http://www.kipa.co.il/ask/show/150593-%D7%A2%D7%93-%D7%92%D7%99%D7%9C-20

האמת שבדיוק מצאתי את זה עכשיו בעצמי. תודה בכל אופן!

עד גיל 20 דוקא הייתי דוסית

למה יש רק +1,

ואין *1, ^1, 1! , (1)sqrt ?...

ותפסיק להתחכם!

(G#==1?G++:G--)

 זה כדי שיובן- עניין של LTR

נסח לי את זה^^^ עכשיו 

*1 ^1 1! לא נותן כלום. וכשאתה עושה +1 (או 1++) זה מוסיף אחד

אז אולי נאמר את זה ונצדיע לזה?

יש מלא סטיגמות, אבל למה לעודד אותן?!

אין צורך לומר שזה בכלל לא בהכרח נכון.............

(כמובן שהכל נאמר ברוח טובה )

אצל כל מי שלא משקיע זמן וכוח בהתפתחות

מכיר כמה משפחות שהיו ממש "דוסיות" ועכשיו הן די לייט.

וזה לאו דווקא ברמה דתית

זה בכל דבר החיים

מאוד קשה לשמר משהו קיים, צריך להשקיע הרבה כוח ואנרגיה. 

שהתורה שקנה היתה רדודה ושטחית, ולא מתוך עמל והעמקה שכלית.

כש"יוצאים" אל ה"עולם", אז קניין שטחי מתקשה להחזיק מעמד.

גם מי שלמד והעמיק בתורה בשכל ובעמל ובדבקות נפש

כשיוצאים לעולם- כשגדלים- התורה שלמדנו זה לא כמו הבגדים של דור המדבר... זה מתכווץ בכביסה

ככה שמי שלא ממשיך ללומד תורה שמתאימה למעמד שלו במקום שהוא נמצא עכשיו בחיים -יהיה לו קשה...

כנראה שמה שלמד לא היה הכי הכי עמוק,

אחרת היה מפתח תלות, לא היה מסוגל לעזוב את הלימוד.

(וזה אגב כמובן גם לומד לגיטימי -

סיים את ההסדר וכעת, כבעל בית, מוסר את הנפש ללמוד דף יומי מדי יום,

למרות שאין לו תשוקה ומשיכה פנימית לדבר, אלא שזה בבחינת שבירת המידות.)

אפשר למצוא סיפורים אפילו על כאלה שעזבו את הדת,

אבל מעולם לא את הלימוד (במלעיל) - והמשיכו ללמוד בעיון ולאהוב אותו.

אגדה עממית מספרת שביאליק למד קצות החושן בשבת עם המקטרת.

[שאגב גם מלמדים על ההכרח שגם הלימוד הכי מעמיק, חייב להיות מעורב בקב חומטין.]

הרווקות היא אתגר תמידי של הקומה הרוחנית של האדם.

ולצערי הרב עוד יותר גם קצת מרגישה כך..

אצל כל אחד שלא מתקדם בעבודת ה' וברוחניות

שאלה תמימה... וראו מה קרה לה..

כאן

אולי תמצאי גם בנ"ל עניין מסויים.

יש את העניין של נדב ואביהוא שהיו מתחת לגיל 20 ושואלים למה נעשנו ?

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.