ישב לפני חייל דוס עם כיפת צמר מסמורטטת ששקלה טון בערך פעם ראשונה שהיא נפלה עלי לא הבנתי מה נוחת לי על הבירכיים אח"כ כל פעם שהנהג עשה סיבוב הייתי צריכה להרים כיפה מסריחה וכבדה מהברכיים שלי...

יום אחד איחרתי לישיבה מעט, ועליתי על אוטובוס שנוסע רק פעמיים ביום, ולא מתאים לי בדרך כלל,

ובכן כדרכי התיישבתי בסוף מאחור, האוטובוס ריק,

אט אט עולים אנשים, או יותר נכון, אך ורק בנות סמינר, הגבר היחיד שיושב שם חוץ ממני היה הנהג, אני יושב במושב האחרון ועולות ועולות, כבר נגמרו המושבים ונשאר רק המושב שלידי פנוי (כמובן שאף אחת לא התיישבה...)

הצפיפות הלכה וגדלה ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי, בשלב מסויים רגע לפני היציאה מהשכונה החלטתי שאני חייב לרדת, גם כי זה היה ממש לא נעים, לא היה אפילו גבר אחד, (עד כמה שיכולתי לראות מבין החולצות הכחולות של בית יעקב...)

וגם משום שפשוט לא היה נעים לראות את המושב לצידי ריק כשכולן צפופות ...

טוב, האוטובוס עומד לצאת מהשכונה, אני מצלצל בפעמון ו... הפעמונים לא עובדים!!!

קמתי והתחלתי להידחק באלימות מסויימת בין אינסוף הבחורות במרוץ נגד הזמן, להגיע לנהג לפני התחנה האחרונה בשכונה, בשלב מסויים ליד הדלת האמצעית כולן התחילו לצעוק "נהג" "נהג" והדם התחיל לעלות לי לשערות (בפרצוף לא נשאר מקום...)

כולן גם חייכו וגיחכו, ואז... השבח לקל הנהג שמע, פתח הדלת... קפצתי החוצה והתעלפתי על המדרכה.

והלא מאיים בכלל...

בלי עין הרע..

יש לך את זה בלהצחיק!!

שנייה לפני שירדתי נקרע לי התיק ואני כזה אוסף את כל הדברים בפנים אדמדמות בססוף לא הצלחתי לאסוף הכל ואיזה בחור נחמד הביא לי את זה לאיפה שירדתי 

מסקנא : תבדקו טוב את התיק שלכם אם הוא לא נזיל לפני היציאה

בכיתה ח' בערך נסענו לטיול עם הביתספר,

ואני לא הסתפקתי בתיק סתם, אלא לקחתי תרמיל עעענק שקיבלנו מאיזה רשת,

הני ווי, תחבתי לתוכו דברים מוזרים למדי בכדי למלאות אותו, חוטי דיג וכאלה... נסענו נראה לי לאיזה פארק מים...

בכל אופן רגע לפני שהכנסתי אותו לתא מטען הוא נקרע (עולה חינם- שווה חינם...)לכל אורכו ועשרות חוטי הדיג... שנורקלים... בטריות למצלמה וכאלה התגלגלו על הכביש, טוב היה ממש לא נעים... כולם עזרו לי ונידבו שקיות כך שבסופו של דבר נסעתי עם איזה עשר שקיות נילון מרשרש מלאות בגופיות וחוטי דיג...

כזה אני... מה לשו'ת...

שבע בבוקר, אוטובוס בנעירוני.. כול האנשים ההזויים שאין להם מה לעשות בבוקר ואני עליו.. פתאום אני קולטת שאחת הנשים מתחילה לספר (וכול האוטובוס דממת אלחוט, ) שחמותה הגיעה אליה יום קודם ודרשה ממנה להתגרש מהבן שלה.. ושהיא עושה לה דברים תמיד בכוונה.. והתחילה "לברך אותה" בכל ה"ברכות".. אנשים באוטובוס התחילו לעודד אותה ...

בזמן אחר, ישבתי באוטובוס והתפללתי.. פתאום מתיישב לידי בחור.. אני רואה אותו מוציא ספר קטן שכתוב בערבית והוא מתחיל לקרוא אותו..(כנראה שהתפלל) זה לא היה ממש תפילת לחש..הוא קרא את המילים בצורה שאי אפשר שלא לשמוע.. שמחתי שזה קרה לי כי התפילה של אותו היום שלי היתה נראית אחרת..

חברה שלי עלתה לאוטובוס, שמה רב-קו וזה לא עבד. מסתבר שהיא הניחה כרטיס קופת חולים. טוב, הנהג עולה על הטעות והיא מחליפה כרטיס. היא ממתינה ושוב זה לא עובד, הפעם היא הניחה כרטיס אשראי...

בסוף מכל הכרטיסים דווקא את הרב-קו היא שכחה בבית...

אישה אחת שאלה אותי אם האדם שעלה עכשיו לאוטובוס לא נראלי חשוד. "הוא לא נראה לך מחבל או משהו?"

אישה אחרת פיטפטה לה בפון לאוזני כל יושבי האוטובוס והנושא: היא מחפשת שידוך. (בת 45 בערך).

היא פירטה מה הרב הציע לה, ושהוא אמר לה שהיא חמודה ומתוקה אז בטח היא תמצא משהו בקלות.

מה שהיא רוצה זה אחד איכותי, כסף לא מעניין אותה.

שניה אח"כ- "הציעו לי אחד מגילה, מליין. אבל עזבי אותך מכסף, אני בטוחה שהמידות שלו גם בסדר..."

ומסביבי אני שומעת אנשים מספרים את המקרה לחברים שלהם בפלאפון...XD

היו לה עוד יציאות הזויות אבל לא נפרט...

כשהייתי בכיתה ח' בערך, אישה אחת הציעה לי מורה לנגינה אחרי שהבהרתי לה שכבר יש לי אחת כזו.

אחד הציע לאחותי לצאת לדייט באוטובוס 

וזה היה כשעוד הייתי קטינה..

הוא כתב לי בפתק פרטים ופלאפון.. היה קטעים...

הייתי בב"ש ערב לפני יום כיפור אצל חברה..היה שם סליחות המוניות עם מקובלים וזה..בקיצור לא ישנו בלילה.

ויום אחרי אני צריכה לעלות על אוטובוס לירושלים ולהספיק להגיע לסעודה מפסקת וזה..טוב איכשהו עליתי על אוטובוס ,וגם הייתי אחרי שבוע בשירות משמע עייפה חבל,ז.

טוב לא היה מקום כמובן ,עמדתי ובלי לחשוב פעמיים פשוט נרדמתי עם יד על אחד הכיסאות כנראה שאיזה חייל דוס קלט אותי אבל מאחורה אז הוא התחיל שעה לקרוא לי וזה..כמובן ניסה לא לגעת אז מה שנשאר זה להרים את הטון..ופתאום אני קופצת וקולטת שנרדמתי אז אני כזה מה? הוא בואי שבי פינינו לך מקום..ואני כולי מבוישת. מה זה? גם אתם עייפים..ופה ושם והוא מתעקש בואי וזה לפחות תשני בישיבה. טוב נו. השתכנעתי. ואז התחיל מסע להגיע לכיסא שהיה איזה שתי צעדים ממני, כל הרצפה מלאה חיילים ישנים ואני מנסה לפלס לי מעבר ביניהם יואו זה היה פאדיחות  אבל ממש חסד מצידם

תמיד שמדברים על אוטובוס אני נזכרת..

לפני כשנה רציתי לסוע לבקר את סבתי באילת וחברה הציעה לי לעצור אצלה לפני במצפה רמון, הכל היה מתוכנן שעות כרטיסים וכו' וברגע האחרון הודיעו לי מהעבודה שזה שבוע שאני חייבת להיות וכו' ואין מצב שאני לא נמצאת וזה לא בסדר..
אז ביטלתי את כל הנסיעה למועד אחר 

(האוטובוס שיצא באותו יום חמישי ממצפה רמון לאילת היה בו פיגוע )

זהו בקיצור.

אהה אבא ישתבח שמו לעד !! Miracles amazing wonders
 

אדם שסיפר לי את כל החטאים שלו

בסוף הוא אמר שאם היתה לו בת הוא היה נותן לי אותה לאישה

אחת ההזויות היתה בארץ רחוקה רחוקה... במדינה מאוד לא מפותחת. (לא בדיוק מדינה... סוג של מחוז...). 

אין שם כמעט כבישי סלולים ונסעתי לכפר מאוד מאוד נידח שיש אליו אוטובוסים על בסיס אוטובוס שמתמלא - מה שיכול לקחת גם כמה ימים... לי היה מזל וחיכיתי רק שלושה ימים... 

הכפר הזה נמצא מעבר לתהומות וואדיות כ"כ חדים ותלולים, עד שלפני אחד העיקולים, הורידו את כל הנוסעים מהאוטובוס קצת לפני, האוטובוס נסע לעיקול והתחיל לעשות שם רוורסים על שפת התהום כדי לעבור שם... 

הסיבה לכך שהורידו אותנו, לפי מה שהבנתי, היא שפעם לא היו מורידים את האנשים קודם, ואוטובוס אחד לא הסתדר כ"כ עם הרוורסים... 

בקיצור, אחרי שהאוטובוס עבר, עלינו עליו בחזרה (מתחת לעיקול היה אפשר לראות שאריות של מה שהיה פעם ג'יפ שלא שפר עליו גורלו...) ונסענו אל מחוז חפצינו הנידח. 

אחד הדברים ההזויים... 

בהודו לא הייתי... (הייתי בדלהי רק שלושה ימים כדי לתפוס טיסה...) 

והיו לי נסיעות הרבה יותר הזויות וגרועות, רק שהן לא ממש היו באוטובוסים... 

טוב נו עליתי לאוטובוס מלא מלא באנשים ופשוט נמהכתי בדלת של האוטובוס.. ואיזה גברת שעמדה לידי נמהכה ע"י טיפוס מלא במיוחד שכל הזמן משום מה זז אחורה.

זה נשמע כמו...

בשנים שעמ"י סבל בפיגועים רבים באוטובוסים.

אני יושב לי באוטובוס בין עירוני מלא באנשים, כך שחברים שעלו אתי ישבו על המדרגות של הדלת האחורית.

לידי יושב אדם 'בעל מידות' מה שנקרא. יעני לא קטן. 

הוא פותח על ברכיו תיק כמו של מחשב נייד, ולפתע שולף מאנשהו אקדח מכניס אותו לתיק וסוגר את התיק.

אפשר לומר שנבהלתי, בעיקר כי כבר ראיתי את הסרט מבצע אנטבה, למי שזוכר יש שמה סצנה בדיוק כזאת.

קמתי מהמקום והלכתי אל החברים (שלמדו כמה כיתות מעלי) שישבו על המדרגות של האוטובוס וספרתי להם מה ראיתי.

אחד מהם בא לראות איתי את ה'מחבל', איך שהוא רואה אותו

הוא מתפוצץ

מצחוק וחוזר אחורה.

כשחזרתי הוא אמר לי שהוא מכיר אותו, וזה מאבטח שעובד במקום אחר על יד ביה"ס.

ואז נשארנו חיים עד עצם היום הזה.

של מיני' שני פיגועים כל יום?

באמת שכוייח על החשד...

בעזהי"ת.

מה זה סיפורי אוטובוסים??? אצלי יש רק סיפורי טרמפים!!!!

אשמח לשמוע על הטרמפים שלך!

פחח...

סתם, שנה אחת נסעתי באוטובוסים- בשירות.. כשיש נסיעות חינם..

היום- מה זה אוטובוס בכלל?!

בעזהי"ת.

נו אבל סיפורי טרמפים הרבה יותר הזויים!

אתם בטח מכירים את האוטובוסים הבינעירוניים שיוצאים מפוצצים!! מהתחנה המרכזית..

יום אחד יצא שהייתי בין האחרונים לעלות על אחד כזה, ומה לעשות- עומדים כל הדרך..

לא חשדתי.. 

הנהג- יחסית לאוטובוס כבד, מלא אנשים- נסע יחסית מהר..

ואז פתאום הנהג  נתן כזאאאת בלימה.

פה חשדתי..

כל יושבי האוטבוס התנועעו,

אבל עומדי האוטובוס- פשוט עפו אחד על השני!!

אני נפלתי, עלי איזה מבוגר, ועליו איזה צעיר, 

היה פשוט מצחיק לראות את זה,

תתארו לכם מפולת של אנשים על רצפת האוטובוס..  זה דבר אחד!
אבל זה לא נגמר בזה, אלא ששני האלה שנפלו עלי,

הושיטו לי ידיים כדי לעזור לי לקום, פה לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, כי- לך תסביר להם מה זה נגיעה..

בסוף היה מצחיק... בעצם- כבר מההתחלה..

 

אני נוסעת מלא לאילת, בין ביתר גם באוטובוסים

זכור לי מקרה מפדח\מפחיד מאד שהלכתי להוציא לי אוזניות מתא המטען  באחד העצירות ולפתע המסך ירד ונהיה לי חושך בעינים. עלטה.  ואני מכורבלת בתיקים ובמזוודות זה היתה חנייה בצומת בית קמה  התחלתי לדפוק חזק ולהשתולל שבע  דק'  של אימה . מבית קמה לאילת יש שלוש שעות ואני בטוח אמות .

מתבר שהבחור שישב לידי מתחילת הנסיעה אמר לנהג שאני חסרה וחיפשו אותי  ואני דפקתי חזק  על הדלת ופתחו לי

הפאדיחה היתה לצעוד אל המקום ה26  כשאוזניות ניכלמות בין אצבעותי שמוללו אותן  ללא חמלה.

כל הניסים והנפלאות קורים אצלי

אני רגילה למות בחודש כמה פעמים

ולקום לתחיה

כי אז נכנס אויר לתא מטען, הבעיה כשהוא עוצר ליותר מכמה דקות, ואז נגמר שם האויר...

פעם קרה לנו שאוטובוס היה מלא והיינו צריכים להכניס עוד כמה אנשים, אז מה עושים כדי שהנהג לא יראה שהוא מכניס מעל המותר??

מכניסים כמה לתא מטען... הבעיה שהגענו לאיזה מחסום, ואז לאלה למטה נגמר האויר, אז מישהו ביקש מהנהג לפתוח את התא מטען כדי להוציא עוגיות, וככה יכנס קצת אויר...

הבעיה שאיזה חייל עמד בצד וקלט את זה, והלשין לנהג... וזה נגמר לא טוב...

בתרמילים שונים, ואכילה מכל הבא ליד... מותר לי מה... מצב חרום כזה...

נסעתי פעם לישיבה באוטובוס שכבר כשעליתי עליו היה מלא ועמדתי לייד הנהג, הייתי בטוח שהו לא יעלה עוד, אבל בתחנה הבאה הוא פשוט האביס את האוטובוס בעוד כ10 בחורות,

הכנסתי עמוק עמוק את הבטן כדי לא להימעך על אף אחת, ואז האוטובוס יוצא לדרך... סיבוב ראשון-אני עף על כל הבחורות וחוזר נבוך למקום שלי, סיבוב שני כולן עפות עלי (ועל עוד כמה...)

וכך עוד ועוד, התפתחה שם אוירה עולצת, וכל פעם שקרה שוב מקרה כזה כולן מצחקקות לעצמן, לא הצלחתי להתאפק, ולא יכלתי להסתיר את החיוך כי החזקתי חזק בידיות האחיזה, כל 10 שניות כולנו מתפוצצים מצחוק ביחד ואני מסמיק כמו אדיוט...

אתם יודעים, המצבים האלה שאתה פשוט מתפקע...

@ימח שם עראפת

כבר כמה שנים טובות

אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים

תשאל את גיפיטי

תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות

(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)

מה הקוד לשער...

סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה

זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים

צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן

נגיד כבשים,

זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)

שהולכת כעדר,

לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים

יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן

בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)

כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד

ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים

אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,

לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו

כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה

לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה

אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח

גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי

גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה

אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים

אממ...

גם אבל בגדול נראה

שבנוסף לידע..

יש גם את הצד המנטאלי

שזה רק מי שנמצא יודע

לכן זה סוד

כשמוציאים מרעה פעם ראשונה מגלים שהבטוי כבשה בעדר זה לא רק סטיגמה,

אבל לא כל כך מגניב כמו שזה נראה לפעמים.

כילו בשלב מסויים אתה

מתבונן ואומר לעצמך..

אוקיי אני גם כזה?

זאת הייתה כוונת המשורר?

מסתבר שיש פה לא

מעט רועים ככה שזה כבר לא ממש

סודות בחווה נאמר זאת כך

אולי זה סוד של כל הרועים

ביחד

כלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).

המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ??

(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).

לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.

זה נראה לי רק יגביר לי

למה לא כל יום שבת?

סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה

מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים

לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה

אהובה....זה מרגיע.

,

בערב

אז אפשר לומר שכן.

בימי דוד המלך הייתה שכינה

הייתה נבואה

היה מלך צדיק

אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת

זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.

אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.

בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.

היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.

החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.

מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.

גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.

מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.

בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה

ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?

וואי יצא לי עין רעה...

שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.

לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)

אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין

שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים

מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -

בשלום.

(לזכור שנוהגים שם משמאל).

מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.

מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן

מה זה בשבילך החלום?

משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?

או בית מקדש

מעניין אותי

אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.

לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים

אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.

אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.

לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂

בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה

אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?

אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו

נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...

ובסדר אפשר גם להתנדב קצת

אבל עדיין...

לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן

ו...

מבאס קצת לחיות ככה

לא?

אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.

מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם

ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.

את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…

והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה

שואף ליותר בע"ה

יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.

אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.

למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.

או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

התוצאות באמת יותר מגוונות.

חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.

הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.

או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה

שלי.

זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.

הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.

רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות

מפחיד. כמו סרט אימה. אם אתה מכיר מישהו כזה בפורום, לא חושבת שזה לשון הרע אם אדע את השם. זה לתועלת. תודה רבה!

ולכן אל תדברי עם אף אחד/ת בעניינים שלא עושים לך טוב.

ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.

הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.

יום לאלפי אנשים.

יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.

הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.

ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.

כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.

מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.

מוצר בגודל של כפתור גדול.

שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.

מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.

העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני

רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.

מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה

להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.

זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...

לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש

לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)

כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור

לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...

אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי

להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי

מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין

וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,

וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון

של הבידוק הראשון...

מעניין מי יהיה.

בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים

בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....

או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....

הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!

חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!

אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.

מסביר את האובדן שלו…

כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.

אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.

עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)

הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה

אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת

רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.

עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.

מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים

מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.

הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי

פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט

שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות

להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.

הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...

אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150

בבוקר בטיסה ל.......?

שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?

סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...

תודה!

בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.

מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).

הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.

מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד

1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד
אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.

2. 
Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).

3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air


במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה
אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:

• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.

• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.

• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations

4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.

5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון
עקיפת בעיית השירות הטלפוני
חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:

• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.

• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.

• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.

6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות


זכויות נוסעים
לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.

7. 
Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"

⚠️

IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.

בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.

בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.

הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:

1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.

2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.

3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.

החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?

כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.

באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!

אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך

מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.

הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.

מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....

עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא

בלרנקה. אשאל את הAI.

חן חן.

תודה רבה על העדכון המשמח

לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...

(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר

על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)

אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה

לי ברירה רק להיזרק על השם;

הם לא מבטאים את המילים באנגלית

(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא

אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת

כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה

יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....

נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,

מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות

ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.

ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי

בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -

המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן

כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...

בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר

קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני

זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ

הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...

לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...

טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה

המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -

משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,

אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.

אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של

עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי

בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...

שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....

בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק

התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם

אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...

לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת

בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט

ואין מסגדים!

רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך

רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)

באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט

(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,

והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת

כל פעם לכביש...

הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי

שיהיה לך מה ללבוש....

!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,

ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר

מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי

נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...

כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי

לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -

לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות

כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!

שבוע טוב!

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

ובאמת זו זכות היסטורית עצומה להצביע במדינה יהודית

הייתי מעדיף מלכות בית דוד במדינה. הבחירות זה כלי טכני לדעתי. אבל נכון שאם כבר צריך להצביע זה זכות לקחת חלק בהחלטות המדינה שהיא יסוד כסא ה' בעולם

אצל מלכי בית דוד היו טובים והיו רעים, הנתין מהשורה לא יכל להשפיע. לעומת זאת כיום, לנו יש את הזכות להשפיע.

האם אתה בעד מלכות בית דוד גם אם המלך היה מגיע ממפלגה שאתה לא אוהב?

אם לא, כנראה התשובה ברורה למה זה זכות

יש שני מובנים למילה "זכות". זכות במובן של זכויות אדם או זוכיות משפטיות, וזכות במובן של דבר נחשק וחשוב ששוה לזכות בו. כשאומרים "זכות היסטורית" מתכוונים לשני (אלא אם כן במשפט "לעם היהודי יש זכות היסטורי תעל הארץ")

מה ה"זכות ההיסטורית" פה? ואיך זה קשור למדינת יהודים או מדינה אחרת בעולם?

איך אתה לא מתרגש מהיכולת להשפיע על המדינה היהודית בה אתה חי?

אלפי שנים של עם ומתוכם רק מאות בודדות עם ריבונות וכאן יש לנו הזכות לבחור איך המדינה תתנהל

מה?

במקום להתמקד במה שחשוב באמת.

פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)

טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר

עברת פס לבן?

חצית צומת ברמזור באדום?

נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?

נהגת על 140 בכביש של 80?

הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.

א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.

ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.

ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).

ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.

רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.

נו באמת...

אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.

אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.

ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.

ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?

מזה שיהיה נוכחות משטרתית על הכביש

ומי שמזגזג בין נתיבים בפראות/ לא שומר מרחק בצורה מסוכנת/ כל דבר מסוכן אחר

יוּרד מהכביש

זה קורה כל יום כל הזמן

ומשטרה אַיִן

כדאי לך לבדוק גם איך בדיוק הוא מתקפל, כי יש כאלה שקוראים להם מתקפל אבל הם עדיין תופסים הרבה מקום.

עושה את העבודה ובעיקר לא תופס הרבה מקום.

שימי לב שבהליכונים הקטנים לרוב אין אופציה לשיפוע, אם זה חשוב לך.

לי את היכולת לעשות כושר בלי לצאת מהבית...

קטן וקומפקטי כמו בפרסומות של רמי לוי וכאלה.

אותי זה מחזיק, אבל נגיד בשביל גבר גדול זה לא ירגיש יציב מספיק.

אותי זה משרת למה שאני צריכה, להליכה/ ריצה בבית כשלא מספיקה לעשות בחוץ ומתקפל קומפקטי.

ולכן רוצה לרכוש אחד. השאלה אם זה עונה על הצורך- האם אפשר ליפול מזה? כי זה צר מידי? או קצר באורך?

הוא לא מתקפל ולא זול.

מה רוצה לדעת?

בגודל נורמלי, שקל לאחסן

גודל, אורך, מחיר, משקל וכו

יהיה יותר קל למצוא בקטלוגים.

אני רואה פרסומים באינטרנט, של חברת תיתקאות או משהו כזה, ולא יודעת אם מה שהם מציעים טוב, או לא...

לק"י

אבל תתפללי שזה לא יהפוך למתלה בגדים🤭

וחוץ מזה זה תחליף לחדר כושר שאת לא מרשה לי ללכת למרות שיש היתרים.

איזה היתרים יש?

עשיתי בגוגל - שאל את הרב מכון כושר מעורב

נכנסתי ל-5 תוצאות בעמוד הראשון של התוצאות

כולם כתבו שאסור