יש לי נושא לדיון:אבישפ
פעם כןעדי - בן
אןי כמעט הבדלי מנטליות ונראה לי לחלוטין לא
אפילו הורי מ2 עדות שונות והם היו דור 2
כן בהחלטנעמנמונת
לעומת זאת שהם מעדה שונה יש הבדלי מנהגים ויש פערים שצריך לגשר השקות עולם שחונכו בבית וכו שנשמע רק בשורות טובות ורק טוב
עם ישראל חיביט
בעז"ה רק טוב ובשורות טובות
ממש אבל ממש לא!!!אי''ה
אצלך זה כך ואצלינעמנמונת
אני גם.. חשוב לי!אור77
כי זאת בררנות! מה קובע, האישיות או העדה?אבישפ
האישיות!אור77
נעמנמונת אמרה שהיא מבררתאור77
לפעמים טוב להיות מוכנים למה אנחנו מכניסים את עצמנו..
ושוב... אני לא גיזענית...
מסכימה עם אור77כפרגניסטיתאחרונה
אני לא מסכים עם נעמונת.אבישפ
שמי הוא נעמנמונתנעמנמונת
לא בהכרח.יהודית פוגל
לדעתי, יש יותר סיכויים שהם יתאימו אם הם יהיו מאותהאנונימי (פותח)
אבל נו איך אומרים,
"שרק יהיה במזל..."
מצטרפת לקו מחשבתך... יפה
אור77
תלישותאמה לעם קדוש
לקח לי זמן להבין
להפנים
שוב
שאפשר להיות בין אנשים
ועדיין להיות בודדה.
לקח לי זמן להגדיר לעצמי מחדש-
אני לא פה ולא שם
כבר לא בחברת הצעירים הסוערים
ועוד לא עם אלה היושבים זוגות זוגות
ויודעת
אני מוקפת אהבה
באמת.
משפחה
חברות
לימודים
ועדיין
אתה, איפה אתה?
מחכה לך בסוף כל יום
כשהחושך יורד
וכולם מתכנסים איש אל ביתו.
מחכה לשתף אותך איזה דיבור שדיבר אליי הלב שלי היום.
מחכה לחגים של יחד
לשבתות של נחת.
בלי לחפש איפה להתארח או לבשל לעצמי, שוב.
מחכה לדעת שיש מי שרואה אותי ושמח בי,
ככה.
בדיוק כמו שאני.
מחכה לך
אולי היום תדפוק על מפתני?
אמן! את מוכנה לפתוח לו?אני:)))))
רק שיבואאמה לעם קדושאחרונה
איך מעוררים רצון להתחתן?Shandy
יש רצון לזוגיות ואהבה זה טבוע בבנו מאז ומתמיד ואצל בנות רואים את זה כבר מגיל 12 אנחנו חולמות על חתונה ועל הבעל
מעבירות בראש שמות ומשוות מה הכי מתחרז ואיזה שם משפחה היא מקווה בחיים לא לקבל🤣😂
קיצר אנחנו גדלים עם זה ושמגיע הרגע לצאת אז בכלל הרגש בשמיים וכו
יש כאלה שפשוט הרצון הזה מודחק להם הצידה בגלל עבודה ולימודים זה לא שהם לא רוצים פשוט כרגע לא מתאים.
יש כאלה שזה מפחיד אותם ומלחיץ וחושבים שהם לא בשלים אבל עדין הם רוצים.
אבל מה עם כאלה שפשוט לא מרגישים את זה
הם לא מפחדים. הם לא דוחקים. הם אפילו מנסים.
הם יוצאים. אבל זה לא מתקדם כי הם גילו שאין בהם רצון לזה...
איך מעוררים רצון להתחתן אצל מישהו
הם הכי שמחים שאחרים סוגרים ווארט אלא שרוקדים הכי הרבה ועושים הכי שמח בחתונות של אחרים
אבל לא מצליחים לדמיין את עצמם בשלהם...
לשלוח אותם למאמן.ת לחתונה זה רעיון שישבו עליו אבל מה עוד
איך אפשר לעודד לרצות את זה.
ו
עבודת המידות, בפרט מידת הענווה, אהבת ה', אהבת הריעintuscrepidam
זה לא מאגו.Shandy
הם טיפוס שנותן ומפנק בכייף על אנשים שהוא אוהב וזה מה שגם מייחד אותם.
ענווה אולי כן. בסוף כולם צריכים להתחזק בזה אבל זה לא הטיפוס שאף על עצמו ואין מי שמשתווה
הם יכולים למצוא מישהו ויהיה כייף אבל הם יראו בהם בסוף כחברים לא כפוטנציאל לחתונה כי הם לא רוצים אחת כזאת...
זה משהו אחר..
הגיוני שזה משהו מהילדות ביחס עם ההוריםנוגע, לא נוגע
ילד הורי לדוגמא.
הגיוני גם שזה חוסר באהבה וקבלה עצמית
הצורך יכול להתבטא ב4 רובדיםintuscrepidam
גופני, נפשי, שכלי ועוד אחד.
אם אין צורך גופני צריך לבדוק את זה עם גורמים מקצועיים.
הנפשי יושב על צורך בשותף לחיים.
השכלי יושב על ההכרה שהאדם אינו שלם לבדו, על הרצון להיטיב ולממש את אהבה לצד השני.
והרביעי הוא מצד עצמי של מי שאת ומי שמולך.
איזה רובד נראה לך שלא עובד אצל האנשים האלה?
למה לעודד לרצות?ארץ השוקולדאחרונה
אם היא עדיין יחסית צעירה והיא לא רוצה, הכל טוב, היא תרצה בעתיד, אין סיבה לדחוף מי שלא רוצה לרצות לדעתי
"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"יהודי שואף לטוב
קיבלת הצעה, נשמע מעולה. בירורים, כמה דברים טובים. באמת, מעניין לפגוש את זו שכל הטוב הזה מסופר עליה. מעריך אותה עוד לפני היכרות ראשונית. טלפון, וואלה, היא בראש טוב, זורמת עם המקום שתמצא, לא מתוך ביישנות אלא מתוך בגרות וכבוד. כיף.
השקעת. מצאת מקום, מזג אויר שיבש, התאמצת ומצאת מקום אחר, קרוב לה אבל לא בין החברות. מקום נוח בלי חשש ייחוד. נסעת שעה. היה נהדר.
איכשהו היא הצליחה לפתוח שיחה זורמת בלי היכרות בסיסית, רק אחרי שעה היא ביקשה לשמוע פרטים בסיסיים, כי היא באמת לא שמעה כלום. פשוט דיברתם. וזה לא כי סתם קשקשתם. גם, אבל גם היה דייט 'עיון'. תחושות, מניעים, הגדרות חדשות שגילית על עצמך, והיא הצליחה לנתב אותך אליהן בטוב טעם ודעת. היא גם שיתפה וסיפרה. היא באמת מעניינת, ומוציאה ממך את המיטב. הרגשת אמיתי וחופשי.
אחרי שעתיים היא אומרת שהיא צריכה להתחיל לזוז. היא לא מתחמקת, יש לה לו"ז, דיברתם על זה כבר. פשוט לא שמת לב שעברו שעתיים. איך עברו? היה כ"כ כיף, הזמן עבר מהר. לא חותכים מיד. מתחילים להתקפל וממשיכים בשיחה עד הרכב. נפרדים לשלום ומסכמים לדבר בבוקר למחרת.
בדרך עוצר בצד. מחשבות. היה כיף. ממש. אף פעם לא היה לך ככה. היא מעניינת. עושה רשימה. מה מסקרן אותך, מה עוד רוצה לשאול אותה, מה עוד רוצה לשמוע או לשתף. מה אפשר לשפר בהתנהלות, איזה מקום יתאים לפגישה שנקבע מחר בטלפון. להגיע מוכן.
מגיע. חבר טוב מתעניין. משתף בשמחה.
אחרי שעה הודעה. מחילה שזה בהודעה, יש עיסוקים. לא מתאים לי. תודה.
מה עכשיו. איך מתקדמים.
אבל זו היא.
איך רודפים.
קודם כל לעזוב. נגיב עוד כמה שעות. נעכל ונחשוב.
הודעה קצרה. תודה על המאמץ, אם יש משהו להעיר או להאיר אשמח.
נהנתי מההשקעה, היה מקום מעולה. היה כיף. יכולת להיות יותר מתעניין.
את צודקת. אני רגיל להיות בעמדה של מדובב. פתאום שיחה פעילה. זה כיף, הייתי קצת בשוק, בעמדה של מספק תשובות. האמת שגם כתבתי לעצמי כבר בדרך אחרי שנפרדנו.
מעריכה מאד. לא מתאים לי.
מקבל. תודה על הכל.
אבל איך ממשיכים?
לילה קשה. קצר מאד.
למחרת, השדכן, דמות מוערכת, קרוב משפחה שלה, פונה ואומר שדיבר איתו, לדעתו לא הצגתי את עצמי נכון. מדברים קצת. נשמע שהיא נתפסה על נקודה לא מהותית. חבל.
לא מבקש. הוא אומר בעצמו שהוא לא מתייאש.
עוד יום שהיא בראש. עוד לילה. הרי הוא מטפל בזה. זה יכול לחזור.
למחרת הוא אומר שהוא מרים ידיים.
להרים גם?
אבל זו היא!
מישהו שואל אם פנוי.
לא יודע.
אני פנוי?
אין מישהי שטוענת בעלות..
אבל אני ממש לא פנוי.
שבוע שהיא מפריעה בתפילות ובלימוד. בעשייה יש קצת מנוחה ממנה. משתדל לסלק אותה, לפעמים גם מצליח. ואני לא בטוח שאני רוצה בכלל לסלק. להפנים כבר. היה ונגמר. מה נגמר? מי נגמר. אני.
הצעה אחרת. נשמע טוב, באה מ3 כיוונים במקביל, בלי תיאום. דמויות שמכירות אותי.
בירורים, שוב, נשמע מעולה.
אבל אני פנוי?
בסדר, ננסה. אין הרבה חשק, קשה לחשוב על להיפגש ככה. אבל חייב להמשיך.
באסה. היא לא רוצה.
מזל. היא לא רוצה.
הצעה נוספת. בירורים. שומע דברים טובים. אבל הכל טפל. איך אפשר להתחיל ככה? בינתיים לא.
וזו רק פגישה אחת. מה עוברים אנשים.
ירחם ה'.
"אמר רבי יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מקיש עליהם אחת עד שהיא פוקעת, ומה הוא בודק קנקנים יפים, שאפלו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו נשבר, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה אלא את הצדיקים" (בראשית רבה לד, ב)
"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"
וואו. איזה דבר זהנקדימון
הכתיבה מכניסה אותנו ממש פנימה.
אין לי עצות טובות לתת, אבל מזדהה
לגמריארץ השוקולד
אבל שלא תהיה טעות - היא עושה נכון.מי האיש? הח"ח!
וצריך שתקבל שהיא עושה נכון. ובהגיע הרגע, והוא יגיע, גם אתה כך תעשה וזה נכון.
איבחת גרזן. מכה אחת. מאצ'טה. בלי נקיפות המצפון המיותרות. וזה הנכון.
מסכים, זה כואב מאודארץ השוקולד
אבל אם צד אחד חושב שנכון להיפרד אז כנראה נכון להיפרד וצריך להיות ברור שנפרדים.
אפשר לקחת תקופה לחשוב בנושא גם, אבל כאשר מחליטים להיפרד הפרידה ברורה.
כואב מאודאנימה
אבל בלתי נמנע
איפה שיש סיכוי יש סיכון, וכשפותחים את הלב לאהבה נכנסים למצב פגיע.
בעזרת ה' הזמן יעבור והכאב ישכח והמסע שלך ימשיך למקומות חדשים וטובים.
לא חושבת שלזה התכוונת, אבל המסר העיקרי שאני לוקחת ממה שכתבת זה שתמיד עדיף לשקף את הרגשות והכוונות שלי ולא לטייח בחביבות. אם לא נחמד לי לא להיות נחמדה וזורמת במיוחד
בזמן האחרון קרה לי יותר מידי, היום הייתה לי הברקהintuscrepidam
אבל אני כנראה לא אתעמק בה מספיק עד שבת.
אבל אני אשלח לך הודעה בפרטי מעניין אותי לשמוע אותך על הנושא.
בינתיים, כמה חכם ותורני אתה לדעתך?
17 כזה, קצת לפה קצת לשם.יהודי שואף לטוב
לא יודע איך יוצאים מזהשפלות רוח
ווואי. רק להגיד שקראתי בנשימה אחתאמה לעם קדושאחרונה
הצלחת ממש להעביר אותי דרך הסיפור.
כואב.
מתפללת שתמצא כח להמשיך במסע, ובקרוב למצוא.
עוד אחתאנונימיכלשהו
משחק לרווקים מבוגרים המבוסס על “20 שאלות”,
רק שבפועל צריך שתיים. כי כולם כבר מכירים את כולן.
איך משחקים:
מקריאים כרטיס משודכת:
“בת 31, עמוקה, שמחה, מחפשת בית של תורה, אוהבת אנשים ותהליכים.”
מותר לשאול עד שתי שאלות.
למשל:
“זאת ההיא שכתבה ‘לא שטחית’ חמש פעמים בכרטיס?”
“זו לא זאת ש’זורמת’ אבל רק על בוגר ישיבה גבוהה, גבוה, קליל, עמוק ומצחיק?”
מטרת המשחק:
לזהות מי המשודכת לפני שנגמרות שתי השאלות.
איך מנצחים:
אין מנצחים כאן.
נמאס לי לגור אצל ההורים אבל אני לא יודע איפה ישאולי1
דירות שותפים לחבר'ה בוגרי ישיבות גבוהות.. מישהו יש המלצה?
למה חשוב לך לגור עם בוגרי ישיבה גבוהה?פשוט אני..
אני לא יודע בדיוק בן כמה אתה ומה אתה עושה בימים אלה,
אבל בגדול בדירת שותפים אתה לא מחפש אהבה גדולה וחיבור נשמות, אלא אנשים סבבה ולא בלתי נסבלים...
אם במקרה הם יהפכו להיות חברים שלך, זה בונוס נחמד אבל לא חובה.
אני מחפש משהו שכן יתן כיוון יותר חברותיאולי1
בקרית משה אני יודעת על כמה דירותברוקוליאחרונה
לבבות נשבריםש.א.צ
בס"ד
לבבות נשברים, חלומות מתנפצים, אותיות פורחות באוויר
דיבורים, סיפורים, קשרים עמוקים, מתנפצים כגלים על הסלעים המשוננים.
דמיונות, הרפתקאות, חוויות משותפות הולכות לאיבוד.
גלגלים מפונצ'רים, מפרשים מרוקנים. חבילות טישו ריקות. לילות לבנים. עיינים אדומות.
תחושת נבגדות. אי אמון באדם. הוצאות כספיות שהלכו סתם. אין עתיד. על העבר עדיף שלא לחשוב.
קרח מכאן ומכאן. אבוד. אין תקוות. לא הועילו הפשרות.
כל ההדרכות, כל המחשבות, שעות של דיבורים והתיעצויות. האם לא היה כאן משהו אמיתי?
ובאמת כבר חשבתי שמצאתי את בת זוגי! הקרקע כבר הייתה יציבה. הכל היה מוכן. הייתכן שהכל פתאום נגמר? ככה סתם? מדוע? האם אינני טוב? נחיתה קשה על רצפה קרה. הלב מסרב להאמין. כל רגע נראה פתאום נצח נצחים. עדיף כבר לישון לנצח. לא לראות אור יום. להתחפר עמוק בתוך המגנן והמסתור. אולי יום אחד תציץ אלי עוד קרן שמש שתתן תקווה למציאות קצת אחרת. למקום בו אמון ושלווה נפגשים למקום בו השמחה טבועה בלבבות האנשים. למקום בו אין עוד צער ומכאוב. למקום בו אאמין שיהיה יותר טוב. למקום בו אנשים יפסיקו לספר לשון הרע. ליום בו תגיע כבר
הגאולה.
(נכתב מלבי בעקבות כמה סיפורים של חברים וקרובי משפחה שביטלו אירוסין/התגרשו אחרי כמה חודשים)
שושיאדיתאחרונה
עצוב...
מקומות בירושלים? לקשר מתקדם יחסיתנו, ההוא מהזה
מחפש משהו בירושלים מחר בשעות הבוקר
לא סתם מקום להסתובב, אנחנו כבר בקשר יחסית מתקדם ב"ה
יוצאים כמעט חודשיים
משהו עם קצת יותר תוכן
רעיונות?,
סיור במכון המקדש/מוזיאונים שונים בירושלים/דוידסוןארץ השוקולד
סדנאות יצירה כמו jclay או אחרים.
יש כל מיני תערוכות והרצאות מדי פעם אם אתם בקטע.
תוכן תוכן או פעילות ותוך כדי שיחה?מרגול
יש את כד וחומר בעמק רפאים שאפשר לצבוע קרמיקה
הליכה על החומות בעיר דוד
פיקניק בגן סאקר (תקחו מקפה גן סיפור, הם נותנים גם סל ושמיכה לשבת עליה)
קפה שלווה
או באמת מוזיאונים באיזור העיר העתיקה
אם מתאים לכם- נקבת חזקיהו בעיר העתיקה (מים עד הברכיים/יריכיים, תלוי בגובה שלכם)
אל תגזים. חודש וחצי.יהודי שואף לטוב
סתם סתם. באהבה. זוכרים אותך (נו, ההוא מהזה) ושמחים איתך. מקווים שיש גם לנו חלק בזה.
אפשר לקחת אופניים/קורקינט חשמלי מההיכרות העירוניות (די זול) ולחרוש את העיר, להכיר מקומות חדשים ולהיות יחד. אפשר גם להחליט שלא מסתכלים בפלאפון והולכים יחד לאיבוד בעיר.
בכיוון של לימודי/שכלי/רגשי יש שלל מוזיאונים.
באווירה כבידה יותר, עיסוק באידאלים או כאב, בהר הרצל, יד ושם או בבית חולים (אפשר להתנדב במסגרות רפואיות שונות)
אפשר לבחור איזו פינה בעיר (שכונה, פינה בעיר העתיקה) ולעשות עליה תחקיר משותף במשך זמן מסויים, ואז לשבת ולבנות על זה 'הרצאת טד' של 3-5 דקות. מעניין לראות מה כל אחד רואה כחשוב, מה מעניין אותו.
יש מן גן מיוחד, במושבה גרמנית אולינחלת
איני יודעת בדיוק היכן, אבל קראתי על כך. זו גינה יצירתית שתושבי הסביבה הקימו אותה, אם אני לא טועה.
גן חיות אולי?
ההצעות של יהודי שואף לטוב, מאוד מעניינות ומיוחדות. יישר כויח!
מעביר לך משהוש מאוד שימושי שקיבלתי פעםשפוי
אני עושה העתק הדבק בלי לעבור על זה, מקווה שיעזור לך, כל המקומות כאן זה בירושלים, בהצלחה רבה!
ירושלים (עיר הקודש והדייטים):
טיילת מדא, ליד תחנה מרכזית
פארק טדי ומשכנות שאננים, ליד התחנה של הרכבת הקלה של העירייה
המפלצת בקריית יובל בערב
יער ירושלים מתחת להר נוף, יש שולחנות פיקניק
בית קפה 'דרך הגפן' בבית זית הוא ממש יפה וחמוד!
מאחורי תחנת רכבת מלחה יש פארק חמוד ממש
טיילת בית הכרם.נמצאת ליד בגין, מתחת מלון רמדה.יש שם גן יפה עם טיילת להסתובב, ספסלים ופינות חמד לישיבה יפות וכפיות.המקום במרחק הליכה מהמרכזית. מול הכניסה למלון רמדה, מעבר לכביש לפני הגשר יש ירידה ימינה לתוך שכונת בית הכרם. יורדים אותה-בדרך יש מדרגות, ואחרי פיתול קטן של הדרך יש גן משחקים מצד שמאל נכנסים לתוכו והגעתם.
טיילת בארמון הנציב עם דשא וחרדים וערבים ונוף הורס וסיכוי קטן לפגוש אנשים מוכרים. אוטובוס ישיר מתחנה מרכזית
גן הסוס.גן קטן ברחוב קינג גורג, מרחק הליכה מהרכבת הקלה לכיון ההפוך ממאה שערים. אבל אין הרבה פרטיות
עין לבן
עמק הצבאיים- אפשר להגיע מהרבה כיוונים-צומת פת, גבעת מרדכי וכו'... כייפי שם ממש. שקט, יש מקומות מוצלים עם פופים לשבת עליהם, פתוח רק ביום.
תמול שלשום-בית קפה קטן וחמוד. לא מהדרין. באמצע העיר.
קפה קפה סנטר 1- בחלק האחורי של סנטר 1, יש ספות שוות.
מתחם התחנה. טיילת ארוכה ויפה על פסי הרכבת הישנים. אפשר להגיע איתם עד כמעט מלחה. כייפי שם.
ללכת לכותל
יש גן נחמד, לא מאוד מטופח מאחורי התחנה של הרכבת קלה "שמעון הצדיק." חלק משכונה חרדית.
גן העצמאות
גן הורדים
גן סאקר- מרחק הליכה מתחנה מרכזית
יש ברובע גינה מהממת בקטע מגניב. הולכים מכיוון החורבה לכותל. לפני שיורדים במדרגות (איפה שהאריה) פונים ימינה. הולכים דקה ופונים שמאלה ( רח הגיתית) גינה יפה, באמצע הרובע, ובדכ שקטה באופן מפתיע ביחס למיקום האסטרטי שלה..
מלון רמדה
גן הפעמון
סאם ביגלס:
בייגלים סנדוויץ/ טוסט. אם בקטע של לשבת לאכול.
זה נחמד 25 שח לאדם, טעים והיתרון העיקרי הוא שיש להם קומת גלריה רחבה שאפשר לשבת בשקט, במרכז העיר (דקה הליכה מקצפת במדרחוב).
מצפה איתי: עם רכב. 10 דקות מצומת נחשון. נכנסים לכרמי יוסף, עולים עד הסוף ישר וכשאין יותר ישר לוקחים בכיכר שמאלה ועוצרים במפרץ. תצפית יפה וממש חמודה, עם ספסלים מושקעים כאלה.
גן העצמאות (אם לא אמרו..)
לנסוע ביחד לקבר רחל/חברון
ללכת ביחד לשמח בבית אבות/בית חולים
תעשו ארוחת בוקר ביחדנפשי תערוג
עם גזיה ופק"ל קפה.
אתה יוצא מנקודת ההנחה שהם חובבי קפה …פ.א.
שוקו/תהנפשי תערוג
הוא דן אותם לכף זכות
ארץ השוקולד
קמצנות*הפי
איך לאהוב קפה זה קמצנות?ארץ השוקולד
אני צוחקת אבל אין עם מיהפי
אבל לא הבנתי על מה את צוחקתארץ השוקולד
יצא לי פעמים רבות לצאת למסעדות בדייטים שעלו 200-300₪ לשנינו,
יצא לי להכין יחד ארוחת ערב שעלה לשנינו 50₪ בערך.
ההכנה הייתה חוויה מגבשת יותר בהיבטים רבים.
כמובן שגם סדנאות יצירה היו מגבשות יותר ודומות להכנת ארוחה יחד.
כסף לא מהווה פרמטר לקרבה, הוא אמנם נצרך לעיתים אבל בסופו של דבר יצירת הקרבה היא בעשיית דברים יחד ובשיתוף דברים מורכבים.
דווקא להכין זה הכי השקעההפיאחרונה
לא הייתי לוקח את זה בכיוון קמצנותנפשי תערוג
הייתי עם אישתי עשרות רבות/מאות פעמים בבית קפה
ועדיין לשבת על פייקניק של שמיכה על דשא.
להכין שקשוקה/חביתה או אפילו סתם קפה
זה משהו אחר ומיוחד.
משהו שאין לך בבית קפה
בעז"ה שתמצאי את המיועד.
ממליץ לך לנסות.
אבל לבוא בגישה חיובית, לא בגישה שמנסים לחסוך עלייך