יש לי טראומה מחתולים.

יום אחד הייתי ברחוב עם שכנות שלי, פתאום 6 חתולות התחילו לרדוף אחרינו, והן זזות במהירות שיא!

בקיצור, אחת תפסה אותי כאוביקט, טסתי לכביש ובנס לא היו מכוניות, אבל אז נתקעתי בגדר בצד השני של הכביש, לא הספקתי לעצור בזמן...

התוצאה היתה שבר בחופש הגדול.. ושנאה עזה לחתולים מאז.

היה לי תא פתוח ויום אחד  אני באה וקולטת חתולנה גוססת שם עם כל ה..שבסופו של דבר מתה לי בתא תחשבו לבד על ההשלכות.

בשירות בוקר אחד אני מתעוררת מרעש של תזוזה בדירה..משהו חריג בשש בבוקר..מהמיטה אני קולטת צל של חתולה שמבלה כרגע על המדף ה--מדף שיש בו את כל העולם ואשתו..ופתאום היא קופצת. אני אחריה פוצחת בצרחה מטורפת, וחברתי לחדר מתעוררת ומה יש לה להגיד?? ידעתי שלא צריך להשאיר את החלון פתוח!! תודה רבה!! באמת אחרי שאני מתה מפחד

נכנסתי לבניין של אחותי בלילה חורפי במיוחד וכנגדי ברחה חתולה שכנראה התחמממה בתוך אחת העגלות.

מרוב פחד שהיא היתה במצוקה ולא יכלה לצאת (בעיקר אני הייתי במצוקה...) היא עברה לי בין הרגליים.. (או שרק דמיינתי??, יכול להיות)

היום אני לא נכנסת לבניין שלהם בל הפסס פססס...

איזה, הלוואי...

טוב, אגיד:

פעם נסעתי על אפניי תלת-אופן, ילדה קטנה ונמוכה.

פתאום נתקעתי במישהו שנסע על אפניים אמתיות וגדולות! (זה באמת היה נראה ענק...)

נתקעתי בו ממש חזק, קיבלתי מכות, וירד לי דם מהאף...

רצתי הביתה, בכיתי קצת, ואח"כ היתה אצלנו ברכת כדורים.

בקושי הצלחתי לזוז שם, אבל לא יכולתי לוותר על זה 

עד היום אני מחכה לפיצוי על הברכת-כדורים הזאת...

באמת מפחיד!

נזכרתי בעוד אחד- 

הייתי הולכת עם אמא שלי לעבודה בחופשים כשהייתי קטנה, וכל הרופאים האחרים גם היו מביאים את הילדים שלהם וכל היום היינו משחקים ביחד, רואים טלויזיה, מקשקשים וכ'ו.

היתה בעיה אחת- הגיאלאים לא תמיד חפפו..

לכן הם היו רואים בטלויזיה סדרות באנגלית ושל מבוגרים יחסית בעוד שאני רציתי את "החדר של חני"

קיצור, הטרואמה הגדולה מהעניין-

יום אחד הם ראו "השבט" והבחורה בפרק הזה כרעה ללדת ומכיוון שלא היה שם באזור בית חולים או רופאים החבר שלה (נראלי) יילד אותה, וגזר לה את חבל הטבור במספריים!

לא הייתי מוכנה להסתכל על זה יותר...

התחשמלתי (טוב זה לא היה בדיוק טראומה)

זה היה באמצע מריבת בנות...סוף כיתה ד'.

וואי, מה לא היה שם?

משיכה בשיער, צביטות, נשיכות,דגדוגים, שפיכת סוכר...XD

נפתח לי הראש מזה ועד היום יש לי צלקת.

היום אנחנו לא מפסיקים לצחוק על זה.

האמת היא שזו לא כזה טראומה, אבל מגניב לספר את זה 

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.