשורים קודמים, 

הלידה הראשונה קיסרית חירום, הלידה השניה רגילה אבל עם קרע עמוק.. בגדול הפתרון המתבקש במקרה כזה לפי כל הרופאים זה קיסרי. אבל הרופאה אמרה לי שאני יכולה ללדת רגיל בתנאים מסוימים.. אז מחכה לראות מה יהיה איתי.. 

אז אין לי עצות חכמות בשבילך...

מאחלת לידה קלה בידיים מלאות ושהתינוק יצא בול בזנן שיסדר לך הכל❤️

עם 20 שעות בדיקות+ 10 ימי מחלה,

הכי טוב לנצל 2-3 ימים בשבוע על מנת לנוח בבית.

תנצלי קודם את שעות הבדיקות, אין לך למה להמשיך לשמור אותם.

כשאת נוסעת לעבודה, שיהיה בימים לסירוגין ולא רצוף.

לגבי איסוף הילדים שמאוד מכביד עלייך, תחפשי פתרון לא תלוי.

אם תעברי את התאריך, תוכלי לצאת לחופשת לידה מוקדמת כבר בתאריך המשוער בכל מקרה.

בהצלחה!

עגלות מעולות במחיר יחסית זול

לדעתי אפשר למצוא דברים מעולים ביד 2, אם את הולכת לראות את העגלה בעצמך לפני שקונים לוודא שהיא מצב טוב. אבל לפני זה לבדוק מחירים של עגלות חדשות שלא תמצאי את עצמך משלמת מחיר של עגלה חדשה מסוג קצת זול יותר על עגלה יד 2...

קניתי חדשה לפני 7 שנים והחזיקה 4 ילדים נמרצים ביותר

אם היינו שומרים עליה יותר טוב (לא משאירים בחוץ לחסדי הגשם והשמש) יכול להיות שהיתה מחזיקה עוד אחד

מהממת וגדולה יחסית ככה שמתאימה לא רק לתינוק קטנקטן, מאוד נוחה לתפעול

לגבי מה לבדוק, תראי עם עצמך כמה את מתעסקת עם העגלה וכך לבדוק שזה נח

נגיד אם יש מלא מדרגות לעלות אז עגלה יותר קלה

אם יש רכב זה אחרת..

בעיקרון זה משהו שמופיע במפרט הטכני של כל עגלה באתרים.

אינגליזינה-אהבת חיי, ענקית, נעימה לתינוק, עם אופציה של הגבהה של המזרן וזה מעולה לפליטות ולילדי ריפלוקס,

היגוי, עבירות מעולים...

גגון יעיל, סל תחתון ענקקק

יציבה

החיסרון - לקיפול צריך לפרק את האמבטיה (סל שכיבה) מהשלדה, ורק השלדה מתקפלת, והאבטיה לא.

פעם זה היה המצב היחידי, היום יש אמבטיות שמתקפלות... לא התנסתי

השאלה אם היא לא גדולה מדי ותופסת מקום?

אני עברתי 2 ילדים עם ספורטליין, הייתה לי מצוינת, נוחה, יציבה, אמבטיה- לא קטנה מידי ולא גדולה מידי.. מצוינת.. 

החיסרונות- לי אישית היה קשה לכבס אותה (אני יודעת שיש אפשרות, אבל זה ממש דורש לפרק אותה וזה היה לי קשה מידי) , הדגמים הישנים- צריך לפרק את האמבטיה מהשלדה- פחות נוח ממה שקיים היום בשוק- מתקפלות יחד עם האמבטיה.. 

בדיוק הייתי ביום שישי בקניון וראיתי- אמאלה ממש התאהבתי.. אם היה לי תקציב הייתי קונה בלי לחשוב בכלל, 

במיוחד אם עולים במדרגות- שמה את הילד במנשא ואת יכולה עם יד אחת להרים את העגלה וגם את התינוק.. 

אני עם מדרגות והייתי עולה ויורדת 3 פעמים.. פעם אחת מרימה את הילד, פעם שניה את האמבטיה, ופעם שלישית את השלדה. הייתי נקרעת! 

במחיר מצוין (3,700 ראיתי בשילב ) נוחה ופרקטית 

אומרים שסייבקס קלילה- אבל היא יקרה, מעל 6,000 ש"ח 

בהצלחה! 

אבל לא יודעת אם יש לה יתרון משמעותי על ספורטליין, והמחיר כן יקר משמעותית.

היא גם מאד עדינה.

אם את הולכת לרף הגבוה של המחירים אני ממליצה יותר על בוגבו שידועות כעמידות ויש להן דגמים קלילים.

אם לא אז ספורטליין זה מעולה.  

למשל אם את או בעלך גבוהים אז כדאי לחפש עגלה יחסית גבוהה כדי שיהיה לכם נוח

האם תצטרכו להעלות במדרגות או לא (אפ כן אז כדאי גלגלים אחוריים יחסית גדולים, יותר נוח להעלות ככה)

האם יש רכב, ואם כן מה גודל הבגאז'

מגבלת מחיר (גם ביד2 עגלות של מותגים "נחשבים" יעלו יותר מעגלות אחרות)

עוד נקודות לשים לב אליהם- גודל (עגלה ששוקלת משמעותית פחות בדכ קטנה יותר ופחות נוחה ומרווחת לתינוק), משקל, צורת קיפול ועוד.

אני גם מהממליצות על ספורטליין פשוט כי אני חושבת שהיא די ממוצעת אז מתאימה להרבה צרכים-

לא מאד כבדה אבל גם לא קלה שכבר אין יציבות

יש מספיק מקום לתינוק

קיפול נוח

ומחיר מעולה.

אבל גפ לספורטליין יש היום כבר כמה דגמים. למשל הפולד הוא קליל יותר וקיפול יותר נוח אבל הוא גם צר יותר

אז אם תצליחי לדייק יותר את הצרכים אז אולי נןכל להמליץ לך פה גם יותר ספציפית.

(אני באמת חסידת ספורטליין אבל נגיד לאחותי שהייתה צריכה עגלה קטנה יחסית שתיכנס למעלית אצלה, המלצתי על עגלה אחרת)

האמבטיה גם מתקפלת, ככה שמגיעה לגודל ממש קטן ואני חושבת שהיא נחשבת לקלה.

יש לה סל תחתון גדול והיא יציבה (אני הולכת איתה גם על אבנים וכו)

היא שוקלת שמונה קילו

אם גרים בלי מעלית בקומה גבוהה צריך לקחת את זה בחשבון

קלה ממש שוקלת כמו טיולון כמעט 7.3 קילו

קלה לקיפול ונוסעת מעולה בכל דרך

ויציבה גגון ענקק

ממ ש אוהבת אותה

החסרון- כשהטיולון כלפי ההורה קצת פחות קל לקפל

קשה להוציא לכביסה..התיאשתי

קלה ממש (זה היה הדבר הכי משמעותי מבחינתי),

גלגלים גדולים אז עולה מדרגות יחסית בקלות

היגוי נוח.

שימשה אותנו עכשיו ילדה שלישית ועדיין מעולה.

לא זוכרת לגבי הכביסה של הטיולון אבל האמבטיה מתפרקת כמעט לחלוטין לכביסה (אני חושבת שהיא מתפרקת לגמרי אם מפרקים בורג אחד, לא היה לי מספיק חשוב לנסות).

אני חושבת שהיא די דומה לספורטליין אבל יותר קלה.

ואני פחות אוהבת סייבקס- לטעמי היגוי מזעזע, גלגלים קטנים וממש לא נוחה במדרגות (גם בכל מדרגה הכי קטנה כמו עליה מהכביש למדרכה).

אבל יש לי את הדגם הראשון טייגר. מאז יצאו עוד דגמים והמחירים עלו. לא יודעת אם הייתי קונה היום במחירים האלה.

השתמשתי לשני ילדים. כולל בטיולון בלי לקנות טיולון אחר. היא קלה, בשלב האמבטיה ממש מרגיש שהיא מרחפת מרוב קלילות... כשעגלות אחרות בד"כ כבדות יותר באמבטיה.

גם הטיולון נוח כולל לילד גדול. נוסעת גם בדרכים משובשות.

הקיפול לא מאוד קטן. במיוחד אם יש לכם תא מטען קטן ברכב.

הטיולון מתקפל עם המושב לשני הצדדים.

ואחרי כל זה בשורה תחתונה, אגיד שלפני שקונים עגלה, תגדירו לכם מה הצרכים שלכם- כמה נוסעים איתה ברכב וכמה ברגל או תח"צ. האם יש הרבה מדרגות בדרך הביתה. האם נוסעים בטרמפים וצריכים לקפל מהר וקטן? האם צריכים חיבור גם של סלקל. האם אתם אנשים גדולים/גבוהים כך שיתכן והתינוק יצטרך אמבטיה מרווחת? וכו. 

לא להשקיע הרבה באמבטיה, ובטח לא בעגלה ראשונה.

אמבטיה משמשת לתקופה קצרה, ולפחות חצי ממנה זה חופשת לידה ונמצאים בעיקר בבית.

אחר כך עוברים לטיולון אז לשים שם את הדגש...

במקום לקנות אמבטיה יקרה שלא בטוח תתאים לצרכים שלך בהמשך, ואחר כך לעבור לטיולון זול כדי לשמור על העגלה היקרה -

ממליצה לקחת עגלת אמבטיה נחמדה מיד2 או אפילו אגורה, ואחר כך לקנות טיולון טוב, נח ומתאים לצרכים שלכם.

(ממליצה על טיולון טאי טאי של ביבה)

ממש ממש נוח פי מליון מטיולון.... אז כל אחת ושיקולה.

(ישנים על הבטן נורמלי)

ולגבי זה שבקושי יוצאים מהבית-

א. גם אישי ופחות נכון עבורנו

ב. אנחנו משתמשים מלאאא באמבטיה גם בבית... וכשנוסעים וכאלה זה משמש כלול לתינוק ממש... 

שהרבה פעמים משקיעים הרבה בעגלת אמבטיה משולבת, ואחר כך קונים טיולון נוסף בזול.

בעיני עדיף להפוך את הסדר ולתת יותר דגש על הטיולון - שמשמש יותר זמן ושימוש בו מורכב יותר, ביחס לאמבטיה..

אני רואה הרבה נשים שקנו ללידה הראשונה עגלה מושקעת ויקרה מתוך מחשבה על האמבטיה ואחר כך נתקעו איתה, לא לבלוע (כי היא לא התאימה לצרכים) ולא להקיא (כי איך אפשר להיפטר מעגלה כל כך יקרה).

זו ההמלצה שלי, תיקח הפותחת ותראה אם מתאים לה.

אני משקיעה בכל אחד מהם, כמה שנכון לי. חא עושה תחרות

מה חשוב לך יותר, מקרר או מכונת כביסה? צריך את שתיהן וקונים כל אחד לגופו

גם בחוץ אבל בעיקר בבית, ואחכ בטיולון של העגלה משתמשת כבר כמעט חמש שנים רצוף (להוציא את זמני האמבטיה בין לבין)

יש גם טיולון קליל אבל לרוב הוא באוטו ובשימוש ליציאות הקצרות עם האוטו.

השלדה היא אותה שלדה כמובן וממש לא מרגישה צורך לחוס עליה כדי שתהיה חדשה.

בקיצור, כל אחת והשימוש/ הצרכים שלה. אבל ממש לא מחייב מה שכתבת.

בעיני ה-2000 שח שהוצאתי על העגלה שלי וכמו שכתבתי, משמשים אותי כבר כמעט 5 שנים ברציפות שווים כל שקל. 

גם האמבטיה חשובה לי, חצי שנה של שימוש כפול 3,4 ילדים זה לא מעט זמן, וכמובן גם הטיולון. ולכם העגלה שקניתי היא גם עם אמבטיה טובה וגם עם טיולון מעולה (בעיני)

ויש היום לא מעט עגלות כאלה שמושקעת מחשבה גפ באמבטיה מתאימה וגם בטיולון

לק"י

אנחנו הרסני טיולונים, ואני מקווה לקנות הפעם משהו חזק יותר.

(בלידה האחרונה קיבלנו עגלה של ספורטליין בירושה, ונשבר החלק של הרגליים בטיולון).

היא חזקה מאד, סחבה לי לפעמים שלושה ילדים (שנה וחצי, 4, 7) בלי להתלונן,

או לחילופין קניה שבועית מהמכולת..

גגון ענק

מרווחת

נשכבת 180

משענת רגליים, יכולה לעלות גם למעלה, כלומר לסגור למין עריסה.

גלגלים גדולים, היגוי סבבה,

סל ענק.

כיסים נחמדים לאחסון מאחורה

מתקפלת שטוח, עם הריפוד פנימה. גם אם יש קצת חפצים בסל היא יכולה להתקפל.

לא שוקלת המון ביחס לגודל שלה.

אנחנו השתמשנו כמעט 3 שנים ואין לי מושג כמה השתמשו בה לפנינו... אבל בואי נגיד שלא התייחסנו אליה בעדינות בכלל. היא נטחנה כאן... לצערי לא מזמן נתקע לה המעצור ועכשיו אנחנו עם טיולון נחמד אבל זה ממש מרגיש עגלת בובות לעומתה.

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

היא בדקה גם את הקאיה (שאמורה להיות אוניברסלית ולהתאים לכולם כביכול) ואמרה שבגלל המבנה שלי אם הייתי קונה אותה בלי להגיע לתיאום היא אשכרה לא הייתה מונעת בכלל כי צוואר הרחם היה נשאר חשוף לגמרי!

אז רק חשוב לדעת כשקונים את הקאיה שיש אולי לא סיכוי גבוה אבל סיכוי כזה שהיא בכלל לא מתאימה לך לגוף ובעצם לא תמנע או תמנע בסיכויים הרבה פחות טובים וכו'...

ובלי קשר אני לא ממליצה על דיאפרגמה

מוזמנת לחפש בכרטיס שלי כתבתי כמה פעמים... אם את לא מוצאת תכתבי אנסה לראות בהמשך היום אם יש לי זמן למצוא את הדברים שכתבתי או לכתוב שוב...

אני אחרי לידה הלכתי שוב למתאמת ליתר בטחון,

אבל תכלס הרגשתי לפני שהצוואר מכוסה ושהיא יציבה בפנים. וזה גם מה שהיא בדקה

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...

תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו

וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...

יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...

בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

להגנה מירבית

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%

שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%

שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה

ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

אני בקופת חולים כללית וממש הייתי רוצה לדעת איזה רופאה מתעסקת עם זה

הבעיה שהתקשרתי למרפאה בבני ברק והם אפילו לא ידעו מה זה דיאפרגמה כבר מתביישת להתקשר שוב 🙈

מישהי יכולה לעזור???

כי אני מאוד מתעניינת בזה אבל אין לי חשק כרגע ללכת למתאמות פרטיות (פחות בגלל העניין הכספי)

המידע היחיד שמצאתי ברשימות של המתאמות על רופאה שמתאמת זה-

שירין שיראזיאן - ברכה

רופאה מומחית במיילדות וגינקולוגיה התמחיתי בבית החולים אסה\'ר – שמיר, רופאה בכירה ביחידת אם ועובר (הריון בסיכון) ועוסקת בליווי הריונות בסיכון בביה\'\'ח ובקהילה. בעלים של מרפאת לליב, מרפאת נשים ייחודית בנס ציונה המעניקה שירותי רפואה במקביל לרפואה משלימה ואלטרנטיבית בוגרת לימודי המשך אונ ת\"א ברפואת גיל המעבר תיאום דיאפרגמה במרפאת לליב

03-3747663

הכשרה ע"י: בבית החולים אסה\'ר – שמיר

סוג התאמה: חד/ דו שלבי

אבל יכול להיות שהרשימות האלה לא מעודכנות או שיש רופאות שלא מופיעות ברשימות האלו

קשה למצוא תור, היא מקבלת במודיעין, תנסי להתקשר בימים שהיא מקבלת אולי יהיו ביטולים...

היא התאימה לי בפעם הראשונה.

היא מקבלת בירושלים אם אני לא טועה, תחפשי באתר של הכללית.

צריך להביא משהו מיוחד?

אם אמרתי משהו ונקטעתי אני מצפה שיחזרו ויבקשו לשמוע את ההמשך

ולא! אז או שאני אתעקש להמשיך את מה שהייתי באמצע או שמה שקורה בדרך כלל - אתייאש

ואצלי זה בחיים לא יקרה,  אני מחזיקה בראש כל אחד שרוצה לומר לי משהו

זה מתסכל ומבודד

/ לפרוק קצת

אני חייבת לספר לך משו ואני צריכה שתקשיבי לי?

כשהחברה מתקשרת לספר על עצמה הגיוני שהיא תהיה פחות קשובה למה שיש לך להגיד (במידה וזה המקרה)

או שהוא חלק מהקשיים?...

אם באמת את לא מצליחה לעורר הקשבה אצל הקרובים לך, אז אולי אפשר ללכת לטיפול רגשי - שם ההקשבה מובנית...

בכל אופן, את נשמעת אישה מהממת שכיף להיות חברה שלה! מקווה שהסביבה שלך תלמד להעריך אותך באמת ולתת לך גם את מה שאת צריכה❤️

אבל עשיתי עם זה עבודה פנימית והגעתי לתובנות מעניינות דווקא על עניין ההקשבה בשבילי

ולמה דווקא זה משתקף אליי באופן הזה...

ואני עוד עובדת על זה אבל בהחלט כשהתחלתי להקשיב יותר בצורה הנכונה ולא רק לשמוע כדי להסיק/לתת את העצה הנכונה/לפתור בעיה וכו'

אז משהו השתפר באיך שמקשיבים לי ובשיחות באמת היה שיפור וכן אני מצליחה להחזיק שיחה על עצמי בלי להרגיש שאני לא מעניינת

היא יכולת גבוהה

הגיוני שרוב האנשים פחות מקשיבים

וגם זה תלוי ברמת העניין של האנשים בך

יכולת ההקשבה שלך לא קשורה ליכולת של אחרים

(אני בררנית ביחס לאנשים שאני משתפת אותם

הם צריכים להיות גם עם יכולת תקשורת מספיקות וגם עם רמת עניין במה שאני מספרת)

ובכלל לא גדלתי בבית "מקשיב"

ככה שהתרגלתי לא לשתף.

הייתי הכותל המערבי של כולם.

האמת היה מעניין לשמוע נבכי נפש של אחרים.

אבל כן זה מוכר כשמישהו נמצא בקצה סקאלה הוא מסגל סוג תקשורת מסויים וקשה לעשות את המעבר בצורה טבעית.

אבל זה בהחלט אפשרי, הרמב"ם דיבר על זה.

"דרך האמצע".

אני חושבת שאצלי השינוי היה כשהתחלתי לדבר עם אנשים אחרים, תוך מודעות שאני רוצה שיח משותף ולא רק להיות כותל, לא עם אלא שהכירו אותי כ"מקשיבה הלאומית"

איתם היה יותר קשה לעשות את הסוויצ

כי שני הצדדים התרגלו לדינמיקה מסויימת.

וגם כתיבה עוזרת לסדר את המחשבות, לי זה לפעמים גם עונה על הצורך.

תנסי להתחיל ככששואלים אותך מה נשמע, לענות משפט שהוא מעבר ל"הכל הסדר"

אבל הוא גם לא כבד מדי

למשל: ב"ה סיימתי בעבודה פרוייקט, איזה כיף להיות אחרי.

או ב"ה, עוד מעט סוף שנה, מתכוננים לחופש הגדול.

או הייתי אתמוח באירוע, היה מעולה וכיף אבל אני עייפה טילים.

כשתתרגלי, תראי שפתאום אנשים שואלים עוד שאלה מתוך עניין ולא רק נימוס וככה לאט לאט יוצרים דינמיקה גם של שיתוף ולא רק של הקשבה.

מן הסתם צריל גם למצוא את האנשים שיש להם תגובות תומכות ולא מייבשות.

שבכל דינמיקה יש שני צדדים.

ומאחר ואין לך יכולת לשנות את הצד השני, את כן יכולה להתחיל לשנות את הצד שלך- ופחות להקשיב ויותר לשתף.

לפעמים קל יותר לברוח להקשיב כי לשתף יכול להיות חשוף ומלחיץ. אי אפשר לדעת מה הצד השני יחשוב עלי אחר כך... ואז יותר קל להקשיב מלדבר. וגם לדבר על עצמך יכול לגרום להרגשה של 'אני לא מספיק טובה', כאילו את לא בסדר שאת לוקחת 'זמן במה' מהחברה שאיתה את מדברת.

אז אם זה מדבר אלייך, אלה דברים שאת יכולה לעבוד עליהם מול עצמך- שמותר לך להשמיע את הקול שלך, שאת חשובה מספיק, ושיהיה בסדר גם אם תשתפי.

ובינתיים, ממליצה ממש להיות האוזן הקשבת של עצמך. כמה שזה נשמע מגוחך, ממש לשבת עם מחברת/מחשב ולכתוב את הדו שיח הדמיוני שהיית רוצה שיהיה-

'יואו, אנונימית, מה שלומך היום?'

'האמת שממש קשה לי.'

'אוי, מה קרה אהובה?'

וכו' וכו'.

תכתבי לעצמך את מה שבא לך לשתף אחרים.

זה גם מרגיע קצת את הצורך, וגם יאמן אותך לשתף.

ניסיתי כל מה שכתבתן

אני מדברת על מצבים קיצוניים מאוד שהייתי בהם

ומתקשרים לשאול לדוגמה לשלומי והופ זה עובר לשיחה עליהם..

על מה שהם עוברים ולפעמים זה אפילו לא מתקרב לקשיים שלי ואני מוצאת את

עצמי מקשיבה

אז לצערי התחלתי לסנן מלא מלא

או שיש את המנומסות שכן שואלות לשלומי ואז שופכות על עצמן בלי לעצור

אם מישהי אחרת תתקשר לאותה אישה, היא גם תדבר רק על עצמה?

אם התשובה היא חיובית אז באמת כדאי למצוא חברות אחרות.

אם התשובה שלילית- זה סימן שיש כאן דינמיקה בין שתיכן שיוצרת את הסיטואציה. וזה אומר שאת יכולה לשנות את הצד שלך- וזה ישפיע גם על הצד השני.

(ובין השורות, אני רואה שאת הרבה פעמים משווה בין 'רמות סבל'. כאילו רק מי שיש לו קשיים מרמה מסוימת 'זכאי' שיקשיבו לו. אבל אני בטוחה שתסכימי שכל אחד זכאי להקשבה. וגם את לא צריכה לסבול בשביל שיגיע לך שיקשיבו לך).

זו לא הייתה כוונתי...

התכוונתי שאם כרגע אני לצורך העניין עם בעיה סופר גדולה

את לא יכולה להתקשר כביכול לתמוך בי ובסוף לעבור לסיפור שלך שמה לעשות,הוא כרגע לא העניין כי אתם בבית ואני לא נניח בבית חולים.

בזמן ש-אני- בתוך הבעיה כרגע וזקוקה נואשות לתמיכה....

זה בקטע רפואי,אז תנסי להבין את הראש אם את קצת מכירה או שמעת

זה באמת נשמע ממש ממש קשה.

אני תוהה אם יש לך יכולת לעצור את השטף ולהגיד 'טבל ממש רציתי לספר לך משהו'.

קצת לקחת מקום בכוח. כי לפעמים צריך.

ואולי באמת אנשים מקבלים ממך שדר שאצלך הכל בסדר (או שאת חזקה ומתמודדת אפילו שאת במצב נוראי).

האמת שזה היה נשאיר בי טעם מריר של אכזבה.

מניחה שגם אותך זה מאוד אכזב.

אני יכולה לספר לך שמכרה טובה שלי איבדה את בנה הקטן. אין יום שאני לא חושבת עליה. באמת.

וכשהיא באה לפה לפעמים, אני בעיקר מדברת על שטויות שקרו לי.

כי הבנתי שלשאול מה שלומך זה רק יטריף אותה עוד יותר.

והבנתי שאולי הכי כדאי לשדר קלילות, כדי שהיא לא תרגיש שבמחיצתה כולם נעשים כבדים.

לפעמים אנשים מדברים על עצמם דווקא בגלל שהם לא רוצים שהזולת ירגיש לא בנוח עם עצמו.

אבל אם הזולת פותח בנושא מסוים, בוודאי שיש ציפייה להתעניינות.

התעניינות זה שדר כל כך בסיסי של אכפת לי ממך. מה שאתה אומר חשוב לי..

אם אין התעניינות כזאת, באמת התחושה היא שאני אוויר כלפי השני...

גם במצבים הכי מאתגרים שלי אני משדרת אופטימיות וטוב

ואולי זה מה שגורם לכך שאני פשוט מקשיבה בסוף.... גם אם

אין ביכולתיי