כשהחברה הכי טובה מתחתנת עם הבחורשמחה עם דמעה

שיצאת איתו שנתיים.

 

המון המון רגשות עלו לי. הכאב של אחרי הפרידה, הרצון הזועק הזה ללחוץ על הסנד ולהגיד לו כמה קשה לי.

וכמה שהחברה הנפלאה הזאת הייתה תמיד שם, ועודדה, והקשיבה, והייתה הכי הכי לאחת שבורה שכמותי.

 

לפני חודשיים יצאתי עם כמה חברות למסעדה. כבר שנכנסתי קלטתי אותם בשולחן הכי הכי פינתי. והם היו נראים כאלה שמחים והיה להם חיוך כזה ענק על הפנים שבאמת באמת לא רציתי להפריע. אמרתי לחברות שלי שאני עוד רגע באה ויצאתי משם. כמה שבכיתי בלילה ההוא..ואיך שהרגשות מעורבים. מצד אחד, זאת החברה הכי טובה שלך. דווקא בגלל שאני מכירה את הבחור כ"כ טוב אני יודעת שהיא זוכה ומגיעה לה וזה ממלא אושר. אבל מצד שני..לחשוב שהם מדברים יחד שיחות אל תוך הלילה, שהוא מספר לה את הבדיחות המצחיקות שלו ועושה לה הפתעות קטנות באמצע היום..

 

שבוע אחרי זה, חברה שלי באה אליי וסיפרה הכל. היא כ"כ היססה וחששה מתגובה אבל נו..אני כבר ידעתי..

ורק היה בא לי לחבק אותה ולבכות שבוע ולהגיד לה שזה כואב לי אבל אני מאושרת. מאושרת שהבחורה המדהימה הזאת זוכה בו.

 

מאז אני שותפה לכל פיפס קטן בקשר. לטוב, לרע,לרגעים היפים אפילו. כי ככה זה, היא החברה הכי טובה ואנחנו לא שומרות סודות.

גם אתמול שהיא באה אליי עם ניצוצות בעייניים ואמרה שהוא הציע לה נישואין בלעתי את הרוק וחיבקתי אותה הכי חזק שיש. החברה שלי מתחתנת ועוד מי, עם הבחור שאיתו חלקתי שנתיים מחיי. השנתיים הכי יפות שאני זוכרת.

 

אז אני רק מבקשת מה' שיתן לי כוח להתמודדות, שאני אהיה בשביל החברה המקסימה הזאת לאורך כל הדרך בדיוק כמו שהיא הייתה בשבילי שאני הייתי מאושרת. והכי הכי מבקשת שיהיה לי נעים להיות אצלם בבית למרות "הלא נעים" של לראות אותו שוב, ועוד בכזו תדירות. מקווה שבחופה בע"ה אני אסתכל על שניהם ללא שמץ של צרות עין או עצב אלא שמחה ענקית שכל אחד מהנשמות הגדולות האלה זכה לשני.ומתפללת שהמעגל שנסגר יפתח לי מעגל חדש..

 

מזל שיש אפשרות לפרוק בצורה אנונימית..ערב טוב!

 

כל הכבוד על ההסתכלות.אורח כלשהו

שנזכה.

 

וואוdoni

הדבר היחיד שריגש אותי בזמן האחרון.

 

אגב, הדהמת אותי בכלל שאת מתכננת ללכת אליהם הביתה. כל הכבוד לך. אמיתי!!

אמן שכל תפילותייך יתגשמו!

ואו, אין מילים בפי!!ג'נדס

היו לי דמעות בעיניים...

יישר כוח עצום על ההסתכלות!

מכירה סיפור דומה מאוד מקרוב (לצערי, זה ממש כואב..)

בעזרת ה', תזכי למצות, ישועות וחתן בקרוב!!!

 

אני בוכה..מחפשתותו

אחח... טעטע, איזה ניסיונות?!?!

 

את מדהימה. איזה כוחות. איזה אישיות.

אני פשוט מעריצה אותך.

 

יהיו לך כוחות להתמודד עם כל זה, אין לי ספק בכלל.

 

שה' ישמח אותך במהרה עם הבחור שיהיו לך איתו לא רק שנתיים יפות,

אלא חיים נפלאים פי כמה וכמה. מהרה.

את בחורה מדהימה...אני לא חושבת..תל אורות

שהייתי עומדת בניסיון! שהזכות תעמוד לך למצוא את המיועד במהרה, ועם פחות כאבי לב!

איזו ענווהעלמא1234

בס"ד

 

כל הכבוד.. בעזרת ה' יתברך עם כל הרצון את תצליחי!! כל הכבוד, בע"ה שבקרוב את תעמדי עם חתנך מתחת לחופה..

אשרייך, הלוואי ובעז"ה תקבלי את הטוב ביותר בשבילך..-משה ר-
מקסימה.. מקסימה!!!כמו צמח בר

יבוא גם זמנך!!

והבחור שתתחתני איתו יהיה מדהים פי מליון!!!

מגיע לך כ''כ הרבה!!!

 

רק על ההבלגה הזו מגיע לך..

את כמו רחל אימנו..

וואי. זה מדהים!!

ווואווו...בא לי פשוט לבכות!!!!שדות האמונה

בס"ד בר"ה

 

את צדיקה, קדושה, מטורפת, ענקית וכל התארים שבעולם מגיעים לך!!!!

באמת שהצלחת לרגש אותי, ליבי יוצא אלייך!!!

הלוואי וזכות ההסתכלות המדהימה הזאת, תעמוד לך לזכותך, למציאת החתן בקרוב מאוד, יותר ממה שנראה לך!!!

שיהיו לך חיים מאושרים פי מליון ממה שתכננת ורק טוב ונחת כמו שאת משדרת ועושה!!!

 

אחחחח צדיקה, שה' רק יברך אותך בכל הטוב שבעולם!!!!

 

את פשוט מודל לחיקוי!!!!!!

את פשוט.. אין לי מילה לזה.חרותיק

קרה לי משהו דומה. רק בפחות זמן. ואני הייתי החברה.

פשוט עשית לי טוב נשמה! תודה

כתבת מדהים...לביא

בע"ה שהנסיון הזה יעלה אותך מעלה מעלה...

 

כואב הלב לכתוב לךאלעד123

אבל את צריכה להפרד גם ממנה.

לא תוכלו להמשיך להיות חברות כל כך טובות.

אם אהבת את הבחור והוא עזב אותך ועכשיו הוא מתחתן אתה - זה סוף החברות.

עליך לצאת לדרך חדשה.

לאלעד: למה?1 היא תתרגל לעובדה הזו כמהעדינה

למרו תהקושי כעת, היא תתרגל ותיה ביתם לביקור ותתרגל ובע"ה תמצא גם היא את הזיווג שלה וכבר לא תרגיש אליו רגשות או אי נעימות משניהם הזמן עוזר..בע"ה. שהיא תמצא למה להפסיק להיו תחבורת לא מובן..

זה לא מרצוןאלעד123

הלואי והיו יכולות להמשיך להיות חברות.

אבל למרבה הצער, בחיים האמיתיים זה כמעט בלתי אפשרי.

חתיכת התמודדות! וואו..יעלי_א

שהקב"ה ישלח לך ממש בקרוב את מי שהיה שווה לעבור הכל בשבילו וכמובן, שתשכילי להבחין שהוא באמת שלך-

ואז בע"ה הצביטה תעלם ותוכלי לשמוח בשביל החברה בלב שלם.

 

חיבוק גדול!

מכירה את המצב..

 

רק טוב!

בעז"ה יהיה טוב!!הכל לטובה!!זה לא סתם משפט..!!מאמין בה'
עבר עריכה על ידי מאמין בה' בתאריך ב' תמוז תשע"ב 10:34

אפשר להבין את הקושי..אין ספק שזה קשה..

כנראה זה נסיון ממש ממש ממש גדול בחיים שלך..

תנסי לחשוב שאם הוא מתחתן עם מישי אחרת אז כנראה שהיא

הזיווג שלו ושלך מחכה לך והוא יגיע הכי מהר שהוא יכול..

קודם כל, תודה לכולכם!שמחה עם דמעה

תודה על העצות הטובות, החיזוק והפירגון. (גם כאלה שכתבו באישי ולא הספקתי להגיד תודה).

אני לא מרגישה קדושה, וכל התארים האלה. אלוקים מביא אותנו לעולם ומידי פעם גם נותן לנו איזה ניסיון.

וכמה שהניסיון יותר קשה, הסיפוק כשמרגישים כשצולחים אותו בגבורה הוא ענק יותר. וההתקרבות היא קרובה הרבה יותר. 

אבל הניסיון הזה בהחלט לא עובר במחי יד. הקושי מגיע בכל מיני דרכים, זה מתחיל במלא טלפונים של חברים ששואלים איך אני עם הסיפור הזה והבעת זעזוע כמו- 'איך היא עשתה לך את זה?!' וזה מסתיים בהתלבטות רצינית אם לבוא לבקר אצלם בבית או לחסוך לי ולהם את זה.

 

אבל מה שאני יודעת זה שכשאני עוצמת עיניים ומתרחקת מהכל, אני מרגישה את ה' הכי קרוב אלי. ואני אומרת לו יותר מלעצמי שאם אדם רוצה לעמוד בדבר מסויים ולהתרחק מהקנאה והעצב בכל מאודו, הקב"ה יהיה שם בשבילו. 

ואם יש לי את אלוקים, אני מסודרת..

לבד זה קשה, שניים יחד זה חיזוק.

 

ולעולם ה' לא מעמיד אדם בניסיון בלי לתת לו גורמים שיעזרו לו להתגבר ולהצליח.אז זכיתי בחברה סופר רגישה ומתחשבת. 

לנתק קשר, לא בא בחשבון. מה שכן, בכדי לא להעיק ולהפריע לזוגיות הבריאה שלהם בעז"ה, אני אהיה ולא אהיה שם.

כשאני והיא דיברנו שילשום עד הבוקר, העלנו זיכרונות ילדות של רצון משותף לעצב יחד את הבית, להתייעץ ובעיקר להמשיך להיות כמעט כמו פעם-. אז בהחלט שבעלה יהיה בבית אני לא חושבת שזה יהיה מתאים לבקר. אבל הקשר שבלב לא ינתק. אני בטוחה.

 

'מה' אישה לאיש', כך נאמר. ואני מתרגשת שהייתי במידת מה סוג של אמצעי להכרות ביניהם. 

ואני כ"כ שלווה אחרי הסערה, אני מחתנת את החברה הכי טובה. (ואפילו יצא חרוז )

 

שבת שלום!

לא פשוט בכלל בכללעין הקורא
עבר עריכה על ידי עין הקורא בתאריך ב' תמוז תשע"ב 11:34

להרגיש ככה את קרבת ה' ברמה כזאת

שאת מרגישה גם במצבים כאלה שהוא לגמרי איתך.

 

את חיזקת מאוד את הרושם שנוצר בתגובה הראשונה שלך

אני ממש מתפעל מהגבורה והאמונה שלך!

 

אישית, בנסיונות שאפילו לא מתקרבים למה שאת עוברת,

לא הרגשתי את קרבת ה' בכלל.

 

ואם את מצליחה לראות את יד ה' בזה

שהחברה שלך היא רגישה ומתחשבת

ובזה שאת היית הגורם לזיווג שלהם

יש לך משקפיים ממש ממש טובות.

 

אולי אפשר סיבוב עליהם מדי פעם?

|קטן אמונה ברמות|

 

ושיר (בעצם, אולי לא הכי מתאים, אבל נזכרתי בו והוא יפה ):

 

 

ולמה היא החברה הכי טובה?

את החברה הכי טובה!!!!!

את פשוט.......שדות האמונה

בס"ד בר"ה

 

ה-כ-ל!!!

עדיף לא לדבר, כדי לא לגרוע!!!!

שה' יהיה בעזרך, ותוכלי לעבור הכל בשלום ונחת...ה' יפנק אותך!!!

נקודה נוספתאנונימי (פותח)

נראה שאת לא ממש סגרת עם עצמך את הנושא, למרות הנכונות המדהימה שלך לפרגן לה, את עדיין כואבת את הפרידה.

חשבת שאולי גם הוא? אולי גם כשהוא מצא את הכלה שלו - הוא עדיין חושב לפעמים עליך, ואולי משווה, ואולי טיפ טיפה מתגעגע לרגעים מסוימים שהיו לכם ביחד?

אז לכן,

אל תרבי לבוא אליהם! אל תהיי שותפה קרובה מדי למה שמתרחש,

משום שאולי זה יפריע לו לבניית הקשר עם רעיתו.

את חושבת עליו, הוא אולי חושב עליך,

תתנתקו!!!

בהמשך, כאשר הנישואים שלהם יהיו יציבים ומבוססים, וגם את בעז"ה תמצאי את שלך, תוכלו לחדש את הקשר, ללא משקעי עבר.

אבל כעת, צאי מהתמונה!

למענו, למענה, למענך!

את מדהימה. תשמרי על עצמך.מתו"ש

את לא חייבת כלום אם זה קשה לך מידי. זה בסדר להגיד לה שאת באמת באמת שמחה בשבילה אבל קשה לך לשמוע את כל הפרטים. זה לגיטימי +. לא בריא להעמיס על הלב.

גם אני חושבת..אהבה אחישנה
שזה לא הכי בריא להיות מעורבת כ''כ מקרוב בקשר בניהם...
ובטח לא לבקרם כשהוא בבית...
עם הזמן זה יהיה יותק קל ומאוזן...אבל זה לקחת על עצמך ועל הלב שלך תיק רציני של התמודדות..
ולא בטוח שזה בריא לא לך ולא לה...

כתבת מדהים.
הנשמה המיוחדת שלך ממש מדברת מבין השורות...
ה' רואה. ויודע....
רק הוא יודע באמת.

למדתי הרבה ממה שכתבת.

כיף לה שיש לה חברה כזאת.

ועדיין,
תהי מדוייקת עם עצמך...לא לקחת עבודה שהיא מעבר לכוחותייך. לא להתעלות מעל לרגשותייך..להדחיק את הכאב למען החברות...
מה שמדוייק לך.
ומה שלא, תבקשי מה' שהוא יהיה לרגע החברה הטובה שלה...


אבל איך סחבת קשר במשך שנתיים?..זה מקובל?מתחזקתת
פשוט תהיי בשקט!!!!!!!שדות האמונה
זה קורה.. כשמאד מתלבטיםארלט
קשה לחשוב רציונלי אחרי דבר כזה אבל זה חשוב - כנסיאנונימי (פותח)

לדעתי את צריכה להתנתק מהם.

אנחנו יצורים אנושיים שחיים תחת השפעות/רגשות שלא בשליטתנו.

 

אהבה זה דבר שלא ניתן לבנות או לסתור מתוך החלטה.

אני חושב שהכי בריא לך להתרחק ממנו (שזה בעצם לגמרי מהם) ולא מכוונה רעה אלא למטרה טובה.

כשתמצאי את הבחור שלך והמקום שלך אז תהיי מסוגלת להסתכל עליו בלי שיהיו לך 'תופעות לואי'

 

זה נשמע לא טוב אבל זאת המציאות שאני מכיר.

את כרגע 'פצועה' רגשית.. את צריכה להבריא . לא לדחוק.

 

אני כותב את זה מניסיון אישי.

בהצלחה ממש ובשורות טובות בקרוב!!

את פשוט מדהימה..צמר גפן מתוק

כמה כוחות, ותעצומות נפש יש בך!

המילים שלך מחזקות ומביאות הרבה הרבה כוחות...

שתזכי למצוא את הבחור המתאים לך בקרוב! רק טוב בע"ה!

^^^^הרש
מאחלת לך*שלי*

שמשמיים יתנו לך את הכוח להתמודד .

מרגשתחיה22

קיבלת ניסיון קשה שכנראה יש לך את הכוחות נפש להתמודד איתו מלמעלה...

את מדהימה תהיי חזקה!! שולחת לך חיבוק גדול!! בע"ה תקבלי את הטוב הראוי לך במהרה!

 

איזה נשמה גדולה את!! אשרייך!בתאל1
רחל ולאהshaulhodefi

כולי מלא הערכה לאישיות מיוחדת שכמותך.

לי זה הזכיר את הסיפור של רחל ולאה.

רק שם הסיפור התפתח לכוון קצת שונה, שיעקב נשא גם אותה.

היות שמלאכת הזיווג נתונה בידי ה', אז ברור לי, שהקשר הקודם שהיה לך ולבחור, היווה כלי מכשיר לקשר של החברה  עם הבחור.

תבורכי מפי עליון, סמל של בחורה סגולית שלא מוצאים כאלה בדורנו ובהרבה דורות אחורה ומי יודע אם גם בדורות קדימה.

ומה שברור הוא שיום שמחתך עם בחיר לבך קרוב מאוד לבוא וממילא כל הדילמות יהפכו לחלום נגוז.

ובזכות מעשים שכאלו, יחיש ה' את בנין בית המקדש השלישי, ולך יהיה אז מה להגיד. אמן.

חודש טוב 

תודה תודה!שמחה עם דמעה

אתם כ"כ מחזקים וזה מרגש..למרות שאני שונאת את כל הקדושה, מיוחדת ומדהימה האלה.

שתמיד תהיו מהמחזקים!

פגישות לקראת נישואיןאתיס

מרגש וכואב לקרוא את מה שאת עוברת, אני חושבת שזה יכול ללמד בנות אחרות למה עוד  כדאי לצאת עם בחור תקופה קצרה ורק בגיל שבאמת חושבים להתחתן , לצאת תקופה להגיע להחלטה כמה שיותר מהר ולחיות יחד כזוג נשוי, בלי משחקים מיותרים לפני, זה ימנע הרבה כאב ועוגמת נפש, וגם אם מתחתנים בסופה של תקופה ארוכה זה עלול לגרום להרבה מכשולים לפני החתונה,מאחלת לך שתמצאי בקרוב את בן זוגך המיועד לך ותחליטו בשמחה ובמהירות, שלך- אתי.

את ממש צודקת. זוג צריך להתחתן עם עבר "נקי"אנונימי (פותח)

אם היו להם חברים אחרים קודם, זה פוגע במערכת היחסים.

 

ואם הם היו חברים אחד לשני, חסר להם את החידוש של זוג נשוי טרי.

ווואווו..איך ריגשת אותיבל"חית

שתי חברות ממש טובות שלי חוו את אותו הדבר...

וגרמת לי עכשיו להסתכלות חיובית על כל מה שקרה..

אשרייך ושתזכי במהרה

אמן!

נשמה את מדהימהבטובאחרונה

לדעתי לא כדי שתשארי במצב הנוכחי כ"כ קרובה לחברה. כל משפט שלה על הבחור מזכיר לך נשכחות. זה לא טוב לך ולדעתי גם לא לה.

אתם מרגישיםהרמוניה

את ההשגחה של הקב"ה בכל התהליך של הפגישות?

תשתפו

כןאדם פרו+אחרונה
נראלי זמן טוב לספרמבולבלת מאדדדד
ב"ה התארסתי לא מזמן

ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר


בקרוב אצל כולם בע"ה!

מזל טוב!! שיהיה לכם הרבה טוב ביחד!!יעל מהדרום
דיי באמת(;?הפי
חח אין עליך 
מזל טוב!אנונימי 14
וואו מזל טובבברקאני

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מבולבלתתתת!!!! מזזזלללל טווובבב!!!🤩🥰❤הרמוניה
מרגש ממשארץ השוקולד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

תודה רבה לכולם!🤗מבולבלת מאדדדד
מזל טוב!חדשכאן

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

איזה יופי, בשעה טובה!! הרבה נחת ושמחה!נפש חיה.
כיף לשמוע, מזל טוב!advfb
מזל טוב! איזה יופי ב"הוהוא ישמיענו
ברוך השם!נחלתאחרונה

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

זה מדהיםהפי

איך מעניין בו,  טעות אחת שלו

והוא לא רלוונטי


 

אם מישהו מאכזב אותי באמת פעם אחת

אני כבר לא רוצה אותו

גם אצלכן זה ככה? 

 

( שאלתי את הנשים בקהל ולא את הגברים ..

כי לא מעניינת אותי כאן הדעה שלכם)

מקבלת חצי מהתגובההפי

איזה דוגמאות הבאתי שהן הסקת מסקנות אני לא הבנתי

לא פוסלת גברים על הודעה או לא

לא ברור לי איך הגעת לזה

אבל תודה..

לב טוב זה ואו ורצון לעשות טוב זה מדהים בעז"ה

שאלהאני:)))))

מישהו פה שאל על איך מתנהלים נכון בשידוכים ובפגישות ועניתם יפה, אני לא חדשה בשידוכים אבל אשמח לשמוע מהצד הגברי איך הייתם רוצים שהמדוייטת תתנהל, מה עושים ומה לא.

סתם רוצה לשפר את איכות הפגישות.

תודה רבה! אשריכם!

אם אינני טועה עיקר האיפור בעבר היה דווקא בהירחתול זמני

כמו הגיישות ביפן וכיו"ב

כי האיכרות היו שזופות ובנות המעמד העליון יכלו לשבת בבית ולכן היו בהירות יותר

תמונות/מראה חיצוניאנונימי 14

רוצה להציע משהי מהעבודה לחבר.

חושש שאחד הצדדים לא יתלהב מהמראה החיצוני של השני. (שזה כמובן לגיטמי, פשוט החשש האמיתי שאחד הצדדים יבין שזה בגלל זה..)

מניח שהפתרון פשוט אבל לא חד לי מה לעשות.

אשמח להסבר קצר.

תודה.

נראה ליהרמוניה

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

 

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

 

פשוט תציעadvfbאחרונה

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

אני בחור בן 19ל המשוגע היחידי

עדיין לא התחלתי לצאת ואני חושב על זה הרבה.

אשמח להכוונות איך כדאי לי להכין את עצמי בשנים הקרובות (לא יודע עדיין כמה)

לקראת חתונה.

אפשר בספרים, שיעורים, מידות שהכי חשוב לעבוד עליהם,

ואם יש שרשורים ישנים שכבר שאלו את זה, אפשר פשוט להפנות אליהם. (משתדל לא לחפור )

תודה רבה מראש לכל מי שעונה.

 

אנא קרא לתגובות על תהייתו של צדיק יסוד עולםנחלת

זוגיות. נדמה לי מלפני ימים מספר.

 

ככל שאנו חיים יותר את עצמנו. אמיתיים וכנים יותר ומודעים יותר -

כך קל יותר, אני חושבת.

 

והעיקר, לענ"ד: היכול לנהל תקשורת פתוחה וכנה. לא לברוח

אפילו לא לגמרא, במקום לדבר, להקשיב.

עלוםאני:)))))
לחשוב ולפעול לממש: במה תרצה לעבוד ולפרנס את משפחתךפ.א.
יש לרב שמחה כהןאשר ברא

ספרים מצויינים. וגם לרב סבתו סדרה של שיעורים.

וגם הספר של הרב מרדכי שטנברג על זוגיות חובה לדעתי.

הבסיס (שנראה מובן מאליו אבל הוא לא)נוגע, לא נוגע

תשמח ברצון ותשמור עליו..

אאוצ'🙈הרמוניה
חחנוגע, לא נוגע
אפשר להסתכל על הצד החיובי- כשאתה עובד על לשחזר את זה, זה אחרת ממי שאצלו זה מובן מאליו
בהצלחה!לגיטימי?

א. קישור לשרשור שפתחתי פעם שאולי רלוונטי

האם הגעתם מוכנים לקשר הראשון בחייכם? - לקראת נישואין וזוגיות

 

ב. בעיני צריך לחלק את ההכנות לכמה מישורים.

יש את המישור הרוחני - שכולל בתוכו את ההכנה הנפשית, עבודת המידות וכו', אבל גם דברים פרקטיים שצריך לדעת כדי לנהל בית.

יש את המישור המעשי - שכולל בתוכו גם דברים מחשבתיים* וגם דברים מעשיים - מה יהיה המקום שלך בבית? מתכנן לקחת חלק בנקיונות\בישולים\קניות\נהיגה - אולי כדאי להתחיל לרכוש בזה מיומנויות.

*מחשבתיים:

איך אני הולך לפרנס את הבית והמשפחה?

מה אני עושה עם הכסף שיש לי עכשיו - בהנחה שאני בונה עליו לטווח ארוך?

 

ג. אל תזלזל בשלב שאתה נמצא בו - לבנות את עצמך, להכיר את עצמך, להתמודד עם עצמך - הוא חשוב, כדי שתוכל לעשות זאת עם אחרים ומול אחרים.

המישור המעשי, לעזור בבישול,בכביסה,בספוג'ה,בגיהוץנחלת

אני מאוד  מסכימה עם זה.......והרבה!

תודה על כל התגובות 😊❤️ל המשוגע היחידי

הערה:

כתבו פה פעמיים על עניין הפרנסה.

עד כמה זה משמעותי אם אני בחור ישיבה שכרגע לא הולך להתעסק בכסף רציני בשנים הקרובות, וכנראה יהיה אברך לפחות בהתחלה.

זה חשוב להתחיל לבנות את זה עכשיו? אצלינו הרבה מחכים עם זה עד שיוצאים לשוק העבודה אחרי כמה שנים...

כשאתה מתחתן אתה חותם על מסמך משפטיאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך ל' בניסן תשפ"ו 7:35

שבו אתה מתחייב לזון את אשתך, אמנם אשתך יכולה למחול לך על זה אבל עקרונית היא יכולה להחליט גם להפסיק למחול יום אחד ואתה תתחייב לצאת לעבוד.


 

כאשר אדם רווק אין לו ריחיים על צווארו והרבה יותר קל ללמוד בשקט לימודים עיוניים, אומר לך כסטודנט עם 5 ילדים וכסטודנט רווק לשעבר, עם 5 ילדים זה הרבה יותר קשה, גם ללמוד תורה הרבה יותר קשה עם 5 ילדים.


 

גם בצבא, ישנן מורכבויות רבות כנשוי שאין לרווק, בכתובה אתה לא מתחייב רק לזון את אשתך, באופן כללי הרבה דברים נעשים דווקא יותר מורכבים כשמתחתנים ולא להפך.


 

אמנם אפשר להתפרנס גם בלי לימודים עיוניים, אפשר להיות נהג משאית או מתווך נדל"ן או שוחט או מאבטח במקומות מסויימים לבוגרי סיירות, ולעשות משכורות יפות מאוד.


 

אתה רוצה להיות אברך, אני מניח שהשאיפה להיות גדול בתורה וללמוד לרבנות או לדיינות יום אחד ולא להשאר אברך לנצח שזה אידאל יפה אבל אתה צריך להבין שעם הזמן ועם הנישואין ועם הילדים שיהיו בריאים אתה סוגר על האפשרויות של העתיד שלך.


 

אני לא הולך להתחיל לשכנע אותך מה עדיף רשב"י או רבי ישמעל לא נכנס למחלוקת, כי בסוף אתה כנראה צפוי להקשיב לרבנים שלך ולא לי אבל אעיר כמה נקודות בעניין זה.


 

1. נקודות החוזק נכון להיום של ישראל ביחס לאויביה הן שיש לישראל הרבה מאוד אנשים טכנולוגיים, ללמוד חדו"א, ליניארית והתמרות לפלס זה חשוב מאוד לעם ישראל כדי שננצח במלחמות.

2. גדול הנהנה מיגיע כפיו מירא שמים.

3. על פי החתם סופר העיסוק במצוות ישוב הארץ (קרי להתפרנס ממקצוע בארץ ישראל) שקול למצוות תפילין.

4. ללמוד מדעים מדויקים לפי הרמבם זה חלק ממצוות אהבת ה'.

5. על פי הגר"א חייבים ללמוד 7 החוכמות כדי להבין מה שהתורה אומרת.


 

זה לגבי האידאלים כשלעצמם בלימוד מקצוע עיוני ופרנסה בארץ הקודש, לגבי הכתובה כאמור מה שאתה מתחייב זה המינימום הנדרש ממך כבעל וכאבא, לא המקסימום, בפועל מה שידרש ממך כדי להקים בית יהיה הרבה יותר כדי שהבית יתפקד אבל פרנסה לבית זה די תנאי הסף הבסיסי על פי היהדות, זה שאשתך יכולה למחול לך בינתיים כשאתה אברך וסטודנט ומתמחה, זה בסדר אבל היא יכולה להחליט גם לא.


 

ותאר לעצמך אחרי 10 שנות אברכות נניח יש לך 4 ילדים ואשה ושכירות ופעוטונים פרטיים וכמובן רכב גדול, מה עושים? תלך לעבוד בסופר? תעשה השלמת הכנסה כמשגיח כשרות? אפשר.


 

בפועל אני מקווה שהבית שלך לא יתפרק במצב הלחץ הזה כי גירושים עולים הרבה כסף וגם יש מזונות וכתובה ופתאום אין המשכורת של האשה ואתה צריך לשכור דירה לבד, הרבה גרושים מתפרקים כלכלית לפחות בהתחלה 

תראהל המשוגע היחידי

השנים הראשונות בישיבה הם הכי חשובות כדי שיהיה בסיס של תורה לכל השנים.

 

השאלה זה

 1. אם שווה לי לוותר על חלק מהם עכשיו כדי להתחיל ללמוד מקצוע

2. או אולי בכלל לדחות את הרצון לחתונה לעוד הרבה שנים אחרי לימוד ותורה ומקצוע

3. או (כמו שבעיקר עושים אצלינו), כן נשארים בשיבה כמה שנים ומתאברכים ואחרי כמה שנים משלבים לימוד מקצוע.

 

כי בסוף אני צריך לוותר על משהו, השאלה זה מה הכי חשוב, ובזה אני לא בטוח. יכול להיות שבאמת תגידו: חכה אל תתחתן עדיין תכין את עצמך כמה שנים טובות יענו 24 כזה, (וגם אז לא בטוח שאני יסיים מקצוע).

אני אישית גם לא מתכנן להיות ר"מ או מו"צ או משהו כזה אבל אני מבין את החשיבות של הזמן ולכן בנושא הזה אני מאוד מתלבט...

לא הזכרת שירות צבאי…ואתה לא צריך לוותר על משהופ.א.

אלפי הלומדים בישיבות ההסדר, כ 2500-2800 בכל שנתון, כפול 5 שנים של המסלול - כ 12,000 סך תלמידים בשלבים השונים בישיבות ההסדר - יכולים להעיד שיוצאים לחיים עם בסיס מצויין של תורה, ידע, יכולת לימוד וכו'

מי שלא נשאר בישיבה, יוצא לחיים בגיל 23-24, גיל מצויין להתחיל רכישת מקצוע לחיים וגם להתחתן    

בעיקרון אני מסכים איתךל המשוגע היחידי

אבל זה עדיין נראלי מוזר שההכוונה להתחתן היא בסביבות גיל 24 והלאה ואז כל ההכנות נסובות סביב זה.

הרי אם אני בן 19 ומתכוון להתחתן בשנתיים הקרובות (נגיד בסוף המסלול הצבאי בהסדר- 21 כזה), אין שום סיבה להימנע מזה אם לא התחלתי ללמוד מקצוע,

כי בסוף השנים שעוברות, לדעתי יותר חשובות בהקשר של בסיס זוגי לחיים ושווה להסתבך קצת עם לימוד מקצוע, וגם בלימוד תורה שברור לי שיותר חשוב לחיים מאשר לימוד מקצוע בשנים הראשונות.

 

אא"כ אתה אומר לי שיש סיבה אמיתית לזה שמעכבים עם חתונה ואז אין הכי נמי הכל בא אחרי זה.

מה שאני התכוונתי בהכנה לעניין הפרנסה:לגיטימי?

יש דברים שקשורים ללימודי מקצוע שאפשר להתחיל איתם כבר עכשיו. לדוגמה:

א. האם יש לך כבר תעודת בגרות? אם חסר לך בגרויות, אולי להשלים עכשיו.

ב. האם נבחנת בפסיכומטרי? אז בבין הזמנים עכשיו, לא לדחות.

ג. האם המקצוע שמעניין אותך הוא תורני? האם אפשר לעשות מסלול מיוחד לבינשים נניח לתעודת הוראה?

 

מעבר לזה - בעיני נכון לנסות לייצר הכנסה כבר עכשיו.

האם מותר לך לפתוח עסק עצמאי? נגיד ללמד ילדים קריאה בתורה לבר מצווה. עבודה בבין הזמנים. שטיפת בית כנסת פעם בשבוע. וכו'.

חלק מהכסף הזה ללמוד איך להשקיע - כעצמאי בקרן השתלמות. וגם הפרשה לפנסיה. 

ככל שמתחילים בגיל מוקדם יותר, זה נהיה משמעותי בהמשך.

מי שיחכה עם הכנסה (חוקית ומסודרת) לאחרי הסדר+אברכות+לימודים מקצוע -

למיטב הבנתי, יש לזה השלכות מאוד גדולות על הפנסיה שלו.

 

מה שאני מנסה להגיד, זה שאתה צריך להסתכל קדימה - לא על 3-4 שנים הבאות, אלא 30-40 שנה ויותר.

איזה סגנון חיים אתה מצפה?

איך תממן את זה?

איך ואיפה תראה המשפחה שלך?

 

נישואין זה לעבור למגרש של הגדולים, וזה דורש לחשוב בראש שונה ממה שיש בשלב הקודם.

 

באופן אישי, תמיד רציתי לדעת שלמי שאני יוצאת איתו יש תוכנית. שהוא חשב על הדברים - גם אם התוכנית כוללת עשור בישיבה מעבר להסדר, אם יש לו תוכנית איך הוא מתכוון לממן את זה ומבין את ההשלכות לטווח הארוך - סבבה.

אם הוא אומר לי, אה, כולם מסתדרים, נזרום - לא בשבילי.

קודמי, אריק מהדרום, כבר שם את האצבע על הנקודהפ.א.

שגם בעייני היא הקריטית בעניין ההתפתחות האישית של כל אדם - העול והאחריות המוטלים עליך כאשר אתה כבר בעל משפחה עם ילדים.  


 

להתחתן בגיל מאוד צעיר זה לא העניין שעשוי להשפיע. אפשר לחיות כזוג צעיר באופן מאוד מצומצם, מאוד חסכוני, ובמקביל ללמוד ולהשקיע הרבה בכל דבר שקשור להתפתחות אישית. הן תורנית, הן מקצועית, גם בתחביבים.  

כל עוד אין ילדים, אין הרבה הבדל מהיותך רווק.  נכון שצריך להחזיק בית - אבל ההוצאות על קיום  בתנאים צנועים ומינימליים לזוג צעיר ללא ילדים הם באמת דבר שכל זוג יכול לקחת על עצמו.  

גרים באיזו יחידת דיור של חדר אחד, אפילו למשך שנתיים ושלוש ראשונות.  


 

הבעיה, הקושי, ההתמודדות עם מעמסת החיים האמיתיים, הריחיים על הצוואר בלשונו של מי שהגיב לך לעיל, @אריק מהדרום, זה כאשר אתם, כזוג, כבר הורים לילדים.  


 

בגלל אורח החיים, ההשקפה הדתית, אני מניח שלא תרצה לדחות את הרחבת המשפחה למשך כמה שנים אחרי הנישואים.  וכאן הקונפליקט המרכזי בנישואים בגיל מאוד צעיר לפני שרכשת השכלה ומקצוע ויכולת להתפרנס בצורה ראויה לכל החיים שלפניך.   פרנסה ומקצוע שיהיה אהוב עליך.  לא משהו שנכפה עליך בגלל שאתה גבר אבא לילדים וחייב בכל מחיר להביא פת לחם הביתה.  

ציינת שמה שבעיקר עושים אצלכם זה האפשרות השלישיתאריק מהדרום

אני לא חושב שזו בחירה טובה עבור רוב בני האדם.

כמה מה שאני כותב ישפיע עליך? ברמת העיקרון זה משתנה הרבה מאדם לאדם ומישיבה לישיבה.

תתייעץ עם אדם שמכיר אותך ורוצה בטובתך, זה יהיה יותר טוב מלהייעץ איתי.

כן צודקל המשוגע היחידי

אני באתי לפה בעיקר כי לשמוע דעות מגוונות.

בעז"ה הכל יהיה גם עם התייעצות רצינית,

בסוף זה ההחלטות הכי גדולות שאני אעשה בחיים (נראלי).

אשריך!

 

למה אתה חושב שזה לא בחירה טובה? מענייין אותי.

זו דעתי האישית וזה לא קשור לענייני לנ"ואריק מהדרום

אני לא סבור בכלל שנדרש חינוך מסגרות קודש בלבד שבחורים נשלחים אליהם אחרי הישיבה התיכונית.

אני נגד הערצה לתלמידי חכמים ולבני אדם באופן כללי.

אני חושב שחלק גדול מעולם הישיבות של היום נשען על סיבה פוליטית.

אני חושב שמפעל הישיבות אחראי לנשירה של עשרות אחוזים מבוגרי הציונות הדתית.

אני חושב שהמודל של תיבת נח נכשל.


אני אומר את זה שנים בקבוצות ווצאפ אבל כל זה איננו קשור לענייני לנ"ו, זו דעתי האישית בקצרה אם תרצה אפשר להמשיך בפורום אחר.

למה לא לשאול אדם חכם ירא שמים שמכיר אותך?נחלת
עניתי בתשובה "כן צודק"ל המשוגע היחידי
ריבונו של עולם!נחלת

ככה מעודדים יהודי שעומד להקים בית?!

 

כבר היינו בסרט הזה ארי"ק יקר, זוכר?........

 

אברך יקר. זה הכל בצחוק. אתה אוהב ללמוד והרב שלך ממליץ על זה, והיא מסכימה (ואפילו יש לה מסירות נפש) -

תלך על זה וימים יגידו.

 

בהצלחה!

זוכר ש"קיטרת" על הקושי עם התינוקות וכל הקשורנחלת

בנישואין? ואני התרעמתי עליך?

 

אבל מאז מכירים אותך טוב יותר ופחות מתלהמים (כלומר, אני)....

אמממ...אריק מהדרום
מה?
טוב ששכחת (או לא שמת לב). לא חשוב.נחלת
חחחח היום עברתי על השרשור הזה..ל המשוגע היחידי
תודה ל המשוגע היחידי
עבר עריכה על ידי ל המשוגע היחידי בתאריך ד' באייר תשפ"ו 23:57

ספיציפית אני לא אמרתי שאני יהיה אברך הרבה שנים, שאלתי רק על הכנה לחתונה והתגלגלנו לנושא עבודה - לימוד תורה.

אני גם חושב שזה מאוד חשוב ובעז,ה אני אתייעץ עם רב שמכיר אותי ויגיד לי מה הכי מתאים לי.

אשרייך!

מוסיף ומחזק את חשיבות אחריות הגבר לפרנסת משפחתופ.א.

כל אחד בציבור הדתי מאוד מעריך את הלימוד ואת החשיבות של בניית בסיס רוחני ותורני חזק לפני הקמת בית ומשפחה. אבל אי אפשר להתעלם מהאחריות המעשית שמוטלת על כתפי הגבר היהודי.

בסופו של יום, על פי ההלכה והכתובה, האחריות לרווחה הכלכלית של הבית היא עליך – 'ואנא אפרנס'. זו לא רק חובה טכנית, זו המדרגה המוסרית של להיות 'בעל' שדואג לאשתו ולילדיו בכבוד.

צריך לומר ביושר: המודל שבו חברה שלמה נשארת בכולל לאורך שנים הוא תופעה ייחודית לישראל, והיא רחוקה מלהיות המודל ההיסטורי של העם היהודי. בחו"ל, הקהילות החרדיות חיות אחרת לגמרי – שם אנשים יוצאים לעבוד, מתפרנסים בכבוד ותורמים לקהילה, מבלי לוותר על הזהות החרדית שלהם.

התחושה היא שבישראל המצב הזה השתרש לאו דווקא מסיבות רוחניות טהורות, אלא כתוצאה מהמבנה הפוליטי והצורך להשתמש בפטור 'תורתו אומנותו' כדי להימנע מגיוס. המציאות הזו יצרה מצב שבו אלפי משפחות חיות בעוני כרוני, כשהנטל הכלכלי נופל על האישה או על קופת המדינה. 

האם זה באמת 'לכתחילה'? האם זו דרך התורה להסתמך על צדקה וקצבאות כדרך חיים, במקום לחיות חיי יצירה ועבודה?

בקהילות חרדיות בארה"ב ובאירופה, הנורמה היא שילוב של קביעת עתים לתורה עם יציאה למעגל העבודה. שם, המוסר העצמי והאחריות הכלכלית מתבטאים באחוז גבוה של בעלי השכלה גבוהה, תארים אקדמאיים, בציבור התורני.  

מניח שמוכרת לך הישיבה-אוניברסיטה בארה"ב.

בין שאר בוגריה המפורסמים- הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין זצ"ל, שעמד בראש ישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות שנים רבות.  

או הרב אליהו רחמים זייני, שעומד בראש ישיבת ההסדר והישיבה הגבוהה אור וישועה בחיפה.  בעל תואר ד"ר במתמטיקה, מהטכניון, היה מרצה בטכניון ורב הטכניון.  

 

בביקורים שיצא לי לעשות באנגליה, נחשפתי בקהילות החרדיות שגרות בלונדון לריבוי בעלי מקצועות חופשיים, וחיים ברווה כלכלית גבוהה מאוד.  

גם אולי המקום להזכיר שעל רקע הלחצים המשפטיים והציבוריים להפסקת תקצוב ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה או שאינם עומדים בחוקי הגיוס, עלו איומים מצד עסקנים חרדים להביא כספים מחו"ל מתורמים פרטיים וקרנות כדי לגשר על הפערים התקציביים-גם זה מוכיח שהחרדים בחו"ל עובדים ומתפרנסים היטב ורק בארץ חיים בעוני עמוק מרצון.  

הרב זיני לא היה רב הטכניון כי לא היתה משרה כזאתאריק מהדרום
הוא היה רב בית הכנסת שבתוך הטכניון והוא שנים רבות ניסה לבקש מאנשים להפסיק לקרוא לו בצואר הנ"ל ובכל זאת אנשים ממשיכים לקרוא לו כל.
חידשת ליפ.א.
בזמנונחלת

הכרתי יהודים חשובים שגם עבדו. אפילו במקומות לא רק דתיים כל כך. הם היו אבל תלמידי חכמים. ממש.

עם משמעת עצמית  חזקה.

 

היום - לא בטוחה שיהודי תורני, כפי שהיו הם, מסוגל להגיע למדרגתם, כשהוא עובד שעות רבות, לא במשרה תורנית.

 

הרחוב משפיע. הסביבה משפיעה. זו לא החממה של הישיבה, כוילל (למוטב, במקרה הזה). השפה. מכירים את הסיפור

של הרב זריצקי בספרו "בצל צח", בו מתנגדת הבת להינשא לבחור שגם עובד?

 

גם הבנים שלי חושבים כמותכם. בכל זאת, חושבת שלהוסיף עוד שנים מספר, רק בלימוד תורה נטו, ברצינות,

יכול מאוד להועיל, כשחייבים לצאת לעולם הגדול.

את הכרת - כי זה היה מאוד מקובל ונפוץ בדורות קודמיםפ.א.אחרונה

היו לא מעט ישובים חקלאים חרדיים של תנועת פועלי אגודת ישראל - כמו כפר חסידים, קוממיות, קיבוץ חפץ חיים, היה את מפעל השטיחים של החרדי אברהם שפירא, שמעתי סיפורים מסבא שלי המאוד מבוגר (כיפה סרוגה, גר במושב דתי) שבצעירותו עבד עם ארגון טהרת המשפחה החרדי ממאה-שערים בהקמת מקוואות ביישובי העולים בצפון, והרבה מהחרדים של אז התעסקו בעבודת כפיים.

החרדים של פעם גם היו חזקים מאוד  בבורסה ליהלומים.  

עולם הפוך מצאתי: אני בסבבי הקפאת ביציותראומה1
וחברותיי מגדלות שנים כבר ילדים, חובקות תינוקות חדשים, נאהבות על ידי בעליהן..

אין מילים באמת.


וידום אהרון...

♡♡♡♡ראומה1
כל מה שתבקשי יתגשםהפי
את תראי
בעז"ה שתזכי לשפע של טוב גלוי בקרוב ובקלות.תפוחית 1
תודה רבה אמן ואמן♡♡♡ראומה1
קשהארץ השוקולד

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

קשה קשה, אני שואב כוח מסיפורי התורהחרמון

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

הנשמות שבעז"ה אמורות להגיע לעולם דרכךנחלת

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

חיבוק ענק ענקפצלושון
כמה שזה קשה

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

איזה אכזבותאדם פרו+
אכזרי מאוד /:ראומה1אחרונה
תגובה חסרת טאקט בקבוצת חברות רווקותראומה1

חברה נשואה שנה שהתחתנה בגיל מאוחר כתבה בקבוצת חברות רווקות בנות גילה:


 

"אחרי כמה שנים מרגיש לא מציאותי להיות נשוי"


 

כמה חוסר טאקט וחוסר רגישות יכול להיות לבן אדם?

את רואה שיש בקבוצה רווקות בנות גילך שכמהות להנשא כבר ואת כותבת כמה שזה מאין חלום כזה לא מציאותי שאת נשואה כבר שנה?

 

עדיף לסתום באמת ולא לדבר בכלל על זה מול חברות רווקות. 

 

זה כמו שהריונית תגיד מול חברותיה הנשואות שלא מצליחות להקלט "יו זה מרגיש לא מציאותי להקלט להריון"


 

איפפפפפפ

נשמע כמו זעקה לעזרהבחור עצוב
למה היא עדיין בקבוצה?אני:)))))
מן הסתם זו לא קבוצה שמוגדרת לרווקות בלבדבחור עצוב
אני חיה בגישה קצת אחרת ממךלגיטימי?

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

 

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

מסכימה לחלוטין!נחלת
ועדיין צריך להתחשב בקהל שבו נאמרים הדבריםadvfbאחרונה

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

 

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

לא נשמע לי שהתכוונה למה שחשבת. ממש לא.נחלת
אמרת שהיא נשואה שנההפי

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

אולי יעניין אותך