חברה שלי קנתה פעם חולצה כזו ב70..

ורוב המקומות חולצות +הדפס עולה משהו בסביבות 45-50 (אזור המרכז- וזה מינימום)

ככה שנראלי שזה בסדר גמור

בהצלחה!

http://www.adiv.biz/

נראה לי שזה יעלה זול יותר מ39 ש"ח ויעמוד בתקציב שלך..

לעבוד עם אדיב, בגדול הם נוחים. (חוץ מזה שקצת מפחיד להגיע לשם)

גלופה אחורית בדר"כ עולה בסביבות 80 ש"ח

וסמל מקדימה 40 ש"ח

(מחירים פחות או יותר, אם זה סמל שכבר יש להם אז הם טיפל'ה גמישים במחיר).

וכל חולצה עולה בסביבות ה25 ש"ח(נראה לי זה אני כבר לא זוכרת במדויק).

(קפוצונים מגיע למחירים של 45 אבל לא נראה לי בא לך לענות אותם בחום הזה )

ועבדו ביחד- למה שלא תעשה גלופה אחת?

ואם לא- יש אפשרות להוציא תמונה על דף מיוחד במדפסת ביתית- ולגהץ אותה או משהו בסגנון- על החולצה. זה יכול להיות פתרון טוב, אבל אין לי מושג איך עושים את זה בדיוק, בפועל. צריך לשאול בחנויות צילום עם בעלים נחמדים שיסכימו לעזור..

פעם באמנות חברות שלי עשו משהו דומה- לקחו ציור של אמנית מפורסמת שהודפס על דף פשוט (זה היה בשחור לבן), הצמידו אותו לבד כשפניו לבד ומרחו על זה טינר, והוא העביר את הציור לבד. זוכרת שזה יצא די טוב. אפשר לנסות על חולצה אחת. טינר זה חומר כמו טרמפנטין, אאל"ט.

ואפשר לעשות משהו כייפי אחר על החולצה- עם הילד עצמו- לקנות 3-4 צבעי בד ולצייר על החולצה:

אם יודעים לצייר- אפשר בתכנון מוקדם לצייר ציור שלם ודי מדויק וממש לצבוע אותו, לכתוב משהו

אם לא ממש בקטע של הציור- ציור חופשי. זה ממש כייפי ומהנה, ולא חייבים שיצא יפה.. זה היתרון

כי יצאתי מנקודת הנחה שהסבירות שהחולצה תזכה לשימוש רב יותר בעתיד תגדל, אם על החולצה יהיה צילום אישי של כל ילד. חשבתי על שילוב של תמונה אישית ותמונה קבוצתית בכל חולצה. זה אמור לייקר בצורה משמעותית?

הקבוצתית והאישית לתמונה אחת, ואז יש סיכוי שזה יהיה יותר זול (במקום שבו על כל תמונה נוספת מוסיפים כסף).

למרות שיש חנויות שמדפיסים בהן- שזה לא משנה כמה תמונות אתה שם- זה עולה אותו דבר.

זה נראה לי אדיר!!

ככה- תמצא מקום הכי זול שאתה יכול לעשות חולצה עם גלופה

תעשה רק סמל קדמי של משו קבוצתי לכולם (זה גם יוזיל?)

אחרי זה- אתה לא מביא להם חולצה גמורה- תלבשו

אתה מביא להם את החולצות- וצבעי בד!! (בחנויות יצירה- ליד הלורדים והטושים יש גם לורדים לבד. צבעים יפים. לא רעיל. לא יקר מידי. )

הם יושבים לצייר- כל אחד על גב החולצה שלו -הנה לך הקטע האישי לכל ילד במזכרת

(במקום- הנה תצלום שלך (כאילו ה אני לא יודע איך אני נראה?! ועוד על הגב!) - הנה ציור שלך= שעשית)

רק צריך לעשות לכל חולצה גמורה- גיהוץ מהיר- כדי לקבע את הצבע (אני בטוחה שתתארגן על זה)

ותמונה קבוצתית- צ'יזזזזז

לגבי מזכרות של "הנה ציירנו לבד"

יש לי עדיין את הצלחת שציירתי בסוף גן טרום חובה. אהובה עלי ביותר.

(יש לי גם את החולצה עם הדפס של אריה שיש לי מזכרת מגן חיות כשהייתי באותו גיל בערך... מזכרת אהובה אך לא שימושית...)

חשוב לי שזה יהיה שימושי, שיהיה מזכרת כמשמעו.

רצה תגיד לי..מחזיקי מפתחות זה גם רעיון..

מחזיקי מפתחות לא שייך, כי אלה ילדים מחינוך מיוחד, והם לא מסתובבים עם מפתחות של הבית...

אם לא ילך עם החולצות אשקול אותם.

זה רעיון שנשמע מתאים?

מצאתי כאן דברים  נחמדים:

קלמר מעוטר: http://www.amosisrael.co.il/Site/he/pages/inPage.asp?catID=6&subID=37&sub2ID=45&sub3ID=45&docID=200

כובע מעוטר אישי: http://www.amosisrael.co.il/Site/he/pages/inPage.asp?catID=6&subID=37&sub2ID=590&sub3ID=590&docID=9216

מיני אלבום: http://www.amosisrael.co.il/Site/he/pages/inPage.asp?catID=6&subID=37&sub2ID=45&sub3ID=45&docID=9070

עבודות יצירה הם עושים מספיק...

הגעתי איתם להסכם של 30 שקל לחולצה.

אבל כרגע אני בדילמה, בהתחלה חשבתי על שילוב של תמונה אישית ותמונה קבוצתית,

אבל הוא אמר לי שזה לא שייך ולא יצא יפה. ההתלבטות כרגע היא, האם ללכת על התמונה האישית,

דהיינו שכל ילד יקבל חולצה עם התמונה שלו ושלי ושל הבת שירות. או שכולם יקבלו את אותה חולצה

עם תמונה של כל הקבוצה? דעות?

שייזכרו בביחד שלכם

תמונה משפחתית: הוא- המתנדב, היא- הבתשירות, והילד- מהקבוצה

לא נראה טוב.....

גם לדעתי יהיה זול יותר להדפיס תמונה אחידה לכולם

וגם חיחסוך זמן על צילומים

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז