אופן ההכנה: מקמחים את חלקי העוף ומשחימים אותם בשמן זית בסיר בינוני. לא משחימים את כל החלקים בבת אחת כדי לא לקרר את השמן. את הנתחים המושחמים שומרים בצד.
מכניסים לסיר את הסלרי, הגזר והבצל ומטגנים תוך ערבוב עד שהבצל נעשה שקוף. מוסיפים את הרוזמרין, גרגרי הכוסברה ואת נתחי העוף השחומים. ממליחים ומפלפלים. מערבבים ומוסיפים הבירה. בעזרת כף עץ משפשפים את קרקעית הסיר ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש ומבשלים חצי שעה בסיר מכוסה. מורידים את המכסה, מגבירים את הלהבה ומבשלים עד שהרוטב מסמיך.
אבל אפשר גם על הפלטה, כמובן שצריך לשים מספיק זמן כדי שיתחמם
ובאופן כללי - כשאני רוצה לחמם משהו בכלי פתוח על הפלטה, אני מכינה מראש נייר סופג חתוך, מכסה איתו את הכלי, מעל שמה מגבת נקייה, ומעל את הכיסוי הרגיל של הפלטה, באופן כזה מתאפשר לאדים לצאת, אבל הכלי עדין מכוסה ולכן מתחמם טוב.
וגם מקפלת אותו כך שהוא קצת יותר גדול ממידות הכלי שאני מכסה.
ואת האמת, במחשבה שנייה, אולי על הפלטה לא כדאי לחמם את התבשיל הנ"ל בכלי פתוח מהסיבה שבאמת יש לו די הרבה רוטב, והשיטה הזאת עם הנייר הסופג מתאימה יותר לדברים יבשים (שניצלים, בורקסים וכו')
סבבה, אז ננסה להשאיר תנור כפלטה.... יישר כח!!!פלפלתי
החלטתי לנסות מתכון מקורי של עוף ואם הוא יצליח אוכל להשתמש בו בעוד מספר שבועות בארוע משפחתי קטן.
מאדים חצי בצל. משרים ירכיים של עוף ב1/2 כוס סילאן+פפריקה+שום כתוש למי שיש (לצקת את הרוטב ולדאוג שכל פיסה תהיה מכוסה מעט). המהדרין מוסיפים כף קטשופ.
מקלפים ופורסים ת. אדמה ומניחים בתחתית התבנית.
מניחים את העופות מעל. אופים 40 דקות מכוסה. צוברים רוטב ומכסים את נתחי העוף ואופים עוד 20 דקות מגולה (לא היה לי מכסה מתאים לתבנית, אז אפיתי 40 דקות עם העור למעלה ועוד 20 דקות אחרי שהפכתי וטבלתי ברוטב.
העוף נראה יפהפה. מבחני הטעימה של תפוחי האדמה הוכיחו את עצמם (ואני מתארת לעצמי שגם העוף, לפי הריח).
חיפשתי תבניות עם מכסה, אבל היחידות שמצאתי היו בגודל של עוגה שמתאימה לטוסטר אובן. לא מתאים לעוף, כי הוא מצריך תבנית יותר גדולה. יש לי תבנית אובלית גדולה שמשמשת אותי רק כשיש אורחים, אחרת היא גדולה מדי והרוטב מתאדה.
אם תמצאי תבנית עם מכסה (אולי אובלית גבוהה אבל יותר קטנה) אשמח מאד.
הפיירקס קשה לניקוי. בעלי לא יסכים לשטוף אותו (ויתרתי על 2 תבניות פיירקס מעולות לאפיה לפני כמה שנים, כי לא היה שווה לי להחזיק אותן ולשטוף, כשיש מישהו שמוכן לשטוף, אבל רק סירי נירוסטה, סכו"ם, צלחות או תבניות נורמליות).
החרסינה שהבאת יותר מתאים, אבל יש לי פחדים מכלים שבירים. לכן, הייתי רוצה עוד תבנית כמו האובלית שיש לי שמיועדת לעוף, אבל יותר קטנה. בגודל כמו סיר פלא. וכמובן, לא מאלומיניום, או שאצטרך להגדיל את המשפחה מהר מאד, אבל זה בלתי אפשרי. מאוחר מדי...
בעלי שוטף את הכלים לקראת שבת ואחרי שבת ולכן הוא הקובע. אם אינו מוכן לתבניות פיירקס כי נשארים כתמים וגם בגלל שלא רואים מאיזה צד הכתם, אני מעדיפה לוותר בנושא מאשר לשטוף בעצמי את התבניות. אני גם מפחדת מתבניות שבירות וכבדות. מפחדת שתישברנה בכיור, בדרך לשולחן ובכלל...
ב. חלק מהדברים היו בפריזר- לדוג' קוגל אטריות היה בפריזר, גרגרי החומוס היו בפריזר ורק הפשרתי וטחנתי...
ג. אני יחסית מהירה ועושה בד"כ כמה תבשילים בו זמנית
שלושה סלטים פשוטים שמוכיחים שבריא לא חייב להיות מסhameiri13
יש מתכונים שנראים בריאים מדי, מסובכים מדי, או כאלה שמרגישים כמו “משימה” במטבח.
ויש מתכונים אחרים — כאלה שמזכירים לנו שהאוכל הכי טוב מתחיל דווקא מהדברים הפשוטים: ירקות טריים, עשבי תיבול, שמן זית איכותי, לימון, חומץ טוב, גבינה טובה וקערה אחת גדולה שמחברת הכול יחד.
שלושת הסלטים שלפניכם — טאבולה רענן, סלט עגבניות שרי ומוצרלה, וסלט צנוניות קליל — הם בדיוק מהסוג הזה: צבעוניים, מהירים, מלאי טעם, ולא דורשים טכניקות מורכבות או שעות במטבח.
הם מתאימים לארוחת ערב קלילה, לשולחן שבת, לאירוח, כתוספת לצד מנה עיקרית, או פשוט כדרך קלה להכניס יותר רעננות לצלחת.
הבריאות נמצאת בפרטים הקטנים
מה שהופך את הסלטים האלה למוצלחים הוא לא רק הטעם — אלא השילוב החכם של המרכיבים.
הבורגול שבטאבולה מוסיף תחושת שובע ונפח נעים לסלט, בלי להפוך אותו לכבד. יחד עם פטרוזיליה, נענע, עגבניות, מלפפון, בצל ירוק, לימון ושמן זית — מתקבל סלט שמרגיש חי, רענן ומלא תנועה.
עגבניות השרי מביאות מתיקות טבעית, צבע וחמיצות עדינה. כשהן נפגשות עם מוצרלה איכותית, בזיליקום, שמן זית וחומץ בלסמי — נוצר סלט פשוט מאוד, אבל כזה שמרגיש כמו מנה של בית קפה טוב.
והצנוניות? הן אולי קטנות, אבל יש להן אופי. יחד עם מלפפונים, בצל סגול, שמיר, נענע ובצל ירוק, הן יוצרות סלט פריך, חד, רענן ומעורר תיאבון.
למה דווקא הסלטים האלה כל כך מוצלחים?
כי הם עובדים על כמה שכבות יחד:
הם צבעוניים — והעיניים אוכלות עוד לפני הביס הראשון. הם פריכים — ולכן נותנים תחושה של טריות אמיתית. הם מתובלים בעדינות — בלי להטביע את הירקות ברטבים כבדים. הם קלים להכנה — בעיקר חיתוך, ערבוב ותיבול. והם גמישים — אפשר להתאים אותם לפי מה שיש בבית.
אין כאן צורך בבישול מורכב, בתנור, בסירים או בשלבים ארוכים. ברוב המקרים, כל מה שצריך הוא קרש חיתוך, סכין טובה, קערה, וכמה דקות של עבודה.
וזה בדיוק היופי: אוכל בריא לא חייב להיראות כמו פרויקט. לפעמים הוא פשוט צריך להיות זמין, טעים וצבעוני מספיק כדי שנרצה לחזור אליו שוב.
המרכיבים שעושים את ההבדל
פטרוזיליה, נענע, בזיליקום, שמיר ובצל ירוק הם לא רק “קישוט”. הם אלה שנותנים לסלט חיים. הם מוסיפים ריח, עומק, רעננות וטעם שמרגיש נקי יותר.
שמן הזית מחבר את הכול יחד ומוסיף מרקם עשיר.
הלימון, החומץ או הבלסמי נותנים חמצמצות שמרימה את הירקות. המלח והפלפל מאזנים.
סלט לבנוני קלאסי על בסיס בורגול, ירקות קצוצים דק, הרבה עשבי תיבול, לימון ושמן זית. זה סלט קליל אבל משביע, רענן מאוד, ומתאים במיוחד למי שאוהב טעמים חמוצים־ירוקים.
היתרון הגדול שלו הוא האיזון: הבורגול נותן גוף, הירקות נותנים רעננות, והלימון יחד עם עשבי התיבול נותנים את האופי.
זה סלט שיכול לעמוד בפני עצמו כארוחה קלה, או להשתלב נהדר לצד דגים, עוף, קציצות, פשטידות או מנות שבתיות.
2. סלט עגבניות שרי ומוצרלה
זה אחד הסלטים שמוכיחים שלא צריך הרבה מרכיבים כדי ליצור משהו טעים באמת.
עגבניות שרי מתוקות, מוצרלה טובה, שמן זית, בלסמי, בזיליקום, מלח ופלפל — וזה כמעט הכול.
הסוד כאן הוא איכות חומרי הגלם. כשהעגבניות טריות ומתוקות, הגבינה טובה והשמן איכותי, אין צורך להעמיס. הסלט הזה אלגנטי, פשוט, מהיר ומתאים מאוד לאירוח או לארוחה חלבית קלילה.
3. סלט צנוניות קל וטעים
סלט פריך, חד ורענן, שמתאים במיוחד למי שאוהב טעמים נקיים.
זה סלט שמתאים כתוספת מרעננת לארוחה כבדה יותר, או כמנה קלילה בפני עצמה. אפשר גם להגיש אותו על מצע של יוגורט יווני, למי שרוצה להפוך אותו למנה חלבית עשירה יותר.
היתרון הגדול: אפשר להכין בלי להסתבך
אחד הדברים היפים בשלושת המתכונים האלה הוא שהם לא דורשים מיומנות מיוחדת.
אין כאן שלבים מורכבים. אין צורך בציוד מיוחד. אין צורך לעמוד זמן רב במטבח.
שוטפים. קוצצים. מערבבים. מתבלים. מגישים.
ובמקרים מסוימים, אפילו עדיף לתת לסלט לנוח כמה דקות או כמה שעות, כדי שהטעמים יתחברו טוב יותר.
זו בדיוק הסיבה שסלטים כאלה יכולים להפוך להרגל. לא כי הם “בריאים” על הנייר, אלא כי באמת קל להכין אותם שוב ושוב.
תקציר המתכונים
סלט טאבולה מקורי — בורגול מושרה עם עגבניות, מלפפונים, פטרוזיליה, כוסברה או נענע, בצל ירוק, בצל סגול, לימון, שמן זית ולימון כבוש. סלט רענן, משביע וקליל.