בס"ד ובהשתדלותי
אבל היום חלפה בי המחשבה ש....
אני לא באמת אוכל להגיע לרמה הרוחנית שתאפשר את הקמת ביהמ"ק ה-3.... כאילו זה גדול עלי.... אולי אפילו לא כ"כ מעניין אותי... אולי אני שקועה יותר מדי בהבלי העולם הזה, והאתגר הרוחני מפחיד אותי....
אולי בניסיון לנחם את עצמי, עברה בי המחשבה שבכל זאת הקב"ה רוצה שאצליח להתמודד.... >.>
גורמים לנו לשים לב שעברו 20 אביבים... גם זה משהו
כשראיתי את התמונה של השלט לבית המקדש זה עשה לי משהו, לא הרבה.
כמשהו פיזי וממשי, צריך להסתכל בצורה פנימית- רצון לגאולה- זה רצון לעבודת ה' שלמה, לקרבת אלוקים ממש, למלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים!! לאמונה שמתפשטת בכל העולם, עולם שכולו טוב לגמרי... כשעם ישראל הוא אור לגויים, אין מלחמות, מאבקים, בלבולים, הכל פשוט וברור, מלכות ה' גלויה!!
לזה צריך לצפות ולקוות והבניין הפיזי של בית המקדש הוא ממילאחלק וביטוי במהלך העצום הזה של גאולה...
והגאולה מתרחשת גם עכשיו ברגעים מיוחדים של אור- בתפילה מיוחדת, לימוד מיוחד כו'....
הכל זה עניין של הסתכלות ופרשנות....
שנזכה להיות במודעות של גאולה, ולהתפפלל ולהתחנן לזה, ולפעול במעשינו לקרבה!!
מה שזכור לי שאומרים על זה , פשוט לדמיין איך החיים שלנו היו נראים אחרי שיבוא המשיח ויבנה המקדש וכמובן ללמוד טיפה את הנושא
ז"א לראות כמה קשה וחרב וחשוך היום ,
וכמה קל ובנו ומואר וטוב יהיה בביאת הגואל
בעזרת ה' יתברך!
אפשר לעורר את הרגשות האלו בכל מיני דרכים:
-להשתמש בכוח הדמיון ולדמיין גאולה... איך שאתה מתחבר ומבין את זה...
-להתפלל על זה!! גם במילים שלך....ה' בבקשה תן לי רצון וכיסופים לגאולה!! וגם לנסות בתפילה הכתובה להרגיש ולהתחבר למילים- יש כ"כ הרבה אזכורים בכל תפילה אפשרית על גאולה- לאורך כל התפילה...ובברכות -ברכת המזון, על המחיה וכו'... לנסות להתבונן טיפה, זה לוקח רק כמה שניות יותר מאשר למלמל....
-ללמוד על גאולה, בעניין הזה חב"ד מאד מעוררים אותי, הם כל הזמן מדברים וחושבים גאולה, וזה מאד משפיע...
-להזכר בחוויות רוחניות נדירות, רגעים של הארה כאלו, בזמנים מיוחדים- כמו קבלת שבת, לילות חגים: שבועות, ליל הסדר וכו'.. הופעה של הרב חזיזה!! ה' ישמרהו ויחיהו!! אחרי שחווים עונג רוחני במלוא העוצמה, אי אפשר שלא להתגעגע לזה... הנשמה פשוט נהנת מזה כ"כ, וזה לא משתווה לשום עונג גשמי כלשהו, כשחווים התעלות כזו, זה בחינת גאולה, מעין עולם הבא..... לשם השאיפה... (לי אישית מבאס אח"כ לחזור לשגרה הפשוטה, אבל שם העבודה.....)
- ללכת למקומות קדושים -כותל, קברי צדיקים וכו'... כשמגיעים לשם כמעט ולא צריך להתאמץ לפתוח את הלב, הוא פשוט נפתח ומוסרים המסכים... ואפשר להתחבר לגמרי.... בשנה האחרונה ב"ה הלכתי הרבה וזה קידם אותי מאד...
-וגם לדעתי בעניין הגעגוע למה שאני לא מכיר, אז א'- אנחנו כן מכירים מעין חוויות דומות...
ב'- אני חושבת שכל אדם שמחכה למצוא את אהבת החיים שלו, יודע מה זה להתגעגע למשהו לא ממש מוכר, ללא נודע שבהכרח טוב, לדבר הטוב הזה שאני לא ממש יודע מה הוא...והצפייה לגאולה פרטית כזו, ממש מקבילה ומאפשרת להתחזק בצפייה לגאולה כללית...
השוטר שמונע ממך לעלות עם משור להר הבית ולנסר את המבנים העתיקים שם כדי להעביר אותם למכה (אם אפשר במרכז תל אביב ובבית אל, למה לא בהר הבית?) הוא שוטר ישראלי.
שהגענו למדרגה כזאת שאפילו הפריצים הגויים שלנו הם יהודים? 
סה"כ אכן מדובר במבנים הסטוריים וחשובים, ואין כל סיבה לקומם את כל העולם עלינו בשביל לבנות את בית המקדש
פשוט לקחת אותם על משאית בחלקים ולהעביר למכה)
עשוים להיות גם, בין השאר, געגועים לבית מקדש.
סליחה על הפרשנות הנועזת משהו.
אני נזכרת בשיעור ששמעתי של הר"ג חיים שטיינר שליט"א,
זה נראה לי היה על יום ירושלים (לא זוכרת כבר..)
הוא ניסה ממש לצייר בפנינו איך ייראו ימות המשיח- לדוגמא, התחבורה בי-ם פשוט לא תעבוד כי כשעולים מליוני אנשים לי-ם אין מקום לכבישים/מכוניות... החניה של אלו שבאים מרחוק תגיע עד מוצא, והוא אמר שבטח ישתמשו ברכבלים כדי להסיע אנשים מהחניה לאיזור התור לקורבנות....
הוא פשוט עמד וכביכול סיפר כאילו זה סיפור עורגה מהזיכרונות הרחוקים... ישבנו שם כולנו עם פה פעור ועם חיוך כוסף... אז באמת התחלתי קצת לגעת בשורש הזה שחבוי בכולנו כמו שנאמר כאן... כאילו נגיעה קטנה..
היה שיעור מאלף
שתי נקודות לראשי תיבות שלא מתחילות ב"תהא שנת"
בכל זאת נותרו רק 12 שנה לזה.
לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת
והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה
וביקשת בלי "תהא שנת":
תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת
תפילה, שירה, פתיחות זולת
תקופה של פרנסה זמינה
מהשנה של הבחירות הקודמות
תאכלו שוקולד פלוס זנגביל
תנין שבולע פטריה זוהרת
תוכי שאוכל פסטה זולה
אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה
אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם
איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ
אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?
אשמח לכל מידע או סיפור מקרה
בשורות טובות ושמחות
רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.
ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
ארץ השוקולדאחרונהזה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי
