בס"ד בר"ה

בואנ'ה י'חצווווף!! תפסת לי ת'מקום!!! אורח שכמוך!!! 

סתם, מחפש מקום אחר...

 אבל מי שתתפוס לי ת'משבצת... 

אם אני עם מצב רוח רע, אעיף אותו בלי לחשוב פעמיים. כאילו, מה נראה לו?!

וכמובן דורש ממנו לשלם על זמן השימוש  במקום.

אם אני עם מצב רוח רע: אז מה זאת אומרת?

אשמח שסוף-סוף נזדמנה לידי מצוות הכנסת אורחים ואכבד אותו באוכל ובשתייה.

אזמין אותו לבוא לכאן כל יום ואעדכן אותו בזמניי התפילות שאני מתפלל בהם כדי שיוכל להשתמש במקומי. 

וכמובן, אגיש לו קערת מים לרחיצת הרגליים ואם הוא כהן, אז אגיש לו עד אליו את הקערה לנטילת ידיים.

ולא רק במקום בבביהכ"נ (שלא קניתי) אבל בצורה אחרת- זה קורה הרבה באוטובוס מהדרין בעיקר, בשעות העומס, כשאני עולה בתחנות הראשונות ותמיד יש מקום, ואח"כ מתחילים להצטופף במעבר ואז- אחת מהשתיים:

אם אני במצברוח טוב- אפנה את מקומי בחיוך באדיבות ואפילו בלבביות משהו  לאשה העומדת במעבר ואפילו אסכים ברוב טובי לאפשר לזוג לשבת יחד.. אך אם לא- אשמור על מקומי בחירוף נפש פנימי ולא אתן לאיש דריסת רגל בו..

ומתנצלש"ת- אז מה אתם אומרים, אנחנו טובים רק כשיש לנו מצב רוח טוב?! אין מצב.. אז איך אפשר באמת לגדול גם מעבר למה שאנחנו מרגישים באותו רגע? היה לי פעם דיבור עם חברה על זה-  ואשמח לשמוע אתכם בנידון..

שתפס למישו את המקום...

לגבי הניצלו"ש ''חייך קודמים לחיי חברך'', אז כשאתה עייף ומצוברח, לגיטימי שלא תפנה מקום למישו אחר..

וסתם ככה ברור שאפשר ונכון להישאר חמודים וטובים גם כשאין מצב רוח, וזה אפילו הרבה פעמים עוזר לשפר את המצב...

אבל מה עם לפנות מקום לאיש שמבוגר ממך[לאו דווקא קשיש..] ?
הם בד"כ צריכים את זה יותר,גם אם זה לא בא לנו בטוב...

וזאת ההרגשה הכי טובה להיות נחמד כשהמצברוח לא משו.!!! באמת משפר אותו.קסם שכזה

מזה נכון אבל אני ביישן שכמותי תמיד מעביר על מידותי על אף עצביי

גם בלי שיראו אותי........הם אומרים לאורח איפה יש פנוי ואיפה אין.


 

יש פעמים שאני כן מזיז אורח לכסא לידי(שגם ככה פנוי עקב פטירתו של אבי ז"ל ואני לא נוהג לשבת בכסאו של אבי)

את נכנסת למקום

נראה לך שחצי מהכסאות פנויים

אבל- לא

ההיא שומרת לידה שתי מקומות- לשתיים שיאחרו

ההיא שומרת לגיסתה- שעוד מעט תגיע...

ההיא שומרת מקום לזו שרק יצאה רגע כדי לדבר עם מישי...

לפעמים אני נשברת , מתיישבת ואומרת-

בסדר, כרגע אני לא יושבת על הברכיים שלה,

כשהיא תבוא- תסתדרו כבר

קשישה אחת מתיישבת לנוח במהלך סיור במוזיאון עתיק בצרפת,

בדיוק על כסאו של נפוליאון.

הסדרנים והמדריך נזעקים להעיף אותה משם ומסבירים לה "זה הכסא של נפוליאון!"

"נו אז מה קרה? כשהוא יבוא- אני אקום!"

[ויש משו דומה עם "תפילין של רבינו תם"]

אדם בור מגיע לבית הכנסת ורואה תפילין.

הוא לוקח אותם כדי להניח.

אחד המתפללים אומר לו: זה של רבנו תם.

"בסדר, כשהוא יבוא אני אחזיר לו."

אחד הזמין מונית למוצ"ש 

במוצ"ש בא הנהג ומחכה... ונמאס לו התחיל לצפור 

ההוא יוצא לו מהמרפסת חכה חכה לרבנו תם

אז הנהג אומר לו בסדר נאסוף אותו בדרך....

קצת קרש אבל....

פשוט יושב במקום אחר.

גם ההלכה שכדאי לקבוע מקום לתפילתו מציינת בפירוש שאין לעשות מחלוקת על זה.

שלא לדבר על העניין שקביעת מקום תפילה היא בעיקר לתפילת עמידה.

לאן תלך כדי לדבר עם ה'?

אם זה אדם מבוגר - בחיים לא

אם זה ילד - שילך לאב'שלו

אם זה אדם סטנדרטי - אם באופן חד פעמי-סבבה אם הוא חוזר ושונה אני יאמר לו בעדינות שזה המקום שלי ושילך מפה כמה שיותר מהר (סתם) אני יאמר לו בעדינות שזהו מקומי ושיחפש חלופה

לא סובלת  את כל המושג של מקום קבוע

כאילו זה נדל"ן שקנית? אבא שלך הוריש לך?

בית כנסת זה בית השם, מקום מקדש מעט

ושכל מי שמגיע- שיזכור שהוא אורח

לא סתם אנשים משלמים סכום מסויים בשנה על מקום בבית כנסת.

ב' בשביל זה תמיד יש מקומות פנויים 
ובשביל זה גם נועד הגבאי......האו תמיד יוכל להפנות את האורחים למקומות הפנויים.

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.