הרעיון שלך פותר את הבעיה רק לתקופת זמן מוגבלת(ושיש תוצאות זה לא "לשם שמים", לא בגלל הבנת החשיבות, אלא בגלל הפרס).

היא ביקשה רעיונות להסברת חשיבות העניין, רעיונות שיעסקו עם הבעיה מהשורש.

בצ"ל אריאל!

ב"ה

כתוב ש "תלמיד חכם שיש לו רבב בבגדו (לכלוך, קרע, משהו שדוחה אנשים) עדיף שימות בגלל כבוד התורה.

וכן ת"ח חייב להתלבש מכובד, (לדוגמא, רופא מתלבש בחלוק, חייל/שוטר במדים ועוד).

היא רוצה לעשות פעולה על זה, אך היא ביקשה רעיונות לפעולה בנושא, שישפיעו ויסבירו את חשיבות העניין...

בצ"ל אריאל!

איך קשרת בים ת"ח לרופא/חייל?

ואיך קשרת בין ת"ח לחניכים?

(הדברים שלך קצת בכיוון, אך עדיין מבולבלים וקצת רחוקים).

בצ"ל אריאל!

ב"ה

וזה נותן להם כבוד בעיני האנשים. ככה ת"ח גם ת"ח צריכים ללכת בבגדים מיוחדים

תעשי להם מערך על מסגרת...חשיבות המסגרת והשמירה עליה: כאשר חברי קבוצה שומרים על המסגרת של הקבוצה הם בעצם מייחדים אותה, מבליטים את השוני שלה, ומצהירים בכך על השתייכותם המלאה לקבוצה. ככל שישמרו יותר על המסגרת, ההצהרה על הצטרפותם לקבוצה מסוימת תבלוט ותהיה אמינה יותר. לפתח את הרעיון לעומק.

הדגשת הרעיון שכמו שיש מפקד יש כחול לבן. זהו חוק יסוד בין שאר כללים המסגרת של התנועה. יש קומיקס מפורסם ונדוש קצת שקשור למסגרת...

יש לי רעיון נוסף שעשו לי בתור חניכה, תשקלי טוב, אם זה מתאים לחניכות שלך. המדריכות שלנו הגיעו לאחת השבתות באיחור למפקד בלי חולצת תנועה ובלי כחול לבן לא נכנסו לתפילה ולא העבירו פעולה....ההתנהגות שלהם היתה טיבעית דבר שלא עורר חשד מיצידנו שזה חלק מפעולה או משהו....הם כן עוררו אצלנו תרעומת "איזה מדריכות אלה?! בלי כחול לבן? מאחרות? העיקר צועקות עלינו, שיסתכלו על עצמם קודם"....בסוף הם התיישבו לידנו והתפתח דיון על הכללים והחוקים של התנועה...ויצר רק טוב. הדבר הזה עבד אצלנו פלאים....

שבת שלום...

ואפילו בצורה קצת יותר נרחבת- מערך כללי על חולצתנועה בשבת.

איך מתחילים? לאט לאט. נכון, את מחפשת סיבות שורשיות, אבל זה מדבר אל כל אחת.

אז מתחילים בחשיבות המדים, בגאוות תנועתית, הטוהר של הלבן בשבת ומה שהוא מסמל. תבני מערך שמתאים לחניכות שלך, לאופי שלהן, לתפיסה שלהן. אני לא מאמינה בפעולות מוכנות מראש. במקביל תחייבי אותן. בשבט שהדרכתי זה היה מצויין. התחלנו במשחקים ופרסים (הן היו אז בשבט ניצנים) ולקראת שבט מעפילים הן ידעו שמי שלא מגיעה כחולבן בשבת, אין לה מה לחפש בסניף. נכון, קצת קשה ולא כל מדריך מוכן לוותר על החניכים שלו בכזאת קלות, אבל זה עובד. לא לעשות את זה בכעס, אלא פשוט לקבוע עובדה.

שבת שלום.

האמת שגם אני לא מבין למה צריך שחניכים יגיעו בכחולבן. לא זכור לי, שהפריע לי שחניכים הגיעו עם בגדים המתאימים לשבת, אך לא היו כחולבן.

אולי פעם כשרעיון החלוציות היה חזק, היה חשוב שבתנועת נוער כולם יבואו עם אותם צבעים, ועם בגדים השווים לכולם. אך בימינו יש דגשים על נושאים אחרים, ועם כולם יבואו עם כחולבן, זה לא יגרום שכולם יהו עם בגדים שווים, כי יש מליארד סוגים של בגדי שבת בצבעי כחולבן, ופערי המחירים יכולים להיות מטורפים ביותר גם בזה.

אז למה באמת דווקא כחולבן לחניכים?(לגבי מדריכים, ברור לכולנו החשיבות של חולצתנועה).

בצ"ל אריאל!

ב"ה

וכאנשים שלומדים תורה אנחנו חייבים להראות מכובד ולא מפוזר כמו ילדי רחוב.

בשביל להראות כאלה, אין צורך שנבוא דווקא בכחול לבן. יש הרבה בגדים עם כל מיני צבעים, המכבדים את לובשיהם.

בצ"ל אריאל!

ב"ה

יש עניין לכבד את השבת (ולא ת'שבת) בבגדי כחול לבן - כולם. זה מראה על אחדות מסוימת.

אם יש צורך להיות בשבת עם בגדי כחולבן, אז זה לאו דווקא במסגרת הסניף, אלא כל יום השבת.

וכדאי שכשאתה פולש לעולם ההלכה, אז תביא איתך מקורות, ע"מ שאוכל להתייחס ברצינות למה שאתה אומר.

בצ"ל אריאל!

ב"ה

אני לא גאון גדול, אבל זה שת"ח צריך להתלבש מכובד זה נכתב כבר:

הוכחה

מגן אבות לרשב"ץ על אבות פרק ד משנה ד

כל תלמיד חכם שנמצא רבב בבגדו חייב מיתה, שנאמר 'כל משנאי אהבו מות' [משלי ח לו], אל תקרי משנאי אלא משניאי

(מתוך פרוקיט השו"ת)

וזה נכתב כפרוש לזה:

התכוונתי מקורות לכך שיש צורך להיות בשבת בכחולבן.

בצ"ל אריאל!

ב"ה

כי זה מנהג מהדורות האחרונים ו "מנהג ישראל דין הוא" .

כשחניך בא עם כחולבן זה אומר שהוא גאה בזה שהוא חניך בתנועת אריאל. המסגרת היא לבוא עם כחולבן ואלו ה"מדים" שלנו ולא רק בתור מדריכים אלא גם בתור חניכים.

אני רוצה לכתוב לכם פה קטע שהמד"שית שלי (יוכי) ואני חיברנו על הכחולבן- הוא מבוסס על מאמר של הרב יעקב אריאל "על סמליותם של כחולבן"- שמצאנו באחת החוברות הדרכה.. יש פה קטעים שמתאימים להווי של הסניף- אתכם הסליחה...

משה, אלי ומה שבניהם

משה הוא בנאדם עסוק עד מאוד             

מבוקר עד ערב לא מפסיק לעבוד

עומד בצמתים ומסביר על גוש קטיף

ולא שוכח לדאוג לכל צורכי הסניף

לעזור לילדים מתקשים הוא מתנדב

והוא חבר פעיל בשמחת הלב

לאחרונה ארגון מיוחד הוא הקים

שנועד לעזור לאנשים נזקקים

עוזר לאיתי, לצביה ולרחל (הקומונרית)

ובמד"א מתנדב בתור מע"ר (ולא מע"רית...)

בקיצור, ביומן כבר אין לו מקום לרשום

מרוב שאין לו שניה אחת לנשום

אך מרוב שעוזר לכולם - בלי להרגיש

לה' אין לו זמן להקדיש

לתפילה מגיע לעיתים רחוקות

ולומד תורה בחודש- אולי כמה דקות

וכשחוזר הביתה בלי אויר לנשימה

נרדם לפני שמספיק להגיד קריאת שמע.

אלי הוא בנאדם צדיק עד מאוד

את ה' אף פעם לא מפסיק לעבוד

עומד בתפילה ומכוון על גוש קטיף

ומתפלל שה' ידאג לכל צורכי הסניף

ללמוד תורה הוא הראשון שמתנדב

והוא חבר פעיל בעבודת הלב

לאחרונה מנין מיוחד הוא הקים

שקמים כל בוקר לתפילת ותיקין

לומד רש"י, רמב"ן ושאר מפרשים

ומטיף תורה להמון אנשים

בקיצור, הוא אפילו לא הולך לישון

כי לומד תורה כל היום

אך מרוב שאת אישיותות כל היום מטפח

לפעול למען עמ"י הוא בד"כ שוכח

להפגנות מגיע לעיתים רחוקות

ומתנדב בחודש אולי כמה דקות

וכשחוזר הביתה ואימו צריכה עזרה

אומר שלא יכול כי הוא צריך ללמוד תורה.

אלי שלנו את הכחול מסמל- ברוחניות מבוקר עד ערב עמל

כי כחול דומה לים, וים לרקיע- ורקיע ליד כסא הכבוד מגיע

ומשה לעומתו דומה ללבן- שבעולם המעשה עסוק כל הזמן.

כי הלבן זה מתחת לכיסא הכבוד- המסמל עולם שעיקרו הוא לעבוד.

והשילוב בין השניים הוא האידיאל- גם להתפלל וגם לפעול למען הכלל

להשקיע ולהפוך את עצמינו לאנשי רוח- ולהיות אנשי מעשה בלי לנוח

כמו הפתילים בציצית המלופפים אחד על השני- כך שילוב הרוח והמעשה חיוני

וזו הסיבה שכחולבן אנו לובשים- להמחיש את מה שאנו בו מאמינים

שהמעשה והרוח יהיו יחדיו- ובכל דבר התורה תשולב

וזוהי תקוותינו והחלום עוד לא נגוז- שנחיה תמיד לפי האידיאל תורת חיים בעז!

והבסיס שעליו נכתב הקטע...

על סמליותם של כחול לבן

תכלת דומה לים , וים דומה לרקיע, ורקיע- לכסא הכבוד. תכלת השמיים בא להפנות את ראיית האדם אל על, להכיר את היושב במרומים. אולם המצווה אינה בתכלת אלא בפתיל תכלת, דהיינו, כשפתיל התכלת מתפתל סביב שבעת החוטים הלבנים, המצווה היא דווקא בשילוב המופלא הזה שבין כחול ולבן.

הנצי"ב מוולוז'ין מפרש את משמעותם של הצבעים הללו כך: עם ישראל מורכב משני אבות טיפוס - איש הרוח ואיש המעשה. התורה שוללת את הקיטוב בין שני הטיפוסים הללו. איש הרוח לא יצא ידי חובתו, אם לא יקיים מצוות מעשיות. אפילו בעת שהוא דבק בה', והגיע הלך הזקוק למים, עליו להפסיק מדבקותו בה' ולעסוק בהכנסת אורחים. גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני השכינה. מאידך, איש המעשה -אסור לו לשקוע אך ורק בחיי המעשה. עליו להקדיש זמן לפיתוח כשרונותיו הרוחניים, לקבוע עיתים לתורה, לתפילה ולאמונה. איש ההמעשה- הלבן, חייב לפתול את עצמו בפתיל תכלת, ולשאת עיניו השמיימה. ואיש הרוח- התכלת, חייב להתפתל סביב החוטים הלבנים ו"לרדת" כביכול, ברמתו הרוחניות כדי להקדיש זמן גם לחיי המעשה.

קדם לו ספר החינוך ברעיון זה, שהלבן הוא הגוף, והתכלת הוא הרוח. אלא שלדעתו, הגוף נכנע לרוח, הלבן נמצא מתחת לתכלת. על הצורך לשלב את אנשי המעשה עם לומדי התורה, מצינו במדרש האומר שצבע דגלו של יששכר היה כחול כהה וצבע דגלו של זבולון -לבן. 'שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך', שותפתם של יששכר וזבולון הפכה לדוגמא הקלאסית לקשר האישי שחייב להיות בין אנשי הרוח לאנשי המעשה. אמנם החומר, כפוף לרוח, אוםל לחומר יש תפקיד פעיל, שניהם זקוקים זה לזה: הקשר חייב להיות קשר של קיימא, קשר כפול. קשר עליון מדאורייתא. צבעו של יהודה, הנשיא שמעל ליששכר וזבולון, היה תכלת -השילוב בין הכחול והלבן.

(הרב יעקב אריאל)

ב"ה

וחוצממני,מי קרא את מה שהתפרסם השבוע במוסף שבת של מקור ראשון "משפט הצבעים" ?

היכן נקבע שהמדים של החניך צריכים להיות בכחולבן?

בצ"ל אריאל!

אני מעתיקה לך את הציטוט המדוייק מתוך החוברת של "ועידת חרותנו- החלטות הועידה הראשונה לתנועת אריאל (חוה"מ פסח תשס"ב)"

"תלבושת החניכים

א. הועידה מחייבת את חניכי התנועה להופיע בשבתות לסניף בחולצה לבנה ובמכנסיים (בני) וחצאיות (בות) בצבע כחול או שחור."

אז כל המשחק היפה של "כחולבן", מעט מתערער יסודו כשיש אפשרות לשחור...

בצ"ל אריאל!

ב"ה

וכחול דומה לים וים לשמים וכו' .

וגם - אין גם ככה אחידות, הרי עומדים קבוצות קבוצות ובא נאמר ככה, ילד בכיתה ג' הוא לא ממש בגובה של כיתה ז'....

ובגלל זה יש חשיבות ליצור אחידות, שהיא נעשית ע"י לבוש אחיד.

בצ"ל אריאל!

ב"ה

שהיתי בעזרא- אז לא נראה כ"כ אחיד, למרות שיש כחול לבן.

בשוק יש  מיליון דגמי מכנסיים כחולות שבתיות (אני מניח שאתה ואני ביחד לא מכיריםיותקר מ 0.001 % מהדגמים שיש) אז זה אל כ"כ נראה אחיד, אפילו בתור קבוצה שהם באותו גובה... )

ירוק דומה לטורקיז וטורקיז דומה לתכלת ותכלת דומה לכחול וכחול דומה לים וכו'.

<ב>

בצ"ל אריאל!

ב"ה

קרעת אותי עכשיו!!

דרוש דבק מיד!

אבל אני יכול להמציא סיבות למה אם תרצה.

אני סתם נכנס לפורומים נטושים וכותב בהם משהו.

אגב מסתבר שהפורום הזה אפילו מופיע בתפריט הפורומים אז כנראה הוא דווקא פעיל כביכול...

מתקשרים לתנועה יש בטוח מספר בגוגל

😜

מחפשים מבנה שלא אכפת לו שיצבעו עליו (אנחנו צבענו על איזה מחסן של בית כנסת ששימש לנו גם כחדר ציוד של הסניף....), הכי טוב לדוגמא מבנה שטרם צבעו אותו והוא עוד בבנייה ואז יש סיכוי גבוה שייתנו לצבוע. אפשר לנסות לדבר עם העירייה/מועצה ולצבוע ארונות חשמל או קירות בעיר (יש קירות בעיר שלנו שאיזה ארגון של נוער צבע אותם).

בהצלחה רבה

מאוד

ישיבה קטנה? ישיבה גבוהה? מה זה "מקום כמו ישיבה"? 

בהנחה שהתכוונת למסגרת לימודית כלשהי, אז מה חשוב לך שיהיה שם?

מבחינת סגנון  דתי/חרדי, מה חשוב לך?

איפה אתה מרגיש שאתה עומד מבחינת הרצינות שלך? כלומר - בהנחה שאתה מתכוון למסגרת לימודית, יש מסגרות שמיועדות לאנשים שלא כל כך יש להם כח ללמוד, ורוצים יותר מקום עם אווירה טובה אבל מחובר לקדושה, ויש מסגרות שמיועדות לאנשים שרוצים ללמוד בכל הכח...