ברפואת שיניים יש התמחות ספציפית לילדים. אפשר לבדוק באתר של משרד הבריאות לפי שם הרופא את המומחיות שלו.

זה חשוב כי לאלה של הילדים יש עוד אופציות חוץ מגז צחוק למשל טישטוש ועוד כל מני.

ובד"כ יש להם גם גישה יותר טובה לילד.

חוץ מזה יש רופאים שפשוט יש להם יכולת מיוחדת להגיע לילד בצורה עדינה. זה בד"כ ידרוש יותר פגישות של הסתגלות וכו' אבל לדעתי זה שווה את המחיר ואפילו נסיעה ארוכה יותר.

תחפשי המלצות באזור שלך וגם בפורומים באינטרנט. גם דרך הקופ"ח אפשר לבחור רופא אחר או ללכת לעיר אחרת אם צריך. (אם תגידי מה האזור אולי ימליצו לך גם כאן).

בערך בגיל 4 התחלתי עם הבן שלי טיפולים אצל רופא מגבעתיים (פרטי) ובכל הפעמים שהייתי אצלו עוד לא ראיתי מטופל שלא חייך כשהגיע וכשיצא. גם כשהיה משהו קצת כואב בטיפול.

אז אל תתיאשי.

הבת שלי (בת 9) בחרדות מכל סוג של רופא ובכללם גם רופאי שיניים כמובן.

היום היא איכשהו מצליחה להתגבר (בכל זאת גדלה קצת ) אבל כשהיא הייתה קטנה יותר לא עזרו שום שיטות כולל רופאים שמומחים לילדים וכו'

לעיתים נאלצנו להשתמש בכוח על מנת שהיא תקבל טיפולים חיוניים לבריאותה (לדוגמה - כשהיא נאלצה לעבור ניתוח בעיניים היא לא הייתה מוכנה לשים את המסכה עם החומר הרדמה אז נאלצנו לשים לה את זה בכח עד שהחומר פעל את פעולתו)

בקיצור, לא תמיד יש מה לעשות.....

עוזרות כנראה. ככה זה עד שלא מנסים .

ולעצם העניין- פשוט לא היית אצל רופא השיניים שלי

וגם לפי מה שאני יודעת לילדים שעושים להם הרדמה נותנים קודם סירופ טישטוש כדי שלא יתנגדו ויסבלו.

וגם טיפול שיניים אפשר לעשות בהרדמה אם אי אפשר לטפל בשאר השיטות.

העצות שלי תמיד עוזרות

פשוט לפי התיאור שלה זה מזכיר לי מאוד את ההתנהגות של הבת שלי. אם אני טועה והמצב של הבת שלה לא כזה קיצוני אז בהחלט כדאי לה לנסות את העצות שלך.

סליחה אם לא התנסחתי כמו שצריך.

ולעצם העניין - הרופא שיניים שלך לא היה עוזר כי הבת שלי הייתה שוברת לו את הציוד עוד לפני שהוא היה מספיק להציג את עצמו

עברתי סדרת טיפולי שיניים שכללה שתי עקירות, למרות שלא הרגשתי כלום, הפחד העצום הניע אותי לא לאפשר לה להתקרב אלי, והיא נזקקה לשתי אסיסטנטיות כדי להחזיק אותי בכוח. היא נחשבת לרופאת שיניים שמתמחה בילדים- הטובה באיזוריו, והיא כבר איבדה סבלנות . 

לגבי הרדמה- עד כמה שאני יודעת, מעבר לגיל שנתיים לא ממהרים בכלל לעשות טיפולי בהרדמה כללית, וגם עד אז משתדלים להימנע מזה.  

סתם עידכונון. ביום ראשון הלכתי עם הבת שלי לצילום שיניים.

לקח יותר מעשר דקות רק לשכנע אותה לשבת על הכסא למרות שמדובר רק בצילום ולא בטיפול.... מזל שלרופאה היה מספיק סבלנות

נזכרתי שקראתי שיש טיפולי שיניים בהיפנוזה (יש גם לזה תעודה מיוחדת ממשרד הבריאות)

ושזה עוזר מאד לכאלה שיש להם חרדות מהעניין.

נדמה לי שקראתי שיש בהדסה מרפאה כזאת.

הבעיה שאין לי מושג איך קוראים לה.

פעם היא עבדה בקליניקה של רופא עיניים ד"ר דסטניק בבני ברק.

אז אולי אפשר לברר דרכו, לא הצלחתי למצוא בגוגל איך קוראים לה, אותו הצלחתי למצוא.

באתי בתור ילדה לרופא עיניים שעבד בחדר ליד, ובאה ילדה קטנה צורחת ממש לטיפול שיניים, היא הייתה סבלנית ואימהית מאוד.

מקווה שהיא עובדת עדיין... זה היה לפני 10 שנים בערך..

אבל אני עדיין זוכרת כמה היא הרגיעה אותה...

דרך קופת חולים כללית בירושלים? אני מחפשת רופא שיהיה נחמד לילדים וגם מקצועי וגם שהחומרים איתם הוא עובד יהיו טובים .

שיש לו גישה טובה.

אם את גרה בירושלים/באיזור יש לי המלצה לרופאה מעולה!!!! באישי.

הרופאה (המיוחדת!! אין דברים כאלה..!!!) ופשוט מתחננים לטיפולי שיניים...

מה שגורם גם ובין השאר לכך, שהאיומים ש'אם לא תצחצח יהיו לך חורים'.. נשמעים יותר כמו הבטחה... (איזה כייף לי יהיו לי חורים ויקחו אותי לד"ר תאיר...)

איך בכ"ז מפתחים רתיעה בריאה מהמוסד הזה, ששמו מרפאת שיניים, רתיעה שעשויה לתגבר את צחצוחי השיניים שלהם??

אם הם שמחים ללכת לרופא שיניים, מה טוב ואיך לגרום להם לצחצח שיניים, כדאי לחשוב על שיטות אחרות.

למשל, להסביר על הנזקים שנגרמים מאי צחצוח (ולא, רופא שיניים לא מתקן אותם, הוא רק מקטין אותם)

אפשר לתת להם לקרוא את הספר קריוס ובקטוס

אפשר לקנות מברשות שיניים אטרקטביות, ומשחה שתמצא חן בעיניהם

שתעשה להם "הרצאה חינוכית". לזרים תמיד מקשיבים יותר...

חוץ מזה אם הציחצוח היה באמת לא טוב היא כבר היתה אומרת משהו לא?

(ואפשר אולי איום כזה?- אם לא תצחצח-לא אקח אותך לד"ר תאיר לבדיקה...)

אפשר להשתמש יש טיפולי שיניים בהרדמה מלאה -

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות