אחיותנו 
אני רוצה להגיד משהו,
להגיד, לבקש עזרה, ולהתחנן אליכם:
אני מדברת עם בנים, לא עם הרבה, אני יכולה לספור אותם על יד אחת.
אני לא אוהבת אותם, אני לא חושבת על אחד מהם בתור בעל לעתיד, הם חמודים - אבל לא
אבל מה שכן - הם נמצאים לי בראש
יש מישהו, שאני לא מדברת איתו חצי שנה ואין יום שאני לא חושבת עליו, זה עצוב קצת לא? 
אין רגשות של אהבה בצורה של חבר, ממש לא
ובכל זאת, חושבת עליו. אפילו אם זה רק להזכיר לעצמי את הסיבות למה הפסקתי לדבר איתו, דברים שהוא אמר בלה בלה בלה
אני גם חושבת על האחרים - שאני מדברת איתם פעם לפחות פעם/פעמיים בשבוע
תקשיבו, לא מדובר בהרבה בנים מדובר ב3-4 [לא רוצה שיזהו אותי 
]
והם לא יוצאים לי מהראש
אני רוצה להוציא אותם, זה לא הולך.
חשבתי ללכת ולהגיד להם שאני לא רוצה לדבר יותר, שאני חושבת שזה לא מתאים
ואני מוצאת שזה נורא קשה לי,
בנות באות אליי ואומרות לי [אולי חלק מקנאה, אולי חלק ברצינות ואולי חלק סתם בשביל לרדת עליי]
וואלה את צריכה להתחתן איתו הוא בשבילך
אבל מה אני לא שוקלת את זה, אני יודעת שזה לא זה, ואני יודעת שהוא מדבר עם מלא בנות
ולמה אני, את צריכה את זה? למה?
מזה ייתן לך בעל שדיבר עם כ"כ הרבה בנות? שאפילו בלי שהוא יירצה ח"ו לפעמים לפעמים ייעשו השוואות
תראו, זה נורא קשה לי באמת, אני חייבת עזרה, אני צריכה עצות - מה לעשות
איך להפסיק לדבר, איך להוציא אותם מהראש. שייצאו!
ואני מתחננת אל תעשו את זה לעצמכם!
זה נראה כולה שיחה [כן גם אצלי זה כולה שיחה, אני לא הגעתי לשום דבר מעבר]
זה נראה רק בן, אבל בן - זה לא בת
תרצי או לא תרצי, גם כשתתנתקי - הוא יישאר בראש
אל תעשו את זה! אתם רוצות את הזוגיות הכייי טובה שאפשר? רוצות רק אחד? שרק עליו תחשבו? שרק תתעניינו בו? שלא יפריעו לך אחרים בראש?
תחכו לגיל. תתפללו שזה יהיה הראשון שלכם.
אל תעשו את זה עכשיו
אל תגידו "אבל צריך גם לדבר עם בנים, מה רק בנות כל החיים?"
כן כן כן!, כל עוד אתם לא צריכות את זה - זה סתם דופק את הראש ובמיוחד בגיל שלנו שזה גיל של בניית האישיות
בבקשה בבקשה בבקשה אל תעשו את זה לעצמכם
מאמינה בכם, וצריכה עזרה
אני
)