הופתעתי לגלות את זה

וזה בדל גדול היחס של כ"א לזה

חברים אין בעיה להיות, אבל לחיות עם אחד שיש לו השקפת עולם שונה או הפוכה לגמרי זה ממש קשה

אני מדברתצ על להיות חברה ממש ממש טובה של אחת..

זה אפשרי בכלל?

אם את מגדירה מי את,מה מטרת החברות ואיפה עוברים הגבולים האדומים.

ולשים לב לא להיות מושפעת רק משפיעה

בס"ד בר"ה

בתנאי שהמטרה היא, להביא אותה לדרך הטוב

אני לא מחזירה בתשובה..

אם הם ירצו-בשמחה.

אבל זו לא המטרה שלי בכלל...

ואני פירשתי להחזיר בתשובה

אני מרגישה כמו תלמידה שמצטדקת לפני המורה שלה..

אז מה זה דרך הטוב בשפה של ירחמיאל??

לא?

הסברתי את זה מקודם..

עכשיו אתה!

בס"ד בר"ה

אני דורש פירוט!!! 

קודם כל - חילונים הם בני אדם.

וגם אנחנו.

הרבה הרבה לפני ההשקפה הדתית או הלא-דתית שלנו..

יותר קשה ליצור קשר קרוב עם חילונים, כי באמת עולם המושגים הוא שונה ורחוק לרוב, אבל כשיש חיבור - יש חיבור.

לרוב בדברים הסמויים מן העין במבט ראשון.

והמנטליות שממנו הוא מגיע, 
בקיצור בעיניי זה מסובך ולכל בנאדם יש אופי משלו ויכולת חיבור משתנה

שממש אפשר לשבת ולדבר על הכל??

לי תמיד מרגיש שאפשר לדבר אבל עד גבול מסוים.

יש משו בסיסי שחסר להם או שחסר בי שלא מצליח עד הסוף..

כאילו אנחנו נמצאים בארצות שונות..

אפילו עד כדי לשבת אצלו בבית, לדבר, לאכול, לשפוף, לעשות הכל

זה כמו לגחם...

התכוונתי לשפוך...

ראית? קצת מאמץ ומבינים הכל

תושיה...

איזו דתיה עם איזו חילוניה..

יש לי כמה חברות דתל"שיות וגם חילוניות מלידה.

אבל יש שוני מהותי מאד- תפיסת עולם מאד שונה. לפעמים גם עם מסורתיות או דתיות שהן שונות ממני במהות.

הן לא יכלות לדוג' להבין כל מני דברים שאני עושה מתוך מקום שונה לחלוטין מאיפה שהן נמצאות.

המניעים שלהן לעשות דברים, והמניעים שלי - שונים.

זה לא מפריע לי להיות חברה שלהן ולדבר איתן על כל נושא שבעולם 

זה לא מפריע לי להעריך אותן מאד.

זה לא מפריע לי לעשות איתן שטויות.

יש דברים שחילונים פשוט לא מבינים.

ויש גם דברים שאני בחיים לא אבין אצלהם..

אני אתן לכם דוג'?

בדיוק המורה שלי בקורס פסיכי שלח לנו בדיוק מייל (בשבת.. אבל זה לא העניין)

ובין שאר הדברים שם הוא כתב:

מותר וכדי לעשות יום חופש, תרגישו חופשי ללכת לים, לשתות כמו משוגעים ולעשות דברים שאתם אוהבים..

אולי זה רק אני... אבל אותי זה שיגע..

זה מנטליות אחרת לגמרי!! כ''כ רחוק ממני..

מובן שגם דתיים שותים..

אבל הוא התכוון לשתיה בבר (=בר שלהם) הוא התכוון להפסקה משמעותית..

בקיצור זו תרבות הבילוי ולא השתיה עצמה..

נכון שזה עניין של תרבות בילוי, אני רואה שאפשר להיות חברים ולמצוא את פינות הבילוי שמתאימות לשני הצדדים.

ואם שותים ממנו זה במדידה והגבלה ולצורך מסוים

כשחברה שלי (דתלש"ית) אומרת לי "בואי נעשה הסכם, שבת אחת אני באה איתך לבי"כ, מתפללת שומרת והכל ושבת אח"כ את באה איתי למועדון ושותה ורוקדת וכו'" (והיא אמרה את זה ברצינות!)

לפעמים יש סיבה שאנשים זורקים הכל- הם פשוט אפעם לא היו שם באמת. (לא תמיד, אבל לפעמים..)

או כשמישהי (דווקא דתיה) מנסה להסביר לי למה היא שומרת נגיעה מכל הבנים שבעולם- חוץ מהחבר. ("אי אפשר, את לא מבינה? זה החבר שלי! אני לא באמת יכולה לשמור ממנו נגיעה...") לא יודעת, זה מקום מאד שונה. שאני יכולה להבין- אבל הוא שונה מכל מה שמניע אותי ומכל תפיסת העולם שלי.

ומצד שני- אני מכירה מישהו, צמחוני-טבעוני-סביבתי שאמנם לא שומר תו"מ מאז שהוא נולד, אבל מאד עובד לפי מה שהוא מאמין בו- וקל לי הרבה יותר להבין אותו ולתקשר איתו, וגם הוא מאד מבין אותי, הרבה יותר מחילונים אחרים. (למרות ששוב- המניעים שלנו שונים, אבל במהות שנינו מנסים לחיות לפי אמת גדולה מאיתנו. לפי משהו חיצוני שאנחנו מוכנים להקריב בשבילו ואנחנו מאמינים שזה שווה את זה)

אולי זה סתם אצלי בהרגשה. שהרבה יותר צריך להסביר דברים לחילונים ממש.. ולעומתם-דתלשים יודעים..

ברוב המקרים, גם אם לא בכולם.

אבל חילונים מ"לידה"... זה תלוי ברצון הטוב של שניכם. כמו שאמרתי, מנסיון יש לי חבר ממש קרוב. חילוני. 

מצד שני, יש לי גם כמה חסרים חילונים שלא הייתי מגדיר אותים קרובים מאד...

אם את סופר דתיה ויש לך מידות רעות את לא שווה כלום.

זה מה שצריך להטריד

shift+6

^

שתי מטרות שהצבתי לעצמי, חבר ערבי, וחבר חילוני.

זה לא פשוט, כשהתגיסתי למחלקה מעורבת הייתי בטוח שאחרי השחרור אשמור על קשר עם לפחות חילוני אחד, לא הלך... הם חיו בעולם אחר, והיו די ילדותיים, לא היה אפשר ליצור איתם שיח נורמאלי, המשימה הבאה היא באונ' שם בוודאי יהיו הזדמניות יותר טובות ויותר בוגרות.

למה זה חשוב לי כ"כ?

זה חשוב לי, כי לפני האמונות שלנו, אנחנו בני אדם, והם בני אדם, אנו חושבים כך, והם חושבים אחרת, לרובד ה"בן אדמי" שלי חשוב ביטוי עצמי, שלא ימחק לגמרי תחת הרובד (החשוב הרבה יותר!!) האמוני שלי.

(הדברים עלו במוחי לאחר "מיפויים" שעשיתי בצה"ל, באמצע הלילה נכנסנו לבית של משפחה ערבית פשוטה, שכל חטאה היה שהיא גרה באזור אסטרטגי בכפר, ריכזנו את בני המשפחה בסלון, והציבו שני חיילים לשמור עליהם שלא יעשו בעיות, אני הייתי אחד מהם, בין בני המשפחה היתה ילדה בת עשר שבכתה ממש.. ואז התחלתי לחשוב...)

האם זה אפשרי? כן ולא, חברות עמוקה שחנ"שים וכדו' לעולם לא תצא מזה, אבל משהו בסיסי יותר בוודאי שאפשרי, כמובן זה תלוי עם צי מתחברים.

כל זמן שהוא בכפר שלו והוא יודע מי הבוס כאן

אבל אם אתה לגמרי טיפש זה יכול לעבוד. אין לי אפילו כח להסביר לך

אוהו!

הלכת רחוק!  יש הבדל עצום בין חילוני לערבי ואת זה אתה צריך לבדוק עם עצמך איך אתה מתייחס בכללי למגזרים חילוני וערבי אם אתה מתייחס אליהם כעוד סוג שונה של אנשים שאתה רוצה להכיר לפגוש כדי להיות בקשר גם עם אנשים  שונים ממך, אז תסלח לי אבל לדעתי יש לך טעות גדולה בתפיסת עולם (בנושא זה)

לפני שאתה עוד מסתכל על הכיפה  

(אם יש בכלל) אתה צריך לדעת  דבר אחד: אם האדם שמולך הוא יהודי או לא ולא משנה  איך הוא נראה כרגע  אם הוא יהודי  הוא אח שלך  וחלק מאיתך ומאיתנו ומכל ע"י ואם הוא  לא אז לא אמור להיות לך קשר איתו לך  יש עם שונה ממנו ואתה צריך לזכור שאסור להתערבב. אני לא אומר שלא צריך להתיחס אליו  צריך לכבד ולהתיחס אליו יפה אבל רק לא לשכוח  את מה שהזכרתי קודם.  אגב שמעתי מהרב שלי שכשהממשלה חייב את הנוער למפגשים עם ערבים מיד אח"כ  התחילה האינתיפאדה.  ואני לא רוצה להזכיר כאן את המשפט  הידוע: אין... 

(אם יש בכלל) אתה צריך לדעת  דבר אחד: אם האדם שמולך הוא יהודי או לא ולא משנה  איך הוא נראה כרגע  אם הוא יהודי  הוא אח שלך  וחלק מאיתך ומאיתנו ומכל ע"י ואם הוא  לא אז לא אמור להיות לך קשר איתו לך  יש עם שונה ממנו ואתה צריך לזכור שאסור להתערבב. אני לא אומר שלא צריך להתיחס אליו  צריך לכבד ולהתיחס אליו יפה אבל רק לא לשכוח  את מה שהזכרתי קודם.  אגב שמעתי מהרב שלי שכשהממשלה חייב את הנוער למפגשים עם ערבים מיד אח"כ  התחילה האינתיפאדה.  ואני לא רוצה להזכיר כאן את המשפט  הידוע: אין...

במחשבה ראשונית (ואולי קצת שטחית יש לומר..) נראה שיש ביננו לבין החילונים הבדלים מאוד מהותיים שמתבטאים בכל תחום בחיים, זה מתחיל בדברים גדולים כמו אמונה בקב"ה, התנהלות בחיים , מטרות ויעדים, וזה ממשיך לקטנות כמו דיבור וסתם התנהלות שהיא קצת זרוקה, חוסר אכפתיות ואולי קצת אפשר לומר חוסר בערכים.(שאולי יותר מאפיינת את הנוער החילוני) יש את הפסוק (וכאלו שקצת יותר מבינים בזה ממני, אשמח אם תתקנו אותי לגבי הדיוק..) "לעולם יהא אדם ירא שמיים." ובחסידות מסבירים- לעולם יהא אדם. לאחר מכן-ירא שמיים. וזאת נקודת המוצא שצריכה להיות לנו. בראש ובראשונה אנחנו בני אדם,  וכולנו נבראנו בצלם אלוקים. כולנו יהלומים של הקב"ה. חלק מלוטשים יותר, חלק מלוטשים פחות. צריך לקחת בחשבון שאצל החילונים-כסקטור בלי להתייחס לגילאים,יש המוון אנשים טובים, עם כבוד,  אידאולוגיה(כן, גם זה קיים..)ומוסר פנימי . הם לא קוראים לזה "מצוות" אבל כשמגיע אדם מבוגר לאוטובוס-הם קמים. כשהם רואים תאונה מעבר לכביש הם ישר מתקשרים למד"א. כשהם רואים מישו שקצת צריך עזרה הם מייעצים, או מכוונים אותו לאדם הנכון.. בד"כ בלי ציפייה לתמורה -כי פשוט ככה הם למדו \התחנכו להתהג. לא סתם הרב קוק אומר שבשביל להגיע אל הגאולה השלימה, כל ציבור צריך ללמוד מהציבור האחר. כן! ללמוד! זה אולי קצת מצחיק... מה לנו יש ללמוד מהחילונים ?הם עגלה ריקה, חלולה מתורה וחלולה מתוכן.. אבל לא.. יש בהם כציבור הרבה דברים טובים שכדאי שנפנים וכדאי שנאמץ.. וגם להם יש מה ללמוד מאיתנו...

ואחרי הקדמה הזו(!) אני חושבת שהתשובה לשאלה שלך תלויה בבחירה של האדם הדתי. יש דתיים שהם יותר פתוחים.. פתוחים לעולם הרחב.. לוקחים חלק ממנו יותר.. יש דתיים שלוקחים חלק ממנו פחות.. זאת הסיבה שגם במגזר שלנו יש תתי מגזרים..

אני מתכוונת לחברות. חברות ממש.

כמו שאת חברה טובה שלמ החברות הדתיות שלך-אותו דבר,עם חילונית...

זה לא עניין של אהבת ישראל.. כי לאהוב-אני אוהבת אותם,אני מאמינה בכל מה שכתבת על הנשמה וכו'..

אבל מכאן ועד להיות החברה הכי טובה של האדם הזה,יש הבדל.

וז-ה מה שאני שואלת אם אפשרי..

יש רמב"ם שבו האו כותב על 3 סוגי חברים. 

אין לי זמן עכשיו לכתוב אז העתקתי מהרב גוגל+שאר ההסבר שהיה שם.

אולי בזה תהיה התשובה.

אישית - רנאה לי שבאמת לחשוב מה המטרה של החברויות שלנו,

ושכן, לצערנו יש עדיין הבדל שהוא מהותי באורח החיים והמחשבות

כך שלא בטוח שכמה שיהיה שיתוף - תהיה גם הבנה דו כיוונית.

והנה זה:

לשם מה צריך חברים? 

החבר חיוני לנו, בכדי שנוכל לנהל אורח חיים תיקני. מסופר על חוני המעל אשר התעורר משנתו לאחר שבעים שנה, ונוכח לדעת שאין אנשים המכירים אותו - שאין לו חברים. צערו היה כה רב, עד שביקש רחמי שמים ומת - רבא אמר על המקרה של חוני: "היינו דאמרי אינשי או חברותא או מיתותא" (תענית כג.) 

שלמה המלך כתב בספר קהלת: 
"טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם: 
כִּי אִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ וְאִילוֹ הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ: 
גַּם אִם יִשְׁכְּבוּ שְׁנַיִם וְחַם לָהֶם וּלְאֶחָד אֵיךְ יֵחָם: 
וְאִם יִתְקְפוֹ הָאֶחָד הַשְּׁנַיִם יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק:" (פרק ד) 

דבריו של שלמה המלך, מתייחסים לאדם ברמה הרוחנית והגשמית. אדם בודד שנופל, לא תמיד יצליח לקום. אבל כשיש לו על מי להישען - שיש מי שיעזור, המצב כבר שונה. האחד יכול להיסמך על השני. 

מהו חבר? 

הרמב"ם בפירושו על המשנה במסכת אבות כתב: 

"החברים - שלושה מינים: חבר תועלת, וחבר נחת וחבר מעלה. 

אמנם חבר התועלת, הרי הוא כחברות שני השותפים, וחברות המלך וחייליו. 

ואמנם חבר הנחת, הרי הוא שני מינים: 

חבר הנאה, וחבר בטחון. 

אמנם חבר ההנאה, הרי הוא כחברות הזכרים לנקבות וכיוצא בה. 

ואמנם חבר הבטחון, הרי הוא שיהיה לאדם חבר שתבטח נפשו בו, לא ישמר ממנו לא במעשה ולא בדיבור, ויגלה לו כל עניניו, הנאה מהם והמגונה, מבלי חשש ממנו שישיגהו בכל זה חסרון, לא אצלו ולא אצל זולתו. כי אם יגיע לנפש בטחון באיש עד לזה השעור - תמצא רוב נחת בשיחתו ובחברותו. 

ואוהב המעלה, הוא שתהיה תאות שניהם וכוונתם למטרה אחת, והיא: הטוב, וירצה כל אחד להעזר בחברו בהגיע הטוב ההוא לשניהם יחד. וזה הוא החבר אשר ציוה לקנותו, והוא כחברות הרב לתלמיד והתלמיד לרב." (פרק א משנה ו) 

http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=165465

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד