בע"ה.
(כן משה - עם כל הכבוד ל-1.8 ל' שיש לך בחניה)
עם 350,000 ק"מ, יד שלישית ומזגן מקפיא... אם אני אמצא אחת כזאת. יש לה אפילו אף יהודי.
יום שלישי בצהרים, ארנה קובוס מתקשרת. "צריך לקחת את הרכב מבית חגלה (40 ק"מ מירושלים, 5 תחנות בקו 961 - ירושלים לבית שאן), ולהביא את הרב ישראל אריאל מירושלים לכנס בבית חגלה.
הסכמתי.
לאחר בירור קצר, הסתבר שהרב ישראל לא חידש את הרישיון שלו - וממילא שאני לא יכול לנהוג (המלווה נגמר רק בט' אב..) חבר שלי לחדר הסכים לקחת על עצמו את הנסיעה, וב-4:03 יצאנו מהישיבה ל-961 של 4:15. כהרגלנו, הספקנו אותו בדיוק בזמן.הנהג היה נחמד (ושאל אותנו למה אנחנו לא עושים בפ"ת מה שעשו בלילה הזה לערבי בבני ברק, אם הנהגים הערבים מתחילים עם יהודיות). אחרי כמה תחנות ירדנו בבית חגלה. החום הכה בנו, אבל הגענו לבית חגלה בשלום כסמרטוטי זיעה. גם משהו.
בית חגלה. ברקע: הסובארו | לא עבר עיבוד באינסטגרם - זה השפעת החום על החיישן של המצלמה של הפלאפון שלי. > התמונה צולמה כאן
אני הלכתי לפתוח את השער, וישעיהו הלך לתרגל נהיגה בסובארו. מסתבר שיש לו בעיה עם הקלאצ' משהו, והמנוע נכבה אם לא מעבירים בין הרגליים מהר תו"כ זינוק בעליה, אבל כשיצאנו מיריחו למרות החום (לא עוזר לפתוח מזגן ברכה, הוא לא יעיל).
הרכב סוחב, וסוחב יפה גם את העליות - והגענו בחלק מהדרך גם ל-80 קמ"ש. החלונות פתוחים, ורק מוזיקה חסרה (בין המצרים, ושנינו דוסים - עם הפאות של שנינו אפשר להקיף את יריחו פעמיים). הנסיעה לירושלים עוברת בשלום עד למחסום של מעלה אדומים -הר הצופים אנחנו עוצרים להגיד שלום, וכשאנחנו באים להתניע (במחסום!) המנוע נכבה. לאחר עצות של בערך כל מי שהיה במחסום, הרכב רק מתדרדר לכיוון הרכב שמאחוריו. ישעיהו יצא מהרכב - הורה לרכב שמאחורינו להתגלגל עוד קצת אחורה, ואחרי בערך 4 נסיונות התנעה הסובארו שועטת קדימה כאילו כלום לא קרה.
הגענו לירושלים בהקדמה (יצאנו בחמש וקצת מיריחו. את הרב צריך לאסוף ברבע לשש), והלכנו למרכז המסחרי ברמות אשכול. תמרוני חניה (שתו"כ גונבים לנו אותה, ועוד אחת.. ועוד אחת) - בסוף מצאנו איפה לחנות, מול סניף יש במרכז המסחרי ברמות אשכול.
אגב, לא צריך (ואולי גם לא אפשרי...) לנעול את הרכב. נועלים את התיבת הילוכים לאוטו עצמו...
כידוע, אני חובב בריאות וישעיהו לא רצה לקנות משהו יותר ממני. חוץ משוקלדים שלא אפשריים כי מישהו מאיתנו בשרי (וזה לא אני..), אז הלכנו לנקטרינות וקנינו לנו כמה. זללנו, סבאנו - ועכשיו עדיין נשאר זמן. יצאנו לעבר שער יפו וגילנו שנשאר לנו יותר מדי זמן, ואני צריך להתפלל מנחה. הכנסנו את האוטו לחניה אחת שם - ולידינו חנתה בלונדינית. הרכב שלנו ארוך מכדי לחנות שם ורחב מכדי לחנות שם (כמו שאמרתי, לסובארו יש אף יהודי..), וזה נגמר בהתקפלות הדלת פנימה ויציאה שלה חזרה החוצה. לקח לנו בערך עשר דקות לצאת מהחניה כשאני מכוון וישעיהו נוהג, וכל פעם או שהמראה או שהדלת (או שניהם יחדיו...) נתקעות בקיר. מזל שלא רואים כלום על הרכב.
כמובן, שבכל רמזור בין רמות אשכול לירושלים, הסובארו לא מצליחה לבצע זינוק בעליה, וצריך לבצע שוב התנעה תו"כ שמאחורינו צופרים עלינו..
לקחנו את הרב אריאל וירדנו לירחו. היתה קפיצת הדרך -יצאנו 10 דקות לפני שהיינו צריכים היות שם, הגענו 12 דקות אחרי...
בבית חגלה עצמה אין שבילים מסודרים, וכמובן שהסובארו הוכיח יכולות עבירות שיש רק לרכב בגילו (89'...). חוץ מההגה שקצת מזייף (ובגלל זה היה קשה לצאת מהחניה), האוטו עובד חבל על הזמן. ויש לו כמובן320,000 ק"מ ויד שישית..
אגב, ערבים - אחד נסע במשאית על נת"צ; אחד נסע ב-25 קמ"ש איפה שמותר 90, אחד נוסע בזגזג כדי לעקוף (ואז נתקע בצד..).
עם מוזר. העיקר שהגענו בשלום.
וצחקן תגיד לחבר שלך שילמד
