ומישהו כבר כתב כאן בפורום לא מזמן, שאם זה היה אפילו לפני שבוע אבל האדם מתייחס אל זה כאל נפילה ולא מצב של "אני שרוי בחטא" אז זה מה שעושה את ההבדל, ואני נוטה להסכים עם זה. ק"ו בנערותו...

ב"הצלחה

כמו כל מצוה

(היית יוצא עם מישהיא שדיברה פעם לשון הרע?... )

כמובן בתנאי שהוא לא יקבל את זה כהיתר ,

ומוכן לעשות דברים ולפעול כדי לא ליפול בזה פעם הבאה...

בהצלחה

אפילו מאוד דוסיים, כך שאם נסנן כאלה לא בטוח שיישאר לנו משהו

קשה לומר שזה לא מפריע בהרגשה, אבל ברגע שיש מודעות לעניין וידיעה שזה לא בסדר וצריך לעלות מזה, זו כבר נקודת פתיחה יותר טובה.

לבנות יש את הייתרונות שלהן ולבנים את הייתרונות שלהם ועם הפלוסים מגיעים גם המינוסים, כמו בכל דבר- ומתמודדים. בהצלחה!

למה שאני ארצה? ואני יודעת שרבים וטובים (באמת) נופלים בזה..

אבל למה הבנות תמיד חייבות לספוג את החברונות של הבחורים..

אבל הבנים רוצים בנות שלמות וטהורות שלא טעמו טעם חטא מימיהם..

אני גם רוצה בעל טהור שכל חייו רק ראה אותיות קטנות בצבע שחור על ספרים ישנים כשמלא קולות ויכוח ולימוד באוזניו..

אני מסכימה עם כל מה שאמרתן.. שאם הוא יודע שזה נפילה חד פעמית וכו'...

אבל בנים!!!!

תשמרו על עצמיכם מבחינה רוחנית.. (ואני מתארת לעצי שזה קשה.. אבל שווה! לא בשבילכם אלא לאישה שלכם..)

אותנו מחנכים כל החיים לשמור על עצמינו למענכם..

למה יש בנות שחיות בסרט???!!!!?!!!!

שבנות ירצו אותם אחרי שהם רואים דברים כאלה...

ככה זה!

והיא ממש צודקת...

למה רק אותנו מחנכים לשמור על עצמנו מכל משמר, ולהזהר לא להתקרב מדי לבנים

ולשמור את הרגשות שלנו לאחד והיחיד.. ולשמור על הצניעות וכו' וכו' וכו'....

אז למה שגם אתם לא תזהרו ותשמרו על עצמכם?

ולהגיד דוגרי- ממש לא בא לי.. ואם הייתי יודעת לפני כן על משהו כזה, הייתי חושבת ומתלבטת

על זה טוב טוב. ולא בטוח שהייתי יוצאת.

בנות- תדעו, שאם יש מלחמה של הנוער היום, זה בנפילות האלה.

ואשרייך (2 גדות) על הרצון להתחתן עם אחד שכל ימיו היה עם האף בגמרא, ולא טעם חטא מימיו, יש אתר שמציע הרבה מלאכים לבנות כאלה..

אני שואל ברצינות: נגיד ואדם קרה, נפל נגיד בכיתה ט', ונגיד גם קצת אחרי..

עד שב"ה תפס את עצמו, התחרט,עזב את החטא,קיבל להפסיק, ועבד על זה, נטהר, התעלה בעבודת ה', עובד על המידות, הלך אח"כ לישיבה גבוהה,למד תורה כמה שנים טובות, בנה את אישיותו מבחינה רוחנית, ושואף להקים בית של תורה ולהמשיך להיות אברך בע"ה..

אז זהו?לא תרצו כי...הוא נפל כמה פעמים בנערותו?את מתחתנת איתו עכשיו, או עם מי שהוא היה לפני 7 שנים?

נגיד מציעים לך אחד כזה^ ואת עדיין לא יודעת, והוא באמת מקסים בענייך! ועכשיו הוא מספר לך,(תיאורטית,אין לי שמץ מה שמישו יספר.) מה זה ישנה פתאום?!

אני מקווה שאתם מוכנות לצאת עם מישו ששכח לברך פעם אחת בורא פרי העץ..

לוידע, אולי אתן לא מודעות לקושי,ולאחוזים,ולמחלמה שבזה..

(ואגב, אני לא מבין למה יש בנים שמספרים על שהם נפלו בזה, ואם זה כי שאלו אותם- אז אני לא מבין את מי ששאלה..)

אשמח לשמוע תשובות כי באמת קשה לי להבין..

זה סיפור אחר..

גם מישהו שגדל בבית לא שומר תורה ומצוות וכל החיים שלו לא גדל בטהרה - אבל עשה לזה סוף וחזר בתשובה שלימה.. הייתי מקבלת בזרועות פתוחות!

אבל משתדל לעלות (מההודעת פתיחה) זה משהו שהוא תמיד במאבק על זה.. (למרות שכל החיים שלנו אנחנו במאבק על קיום המצוות אבל יש מאבקים ויש מאבקים..) זה אומר שיש לו נפילות בזה גם עכשיו..

והטענה שלי הייתה-שבנים מחפשים כל הזמן בנות שאף אחד לא נגע בהן ולא התקרב אליהן.. אבל הם מרשים לעצמם ליפול.. (וכן! נפילה זה דבר שאדם מרשה לעצמו... כמו שבנות יודעות מה הנפילה תגרום להמשך חייהן, גם בנים צריכים לדעת לשמור חזק חזק על עצמם..)

אתם לא חושבים על זה.. אבל כמו שבנים קנאים לנשותיהם.. גם בנות קנאיות לבעליהן.. ואני לא רוצה (וזכותי!) לקבל בחור שחוץ ממני יש לו עוד כמה מראות של נשים בראש...

נכון וזה קשה וזה מחלת הדור... אבל זה לא תשובה מספקת!!

חוצמזה שנפלתם עלי בתקופה שפשוט קשה לי הנושא הזה ברמות שאתם לא מבינים!! דווקא כי ראיתי שזה פוגע בחבר'ה הכי טובים שלנו! ומקרוב..

אז אני לא חיה בסרט.. אני רק מחפשת שלמות, קדושה וטהרה.. ואני מקווה שזה הרצון אצל כולם

הראש, וגם הגוף, לא עובדים אותו דבר בגיל 15 ובגיל 20. 
סליחה שאני מוציאה אותך מהסרט, אבל אצל בנים איזה אחרת, ומלבד יחידה סגולה כנראה שאת הרוב לא עניין בגיל 15 שהם צריכים לשמור על העיניים או על הגוף בשביל דבר שנראה כל כך רחוק כמו "האחת שלהם". 
את יכולה להחליט שאת לא רוצה לצאת עם כל מי שנפל בדבר כזה, רק קחי בחשבון שזה אומר לפסול 99% מהגברים. ולא, אני לא חושבת שאני מגזימה.
אבל כמובן, אם את לא תשאלי הוא לא יספר [יתכן שגם אם כן תשאלי הוא לא יספר...], ואת הרי לא תשאלי, אז אולי עוד יש סיכוי...
 

שאת פשוט חיה בחברה שונה ממני...

הבחורים שאני מכירה חוזרים פעם בחודש לבית שלהם מהישיבה..

ובישיבה כידוע אין מחשבים וגם אם יש אין אינטרנט..

וגם אם היה.. לפחות בעלי, הוא כזה שלא רצה בכלל את זה..!

את יכולה להגיד שאני תמימה.. אבל לא אכפת לי להתחתן עם מישהו תמים כמוני!!

(ודרך אגב, תמימות בתורה זה מעיד על שלמות ועל תכונות טובות!!

לא ראינו שאלה שהיו פחות תמימים יצאו יותר טובים.. ואני לא מדברת על נאיביות!)

ואני מקווה בשבילך שתמצאי את מה שאת מחפשת.
אני גם מקווה שבעלך יהיה סוג של מלאך, כי קצת קשה לי להאמין שתוכלי להבין אותו אם לא...

שאני מבינה.. ודווקא כי זה קרוב אלי מאד בזמן האחרון הנושא..

אני רק כואבת את זה!!

(מישהי שלא הייתה מבינה את זה לא הייתה כואבת את הנושא גם.. תחשבי על זה!)

ולא נראה לי שהוא יהיה מלאך.. כי מלאך לא היה רוצה אותי..  אני כ"כ רחוקה מכל מה שאתם אומרים!

חוצזה שאני לא אסנן בחורים לפי אם הם נפלו בחייהם או לא...

גם כי אני לא אדע על זה וגם כי נפילה בעבר זה משהו אחד.. ובחור שבהרגלו זה ככה זה משהו אחר.. (ולא נראה לי שמישהו בכלל יציע לי מישהו כזה)

שנפלו בנערותם..

הטלפון של טפחות הוא אחת 800 משכנתה!!!

לא צריך לצעוק..

סליחה שרשמתי בשם קרקל.

אני זה המכונה אבא!

לא יודע מי זה קרקל.

מקווה בשבילך שאת זכה וטהורה ושלא נפלת אף פעם.

אבל אני כן,ואיתי עוד בנות. אני חושבת שמדובר ברוב הבנות.

(כשאני כותבת "נפלת" אין הכוונה בצניעות דווקא,אלא בדת בכלליות).

ויש גברים דתיים ויראי שמיים באמת שיכילו את הנפילות שלך-שלנו.

שיעריכו את התהליך.

שיבינו שמתוך המקום החלש הזה-צמחת והפכת לבחורה שאת עכשיו.

יש גברים דתיים שלא חיים בסרט.

ואל דאגה-בעלך בינהם.

תגובה חשובה ומאזנת.

זה לא דבר שמבררים,

זה דבר שבמקרה הטוב יודעים עליו תוך כדי הקשר,

ובמקרה הרע לא יודעים או שיודעים מאוחר מאוד.

לכולנו יש יצר הרע, כולם שואפים לעלות למעלה ולהתקדם.

השאלה היא איפה זה בחיי המעשה.

... הסתכל בפניה של אשה מימיו? 

(הלו, תהיי ריאלית!)

יש בזה מידת חסידות.

וכתוב בגמרא בבא בתרא שאיוב לא הסתכל אפילו על אשה לא נשואה.

ואברהם אפילו על אשתו לא הסתכל "הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את"

(רק כשהם הגיעו למצרים, והם עברו איזה נהר, ואז הוא ראה.)

יש איסור להסתכל בפני כלה.

ויש איסור להנות מיופיה של כל אשה.

ויש איסור לפי כמה ראשונים, לראות טפח שאמור להיות מכוסה.(אפילו בלי להסתכל.)

אבל אשה הלבושה בצניעות אין איסור לראותה.

יצא לי להכיר מעט את הנושא,

מתוך דיבור עם אנשי חינוך, פסיכולוגים 

ואף אחרי שיחות רבות עם נוער (בין שהייתי בגיל הזה וגם לאחר מכן)

אני מצטער אם אני אהיה חד מדי ואף אשים דברים בגלוי על השולחן

אבל אני לא חושב שצריך לטאטא דברים כאלה מתחת לשולחן.

ואני גם יודע שהרבה לא יאהבו את הגילוי הזה, יותר נכון, מאוד יסתייגו ממנו.

לצערנו הרב, התופעה של נפילה במראות אסורים נפוצה עד מאוד.

הן אצל הבנים והן אצל הבנות.

אני אומנם לא מכיר באופן מוחלט

משום שרוב מי שנופל נוטה להדחיק את הנושא או לשמר אותו בסוד כמוס אצלו בלב

וקל וחומר את ממדי התופעה אצל בנות, כי הן הרבה יותר מתביישות בזה.

אבל מבירור קל שערכתי, התופעה הרבה יותר נפוצה ממה שנדמה לנו.

כן, גם אצל בנות זה נפוץ מאוד!

צריך להכיר את העניין שזה נפוץ, לא בכדי ח"ו לתת לגיטמציה לעניין

אלא יותר בדרך למנוע את זה.

בשבילנו, לנו כהורים לעתיד ולחלקנו כמורים ומחנכים.

לדעתי ולדעת אלו ששוחחתי איתם על הנושא, הדבר מגיע מהדחקה ואי דיבור על הנושא.

כך שנער או נערה שמגיעים לגיל בו ההורמונים משתוללים לא מוצאים מענה כיצד לטפל בהורמונים האלה.

בכנות,

כמה מאיתנו זכו שההורים שלהם דיברו איתם על כך?

כמה זכו שמחנכים בבית הספר דיברו איתם על זה?

ומה אותם אנשים מצפים שיקרה, שאותם בחורים ובחורות תמימים לא יהיו סקרנים?

טבע האדם הוא סקרן, ובעידן האינטרנטי שבו כל לחיצה על גוגל מספקת מידע באופן ישיר,

יהיה קל לאותם חבר'ה, בנים ובנות, ללמוד הכל מהאינטרנט  (וגם האינטרנט מסונן ניתן לעקוף בקלי קלות למי שבאמת חפץ בכך)

אבל כידוע, אין מתנות חינם, החברות המספקות את אותו מידע יעשו כל שביכולתן כדי שאותם נערים ונערות תמימים ישארו אצלם.

הם מעסיקים את טובי הפרסומאים והפסיכולוגים בעולם בכדי להשאיר אותך שם, תרצה או לא, ברגע שנכנסת, את/ה סוג של אבוד/ה. (והסטרא אחרא נותן להם הרבה הרבה כוחות נפשיים וכספיים בכדי להגדיל את פעילותם!!!)

הפתרון, לעניות דעתי, הוא לא להדחיק, לקחת אחריות מלאה על המעשים שלנו, לא לשקר את עצמך בעיקר, אלא לפתוח ולדבר,

בוודאי שזה קשה, זה לא נעים להודות שאנחנו לא היינו בסדר.

אבל העיקר הוא להסתכל על העתיד, לדעת שהירידה נתנה לנו כוחות לעלות.

ולא, אני בהחלט לא חושב שזה נכון לדבר על הנושא הזה בדייטים, זה יוצר רתיעה מוחלטת.

הצד השני, בעיקר בהתחלה לא צריך לדעת דברים כאלה, לא, אנחנו לא משקרים,

אלא מבינים שאין בידי הצד השני את הכלים להכיל דברים כאלה.

ועוד הסתייגות, בכדי שלא יווצר לשון הרע על עמ"י. אני לא טוען שהמחנכים וההורים שלנו אשמים בכל.

רובם עושים זאת בתמימות משום שאינם יודעים איך לפתוח ולדבר על כך, 

חלקם מתביישים בדבר הנ"ל

וחלקם פוחדים לפחות את הנושא בכדי לתת לגיטמציה לנושא.

אבל צריך להבין שילד או ילדה בגיל העשרה כמעט חסרי סיכוי מול העניין הנ"ל.

ונסיים בגמרא אשר ממנה ניתן ללמוד

(ישעיהו י, כז) "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יָסוּר סֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמֶךָ וְעֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ וְחֻבַּל עֹל מִפְּנֵי שָׁמֶן", אמר רבי יצחק נפחא: חובל עול של סנחריב מפני שמנו של חזקיהו שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. מה עשה? נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר: כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו, בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת, איש ואשה, שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה". (סנהדרין צד ע"ב)

תינוק ותינוקת שבקיאים בהלכות טומאה וטהרה, לא יצטרכו ללכת לחפש מידע בשדות זרים.

אם הלימוד יהיה מתוך קודש, זה יפתור את הרבה מהבעיות שיש לנו היום.

בתקווה לגאולה שלמה,

גם בעניין הזה.

אמן!

יש ליפול עד שאול תחתיה, ויש ליפול בקטנה...

אבל בכל מקרה, "ואציע שאול-הינך"- ה' נמצא גם במקומות הרדודים ביותר ותמיד אפשר לעלות, לא משנה כמה נמוך אדם הגיע... וככל שאדם הגיע נמוך יותר, התשובה שלו משמעותית ומועילה יותר לעולם- הוא מעלה ניצוצות ועושה בירורים, ומעלה איתו נשמות שהגיעו לשאול... כי כשיהודי עושה תשובה הוא משפיע לטובה על כל העולם, ובפרט על נשמות שקשורות אליו... 

הן הכי בעייתיות...

כי כל פעם הבנאדם אומר לעצמו.. או.קיי.. זה בקטנה.. ויכול ליפול שנית..

אבל נפילה שהיא גדולה-הוא לא יחזור עליה שוב..

ואני לא ממציאה את זה.. קראתי את זה במקומות חשובים.. (לא זוכרת..)

ואת כולנו בעז"ה!

אמן!

בעזהי"ת.

פשוט לא כולן מודעות  לזה..

בס"ד

לקום מדברים כאלו!

במקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים לא עומדים...

אבל חשוב שהוא באמת לא חוזר לזה!

ב"הצלחה רבה!
 

איתך לכל החיים..

זה נפילה.. שאו.קיי - נפלת והתרוממת..

אבל אם בחור מספר למישהי על זה - סימן שזה חלק מחייו!!!!

וגם אני לא כל חיי עברו להם בטהרה ותמימות.. (לצערי הגדול!!!)

אבל כל הנערות שלי גם עברה.. ב-אני עוצרת את עצמי למען הבית היהודי הטוב שאני רוצה.. למען בעלי.. (גם למען הקב"ה  )

בגלל שהוא חושף את הבורות שלנו כלפי המין השני.

"אני גם רוצה בעל טהור שכל חייו רק ראה אותיות קטנות בצבע שחור על ספרים ישנים כשמלא קולות ויכוח ולימוד באוזניו.."

קודם כל זה יפה לראות שיש שיח והבנה בנושא הזה (אם זה אמור להיות ככה בפורום הזה זו שאלה

אחרת שאני לא איגע בה).

בכל אופן ממש שמחתי לראות שיש הכרה ויכולת להבין גם את הצד הגברי ואת נקודת המבט שלו, אז

תודה לכן בשם הצד שלנו..זה לא כזה ברור ופשוט שבנות יבינו את המורכבות והקושי שבנושא.

מעבר לזה רציתי לשאול-אם אדם בכל זאת נפל ונופל מדי פעם, לא נראה לכן נכון לשתף את הבת בקושי

ובנפילות שלו? ברור שלא ישר בהתחלה, אלא אחרי שהקשר מתפתח.. הרי אני לא רוצה להסתיר

מאשתי דברים, במיוחד לא מהותיים כאלה.. ואני מקווה שאשתי תדע שאני לא מושלם ותדע לקבל אותי עם

החסרונות (וכן להפך כמובן). נראה לי שזה רק יכול להפרות ולחזק את הקשר.. מסכימות איתי או שזה יגרום

ממש רתיעה אצל בנות?

אם ראית סרט\ תמונות לא צנועות באינטרנט, זה נראה לי הגיוני לשתף, אני חושבת שהרבה מאד מהדוסים המאד דוסים ראו בנערות שלהם דברים לא ראויים ועשו על זה תשובה, ולקחו את עצמם בידיים בעז"ה לכיוון אחר לגמרי...

לפעמים דווקא הנפילה גורמת לאדם להתרחק ממש ולהזדעזע מעצמו....

אבל אם מדובר בנפילה יותר ממשית ולא וירטואלית, אני הייתי נרתעת... אבל בשלב כלשהו בכל זאת צריך לומר את זה אם זה עדיין קורה מידי פעם...

להיות כן ואמיתי זה דבר מאד חשוב ומוערך אצל בנות, (נראה לי גם אצל גברים) אני חושבת שאדם שמגלה את החולשות שלו, זה מראה על איזה שהוא חוזק פנימי...הוא מרגיש מספיק טוב עם עצמו ויציב בשביל להתמודד ולהודות בחולשותיו...

מצב מאוד מתסכל ומבלבל, אבל חשוב שתדעי שזה קורה להרבה מאוד אנשים.  אתם אחרי השלב הראשוני. התחושה הזו ש"ירד לך" יכולה להיות פשוט ירידה במתח הרגשי אחרי שיא ההתאהבות.

ציינת שאת מרגישה באויר שהוא כבר מתכונן להציע נישואין.

בקשר של חודשיים בסהכ, זה קצב מהיר מאוד. כשצד אחד "רץ" קדימה והצד השני עוד בתהליך בחינה, נוצר פער שיוצר לחץ פנימי.

את צריכה לשאול את עצמך - האם ה"רתיעה" היא ממנו, או מהמחויבות הכבדה שפתאום מונחת על הכתפיים שלך?

אולי הגוף מגיב בנסיגה כדי להגן עלייך מהמהירות בה הדברים מתגלגלים.

בחודש הראשון אנחנו מאוהבים ב"דמות" שבנינו לעצמנו. כשהערפל מתפזר, מתחילים לראות את האדם האמיתי.

האם יש משהו ספציפי (התנהגות, ריח, צורת דיבור, משהו באופי, בדמות, אולי במחשבות על העתיד המשותף, על האחריות והתמודדות עם החיים האמיתיים, פרנסה, בית) שמפריע לך?

מה אפשר לעשות עכשיו?

1) קחי מרחק של יומיים-שלושה: אל תיפגשו. תראי אם את מתגעגעת או מרגישה הקלה. הריחוק עוזר להבין מה חסר.

2) בדיקת ערכים: תשאלי את עצמך – מעבר ל"משיכה", האם הוא אדם שאת מעריכה? האם טוב לכם ביחד ביומיום?

3) אל תמהרי להחליט: את בת 22, אין שום סיבה לקבל החלטות גורליות (כמו חתונה) אחרי חודשיים כשאת בספק. מותר לך לקחת את הזמן.

זה מאוד תלוי אישיות ותרבות, אבל יש מקומות שחודשיים זה לגמרי הסטנדרט לפגישות. כמובן אם מרגישים שצריך עוד זמן אז סבבה, אבל בעיניי לא נכון להציג את זה כתקופה קצרצרה.

לפותחת- הייתי ממליצה לשתף אותו שאת לא ממש בקצב שלו. כמובן לא צריך לומר ש"ירד לך" ממנו, אבל כן שיבין שאתם לא באותו קצב.

וכן לעשות פגישה, אפילו ח"פ (יש מקרים שזה לגמרי מספיק) שתעזור לך לזקק את התחושות שלך.

תכתבי אזור בארץ, מאמינה שיהיו כאן המלצות 

בהצלחה!

לגבי הצעה אסביר לו שצריכה עוד קצת זמן

השאלה היא מה אני עושה עם עצמי בזמן הזה..

ותודה, אני מאזור הצפון 

האם הרתיעה היא ספציפית ממנו, מהקשר הזה,

או משהו כללי יותר.

זה בהחלט משהו שיכול לקרות.

ואגב

 אני לא בטוחה שנכון לא לשקף לו את זה. אם זה מה שאת מרגישה, את כנראה מבטאת את זה בצורה לא מודעת. לדעתי, קשר אמור להיות מקום של פתיחות, של כנות - שבו מרגישים בנוח להגיד - אני מרגישה שיש הרבה פוטנציאל בקשר שלנו, אבל פתאום אני מוצאת את עצמי בחששות, שאני לא יודעת בדיוק מה הם ואיך להתמודד איתם, ושזה שלב שאת צריכה לעבור לפני שאת מוכנה לעשות את הצעד הבא.

הוא לא חייב לתת לך פתרון, אבל עצם השיתוף יוצר איזשהו אינטימיות.

לגבי המלצות - את צריכה למצוא מישהי שמתאימה לך. 

קודם כל לשקף לו את זה

שאת שמחה בקשר שלכם ואת רוצה להמשיך טוב לך איתו

אבל את מרגישה שאת לא בקצב שלו ושאת לא יודעת למה

ואת צריכה עוד זמן לעבור תהליך/בירור עם עצמך

הרבה פעמים עצם זה שאת לא מפחדת מלומר לו את זה זה כבר פותח משהו בנפש ואת אולי תביני יותר מה קרה

ואם לא אז באמת שווה פגישה עם מישהו חכם בתחום או איש מקצוע

לנסות להבין אותך ומה חסום לך או חסר לך

המון בהצלחה

יש סיכוי שאני מפחדת לפתוח איתו את זה דווקא בגלל שזה יקרב ביננו.

צריכה כאן בירור רציני עם עצמי..

פשוט לומר שצריכה עוד זמן.

בהצלחה!

ובכל מקרה ומקרה זה הוביל למסקנה אחרת.

הרבה פעמים כשמגיעים לשלב ההחלטות אחד מבני הזוג (או שניהם) יוצר משבר בתת-מודע, והתוצאות של המשבר מובילות להכרעה לכאן או לכאן.

בפעם הראשונה, ארוסתי דאז יצרה משבר שלאחריו יצאנו להפסקה בקשר ונפרדנו.

בפעם השניה, התכוונתי להציע נישואין וכשהיא הבינה את זה היא יצרה משבר שהוביל כל אחד מאיתנו לכיוון ההפוך.

שלאחריו היא התחרטה על המשבר ומאד רצתה להתחתן ואני נכנסתי למומנטום שלילי ביחס לקשר שהוביל בסוף לפרידה.

בפעם השלישית (אשתי כיום), חשבתי שהיא יוצרת משבר ובדיעבד התברר שאני זה שיצרתי משבר מדומיין, אבל זה עזר לאשתי להוריד את החסמים האחרונים שהיו לה, ובסוף אותו היום הגענו להכרעה חיובית.

אז ההמלצה שלי היא לעצור ולחשוב עם עצמך מה גורם לך להרגיש כך, ואפשר גם להתייעץ עם אנשים שמכירים אותך טוב ושאת סומכת על דעתם.

הוא יכול לעזור לבנות עוד קומה בקשר.

דווקא שיוצאים מהפוצימוצי הכיפי של הקשר ואומרים דברים טיפה פחות נעימים אז זה באמת קשה, אבל לטווח טיפה יותר ארוך - זה בדיוק מה יכול לבנות את הקשר.

את יודעת להצביע על נקודת זמן בה התשוקה ירדה?

ייתכן שזה פחד מהעמקת הקשר כמו שכתבו פה, וייתכן שהיה מאורע ספיציפי שהשפיע. אולי התנהגות מסויימת מצידו? 'וידוי' שלו שהוריד לך וכו'. משהו ששיתפת והרגשת שהוא לא מבין אותך?

או שזה דווקא בגלל דריכה במקום וחוסר העמקה רגשית שאת מצפה לה והיא לא מגיעה, ואת מרגישה קשר תקוע מבחינתך למרות שמצידו זה לא מפריע להתקדם...

אני סתם זורק פה השערות.

תנסי לנתח בעצמך מה ומתי השתנה. כך או כך זה יקדם אותך. אפשר ללמוד מזה המון על עצמינו ועל הדינמיקה עם האחר. 

אתה כנראה בוגר מספיק כדי להבין שאנשים לא תמיד נכנסים לתבניות, ותוכל להפעיל את שיקול הדעת שלך כדי להחליט האם החריגה מההגדרות שלך זה משהו שאתה מוכן לנסות או לא, לפי הנתונים הספציפיים. אם השדכן נדבק אך ורק להגדרות היבשות, מה אנחנו מרוויחים מזה שיש בן אדם שעומד מאחורי זה?

פשוט  אני מרגיש שהשדכנית שפניתי לה מחפשת משהו שאחד לאחד תואם את מה שאמרתי וזו שיטת עבודה שאני לא בהכרח חושב שבאמת היא הכי נכונה והיא גם לא מזמנת הצעות רבות

לא מכיר שיש בלעדיות אצל שדכנים...

אבל בהנחה שצריך לבחור אז

לרוב באמת עדיף השניה, כי שידוכים מוצלחים הם לא תמיד (או אפילו לרוב לא) זוג שמתאימים בול, אלא זוג שפשוט יש התאמה וטוב להם ביחד

אבל יש פעמים שאתה בלי יותר מידי כוח ללצאת לדייטים, ואתה מעדיף רק לקבל הצעות שהם ממש מתאימות ומדוייקות, כי אז יש כביכול יותר סיכוי שהקשר יצליח לחתונה וגם אם לא לפחות הוא יהיה טוב ופחות דורש...

לא יודע אבל אם הייתי אומר התאמה דווקא מבחינת רשימה או פרטים שכתבת, אלא יש פשוט שדכנים כאלה שיש להם חוש חזק והם מצליחים לקלוט טוב אנשים ולקלוע להצעות שממש מתאימות להם

בהנחה שזה לא בפיקוח רפואי, לא כדאי להמשיך לענ"ד. גראס פוגע בהתפתחות המוח והתפקוד הקוגניטיבי אצל צעירים, פוגע בבריאות הנפש, במערכת החיוניות של הגוף, בפוריות וזה התמכרות.

כמובן שיש חשיבות לכמות שהוא מעשן, אבל במידה וזה לא בפיקוח הייתי יוצא מנקודת הנחה שהוא רק ידרדר.

ולאור כך שאמרת שאת תורנית, איבוד הדעת ע"י אלכוהול וסמים זה שיא השפלות האפשרית לפי חלק מהאחרונים

אם הוא לא מנסה להיגמל במסגרת מקצועית, אין סיבה שזה ימשיך לקרות אחת לשבוע בלבד, ואין ערובה שזה ישאר רק בגראס.. ואני לא חושב שאת רוצה לחיות בזוגיות עם בעל כזה.

השאלה היחידה היא על זה? כי אפשר להבין מהניסוח שלך שהוא גם פחות תורני ממך. שאולי זו גם סוגיה מבחינתך.

אם מבחינתך זה סבבה, אז זה סבבה.

אם מבחינתך זה משהו רע או שעלול להביא לדברים רעים, אז זה רע.

עם כמה שזה מבאס, זו שאלה שאת צריכה לענות לעצמך ובפורום את לא תקבלי תשובות שיותאמו אלייך באופן אישי.

השאלה שהייתי שואל, זה איך עישון גראס יכול להשפיע על זוגיות/משפחה/חינוך?

אבל לא נראה לי שבפורום הזה תוכלי לקבל את התשובה, אולי בפורומים אחרים..

לאחר שתקבלי תשובה על השפעות נפוצות, תוכלי להחליט אם זה באופן אישי מתאים לך או לא.

ולא רק גראס , כל עישון הוא סיבה לפסול .
אם המטומטמים שמעשנים היו יודעים שבזה הם מאבדים כל סיכוי לבת זוג ראויה , אולי הם היו מחשבים מסלול מחדש .

ולא להתחתן על סמך זה שהוא ישתנה ויפסיק מתישהו כי זה יכול גם לא לקרות ואז סתם ציפית והתאכזבת והתחלת את החיים בצורה כזאת מבאסת. גם ככה יש הרבה שוני בין גברים לנשים ויש הרבה על מה לעבוד בשנה הראשונה לנישואים כך שלא צריך להוסיף בעיות אם יודעים אותן מראש.

סמים זאת צרה צרורה ועדיף לא להכניס ראש למיטה חולה.

יש לי חברים שמעשנים והם סבבה לגמרי, אני לא אומר שזה בסדר רק אומר שהם נורמלים ואין להם איזושהי מחלת נפש..

יחד עם זאת, זה שנוא שנאה גדולה אצל השם יתברך-זה אני לא אומר בשמי זה בשם הרב שלום ארוש.

ודבר אחרון, אין אדם שיודע להגיד כן או לא על שידוך, אם תשימי לב, רבנים צדיקים אמיתיים עם יראת שמים אמיתית, אף פעם לא יגידו להוריד שידוך או ללכת על שידוך, הם תמיד ימליצו ואף פעם לא יכריעו כן או לא- מזווג זיווגים הוא רק השם וזהו. אין עוד. תתפללי אליו שיאיר לך מה לעשות.

אם את שואלת כאן שאלה רפואית, מה ההשפעות של העישון עליו ועל סביבתו - זה לא המקום הנכון.

אם את שואלת איך זה משפיע על הזוגיות - זה כבר תלוי בך.

כמו שכל דבר אצלו יכול להשפיע -

איך הוא נראה, מה הוא עשה\עושה בחייו, מה התוכניות שלו לעתיד וכו' וכו' -

יכול להיות שאלה דברים טובים ומקסימים בעינייך, אבל בעיני זה ממש לא מה שאני מחפשת.

[ורק רוצה להעיר לעניין האהבה: האם זה האדם הראשון שכלפיו את מרגישה כך? איך זה משפיע על קבלת ההחלטות שלך?]

שאתה שואל שאלה בפורום דתי לאומי?

אמנם יש פה טיפה ניקיות בעיקר נראלי מהמגזר החרדי

אבל הייתי ממליץ לך לנסות להגיע למקומות שיש בהם יותר חרדים, לא שאני מספיק מכיר...

שדכנים מיזמים חברים

לא להתייאש

להתפלל

שאל תוותר מיזמים בגלל שהם לא נראים

גם מיזמים שיש סיכוי קטן - מצטרף למכלול הסיכויים

אתה יכול לפרסם שם גם את עצמך.

https://chat.whatsapp.com/BZv5k2y7qYr3RZMmSKjAmd
 

טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜

אל תתייאש. אתה נשמע בחור טוב ואיכותית שהרבה בנות ירצו. רק צריך לחפש במקומות הנכונים. אתה לא צריך לרקע שלך להוריד לך. ההפך. זאת המעלה שלך שעל אף שלא למדת בישיבה אתה משקיע עצמך בלימוד והתמדה. תציג את עצמך באור הטוב והחיובי שלך, שהצד השני יוכל להתרשם מזה.

תן לחבר טוב/רב/שדכן שמבין אותך לומר את האמת ולפרגן עליך. אדם לא נמדד רק בנתונים הטכניים. בהצלחה!

שידוכים כהלכה

ושגרירים בלב

בשניהם יש בסיגנון הזה

ואם תשלח כרטיס אני יכולה להעביר לחברה שהיא שדכנית במגזר הדתי חזק 

יצאתי עם אנשים שדומים לתיאור שלך - 

אבל איתך כנראה לא הייתי יוצאת, בגלל העניין החרדי.

לא הרתיע אותי לצאת עם מישהו שלא למד בישיבה מסודרת (או בעל תשובה). אבל אני גם לא חרדית, ונראה לי ששם זה באמת יותר קשה.

לשאלה שלך איפה אפשר לנסות -

התשובה שלי זה לנסות בכל מקום.

יש רשימת שדכנים ומיזמים בשרשור הנעוץ בראש הפורום. (כולל נגיד מיזם דת"ל שמיועד למי שמחפש\ת אברך).

למה לא להתקשר לרבניות ממדרשות?

אין מה להתבייש. 

אולי כדאי לחשוב על מי שאתה מחפש, איפה היא תחפש? האם אתה נמצא שם?

הם החשובים.

תחומי העיסוק, מקצוע, הם באמת משהו שלא צריכים להוות משקל בשיקולים במציאת החיבור בין בני הזוג

מכירה המון זוגות סביבי ששניהם בתחומים תובעניים.  

אם זה ששניהם בהייטק, או שילוב שהוא הייטק והיא עו"ד וטוחנת שעות, או הפוך. או הייטק ורו"ח בחברה ציבורית וכל רבעון לחץ עצום בדוחות הכספיים.  

כולם מסתדרים בטוב.  

אם עובדים במשרות טובות ובזכות המשרות יש אמצעים וכסף, יש אפשרות להעסיק מטפלת פרטית ולהצליח גם לעשות קריירה  

גם תלוי באופי של בני הזוג.  כאשר תפעול הבית, ילדים, אוכל, כביסות, רופאים, טיפת חלב, קניות, להישאר עם ילד חולה (וכאן יש יתרון להימצאות מטפלת פרטית) מתחלק היטב בין בני הזוג, אין בעיה ששניהם גם מפתחים קריירה מקצועית טובה. 

דווקא למורות יש הרבה פחות גמישות לקחת חופשות ולהישאר בבית עם ילד חולה. 

שהייטקיסטים רוצים בהכרח הייטקיסטיות ומתאימים להן ומורים למורות..

זה לא מדוייק לגזור אופי מבחירת מקצוע. אני לדוג' מכיר הייטקיסטים שהם כמעט כמו מחשב מול מחשב והייטקיסטים שהם ממש חברותיים.

השרשור הזה יוכל לעזור:

https://www.inn.co.il/forum/t1362853#14778819

ולגבי מקצוע, כאחד שעובד בהייטק זה נראה לי יחסית מהמקצועות שהן פחות תובעניים מהממוצע (כמובן תלוי בחברה ובגבולות שמציבים לבוס).

ולענ"ד יש מספיק מכשולים בדרך לזוגיות, ולא כדאי להוסיף מכשולים שאינם הכרחיים עבורך.

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

אני בטוח שהם מתכוונים לטוב, אבל עוד מיזם או פחות מיזם כבר לא משנים יותר מדי.

וזה בלי לדבר אם הם יהפכו בעתיד למסחטת כספים כמו חלק מהעסקים האלו. 

ב. אם ננקה את המרחב מאינטרסים כלכליים, על מה אנחנו נשענים?

עוד מאותו הדבר לא נותן כלום.

לגבי אינטרסים כלכליים - צריכים להיות משניים. אחרת את הופכת להיות מוצר. במקרים קיצוניים - יהיה עדיף לשדכן שתשארי רווקה ותשלמי כמה שיותר זמן. 

כסף הוא מניע. ותחרות בעיני יכולה להיטיב - וכן, אנחנו סוג של מוצר. בין שתרצה ובין אם לא.

אני מאמינה שהם הקימו מיזם כי הם מאמינים שיש להם משהו שונה, שהם לא עוד מאותו הדבר.

אוי ואבוי למי שמתייחס לבן אדם כמוצר. מה שבטוח - לא טובתך היא שעומדת לעיניו.

אביא לך דוגמא - שדכן שדורש שתירשם אצלו בתשלום כדי שיעביר את ההצעה שלך משודכת שלו.

הבן אדם פוגע באופן אקטיבי המשודכת שלו. היא משלמת לו כסף כדי שיביא לה הצעות והוא מונע ממנה כי הוא מנסה לסחוט את הצד השני.

וזה בלי לדבר על תופעה חדשה של שדכנים שלוקחים כרטיסים שמסתובבים, שמים את המספר שלהם ודורשים כסף ממי שפונה. 

ובסה"כ,

יש הרבה מיזמים\אתרים\אפליקציות וכו' בשוק.

חלקם עולות כסף.

ואני בוחרת למי מהם אני רוצה לשלם, וממי מהם אני נמנעת.

יש גם משהו נעים במחשבה שאני משלמת על שירות, מאשר מתחננת לחסדיו של מישהו.

אין בעיה לשלם לשדכן על הצלחה, יש בעיה לשלם לשדכן שמנסה לסחוט את הצד השני ובדרך לא מעביר לך הצעות!

הבן אדם פוגע בך אקטיבית ואת עוד משלמת לו! 

ואז גם השדכן, האינטרס שלו הוא להביא לידי זיווג מוצלח ולקצר את זמן החיפוש

ובכללי, חושבת שמי שלא עוסק בזה כמקצוע, מעוניין שימצאו את שאהבה נפשם…

חברה פעם העלתה לסטטוס בווצאפ (שיש בו רק חברות שלה) שהיא מעוניינת ומחפשת, ואם למישהי יש רעיון היא תשמח שתציע

היה לי ממש כיף לקרוא את זה וגם זה עורר בי מחשבה אקטיבית על הבנים בסביבתי שעשויים להיות רלוונטיים (כולל חברים של אחי וכו)

ב"ה כבר התארסה. אבל זה אדיר בעיניי לבוא ולהגיד את זה לסביבה הקרובה. 

מה הבעיה בעוד מיזם?

אם הרעיון שלו ייחודי וטוב - מדהים.

אפילו אם הוא בנאלי - גם מיזמים בנאלים משדכים זוגות בסוף.

אני לגמרי יכול להבין את היאוש. אבל הוא לא כלי עבודה.

זה שיא הרציונליות. לנסות שוב ושוב אותו הדבר ולצפות לתוצאה שונה זו ההגדרה של אי שפיות. איינשטיין שם שם.

א. המיזם מציע עניין ייחודי, אתה לא חושב כך?

ב. מיזמים בנאלים ומשמעממים -מקימים בתים בישראל - זה לא נכון?אם זה נכון, מעולה שהקימו אותם ולמה שלא יקימו עוד

במחילה, לא הייתי מספיק בעולם הדייטים בשביל לגבש דעה ולהבין בעצמי.

לפעמים אני תוהה כמה הפער הוא בדיוק של תכונות האופי/רצונות של האדם. וכמה זה אולי מחשבות שהאדם בא איתן מראש, במקום בכללי שהוא נמצא בו כרגע, על מה שם דגש בדייט, ואז גם להצליב את כל זה עם הבן/בת זוג בדייט! אוהו זה מסובך…

הרי זה לא שהרווקים שמעוניינים בזוגיות זה אחוז קטן מהאוכלוסיה. וגם, אני לא חושבת שיש פה איזה תכונה שיטתית שאפשר לשים עליה את האצבע ולהסביר את רוב הסיבות לרווקות.

ואני רק תוהה, בכמה מהמקרים חסר הלדייק בהתאמה מראש, ובכמה מהמקרים זה יותר עניין של "מזל" ואולי אם היית פוגשת עכשיו את ההוא שיצאת איתו לפני שנה, אולי זה היה הולך מדהים ויאללה חתונה.

(הבעיה היא כמובן שזה לא מתמטי, אלא בעיקר עניין של הלב, ובשביל שיהיה סיכוי לדייט צריך להתמסר אליו באיזושהי רמה, מצד שני אם זה לא הולך, משהו בהתמסרות יכול להיות שוחק וכואב. וכמובן כמובן שכל אחד אינדיווידואלי

רק תוהה אם *זה* המיזם שחסר. כאילו, אם הוא יתן מענה, או אולי יכול חלילה לגרום למפח נפש מיותר)

^ברור לי שכל אחד ואחת שונים. ברור. שואלת ברמה הכללית. 

אם הייתי יודעת מה העניין, הכל היה נראה אחרת, לא?

אין נראה לי תשובה אחת נכונה לשאלה שלך.

אני חושבת שמיזם 252 פנה לכיוון הזה - לא שידוכים, אלא ליווי והדרכה בתהליך. הם טוענים שמאות זוגות התחתנו בזכותם - לא הכירו בזכותם, אלא התחתנו בגלל הליווי.

באופן אישי, רוב האנשים שיצאתי איתם (ויצאתי עם לא מעט) - הקשר נגמר מהר (פחות משלוש פגישות). ואני די מדויקת, ומבררת, ולא יוצאת עם כל אחד. 

מצד שני, יש אנשים שיצאתי איתם, ונגיד הפריע לי משהו מסוים. אם כעבור שנה-שנתיים-שלוש הייתי יודעת שזה השתנה - יכול מאוד להיות שניסיון נוסף יוביל לתוצאה שונה. (בעיקר עניינים של בגרות ובשלות). גם אני כמובן עברתי מסע עד לנקודה הזאת, ובהחלט ייתכן שמשהו שפעם לא התאים בכלל היום יהיה יותר מוצלח.

בהסתכלות אחורה, מהחוויה האישית שלי, אין מישהו שאני נפרדתי ממנו (הפוך יש) והיום אני מתבאסת על זה.

כלומר, האם יכול להיות שברמת הכלל, מה שחסר זה פחות העניין של הדיוק ויותר העניין של לצאת יותר.

(אם יצאת יותר יש יותר סיכוי שתמצאי איש שמתאים לך וטוב לך איתו, מצד שני, חבל לצאת עם גברים שזה בכלל לא רלוונטי).

מבינה?

ממש לא התכוונתי שתדעי להגיד מה הבעיה, כי כמו שכתבתי, אני לא חושבת שזה בהכרח עניין של תכונה בבן אדם. (לכולנו יש תכונות שהן פחות, אבל היופי זה שזה אצל כולנו, אז זו אולי התמודדות אבל לא בהכרח חסם)

את שואלת אם אני מעדיפה לצאת עם כמות או עם איכות?

לדעתי רוב האנשים פה לא נהנים במיוחד לצאת שוב ושוב לדייטים.

אם אסתכל על העולם בצורה כזו, יש אלפי אנשים בטווח הרלוונטי שלי מכל מיני בחינות, ואם אנסה לצאת עם נניח מאה כדי למצוא את ההתאמה הטובה ביותר - דווקא אז הסיכויים נמוכים מאוד בעיני, וזה זמן מבוזבז (צריך זמן כדי לצאת עם כ"כ הרבה). ובכלל, זה יגרום לזה שתמיד בראש יכולה להיות המחשבה - אולי אם הייתי בודקת עוד הייתי מוצאת מישהו יותר מתאים. מבחינתי, יש אדם אחד שקיים בעולם שרלוונטי לי כרגע - זה שאני יוצאת איתו, ואני צריכה להחליט אם כן או לא. כל שאר האנשים בעולם לא מעניינים אותי. לא אכפת לי אם יש מישהו עם סיכויים יותר גבוהים - האם הקשר הזה מתפתח טוב או לא?

ברור שנרצה להיפגש עם מישהו שרלוונטי לצרכים ולרצונות שלנו, לא?

בעיניי גם אין דבר כזה "האחד"  

כלומר, בוודאי שבסוף אני רוצה אחד, אבל זה לא שיש את ה-

הרעיון שלי זה לא לצאת עם כמה שיותר ולברור. הרעיון הוא שבסוף רוצים זוגיות שתמשיך לנישואים, לא?

ושהרבה מהרווקים רווקות שאני רואה סביבי זה לא עובד עוד בשלבים יחסית ראשוניים.

ואז צריך הצעה חדשה, נכון? כאילו אם לא עבד

ואז השאלה שלי היא כמה צריך עוד בשלב ההצעות לדייק. כי אני לא חושבת שזה בהכרח עניין של דיוק של התכונות שאני מחפשת, כמו שזה עניין של איזשהו חיבור שלא בהכרח אפשר להגדיר בפרמטרים.

שתהיה כימיה טובה, משיכה, הערכה, הנאה מהמפגשים המשותפים.

והרבה מהזוגות שאני רואה (כולל אותי עצמי), שהכירו בצורה שהיא לא הצעה/שידוך, לא היו יוצאים מראש עם מי שבסוף הם התחתנו איתו.

וזה ממש לא אומר לוותר ולהסתפק בבינוני. בכלל לא. כמו שזה אומר שחיבור וקשר טוב יכול להתקיים גם בלי התאמה של המון פרמטרים. מבינה?

ואז אני אומרת, מדובר פה על מיזם שידוכים, כן? אני מצפה שמי שפונה אליו הוא לא יוצא כרגע עם מישהו. ואז השאלה האם בשביל ההצעה הבאה צריך סופר לדייק? או אולי הדיוק מיותר, ומספיק הכמה דברים בסיסיים (נניח רמה דתית דומה)

כשיוצאים לדייט, זה מתוך משאלה ורצון שהאדם שאני פוגשת עכשיו, איתו זה יעבוד ובע"ה בהמשך נישואים.

אממה, לא קלים שידוכינו (עובדה שיש המון רווקים רווקות שמעוניינים בזוגיות וזה לא בא בקלות בכלל)

באופן אישי אני חושב שרוב החברים הרווקים שלי ואני יחסית בוגרים מאוד ביחס לחברים הנשואים. ההבדל המשמעותי הוא שלהם יש אחריות ובגרות מהסוג החשוב שלא ניתנה לנו עדיין האפשרות להתפתח אילו.

ובאופן כללי על המיזם: הרושם שלי הוא שבכל המיזמים האלה מדובר באותם אנשים ובגלל זה הם מיותרים. אפשר להסתכל על המיזמים בתור הקרחון שמעל פני המים, בעוד רוב האנשים הרלוונטיים לא נמצאים באף מיזם. ולכן כל המיזמים האלה נכשלים, כי זה אותו דבר מאותו דבר…

לא התכוונתי לכך שרוב הקשרים שלי נגמרו בגלל חוסר בגרות.

לא אמרתי שום דבר על מידת הבגרות של רווקים לעומת נשואים. לא אמרתי שצריך להגיע לרמת בגרות של 10\10 כדי להתחתן.

אמרתי שהיו לי קשרים - שנמשכו יותר מכמה פגישות בודדות - ומה שהפריע לי בהם זה תכונה שבעיני יכולה לעבור שינוי - בגרות - ולכן אם כעבור זמן הייתי פוגשת את אותו אדם, יש מצב שהקשר היה נגמר בצורה אחרת.

(אם ניקח לדוגמה משהו אחר: אם היה מפריע לי שהוא מאוד גבוה, גם כעבור זמן פער הגובה עדיין קיים).

אגב, יצא לי להכיר ממש בקטנה את הלל דחבש ז"ל, יהי זכרו ברוך

אם אני יודעת שבסוף אני אגיע לאותה נקודה של אושר וסיפוק, אני מוכנה לעבוד קשה במשך העשור הזה. בכל מקרה זוגיות זו עבודה קשה. עדיף לי עשור של עבודה קשה ביחד איתו, מאשר עשור של המתנה לבד.

חוץ מזה שככל שהזמן עובר אנשים משתנים ואיתם גם הציפיות הולכות ומשתנות אז כנראה שעוד עשור מה שאקבל ללא פשרות, לא יהיה מה שאני רוצה עכשיו.. 

כל עוד ההתפשרות לא פוגעת במטרת בניית הבית

ועדיין כדי לגלות את זה כמה זהמדויק ושלם (אי מושלם) צריך הרבה עבודה 

אני אומר לו שיציע הצעה וזה יבוא בקרוב