מאוד קשה להיגמל מזה בהמשך. יש אנשים שממשיכים עם זה עד ליסודי, ולפעמים אפילו אחרי זה.

ולכן נראה לי שעדיף שלא תתרגל לזה בכלל - למרות שזה אכן מאוד נוח.

השאלה הגדולה היא מאיזה גיל אפשר לקרוא לזה "הרגל", כלומר, שזה משהו שישאר איתה עוד הרבה זמן. כי יש דברים שהם עושים בגיל הזה, אבל לא ממשיכים עם זה אחר כך (כמו נידנוד כדי להירדם). על זה יענו שאר המומחיות כאן

מה שאני יודעת גם על הקושי לגמול בעתיד.

גם הקטנה שלי בת 3 חודשים והיא מוצצת אגודל  וזה מאוד חמוד ומתוק לדעתי !!!!!

לגבי שיניים דווקא שמעתי אחרת שעם מוצץ השינים מתעקמות !!

לגבי מציצה בעתיד שהם גדולים  גומלים אותם ששמים להם על האגודל משהו חריף או חומרים אחרים כמו פלסטר על האגודל וכך הילדים זוכרים לא לשים אצבע בפה ונגמלים מכך!!

עם כל החומרים החריפים והפלסטרים והפטנטים.. 

מצצתי אצבע עד גיל 13!! ואח"כ יישור שיניים במלא כסף....

ושלא לדבר על ההרגשה של ילדה בכיתה ו' שפתאום באמצע הכיתה בלי לשים לב נכנסה לה האצבע לפה. מביך.

פשוט מאד כי האצבע נשארת ליד וגם אחרי הפסקות חוזרים אליה.

בעוד מוצץ זורקים והוא פשוט איננו ולא חוזרים אליו!!

בגיל שהילדים נגמלים ממוצץ השיניים עדיין יכולות ובדרך כלל מתיישרות. להגמל מאצבע זה סיוט גם לילד גדול מאד.

אחותי בת ה-14 עכשיו בשלבי גמילה בעזרת אורטודנט שהכניס לה איזה פלטה לפה שתפריע לה וזה כי היא לא מצליחה לבד (ולא בעזרת פלסטר וחומרים. היא תמיד חוזרת לזה.)והשיניים עקומות והיא מיואשת כבר...

ועוד משהו קטן (וטיפה פחות חשוב) האצבע היא בשליטתו של הילד. קל יותר להרגיע ילד עם חפץ שנמצא בשליטתך.

להכיר את העולם דרך הפה (האיבר שהוא יודע להשתמש בו ולשלוט עליו) ולכן בגילאי 3 חודשים פלוס הם מתחילים להכניס הכל לפה...

הבעיה מתחילה אח"כ כשהם בהכרה מוצצים אצבע..

כדי להכיר את הפה אפשר, אבל אם זה נהיה אצבע, באופן קבוע זה כבר משהו אחר.

גם אני מצצתי אצבע עד כיתה ב,ג,ד- לא זוכרת, עשו לי ישור שיניים, אבל גם לאחותי עשו והיא לא מצצה אצבע.

אז מי אמר שזה קשור? ביתי בת ה6 מוצצת אצבע מגיל 0 ותאמיני לי זה לא משהו שההורים יכולים לשלוט בו!

אם ילד מחליט שזה מה שהוא רוצה הוא יזרוק את כל המוצצים ויכניס אצבע.

מצד שני לכל הילדים שלי חוץ ממנה עשו כבר סתימות בשיניים בגיל כזה ולה אין כלום. גם לי לא היו סתימות עד גיל מאוחר. אולי זה קשור.

בקשר לנפשי- זה דווקא דבר שמאוד מרגיע את הילד גם בגיל מבוגר. זה נותן לו שלווה וביטחון אם כי גם גורם לו לריחוק, כי כשהם עם אצבע הם מתחילים לרחף ולחלום. אבל זה חלק מהמבנה  האישיותי שלהם, גם הצורך הזה וגם החולמנות.

העיקר לא לדאוג כל כך הרבה.

אני אם לשישה, מוכרחה להגיד שלא תמיד זה מוביל למציצה בגיל מבוגר

רוב הילדים שלי מצצו אצבע בגיל שבין 3-2 ח' לשנה והם הפסיקו מעצמם!

אף אחד לא מוצץ  אצבע בבית שלי וזאת מבלי שאני עשיתי משהו בענין

אם מפסיקים כל הרגל- מציצת אצבע או מוצץ עד גיל 4 אין כל השפעה על המשנן הקבוע

יש לנו תינוקת מתוקה בת 9 חודשים שמהרגע שהיא נולדה היא היתה עם אצבע בפה(כל פעם אצבע אחרת),

היא לוקחת מוצץ ואבל לא מתה עליו וישנה מקסים בלי שום דבר (בלי עין הרע),

אנחנו מאוד חששנו שהיא תהיה תלותית באצבע (כמו אמא שלה שנגמלה בגיל 8),

אבל ב"ה כפי שמסתמן היא עוברת לשלב ההתפתחות הבא (זורקת דברים ובודקת רעשים) ואנחנו רואים אותה פחות ופחות עם אצבע בפה.

ומנסיוני האישי: נכון שאצבע בפה בגיל גדול זה מפדח ולא נעים אבל :1.לי זה לא יצר בעיות בשיניים (מה שהיה היה בלי קשר), 2. זה מאוד מקל ועוזר לדעת שיש לך דרך להרגיע ולנחם את עצמך וכיום אני אפילו משתמשת בזה בצורה מודעת במבחנים כדאי להתרכז ולהרגע. 3. לפי מה שאני הבנתי מי שזה צורך שלו ימצא דרך לספק את זה- כסיסת צפורנים/עור מסביב לאצבע, מסטיק, עישון וכו'. אז אני לא בטוחה שיש מה לאלחם בזה- לפי פרוייד עדיף לתת לצורך להיות מסופק בתקופה שהוא משמעותי כדי שהוא יתמלא כמו שצריך.

בהצלחה

וגידול נעים ומשמח.

גם אני כבר גדולה ומצצתי אצבע כל השנים, ולא נזקקתי לפלטה. כמו כן, גם שמעתי פעם מקלינאית תקשורת, שפלטה קשורה רק לעניין של תנוחת הלשון בפה וזה לא קשור כלל למציצת אצבע.

אמנם מצצתי אצבע עד גיל מאוחר ואם לא הייתי מרגישה קצת מבוכה, הייתי ממשיכה בה גם היום. .זה מא-ו-ד מרגיע.

בתור אמא ל7 ילדים שמתוכם 4 היו מכורים למציצת אצבע (אחת אפילו נצפתה מוצצת אצבע באולטרה סאונד). זה מאד מאד נח ומרגיע . לא צריך לחפש מוצצים אבודים, ואין חוסר אונים כשהתינוק לא רגוע. מהבחינה הזו זה ממש קסם!

ביחס לנושא הגמילה- ראיתי שכל תוכניות החיזוקים למיניהן וכל השיטות לא עוזרות כל זמן שהרצון להגמל לא מגיע מהילד עצמו, כך שיצא שכל מוצצי האצבע אצלי נגמלו בסביבות גיל 8 בצורה די חלקה (עם מבצע שכלל לוח נקודות ופרס בסוף).

ביחס לאורטודנטיה- דווקא הילדה שלא מצצה מעולם אצבע (וגם לא מוצץ) נזקקת לישור שיניים כיום...אבל זה רק המקרה הפרטי שלי.

האמירה שצוטטה כאן בשם קלינאית תקשורת היא לא לגמרי מדוייקת . עיקום השיניים יכול להיגרם ע"י דחיקת לשון, ופחות ע"י האצבע, אבל זה תלוי כמה שעות ביום מוצצים אצבע, ומעבר לכך מציצת אצבע גורמת לדחיקת לשון (כי זו תופעה נורמלית בתקופת היניקה, אבל המציצה של האצבע גורמת לדחיקת הלשון להמשיך ). בכל מקרה שיהיה בהצלחה!

זה מחכים את הילד

להסבר אפשר באישי

דווקא בלילה ישן ממש טוב

וכל היום בכה מכאבים.

היתה לו יציאה די רכה בליל שבת, לכן עצירות לא נשמע לי...

קיבלתם הפניה לצילום מרופא ילדים?

ממש תודה!

להיות ביחד עם עצירות .

כן , קיבלנו הפניה מרופא ילדים כי באנו אליו פעם שניה אחרי כמה ימים של כאבי בטן. הוא גם נתן בדיקת דם . בצילום ממש ראו גזים.

עם ילדה אחרת לפני כמה שנים בהתחלה גם חשב וירוס ולא עבר , רק החמיר . עשינו בדיקת דם , התברר שהייתה דלקת רצינית. 

בכ"א כדאי ללכת לרופא לשלול משהו אחר.

לנו אןמנם זה היה בלילה אבל לא ראיתי תולעים והיה מלא בכי וצרחות בלילה, החלטנו בהמלצת רופאה כן לנסות ורמוקס ובאמת באותו לילה היא נרגעה פלאים.

זה מקרה שונה אבל הייתי מנסה

גם הבן שלי באותו תקופה היה לא רגוע בכלל במהלך היום גם לו נתתי ורמוקס יחד עם הילדה וגם הוא ממש נרגע, אז כנראה שכן היה להם

שירגיש טוב! 

אצלנו זה ממש תולעים

חבל, הייתי מביאה ורמוקס כבר לפני שבועיים.

אצלנו זה בסוף התברר כן כעצירות. וזה החמיר ככ שהלכנו באמצע הלילה לטרם שהפנו למיון ובטשוטוש הוציאו לילד אבני צואה.

הוא גם אומר לכם שקשה לו לעשות קקי.

אני הייתי מנסה לתת נורמלקס. זה יחסית טבעי ואפשר בלי מרשם

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי

שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה

בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):

ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'

ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

ארבל

גפן

יסכה 

שתקבלו טת הנבואה מהרהה

נועה אביגיל נעמה נגה אורי

טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה

תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר

ועוד..

נוגה, רעות, שלומית, אפרת, טוהר, אוריה, מבשרת, הילה, יסכה, איילת השחר, צופיה, הלל

אודיה, תהילה, נעמה, נעמי, עדי, שירה, אביטל, אביה, 

רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.

אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב. 

הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן

אםשר פשוט לבקש?

אבל כתבו פה נשים שיש בחלק מהמקומות ערכה לבדיקה עצמית, כלומר שאת עושה את הפעולה הפיזית לבד. אז מן הסתם זו אופציה ללא ספקולום….

וגם ראיתי שכבר יש ערכות שעושים לבד

(צריך להגיע לצוואר אז אם הוא אחורי יתכן וזה יותר קל לרופא עם ספקולום. אם עושים לבד בעמידה זה יותר בקלות)

לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

3 תנועות בחצי שעה.

אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.

3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה

היו בהחלט מספר תנועות מכובדות בשעות האחרונות.

אז נרגעתי

מקווה שימשיך כך.

לא כיסוי מושלם אבל נחמד, מסק אותי בהחלט

(כללית צביעה עצמית זה חובבני)

בכל מקאה, יש כיסוי ראש.

מקווה שהחובבני יספק אותי

זה נחמד לי ומגוון

אם הייתי מסתובבת ככה היה מלחיץ אותי לצבוע לעצמי אבל זה רק לבית ולעצמי אז למה לא

לק"י

ונותנת הפניות חדשות.

אם אין תורים, בעיני גם לא נורא להגיע פעם בחודשיים.

הלוואי עלי

אבל נתת לי יעד שבא לי להצליח בו

אמן השבוע אני אצליח גם

בזכותך אני אשתדל יותר השבוע להיות על זה

אין דבר יותר משמח מזה!

אני משתדלת/השתדלתי להתפלל כל יום מנחה.. עכשיו קצת פחות יוצא לי, מקווה בע"ה להתמיד יותר!