גם אני השנה עבדתי עם נערים מרקע בעייתי יחסית באחד המקיפים באזור שלי, על בסיס יומיומי.  והנה נגמרה לה השנה ואי אפשר להגיד שאין חוסר כי באמת יש...

לדעתי מה שנכון לעשות במצבים מהסוג הזה זה לחשוב עם השכל, עם ההיגיון הבריא.  קודם כל זה לשבת ולברר מה הקשיים והבעיות. 

אחרי שעשינו את זה השלב הבא זה לחשוב מה אנחנו יכולים לעשות כדי לפתור את הבעיה ?.  ואז להתחיל לחשוב על אופציות רלוונטיות, לדבר עם אנשים רלוונטים, לחשוב מה אנחנו רוצים שיהיה- וכמובן להתפלל על זה מתוך מקום אמיתי. ולא להיות עצבים או דואגים יותר מדי, לנסות להיות אופטימיים.  

אל דאגה, בע"ה הכל יסתדר על הצד הכי טוב... שיהיה שבוע טוב והצלחה רבה. 

הוללה...

מי בא לבקר!

קודם כל- אמונה! הקב"ה מכוון אותנו למקומות שאנחנו צריכים להיות בהם..למקומות הטובים לנו וכל תהליך שאנחנו עוברים בחיים הוא חשוב בשבילנו ונכון .. וקצת אמונה בו לא תזיק.. (האמת שהיא חשובה ונצרכת מאוד..)

דבר שני-אני לא יודעת אם את בדרך לסיים שרות לאומי או שאת בדרך לסיים עבודה, בכל מקרה אני ממש מבינה אותך ומכירה את התחושה הזו. אנחנו במהלך העבודה נותנים הרבה מאיתנו וחושבים כל הזמן על אחרים..ובאיזשהו מקום אנחנו מפספסים ומאבדים קצת את עצמנו..מה שאני חושבת שאת צריכה זה לעצור רגע מהמירוץ החיים ולחשוב עכשיו על עצמך.. מה את רוצה מעצמך בזמן הקרוב..?  ללמוד? לעבוד? אולי מדרשה?..

לגביי חוסר הבהירות- זה דבר שדורש סבלנות אבל אם הדבר באמת חשוב לך, אני מציעה שתעשי מאמצים לחשוב מה את רוצה ובעקבות המסקנה לחפש מה שאת רוצה.. ועוד דבר(שמלמדים בסדנאות לאימון אישי) חשוב שתשתפי חברה\אמא\אחות\בת דודה במה שאת רוצה לעשות ותגידי את זה בקול.(כן, אולי זה קצת מצחיק, אבל יש בה הגיון.) ברגע שאומרים דבר בקול ומשתפים מישהו זה הרבה יותר מחייב אותך. בנוסף לזה-מומלץ לקבוע זמן יעד מקסימלי שתעמדי בדבר שהצבת לעצמך ושאותו בן אדם ששתיפת בהחלטה שלך יבדוק איתך יחד , האם הדבר באמת נעשה..

אל תהיי עצובה ואל תיכנסי לדיכי,תסמכי על הקב"ה ותחשבי דברים טובים.. השמחה תבוא מעצמה בע"ה..

זה ברור שאני צריכה לעכשיו להעצים את עצמי, כפי שאמרת.. הבעיה שאני זקוקה בשביל הדברים שאני רוצה כסף, ואין.. יש לי יעדים לחודש הקרוב ובעה מקווה באמת באמת להצליח.. אבל זה לא פשוט, התחושה הזו של הפרידה הזו.. באמת באמתת

אבל באמת צריך להסתכל על זה בפרופרציות.. את עוזבת,ואת לוקחת(במודע ובתת מודע) דברים משם שאני בטוחה שילוו אותך לכל מקום שתלכי.. ותמיד אפשר לשמור על קשר ולבקר. את ממשיכה הלאה בחיים שלך וזה דבר טוב. ולגביי המטרה, תחשבי על אמצעים להשגת המטרה.. ותחליטי מתי את מחפשת מה שאת צריכה..הכול עניין של החלטה.

בהצלחה!

כאילו אני בעצמי כתבתי את זה..

ביום חמישי השבוע מסתיימת השנה

לצערי עוד אין לי מושג מה עם שנה הבאה

ולכן החל ממחר אני מתחילה להיפרד מהתלמידות שלי...

מתוקות ואהובות כל כך. ממש האור של חיי במהלך 8 החודשים המדהימים שזכיתי בהם עם הנשמות הטהורות האלו...

8 חודשים שבהם הן היו האור שלי

הסיבה הכי טובה לקום בבוקר

שידעתי שלא משנה באיזה מצב רוח אני אגיע - בע"ה אני אחזור תמיד עם מצב רוח טוב!!

הן הביאו לי הרבה נחת

הרבה הרבה סיפוק

והמוווון כיף ביחד

ביום שני השבוע היה טיול שנתי. בשבילי זה היה סוג של טיול פרידה.

הלכנו יחד בשמש הקופחת ובמים הצוננים

הלכתי איתן. חלקן נותנות את ידיהן הקטנות והמתוקות בידי. מדברות, צוחקות, שרות  "אל המעין" (בדרך למים) ו"לעולם בעקבות השמש" (בשיא החושך והרטיבות של נקבת השילוח). מתיקות אינסופית...

עוד פחות משבוע זה נגמר

ונכון שהיו המון תסכולים וקשיים בדרך

ובכל זאת - רגעי האושר והנחת היו רבים יותר...

ועכשיו מתחיל החופש.

אני באמת מחכה לחופש. לא יכולה לומר שלא

סופרת את הימים אחד אחד עד לחופש - ויודעת בברור שמהר מאוד אני אעדיף את שגרת שנת הלימודים

את המצב הזה בו יש לי מאיפה להתמלא

איפה לפרוק את התסכולים

הזמן והמקום לחשוב על דברים אחרים, הזמן והמקום להרגיש שגם אם לא זכיתי לנשמה זעירה משל עצמי אני זוכה בזכות הענקית לקבל עשרות נשמות בידיים, גם אם זה זמני. אני זוכה לאפשרות להיות משמעותית בשביל יצירות כפיו של הקב"ה. בזכות לנסות לעצב ולו במעט את הנשמות הטהורות והאהובות כל כך...

(הלוואי שבאמת הצלחתי בשליחות הזו)

ועכשיו

אני מקווה ומתפללת בשבילן שיהיו להן חיים טובים

שימשיכו להיות מדהימות כאלו, חכמות, מתוקות ובעלות מידות טובות

שיתעלו בדרך התורה והמצוות

שיהיה להן רק טוב

ושאני אצליח בע"ה למלא את החלל הענק שנפער אצלי עכשיו...

בס"ד בר"ה

מאחל לך הצלחה ענקית!

ועוד לפני שיספיק להיווצר חלל, יגיע מילוי טוב ונעים

שבוע שמח...

ש-ה' יתן לך כוח ושבזכות זה שאת כ''כ משקיעה בחינוך ורוצה-תזכי עוד השנה להרבה בלאגן בבית (=ילד )

אמן אמן!!!

בקרוב!!

תחושה מתסכלת, ומאוד מוכרת!

מלווה בחוסר ריכוז מטורף, וחשיבה מוגברת על השאלה- מה יהיה??

מטריף!

מנסיון אישי, מה שקורה בסוף זה שב"ה הכל מסתדר איכשהו, ואז אני מגחך לעצמי:

"בואנ'ה, לאיזה סרטים הכנסתי את עצמי.. העברתי במוח את כל הסצנות הכי הזויות, ובסוף, אף אחת מהן לא קרתה, אפילו לא קרוב.."

איני יודע את מצבך, אך יתכן מאוד שהחוסר וודאות לא בא רק בתור תוספת לבעיה המרכזית, אלא שהוא ממש מקרין עליה, לכן עלייך להשתחרר ממנה, ע"י זה שתבהירי לעצמך שברור שהולך להיות טוב, וכל הדאגות סתם מנופחות.

אם תשתחררי מההשפעה הזו, יהיו לך יותר כח ויכולת להתמודד עם הפרידה, ועם הסיום של שלב כ"כ מהותי, ותוכלי לומר לעצמך בוודאות:

"הולך להיות טוב, זה בטוח!, החיים לא עוצרים כאן, הם רק מתקדמים, מוסיפים משמעות חדשה על זו שכבר קיימת"

אך טוב!

פרידות של מיצוי זה לפעמים קשה - למרות שמוצה השלב.

אבל כשלא מוצה השלב, והסיבה היא טכנית לחלוטין - זה קשה כפליים.

בהצלחה שם...

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני