גם השפה הערבית דומה מאוד לעברית

[לא פלא, שלושתם פותחו באותו אזור ובאותו זמן, פחות או יותר]

לדוגמא בגופים:

אני (בעברית)-אנֵא (בערבית)

אתה-אֵנְתֵ

את-אֵנְת

אנחנו-נוּחְנֵה

הם-הוּם

לדוגמה:

אני, אנוכי, באכדית: אַנְכּוּ.

מתוך האנציקלופדיה העברית בערך "שמיות, לשונות":

עברית    אוגריתית    ארמית       אכדית        ערבית

 מֶלֶךְ        מַלְכֻּ          מַלְכָּא      malkum        מַלִכֻּן (מַלִכּ)

  בֵּן            בּן         (בַּר, בִּר)     binum         אִבְּנֻן (אִבְּן)

*השפות השמיות משותפות באוצר מילים, דקדוק, שורשים, משקלים ובניינים.

יש דברים משותפים לכל משפחת שפות.

דוגמה למשפחת שפות: שפות הודו-אירופיות (אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית ועוד.)

מוזמנת לקרוא על כך.

(יש באנציקלופדיה העברית ובטוח גם ברשת, כמו כל דבר )

עברית

ארמית

אמלטית (מלטה - אי באמצע היום התיכון. שפת הממשל היא אנגלית, והלשון המדוברת היא מלטית - שפה שמית והיחידה שכתובה באותיות לטיניות.)

יותר בהיר וקל להבנה..

ותודה

עוד דברים משותפים בין הלשונות השמיות:

משפטים שמניים, מין הפוך במספרים, אותיות גרוניות, סמיכות. (ייתכן שיש עוד.)

אתם יודעים מי בעיקר חקר את השפות השמיות?

בלשנים יהודים בימי הביניים.

מדוע?

כי הם הכירו את העברית, הארמית והערבית וראו את הקשר ביניהן 

גוף שלישי- הוא - הוא (ללא שינוי). "ההוא" פירושו "פלוני", "אותו אחד" וכדומה.

דוגמאות לגוף שלישי:

בבלי פסחים קי עמוד ב: "אמר ליה: גברא קטילא הוא דאזיל"

דוגמא ל"ההוא":

בבא מציעא כח עמוד ב: "ההוא בר רומאה..."

לגבי גוף שני, מה שכתבת נכון לגבי הארמית המופיעה בתלמוד הבבלי, אבל בארמית התנ"כית והארץ ישראלית (של התלמוד הירושלמי) "אתה" הוא "אַנְתְּ".

לדוגמא: "אנת הוא מלכא מלכך מלכיא" בפיוט הידוע "יא ריבון עלם", וכן "אנת מלכא, רעיונך על משכבך" בדניאל ב, וכן בירושלמי עירובין כד עמוד א': "אנא פלוני בר פלוני מקדש אותך אנת פלונית בת פלוני". (יש לשים לב שהמשפט מעורב מארמית ועברית יחד. אופייני לתלמוד הירושלמי)

ותודה למחשב הנאמן שלי על הסיוע במקורות!

כי ההטיות שם שונות בהרבה פנים.

ארמית קדומה

ארמית רשמית-ממלכתית (הארמית המקראית)

ארמית בינונית (הארמית התלמודית)

ארמית מאוחרת

ארמית כיום.

*מטבע הדברים, שפה מתפתחת ומשתנה.

לגבי אנת , אני מדבר פה רק על ארמית תלמודית שהיא הכי שימושית

נ.ב. לכתר תודה רב על ההעשרה הוספת נופך חשוב ומעניין לכל הנושא הזה 

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.