ישב לפני חייל דוס עם כיפת צמר מסמורטטת ששקלה טון בערך פעם ראשונה שהיא נפלה עלי לא הבנתי מה נוחת לי על הבירכיים אח"כ כל פעם שהנהג עשה סיבוב הייתי צריכה להרים כיפה מסריחה וכבדה מהברכיים שלי...

יום אחד איחרתי לישיבה מעט, ועליתי על אוטובוס שנוסע רק פעמיים ביום, ולא מתאים לי בדרך כלל,

ובכן כדרכי התיישבתי בסוף מאחור, האוטובוס ריק,

אט אט עולים אנשים, או יותר נכון, אך ורק בנות סמינר, הגבר היחיד שיושב שם חוץ ממני היה הנהג, אני יושב במושב האחרון ועולות ועולות, כבר נגמרו המושבים ונשאר רק המושב שלידי פנוי (כמובן שאף אחת לא התיישבה...)

הצפיפות הלכה וגדלה ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי, בשלב מסויים רגע לפני היציאה מהשכונה החלטתי שאני חייב לרדת, גם כי זה היה ממש לא נעים, לא היה אפילו גבר אחד, (עד כמה שיכולתי לראות מבין החולצות הכחולות של בית יעקב...)

וגם משום שפשוט לא היה נעים לראות את המושב לצידי ריק כשכולן צפופות ...

טוב, האוטובוס עומד לצאת מהשכונה, אני מצלצל בפעמון ו... הפעמונים לא עובדים!!!

קמתי והתחלתי להידחק באלימות מסויימת בין אינסוף הבחורות במרוץ נגד הזמן, להגיע לנהג לפני התחנה האחרונה בשכונה, בשלב מסויים ליד הדלת האמצעית כולן התחילו לצעוק "נהג" "נהג" והדם התחיל לעלות לי לשערות (בפרצוף לא נשאר מקום...)

כולן גם חייכו וגיחכו, ואז... השבח לקל הנהג שמע, פתח הדלת... קפצתי החוצה והתעלפתי על המדרכה.

והלא מאיים בכלל...

אספר לך מה היה כשזה קרה שוב?

פשוט העפתי את כולן מהאוטובוס... ופקדתי על הנהג ליסוע ישר ליעד שלי בלי כל המסלול...

נו באמת... אני מפחד? :

בלי עין הרע..

יש לך את זה בלהצחיק!!

שנייה לפני שירדתי נקרע לי התיק ואני כזה אוסף את כל הדברים בפנים אדמדמות בססוף לא הצלחתי לאסוף הכל ואיזה בחור נחמד הביא לי את זה לאיפה שירדתי 

מסקנא : תבדקו טוב את התיק שלכם אם הוא לא נזיל לפני היציאה

בכיתה ח' בערך נסענו לטיול עם הביתספר,

ואני לא הסתפקתי בתיק סתם, אלא לקחתי תרמיל עעענק שקיבלנו מאיזה רשת,

הני ווי, תחבתי לתוכו דברים מוזרים למדי בכדי למלאות אותו, חוטי דיג וכאלה... נסענו נראה לי לאיזה פארק מים...

בכל אופן רגע לפני שהכנסתי אותו לתא מטען הוא נקרע (עולה חינם- שווה חינם...)לכל אורכו ועשרות חוטי הדיג... שנורקלים... בטריות למצלמה וכאלה התגלגלו על הכביש, טוב היה ממש לא נעים... כולם עזרו לי ונידבו שקיות כך שבסופו של דבר נסעתי עם איזה עשר שקיות נילון מרשרש מלאות בגופיות וחוטי דיג...

כזה אני... מה לשו'ת...

פעם נסעתי באוטובוס שעבר דרך מרון.

עלתה בחורה/אישה והתישבה בקדמת האוטובוס.

הנהג התחיל עם הבחורה, ואז היא אומרה לנהג "אתה יודע מאיפה אני חוזרת עכשיו? מר' שמעון. תראה איך הוא שמע לתפילה שלי, רק עכשיו סיימתי להתפלל על זיווג הגון וכבר אני פוגשת אותך"

שבע בבוקר, אוטובוס בנעירוני.. כול האנשים ההזויים שאין להם מה לעשות בבוקר ואני עליו.. פתאום אני קולטת שאחת הנשים מתחילה לספר (וכול האוטובוס דממת אלחוט, ) שחמותה הגיעה אליה יום קודם ודרשה ממנה להתגרש מהבן שלה.. ושהיא עושה לה דברים תמיד בכוונה.. והתחילה "לברך אותה" בכל ה"ברכות".. אנשים באוטובוס התחילו לעודד אותה ...

בזמן אחר, ישבתי באוטובוס והתפללתי.. פתאום מתיישב לידי בחור.. אני רואה אותו מוציא ספר קטן שכתוב בערבית והוא מתחיל לקרוא אותו..(כנראה שהתפלל) זה לא היה ממש תפילת לחש..הוא קרא את המילים בצורה שאי אפשר שלא לשמוע.. שמחתי שזה קרה לי כי התפילה של אותו היום שלי היתה נראית אחרת..

חברה שלי עלתה לאוטובוס, שמה רב-קו וזה לא עבד. מסתבר שהיא הניחה כרטיס קופת חולים. טוב, הנהג עולה על הטעות והיא מחליפה כרטיס. היא ממתינה ושוב זה לא עובד, הפעם היא הניחה כרטיס אשראי...

בסוף מכל הכרטיסים דווקא את הרב-קו היא שכחה בבית...

אישה אחת שאלה אותי אם האדם שעלה עכשיו לאוטובוס לא נראלי חשוד. "הוא לא נראה לך מחבל או משהו?"

אישה אחרת פיטפטה לה בפון לאוזני כל יושבי האוטובוס והנושא: היא מחפשת שידוך. (בת 45 בערך).

היא פירטה מה הרב הציע לה, ושהוא אמר לה שהיא חמודה ומתוקה אז בטח היא תמצא משהו בקלות.

מה שהיא רוצה זה אחד איכותי, כסף לא מעניין אותה.

שניה אח"כ- "הציעו לי אחד מגילה, מליין. אבל עזבי אותך מכסף, אני בטוחה שהמידות שלו גם בסדר..."

ומסביבי אני שומעת אנשים מספרים את המקרה לחברים שלהם בפלאפון...XD

היו לה עוד יציאות הזויות אבל לא נפרט...

כשהייתי בכיתה ח' בערך, אישה אחת הציעה לי מורה לנגינה אחרי שהבהרתי לה שכבר יש לי אחת כזו.

אחד הציע לאחותי לצאת לדייט באוטובוס 

וזה היה כשעוד הייתי קטינה..

הוא כתב לי בפתק פרטים ופלאפון.. היה קטעים...

הייתי בב"ש ערב לפני יום כיפור אצל חברה..היה שם סליחות המוניות עם מקובלים וזה..בקיצור לא ישנו בלילה.

ויום אחרי אני צריכה לעלות על אוטובוס לירושלים ולהספיק להגיע לסעודה מפסקת וזה..טוב איכשהו עליתי על אוטובוס ,וגם הייתי אחרי שבוע בשירות משמע עייפה חבל,ז.

טוב לא היה מקום כמובן ,עמדתי ובלי לחשוב פעמיים פשוט נרדמתי עם יד על אחד הכיסאות כנראה שאיזה חייל דוס קלט אותי אבל מאחורה אז הוא התחיל שעה לקרוא לי וזה..כמובן ניסה לא לגעת אז מה שנשאר זה להרים את הטון..ופתאום אני קופצת וקולטת שנרדמתי אז אני כזה מה? הוא בואי שבי פינינו לך מקום..ואני כולי מבוישת. מה זה? גם אתם עייפים..ופה ושם והוא מתעקש בואי וזה לפחות תשני בישיבה. טוב נו. השתכנעתי. ואז התחיל מסע להגיע לכיסא שהיה איזה שתי צעדים ממני, כל הרצפה מלאה חיילים ישנים ואני מנסה לפלס לי מעבר ביניהם יואו זה היה פאדיחות  אבל ממש חסד מצידם

נסעתי באוטובוס מפוצץ בחזרה מהשרות והתחלתי להירדם בעמידה (כהרגלי בקודש מידי שבוע) באיזה שלב כנראה נישעתי טיפה על הספסל שהיה מאחורי כי פתאום קיבלתי מרפק בגב מאישה "נחמדה" שאני מפריעה לה תוך כדי שהיא ממשיכה לשוחח לה בנחת בטלפון... 

תמיד שמדברים על אוטובוס אני נזכרת..

לפני כשנה רציתי לסוע לבקר את סבתי באילת וחברה הציעה לי לעצור אצלה לפני במצפה רמון, הכל היה מתוכנן שעות כרטיסים וכו' וברגע האחרון הודיעו לי מהעבודה שזה שבוע שאני חייבת להיות וכו' ואין מצב שאני לא נמצאת וזה לא בסדר..
אז ביטלתי את כל הנסיעה למועד אחר 

(האוטובוס שיצא באותו יום חמישי ממצפה רמון לאילת היה בו פיגוע )

זהו בקיצור.

אהה אבא ישתבח שמו לעד !! Miracles amazing wonders
 

אדם שסיפר לי את כל החטאים שלו

בסוף הוא אמר שאם היתה לו בת הוא היה נותן לי אותה לאישה

אחת ההזויות היתה בארץ רחוקה רחוקה... במדינה מאוד לא מפותחת. (לא בדיוק מדינה... סוג של מחוז...). 

אין שם כמעט כבישי סלולים ונסעתי לכפר מאוד מאוד נידח שיש אליו אוטובוסים על בסיס אוטובוס שמתמלא - מה שיכול לקחת גם כמה ימים... לי היה מזל וחיכיתי רק שלושה ימים... 

הכפר הזה נמצא מעבר לתהומות וואדיות כ"כ חדים ותלולים, עד שלפני אחד העיקולים, הורידו את כל הנוסעים מהאוטובוס קצת לפני, האוטובוס נסע לעיקול והתחיל לעשות שם רוורסים על שפת התהום כדי לעבור שם... 

הסיבה לכך שהורידו אותנו, לפי מה שהבנתי, היא שפעם לא היו מורידים את האנשים קודם, ואוטובוס אחד לא הסתדר כ"כ עם הרוורסים... 

בקיצור, אחרי שהאוטובוס עבר, עלינו עליו בחזרה (מתחת לעיקול היה אפשר לראות שאריות של מה שהיה פעם ג'יפ שלא שפר עליו גורלו...) ונסענו אל מחוז חפצינו הנידח. 

אחד הדברים ההזויים... 

אוטובוס ממש ממש ישן. התקרה שלו היתה ממש נמוכה וונסענו במקום שבין הבורות היה קצת אספלט... בכניסה לאוטובוס היה נראה לי מוזר שאנשים מחזיקים כריות... כשהתחילה הנסיעה, שמתי לב שהם מחזיקים אותן מעל הראש...

בהודו לא הייתי... (הייתי בדלהי רק שלושה ימים כדי לתפוס טיסה...) 

והיו לי נסיעות הרבה יותר הזויות וגרועות, רק שהן לא ממש היו באוטובוסים... 

טוב נו עליתי לאוטובוס מלא מלא באנשים ופשוט נמהכתי בדלת של האוטובוס.. ואיזה גברת שעמדה לידי נמהכה ע"י טיפוס מלא במיוחד שכל הזמן משום מה זז אחורה.

זה נשמע כמו...

וחבר שלי יצאנו לבית מאימון בשומרון, והיינו מתים לישון,  הגענו לתל אביב עלינו לאוטובוס והוא היה מפוצץ

אז שמנו את התיקים במעבר ונרדמנו באמצע האוטובוס, וכל הדרך נוסעים שירדו או עלו עוברים מעלינו ונזהרים לא לדרוך עלינו בטעות...

נסעתי באוטובוס לת"א נסיעה של איזה שעתיים בהתחלה לא ישב לידי אף אחד כל האוטובוס מתמלא ולידי ריק!ידעתי שזה לא יהיה לאורך זמן..אבל מה שקרה היה לא צפוי בכלל!!!

עלה לאוטובוס בחור עם כלב לא קטן(!!)וביקש לשבת לידי!!!!עכשיו דמיינו מה עבר לי בראש........איכסססססססססס

מזלי שישבו בספסל המקביל שני חיילים שהבינו ישר את המצב ואחד מהם החליף איתי  איתי מקום באלגנטיות

בשנים שעמ"י סבל בפיגועים רבים באוטובוסים.

אני יושב לי באוטובוס בין עירוני מלא באנשים, כך שחברים שעלו אתי ישבו על המדרגות של הדלת האחורית.

לידי יושב אדם 'בעל מידות' מה שנקרא. יעני לא קטן. 

הוא פותח על ברכיו תיק כמו של מחשב נייד, ולפתע שולף מאנשהו אקדח מכניס אותו לתיק וסוגר את התיק.

אפשר לומר שנבהלתי, בעיקר כי כבר ראיתי את הסרט מבצע אנטבה, למי שזוכר יש שמה סצנה בדיוק כזאת.

קמתי מהמקום והלכתי אל החברים (שלמדו כמה כיתות מעלי) שישבו על המדרגות של האוטובוס וספרתי להם מה ראיתי.

אחד מהם בא לראות איתי את ה'מחבל', איך שהוא רואה אותו

הוא מתפוצץ

מצחוק וחוזר אחורה.

כשחזרתי הוא אמר לי שהוא מכיר אותו, וזה מאבטח שעובד במקום אחר על יד ביה"ס.

ואז נשארנו חיים עד עצם היום הזה.

שהרי מה שהתברר למפרע שלא היה כאן מחבל -

זה רק מצד העובדא - האמת ההיסטורית האובייקטיבית אמנם,

אבל לא מצדך - מצד ההנהגה שלך.

מצדך זה היה יכול להיות מחבל אמיתי!

אתה גיבור

של מיני' שני פיגועים כל יום?

באמת שכוייח על החשד...

בעזהי"ת.

מה זה סיפורי אוטובוסים??? אצלי יש רק סיפורי טרמפים!!!!

אשמח לשמוע על הטרמפים שלך!

פחח...

סתם, שנה אחת נסעתי באוטובוסים- בשירות.. כשיש נסיעות חינם..

היום- מה זה אוטובוס בכלל?!

בעזהי"ת.

נו אבל סיפורי טרמפים הרבה יותר הזויים!

אתם בטח מכירים את האוטובוסים הבינעירוניים שיוצאים מפוצצים!! מהתחנה המרכזית..

יום אחד יצא שהייתי בין האחרונים לעלות על אחד כזה, ומה לעשות- עומדים כל הדרך..

לא חשדתי.. 

הנהג- יחסית לאוטובוס כבד, מלא אנשים- נסע יחסית מהר..

ואז פתאום הנהג  נתן כזאאאת בלימה.

פה חשדתי..

כל יושבי האוטבוס התנועעו,

אבל עומדי האוטובוס- פשוט עפו אחד על השני!!

אני נפלתי, עלי איזה מבוגר, ועליו איזה צעיר, 

היה פשוט מצחיק לראות את זה,

תתארו לכם מפולת של אנשים על רצפת האוטובוס..  זה דבר אחד!
אבל זה לא נגמר בזה, אלא ששני האלה שנפלו עלי,

הושיטו לי ידיים כדי לעזור לי לקום, פה לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, כי- לך תסביר להם מה זה נגיעה..

בסוף היה מצחיק... בעצם- כבר מההתחלה..

 

אני נוסעת מלא לאילת, בין ביתר גם באוטובוסים

זכור לי מקרה מפדח\מפחיד מאד שהלכתי להוציא לי אוזניות מתא המטען  באחד העצירות ולפתע המסך ירד ונהיה לי חושך בעינים. עלטה.  ואני מכורבלת בתיקים ובמזוודות זה היתה חנייה בצומת בית קמה  התחלתי לדפוק חזק ולהשתולל שבע  דק'  של אימה . מבית קמה לאילת יש שלוש שעות ואני בטוח אמות .

מתבר שהבחור שישב לידי מתחילת הנסיעה אמר לנהג שאני חסרה וחיפשו אותי  ואני דפקתי חזק  על הדלת ופתחו לי

הפאדיחה היתה לצעוד אל המקום ה26  כשאוזניות ניכלמות בין אצבעותי שמוללו אותן  ללא חמלה.

נראה לי הייתי מתעלפת במקומך... 

כל הניסים והנפלאות קורים אצלי

אני רגילה למות בחודש כמה פעמים

ולקום לתחיה

כי אז נכנס אויר לתא מטען, הבעיה כשהוא עוצר ליותר מכמה דקות, ואז נגמר שם האויר...

פעם קרה לנו שאוטובוס היה מלא והיינו צריכים להכניס עוד כמה אנשים, אז מה עושים כדי שהנהג לא יראה שהוא מכניס מעל המותר??

מכניסים כמה לתא מטען... הבעיה שהגענו לאיזה מחסום, ואז לאלה למטה נגמר האויר, אז מישהו ביקש מהנהג לפתוח את התא מטען כדי להוציא עוגיות, וככה יכנס קצת אויר...

הבעיה שאיזה חייל עמד בצד וקלט את זה, והלשין לנהג... וזה נגמר לא טוב...

הנהג החליט שהוא לא מעלה יותר מ50 איש, אז נאלצנו להחביא אנשים, וככה הנהג סופר מקומות, רואה שנשאר 2, מעלה 2 אנשים, סופר, ויש 3 מקומות פנויים, מעלה עוד 3 וסופר ושוב יש מקומות ריקים, והדביל לא הצליח לקלוט...

בקיצור, הצלחנו להיכנס כ80 איש לאוטובוס בלי שהנהג קלט...

בתרמילים שונים, ואכילה מכל הבא ליד... מותר לי מה... מצב חרום כזה...

נסעתי פעם לישיבה באוטובוס שכבר כשעליתי עליו היה מלא ועמדתי לייד הנהג, הייתי בטוח שהו לא יעלה עוד, אבל בתחנה הבאה הוא פשוט האביס את האוטובוס בעוד כ10 בחורות,

הכנסתי עמוק עמוק את הבטן כדי לא להימעך על אף אחת, ואז האוטובוס יוצא לדרך... סיבוב ראשון-אני עף על כל הבחורות וחוזר נבוך למקום שלי, סיבוב שני כולן עפות עלי (ועל עוד כמה...)

וכך עוד ועוד, התפתחה שם אוירה עולצת, וכל פעם שקרה שוב מקרה כזה כולן מצחקקות לעצמן, לא הצלחתי להתאפק, ולא יכלתי להסתיר את החיוך כי החזקתי חזק בידיות האחיזה, כל 10 שניות כולנו מתפוצצים מצחוק ביחד ואני מסמיק כמו אדיוט...

לפני כמה שנים נפלתי על מישהו שישב באוטובוס.והוא תפס אותי .היה מזה פדיחה אמרתי תודה וישר אחרי זה התחלתי להתגלגל מצחוק כי ראיתי את חברה שלי מסתובבת ונקרעת מצחוק כך שהפדיחה נהייתה יותר גדולה.

עוד מקרה היה מצחיק,ישבנו כמה חברות במושבים האחרונים באוטובוס..ואז רציתי להוריד את הוילון אז אני מורידה אותו ותוך כדי מדברת עם הבנות(לא הסתכלתי לצד של החלון) פתאום חברות שלי מתחילות לצחוקקק ומנסות להגיד לי משהו אבל מרב צחוק לא מצליחות ואני לא מבינה מה קורה ואז שחברה שלי הצביעה למושב מלפנינו אני קולטת שאני מורידה את הוילון על ראש של אישה אחת והיא מנסה לסדר את הפאהה ומסתכלת עלי בעצבים וגם בעלה מסתובב ומסתכל עלי..זה היה לא נעים בכלל!

אתם יודעים, המצבים האלה שאתה פשוט מתפקע...

ואני מתה להתפוצץ מצחור אבל כולם ישנים.. לא נעים!!

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז