ישב לפני חייל דוס עם כיפת צמר מסמורטטת ששקלה טון בערך פעם ראשונה שהיא נפלה עלי לא הבנתי מה נוחת לי על הבירכיים אח"כ כל פעם שהנהג עשה סיבוב הייתי צריכה להרים כיפה מסריחה וכבדה מהברכיים שלי...

יום אחד איחרתי לישיבה מעט, ועליתי על אוטובוס שנוסע רק פעמיים ביום, ולא מתאים לי בדרך כלל,

ובכן כדרכי התיישבתי בסוף מאחור, האוטובוס ריק,

אט אט עולים אנשים, או יותר נכון, אך ורק בנות סמינר, הגבר היחיד שיושב שם חוץ ממני היה הנהג, אני יושב במושב האחרון ועולות ועולות, כבר נגמרו המושבים ונשאר רק המושב שלידי פנוי (כמובן שאף אחת לא התיישבה...)

הצפיפות הלכה וגדלה ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי, בשלב מסויים רגע לפני היציאה מהשכונה החלטתי שאני חייב לרדת, גם כי זה היה ממש לא נעים, לא היה אפילו גבר אחד, (עד כמה שיכולתי לראות מבין החולצות הכחולות של בית יעקב...)

וגם משום שפשוט לא היה נעים לראות את המושב לצידי ריק כשכולן צפופות ...

טוב, האוטובוס עומד לצאת מהשכונה, אני מצלצל בפעמון ו... הפעמונים לא עובדים!!!

קמתי והתחלתי להידחק באלימות מסויימת בין אינסוף הבחורות במרוץ נגד הזמן, להגיע לנהג לפני התחנה האחרונה בשכונה, בשלב מסויים ליד הדלת האמצעית כולן התחילו לצעוק "נהג" "נהג" והדם התחיל לעלות לי לשערות (בפרצוף לא נשאר מקום...)

כולן גם חייכו וגיחכו, ואז... השבח לקל הנהג שמע, פתח הדלת... קפצתי החוצה והתעלפתי על המדרכה.

והלא מאיים בכלל...

אספר לך מה היה כשזה קרה שוב?

פשוט העפתי את כולן מהאוטובוס... ופקדתי על הנהג ליסוע ישר ליעד שלי בלי כל המסלול...

נו באמת... אני מפחד? :

בלי עין הרע..

יש לך את זה בלהצחיק!!

שנייה לפני שירדתי נקרע לי התיק ואני כזה אוסף את כל הדברים בפנים אדמדמות בססוף לא הצלחתי לאסוף הכל ואיזה בחור נחמד הביא לי את זה לאיפה שירדתי 

מסקנא : תבדקו טוב את התיק שלכם אם הוא לא נזיל לפני היציאה

בכיתה ח' בערך נסענו לטיול עם הביתספר,

ואני לא הסתפקתי בתיק סתם, אלא לקחתי תרמיל עעענק שקיבלנו מאיזה רשת,

הני ווי, תחבתי לתוכו דברים מוזרים למדי בכדי למלאות אותו, חוטי דיג וכאלה... נסענו נראה לי לאיזה פארק מים...

בכל אופן רגע לפני שהכנסתי אותו לתא מטען הוא נקרע (עולה חינם- שווה חינם...)לכל אורכו ועשרות חוטי הדיג... שנורקלים... בטריות למצלמה וכאלה התגלגלו על הכביש, טוב היה ממש לא נעים... כולם עזרו לי ונידבו שקיות כך שבסופו של דבר נסעתי עם איזה עשר שקיות נילון מרשרש מלאות בגופיות וחוטי דיג...

כזה אני... מה לשו'ת...

פעם נסעתי באוטובוס שעבר דרך מרון.

עלתה בחורה/אישה והתישבה בקדמת האוטובוס.

הנהג התחיל עם הבחורה, ואז היא אומרה לנהג "אתה יודע מאיפה אני חוזרת עכשיו? מר' שמעון. תראה איך הוא שמע לתפילה שלי, רק עכשיו סיימתי להתפלל על זיווג הגון וכבר אני פוגשת אותך"

שבע בבוקר, אוטובוס בנעירוני.. כול האנשים ההזויים שאין להם מה לעשות בבוקר ואני עליו.. פתאום אני קולטת שאחת הנשים מתחילה לספר (וכול האוטובוס דממת אלחוט, ) שחמותה הגיעה אליה יום קודם ודרשה ממנה להתגרש מהבן שלה.. ושהיא עושה לה דברים תמיד בכוונה.. והתחילה "לברך אותה" בכל ה"ברכות".. אנשים באוטובוס התחילו לעודד אותה ...

בזמן אחר, ישבתי באוטובוס והתפללתי.. פתאום מתיישב לידי בחור.. אני רואה אותו מוציא ספר קטן שכתוב בערבית והוא מתחיל לקרוא אותו..(כנראה שהתפלל) זה לא היה ממש תפילת לחש..הוא קרא את המילים בצורה שאי אפשר שלא לשמוע.. שמחתי שזה קרה לי כי התפילה של אותו היום שלי היתה נראית אחרת..

חברה שלי עלתה לאוטובוס, שמה רב-קו וזה לא עבד. מסתבר שהיא הניחה כרטיס קופת חולים. טוב, הנהג עולה על הטעות והיא מחליפה כרטיס. היא ממתינה ושוב זה לא עובד, הפעם היא הניחה כרטיס אשראי...

בסוף מכל הכרטיסים דווקא את הרב-קו היא שכחה בבית...

אישה אחת שאלה אותי אם האדם שעלה עכשיו לאוטובוס לא נראלי חשוד. "הוא לא נראה לך מחבל או משהו?"

אישה אחרת פיטפטה לה בפון לאוזני כל יושבי האוטובוס והנושא: היא מחפשת שידוך. (בת 45 בערך).

היא פירטה מה הרב הציע לה, ושהוא אמר לה שהיא חמודה ומתוקה אז בטח היא תמצא משהו בקלות.

מה שהיא רוצה זה אחד איכותי, כסף לא מעניין אותה.

שניה אח"כ- "הציעו לי אחד מגילה, מליין. אבל עזבי אותך מכסף, אני בטוחה שהמידות שלו גם בסדר..."

ומסביבי אני שומעת אנשים מספרים את המקרה לחברים שלהם בפלאפון...XD

היו לה עוד יציאות הזויות אבל לא נפרט...

כשהייתי בכיתה ח' בערך, אישה אחת הציעה לי מורה לנגינה אחרי שהבהרתי לה שכבר יש לי אחת כזו.

אחד הציע לאחותי לצאת לדייט באוטובוס 

וזה היה כשעוד הייתי קטינה..

הוא כתב לי בפתק פרטים ופלאפון.. היה קטעים...

הייתי בב"ש ערב לפני יום כיפור אצל חברה..היה שם סליחות המוניות עם מקובלים וזה..בקיצור לא ישנו בלילה.

ויום אחרי אני צריכה לעלות על אוטובוס לירושלים ולהספיק להגיע לסעודה מפסקת וזה..טוב איכשהו עליתי על אוטובוס ,וגם הייתי אחרי שבוע בשירות משמע עייפה חבל,ז.

טוב לא היה מקום כמובן ,עמדתי ובלי לחשוב פעמיים פשוט נרדמתי עם יד על אחד הכיסאות כנראה שאיזה חייל דוס קלט אותי אבל מאחורה אז הוא התחיל שעה לקרוא לי וזה..כמובן ניסה לא לגעת אז מה שנשאר זה להרים את הטון..ופתאום אני קופצת וקולטת שנרדמתי אז אני כזה מה? הוא בואי שבי פינינו לך מקום..ואני כולי מבוישת. מה זה? גם אתם עייפים..ופה ושם והוא מתעקש בואי וזה לפחות תשני בישיבה. טוב נו. השתכנעתי. ואז התחיל מסע להגיע לכיסא שהיה איזה שתי צעדים ממני, כל הרצפה מלאה חיילים ישנים ואני מנסה לפלס לי מעבר ביניהם יואו זה היה פאדיחות  אבל ממש חסד מצידם

נסעתי באוטובוס מפוצץ בחזרה מהשרות והתחלתי להירדם בעמידה (כהרגלי בקודש מידי שבוע) באיזה שלב כנראה נישעתי טיפה על הספסל שהיה מאחורי כי פתאום קיבלתי מרפק בגב מאישה "נחמדה" שאני מפריעה לה תוך כדי שהיא ממשיכה לשוחח לה בנחת בטלפון... 

תמיד שמדברים על אוטובוס אני נזכרת..

לפני כשנה רציתי לסוע לבקר את סבתי באילת וחברה הציעה לי לעצור אצלה לפני במצפה רמון, הכל היה מתוכנן שעות כרטיסים וכו' וברגע האחרון הודיעו לי מהעבודה שזה שבוע שאני חייבת להיות וכו' ואין מצב שאני לא נמצאת וזה לא בסדר..
אז ביטלתי את כל הנסיעה למועד אחר 

(האוטובוס שיצא באותו יום חמישי ממצפה רמון לאילת היה בו פיגוע )

זהו בקיצור.

אהה אבא ישתבח שמו לעד !! Miracles amazing wonders
 

אדם שסיפר לי את כל החטאים שלו

בסוף הוא אמר שאם היתה לו בת הוא היה נותן לי אותה לאישה

אחת ההזויות היתה בארץ רחוקה רחוקה... במדינה מאוד לא מפותחת. (לא בדיוק מדינה... סוג של מחוז...). 

אין שם כמעט כבישי סלולים ונסעתי לכפר מאוד מאוד נידח שיש אליו אוטובוסים על בסיס אוטובוס שמתמלא - מה שיכול לקחת גם כמה ימים... לי היה מזל וחיכיתי רק שלושה ימים... 

הכפר הזה נמצא מעבר לתהומות וואדיות כ"כ חדים ותלולים, עד שלפני אחד העיקולים, הורידו את כל הנוסעים מהאוטובוס קצת לפני, האוטובוס נסע לעיקול והתחיל לעשות שם רוורסים על שפת התהום כדי לעבור שם... 

הסיבה לכך שהורידו אותנו, לפי מה שהבנתי, היא שפעם לא היו מורידים את האנשים קודם, ואוטובוס אחד לא הסתדר כ"כ עם הרוורסים... 

בקיצור, אחרי שהאוטובוס עבר, עלינו עליו בחזרה (מתחת לעיקול היה אפשר לראות שאריות של מה שהיה פעם ג'יפ שלא שפר עליו גורלו...) ונסענו אל מחוז חפצינו הנידח. 

אחד הדברים ההזויים... 

אוטובוס ממש ממש ישן. התקרה שלו היתה ממש נמוכה וונסענו במקום שבין הבורות היה קצת אספלט... בכניסה לאוטובוס היה נראה לי מוזר שאנשים מחזיקים כריות... כשהתחילה הנסיעה, שמתי לב שהם מחזיקים אותן מעל הראש...

בהודו לא הייתי... (הייתי בדלהי רק שלושה ימים כדי לתפוס טיסה...) 

והיו לי נסיעות הרבה יותר הזויות וגרועות, רק שהן לא ממש היו באוטובוסים... 

טוב נו עליתי לאוטובוס מלא מלא באנשים ופשוט נמהכתי בדלת של האוטובוס.. ואיזה גברת שעמדה לידי נמהכה ע"י טיפוס מלא במיוחד שכל הזמן משום מה זז אחורה.

זה נשמע כמו...

וחבר שלי יצאנו לבית מאימון בשומרון, והיינו מתים לישון,  הגענו לתל אביב עלינו לאוטובוס והוא היה מפוצץ

אז שמנו את התיקים במעבר ונרדמנו באמצע האוטובוס, וכל הדרך נוסעים שירדו או עלו עוברים מעלינו ונזהרים לא לדרוך עלינו בטעות...

נסעתי באוטובוס לת"א נסיעה של איזה שעתיים בהתחלה לא ישב לידי אף אחד כל האוטובוס מתמלא ולידי ריק!ידעתי שזה לא יהיה לאורך זמן..אבל מה שקרה היה לא צפוי בכלל!!!

עלה לאוטובוס בחור עם כלב לא קטן(!!)וביקש לשבת לידי!!!!עכשיו דמיינו מה עבר לי בראש........איכסססססססססס

מזלי שישבו בספסל המקביל שני חיילים שהבינו ישר את המצב ואחד מהם החליף איתי  איתי מקום באלגנטיות

בשנים שעמ"י סבל בפיגועים רבים באוטובוסים.

אני יושב לי באוטובוס בין עירוני מלא באנשים, כך שחברים שעלו אתי ישבו על המדרגות של הדלת האחורית.

לידי יושב אדם 'בעל מידות' מה שנקרא. יעני לא קטן. 

הוא פותח על ברכיו תיק כמו של מחשב נייד, ולפתע שולף מאנשהו אקדח מכניס אותו לתיק וסוגר את התיק.

אפשר לומר שנבהלתי, בעיקר כי כבר ראיתי את הסרט מבצע אנטבה, למי שזוכר יש שמה סצנה בדיוק כזאת.

קמתי מהמקום והלכתי אל החברים (שלמדו כמה כיתות מעלי) שישבו על המדרגות של האוטובוס וספרתי להם מה ראיתי.

אחד מהם בא לראות איתי את ה'מחבל', איך שהוא רואה אותו

הוא מתפוצץ

מצחוק וחוזר אחורה.

כשחזרתי הוא אמר לי שהוא מכיר אותו, וזה מאבטח שעובד במקום אחר על יד ביה"ס.

ואז נשארנו חיים עד עצם היום הזה.

שהרי מה שהתברר למפרע שלא היה כאן מחבל -

זה רק מצד העובדא - האמת ההיסטורית האובייקטיבית אמנם,

אבל לא מצדך - מצד ההנהגה שלך.

מצדך זה היה יכול להיות מחבל אמיתי!

אתה גיבור

של מיני' שני פיגועים כל יום?

באמת שכוייח על החשד...

בעזהי"ת.

מה זה סיפורי אוטובוסים??? אצלי יש רק סיפורי טרמפים!!!!

אשמח לשמוע על הטרמפים שלך!

פחח...

סתם, שנה אחת נסעתי באוטובוסים- בשירות.. כשיש נסיעות חינם..

היום- מה זה אוטובוס בכלל?!

בעזהי"ת.

נו אבל סיפורי טרמפים הרבה יותר הזויים!

אתם בטח מכירים את האוטובוסים הבינעירוניים שיוצאים מפוצצים!! מהתחנה המרכזית..

יום אחד יצא שהייתי בין האחרונים לעלות על אחד כזה, ומה לעשות- עומדים כל הדרך..

לא חשדתי.. 

הנהג- יחסית לאוטובוס כבד, מלא אנשים- נסע יחסית מהר..

ואז פתאום הנהג  נתן כזאאאת בלימה.

פה חשדתי..

כל יושבי האוטבוס התנועעו,

אבל עומדי האוטובוס- פשוט עפו אחד על השני!!

אני נפלתי, עלי איזה מבוגר, ועליו איזה צעיר, 

היה פשוט מצחיק לראות את זה,

תתארו לכם מפולת של אנשים על רצפת האוטובוס..  זה דבר אחד!
אבל זה לא נגמר בזה, אלא ששני האלה שנפלו עלי,

הושיטו לי ידיים כדי לעזור לי לקום, פה לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, כי- לך תסביר להם מה זה נגיעה..

בסוף היה מצחיק... בעצם- כבר מההתחלה..

 

אני נוסעת מלא לאילת, בין ביתר גם באוטובוסים

זכור לי מקרה מפדח\מפחיד מאד שהלכתי להוציא לי אוזניות מתא המטען  באחד העצירות ולפתע המסך ירד ונהיה לי חושך בעינים. עלטה.  ואני מכורבלת בתיקים ובמזוודות זה היתה חנייה בצומת בית קמה  התחלתי לדפוק חזק ולהשתולל שבע  דק'  של אימה . מבית קמה לאילת יש שלוש שעות ואני בטוח אמות .

מתבר שהבחור שישב לידי מתחילת הנסיעה אמר לנהג שאני חסרה וחיפשו אותי  ואני דפקתי חזק  על הדלת ופתחו לי

הפאדיחה היתה לצעוד אל המקום ה26  כשאוזניות ניכלמות בין אצבעותי שמוללו אותן  ללא חמלה.

נראה לי הייתי מתעלפת במקומך... 

כל הניסים והנפלאות קורים אצלי

אני רגילה למות בחודש כמה פעמים

ולקום לתחיה

כי אז נכנס אויר לתא מטען, הבעיה כשהוא עוצר ליותר מכמה דקות, ואז נגמר שם האויר...

פעם קרה לנו שאוטובוס היה מלא והיינו צריכים להכניס עוד כמה אנשים, אז מה עושים כדי שהנהג לא יראה שהוא מכניס מעל המותר??

מכניסים כמה לתא מטען... הבעיה שהגענו לאיזה מחסום, ואז לאלה למטה נגמר האויר, אז מישהו ביקש מהנהג לפתוח את התא מטען כדי להוציא עוגיות, וככה יכנס קצת אויר...

הבעיה שאיזה חייל עמד בצד וקלט את זה, והלשין לנהג... וזה נגמר לא טוב...

הנהג החליט שהוא לא מעלה יותר מ50 איש, אז נאלצנו להחביא אנשים, וככה הנהג סופר מקומות, רואה שנשאר 2, מעלה 2 אנשים, סופר, ויש 3 מקומות פנויים, מעלה עוד 3 וסופר ושוב יש מקומות ריקים, והדביל לא הצליח לקלוט...

בקיצור, הצלחנו להיכנס כ80 איש לאוטובוס בלי שהנהג קלט...

בתרמילים שונים, ואכילה מכל הבא ליד... מותר לי מה... מצב חרום כזה...

נסעתי פעם לישיבה באוטובוס שכבר כשעליתי עליו היה מלא ועמדתי לייד הנהג, הייתי בטוח שהו לא יעלה עוד, אבל בתחנה הבאה הוא פשוט האביס את האוטובוס בעוד כ10 בחורות,

הכנסתי עמוק עמוק את הבטן כדי לא להימעך על אף אחת, ואז האוטובוס יוצא לדרך... סיבוב ראשון-אני עף על כל הבחורות וחוזר נבוך למקום שלי, סיבוב שני כולן עפות עלי (ועל עוד כמה...)

וכך עוד ועוד, התפתחה שם אוירה עולצת, וכל פעם שקרה שוב מקרה כזה כולן מצחקקות לעצמן, לא הצלחתי להתאפק, ולא יכלתי להסתיר את החיוך כי החזקתי חזק בידיות האחיזה, כל 10 שניות כולנו מתפוצצים מצחוק ביחד ואני מסמיק כמו אדיוט...

לפני כמה שנים נפלתי על מישהו שישב באוטובוס.והוא תפס אותי .היה מזה פדיחה אמרתי תודה וישר אחרי זה התחלתי להתגלגל מצחוק כי ראיתי את חברה שלי מסתובבת ונקרעת מצחוק כך שהפדיחה נהייתה יותר גדולה.

עוד מקרה היה מצחיק,ישבנו כמה חברות במושבים האחרונים באוטובוס..ואז רציתי להוריד את הוילון אז אני מורידה אותו ותוך כדי מדברת עם הבנות(לא הסתכלתי לצד של החלון) פתאום חברות שלי מתחילות לצחוקקק ומנסות להגיד לי משהו אבל מרב צחוק לא מצליחות ואני לא מבינה מה קורה ואז שחברה שלי הצביעה למושב מלפנינו אני קולטת שאני מורידה את הוילון על ראש של אישה אחת והיא מנסה לסדר את הפאהה ומסתכלת עלי בעצבים וגם בעלה מסתובב ומסתכל עלי..זה היה לא נעים בכלל!

אתם יודעים, המצבים האלה שאתה פשוט מתפקע...

ואני מתה להתפוצץ מצחור אבל כולם ישנים.. לא נעים!!

מכל צד פוליטי (בין אם מדובר באחים לנשק או רבנים חרדים),

רק אנשים שמעריכים את חיינו פה יותר מכך שערכיהם ישלטו הם שותפים אפשריים לדעתי.

שיש כאן דו שיח בין חרשים. מכיוון שהתשתית, היסוד, כל כך שונה מהותית,

שאי אפשר לבנות עליו דיון, מבלי לדבר על הדבר החשוב ביותר:

מה פירוש להיות יהודי

מה זו אמונה (במקום התשובה: יש דבר חשוב יותר, אמונה,

הייתי אולי משנה ל: יש דבר יותר חשוב מהחיים;  א י ך  לחיות אותם

נכון כפי שעם ישראל צריך להחיות ו ה ת ח י י ב  לחיות.)

יש כאן ניגודים חריפים מאוד בין המראיינים

החילונים מאוד (אולי זה דבר טכני, אבל לפחות להניח כיפה

כדי לכבד את הרב והמקום; האם, להבדיל אלפי הבדלות,

בכנסיה, אם היו מבקשים לעשות משהו שמנוגד לאיך

שנכנסים לכנסיה - לא היו עושים זאת?) 

לבין רב שמטיח את הדברים חד וחלק.

מבינה למה הם הלכו לרב, אבל למשל אם

היו משוחחים עם הרב נויגרשל או כל אדם

עם סבלנות רבה ויכולת להביא את הדברים

כך שיסברו את האוזן לאדם הרחוק כל כך

מהיהדות - זה היה עדיף.

זה לא בדיוק נכון, כך הבנתי ושמעתי,

שהיחידות ה"נפרדות" - באמת נפרדות כל כך.

כדי לתת ליהודי שלא היה חשוף כלל לעולם

החילוני, את צרכיו בצבא, צריך להיות כך

שהממונה יבין ויסכים  ל ע ו מ ק, עם דרך

החיים שלו. עם הזהירות שלו. על הנשמה שלו.

הם, לענ"ד, לא הלכו לרב הנכון. אי אפשר לבוא

עם אפס ידיעה והבנה להשקפה היהודית הצרופה

לרב שחכם ככל שיהיה, ל א  אמון להסביר 

עם יהודים רחוקים כל כך.

אין ספק, שהם יצאו מתוסכלים, מאוכזבים

ואנטי, יותר מאשר היו קודם לכן.

הם מביאים את השביעי באוקטובר, כמו שיהודים חילונים רואים זאת;

היתה "פשלה" של הצבא, המחבלים המפלצתיים ניצלו זאת ועשו

ככל העולה על ליבם, כישמעאלים ועמלקים "גלות ישמעאל"

הרב נויגרשל. מומלץ.)

וזו כבר מקור לדו שיח של חרשים. כי אנחנו, כדתיים,

יודעים ומבינים שיד השם היתה כאן.

אז אם מלכתחילה מביאים את הנקודה החשובה כל כך

הזו, אולי קל יותר להבין את לעומק את ההתנגדות.

יש למשל דיעה שאומרת שעצם קיום המדינה הוא נס.

מדינה קטנטונת המקופת ברבבות שונאים שכל שאיפתם

היא להשמיד אותם  - ועדיין עומדת על תילה?!!

(ברור שזה לא רק הצבא שהצליח ומצליח לשמור על קויומה).

ובשביל נס צריך...זכויות.  המון זכויות.

אם כך, הוקמה כאן מדינה המושתתת על... נס,

אבל לא מכירה בנס הזה, עובדה, כמה הרבה

יהודים שאינם שומרי מצוות, חיים בה ואפילו

מתנגדים לכל המושג נס ולכל מה שכרוך בכך?

אז מבקשים מיהודים שכן שומרי מצוות ושאינם חשופים

ולא רוצים להיות חשופים לעולם החילוני וכל מה שכרוך

בו,  להתגייס לצבא שכולו מושתת על טבע? על כוחי ועוצם

ידי עשו לי את החיל הזה?

גם כך נלחמים בציפורניים לשמור איכשהו

על טוהר יהודי בתוך כל הכאוס הזה והטומאה

הזו..... אז עוד להיזרק למקום של כל היצרים

הרעים?   זה מאוד מורכב ולא פשוט.

הם לא יכולים ל הבין מה פירוש שיש

דבר שיותר חשוב מהמוות. בקושי אני

מבינה את זה. למרות שרואים זאת

בכל ההיסטוריה היהודית; שיהודים

העדיפו להקריב את נפשם ולא להיטמא.

אני די מרחמת על שני היהודים

האלה עם הרב, הם לא אשמים;הם לחלוטין

לא הבינו אותו ואת השקפת עולמו.

זה כמו להפגיש X עם Y. לא הולך. פשוט, לא שייך.

את צודקת לגבי העבר, אבל היום יש את חטיבת חשמונאים שהיא חרדית למהדרין.

את לא צריכה להאמין לי, פשוט תראי עדויות של חיילים משם.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.