אני הרבה פעמים עושה לעצמי תרגילי "לשים לב"

יש כזה התניה במוח כשעייפים ואין כוח- לזלוג למחשב...

אז אני מנסה להכניס בטיפה חשיבה- עוד דברים

למשל- הידעתם? ממש כיף לשבת על הספה!

אם מצאתם בספריה ספר טוב (לא היה במזלי כגון זה בזמן האחרון...) אז נהדר לקרוא קצת

המסרגות שליד הספה- כן... הם שלך- תעשי איתם משו?

וכיוצא בזה

יש משו בפורום שאין במקום אחר- האפשרות לפתוח כל נושא לדיון, ולהחליף דעות עם אנשים אחרים

(בטלפון לחברה- יש רק 2 דעות, ובאמת נתחיל לחפור על נושאים אם אפשר לדבר על מתכונים לעוגות?!)

ואחרי 22 דקות היא מספרת לנו שהיא יכולה להיות גם בעד..

כאילו לצדיקה 2 דעות ולחברה אין דעה כלל

מצטערת..כל הזמן יש פעילות ולא חסר..אני יודעת מה אני עושה ואיך אני משלבת את זה בחיים ולא החיים משתלבים בזה..אני גם לפעמים מכורה! ומגזימה עם הזמן שלי פה. אבל באמת ההרגשה היא שזה עולמם של כמה חבר'ה פה..?

בתנאי שאתה מחשיב את הזמן שאני מבלה פה בתור ביזבוז...

תגיד,כשאתה אוכל זה גם בזבוז זמן בשבילך??

כשאתה ישן?

יודע כמה שעות אתה מבזבז על זה?

כמעט חצי מהחיים שלך אתה ישן. לא חבל? אל תלך לישון בכלל. תנצל את הזמן!

מה משותף לכל הדברים האלו? שהם צורך. אם אתה תוותר עליהם בטענה שזה ביזבוז זמן,אתה לא תצליח לנצל את הזמן שלך על הדברים החשובים באמת.

אותו דבר כאן בפורום. יש אנשים שזה ביזבוז זמן בשבילהם,להיכנס,ובאמת,שלא יכנסו אם זה ככה.

אני לא רואה את זה ככה. אני רואה את זה בתור דבר נחוץ.

תראה,רובינו כאן לומדים כל היום,עסוקים בטרדות של העולם הגדול, הפורום בשבילי הוא זמן "לתדלק"

זה זמן להחליף כוחות. זה זמן להתאוורר. זה כמה שעות ביום שנותנות לי כוח ללמוד/לעבוד או כל דבר אחר. אתה מבין? חברות שלי גם עסוקות כמוני. לא תמיד יש לי זמן לעשות איתם את מה שאני רוצה ואוהבת. אז אני מחליפה את זה פה בפורום. אני מקבלת כוחות מכאן.

זה בדיוק כמו מכונית. אתה יכול ליסוע ליסוע להגיע לסוף הדרך בשארית כוחותיך ואז לשבוק חיים סופית. ואתה יכול לבחור לעשות הפסקות, לרענן את עצמך ולהגיע לסוף הדרך במצב טוב.

זה זמן נצרך בשבילי.

ואת מה שכתבתי כאן לא אני המצאתי. ואני לא באה לתרץ לך תירוצים. אתה מוזמן לשאול כל פסיכולוג או אפילו כל אחד שקצת מבין והוא יאמר לך שזה ככה. חייבים לעצור. אי אפשר כל הזמן לעבוד. חייבים לעשות הפסקה!

אז תראה,יכול להיות שאתה פורק את היום שלך במקומות אחרים. וזה בסדר גמור.  כל אחד והמקום שלו. אבל בבקשה,אל תטיף לנו מוסר על זה שהפורום כאן הוא התחנת דלק שלנו.

האמת? קצת נמאס. כל שבוע מישהו מחליט שהוא "גילה את האור" ובא לספר לנו כמה אנחנו מסכנים..

והכי אבסורד? שיש כאלו שמסכימים איתו.

אם אתם חושבים שהפורום הוא ביזבוז זמן בשבילכם,מה אתם עושים פה? תפסיקו לתת לעצמכם תירוצים ופשוט תפסיקו להיות פה.

אבל אם אתם כבר פה,בבקשה,תהיו שלמים עם מה שאתם עושים.

סליחה שכתבתי כ''כ בבוטות. לא התכוונתי לפגוע/להעליב בשום צורה. רק להבהיר את דעתי.

מנעלים. עזרה,מישהו?

ויעלת חן- מומלץ ורצוי לציין בכרטיס אישי. לא חייבים את כל הפרטים,אבל בן/בת נראה לי משהו בסיסי.

כי בהודעה הנ"ל^^ היא התנסחה בלשון זכר,

ואילו בהודעות קודמות כאישה..

ומה אני באה להפיק בזמן הזה. ולפעמים זה מוסיף ולעיתים אף הרבה..תודה על האיזון בדברייך זה גם חשוב..

צודקת!! סליחה ומחילה אם פגעתי \השמצתי משהו..

זה באמת לא יפה להיות שותף במשהו שאתה רק מוציא לפעמים דיבתו..מסכימה!!

זה לא בזבוז זמן כשיודעים גם ללכת לישון כשצריך או קצת אחרי שצריך!

חוץ מזה באמת שמי שרואה את המקום כאן כבזבוז שלא יהיה כאן חבל עליו!!זה לא בריא לו!!

יקירתי, 
אם לא רוצה להיות בפורום - לכי, ביי.
נעלבת?
כי אני כן נעלבת כשכותבים לי כאילו אני ילדה אבודה שצריכה לפגוש מסיונרית שתגיד לי כמה החיים טובים אם רק אבחר בדרך השניה...
אנחנו אנשים בוגרים כאן, סביר להניח שבשביל אף אחד בשבילנו הפורום לא מהווה מקום בילוי מרכזי אלא יותר משהו שעושים תוך כדי דברים, כמו ללמוד או לבשל או אפילו, רחמנא ליצלן, לראות סרט במחשב (בזבוז זמן, כן כן).

כמו שכתבתי בפורום השני - 
יש אנשים שיש להם תכונה כזאת, שהם פשוט יודעים לכלות את הזמן, למרוח אותו, לבזבז אותו. סביר להניח שאם זה לא יהיה בפורום, זה יהיה במקומות אחרים או על דברים אחרים, ולא משנה אם ראויים יותר או פחות.
כמו בכל תחום אחר בחיים, בסה"כ צריך להקפיד על דבר אחד ויחיד, והוא מינון. 
את מרגישה שאת לא יכולה לשלוט על כמה זמן את נמצאת בו? אז טוב עשית שהלכת. אבל אני די בטוחה שרוב החבר'ה פה לא ככה, אז אני חושב שההטפה הזאת הייתה קצת מיותרת, אפילו שאת בטח תתעקשי שלא הטפת כלום לאף אחד...

ואגב... אני דווקא מאלה שפחות כותבים בשרשורים הארוכים האלה שקשה להבין מה התכלית שלהם. אני בעיקר מסתכלת על האורך שלהם ועל טווח השעות ושואלת את עצמי מה לעזאזל, אבל מכאן ועד לכתוב הודעה בפורום עצמו [ועוד לשלוח הודעה אישית!! לי!!! אני מכירה אותך???] שהפורום הוא בזבוז זמן ואנשים, לכו הביתה ותעשו דברים "חשובים" יש מרחק גדול.
וסליחה שאני אומרת את זה ככה, אבל זו גם קצת חוצפה.

אני בטוחה שהתכוונת לטוב, אבל לי זה לא בא כל כך בטוב, מצטערת.
ומנהלים, שמתי לב שאנשים פה מבקשים סליחה על כל מילה שניה בערך, אז אם אתם חושבים שמשהו פה מעליב אתם יכולים לערוך, כדי שחלילה לא יצא שפגעתי סתם במישהו, כי אני לא מאמינה שהיא באמת לא נכנסת לפה יותר.

יום טוב, מי ייתן ונדע לנצל את הזמן בתבונה.

מה זה המסיון הזה? לשלוח הודעה פרטית לכולם? לכתוב נשמה לבן שאת לא מכירה בכלל?

אני ילד גדול ואני אעשה מה שאני רוצה!

אני מתלבט... <צ>

אז יש מצב שאני לא בוגר. אבל לגבי הגיל אין התלבטות!

סתם אחי, אתה מלך 

חשבתי שאני מיוחד... 

<צ>

כדי לחשוב בעצמם מה טוב להם ומה לא, ולא רציתי שיפתח על זה דיון, זה דיי מיותר מבחינתי....

אבל אני חושב שאדם שקורא את זה מרגיש מעט מותקף, 

ועל כן הוא מרגיש צורך להסביר את עמדתו ועל ידי זה לגונן עליה.

ולכן אני לא נעלתי,

בכל מקרה, השרשור והדיון מתאימים לפורום צמ"ע יותר מאשר לפורום לנ"ו.

"יש עניין שהכל יתהפך לטובה" (ר' נחמן מברסלב)

למרות שנעלת את זה, כנראה לא התכוונת למצב הנ"ל, הקב"ה סובב כדי זה יצא ככה.

(יצאתי ידי חובת המשפט היומי, לא? )

את תמיד צודקת... אוף... 

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

באמת תופעה ייחודית

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה