כשהיית שומעת את צמד המילים "ברוך הגבר", מוחך היה משלים אותו אוטומטית ב – "והאשה יותר"?
-כשצבעם של כפכפי ה"טבע נאות" שלך היה דוהה, היית צובעת אותם בצבעי אקריליק וטוליפ עם נצנצים?
-הדוסית המצויה תמדוד כיסויי ראש, גם אם היא בת 16 ואין חתן עתידי הנראה לעין ותחליט אם היא מהסטייליסטיות עם הכובע או מהמתנחלות עם הסמרטוט.
-שיריה האהובים הם: "ואינקמה נקם אחת מפלסטין", "אחים אחים אחים... שמחה שמחה שמחה", "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך (בקול בס עמוק). בנות! (בקול סופרן)".
-היא תעביר פתק רכלני בכיתה ותכתוב עליו בחדר"ג (חרם דרבנו גרשום).
-חתונה בלי הכנת ריקוד לכבוד הכלה, מאחורי המחיצה, לצלילי השיר "יהא שלמא רבא", אינה חתונה בשבילה.
-תסרוג כיפה בשיעורים, בעודה חולמת על הביני"ש שיזכה לחבוש אותה ותנמק זאת ב: "זה עוזר לי להתרכז!".
("האומר דבר בשם אומרו - מביא גאולה לעולם". נלקח מהכתבה הנ"ל בYNET ותומצת לרימון, ושלל חברותהן.)
)