כגון מוזיקה של חתונות וזה..אנחנו שומעים מוזיקה לא חסידית אבל משמעותית ושקטה.

לק"י

וזאת הזדמנות לפתח את החוש המוזיקלי שלנו (ז"א לשיר בעצמינו!)...

מה הכי מומלץ?

איזה עצוב שבית המקדש נחרב!!!

(תראה איך אני חורגת מהעקרונות שלי בשביל חיוך)

לא הולך להופעות... ומשתדל להמעיט בכמות המוזיקה  [לא הולך עם אוזניות בימים הללו].

אבל חייב לשמוע קצת.. הנשמה דורשת.. 

מקווה שה' יסלח לי.

או לפחות הרמ"א..

אני מאוווווד אוהבת לשמוע מוזיקה, ודווקא עכשיו בתקופת הבחינות זה נצרך יותר!

אבל בכ"ז אני לא שומעת... שמעתי יום אחד בלופים את ענווים הווקאלי... (הרי יש שמקלים...)

בשורות טובות לכל עמ"י ואולי בעוד רגע המשיח מגיע ונוכל לשמוע את השירים הכי שמחים והכי מקפצים שיש!!!!!

אבל כבר עכשיו נהייה לי חם!! מה נעשה מחר? :'(

|פסימית|

אני מבטיחה לך שאין לי כל קשר למערכת האקלים הישראלית... ניסיתי!!

אם נדבר קר, יהיה קר!

הנה:

ארטיק..

כבר מרגיש יותר טוב, לא?

פולנים!!

כנראה צריך משהו יותר קר...(קיים?)

אבל אניתמיד חוטפת צינון כשמגיעים גלי חום...(ולא זה לא קשור למזגנים כי גם שהייתי בדירה בלי מזגן זה קרה...)

אמנם זה לא קשור למצב האקלים המזעזע,אבל בכל זאת משו נחמד. .


ש.למה תימנים אף פעם לא טועים?



ת.כי על טעויות צריך לשלם!!

גזענים!!

ברור... |יאמי|

אבל עכשיו ננסה לשנות בעזרת התודעה את הטמפרטורה, טוב?

כבר לפתח מזגן שנמצא בפלאפון.

לכולם יש פלא', נכון? (אל תענו לי חסרי פלאפונים!)

אז רק צריך איזה אפליקציה לא מסובכת שמהווה מזגן והכל יבוא על מקומו בשלום...

כבר אמרתי שאני בעד להקים עמותה- חורף על כל השנה..

נמאס מהחום!

רוצים גשם, קור ואפילו שלג לאורך כל השנה..

|דרומית שמבינה איך מתמודדים עם חום|

ממילא אף פעם לא התחברתי למוזיקה שמחה ועליזה...

לכן..

עסקים כרגיל...

אצלינו נוהגים ששומעים מוזיקה שעוזרת לכיסופים והתקרבות לה'...

השרשור נקרא "לאור הכבדות... " מחכים לכם

וגם מוזיקה ווקאלית אני משתדל להפחית.

ב"ה זה אפשרי

לא שומעת, אבל אם כבר הרדיו פועל ויש שיר, לא ממש מתאמצת לכבות... 

אבל יש מספיק אנשים סביבי שיעשו את זה 

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

מה שלא הורג אותך - מחשל אותך.

מה שהורג אותך - מחשל את אמא שלך.

מה שהורג את אמא שלך - נותן לך שבוע "מיוחדת"...

נ.ב. הומור שחור זה מנגנון הישרדות אנושי.

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

מסופר כי לאחר מאסרו המפורסם בשנת תרפ"ז (שלזכרו נקבע חג הגאולה יב-יג תמוז), שאלו את הרבי הריי"ץ לתחושתו לאחר כל מסכת הייסורים שעברו עליו, והשיב:

"אם יציע לי מישהו למכור לי במיליארד, רגע אחד של ייסורים בעתיד – לא אקנה. ואם ירצה מישהו לקנות אצלי עבור מיליארד, רגע מייסוריי בעבר – לא אמכור".

אני חושבת שהקשיים הפכו אותי לאישה טובה יותר, עם יותר איכפתיות ותשומת לב לאחרים ולקשיים שלהם.

אבל, אני חייבת לציין שהקשיים שלי לא היו קשים כמו שהיו יכולים להיות בנסיבות אחרות, והייתי עם הרבה תמיכה מסביב.

גם בעבר,ברור

גם הנוכחיים.