כששאלתי בפורום השכן (לקראת נישואין וזוגיות) אמרו לי להפנות את השאלה גם לכאן, ובכן:
מציעים לי כל הזמן צעירים בני גילי (20) שעדיין לא עשו/באמצע צבא. וזה נורא מפחיד אותי. זאת אומרת, כל שנה שהבן אדם עדיין לא התחיל ללמוד זו עוד שנה שתהיה קשה בהמשך, עוד שנה של תלות בהורים, עוד שנה של עבודה קשה מאד המצריכה שילוב של לימודים ועבודה. אין לי כח לפרט, אולי בהמשך אצטט את ההודעה שלי מאז, ובכל זאת - מה דעתכם בעניין? לגיטימי להחליט לצאת/לא לצאת עם אנשים על פי השלב בו הם נמצאים בחייהם?
תודה מראש.
לא כל אחת יכולה להתמודד עם בעל בצבא וכו'
אל תגידי לעולם לא רק בגלל הצבא..
לי הציעו בחור ואמרו לי שהוא בצבא ואולי ימשיך קבע ואני ממש לא רציתי לצאת עם מישהו בצבא ואפילו הכרזתי שאין מצב שאני אצא עם מישו כזה..
אבל, בכ"ז לקחתי צ'אנס, אמרתי ננסה דייט אחד..
וב"ה אנחנו עוד שבוע וחצי מתחתנים 
וכן,
בעל בצבא זה קשה.
וארוס בצבא זה הרבה יותר קשה.
[ומי אמר לך שארוס בצבא יותר קשה מבעל בצבא?.... את מכירה רק את הצד הזה. חלומות של מאורסות....]
ארוס בצבא קשה
בעל בצבא עוד יותר קשה
אבל היינו מאורסים רק חודש וחצי.
ארבעים יום קודם יצירתו יוצאת בת קול ואומרת בת פלוני.
דבר זה כתוב בתורה, שנוי בנביאים ומשולש בכתובים.
בתורה "מה' יצא הדבר"
בנביא "תואנה מאת ה'"
בכתובים - "מה' אשה לאיש."
עכשיו הגיע הזמן להפנים את זה.
אם זה חצי הנשמה שלי,
אז מה זה משנה אם הוא עשה צבא או עדיין לא, או לא יעשה בכלל?
אני רוצה שתענו לי תשובה ברצינות.
[אני אותה האנונימית הראשונה]
אני רוצה להתיחס לאמירה על "בת פלוני לפלוני וכו'"
שמעתי כבר כמה רבנים שיוצאים נגד האמירה הזאת- לא נגדה אישית אלא נגד הסמיכה עליה.
אתה נביא?! אתה שמעת פעם את הבת קול הזאת?! ניהלת דיאלוג עם הנשמה שלך מי היא החצי השני שלך?!
אני- לא.
ואני מחפשת את החצי שלי.
ומאחר ואני לא נביאה ולא יודעת מי הוא או איפה הוא נמצא, אני מחפשת. והאחריות היא עלי ורק עלי.ועלי להשתדל ולחפש. ובעז"ה אמצא. [כמובן שהכל מאיתו יתברך, אבל אני מתקדת כרגע בענין ההשתדלות ומה שכן בשליטתי]
אבל עד אז- אני זאת שקובעת רף גיל, אני זאת שבוחרת האם להענות להצעה- על סמך הנתונים שאני מחפשת.
ולענייננו-
כתבת:
אם זה חצי הנשמה שלי,
אז מה זה משנה אם הוא עשה צבא או עדיין לא, או לא יעשה בכלל?
מציעים לי בחור בן 20 וחצי, כשהרף יותר גבוה? לא תודה.
מציעים לי בחור בצבא, ונראה לי שיהיה לי קשה? לא תודה.
מאיפה לי לדעת עכשיו האם הוא החצי השני שלי או הבנאדם שהבת קול דיברה עליו?!
לא יודעת! אז בגלל זה אני אענה לכל הצעה שמא זה הוא?
לא.
קודם כל האמירה הזאת היא מהגמרא.
בתחילת מסכת סוטה.
ככה שלא אמור להיות יותר מידי רבנים שיוצאים נגדה.
עכשיו נכון שאת בוחרת איזה הצעות לקבל.
אבל את צריכה שזה יתן פתח לאותו האחד שהוא החצי להגיע.
ולכן אם את לא רוצה מישהו בן 60 מובן לגמרי.
כי את אומרת,
לא נראה לי שישימו אותי ואת החצי השני שלי בכזה פער..
אבל עניין כמו שנים ולהתחיל להרוויח כסף או לא.
האם זה מהותי? סה"כ בן אדם בגילך, מוכשר יפה וצדיק.. לדוגמא.
אבל הוא עוד לא התחיל להגיע למשכורת.
אז בגלל זה לוותר.
אני לא יודע, אני מעלה תהיה..
הבנתי את מה שאמרת.
כי מה שיוצא מקיצוניות דברי - שצריך להסכים לכל הצעה.
גם למוכה שחין..
ומה שעולה מקיצוניות דברייך -
שצריך להסכים רק למה שנראה לי, לפי כל התנאים שנראים לי
וגם תנאים לא מהותיים. לנשמתו של ההצעה,
ומי אמר שאדם יודע מה מתאים לו ומה לא?
ש"המדרש הזה לא רולוונטי לימינו"..
הוא רלוונטי לימינו - בדיוק כמו שהיה רלוונטי תמיד.
ותמיד - הוא לא היה הדרכה איך לבדוק שידוך.
הוא אומר שיש יסוד קדום, נשמתי, בהתאמה בין האנשים שנישאים. הוא לא שו"ע אלא הסברה רוחנית.
[ואגב, לא ראיתי בדברי "אבא!" את מה שאת מייחסת לו. להבנתי, הוא בסה"כ אמר שבהיות שיש ענין של התאמה מהותית בין אנשים, אז צריך לשים לב לא להפסיד דבר עיקרי בשביל עניינים ארעיים ושוליים. כמה כל דבר הוא שולי או לא - זה משתנה מאדם לאדם]
הדרך של הדתיים לברוח ממה שלא נח להם ונראה מחייב.
הרי יש משהו שנראה מאוד לא יפה בללכת במוצהר נגד הגמרא.
אז יש תירוץ תמידי.. לא רלוונטי היום.
של "לא רלוונטי", אם כי אני מאמינה שבאמת איננו נביאים ואיננו יודעים מה בת הקול אמרה. זה מזכיר לי קטע שקראתי אצל הרב יוני לביא:
של אילן והילה יפרח: כל אחד מתחתן עם מי שיוציא אותו מדעתו.
באנו לעולם לעבוד. כל אחד פוגש את המקרים שמהם הוא צריך להתעלות.
כך שלא משנה עם מי תתחתני- הוא ידרוך לך על היבלות הכי כואבות.
ושלא ישמע נורא- כשרוצים לעבוד יחד- זה הכי כיף בעולם! ולדעתי גם מצליחים יותר להתקרב לה' ככה..
"זכו- שכינה ביניהם"
בהצלחה
יהיו קשיים אחרים.
את מה שתצטרכי לעבור תעברי.
אני לא חושבת ששנה לכאן או לכאן בלימודים או בכל תחום אחר - תשפיע.
נכון, יהיה קצת קשה, אבל את "מנת הסבל" שנקבעה לך - זה לא ימנע ממך.
גילוי נאות (או לא כ"כ)
הכותבת נשואה לבחור בן 18 בשיעור א' (שלומד בלי מילגה).
באמצע לימודי תואר וללא רכב.
ה' עוזר בכל! ממש שולח מתנות!
השם מוליך אותנו בדרך שלנו, ואם חשוב לך פרנסה, וזה בצדק, אז על זה תתעקשי. לא כל אחד יכול לעמוד בניסיון הלימודים או הפרנסה.
כל אחד בדרך שלו, ובקריטוריונים שלו בסופו של דבר מוצא את המיועד לו.
אני מאמינה שאין סיכוי שתפספסי אותו, אבל יש סיכוי שתוותרי עליו השאלה אם את יותר מידי בררנית או רק מציבה רפים שאפשר לעמוד בהם.
בדברים שמהותיים לך אל תוותרי, וזה בכלל לא משנה מה מהותי לך, כי זה הדרך שלך ופה אין על מה "להתווכח". ותדעי גם לוותר על דברים פחות מהותיים.
וזה חשוב.
ואני רוצה לחדד נקודה שבאמת הכי חשובה ולזה את הכי צריכה לכוון:
שיהיה לך בעל שמכבד אותך ויש לו לב טוב באמת.
זה שווה הכל. וכשאין את זה תאמיני לי זה כמו מוות לאישה.
כן, עד כדי כך.
תסתכלי על הדברים הקטנים ותלמדי אם הוא כזה. כל השאר, ביידך.
בהצלחה חמודה. בע"ה יתברך שתמצאי זיווג בקרוב משורש נשמתך.
כי ה' שולח ברכה ומתנות אינסוף (לא מתנות מהחתונה)
ובכל מיני דרכים גם דואג שתסגרו את החודש..
לא אמרתי לאדם להתחתן בלי שום אחריות, מה שנקרא "אללה בבאללה"
אבל שיעשה את ההשתדלות שלו בהגיון ובהשקעה, והשאר - על ה'!
אפשר לכלכל חיים, גם בלי תואר עדיין...
בסה"כ- עניין הפרנסה הוא שמיימי..
להגיד לך שאנחנו כל היום מלקקים דבש בעניין? לא.
אבל משתדלים, ונותנים לה' לעשות את שלו!
אם אדם ייקח את כל שיקולי האחריות עד לפרט הכי קטן - לפני החתונה
הוא לעולם לא יקפוץ למים.
כי אתם חושבים על זה, הסיכוי להצליח לפרנס משפחה הוא הזוי.
למציאת עב ודה בשעות מתאימות עם משכורת, לקבלת הנחה במעון
לכסף שפתאם מקבלים כי ביקשו לחלק כסף לאברכים..
למתנה מהעבודה בדמות כסף, למתנה מההורים.. ל"וואלה, יש לי כסף שבבנק מ.."
בלי סוף!!!! וברור- לא סומכים על הנס.
ועושים השתדלות, ועובדים וחוסכים.
נכון שיהיו קשיים אחרים, זה אומר שצריך להוסיף עליהם עוד?
צריך להכין תוכנית מסודרת ולהתכונן לרדת משמעותית ברמת החיים למינימום הנדרש, ולהבין איפה הולכים לעבוד ומה הצורך.
אחר כך - הקב"ה מנהל את העולם. אם הוא רוצה שתפסידו כסף הוא ידאג שיתקלקל לכם משהו.
(משה
החזר מס הכנסה שסגר חור לא צפוי בתקציב)
איזור דרום
ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.
אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.
בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.
ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...
בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.
וצריך חלבון...
אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול
אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.
מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.
אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.
אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.
לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).
אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?
המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.
אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.
פרגית במחבת
חזה עוף במחבת
שניצל
קציצות בקר
קציצות הודו
לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון
נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)
המבורגר מבשר טחון
קבב מבשר טחון
צלי בשר
זה בגזרת הבשרי
אפשר גם דגים
דג מטוגן
דג ברוטב
דג בתנור
סלמון
קציצות דג
טונה
קציצות טונה
ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות
מגדרה
חומוס ביתי
קוסקוס עם חומוס
מרק אפונה
מרק שעועית
גם במוצרי חלב יש חלבון.
זה מה שעלה לי לראש כרגע.
מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים
ככה שיש מבחר
רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)
השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר
מאד קל לבשל ומאד טעים.
פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.
לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.
כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:
נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.
דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני
תודה
הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)
להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.
(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')
חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק
בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.
פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.
מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות
אפשר גם פשטידות שזה אחלה.
הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)
פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)
דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.
קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.
חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)
אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.
לא ממש קשור לפורום..
בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.
מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?
תודה תודה
ברכת השם על ראשיכם
פשוט.
כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.
יש למישהו?
הי שלום לכולם!
נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..
העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,
ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.
הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.
אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.
בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...
הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).
אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).
לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)
מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...
והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.
לא קשור לפורום **
מחפש אומים לג'אנטים
משהו נדיר
מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות
אם מישהו מכיר אשמח לשמוע
וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס
אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.
מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.
חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.
אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד
אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב
האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה
גם לנקיון באופן כללי.
לשמוע פרטים נוספים. תודה!
ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.
אחלה מכשיר. מרוצה.
אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות
ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה
ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.
האם שווה את המחיר
ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?
שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.
הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.
מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.
מה הניקוד ולמה.
הכל מפורט לפרטי פרטים.
מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.
אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.
